מתוך: בחינת עולם

הָעוֹלָם – יָם זוֹעֵף / רַב מְצוּלָה, רְחַב יָדַיִם,

וְהַזְּמָן – גֶּשֶׁר רָעוּעַ / בָּנוּי עָלָיו.

רֹאשׁוֹ אָחוּז בְּחַבְלֵי הָהֵעָדֵר / הַקּוֹדֵם לַהֲוָיָתוֹ

וְתַכְלִיתוֹ – לִרְאוֹת בְּנֹעַם מַתְמִיד / לֵאוֹר בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ.

רֹחַב הַגֶּשֶׁר אַמַּת אִישׁ / וְגַם אָפְסוּ הַמִסְגְּרוֹת.

וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, / עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי –

עוֹבֵר עָלָיו תָּמִיד / מִיּוֹם הֱיוֹתְךָ לְאִישׁ.

בְּהַבִּיטְךָ קֹצֶר הַמַּסְלוּל / וְאֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל

הֲתִתְפָּאֵר בְּיָד וָשֵׁם?

בַּהֲצִיצְךָ אֲבַדּוֹן וָמָוֶת לְךָ חוֹמָה, / מִימִינְךָ וּמִשְּׂמֹאלֶךָ –

הֲיַעֲמֹד לִבְּךָ, הֲתֶחֱזַקְנָה יָדֶיךָ?

וְכִי תִתְהַלֵּל בְּחֶמְדַּת קִנְיָן / וְרֹב עִנְיָן

אֲשֶׁר אֲסַפְתּוֹ / בִּזְרוֹעַ חֲשַׂפְתּוֹ

אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתּוֹ בְקַשְׁתֶּךָ / וַתֵּרֶד לְרִשְׁתּוֹ בְרִשְׁתֶּךָ?

מַה תַּעֲשֶׂה לְזַעַף הַיָּם וַהֲמוֹנוֹ / כִּי יִתְגָּעֵשׁ וְשָׁטַף וְעָבַר,

וּבֵית מְלוֹנְךָ אַף הוּא / יְחַשֵּׁב לְהִשָּׁבֵר?

זֶה הַיָּם הַגָּדוֹל / אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ –

הֲתִתְפָּאֵר עָלָיו / גַּם הִשְׂתָּרֵר עַל פָּרָשָׁיו וְרִכְבּוֹ?

צֵא נָא עַתָּה וְהִלָּחֶם בּוֹ – / גַּם כִּי תָחֹג וְתָנוּעַ

מִיֵּין תְּנוּאוֹת גְּאוֹנֶךָ / אֲשֶׁר יוֹנוּךָ,

מֵעֲסִיס רִמּוֹנֵי רוֹמֲמוּתֶךָ / שֶׁהֵמָּה רִמּוּךָ.

כִּמְעַט בִּמְעַט נְטוֹתְךָ אָנֶה וְאָנָה

תֹּאבַד כְּרֶגַע בִּמְצוּלוֹת מַבְהִילוֹת / וְדָמְךָ מִיָּדָם אֵין מְבַקֵּשׁ,

תֵּלֵךְ מִתְּהוֹם אֶל תְּהוֹם / נָבוֹךְ בְּנִבְכֵי יָם

וְאֵין אוֹמֵר: הָשֵׁב!

מקור: שירמן – השירה העברית בספרד ובפרובאנס; הוצאת מוסד ביאליק ודביר תשי״ז תשכ״א