הָעֲטַלֵּף שֶׁבּוֹ מֵת.
גַּם כְּשֶׁהוּא מְלַטֵּף אוֹתָהּ
עוֹרָהּ מַחֲרִישׁ.
הוּא מַחֲטִיא,
נִכְשָׁל בְּתִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים,
בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה.
יֵשׁ לוֹ קִיּוּם רַק בָּאוֹר:
בְּרֶשֶׁף עֵינֶיהָ
שֶׁל מֶלְצָרִית דְּרוּכָה,
בְּזִיק עֲגִילֶיהָ
שֶׁל תְּמוּנָה
מְמֻשְׁמֶשֶׁת.
בַּחשֶׁךְ הוּא רַק שְׁרִיר פּוֹעֵם,
גִּיד שֶׁנָּשָׁה,
עַבָּ"ם.