על נערה חמודה וקשת־רוח. רישום בכתב יד: אחרי כן הגיעני שיר אהבה מאת בחור משכיל מילדי המשרה מתאמץ לעלות בסנסני התוכחת והמוסר באהבתי אחת הנבלות, מהרה למצוא אלי צירים וחבלים כמהר הבתולות תלבשנה מעילי מעילה ומתופפות על לבביהן בנכליהן לב חושקיהן להכאיב ולכלות, וכהגלות נגלות לעיני השמש הזאת צבית החן איילת המעלות מוסרי הבחור בתוכחות מגלות ולאיתי נשוא מאמריו ורמזה אלי בעיניה יונים לענות דברי רננות למדבר עתק נגד אהבת כלולות, כמספר כבוד יפיה והוא קראתהו שיר המעלות, ואומר.

לְבָבִי אַחֲרֵי נִמְכַּר – גְּאֻלָּה / בְךָ מָצָא בְקָרְאוֹ הַמְּגִלָּה,

מְגִלַּת חֵן רְצוּפָה בִּין וְאַהְבָה / מְסֻתֶּרֶת וְסוֹד הוֹדְךָ מְגַלָּה.

יְדִידִי, שַׁל מְשַׁל מִמְּשַׁל שְׁלֹמֹה / בְּפַח חֵשֶׁק הֲלֹא נִכְשַׁל וְחֻלָּה –

וּמִנַּחְלַת שְׁמוֹ לֹא נוֹתְרָה לִי / לְבַד נַחְלַת כְּאֵב אַהְבָה וְחִילָה!

יְדִידִי, הַס וְאַל תַּאְשִׁים אֲנָשִׁים / עֲשׁוּקִים חוֹשְׁקִים רַעְיָה, אֲשֶׁר לָהּ

יְקָר וָחֵן עֲבָדִים וַחֲשׁוּקִים / וְשֶׁמֶשׁ – קָדְרָה נֵרָהּ בְּהִלָּהּ.

בְּעַד אֶשְׁנַב בְּרַק עֵינָהּ כְּגַנָּב / יְכַל לִבִּי וְיָשִׁית בִּי מְסִלָּה

וְתֹאמַר ״רַחֲקָה מֶנְהוּ!״ וְלִבִּי / נְקֻדָּה הִיא וְאִישׁוֹנָהּ עֲגֻלָּה.

אֲהָהּ, יוֹנָה יְדִיד עָרֵב כְּעוֹרֵב / מְאָסַתְהוּ וְנִתְפָּרְדָה חֲבִילָה.

אֲהָהּ, עַלְמָה תְנַהְגֵנִי בְעַלְמוּת / אֱלֵי זֹקֶן וּבִבְלִי עֵת וְתִכְלָה –

וְהִיא רַכָּה קְשַׁת רוּחַ וְסָגְרָה / בְּעַד רַחְמָהּ בְּלִי רַחְמִים וְחֶמְלָה

וְאָבִיהָ עֲשׁוּק אַהַב יְדִידוֹת – / וְאוּלַי אֶעֱשֹׁק חַיָּיו תְּחִלָּה!

מְלִיצַי, אוֹהֲבַי, יוֹדְעֵי כְאֵבִי, / אֲשֶׁר לָכֶם דְּבַר חֵשֶׁק סְגֻלָּה,

שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן / מְלֵא מִרְמָה, אֲבִי רַעְיָה וְכַלָּה,

לְבַל יָעִיר חֲמָתוֹ לִי וְיַסְעִיר / שְׁאוֹן יָם אַהֲבָה עִם קוֹל הֲמֻלָּה.

יְדִידַי, דַּבְּרוּ עַל לֵב אֲחוֹתִי / אֲשֶׁר יֵרַךְ וְאֶל מֹשֶׁה תְפִלָּה!