גאולה. שיר אזור.

חוֹמוֹת וְחֵל אָשִׁית יְשׁוּעָה / בֵּין מַאֲסַר צָרִים וּבוֹר,

כָּרַת בְּרִית מֵאָז נְטוּעָה / אוֹחִיל בְּנִקְיוֹן לֵב וּבֹר.

שָׁוְא שָׁקְדוּ עָלַי מְשַׂנְאִים / לִבִּי לְיַאֵשׁ נוֹעֲדוּ,

יָגְעוּ בְדֵי אֵשׁ בִּי מְקַנְאִים, / יָגְעוּ בְדֵי רִיק נוֹסְדוּ.

קֵץ – נִבְּאוּ חֶבֶל נְבִיאִים – / יָבוֹא, וּמוֹעֵד יָעֲדוּ.

יוֹצְרִי בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה / הָיָה מְקוֹם מַעְיָן וּבוֹר –

יִזְכֹּר בְּרִית, יָקֵם שְׁבוּעָה, / יָחִישׁ זְמַן יֶשַׁע וְתוֹר!

לֹא מִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, / לֹא מִפְּנֵי שֹׁד בֵּית מְרִי

יֵחַת לְבָבִי, כִּי אֲרוּכָה / בִכְאֵב וְרָצוֹן בָּחֳרִי,

וּבְרִית שְׁמוּרָה וַעֲרוּכָה / לִי מֵחֲמַת נָחָשׁ צֳרִי.

צִיר נֶאֱמָן יָבִין שְׁמוּעָה – / דַּי לַחֲתֹם חָזוֹן וְצֹר,

קֵץ לַנְּדוּדִים עֵת יְדוּעָה – / דַּי לַעֲצֹר חָצוֹר וְצוֹר!

מִיּוֹם גְּלוֹת שֶׂה בֵין זְאֵבִים / נָדַד דְּרוֹר וּשְׂבַע מְרוֹר

הוֹדוֹ, לְתִגְרַת יַד מְרִיבִים / לֹא סָר מְקַוֶּה לַדְּרוֹר.

הַאִם צְרוֹר בֵּינוֹת רְגָבִים / יִכְלֶה? וּבִצְרוֹר – מֹר דְּרוֹר!

לוֹ נִצְּבָה יָתֵד תְּקוּעָה, / מִשְׁפָּט וְחֹק לֹא יַעֲבֹר,

לָשׁוּב שְׁאָר גּוֹלָה וְצוֹעָה / לַחְבֹּשׁ כְּאֵב נוּדָהּ וְזֹר.

הֵן לוּ יְהִי כִדְבַר מְשַׂנְאִי – / אֵין קֵץ וְתַכְלִית לַנְּדוֹד!

לֹא יֶחֱרַף לִבִּי בְּכִלְאִי, / אִם יִרְחֲקוּ רֵעַ וְדוֹד.

בִּבְרִית אֱלֹהַי כָּל צְבָאִי / חָזָק וְאַמִּיץ אֶעֱמֹד

יוֹם בָּא לְצוֹלֵעָה וְתוֹעָה, / יוֹם מוֹסְרוֹת עֻלָּהּ שְׁבֹר,

לָשׂוּם מְרוֹם גִּבְעָה לְבִקְעָה – / דֶּרֶךְ גְּאוּלִים לַעֲבֹר.

מקור: שירמן – השירה העברית בספרד ובפרובאנס