1.    🔗

הָיָה רֶגַע כָּזֶה:

כֻּלָּם קָפְאוּ,

וְהָרְחוֹב נִבְקַע לִשְׁנַיִם,

פָּרַשׂ כְּנָפָיו מֵעֲבָרִים.

הַסְּפִינָה עָבְרָה בְּנַחַת,

בְּלֵב הַנֵּס הַיּוֹמְיוֹמִי.

לֹא סוּס וְרוֹכְבוֹ;

רַק הוֹלְכֵי־רֶגֶל וְיוֹשְׁבֵי־רֶכֶב

שֶׁנִּנְעֲרוּ לַחֲזֹר

אֶל יוֹמָם הַקָּצָר.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן,

הָרֶגַע הַהוּא נֶאֱצַר בִּי:

שָׁם עָמַדְנוּ, פְּקוּחֵי־עֵינַיִם,

בְּצֵל הַכָּנָף מִבֶּטוֹן.

2.    🔗

בְּהִנָּתֵן הָאוֹת,

בְּהֵאָמֵר הַשֵּׁם,

הַגֶּשֶׁר מִתְרוֹמֵם, לְאַט.

הָאֳנִיּוֹת הוֹלְכוֹת בַּנָּהָר.

הַקַּבַּרְנִיט אוֹמֵר:

שְׁמֵי הַבֶּטוֹן נִבְקְעוּ,

עַכְשָׁו יִתְמַלְּאוּ

מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ.

רוטרדם