כִּי תָּקוּץ בְּלָבְנוֹ שֶׁל הַכְּרָךְ – וּזְנַחְתּוֹ:
אֶל גִּבְעָה לֹא בְּנוּיָה יִבְעָלֶנָּה הַשַּׁיִת.
גָּלְמִיּוּת חֻמָּשִׁית עִם רֵיחוֹת בֵּי-נַחְתּוֹם
בִּצְהִיבוּת עֲפָרָה אֶל אַפְּךָ מַגִּישָׁה הִיא.
יֵשׁ בַּגֶּשֶׁם הַזֶּה מֵהֶבְלוֹ שֶׁל הַגֵּז
מִגְּלִישַׁת חַרְצַנִּים בְּרִטּוּשׁ אֲבַטִּיחַ
עִם לֵחוֹ הַשּׁוֹתֵת מִן הַפֶּה הַנּוֹגֵס
מִפִּשּׂוּק נְחִירַיִם הוֹמִים: אֲהַבְתִּיהָ.
אֶל בָּקְרִי הַנּוֹהֵר הִיא נָשְׁפָה: אַלּוּפִי.
וַיַּחְפֹּן בְּכַפּוֹ אֶת הַשַּׁד הַתָּחוּחַ.
וּמָה רַבּוּ בִּרְכַּיִם כְּרֵשִׂים וּטְלָפִים
שֶׁדָּרְסוּ חֶלְקָתָהּ. בִּרְבִיצָה מֵעֲכוּהָ.
זֶה הַחוֹל הָאוֹהֵב מַגָּעָן הַמְרֻקָּע
שֶׁל כַּפּוֹת הַגָּמָל וּקְשִׁיחוּת שֶׁבַּצַּעַד
כֶּאֱהֹב אֶת מִפְלַח חֲרִישָׁיו הַקַּרְקָע
כַּחֲמֹד הֵחֵלָּה אֶת הַיָּד הַבּוֹצַעַת.
אֵיךְ שָׂרַד פֹּה נִשְׁמוֹ קַדְמוֹנִי וְרָחָב
וְסַרְבָּן כְּחַיָּה הִתְעַקֵּשׁ מִלִּגְוֹעַ
מוּל הָרְחוֹב הַמַּישִׁיר דִּיּוּקֵי נִדְבָּכָיו
מוּל הַכְּרָךְ הַצּוֹעֵד מְדֻקְדָּק וְגָבֹהַּ.
וּבַכְּרָךְ – הָאָדָם שֶׁמִּקֹּדֶם שָׁמַע
זְעָקָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שָׂדֶה הַנֶּחְרֶשֶׁת
שֶׁלִּטֵּף יְרֵכֶיהָ שֶׁל אֶבֶן חַמָּה
רַעְמַת הַדָּגָן וְחִסְפּוּס הַדַּבֶּשֶׁת.
אָז נִטְּשׁוּ סַרְעַפּוֹת – אֶזְרוֹעֵי הַגּוּפִים
וְגוּפִים סֹעֲפוּ – כִּשְׁלוּחוֹת הָר וָגֶזַע
וְחָמְדוּ אֲבָרִים וּפֵרוֹת וּרְגָבִים
אֶת שִׁנָּיו הַנּוֹשְׁכוֹת
אֶת יָדוֹ הַלּוֹגֶזֶת.
זֶה אָדָם שֶׁבַּכְּרָךְ – מוּל גִּבְעָה לֹא בְּנוּיָה
מוּל מַשַּׁף הַצָּיוֹן וְתַלְאוּב וְצָרֶבֶת –
הָאָדָם אֲשֶׁר בָּא לְהַכְנִיעַ צִיָּה.
עוֹד נִבְנֵךְ
עוֹד נִבְנֵךְ
מְסָרֶבֶת!
כִּי אַכְזָר הוּא מִנְעַץ הַמַּחְפֵּר שֶׁבִּמְחִי
הַפְּלָדָה הַזָּרָה יְבַתֵּר אֶת הַגֶּבַע.
זֶה הַחוֹל הַלַּחְמִי. זֶה הַחוֹל הַקִּמְחִי.
זֶה הַחוֹל הַזּוֹכֵר עוֹד אֶת קַיִן וְהֶבֶל.
וְהַב לָן צִיָּה וּצְחִיחָה וּנְבָרֵךְ.
וְעָנוּנוּ אָמֵן הַדַּרְדָּר וְהַסֶּלַע.
וְזֹאת הַבְּרָכָה:
עוֹד נִבְנֵךְ!
עוֹד נִבְנֵךְ!
וְזֹאת הַתְּשׁוּבָה:
אָמֵן. סֶלָה!