יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם:

לְאַחַר הַבָּרָק בָּא הָרַעַם;

לְאַחַר הָרַעַם בָּא הַבָּרָק;

עֵת לִזְכֹּר, וְעֵת לְהִזָּכֵר;

עֵת לִשְׁכֹּחַ, וְעֵת לְהִשָּׁכַח;

הַיּוֹרֶה, הַיּוֹרֶה תָּמִיד מַפְתִּיעַ;

רַק כַּעֲבֹר זְמַן מִתְבָּרֵר שֶׁהָיָה זֶה הַמַּלְקוֹשׁ;

אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַיִן־בְּעַיִן בַּשֶּׁמֶשׁ הַנְּגוּעָה;

עֵת לִרְאוֹת, וְעֵת לְהֵרָאוֹת;

כֵּן, כְּהֶרֶף־עַיִן הִיא הוֹפֶכֶת

מֵ’אִשְׁתּוֹ' לְ’אַלְמָנָתוֹ'.

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם

כָּרַעַם, כַּבָּרָק.