הֵן יוֹם הַזִּכָּרוֹן: הִנֵּה שָבָתְנוּ,
וַנִּתְקַע כִּדְבָרֶיךָ בַּתָּקוֹעַ;
שָׁמַעְנוּ לְךָ שַׁדָּי, וּשְׁמַע שָׁמוֹעַ
אֵלֵינוּ גַם־אַתָּה, אַף־אִם שִׁחָתְנוּ.
הִנֵּה עַד־הֵנָּה כָל־רָעָה בָּאָתְנוּ
וַהִּיְהֶ נִדְכָּאִים בִּלְתִּי מַרְגּוֹעַ;
אָנָא! כָּל־גֶּזֶר רָע הוֹאֵל לִקְרוֹעַ,
פֶּן תִּדְבָּקַנּוּ הָרָעָה וָמָתְנוּ.
צִוִּיתָ בִּתְרוּעָה כִי נִקְרָאֶךָּ
כָּל־עֶת־צָרָה, יוֹם מִלְחָמָה וָחֵרֶם;
אֶל־רִנָּתִי הַקְשִׁיבָה, כִּי דַלּוֹתִי.
חַסְדֶּךָ הִתְעַטֵּף, לֵאמֹר: דַּיֶּךָּ
לַהַב, אֵשׁ אוֹכֵלָה, נֵפֶץ וָזֶרֶם;
כָּלָה הַזַּעַם, וּבְכוֹרִי חַגּוֹתֵי.