יב(ד). הַגָּדַת סִיָאוֻשׁ    🔗

פתיחה    🔗

עַתָּה, אַי, אִישׁ לָשׁוֹן חָכָם וָעֵר! / עֲרֹךְ סִפּוּר חָדָשׁ לוֹקֵחַ לֵב.

אִם תּוֹאֲמוֹת ¹לַשֵּׂכֶל הַמִּלִּים, / מַשְׁרוֹת שִׂמְחָה עַל נֶפֶשׁ הַיּוֹצֵר.

אַךְ אִישׁ אֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹתָיו בְּזוּיוֹת, /נִפְתָּה לְיֵצֶר לְבָבוֹ הָרַע,²

לַשָּׁוְא יִרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּיו, / עֵינֵי חָכָם תַּחְשׂפְנָה עֶרְוָתוֹ.

אָכֵן אֵין אִישׁ רוֹאֶה מוּמֵי עַצְמוֹ, / טָהוֹר הוּא בְּעֵינָיו וּבַעַל נֶפֶשׁ. [5]

מִשְׁפָּט יָשָׁר וָכֵן אִם תְּבַקֵּשׁ, / הַרְאֵה לִנְבוֹן דָּבָר פְּרִי עֲמָלְךָ.

וְאִם מִפִּיו תִּשְׁמַע הַלֵּל וָשֶׁבַח – /בַּאֲפִיקְךָ הַמַּיִם כְּעֵינַיִם.

מָסֹרֶת הַגָּדָה הִנֵּה אַבִּיעַ, / שְׁמוּרָה מִכְּבָר בִּידֵי הַדִּהְקָנִים.

הַהַגָּדוֹת הַנִּשְׁכָּחוֹת מֵאָז /תִּחְיֶינָה מֵחָדָשׁ עַל רֹאשׁ הָעָם.

אִם יַאֲרִיכוּ עוֹד יְמֵי חַיַּי, / וּזְמַן רַב יַעַבְרוּ עָלַי בְּאשֶׁר, [10]

אִילָן מֵנִיב אַנִּיחַ אַחֲרַי, / אֲשֶׁר יוֹסִיף שֵׂאת פְּרִי בָּעֲרוּגָה.

שְׁמוֹנֶה וַחֲמִשִּׁים תִּמְלֶאנָה לִי, / וְנִפְלָאוֹת הַרְבֵּה עָבְרוּ עָלַי.

הַתַּאֲווֹת לֹא מָעֲטוּ עֲדֶנָּה, / עוֹדִי צוֹפֶה בְּסוֹד הַמַּזָּלוֹת.

אָמַר כְּבָר פַּעַם רַב־מוּבַּד חָכָם: / ‘כְּהַזְקִינְךָ לֹא תְּחַדֵּשׁ יָמֶיךָ.’

סַפֵּר דְּבָרְךָ כָּל עוֹד אַתָּה קַיָּם, / נְהַג בְּשֵׂכֶל וְהָאֵר פָּנִים. [15]

עַל מַעֲשֶׂיךָ, אִם טוֹבִים וְאִם / רָעִים, חֶשְׁבּוֹן תִּתֵּן לִפְנֵי יַזְדָּן.

זָכְרָה, אֲשֶׁר תִּזְרַע אוֹתוֹ תִּקְצֹר; / כִּשְׁאֵלָתְךָ יִהְיֶה הַמַּעֲנֶה.

לָשׁוֹן רַכָּה שׁוֹבֶרֶת לֵב עִקֵּשׁ, / יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ נִשְׁמָעִים בְּנַחַת.

עַתָּה חֲזֹר נָא אֶל דִּהְקַן הַכּפָר, / שִׂים לֵב לַמְסֻפָּר בְּפִי הַשָּׁר.

אֵם סיאווש    🔗

כֹּה שָׂח הָרַב־מוּבַּד: פַּעַם אַחַת / הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, אַךְ קָרָא הַגֶּבֶר, [20]

טוּס עִם גּוּדַרְז וְגִיו וּפָרָשִׁים / יָצְאוּ שְׂמֵחִים מִשַּׁעַר כַּי־כָּוֻס

לִשְׂדוֹת דַּגֹוּי שָׂמוּ פְּנֵיהֶם לְצַיִד / עִם הַבַּזִּים וְעִם הַפַּנְתֵּרִים.

הֵם שׁוֹטְטוּ סָבִיב עַל שְׂפַת נָהָר, / פָּרְעוּ אוֹ דָּהֲרוּ אַחַר חַיָּה.

אֶת הַחַיָּה הִפִּילוּ אוֹ תָּפְשׂוּ, / מְלַאי בָּשָׂר לְאַרְבָּעִים יָמִים.

קָרוֹב לְשָׁם הָיוּ תּוּרְכִּים לָרֹב, / אָהֳלֵיהֶם הִשְׁחִירוּ עֵין הָאָרֶץ. [25]

הַצַּיָּדִים הִבְחִינוּ מֵרָחוֹק / בְּחֹרֶשׁ הַסָּמוּךְ לִגְבוּל תּוּרָן.

עָשׂוּ דַּרְכָּם בְּיַחַד טוּס וְגִיו, / אַחֲרֵיהֶם מִסְפַּר אַמִּיצֵי לֵב.

עוֹדָם מְשׁוֹטְטִים שְׁנֵיהֶם בַּחֹרֶשׁ /בְּחִפּוּשִׂים אַחַר חַיָּה נוֹסֶפֶת,

מָצְאוּ שָׁם נַעֲרָה יְפַת פָּנִים, / וְצוֹחֲקִים מִגִּיל חָפְזוּ אֵלֶיהָ.

רָאוּ כִּי אֵין דּוֹמָה לָהּ בְּדוֹרָם, / וְכִי יָפְיָהּ שָׁלֵם וְאֵין בּוֹ דֹּפִי: [30]

קוֹמָה כִּבְרוֹשׁ וְאוֹר פָּנִים כְּסַהַר; / מַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד הַמַּבִּיט בָּהּ.

שָׂח טוּס אֵלֶיהָ: ‘סַהַר מְפַתֶּה! / מִי הֱבִיאֵךְ אֶל עַב הַחֹרֶשׁ הֵנָּה?’

עָנְתָה לֵאמֹר: 'אָבִי הִכַּנִי אֶמֶשׁ, / עַל כֵּן עָזַבְתִּי בַּיִת וְשָׂדֶה.

שָׁתוּי חָזַר בַּלַּיְלָה מִמִּשְׁתֶּה, / וְכַאֲשֶׁר רָאַנִי מֵרָחוֹק,

מֻכֵּה עִוְעִים חַרְבּוֹ הַמַּבְהִיקָה / שָׁלַף מִתַּעַר לַעֲרֹף רֹאשִׁי.' [35]

אָז טוּס שָׁאַל אוֹתָהּ לְבֵית אָבִיהָ, / וְהִיא סִפְּרָה מֵאָלֶף וְעַד תָּו.

גִּלְּתָה: ‘אֲנִי קְרוֹבָה לְגַרְסִיוַז, /וְיוֹנַקְתִּי מִשֹּׁרֶשׁ פַרִידוּן.’

שׁוּב טוּס: ‘אֵיכָכָה זֶה בָּרֶגֶל בָּאת, / בְּלִי סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וּבְלִי לִוּוּי?’

עָנְתָה: 'סוּסִי עָצַר מֵרֹב חֻלְשָׁה, / וְלֹא יָכוֹל לָשֵׂאת מַשָּׂא גּוּפִי.

זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת הָיוּ לִי, / וְכֶתֶר פָּז עָנַדְתִּי לְרֹאשִׁי. [40

עַל הַגִּבְעָה הַהִיא חָמְסוּ אוֹתָם, / וְאַף הִכּוּנִי שָׁם בִּנְדָנֵי חֶרֶב.

מְבֹהָלָה נִמְלַטְתִּי מִפְּנֵיהֶם / וּבַחֻרְשָׁה דָּם מֵעֵינַי שָׁפַכְתִּי.

אוּלָם אָבִי, אַךְ יְפֻכַּח מִיַּיִן, / יָרִיץ אֶת אֲנָשָׁיו וְיִמְצָאוּנִי.

אִמִּי גםַּ כֵּן תָּחוּשׁ לָבוֹא אֵלַי, / וְלֹא תֵּאוֹת כִּי אֶעֱזֹב בֵּיתֵנוּ.'

נַפְשׁוֹת הַגִּבּוֹרִים יָצְאוּ אֵלֶיהָ, / וְטוּס, מִבְּלִי לִשְׁלֹט עוֹד בְּרוּחוֹ, [45]

קָרָא לֵאמֹר: ‘אוֹתָהּ אֲנִי גִּלִּיתִי, / וְלֹא חִנָּם הֵאַצְתִּי בְּסוּסִי.’

עָנָה לוֹ גִּיו: ‘מַצְבִּיא צִבְאוֹת הַשָּׁהּ! / בְּלִי הַצָּבָא לֹא תִּתְחָרֶה אִתִּי!’

אַךְ טוּס הִקְשָׁה עָרְפּוֹ, הוּא בְּאַחַת:/‘סוּסִי אֲנִי נִקְרָה בָּהּ רִאשׁוֹנָה!’

אָמַר לוֹ גִּיו: 'אַל עוֹד תֹּאמַר כָּזֹאת, / אֲנִי פָּתַחְתִּי אֶת מִרְדַּף הַצַּיִד.

אַל תְּמַלֵּל שְׁקָרִים בִּגְלַל שִׁפְחָה. / גִּבּוֹר אֵינֶנּוּ מְבַקֵּשׁ מָדוֹן.' [50]

הָרִיב גָּבַר בְּלַהַט הַוִּכּוּחַ, / וּכְבָר אָמְרוּ לִכְרֹת אֶת רֹאשׁ הַסַּהַר.

עוֹדָם נִצִּים, וְאִישׁ אָצִיל אֶחָד / בָּא כִּמְתַוֵּךְ בְּהַצָּעָה לֵאמֹר:

‘הַנַּעֲרָה הָבִיאוּ אֶל הַשָּׁהּ, / וּמִצְוָתוֹ תַּכְרִיעַ בֵּינֵיכֶם.’

נֵאוֹתוּ טוּס וְגִיו לַעֲצָתוֹ, / וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל כֵּס כָּוֻס.

כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעֲרָה, / נִלְכַּד לִבּוֹ בְּאַהֲבָה אֵלֶיהָ, [55]

וְכֹה אָמַר אֶל שְׁנֵי הָאַלּוּפִים: / 'בָּזֶה גְּמַרְתֶּם אֶת עֲמַלְכֶם הַפַּעַם,

כִּי אִם צְבִיָּה שׁוֹבָה לֵב אוֹ עָפְרָה, / צַיִד כָּזֶה מַתְאִים לְמַלְכְּכֶם.

הָבָה וְנִתְעַנֵּג עַל הַסִּפּוּר, / אֵיךְ גִּבּוֹרִים בְּנֵי חַיִל צָדוּ שֶׁמֶשׁ.'

לַנַּעֲרָה פָּנָה אָז וְשָׁאַל: / ‘מַה יַּחֲשֵׂךְ כִּי לְפֵיָה דָּמִית?’

‘מִצַּד אִמִּי’ – הֵשִׁיבָה – 'נְסִיכָה, / וּמֵאָבִי – מִזֶּרַע פַרִידוּן. [60]

סָבִי הוּא גַּרְסִיוַז שַׂר צְבָא תּוּרָן, / אֲדוֹן הָאֹהָלִים אֲשֶׁר בַּגְּבוּל.'

אָמַר כָּוֻס: 'הַלְהַפְקִיר לָרוּחַ, / תֹּאמְרִי פָּנִים, צַמּוֹת וְיַחַשׂ אֵלֶּה?

אַתְּ רְאוּיָה בְהַרְמוֹנִי לָשֶׁבֶת, / לִהְיוֹת גְּבִירָה עַל יֶתֶר הַנָּשִׁים.'

עָנְתָה: ‘אַךְ רְאִיתִיךָ הֶעְדַּפְתִּיךָ / עַל כָּל שָׂרֵי הָאָרֶץ וּגְדוֹלֶיהָ.’

כָּוֻס שָׁלַח לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵי / הָאַלּוּפִים סוּסִים, כִּסֵּא וָכֶתֶר. [65]

אֶת הָאֵלָה שָׁלַח אֶל הַהַרְמוֹן / עִם צַו לְהוֹשִׁיבָה בְּכֵס מַלְכוּת.

וּבְכֵן תַּחְתֶּיהָ שָׂמוּ כִּסֵּא שֵׁן / וְעַל רֹאשָׁהּ – עֲטֶרֶת פָּז וּשְׁבוֹ;

אוֹתָהּ קִשְּׁטוּ בְּשֵׁשׁ מָשְׁזָר צָהֹב / וּבְאַבְנֵי חֵן, כַּדְכֹּד, סַפִּיר וּשְׁבוֹ;

וּמַתָּנוֹת נָתְנוּ לָהּ כְּעֶרְכָּהּ, / וְהִיא – כְּאֶבֶן אֹדֶם נֻקְּבָה.

הוּלדת סיאווּש    🔗

עְָבְרוּ מֵאָז יָמִים לֹא מְרֻבִּים / וְשׁוּב אָבִיב עָלֵז עָטָה צְבָעָיו. [70]

אוּלָם כְּתֹם בַּשַּׁחַק הַסּוֹבֵב / תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה לִיפַת הַתֹּאַר,

הוּבְאָה לַמֶּלֶךְ הַבְּשׂוֹרָה לֵאמֹר: /'יָפָתְךָ הַבְּרוּכָה הֵנִיבָה פֶּרִי,

כִּי יֶלֶד מְאֻשָּׁר בָּא לָעוֹלָם, / הַגְבַּהּ אֶת כִּסְאֲךָ עַד לֶעָבִים.

עוֹלָל כְּמוֹ מַלְאָךְ גָּח מֵרַחְמָהּ, / פָּנָיו כִּפְנֵי אֱלִיל שׁוֹכֵן אָדַֹר.³

הָיָה הַיֶּלֶד לְשִׂיחַת אִירָן, / כִּי לֹא שָׁמְעוּ פָּנִים, שֵׂעָר כָּאֵלֶּה. [75]

קָרָא אֶת שְׁמוֹ הַמֶּלֶךְ סִיָוֻשׁ, / וְהֶעֱנִיק לוֹ אֶת גַּלְגַּל שָׁמַיִם.

אַךְ הַהוֹבְרִים בַּשַּׁחַק הַגָּבֹהַּ, / יוֹדְעֵי הַטּוב וָרַע, מָתַי וָאֵיךְ,

קָרְאוּ בַּכּוֹכָבִים הַנִּרְגָּזִים / בְּצַעַר רַב כִּי מַזָּלוֹ נִרְדַּם.

רָאוּ אֶת סִבְלוֹתָיו בְּטוֹב וּבְרַע, / וּבֵאלֹהִים בִּקְּשׁוּ מִפְלָט לַיֶּלֶד.

