מקור: שירמן – השירה העברית בספרד ובפרובאנס; הוצאת מוסד ביאליק ודביר תשי״ז תשכ״א

סליחה בצורה חפשית. חתימת השם: אברהם בן שמואל.

אֶל מִי מִגּוֹאֲלֵי דָם אֶצְעַק – וְיָדַי שָׁפְכוּ דָמִי?

בָּחַנְתִּי לִבּוֹת מְשַׂנְאִים – וְאֵין שׂוֹנֵא אוֹתִי כִּלְבָבִי.

רַבִּים פִּצְעֵי אוֹיְבִים וּמַכּוֹתָם – וְאֵין מַכֶּה וּפוֹצֵעַ כְּנַפְשִׁי.

הִדִּיחוּנִי מַשְׁחִיתִים לְחַבֵּל – וְאֵין מַסִּית וּמַדִּיחַ כְּעֵינַי.

מִגַּחַל אֶל גַּחַל הִתְהַלַּכְתִּי – וְלֹא שְׂרָפַתְנִי אֵשׁ כְּחֹם תַּאֲוָתִי.

בְּפַחִים נִלְכַּדְתִּי וּבִמְצוֹדוֹת – וְלֹא לְכָדַנִי מוֹקֵשׁ כִּלְשׁוֹנִי.

נְשָׁכוּנִי נָחָשׁ וְעַקְרָב – וְאֵין נוֹשֵׁךְ בְּשָׂרִי כְּשִׁנַּי.

שָׂרִים עַל קַל רְדָפוּנִי – וְאֵין רוֹדֵף אוֹתִי כְּרַגְלַי.

מַכְאוֹבַי עָצְמוּ וְאָמְצוּ מִמֶּנִּי – וְאֵין מַכְאוֹב כְּמִרְיִי.

וַיִּרְבּוּ מַדְוֵי לְבָבִי – וַעֲווֹנִי יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

אֶל מִי אֶצְעַק וְעַל מִי? וּמַחֲרִיבַי מִמֶּנִּי יֵצֵאוּ.

לֹא מָצָאתִי לִי טוֹב כִּי אִם לָבוֹא בְּסֵתֶר רַחֲמֶיךָ.

רַחֲמֶיךָ הַפְלֵה עַל לֵב נִדְהָמִים,

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים!