אֲשֶׁר עַל הַמֵּתִים אָמַר: הַכֵּר!
הֲזֶה אָבִיךָ מוֹלִידְךָ? הָאִישׁ
אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתְךָ לוֹמַר קַדִּישׁ?
הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶת מִצְוָתוֹ תָּפֵר?
אֲשֶׁר עַל הַמֵּתִים קָלַף צָעִיף
אַחַר צָעִיף מִפְּנֵי הַבַּר־מִנַּן,
חָשַׂף אֶת קְרוּם הַשֶּׁקֶט הַלָּבָן,
וּמִתַּחְתָּיו, פָּעוּר, אֶת אֵלֶם פִּיו.
כֵּן, זֶה הָאִישׁ, וְאֵלֶּה הֵם פָּנָיו,
וְאָנָה מִפָּנָיו, פִּיו וְעֵינָיו?
כֵּן, זֶהוּ בְּנִי, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח עַכְשָׁו,
וְהַדִּמְעָה — קָרִישׁ בְּדַם עֵינָיו.
אֲשֶׁר עַל הַמֵּתִים לָפַף שׁוּב אֶת הַלּוֹט.
הַמַּיִם לֹא שָׁטְפוּ אֶת הַקּוֹלוֹת.