יָמִים שֶׁל עֹצֶר. לֵילוֹת חֵרוּם. כָּל הַזְּכֻיּוֹת נִשְׁלָלוֹת —

זְכוּתָם שֶׁל אֳרָנִים לְחוֹלֵל בְּחַלּוֹנִי. זְכוּתִי לְהַבְחִין בֵּין דִּקְדּוּקֵי הַיָּרֹק

שֶׁל עֲדַת הָאֲמִירִים.

אֳרָנִים, כְּמוֹ לוּלְבֵי־עֲנָק, מְנֻטָּלִים בְּיָדַיִם נַעֲלָמוֹת מִתַּחַת לְחַלּוֹן בֵּיתִי.

עוֹרְבִים, כְּמוֹ רִמּוֹנֵי־תוֹרָה שְׁחֹרִים, מוֹצְאִים מָנוֹחַ עַל מַשָּׁב־שֶׁל־רוּחַ,

מִתְעוֹפְפִים עַל עָמְדָם, עוֹמְדִים בִּמְעוּפָם.

זְכוּתִי לוֹמַר כְּמוֹ.

מַעֲשֵׂי־יָדָיו (נַנִּיחַ שֶׁמֻּתָּר) טוֹבְעִים בִּמְעַרְבּוֹלוֹת עָפָר, בְּדוּמִיּוֹת שֶׁל יָם,

וַאֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה, לֶחֶם פָּרוּס, יֶלֶד

תִּסְתָּרֵק, כֶּלֶב שֵׁב, אִשָּׁה, אִשָּׁה כְּשֶׁתִּהְיִי

בָּעִיר,

שַׁלְּמִי אֶת חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל וְהַמַּיִם.

זְכוּתִי לְהִזָּכֵר בְּיַלְדוּת שְׁכוּחָה.

וּמִכָּאן לִטְבִיעָה, וּמִכָּאן לִשְׂרֵפָה, מִנֶּשֶׁף הַמַּסֵּכוֹת לְנֶשֶׁף הַחֲרָדָה, מִלֵּיל הַחֵשֶׁק

לְחֶשְׁכַת הַיְלֵל.

זְכוּתִי לִפֹּל, לְהַפִּיל, לִגְרֹס אֶת שִׁנַּי.

לִהְיוֹת קוֹל עָמוּם בִּשְׁנָתֵךְ, צֵל שֶׁ — אוּלַי — חָלַף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, זִיק רָחוֹק

בְּתוֹךְ עֵינַיִךְ.

זְכוּתִי לְחַשֵּׁב אֶת שְׁנוֹת־הָאוֹר.

שׁוּם דָּבָר אֵינֶנּוּ בִּמְקוֹמוֹ. אֲנִי מִתְיַשֵּׁב אֶל שֻׁלְחָן, שֶׁכְּבָר עָבַר לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי.

אֲנִי כּוֹתֵב עַל נְיָר, שֶׁמִּתְמַלֵּא אוֹתִיּוֹת וַהֲבָרוֹת עוֹד לִפְנֵי שֶׁאֲנִי נוֹגֵעַ בּוֹ

בִּקְצֵה עֵטִי.

זְכוּתִי לוֹמַר

זְכוּתִי.

אפריל 1974–יולי 1975