הִזְהִירוּ אֶת הַשָּׁהּ מֵהַבָּאוֹת, / וְגַם הוֹרוּ הַדֶּרֶךְ בָּהּ יֵלֵךְ. [80]

חָלְפוּ שָׁנִים מִסְפָּר, וְיוֹם אֶחָד / הוֹפִיעַ תַּהַמְתַּן ⁴לִפְנֵי הַשָּׁהּ,

וְשָׂח: 'בִּנְךָ זֶה, הַדּוֹמֶה לִכְפִיר, / הַפְקֵד־נָא בְּיָדַי וַאֲגַדְּלֶנּוּ.

כָּל מְחַנְּכָיו לֹא יִכְשְׁרוּ לָזֹאת, / אוֹמֵן יָפֶה כָּמוֹנִי לֹא תִּמְצָא לוֹ.'

הַשָּׁהּ שָׁקַל דִּבְרֵי רֻסְתַּם זְמַן רַב, / וּבְלִי לִמְצֹא עִלָּה לִדְחוֹת אוֹתָם,

מָסַר לִידֵי רֻסְתַּם לֵב וְעֵינַיִם, / הַנַּעַר הַמֻּצְלָח וְהַנּוֹעָז. [85]

זֶה הֱבִיאָהוּ אֶל הָעִיר זָבֻּל, / וּבְגַן הַשּׁוֹשַׁנִּים הֵקִים מִשְׁכָּן לוֹ.

לִמְּדוֹ לִרְכֹּב, אַלָּה, פְּלָצוּר וָקֶשֶׁת, / אַרְכּוֹף, מוֹשְׁכוֹת, וּמַה, כַּמָּה וָאֵיךְ,

מָה רֵאָיוֹן, מִשְׁתֶּה וּמוֹעָצָה, / מַה בַּז וָנֵץ, וּמַה פַּנְתֵּר וָצַיִד,

מַה צֶּדֶק וְעַוְלָה, כִּסֵּא וָכֶתֶר, / לִנְאֹם, לִלְחֹם וְלַעֲרֹךְ צָבָא.

לִמְּדוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְלֹא חָשַׂךְ / עָמָל וָכֹחַ עַד הֵנִיבוּ פְּרִי. [90]

גָּדַל הַנַּעַר עַד כִּי בָּעוֹלָם / שֵׁנִי כָּמוֹהוּ לֹא נִמְצָא עוֹד שׁוֹעַ.

אַחַר עֲבֹר זְמַן מָה גָּבַה הַיֶּלֶד / וּבַפְּלָצוּר שָׁבָה לֹא פַּעַם לַיִשׁ.

יוֹם לֹא עָבֹת שָׂח אֶל רֻסְתַּם הַגֵּא: / 'כָּלְתָה נַפְשִׁי לִרְאוֹת אָבִי הַשָּׁהּ.

הַרְבֵּה טָרַחְתָּ וְלִבְּךָ שָׂרַפְתָּ / לְהוֹרוֹתֵנִי אֹרַח מְלָכִים.

הִגִּיעָה עֵת כִּי יִוָּכַח אָבִי / מַה לִּמּוּדֵי רֻסְתַּם הוֹעִילוּ לִי. [95]

לֶב הָאֲרִי הֵחֵל בַּהֲכָנוֹת, /שָׁלַח רָצִים לְכָל הָעֲבָרִים,

סוּסִים, זָהָב וָכֶסֶף לֶאֱסֹף, / טַבְּעוֹת חוֹתָם, כְּתָרִים וְאַבְנֵטִים,

בְּגָדִים וַחֲרָבוֹת וַעֲבָדִים, / כָּל הָרָאוּי לְהֵאָסֵף לְשַׁי,

וְכָל אֲשֶׁר חָסֵר בְּאוֹצָרוֹ, / מִמֶּרְחַקִּים הֵבִיאוּ מַלְאָכָיו.

בְּאֹפֶן זֶה הֵכִין אוֹתוֹ לַדֶּרֶךְ, / כִּי כָּל עֵינֵי צְבָאוֹ הָיוּ עָלָיו. [100]

רֻסְתַּם לִוָּה הָעֶלֶם דֶּרֶךְ מָה, / לְבַל יָעִיק הָעֶצֶב עַל לִבּוֹ.

הָאָרֶץ הִתְקַשְּׁטָה כְּמִנְהָגָהּ, / כִּי כָּל חֶפְצָהּ בְּאשֶׁר הַגִּבּוֹר.

עִנְבָּר וְכֶתֶם עִרְבְּבוּ בְּיַחַד, / וּמִשִּׂמְחָה זָרוּ עַל רֹאשׁ הַבָּא,

הָרְחוֹבוֹת מָלְאוּ חֶדְוָה וָעשֶׁר / וְהַגַּגּוֹת וְהַכְּנִיסוֹת – פְּאֵר.

פַּרְסוֹת סוּסָיו הַמְּהִירִים דּוֹרְכוֹת / עַל מַטְבְּעוֹת וְאֵין אָדָם עָצוּב. [105]

צַוְּארֵי סוּסִים בְּכָל מֶרְחַב הָעַיִן, /הַמְּשׁוּחִים מֻשְׁק, זְעַפְרָן וָיַיִן.

סיאווּש שב מזאבּוליסתאן    🔗

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס כִּי סִיָוֻשׁ / קָרֵב וּבָא בְּתַהְלוּכַת פְּאֵר,

צִוָּה אֶת גִּיו וְטוּס בְּרֹאשׁ צָבָא / קַדֵּם פָּנָיו בַּחֲצוֹצְרָה וּבְתֹף.

אַנְשֵׁי הַשֵּׁם הִתְקַהֲלוּ, רֻסְתַּם / מִצַּד אֶחָד וְטוּס מִצַּד שֵׁנִי,

לָבוֹא קוֹמְמִיּוּת לַשַּׁהְרְיָר, / כַּהֲבִיאָם הַנֵּצֶר הֶחָדָשׁ. [110]

בְּהַגִּיעָם אֶל שַׁעַר כַּי־כָּוֻס, / פָּרְצוּ תְּרוּעוֹת וְנִפְתְּחָה הַדֶּרֶךְ.

הָעֲבָדִים, כְּלֵי קְטֹרֶת בִּידֵיהֶם, / נִבְּטוּ בּוֹ בִּזְרוֹעוֹת מְצֻלָּבוֹת,

כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת עָמְדוּ שָׁם בַּפִּנּוֹת, / וְהוּא, הַבְּרוֹשׁ הַמְיֻחָשׂ, בַּתָּוֶךְ.

הַכֹּל הִמְטִירוּ אַבְנֵי חֵן וָפָז / עָלָיו, וּתְהִלָּתוֹ בְּקוֹל הִשְׁמִיעוּ.

כִּרְאוֹת הַבֵּן אָבִיו עַל כֵּס הַשֵּׁן / וְכֶתֶר כַּדְכֻּדִּים נוֹצֵץ עָלָיו, [115]

בֵּרְכוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה, / וּכְמוֹ לָחַשׁ סוֹדוֹת לָאֲדָמָה.

אַחֲרֵי כֵן נִגַּשׁ לַשַּׁהְרְיָר. / רֹאשׁוֹ אִמֵּץ הַמֶּלֶךְ אֶל חָזֵהוּ,

שָׁאַל לִשְׁלוֹם רֻסְתַּם בִּמְאוֹר פָּנִים / וְהוֹשִׁיבָהוּ עַל כִּסֵּא הַשְּׁבוֹ.

נִפְעָם וּמִתְפַּעֵל הָיָה מִבְּנוֹ, / וְלֹא חָדַל מִבִּרְכוֹתָיו עָלָיו.

