"זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ, וְזֶה יָפֶה.

חֲבָל לִשְׁגּוֹת בְּאַשְׁלָיוֹת."

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת.

לָכֵן אֲנִי מֵישִׁיר מַבָּט

אֶל לוּחַ־הַשָּׁנָה וְהַשָּׁעוֹן,

מְסַמֵּן אֶת הַמָּקוֹם בְּמַפַּת־הָרֹבַע,

בּוֹדֵק אֶת לַחַץ הָאֲוִיר וְהַדָּם,

מוֹדֵד אֶת הַמַּעֲלוֹת

בְּגוּפָהּ, בְּגוּפִי, וּבַלַּיְלָה הַזֶּה

הַשָּׁקֶט כָּל כָּךְ, בְּזֶה הָרֶגַע,

בְּמֶרְחָק מְדֻיָּק מִיָּרֵחַ מָלֵא.

זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ.