אֲנִי רָעֵב, וְגַם עָיֵף.

אַתְּ גּוֹזֶלֶת אֶת פִּתִּי מִפִּי.

כְּבָר שָׁבוּעוֹת שֶׁאֲנִי עוֹמֵד

כָּאן, אַחַר דַּלְתֵּךְ,

מְצַפֶּה לְפֵרוּר שֶׁל שִׁכְחָה,

לְקַמְצוּץ שֶׁל גִּמְגּוּם,

לְמִצְמוּץ שֶׁל הִסּוּס —

אֲבָל אַתְּ זוֹכֶרֶת הַכֹּל.

אַתְּ מְשַׁנֶּנֶת בְּלִי הֶרֶף

אֶת שָׁכְבוֹ וְאֶת קוּמוֹ

(צִפֳּרִים, צוֹפָרִים, צַפְרִירִים),

אַתְּ מְדַבֶּרֶת בְּקוֹלוֹ הָעֵר, הַיָּשֵׁן,

אַתְּ כּוֹתֶבֶת אֶת שְׁמֵךְ בַּחֲתִימַת־יָדוֹ.

יָדָיו, שׁוֹקָיו, בִּטְנוֹ,

אַגַּן־הַסַּהַר וְעִזִּים גּוֹלְשׁוֹת,

הַחַי וְהַדּוֹמֵם,

חַי שֶׁנָּדַם, דּוֹמֵם שֶׁקָּם וָחָי —

הַכֹּל זָכוּר לְתַאֲוָה:

יוֹם־שִׁמּוּרִים אָרֹךְ,

לֵיל־זִכָּרוֹן שֶׁאֵין לוֹ סוֹף.

אֲנִי אוֹכֵל אֶת עוֹר שִׁנַּי

בַּפְּרוֹזְדוֹר הַקַּר,

וְאַתְּ, קוֹרֶנֶת, יוֹשֶׁבֶת לָךְ בָּאֲפֵלָה

(כֵּן, מוֹצַרְט, מַרְצִיפָּן וְצִפָּרְנִים)

וּמַקְרִינָה שָׁם מַעֲשֵׂי־בְּרֵאשִׁית:

אֵיךְ וּמָתַי — שׁוּב וָשׁוּב —

הָיִית לוֹ שֶׁמֶשׁ, גַּם יָרֵחַ,

וְהוּא לָהַב, שָׁכַךְ, נִמְלָא, נֶחְסַר

כַּשֶּׁמֶשׁ, כַּיָּרֵחַ.

לֹא תּוּכְלוּ לַעֲמֹד בְּכָךְ.

שִׁמְעִי בַּעֲצָתוֹ

שֶׁל שַׂר וָתִיק וּמְנֻסֶּה:

יֵשׁ חָק־עוֹלָם;

בָּשָׂר וָדָם לֹא יִנָּקֶה;

עָלַיִךְ לְהִנָּפֵשׁ.

חוּסִי עָלַי.

הֲרֵי יָדַיִךְ צוֹנְחוֹת.

אִם רַק תַּדְלִיקִי אֶת הָאוֹר,

אִם תִּזְכְּרִי אֶת שְׁמֵךְ

בְּלִי טַעֲמֵי־קוֹלוֹ,

אִם תִּתְּנִי לַסָּפֵק הָרַךְ לְנַקֵּר

(הַאִם אָמַר אֶת שְׁמִי

בִּשְׂפַת אִמּוֹ?) —

תִּנָּתֵן לִי רְשׁוּת לַהֲרֹס

אֶל חַדְרֵךְ.

הוֹ, אֲנִי, פּוּרָה,

אָצִיף אוֹתָךְ בְּאשֶׁר וּנְהָרָה

וְאַחֲזִיר לָךְ אֶת פָּנַיִךְ בַּמַּרְאָה

(הֲרֵי עָיַפְתְּ, עָיַפְתְּ,

מִכֶּפֶל דְּמוּת וָקוֹל);

אֲנִי אָשִׁיב אוֹתָךְ

אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים:

שֶׁמֶשׁ בַּיּוֹם שֶׁהוּא יוֹם,

וְיָרֵחַ בַּלַּיְלָה.

הַצִּילִי אֶת נַפְשֵׁךְ,

מַהֲרִי,

עוֹד מְעַט יִכְלוּ כֹּחוֹתַי.

פִּתְחִי לִי, אֲחוֹתִי,

כִּי עוֹד מְעַט אֶשְׁכַּח

מִנַּיִן, וּלְאָן, וּלְשֵׁם מָה.