בְּקוֹמָתוֹ, גָּבְהוֹ וַהֲדָרוֹ, / נִבֵּא עָתִיד לוֹ וּתְהִלָּה רַבָּה. [120]

עַל עֶלֶם כֹּה צָעִיר וְכֹה נָבוֹן / תֹּאמַר: ‘נַפְשׁוֹ גְּדֵלָה עַל הַחָכְמָה.’

הַשָּׁהּ הִשְׁמִיעַ שֶׁבַח לַבּוֹרֵא, / מִשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם לְפָנָיו

אָמַר: 'רִבּוֹן שָׁמַיִם וְהָאָרֶץ, / אֲדוֹן הַדַּעַת וְהָאַהֲבָה!

כָּל חֶסֶד בָּעוֹלָם מִמֶּךָ לָנוּ, / אַךְ רֵאשִׁית כֹּל תּוֹדָה לְךָ עַל בְּנִי.'

גְּדוֹלֵי אִירָן שְׂמֵחִים נִגְּשׁוּ / אֶל הַנָּסִיךְ, מַתְּנוֹתֵיהֶם עִמָּם, [125]

וּמִשְׁתָּאִים לַזֹּהַר הַנִּפְלָא, / הִשְׁמִיעוּ תִּשְׁבָּחוֹת לָרֹב.

עַל פִּי פְּקֻדַּת הַשָּׁהּ הָאֲצִילִים / וְהַקְּצִינִים חָגְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם,

וְהַקָּהָל שָׂמֵחַ שָׂם פָּנָיו / לַגָּן וְלָאַרְמוֹן וְלָאוּלָם.

בְּכָל מָקוֹם עָמַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, / הַכֹּל בִּקְשׁוּ שֵׁכָר, שִׁירָה וָנֵבֶל.

מִשְׁתֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ כַּי־כָּוֻס, / אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא עָשָׂה אַף שָׁהּ. [130]

שִׁבְעָה יָמִים בִּלּוּ שָׁם בְּשִָמְחָה, / וּבַשְּׁמִינִי פָּתַח אֶת אוֹצְרוֹתָיו,

וְלֶאֱסֹף מֵהַכְּבֻדָּה כִּסְאוֹת, / כְּתָרִים, טַבְּעוֹת חוֹתָם וַחֲרָבוֹת,

סוּסֵי עֲרָב עַל אֻכְּפֵיהֶם מִשַּׂג, / כְּלֵי נֶשֶׁק וּמְעִילֵי שִׁרְיוֹן לַקְּרָב,

כִּיסֵי אֲדַרְכּוֹנִים וְדִינָרִים, / מַרְגָּלִיּוֹת שׁוֹנוֹת וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר –

כָּל אֵלֶּה, רַק לֹא נֵזֶר מְלָכִים, /כִּי עוֹד הוּא נַעַר, לֹא מַתְאִים לְכֶתֶר. [135]

בְּלֹא מִדָּה נָתַן לְסִיָוֻשׁ, / וְצִפִּיּוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹרֵר בַּנֶּפֶשׁ.

שֶׁבַע שָׁנִים נִסָּה אֶת סִיָוֻשׁ, / וּמוֹצָאוֹ אִשְּׁרוּ כָּל מַעֲשָׂיו.

וּבַשְּׁמִינִית הִזְמִין לוֹ כֶּתֶר פָּז, / עֲנַק זָהָב וְגַם אַבְנֵט זָהָב;

כָּתַב מִנְשָׁר עַל מֶשִׁי צִבְעוֹנִי, / כְּדַת הַשַּׁלִּיטִים וְזֹהַר הַכַּיִים.

רָאוּי לַעֲטָרָה וְלִגְדֻלָּה / קִבֵּל לְנַחֲלָה אֶת כֻּהִסְתָּן.[ 140]

זֶה שֵׁם הָאָרֶץ בַּיָּמִים מִכְּבָר, / שְׁמָהּ בְּיָמֵינוּ: ‘עֵבֶר הַנָּהָר’.

מוֹת אֵם סיאווּש    🔗

כְּהֵעָרֵךְ הַכֹּל בְּצַו הַשָּׁהּ, / מֵתָה בְּלֹא עִתָּהּ אֵם הַנָּסִיךְ.

מֵעַל כִּסְאוֹ קָפַץ הַבֵּן כְּדִיו, / וְשַׁוְעָתוֹ עָלְתָה עַד לַשָּׁמַיִם.

קָרַע בְּתִלְבָּשְׁתּוֹ הַהֲדוּרָה / וּבְאָבָק אָפֹר עוֹלֵל רֹאשׁוֹ.

בְּצַעֲרוֹ כְּמוֹ שִׁנָּה טַעְמוֹ, / וְאֶת נַפְשׁוֹ הָעֲדִינָה עָנָה. [145]

הַרְבֵּה דְּמָעוֹת שָׁפַךְ יוֹמָם וָלַיְלָה, / זְמַן רַב לִצְחוֹק לֹא נִפְתְּחוּ שְׂפָתַיִם.

חֹדֶשׁ יָמִים עָבַר בִּכְאֵב וּבְצַעַר, / וְלֹא בִּקֵּשׁ מַרְגּוֹעַ בְּסִבְלוֹ.

כְּהִוָּדַע שִׁבְרוֹ לְנִכְבַּדָּיו, / חָפְזוּ אֶל סִיָוֻשׁ הָאֲנָשִׁים

כְּטוּס וְגִיו, גּוּדַרְז וּפַרִיבֻּרְז, / כָּל אֶפְרָתִי וְכָל גִּבּוֹר אָצִיל.

נָתַן עֵינָיו הָעֶלֶם בִּפְנֵיהֶם / וְ’הָהּ' נוֹסָף הוֹצִיא מִתּוֹךְ לִבּוֹ [150]

אָז מֵחָדָשׁ הֵחֵל בְּבֶכֶה מַר, / פָּתַח אֶת דֶּלֶת צַעַר לְבָבוֹ.

כִּרְאוֹת גּוּדַרְז אֶת סֵבֶל סִיָוֻשׁ, / אוֹתוֹ אִילָן אָצִיל, נִמְלָא חֵמָה.

בּוֹכֶה אָמַר אֵלָיו: 'הַקְשֵׁב, נָסִיךְ, / לַעֲצָתִי, וְשִׂים לָאֵבֶל קֵץ.

הֵן כָּל יְלוּד אִשָּׁה סוֹפוֹ לָמוּת, / אִישׁ לֹא יַצִּיל נַפְשׁוֹ מִיַּד הַמָּוֶת.

עַתָּה אִמְּךָ, אַף כִּי לֹא תִּשָּׁכַח, / אַל תִּתְאַבֵּל עוֹד, כִּי נַפְשָׁהּ בָּעֵדֶן' [155]

בְּהַפְצָרוֹת, עֵצוֹת וְהַשְׁבָּעוֹת / הִפְנָה לֵב הַנָּסִיךְ אֶל הַבָּאוֹת.

סוּדאבּה מתאהבת בסיאווּש    🔗

בֵּין כֹּה וָכֹה עָבְרָה תְּקוּפַת יָמִים, / הַשָּׁהּ שָׂמַח בִּבְנוֹ כְּבַתְּחִלָּה,

עַד יוֹם אֶחָד, הַמֶּלֶךְ וְהַבֵּן / יוֹשְׁבִים הָיוּ, הוֹפִיעָה סוּדָבֶּה.

אַךְ רָאֲתָה אֲרֶשֶׁת סִיָוֻשׁ, / נָבוֹכָה סוּדָבֶּה וְנִסְעֲרָה.

