מתוך קובץ שירי צמדים לכבוד דון שלמה

אָמְרָה – הֲכִי נוֹד רָצְתָה עֵת רָאֲתָה / בִּי זָרְקָה שֵׂיבָה וְהִלְבִּין שַׂעֲרִי –

״שַׁחַר כְּבָר עָלָה בְרֹאשְׁךָ, וַאֲנִי / סַהַר – וְהַשַּׁחַר יְגָרֵשׁ זָהֳרִי!״

וָאֶעֱנֶה ״לֹא כֵן, אֲבָל שֶׁמֶשׁ, וְזֶה / חֻקֵּךְ בְּעוֹד יוֹמָם לְבַל תִּסְתַּתְּרִי״.

אָמְרָה ״כְּבָר לִרְדֹּף אֲהָבִים אֵין בְּךָ / כֹחַ, וּמַה יִּסְכֹּן לְךָ הִשָּׁאֲרִי?״

״גִּבּוֹר כְּאַרְיֵה לַעֲשׂוֹת חֶפְצֵךְ אֲנִי״ / שַׂחְתִּי ״וּבִי לֹא נֶחֱלַף רַק תָּאֳרִי!״