חָכְמַת אֲהוּבָתִי נִגְלֵית בְּשִׂמְלָה
אָפְנָתִית, כָּל־כָּךְ מַתְאִימָה לָהּ.
אֵיזֶה מִבְחָר לְעוֹנוֹת הַשָּׁנָה!
פַּרְוָה, מֶשִׁי, מַלְמָלָה…
וַרְיַאצְיוֹת יָפוֹת תָּמִיד מַפְגִּינָה
הִיא בְּחִלּוּפֵי תִּלְבּשֶׁת,
אַךְ נוֹשֵׂא יָפְיָהּ בֶּאֱמֶת נִגְלָה
רַק עֵירֻמָּה כִּבְבֵית־בּשֶׁת.