גֵּאוּת כְּתֵפַיִם בַּעֲרוּץ הָרְחוֹב.

וּדְכִי רַגְלַיִם בְּרַחֲבוּת מְסֻרְבֶּלֶת.

מַסַּע-גּוּפוֹ כַּנֵּד. וְסַבּוּ לְבָרְכוֹ

הַצֶּמֶר

וְהָעֵשֶׂב

וְהַיֶּלֶד.

אֲבָל פָּנָיו אֲשֶׁר הִדְשִׁיאוּ אֶל מוּלִי

שֶׁהַדְּלָיִים הִטּוּן אֶל רְגָבִים לְמַטָּה

הִתִּיזוּ חִיּוּכָן בְּשִׁכְשׁוּכֵי הַדְּלִי.

“בָּרוּךְ שׁוֹאֵב-הַמַּיִם!”

וּתְשׁוּבָה:

“גַּם אָתָּה!”

עַנְוַת הַגָּלְמִיּוּת! שׁוּם אֵל לִמְיַחֲלָיו

עוֹד כָּכָה לֹא הֵשִׁיב מֵרֹחַק הַשָּׁמַיִם.

הַפְּשָׁט שֶׁבַּדִּבּוּר! זֶה סוֹד הַלָּמֶד-וָו.

וְסוֹד הַלֶּחֶם-וְהַמַּיִם.

גָּשׁוּם גּוּפוֹ וָגַס. וּפֶלֶא הַדִּבֵּר

גָּלוּי כְּנֵס הַפְּרִי וּכְמוֹ שְׂבִיעַת הַלֶּחֶם.

בִּתּוֹ בְּאֶצְעָדוֹת נִצֶּבֶת מוּל בְּאֵר

וּכְאָז:

“אַשְׁקֶה גַּם לִגְמַלֶּיךָ.”

כְּתֵפַיִם עוֹד יִגְאוּ בְּקֶרֶן-הַזָּוִית

וּבְמוֹצָאֵי הָרְחוֹב אֶל הַדְּמָמָה יִגְלוֹשׁוּ.

הַגַּב יְפֵה-הָעֹל!

עַל יַרְקוּתוֹ הָאֲזוֹבִית

הָעֶרֶב מְאַסֵּל אֶת פַּס-שָׁמָיו

עַד חֹשֶׁךְ.