הוֹ, לוּ הָיָה לִי צִלּוּם שֶׁל יָדָהּ!
זוֹ הַיָּד שֶׁכִּסְּתָה עַל כָּל פְּשָׁעַי.
הָיִיתִי מְשַׁנֵּן אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ
פֶּרֶק־פֶּרֶק,
הָיִיתִי לוֹמֵד אֶת צִפָּרְנֶיהָ
בְּעַל־פֶּה,
הָיִיתִי שָׂם אֶת נַפְשִׁי
בְּכַפָּהּ.
אֲבָל אֵין לִי צִלּוּם שֶׁל יָדָהּ
וּשְׁמָהּ מִתְאַדֶּה כְּמוֹ טַל.