הַאִם יֵשׁ תְּנוּעָה שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ עָלֶיהָ
הַאִם יֵשׁ הֲלִיכָה שֶׁאִישׁ לֹא עָשָׂה מֵעוֹלָם
וּכְשֶׁנִּהְיֶה בָּהּ לְאָן תּוֹבִיל
אוּלַי אֶהְיֶה בַּדֶּרֶךְ וְאֶפְגּשׁ בָּהּ
אוּלַי פָּגַשְׁתִּי בָּהּ וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי בַּדֶּרֶךְ
(‘וְעָלֶיהָ רָצָה הַכּוֹכָב לָרֶדֶת’)
אוּלַי אֲנִי כְּבָר בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה
וְלֹא יוֹדֵעַ שֶׁמֻּתָּר לִי
הַאִם עָשִׂיתִי דֶרֶךְ מִשּׁוּם שֶׁהָלַכְתִּי בַּדֶּרֶךְ
אוֹ מִשּׁוּם שֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת הָעוֹלָם וְכָל
מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ שֶׁהוֹבִיל אוֹתִי לְאָן הוֹבִיל?
וְתָמִיד יֵשׁ שָׁם מַשֶּׁהוּ שֶׁלָּקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן צָרִיךְ
צוּרָה אוֹ זִכָּרוֹן אָדֹם שֶׁהוּא אִשָּׁה
שָׂמָה גַרְעִין בְּכוֹס בַּחַלּוֹן וְיוֹצֵא בּוֹ שֹׁרֶשׁ קָטָן