כתובת השיר: וזה שיר עגבים על אילת אהבים.
צְבִיָּה – אַךְ סְגוֹר לִבִּי דְּבִירָהּ – / וְשֶׁמֶשׁ – אַךְ עֲנָנֶיהָ בְשַׂעְרָהּ –
וְגוּר אַרְיֵה לְאַט תִּטְרֹף בְּחִנָּהּ / וְאוֹר שֶׁמֶשׁ זְבוּל תַּחְפִּיר בְּאוֹרָהּ,
וְרַבּוּ מַחֲמַדֶּיהָ לְאֵין קֵץ, / וְאִם בַּחֵן יְחִידָה הִיא בְדוֹרָהּ.
וְתֵאֵר תָּאֳרָהּ אֵל בַּמְּחוּגָה / בַיֹּפִי הֱכִינָהּ גַּם חֲקָרָהּ,
וְכָל יֹפִי וְחֵן שָׂם בָּהּ, כְּאִלּוּ / לְהַרְאוֹת נִפְלְאוֹתָיו בָּהּ יְצָרָהּ,
וְאֶל כָּל לֵב וְלֵב שָׂמָהּ אֲהוּבָה / כְּאִלּוּ מִסְּגוֹר כָּל לֵב גְּזָרָהּ.
בְּאַהְבָתָהּ מְאֹד בָּחַר לְבָבִי / וּבִסְגוֹרוֹ וּמוֹרָשָׁיו סְגָרָהּ,
וּמִמֶּנָּה מְאוּמָה לֹא אֲקַו, רַק / רְאוֹתָהּ אוֹ לְהִתְעַנֵּג בְּזִכְרָהּ.
וּבֶחָג שָׂמְחָה נַפְשִׁי וְהִנֵּה / לְשֵׁם אֵל בַּעֲדָהּ תָּעִיר זְמִירָהּ –
הֲכִי בֶחָג אֲבַקֵּר בֵּית מְעוֹנָהּ – / וְאוּלַי שָׁם יְגֻנַּב לִי דְבָרָהּ!
וְיֵשׁ פֶּתִי – וְהוּא חָכָם בְּעֵינָיו – / חֲשָׁבַנִי לְפֶתִי בַּעֲבוּרָהּ
בְּאָמְרוֹ ״מַה לְּךָ נַפְשָׁךְ לְעַנּוֹת / בְּאַהְבָתָהּ, וְהַבְזוֹת אֶת יְקָרָהּ?
תְּעַנֶּה נַפְשְׁךָ, וּבְאַהֲבָתָהּ / גְּוִיָּתְךָ כְּבָר כָּלָה שְׁאֵרָהּ,
וְתַסְגִּירְךָ – וְיָקְרָה מִסְּגוֹר לָךְ / וְלִסְגּוֹר לִבְּךָ תָּרִיק סְגוֹרָהּ!
הֲלֹא טוֹב לָךְ חֲשֹׁק עַלְמָה רְצוֹנָהּ / עֲשׂוֹת חֶפְצָךְ וְתוֹחַלְתָּהּ וְשִׂבְרָהּ,
תְּרוֹצֵץ לַעֲשׂוֹת חֵפֶץ לְבָבְךָ / כְּאָמָה לַעֲשׂוֹת חֵפֶץ גְּבִירָהּ״.
עֲנִיתִיו ״אֵיךְ בְּאַחֶרֶת לְעוֹלָם / אֲמִירָהּ – וַאֲדֹנָי הֶאֱמִירָהּ?
וְאַהְבָתָהּ, אֱמֹר, אֵיךְ אֶעֱזֹב אוֹ / אֲסִירָהּ מִהְיוֹת לִבִּי אֲסִירָהּ?
וְנַפְשִׁי מִלְּפָנִים לָהּ מְכוּרָה / וְלֹא אֶמְשֹׁל לְעַם נָכְרִי לְמָכְרָהּ!״
אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה אֶת דְבָרַי / לְהַרְאוֹת רִיק תְּלֻנָּתוֹ וְשִׁקְרָהּ –
וְהִיא עָבְרָה לְפָנֵינוּ וְרֵיחָהּ / כְּמֹר עוֹבֵר בְּכָל עֵבֶר בְּעָבְרָהּ,
וְהַלַּיְלָה כְּשַׂעְרָהּ הָיְתָה, אַךְ / בְּעָבְרָהּ לֶחֱיָהּ כַּיּוֹם הֱאִירָהּ.
וְאָז רָאָה וְנִבְהַל בַּחֲזוֹתָהּ / וְכִמְעַט יָצְאָה נַפְשׁוֹ בְאוֹרָהּ,
וּפִתְאוֹם נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בְנַפְשָׁהּ / וְלִבּוֹ נֶאֱסַר תּוֹךְ מַאֲסָרָהּ,
וּמָנְעוּ זָהֳרֵי לֶחְיָהּ בְּהִלָּם / בְּנוֹת עֵינָיו לְהַבִּיט אֶל מְאוֹרָהּ.
וְנָפַלְתִּי עֲלֵי פָנַי, וְנַפְשִׁי / כְמַבְכִּירָה אֲשֶׁר תָּחִיל בְּצִירָהּ,
וְכִמְעַט אֶגְוְעָה, לוּלֵי אֲשֶׁר הוּא / זְכָרָהּ לִי – וְקַמְתִּי עֵת זְכָרָהּ –
בְּקָרְאוֹ ״מַה לְּךָ, נִרְדָּם? וְהִנֵּה / פְלוֹנִית עָבְרָה, קוּם, שׁוּר הֲדָרָהּ!
אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה לְעָפְרַת / אֲהָבֶיךָ וּפִדְיוֹן לָהּ וְכָפְרָהּ.
אֱמֶת, דַּי לֶאֱנוֹשׁ מֵאַהֲבָתָהּ / רְאוֹתָהּ אוֹ שְׁמֹעַ מַאֲמָרָהּ,
וְחֹק עַל הַגְּבִיר לָשׂוּם לְחָיָיו / לְמִדְרָךְ לָהּ וְלִלְחֹךְ אֶת עֲפָרָהּ,
וְכָל נֶפֶשׁ בְּאַהְבָתָהּ תְּעֻנֶּה, / אֱמֶת, כִּי יוֹצְרָהּ יַכְפִּיל שְׂכָרָהּ.
לְחִשְׁקָהּ אַעֲבִיד לִבִּי לְעוֹלָם / וְעוֹד לֹא אֶשְׁאֲלָה לִקְרֹא דְרוֹרָהּ
בְּעוֹד שֶׁמֶשׁ בְּמִזְרָח תַּעֲלֶה אוֹ / בְעוֹד צִפּוֹר תְּרַנֵּן עַל אֲמִירָהּ״.