הכתובת: ויהי היום ואני (שלמה דיפיארה) יושב בביתי תחת דלף טורד ומכביד עלי עב טיט ויוסף עוד המשורר דון וידאל שאת משליו כנובר מראה טלפיו לתת כבוד לשמי ובקרבו ארבו להחזיק בדעתו הקדום וגם אני לא אחשך פי ואען ואומר.

מִקּוֹל הֲמוֹן גֶּשֶׁם וְעָב נוֹזֶלֶת / מֶה עָיְפָה נַפְשִׁי וּמַה נֶּחְשֶׁלֶת!

חֶדֶר בְּחֶדֶר נֶחְבְּאָה גַּם שָׁם בְּבֵין / תַּנּוּר וְכִירַיִם כְּמִתְגּוֹלֶלֶת,

תֵּחַם בְּאֵשׁ פֶּחָם – וְעָבִים נָטְפוּ / מַיִם וְהִיא בֵּין הָרְקָק נִגְאֶלֶת.

הִשְׁלִיךְ זְמָן קֶרַח וְהִשְׁלִיג עַל שְׁבִיב / אִשָּׁהּ וּמֵי שֶׁלֶג בְּאֵשׁ בּוֹלֶלֶת,

תִּתְכַּס שְׂמִיכוֹת הָעֲרוּכוֹת לָהּ וְלֹא / יֵחַם שְׁאֵרָהּ בָּם כְּמִשְׁתּוֹלֶלֶת,

יוֹשְׁבָה בְּבֵית חֹרֶף וְלִבָּהּ יֶחֱרַף, / מִקֹּר כְּפוֹר תִּרְעַד וּמִתְחַלְחֶלֶת.

תִּישַׁן בְּעֶרֶשׂ מַחֲבוֹאֶיהָ וְכָל / אָכְלָהּ סְבִיב אֵשׁ אוֹכְלָה אוֹכֶלֶת,

שׁוֹכְבָה לְמַעְצֵבָה בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם / שֶׁלֶג כְּנִרְדֶּמֶת וּמִתְעַצֶּלֶת.

שָׁם נֶעְקְדָה עֵת עָרְכָה עֵצִים עֲלֵי / הָאֵשׁ, וְקֹר לִבָּהּ – דְּמוּת מַאְכֶלֶת.

לֹא יִזְרְחוּ לָהּ כָּל מְאוֹרֵי אוֹר – לְבַד / אוֹר נֵר וְהַלַּהַב וְהַגַּחֶלֶת.

תִּשְׁאַל לְדוֹדִים: סַפְּרוּ נָא לִי דְמוּת / חַמָּה תְּמוֹל בִּגְבוּל זְבוּל טוֹבֶלֶת

אִם אָסְפָה נָגְהָהּ וְקַדְרוּת לָבְשָׁה / אוֹ אִם לְהָאִיר אָהֳלִי גּוֹעֶלֶת?

אוּלַי וְכוֹכְבֵי הַנְּשָׁפִים יָרְדוּ / לִשְׁאוֹל וְשֶׁמֶשׁ בַּתְּהוֹם צוֹלֶלֶת,

אוֹ בָא זְמָן יִפְקֹד יְיָ עַל צְבָא / מָרוֹם וּמֵהֶם הֶעֱבִיר מֶמְשֶׁלֶת.

תֵּשֵׁב וְשׁוֹמֵמָה עֲדֵי מִמֶּחְקְרֵי / בִינַת לְבָבָהּ נֶחְשְׁבָה נוֹאֶלֶת,

תַּעְמִיק מְזִמּוֹת לֵב וּבִתְנוּמוֹת עֲלֵי / מִשְׁכָּב שְׁנַת עֵינָהּ, אֲהָהּ, נִגְזֶלֶת,

תִּפְחַד לְיוֹם הַבָּא, וְאוּלַי לֹא תְהִי / מִמַּאֲסַר קֹר הַזְּמָן נִגְאֶלֶת.

מַה יַּעֲשֶׂה שׁוֹכֵב עֲלֵי עֶרֶשׂ דְּוַי / נַפְשׁוֹ כְּנוֹאֶשֶׁת וּמִתְרַשֶּׁלֶת?…