שִׁלְהֵי חֶשְׁוָן. שָׁרָב.

כְּבָר הָיָה הַיּוֹרֶה? נִמְחַק.

רוּחַ חֲזָקָה מִמִּזְרָח

הוֹדֶפֶת אֶת גַּלֵּי הַיָּם

וְהַגֵּאוּת נִלְחֶמֶת עַל נַפְשָׁהּ.

הוֹ, הִיא מִלְאָה אוֹתִי

וְהַמְּחוֹגִים — כְּמַרְאֵה הַבָּזָק —

רָצִים מֵעֵת לְעֵת,

מֵעוֹנָה לְעוֹנָה.

הֶחָכָם מִכָּל אָדָם

קָבַע עִתִּים לַמַּעֲשִׂים.

אֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ

מָה עִתִּי.