החזיון / טוביה הכהן

נָסוּ צִלְלֵי עֶרֶב אִישׁוֹן לַיִל הִגִּיעַ

סְבִיבַי שֶׁקֶט וְשַׁאֲנָן וּמְנוּחָה אֵין מַפְרִיעַ

אַךְ בְּקִרְבִּי מֵעַי יֶהֱמוּ הַשְׁקֵט לֹא יָדָעוּ

מְאֹד גָּבְרוּ מֵימֵי צָרוֹתַי עַד נַפְשִׁי נָגָעוּ

בְּסֵתֶר לִבִּי הוֹמֶה קוֹלִי בַּל יִשָּׁמֵעַ

כַּעְשִׂי וְהַוַּת לִבִּי אַךְ אֱלֹהִים יוֹדֵעַ

מֵרֹב עָמָל בִּמְצֻלוֹת חֶזְיוֹנוֹת טֻבַּעְתִּי

לִבְרֹחַ אָמַרְתִּי אַךְ אָנָה לֹא יָדַעְתִּי

בְּלִי מֶתֶג וָרֶסֶן רַגְלַי רָצוֹת הִנָּמוֹ

אַךְ אָנָה פְּנֵיהֶם מֻעָדוֹת מִי יָבִין לָמוֹ

שׁוֹבָב יֵלֵכוּ, בְּלִי מַנְהִיג וּמְנַהֵל יָרוּצוּ

יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת מַהַלְכָם יָאִיצוּ

פִּתְאֹם עַל קִבְרוֹת בְּנֵי אָדָם עוֹמֵד הִנֵּנִי

תַּחְתַּי אֶרְגָּז, מֵעַי יֶהֱמוּ, כֹּחִי יַעַזְבֵנִי

קוֹל צְעָדִים אָזְנִי שֹׁמַעַת הֵמָּה יַחֲרִידוּנִי

אָסֵב פָּנַי אֵין אִישׁ, צְעָדַי הֵמָּה רִמּוּנִי

עַל עָמְדִי אָנֹכִי עֹמֵד הָלֹךְ לֹא אַעְפִּילָה

אֵימָתָה אֲחָזַתְנִי כְּמַבְכִּירָה אָחִילָה

וּמֵרֹב פַּחַד רַגְלִי לָאָרֶץ נִדְבָּקָה

כְּמַסְמֵר נָטוּעַ מִמְּקוֹמָהּ לֹא נֶעְתָּקָה

אֶשָּׂא עַיִן בַּתָּוֶךְ מַצֵּבָה נִצֶּבֶת

בְּצִדָּה אַלּוֹן, תַּחְתֶּיהָ נִבְלַת אָדָם שֹׁכֶבֶת

בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל שָׁם מִתַּחַת יִשְׁכַּב יָנוּחַ

יָשֵׁן שְׁנַת עוֹלָם בְּלִי נֶפֶשׁ וָרוּחַ

אַךְ פִּתְאֹם קוֹל הֲמֻלָּה אָנֹכִי שֹׁמֵעַ

תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי אָרוּץ כִּמְתַעְתֵּעַ

רִגְבֵי הָאֲדָמָה כְּגַלֵּי יָם יִגְבָּהוּ

וּכְנַהֲרֵי נַחֲלֵי מַיִם דָּכְיָם יִשָּׂאוּ

הַמַּצֵּבָה תָּנוּעַ יְרוֹפְפוּ מוֹסְדוֹתֶיהָ

עִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה יִתְפַּלָּצוּן סְבִיבוֹתֶיהָ

