מתוך השיר על איוב

אֱנוֹשׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ יְרֵא אֵל / שְׁמוֹ אִיּוֹב, נְקִי כַף, אִישׁ אֱמוּנִים,

וְגָדַל עַל בְּנֵי עַמּוֹ בְּחַיִל, / בְּכֶסֶף רַב, בְּבָנוֹת גַּם בְּבָנִים.

בְּפֶתַע אֵיד – וְנִשְׁכַּל מִיְּלָדָיו / וְאֵשׁ נָפְלָה וְתַבְעִיר קִנְיָנִים,

שְׁבָא כַּשְׂדִּים בְּחֵילוֹ שָׁלְחוּ יָד, / וְהוּא מוּכָח, מְנֻגָּע בַּשְּׁחִינִים,

וְקִלֵּל יוֹם אֲשֶׁר יֻלַּד וְלֵילוֹ / וּפָתַח פִּיו נְהִי מִסְפֵּד וְקִינִים.

שְׁלֹשׁ רֵעָיו בְּשָׁמְעָם אֶת פְּגָעָיו / יְנַחְמוּהוּ לְהַשְׁקִיט עִצְּבוֹנִים –

וְעֹשֶׁק מִמְּרוֹמִים פִּיו יְדַבֵּר / וְעִוּוּת דִּין וּמַאְמָרִים מְגֻנִּים:

״בְּאֶפֶס חֵטְא עֲשָׁקַנִי אֱלֹהַי, / בְּתֹם כַּפַּי יְשַׁלַּח בִּי חֲרוֹנִים,

וּמַדּוּעַ יְדֵי אֵל נָגְעוּ בִי / בְּלִי מֶרִי, וְתַגְמוּל עַל עֲווֹנִים?״

וְגַם חָשַׁב לְהַצְדִּיק אֵל אֱמוּנָה / אֲשֶׁר עָזַב לְסִדּוּר תַּחְתּוֹנִים:

״לְמַעְרֶכֶת הֲלֹא צוּרָם מְכָרָם / וְהִסְגִּירָם לְגַלְגַּל שִׁנְאַנִּים,

וְעֵת נִגְזַר וּמִשְׁפַּט דִּין לְאָדָם / בְּעֵת לֵדָה וְעִתּוֹת הֵרְיוֹנִים,

יְמִין אֵל קָצְרָה בִּבְרֹא אֲנָשִׁים / קְשֵׁי יָמִים וְכָמוֹנִי מְעֻנִּים,

וְהַמָּוֶת מְאֹד נִבְחָר לְנַפְשָׁם / וְיִתְאַוּוּ כְמֵתִים אַשְׁמָנִים,

וּמַרְגּוֹעַ וְנֹפֶשׁ מָצְאוּ בוֹ / וְשָׁם יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנַנִּים,

רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז בְּמָוֶת / וְעֶבֶד חָפְשִׁי הוּא מֵאֲדוֹנִים.

וּמָה אָדָם הֲיִצְדַּק אוֹ הֲיִרְשַׁע / אֲשֶׁר אֵל בּוֹ יְעַיֵּן מַעֲיָנִים?

וְאֵיךְ יִרְאֶה נְקִי חֹמֶר מְטֹהָר / אֲשֶׁר גַּבּוֹ לְגַב חֹמֶר אֱמוּנִים?

וְהוּא רָשָׁע וְתָם יַחַד מְכַלֶּה – / שְׁנֵיהֶם תּוֹךְ שְׁאוֹל שׁוֹכְבִים וְשׁוֹכְנִים!

הֲעֵינַיִם כְּבָשָׂר לָךְ וְתִרְאֶה, / וְאָזְנַיִם כְּמוֹהֶם מַאֲזִינִים?

וְאִם לֹא נִצְפְּנוּ עִתִּים לְשַׁדַּי? / וְדֵעָה אֵין לְאֵל תַּחַת זְמַנִּים

וְלֹא יַשְׂכִּיל בְּאִישִׁים הַפְּרָטִים – / יְדִיעָתוֹ לְבַד תַּקִּיף בְּמִינִים.

חֲמָסִי כִּי יְחַיֵּינִי לְעָמָל, / אֲשֶׁר טוֹב לִי בְּצֵאת רֶחֶם – אֲסוֹנִים!

מקור: שירמן – השירה העברית בספרד ובפרובאנס; הוצאת מוסד ביאליק ודביר תשי״ז תשכ״א