חולה (על ספת הפסיכיאטר. מדבר דרך האף. משחק בעצבנות במשקפיו וכו') הפרובלמה שלי, דוקטור, שיש לי הרגשת נחיתות לא נורמלית, ובזמן האחרון בא לי לאכול את המשקפים שלי.
דוק תמשיך.
חולה אני נשוי עשר שנים, ובלילה, עם אשתי, לא יוצא לי שום כלום.
דוק ואיך היא מגיבה?
חולה מי?
דוק אשתך.
חולה היא ברחה ממני לפני עשר שנים, שבוע אחרי החתונה, וגם מזה יש לי הרגשת נחיתות.
דוק יפה. תמשיך.
חולה לפעמים אני גם מגמגם.
דוק דברת בסדר גמור.
חולה לא תמיד זה מצליח לי. על פו…פו..פו..פו…פוליטיקה, זה תמיד מ..מ…מ..מיתגמגם לי….
דוק וכאשר הפסקת להתווכח על פוליטיקה הפסקת מייד לגמגם?
חולה בהחלט. כ….כ…כ…כמובן.
דוק תמשיך.
חולה יש לי נחיתות מצטברת מפני שאני מפחד ממקומות פתוחים־סגורים־נמוכים־גבוהים.
דוק תמשיך.
חולה בזמן האחרון, כשאני עומד ברמזור, – אורות: ירוק־צהוב־אדום – האצבע שלי ככה: מחטטת באף. (מדגים)
דוק באיזה מכונית אתה נוהג?
חולה אין לי מכונית – וחוץ מזה אני גר בזמן האחרון בארון הבגדים, עם הנפתלין, ומזה באה לי נזלת כרונית.
דוק תמשיך.
חולה אז אתה בתור ספצ, דוקטור, יכול אולי להגיד לי מה הרגשת הנחיתות שלי ומה עלי לעשות?
דוק שני דברים: אל תכנע למצבי לחץ ומה שאתה לא רוצה לעשות – אל תעשה.
חולה תמשיך!
דוק והדבר השני: אין לך בכלל־בכלל הרגשת נחיתות.
חולה תמשיך!
דוק אין לך בכלל־בכלל הרגשת נחיתות, מפני שאתה פשוט נחות. (פאוזה. החולה קם ובוהה נכחו…) מאתים לירות! (החולה פוסע לדלת היציאה) אדוני, אתה צריך לשלם לי מאתים לירות!
חולה מאתים לירות?
דוק לאן אתה הולך? מה אתה עושה?
חולה אני לא נכנע למצבי לחץ. ומה שאני לא רוצה – אני לא עושה. (מחטט באף. יוצא)
דוק פשאקרב־חולרע!!!
חשכה