אֵינִי יוֹדֵעַ, אִם זֶה הָיָה בְלַיְלָה אֶחָד
אוֹ בְכַמָּה לֵילוֹת,
אֲבָל כֻּלָּם בָּאוּ אֶל עֶרֶשׂ דָּוְיִי,
גַּם אֵלֶּה, שֶׁמִּזְּמַן כְּבָר נִמְחוּ מִמֹּחִי
הֶהָמוּם וְהַקּוֹדֵחַ.
בָּא עֵץ הַדֻּבְדְּבָנִים הֶעָבֹת,
שֶׁבְּסֵתֶר סִבְכוֹ הָיִיתִי מִתְחַבֵּא מֵעֵין כֹּל,
כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן־עֵדֶן,
בִּימֵי תַמּוּז לוֹהֲטִים
מַקְשִׁיב לְצִיּוּץ צִפֳּרִים בָּעֲנָפִים,
גּוֹמֵעַ אֶת תְּכֵלֶת הַשַּׁחַק מִבַּעַד לְיֶרֶק הֶעָלִים
וּמִזְּמַן לִזְמַן, כִּלְאַחַר יָד, מֵיטִיב אֶת לִבִּי
בְּדֻבְדְּבָן עֲסִיסִי.
בָּא הַלַּיְלָה הַקֵּיצִי,
בּוֹ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה יָשַׁנְתִּי תַחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם
בְּגַן הַפֵּרוֹת שֶׁל סָבָא,
וַאֲנִי עוֹדֶנִּי נַעַר,
עִם כָּל חֲלוֹמוֹתָיו־הֲזָיוֹתָיו שֶׁל נַעַר –
בָּא עִם כָּל כּוֹכָבָיו וּטְלָלָיו וְרִשְׁרוּשָׁיו
וְעִם כָּל חֲלוֹמוֹתָיו־הֲזָיוֹתָיו שֶׁל נַעַר…
בָּאָה אַפְלוּלִית לִפְנוֹת־בֹּקֶר בַּיַּעַר הַמֻּשְׁלָג
בִּקְצֵה הַכְּפָר הַגּוֹיִי,
עֵת תַּלְמִידַי עוֹד יְשֵׁנִים שֵׁנָה עֲרֵבָה
וַאֲני הַמּוֹרֶה הַכְּפָרִי בֶן הַיּוּד־חֵית
מְנַצֵּל שָׁעָה זוֹ, שְׁעַת הַפְּנַאי,
לְטִיּוּל שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת עִם רָזֵי יַעַר חֹרֶף,
לְטִיּוּל שֶׁל הִתְיַחֲדוּת עִם כּוֹכְבֵי לִפְנוֹת־בֹּקֶר,
טִיּוּל שֶׁל טְבִילָה מְרַעְנֶנֶת וּמְקַדֶּשֶׁת,
טְבִילַת טֹהַר וָזֹךְ בְּאַפְלוּלִית לִפְנֵי בֹקֶר.
בָּא הָאִי הַקָּטָן, כֻּלּוֹ אִילָנוֹת וּפְרָחִים,
הָאִי הַקָּטָן בַּנָּהָר הַגָּדוֹל,
– אֵלָיו אָהַבְתִּי לָבוֹא בְסִירָתִי עִם דִּמְדּוּמֵי יוֹם קַיִץ,
וְלַחֲלוֹם בְּדִשְׁאוֹ, הַרְחֵק מֵאָדָם,
עַל עוֹלָמוֹת נִפְלָאִים, שֶׁהִזְדַּהֲרוּ לְעֵינַי
מִתּוֹךְ עִנְנֵי הַשְּׁקִיעָה.
לְכֻלָּם שָׁמַחְתִּי, לְכֻלָּם, לְכָל אוֹרְחַי,
אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל הִרְטִיטוּ אֶת לִבִּי
עַרְפִלֵּי הָאָבִיב בִּלְבַב יַמִּים,
עַרְפִלִּים כְּחֻלִּים, שֶׁמִצְּפוּנוֹתֵיהֶם נִדְּפוּ
כָּל רֵיחוֹת הַנְּעוּרִים וְהַפְּרִיחָה,
כָּל יְגוֹנֵי וְגַעֲגוּעֵי הָאֲבִיבִים
כָּל יְגוֹנֵי וְגַעֲגוּעֵי אֲבִיבַי,
הַמְרַחֲפִים בְּוַדַּאי עוֹד אֵי־שָׁם
וּמְחַכִּים לִי בְּוַדַּאי עוֹד אֵי־שָׁם
בְּסֵתֶר עַרְפִלִּים כְּחֻלִּים
בִּלְבַב יַמִּים…
אדר תש"ט