מתוך קובץ שירי צמדים בעל עשרה שערים לכבוד השר שלמה בן־צדוק, אביו של דון יצחק.
עֵת הַסְּתָו עָבַר, וְקוֹל הַתּוֹר / נִשְׁמַע, וְהִגִּיעַ לְזֶמֶר תּוֹר –
הַב נֵרְדָה לַגַּן, וְנִשְׁמָעָה / עַלְמָה מְשׁוֹרֶרֶת יְשִׁיבָהּ תּוֹר,
מֵאֵין חֲרוּזִים צַוְּארוֹנָהּ טוֹב / נָאווּ לְחָיֶיהָ וּבִבְלִי תוֹר,
עַלְמָה – דְּמוּתָהּ אֵין לְבַד שֶׁמֶשׁ / אִלּוּ בְתוֹר אָדָם יְהִי לָהּ תּוֹר
תִּקְרֹץ לְבָבוֹת עֵת בְּבַת עַיִן / תִּקְרֹץ, וְתוֹרֵם – עֵת בְּאֶצְבַּע תּוֹר
עַל קַשְּׁתוֹת גַּבּוֹת תְּכוֹנֵן חֵץ / עַפְעַף, וְאֶל לֵב חוֹשְׁקֶיהָ תוֹר.