הָעֲטַלֵּף שֶׁבּוֹ מֵת.

גַּם כְּשֶׁהוּא מְלַטֵּף אוֹתָהּ

עוֹרָהּ מַחֲרִישׁ.

הוּא מַחֲטִיא,

נִכְשָׁל בְּתִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים,

בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה.

יֵשׁ לוֹ קִיּוּם רַק בָּאוֹר:

בְּרֶשֶׁף עֵינֶיהָ

שֶׁל מֶלְצָרִית דְּרוּכָה,

בְּזִיק עֲגִילֶיהָ

שֶׁל תְּמוּנָה

מְמֻשְׁמֶשֶׁת.

בַּחשֶׁךְ הוּא רַק שְׁרִיר פּוֹעֵם,

גִּיד שֶׁנָּשָׁה,

עַבָּ"ם.