בכתב יד רשום על גבי שיר זה: רשות לשבת חזון לתמרור קינה של לעז [כלומר: לפי לחן של קינה בלשון ספרד].

חתימת השם: שלמה בונפיד (ה)חזק.

שַׁעֲרֵי צִיּוֹן הֲלָעַד / יִהְיוּ מֻכֵּי שְׁאִיָּה?

יָם שְׁבִי הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר, / וַעֲדָתִי – הָאֳנִיָּה!

שַׁאֲלוּ, בּוֹכִים, [בְּתֵבֵל], / שַׁאֲלוּ בִלְתִּי: הֲנִהְיָה

גוֹי אֲשֶׁר כָּל נַחֲלָתוֹ / נֶהְפְּכָה נַחְלָה וְנִהְיָה?

לֹא לְעוֹלָם תִּעֲבוּנִי / תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה,

אַךְ מְנָת חֶלְקִי – חֲבָלִים, / כָּל מְשׂוֹשִׂי – הִי וּבִכְיָה.

מִדְּמָעַי עֵת צְמָאִי / אֶתְּנָה כוֹסִי רְוָיָה,

עִנְּבֵי גַפְנִי – מְרוֹרוֹת, / לַעֲנָה – שָׁרְשָׁהּ וּפִרְיָהּ.

הָהּ לְנַפְשִׁי בַּחֲזוֹתִי / תֵּל שְׁמָמָה עִיר בְּנוּיָה,

יַחֲלִיף יוֹם יוֹם תְּעוּדָה / צַר וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה!

בַּנְּדוֹד כִּידוֹד תְּמוּרוֹת / יֶהֱדֹף תָּאְמֵי צְבִיָּה,

וֶאֱדוֹם וּבְנֵי אֲמָתִי / נִהֲגוּ בָנַי בְּשִׁבְיָה.

וַאֲנִי גוֹלָה וְסוּרָה / אֶשְׁכְּנָה דוּמָה עֲנִיָּה

אֶעֱבֹר גֶּשֶׁר זְּמַנִּי / עִם אֲשֶׁר עָבַר וְהָיָה.

נֵר לְרַגְלִי עֵת בְּאָפְלִי / אֶזְכְּרָה לִּי מַעֲשֵׂי יָהּ,

אֶזְכְּרָה נֵס נֹף וְחָנֵס / נִמְחֲצוּ מַכָּה טְרִיָּה –

פּוֹרֲרָה יַם־סוּף יְמִין אֵל, / נִחֲתָה קֶשֶׁת רְמִיָּה,

וַעֲנַן הוֹדוֹ לְרֹאשִׁי שָׁת / כְּמוֹ סֻכָּה בְצִיָּה.

יָד לְיָד יָרְשׁוּ אֲבוֹתַי / דָּת שְׁלוּחָה לִי לְמִחְיָה,

דָּת וְהִיא אַחַת לְאִמָּהּ, / דָּת תְּמִימָה אֵין שְׁנִיָּה.

דּוֹר לְדוֹר יִסְפֹּר כְּבוֹדִי, / לִי בְנֵי שֵׁם וַעֲלִיָּה,

לִי מְלָכִים, לִי נְבִיאִים, / לִי כְהֻנָּה עִם לְוִיָּה.

חֵיל פְּשָׁעַי נִהֲגוּנִי / לַשְּׁבִי עֵירֹם וְעֶרְיָה,

אַךְ בְּבָבֶל מִלְּטַנִי / אוֹהֲבִי מִפִּי לְבִיָּא.

חַסְדֵי שַׁדַּי הֲתָמְנוּ / מֵחֲמֹל עַל שֶׂה דְחוּיָה?

אִם עֲווֹנַי רִחֲקוּנִי, / לוֹ אֲנִי אָמָה קְנוּיָה,

זֵד אֱדוֹם גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ – / וַאֲנִי אֶהְיֶה רְצוּיָה,

אוֹר יְקָר שֶׁמֶשׁ צְדָקָה / אֶעֱטֶה תַּחַת כְּוִיָּה.

קֵץ פְּדוּת יַקְרִיב לְגוֹלַי / לַעֲלוֹת מִבּוֹר נְשִׁיָּה,

צִיר יְצַו לַאְסִיר יְגוֹנִים, / יֶחֱזֶה אוֹתוֹ – וְחָיָה!