רָזְתָה עַד כִּי תֹּאמַר: ‘הָיְתָה כִּמְלִיל, / דָּמְתָה לְקֶרַח הַנָּמֵס בָּאֵשׁ’ [160]

אֶל הַנָּסִיךְ שָׁלְחָה מַלְאָךְ לֵאמֹר: / 'לֵךְ וֶאֱמֹר לְסִיָוֻשׁ בַּסֵּתֶר:

''בְּתוֹךְ הַרְמוֹן נְשׁוֹת שָׁהּ הָעוֹלָם / לֹא יִתְפַּלֵּא אִישׁ אִם פִּתְאֹם תּוֹפִיעַ.'''

הָלַךְ הָאִישׁ וּשְׁלִיחוּתוֹ הוֹדִיעַ. / חָרָה לוֹ לַנּוֹדַע בִּשְׁמוֹ הַטּוֹב,

וְכֹה אָמַר: ‘אֵינֶנִּי אִישׁ הַרְמוֹן, / לֹא אִישׁ תְּכָכִים וְלֹא גּוֹנֵב הַדַּעַת.’

לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר סוּדָבֶּה / נָשְׂאָה רַגְלֶיהָ אֶל שַׁלִּיט אִירָן, [165]

וְכֹה אָמְרָה: 'אַי, שַׁהְרְיָר צְבָאֵנוּ! / סַהַר וָשֶׁמֶשׁ לֹא רָאוּ כָּמוֹךָ,

וְלֹא כְּמוֹ בִּנְךָ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ; / תִּשְׂמַח תֵּבֵל כֻּלָּהּ בְּזַרְעֲךָ.

לְהַרְמוֹנְךָ שָׁלְחֵהוּ לְבַקֵּר / אֶת אַחְיוֹתָיו וְאֶת יְפוֹת הַתֹּאַר.

אֱמֹר לְסִיָוֻשׁ: 'לֵךְ לַהַרְמוֹן, / בַּקֵּר אֶת אַחְיוֹתֶיךָ לִפְעָמִים,

כָּלְתָה נַפְשָׁן מֵאַהֲבָה אֵלֶיךָ / וְדִמְעָתָן יוֹרֶדֶת עַל פְּנֵיהֶן.' [170]

כָּבוֹד נִתֵּן לוֹ וּתְשׁוּרוֹת, / וְעֵץ הַהוֹקָרָה יִתֵּן פִּרְיוֹ.'

עָנָה הַמֶּלֶךְ: ‘נְכוֹחִים דְּבָרַיִךְ, / אֵלָיו טוֹבָה אַתְּ כְּמֵאָה אִמּוֹת.’

קָרָא לִבְנוֹ וְשָׂח: 'אֶת דַּם עוֹרְקֵינוּ / וְאֶת הָאַהֲבָה אֵין לְהַסְתִּיר.

יַזְדָּן קָדוֹשׁ בָּרָא אוֹתְךָ כָּזֶה, / שֶׁכָּל רוֹאֵי פָּנֶיךָ יֹאהֲבוּךָ.

לְךָ נָתַן יַזְדָּן יַחַשׂ טָהוֹר. / טָהוֹר כָּמוֹךָ לֹא יָלְדָה אִשָּׁה. [175]

אַךְ מַה תּוֹעִיל קִרְבַת הַדָּם לְאֵלֶּה, / אֲשֶׁר רוֹאִים אוֹתְךָ רַק מֵרָחוֹק?

מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד שָׁם אַחְיוֹתֶיךָ / וְסוּדָבֶּה, אוֹהַבְתְּךָ כְּאֵם.

בַּקֵּר אֶת הַבָּנוֹת בְּהַרְמוֹנִי / וּשְׁהֵה עַד יַחְלְקוּ לְךָ כָּבוֹד.'

כִּשְׁמֹע סִיָוֻשׁ דִּבְרֵי הַשָּׁהּ, / הִבִּיט נִדְהָם אֶל הָאוֹמֵר לוֹ כָּכָה.

זְמַן מָה נוֹעַץ הָעֶלֶם עִם נַפְשׁוֹ, / עַד כִּי רָחַץ לִבּוֹ מֵהָאָבָק. [180]

עָלָה עַל לְבָבוֹ, כִּי מְנַסֶּה / אָבִיו לִבְחֹן אוֹתוֹ מַה בְּרֹאשׁוֹ.

נְבוֹן דָּבָר הָיָה כָּוֻס, עָרוּם, / חֲלַק לָשׁוֹן, פִּקֵּח וְחַשְׁדָן.

נִרְתַּע הַבֵּן, שָׁקַל סוֹדוֹ בַּלֵּב, / בַּסּוֹף הֶחְלִיט דָּבָר וְכֹה חָשַׁב:

‘אִם לַהַרְמוֹן אָבוֹא, כַּעֲצָתוֹ, / זְמַן רַב אִתִּי תָּשִׂיחַ סוּדָבֶּה.’

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַתָּה, מַלְכִּי, / נָתַתָּ לִי כִּסֵּא, מִנְשָׁר וָכֶתֶר. [185]

מֵהַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ שֶׁמֶשׁ רוֹם / הוֹפֵךְ אֶת הָאָבָק עֲדִי יָקָר,

כָּמוֹךָ מֶלֶךְ לֹא עָנַד הַכֶּתֶר / בְּטוּב וְיֶדַע, חֹק וָדֶרֶךְ.

כַּוֵּן רַגְלַי אֶל סוֹד הַחֲכָמִים / וְהַגְּדוֹלִים הַמְנֻסִּים בַּקְּרָב.

לַמְּדֵנִי הַשִּׁמּוּשׁ בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת, / בְּרֹמַח וּבְאַלָּה מוּל הָאוֹיֵב.

חָכְמַת הַכֵּס לַמְּדֵנִי, נִימוּסֵי / חָצֵר בְּמִשְׁתָּאוֹת לְקוֹל מֵיתָר. [190]

אַךְ מָה אֶלְמַד מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד / מִפִּי נָשִׁים וּמֵעֲצוֹתֵיהֶן?

אֲבָל אִם זוֹ פְּקֻדַּת אָבִי הַמֶּלֶךְ, / לִרְאוֹת אוֹתָן יִהְיֶה זֶה מִנְהָגִי.'

עָנָה הַשָּׁהּ: 'רְאֵה בְּטוֹב, יַלְדִּי, /וְהַחָכְמָה תִּשְׁכֹּן תָּמִיד עָלֶיךָ.

דְּבָרִים יָפִים כָּאֵלֶּה לֹא שָׁמַעְתִּי, / יִשְׂגֶּא מֹחֶךָ, כִּי מַקְשִׁיב אַתָּה.

אוּלָם הַרְחֵק מִלֵּב חֲשָׁד וָשֵׂפֶק, / גָּרֵשׁ כָּל צַעַר וֶהֱיֵה שָׂמֵחַ. [195]

בַּקֵּר וְלוּ רַק פַּעַם אֶת בְּנוֹתַי, / הָסֵב לְאַחְיוֹתֶיךָ נַחַת רוּחַ.'

הֵשִׁיב לוֹ סִיָוֻשׁ: 'מָחָר בַּבֹּקֶר / אֵלֵךְ וְאֶעֱשֶׂה כְּחֶפְצְךָ.

רְאֵה, עוֹמֵד אֲנִי פֹּה לְפָנֶיךָ / מָסוּר בְּלֵב וָנֶפֶשׁ לְצַוֶּיךָ.

אָכֵן אֶנְהַג כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי. / אַתָּה אֲדוֹן עוֹלָם וְעֶבֶד אָנִי.'

סיאווּש מבקר את סוּדאבּה    🔗

הָיָה סָרִיס אֶחָד וּשְׁמוֹ הִירְבַּד, / לוֹ נֶפֶשׁ, וּמֹחַ טְהוֹרִים. [200]

הוּא לֹא עָזַב אֶת הַהַרְמוֹן אַף פַּעַם, / וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל הַמַּפְתֵּחַ.

מַצְבִּיא אִירָן אָמַר אֶל הֶחָכָם: / 'כִּשְׁלֹף חַמָּה הַחֶרֶב מִסִּתְרָהּ

נְהַג בְּסִיָוֻשׁ בְּנִי בִּתְבוּנָה; / אֲשֶׁר יִדְרשׁ מִמֶּךָ, תַּעֲשֶׂה.

צַוֵּה אֶת סוּדָבֶּה, כִּי לְפָנָיו/תָּבִיא מַרְגָּלִיּוֹת וּמֻשְׁק כְּשַׁי,

וְאַחְיוֹתָיו וְנַעֲרוֹתֵיהֶן / יִזְרוּ אִזְמָרַגְדִּים עִם זְעַפְרָן.' [205]

כְּשֵׂאת חַמָּה רֹאשָׁהּ מֵהֶהָרִים / בָּא הַנָּסִיךְ לִפְנֵי הַשַּׁהְרְיָר,

הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם וּבֵרְכוֹ, / וְשׂוֹחֲחוּ בִּשְׁנַיִם לְבַדָּם.

כְּכַלּוֹתָם קָרָא הַשָּׁהּ אֶת אִישׁ / סוֹדוֹ הִירְבַּד, הִנְחָה אֶת צְעָדָיו

וְשָׂח אֶל סִיָוֻשׁ: ‘לֵךְ אַחֲרָיו, / הָכֵן לִבְּךָ לִרְאוֹת דָּבָר חָדָשׁ.’

מְאֻשָּׁשִׁים הָלְכוּ יַחְדָּו הַשְּׁנַיִם, / עָלֵז הַלֵּב, אֵין דְּאָגָה בַּנֶּפֶשׁ. [210]

אַךְ כְּהָרִים הִירְבַּד פַּרְגּוֹד הַפֶּתַח, / שׁוּב סִיָוֻשׁ נִפְחַד מֵהֶעָתִיד.

נְשׁוֹת הַשָּׁהּ הוֹפִיעוּ לְפָנָיו, / לָרֵאָיוֹן הֵכִינוּ לוֹ מִשְׁתֶּה.

כָּל הַמָּעוֹן עַד לִקְצוֹתָיו הָיָה / מָלֵא דִּינָרִים, זְעַפְרָן וָמֻשְׁק.

אֲדַרְכּוֹנִים שָׁפְכוּ לְרַגְלֵיהֶם / מְעֻרְבָּבִים בְּפָז וּבְאַבְנֵי חֵן.

שְׁטִיחֵי רִקְמָה כִּסּוּ אֶת הָרִצְפָּה / הַמִּתְנוֹצֶצֶת בְּמַרְגָּלִיּוֹת. [215]

רֵיחַ נִיחוֹחַ, יַיִן וְזִמְרָה; / לְכָל רֹאשׁ כֶּתֶר עִם יַהֲלוֹמִים –

אַפֶּדֶן הַנָּשִׁים דָּמָה לְעֵדֶן, / מָלֵא יְפוֹת פָּנִים וְחֶפְצֵי עֶרֶךְ.

כְּבוֹא נְסִיךְ אִירָן אֶל הַהַרְמוֹן / הִשְׁגִּיחַ בְּכִסֵּא זָהָב נוֹצֵץ,

הַמְשֻׁבָּץ מַרְאוֹת מֵאֶבֶן שְׁבוֹ, / וְהָרָפוּד בְּאֶרֶג שֵׁשׁ מָשְׁזָר,

עָלָיו יוֹשֶׁבֶת סוּדָבֶּה יָרֵחַ, / כְּעֵדֶן בִּצְבָעֶיהָ וּבְרֵיחָהּ. [220]

יוֹשֶׁבֶת כְּכוֹכַב תֵּימָן זוֹהֵר, / רֹאשָׁהּ עָטוּר שֵׂעָר בְּתַלְתַּלִּים,

כֶּתֶר גָּבוֹהַּ עַל רֹאשָׁהּ מוּשָׂם, / גּוֹלֵשׁ פְּלָצוּר הַמֻּשְׁק עַד עֲקֵבֶיהָ.

אָמָה, בְּסַנְדְּלֵי זָהָב רַגְלֶיהָ, / בְּרֹאשׁ מוּרָד לִפְנֵי כִּסְאָהּ עוֹמֶדֶת.

כְּהֵרָאוֹת בַּפֶּתַח סִיָוֻשׁ, / יָרְדָה חִישׁ סוּדָבֶּה מֵעַל כִּסְאָהּ.

צוֹעֶדֶת בְּהָדָר בֵּרְכָה בּוֹאוֹ, / חִבְּקַתּוּ אֲרֻכּוֹת, וַאֲרֻכּוֹת [225]

נָשְׁקָה שִׂפְתֵי הָעֶלֶם וְעֵינָיו. / הִיא לֹא שָׂבְעָה לִרְאוֹת פָּנָיו וְשָׂחָה:

'יוֹמָם וּבְכָל הָאַשְׁמוּרוֹת בַּלַּיְלָה, / שְׂפָתַי תַּבַּעְנָה תְּהִלַּת יַזְדָּן.

לְמִי עוֹד בֵּן אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לְךָ? / הֵן גַּם לַשָּׁהַנְשָׁהּ אֵין עוֹד כָּמוֹךָ.'

הֵבִין הַבֵּן מָה אַהֲבָה הִיא זוֹ, / וְכִי רֵעוּת כָּזֹאת לֹא מִיַּזְדָּן הִיא.

אֶל אַחְיוֹתָיו נָשָׂא אֶת פְּעָמָיו, / כִּי לְזָרָא הָיָה לוֹ הַמָּקוֹם, [230]

הָאֲחָיוֹת הִשְׁמִיעוּ שִׁבְחָתָן / וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל כִּסֵּא זָהָב.

אִתָּן בִּלָּה שָׁעָה דֵּי אֲרֻכָּה, / בַּסּוֹף נִפְרַד מֵהֶן וְשָׁב לַכֵּס.

הַרְמוֹן הַשָּׁהּ הָיָה מָלֵא שִׂיחָה: / 'זֶה רֹאשׁ וָכֶתֶר שֶׁל שׁוֹחֵר חָכְמָה,

תֹּאמַר: אֵינֶנּוּ כְּכָל הָאָדָם, / נַפְשׁוֹ שׁוֹפַעַת דַּעַת וּבִינָה.'

בָּא סִיָוֻשׁ אֶל כַּי־כָּוֻס וְשָׂח: / 'בִּקַּרְתִּי בַּהַרְמוֹן, מִחוּץ לַתְּחוּם. [235]

כָּל יֹפִי בָּעוֹלָם שָׁמוּר לְךָ; / וְאֵין לְךָ עַל מָה לְהִצְטַדֵּק,

כִּי עַל גַ’מְשִׁיד, הוּשַׁנְג וּפַרִידוּן / עָלִיתָ בְּצָבָא, בְּהוֹן וּבְנֶשֶׁק.'

שָׂמַח הַשָּׁהּ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו, / קִשֵּׁט זְבוּלוֹ כְּמוֹ אָבִיב שָׂמֵחַ.

הֵכִינוּ יַיִן, נֵבֶל וּנְגִינָה, / וּמִלִּבָּם הִשְׁכִּיחַ הַבָּאוֹת.

כְּבוֹא הָעֶרֶב, כַּחֲשֹׁךְ הַיּוֹם, / פָּנָה הַשָּׁהַנְשָׁהּ אֶל בֵּית נָשָׁיו, [240]

חָקַר אֶת סוּדָבֶּה וְכֹה אָמַר: / 'מִמֶּנִּי אַל תַּסְתִּירִי אֶת סוֹדֵךְ:

אֵיךְ סִיָוֻשׁ בְּדַעַת וּבְחָכְמָה, / מַה קּוֹמָתוֹ, מַרְאֵהוּ וְשִׂיחוֹ?

הֲטוֹב הוּא בְּעֵינַיִךְ וְנָבוֹן, / הַאִם נִרְאָה כַּשֵּׁם אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ?'

עָנְתָה לוֹ סוּדָבֶּה: 'שָׁהּ וְצָבָא, / עַל כֵּס מַלְכוּת כָּמוֹךָ לֹא רָאוּ.

הֲיֵשׁ שֵׁנִי בָּאָרֶץ לְבִנְךָ? / מַדּוּעַ לֹא נֹאמַר זֹאת בְּגָלוּי?' [245]

אָמַר הַמֶּלֶךְ: ' אִם יִגְדַּל לְאִישׁ, / אַל בּוֹ תִּפְגַּע חָלִילָה עַיִן הָרָע.'

אָמְרָה אִשְׁתּוֹ: 'אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, / וְאִם לָזֹאת יֵאוֹת גַּם סִיָוֻשׁ,

אֶמְצָא אִשָּׁה לוֹ מִקְּרוֹבֵי בְּשָׂרֵנוּ / לֹא מֵאַנְשֵׁי הַשֵּׁם לְמִסָּבִיב.

מִקֶּשֶׁר זֶה יָבוֹא בֵּן לָעוֹלָם, / מוּרָם מֵעַם כָּמוֹהוּ בֵּין גְּדוֹלִים.

הֵן לִי עַצְמִי בָּנוֹת דּוֹמוֹת לְךָ / וּמֵהַקֶּשֶׁר הַטָּהוֹר אִתְּךָ, [250]

אוֹ לְאִשָּׁה יִקַּח אֶת בַּת אָרַשׁ⁵, / אוֹ בַּת פַּשִׁין, כָּל בַּת תִּשְׂמַח לָזֹאת.'

עָנָה כָּוֻס לָהּ: ‘זֶה גַּם רְצוֹנִי, / בַּמַּעֲשֶׂה אַגְדִּיל כֹּחוֹ וּשְׁמִי.’

בַּבֹּקֶר בָּא הַבֵּן לִפְנֵי אָבִיו, / בֵּרַךְ כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ וְהַכֶּתֶר.

הַשָּׁהּ אָבָה לְהַמְתִּיק סוֹד עִם בְּנוֹ, / וּבְכֵן שִׁלַּח אֶת הַנִּצָּבִים עָלָיו.

אָמַר הַשָּׁהּ כָּוֻס אֶל סִיָוֻשׁ: / 'מֵהַבּוֹרֵא לִי מִשְׁאָלָה בַּסֵּתֶר, [255]

כִּי זֵכֶר לְשִׁמְךָ תַּשְׁאִיר בָּאָרֶץ, / כִּי שַׁהְרְיָר יֵצֵא מֵחֲלָצֶיךָ

וְנָהֲרוּ פָּנֶיךָ לְמַרְאֵהוּ, / כִּזְרֹחַ אוֹר עֵינַי לְעֻמָּתְךָ.⁶

מָצָאתִי כּוֹכָבְךָ וַעֲתִידְךָ / מִפִּי הַמּוּבַּדִּים וְהַהוֹבְרִים,

כִּי שַׁהְרְיָר יֵצֵא מֵחֲלָצֶיךָ, / וְהוּא מַצַּבְתְּךָ יִהְיֶה בָּאָרֶץ.

בָּחְרָה אִשָּׁה מִבְּנוֹת הָאֲצִילִים, / שִׂים לֵב אֶל אֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד פַּשִׁין, [260]

אוֹ לְהַרְמוֹן אַפֶּדֶן כַּי־אָרַשׁ. / עֵת לַעֲשׂוֹת, הִכּוֹן אֵפוֹא לָזֹאת.'

שָׂח סִיָוֻשׁ: 'אֲנִי לַמֶּלֶךְ עֶבֶד, / נִשְׁמָע לַעֲצָתְךָ וּלְמִצְווֹתֶיךָ.

אֲשֶׁר תִּבְחַר לִי אֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה; / אֲדוֹן עוֹלָם הוּא מֶלֶךְ עֲבָדָיו.

אַל תְּגַלֶּה סוֹדִי לְסוּדָבֶּה, / דֵּעָה שׁוֹנָה לָהּ מִדַּעְתִּי אֲנִי.

עִמָּהּ לָשִׂיחַ לֹא אוּכַל בָּזֹאת, / וּבְהַרְמוֹנָהּ אֲנִי אַךְ לְמוֹתָר.' [265]

צָחַק הָאָב לַתֹּם, כִּי לֹא דִּמָּה / כִּי יֵשׁ דְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים מֵעַיִן.

‘אִשָּׁה לְךָ תִּבְחַר אַתָּה’ – אָמַר – / 'וְאֵין אַתָּה אָנוּס לִשְׁאֹל פִּי אִישׁ.

לְאָשְׁרְךָ דּוֹאֶגֶת הַמַּלְכָּה / וּבִדְבָרֶיהָ אַךְ טוּבְךָ שׁוֹחֶרֶת.'⁷

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ דְּבָרָיו שָׂמַח, / חָיְתָה בּוֹ שׁוּב אֱמוּנָתוֹ בָּאָב.

פָּתַח בְּשֶׁבַח מֶלֶךְ הָעוֹלָם, / לִפְנֵי כִּסֵּא הַשָּׁהּ נָפַל אַפַּיִם. [270]

אוּלָם מֵאֵשֶׁת הַתֻּרְכִּים בַּסֵּתֶר / נֶעְכַּר רוּחוֹ בּוֹ וּכְבֵדוֹ נִפְצַע.

הֵבִין כִּי הִיא מִפִּי אָבִיו דּוֹבְרָה / וְעוֹר בְּשָׂרוֹ עָמַד לְהִקָּרַע.

סיאווּש מבקר שנית בהרמון    🔗

עָבַר עוֹד לַיְלָה, הַשָּׁמַיִם שׁוּב / הִקִּיפוּ אֶת הָאָרֶץ הַכֵּהָה.

שְׂמֵחָה יָשְׁבָה שׁוּב סוּדָבֶּה בַּכֵּס / עוֹנֶדֶת נֵזֶר אֳדָמִים לָרֹאשׁ.

שֵׁנִית קָרְאָה אֵלֶיהָ אֶת בְּנוֹתֶיהָ, / קִשְּׁטָה אוֹתָן וּבְכֵס הַפָּז הוֹשִׁיבָה. [275]

עָמְדוּ עָלֶיהָ כָּל נַעֲרוֹתֶיהָ, / תֹּאמַר: ‘גַּן עֵדֶן הָאַרְמוֹן, הַבַּיִת.’

אָמְרָה יְפַת הַתֹּאַר לְהִירְבַּד: / 'מִפֹּה אֶל סִיָוֻשׁ לֵךְ וֶאֱמֹר:

“הַטְרַח נָא אֶת רַגְלֶיךָ, וְשֵׁנִית / הַרְאֵה נָא אֶת רֹאשְׁךָ וְקוֹמָתְךָ.” '

מִהֵר הִירְבַּד לָבוֹא אֶל הַנָּסִיךְ, / וְלוֹ הֵבִיא דְּבָרָהּ שׁוֹחֵר הַטּוֹב.

