שִׁים לֵב לַדֶּרֶךְ. אַתָּה עוֹד תַּחֲזֹר עָלֶיהָ בִּלְעָדֶיהָ. לְעוֹלָם לֹא תָּשׁוּב

בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ אֶלָּא בְּרֹאשְׁךָ

זֶה לֹא קְצֵה הָעוֹלָם. זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ קְצֵה. יוֹשְׁבִים וְהָרַגְלַיִם

הַמִּתְחַצְּפוֹת נוֹפְלוֹת הַחוּצָה

הַיָּם הָאָדֹם כָּחֹל

עַל הַמַּיִם סִירָה עַל הַסִּירָה סִירָה

עַל הַיָּם מַיִם עַל הַמַּיִם סִירָה עַל הַסִּירָה כִּסֵּא בְּצֶבַע עֲלֵי־תֵה. וְהַנּוֹסֵעַ?

תַּנִּיחַ לַהִסְטוֹרְיָה – טַגֵּן דָּג

‘עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בַּחוּרִים רוֹחֲצִים עִם הַחוֹף’

‘חֲצָאֵי גְבָרִים וַחֲצָאֵי נָשִׁים שָׁרִים וּמְשַׂחֲקִים יַחְדָּו’

בְּכָל רֶגַע מִתְרַחֵשׁ רֶגַע. רֶגַע שֶׁמַּתְחִיל בְּרֶגַע שֶׁאֲנִי מַבִּיט בּוֹ

יָרֹק נִכְנָס לְתוֹךְ שְׂדֵה הַמַּיִם, יָרֹק בַּיָּרֹק. שׁוּרָה שֶׁל יְרֻקִּים. קָשֶׁה לְהַאֲמִין

עַד כַּמָּה הֵם נְטוּיִים מֵהִתְרַגְּשׁוּת כְּמוֹ צִפָּרְנַיִם

גָּדֵר בֵּינִי וּבֵין הַמַּיִם אֵין

בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הָאֲבָנִים (לֹא רַק הָאֲבָנִים) נַעֲשׂוֹת מְתֻלְתָּלוֹת וּמֻפְנָמוֹת

יוֹתֵר כְּאִלּוּ מִמִּשְׁפַּחַת הַבְּצָלִיִּים שֶׁל אַחַרְהַצָּהֳרַיִם

שֵׁן־שׁוּם אַחַת מַסְרִיחָה אֶת כָּל הַשַּׁבָּת

אֶת כַּד הַדְּבַשׁ בְּצַלַּחַת מַיִם כְּדֵי שֶׁהַדְּבַשׁ דְּבַשׁ וְהַנְּמָלִים נְמָלִים

חוֹרֵי נְמָלִים חַדְרֵי נְמָלִים חַרְרֵי נְמָלִים

חָצָץ דַּק בָּאֹרֶז תּוֹלָעִים בַּחַסָּה מִן הַבְּצָלִים הַזְּהָבִים נִקְלָפִים בְּשֶׁקֶט

אֲנִי מְנַעֵר אֶת הָרֹאשׁ כְּמִי שֶׁנִּשְׁאֲרָה לוֹ אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה בַּתַּחְתִּית

בְּשֵׁש חֲתוּל הָאֵשׁ הַשְּׁמֵימִי טוֹבֵל בַּמַּיִם

דָּבָר לֹא זָז בָּאֲוִיר אֲבָל הַנַּעֲרָה מִתְכּוֹנֶנֶת

הָעֶרֶב אֶפְשָׁר לְזַהוֹת בִּפְרוֹטְרוֹט סְנוּנִיּוֹת בְּאֵיזֶה פוֹקְסְטְרוֹט אֲוִירִי

בְּדַרְכָּן הַבַּיְתָה

הָעַיִן כְּמוֹ קַיַּק עַד שֶׁהִיא נֶעֱלֶמֶת בְּתוֹךְ הַגָּלוּי, מֵאֲחוֹרֶיהָ

מִתְרַחֶשֶׁת הָעֲבוֹדָה הַכַּבִּירָה

מַמְשִׁיךְ לַחְפֹּר בְּאֵרוֹת בָּאֲוִיר (לִמְצֹא כֹּחַ) אַחֲרֵי כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה

אִשָּׁה צְעִירָה, אַסְיָתִית, עִם מְעַט פְּרָטִים מְיֻתָּרִים, קָמָה וְלוֹקַחַת אֶת כָּל

הַמְּעַט הַזֶּה אֶל תּוֹךְ הָאַהֲבָה

הָיָה נִדְמֶה שֶׁכְּבָר לֹא עוֹשִׂים דְּבָרִים לְגַמְרֵי פְּשׁוּטִים שֶׁכָּאֵלֶּה

‘לִישֹׁן כְּשֶׁאַתָּה עָיֵף, לֶאֱכֹל כְּשֶׁאַתָּה רָעֵב’. יֵשׁ לְהִתְעַסֵּק בָּזֶה

נִתְלֶה עַל הַיָּד שֶׁלְּיָדִי עִם הַפָּנִים כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶל קַרְקָעִית הַיּוֹם

כְּמוֹ טִפְּשִׁים לִסְפֹּר עַד שֵׁשׁ וְאַפְרִיקָה בּוֹרַחַת לָנוּ מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת

נְצוֹתֵת לַמַּיִם נִמְצָא בָּהֶם אֵיזוֹ נְקֻדָּה נוֹחָה לְהַפְלָגָה

לָמָּה שְׁתֵּי עֵינַיִם אִם לֹא לְהַעֲבִיר אֶת הַיָּם מִן הָעַיִן הָאַחַת

אֶל הָעַיִן הָאַחֶרֶת

זֶה יוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לִחְיוֹת בּוֹ לָנֶצַח.

יוֹם בְּמֵיטָבוֹ. יוֹם כְּמוֹ כָּל־יוֹם

בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא אִם זֶה לֹא קְצֵה הָעוֹלָם