כְּרַעְמַת לָבִיא הַצַּמָּרוֹת בָּרוּחַ.

נוֹשֵׁם קַדְמוּת-עוֹלָם גּוּפֵנוּ הַזּוֹכֵר.

עִם לַיְלָה כְּגוּרִים בַּיַּעַר הַזָּנוּחַ

נֵצֵא אֶת פְּנֵי אָבִינוּ לְשַׁחֵר.

וְהֶאֱרִיךְ פֹּארוֹת גּוּפֵנוּ הַצִּמֵּחַ

וּבָאוּ עֲדָרִים אֵלָיו כְּאֶל מִרְעֶה.

עַל-כֵּן בַּהֲקִיצוֹ עוֹד יְבֻסַּם מֵרֵיחַ

הַצֶּמֶר

וְהַפְּרִי

וְהַיּוֹרֶה.

עוֹד הֶבֶל הַגּוּפִים בְּלֹבֶן הַיָּצוּעַ.

עוֹד הַחַמָּה סוֹרְקָה אֶת צַמַּרְתָּהּ פִּשְׁתִּים.

וְטֶרֶף יַעֲרִי בַּלֶּחֶם הַבָּצוּעַ

וּבְצוֹנְנוּת הַמַּיִם הַנִּשְׁתִּים.

פִּשּׂוּק הַפֶּה לִגְמֹא. וְחֹפֶן יָד בּוֹצַעַת.

אָדָם אֶל מוּל חַוָּה עִם בֹּקֶר מְשִׂיחִים.

בְּכֹבֶד הִלּוּכָם יֵשׁ מִבְּטִיחוּת הַצַּעַד

שֶׁל יַחַף קַדְמוֹנִי בֵּין הַשִׂיחִים.

הַגּוּף שֶׁעוֹד זוֹכֵר לִטּוּף דְּשָׁאִים וָחוֹחַ

וּשְׂפַת-הַגִּמְגּוּמִים שֶׁל צֹאן וְשֶׁל חַיָּה

עוֹד לַיְלָה בְּעוֹרְקָיו – וְהוּא חוֹמֵד לִצְמֹחַ.

עוֹד טַל בִּקְוֻצּוֹתָיו. הַלְּלוּ-יָהּ!