וּבְעוֹד רְגָעִים תִּרְגַּז אֶרֶץ בְּרֹגֶז וָזַעַם

תֵּהָפֵךְ הַמַּצֵּבָה בְּקוֹל רַעַשׁ וָרַעַם

תִּשָּׁבֵר הַמַּצֵּבָה עַל אֶרֶץ תַּצִּיעַ

גַּם הָאַלּוֹן יִשָּׁבֵר אֶת שָׁרְשׁוֹ יַסִּיעַ

תִּבָּקַע הָאָרֶץ גַּם יִפָּתַח הַקָּבֶר

מֵחֵיקוֹ יַעֲלֶה קִיטֹר וּבְתוֹכוֹ דְּמוּת גָּבֶר

יַחֲלֹף עַל פָּנַי עַל אֶבֶן יָשִׂים מוֹשָׁבוֹ

מַר יִתֵּן קוֹלוֹ לְעֵין כָּל עֹבֵר יִשְׁפֹּךְ לְבָבוֹ

גַּם מַר יֶאֱנַח יִתְאוֹנֵן רַע עַל כָּל בְּנֵי אָדָם

“עַרְלֵי לֵב הֵמָּה עָמָל בְּקִרְבָּם שֶׁקֶר בְּיָדָם”.

מַה לְּךָ נוֹרָא הַמַּרְאֶה בֵּין הַחַיִּים בָּאתָ

לְהַפְחִיד וּלְהַרְגִּיז תֵּבֵל מִקִּבְרְךָ יָצָאתָ

אַחֶיךָ הֹזִים שֹׁכְבִים וּשְׁנתָם נָעֵמָה

וְאַתָּה לְבַדְּךָ קַמְתָּ כֻּלְּךָ כַּעַס וְחֵמָה?

"אֵיךְ אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי וּלְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה

וּמֵרֹב כַּעְסִי אֵיךְ אַרְגִּיעָה אֶשְׁכּוֹן דּוּמָה?

נַפְשִׁי בְּתוֹךְ רְפָאִים אֶשְׁכְּבָה בִּמְקוֹם קֶרַח וָקֹר

סְבִיבוֹתַי חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה לֹא נָגַהּ עָלַי אוֹר

רָקָב בְּעַצְמוֹתַי זֶה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי

מַאֲכָל לְתוֹלֵעָה וְרִמָּה זֶה מְנָת גּוֹרָלִי

וְאוֹהֲבַי נָדְדוּ מִמֶּנִּי עַל פָּנַי יַחֲלֹפוּ

אֵין בֹּכֶה עָלַי, עֵינֵיהֶם דִּמְעָה בַּל יַעֲרֹפוּ

הֵמָּה נִחֲרוּ בִי תַּחַת טוֹב רַק רַע גְּמָלוּנִי

מוּזָר הָיִיתִי לָהֶם מִלִּבָּם שְׁכֵחוּנִי

כָּל מֵיתְרֵי אַהֲבָה נִתְּקוּ תֶּמֶס הָלָכוּ

שֶׁקֶץ אֲנִי לָהֶם וּשְׁנוֹת קֶדֶם שָׁכָחוּ

לָכֵן קַמְתִּי אֲנִי וּמִקִּבְרִי יָצָאתִי

לְהַפְחִיד וּלְהַחֲרִיד בְּנֵי אָדָם לִנְקוֹם נִקְמָתִי

פַּחְדִּי אֶתֵּן עַל כֻּלָּם וּבְפַחְדִּי אַחֲרִיבֵם

אַכְרִיתֵם מִתֵּבֵל גַּם הֵם, לֶעָפָר אֲשִׁיבֵם

יִשְׁתּוּ גַּם הֵם כּוֹס קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה

כָּמוֹנִי בָּאָרֶץ יִשְׁכְּבוּן בְּחשֶׁךְ וַאֲפֵלָה

אָז יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַמֵּתִים חָטָאוּ

מֵחֶטְאָם לֹא יִנָּקוּ עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ"

וּבְדַבְּרוֹ יִקְרַב אֵלַי וּבְעָרְפִּי יאֹחֲזֵנִי

לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ אָמַרְתִּי אַךְ פַּחְדּוֹ יְבַעֲתֵנִי

כִּי מַרְאֶה כָמֹהוּ לֹא רָאִיתִי עַד הֲלֹם

וַתִּפָּעֶם רוּחִי וָאִיקַץ וְהִנֵּה חֲלוֹם!