מִלִּים שֶׁל חֲשֵׁכָה, חַמּוֹת כְּחֵלֶב.
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, בָּךְ,
חֵי רֹאשִׁי, רֹאשֵׁךְ, בַּיָּד הַזֹּאת,
וְתַחַת יְרֵכִי.
מִלִּים שֶׁל חֲשֵׁכָה. דִּמְעָה רוֹתַחַת
מֵעֵינַיִךְ
יוֹקֶדֶת עַל מִצְחִי
כְּמוֹ עַיִן שְׁלִישִׁית.
כָּרַתְנוּ בְּרִית, חַמָּה כְּחֵלֶב.
עַד בְּלִי יָרֵחַ?
עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר? עַד שֶׁיִּתְנַדֵּף
הַחֹם מִבֵּין קִפְלֵי הַמִּפְשָׂעָה?
מִלִּים שֶׁל חֲשֵׁכָה, חַמּוֹת כְּחֵלֶב.
נֹגַהּ שֶׁל בָּשָׂר אֶחָד,
נֵר־נְשָׁמָה
לְזֵכֶר נְשִׁימָה רוֹשֶׁפֶת.