כְּשֶׁדִּבֵּר עַל אִי קַבָּלַת הַנִּשְׂגָּב כְּבָר

הָיִינוּ רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה וְלֹא יָכֹלְתִּי

עוֹד לַעֲקֹב אַחֲרָיו. מָנָה גְּדוּשָׁה שֶׁל

הוֹנָאָה עַצְמִית מִלְּאָה אֶת הָאָנֶקְדּוֹטוֹת

הַיְשָׁנוֹת שֶׁל חַיָּיו. עַרְפֶל הַזְּמַנִּים

הָהֵם עִמְעֵם הַכֹּל. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁעָמַד

מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וְקָטַף עַנְפֵי אָקַצְיָה,

אַחַרְכָּךְ הִשְׁאִיר פֶּתֶק בִּמְגֵרַת הַשֻּׁלְחָן:

אֲנִי אֶת שֶׁלִּי עָשִׂיתִי