אַךְ סִיָוֻשׁ נָבוֹךְ בַּהַזְמָנָה / וּבְיִרְאָתוֹ קָרָא אֶל הַבּוֹרֵא. [280]

רוֹעֵד מִדְּאָגָה וּמִתְפַּתֵּל / חִפֵּשׂ לוֹ תַּחְבּוּלָה וְלֹא מָצָא.⁸

בַּסּוֹף קוֹמְמִיּוּת בָּא לְפָנֶיהָ, / רָאָה רֹאשָׁהּ, כִּתְרָהּ, יְשִׁיבָתָהּ.

יָרְדָה מֵעַל כִּסְאָהּ, נִגְּשָׁה אֵלָיו, / אַבְנֵי חֵן בִּשְׂעָרָהּ וְעַל פָּנֶיהָ,

אוֹתוֹ הוֹשִׁיבָה עַל כִּסֵּא הַפָּז, / וְאַף שִׁלְבָה יָדֶיהָ כְּשִׁפְחָה,

וִיפֵהפוֹתֶיהָ לְפָנָיו הִצִּיגָה, / הָיוּ כְּאַבְנֵי חֵן שֶׁלֹּא בֻּתְּקוּ. [285]

אָמְרָה: 'רְאֵה נָא אֶת אוּלַם הַכֵּס / עִם הָאָמוֹת בְּנִזְרֵיהֶן מִפָּז.

דּוֹמוֹת לִבְנוֹת טַרָז, עוּלוֹת יָמִים, / בְּרָאָן יַזְדָּן חֶמְדָּה וַעֲנָוָה.⁹

אֲשֶׁר תַּרְאֶה לְךָ, בְּחַן מַרְאֶהָ / וְקוֹמָתָהּ מֵרֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.'

כִּשְׁלֹחַ סִיָוֻשׁ עֵינָיו סָבִיב, / אַף לֹא אַחַת הֵעֵזָה לְהַבִּיט בּוֹ.

הֵן לָחֲשׁוּ אַחַת אֶל רְעוּתָהּ: / ‘אַף סַהַר לֹא יָעֵז הַבֵּט בַּשָּׁהּ!’ [290]

חָזְרָה לָהּ כָּל אַחַת אֶל מוֹשָׁבָהּ, / וּמַה יִּפֹּל בְּגוֹרָלָהּ חוֹשֶׁבֶת.

לְסִיָוֻשׁ אָמְרָה אָז סוּדָבֶּה:/מַדּוּעַ זֶה תִּשְׁמֹר דְּבָרְךָ בְּסוֹד?

אֵינְךָ אוֹמֵר לִי מַה מִּשְׁאַלְתְּךָ, / אַתָּה אֲשֶׁר פָּנֶיךָ פְּנֵי מַלְאָךְ.

כָּל מַבִּיטָה בְּךָ, אַף מֵרָחוֹק, / דַּעְתָּהּ נִטְרֶפֶת, רַק בְּךָ בּוֹחֶרֶת.

תֵּן אֶל לִבְּךָ מִיפוֹת הַתֹּאַר מִי / נִרְאֵית לְךָ יוֹתֵר מֵהַשְּׁאָר.' [295]

וְסִיָוֻשׁ נִסְעָר עוֹנֶה אֵינֶנּוּ, / מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ:

'מוּטָב הֶסְפֵּד עַל לְבָבִי הַחַף / בִּמְקוֹם רַעְיָה מִבֵּין שְׂנוּאֵי עַמִּי.

מִמְּפַקְּדִים יְדוּעֵי שֵׁם שָׁמַעְתִּי / הַמַּעֲשִׂים בְּשָׁהּ הָמָוַרָן,

מַה זֶּה עוֹלֵל לְשָׁהַנְשָׁהּ אִירָן, / וְאֵיךְ הֵרִים אָבָק מִמְּפַקְּדֵינוּ.

וְסוּדָבֶּה הַבּוֹגֵדָה בִּתּוֹ, / תַּשְׁחִית גִּזְעֵנוּ הַשָּנוּא עָלֶיהָ.' ¹⁰ [300]

קָפַץ הָעֶלֶם פִּיו וְהֶחֱרִישׁ, / אַךְ הַיָּפָה הֵרִימָה צְעִיפָהּ,

וְכֹה אָמְרָה: 'אִם שֶׁמֶשׁ בֶּהָדָר / וְסַהַר בֶּן יוֹמוֹ תִּרְאֶה בַּכֵּס,

לֹא יִפָּלֵא אִם בּוֹז תָּבוּז לַסַּהַר, / וְאֶל חָזְךָ הַשֶּׁמֶשׁ תְּאַמֵּץ.

אֲשֶׁר רָאַנִי עַל כִּסֵּא הַשֵּׁן / בְּכֶתֶר אֳדָמִים וּשְׁבוֹ לָרֹאשׁ,

הֲיִפָּלֵא כִּי לֹא יַבִּיט אֶל סַהַר, / וְלֹא יֶחְשַׁק אַחֶרֶת עַל פָּנַי? [305]

אִם בְּרִית תִּכְרֹת כִּי לֹא עוֹד תַּעַזְבֵנִי / וְאֶת שַׁלְוַת נַפְשִׁי תָּשִׁיב אֵלַי,

אֶתֵּן לְךָ אַחַת מִבֵּין בְּנוֹתַי, / עוּלַת יָמִים, וְשִׁפְחָתְךָ תִּהְיֶה.

עַתָּה הַבְטַח לִי בִּשְׁבוּעָה וּבְנֵדֶר, / כִּי לֹא תָּסוּר מִכָּל אֲשֶׁר אַגִּיד:

כִּי יֵאָסֵף הַמֶּלֶךְ אֶל עַמָּיו, / תִּהְיֶה אַתָּה חֲלִיפָתוֹ אֶצְלִי;

תִּשְׁמֹר עָלַי מִכָּל צָרָה וָפֶגַע, / אוֹתִי תֹּאהַב כְּנַפְשְׁךָ אַתָּה. [310]

הִנֵּה אֲנִי נִצֶּבֶת לְפָנֶיךָ, / לְךָ גּוּפִי, נַפְשִׁי הַמְּאִירָה.¹¹

כָּל מַה תִּדְרשׁ מִמֶּנִּי אֶעֱשֶׂה, / כִּי מֵרְצוֹנִי בְּרִשְׁתְּךָ נִתְפַּשְׂתִּי.'

תָּפְשָׂה רֹאשׁוֹ בְּכֹחַ וְנָשְׁקָה לוֹ / וְשָׁכְחָה צְנִיעוּת וְטֹהַר מָה הֵם.

פְּנֵי סִיָוֻשׁ הֶאְדִּימוּ מִבּוּשָׁה, / וְעַפְעַפָּיו הִזִּילוּ דֶּמַע דָּם.

אָמַר בַּלֵב: 'מִמַּעֲשֵׂה דִּיוִים זֶה / שָׁמְרֵנִי מֵרָחוֹק, אֲדוֹן שַׁבְּתַאי. [315]

הַאִם אֶמְעַל בֶּאֱמוּנֵי אָבִי, / וַאֲמָנָה אֶכְרֹת עִם אַהְרִימַן?

אוּלָם אִם אֲסָרֵב לַחֲצוּפָה, / לִבָּהּ אַרְתִּיחַ, וְחָרָה אַפָּהּ בָּהּ.

אָז מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים תִּנְקֹט בַּסֵּתֶר / וְתַעֲטֹף הַמֶּלֶךְ בִּשְׁקָרִים.

עַל כֵּן בְּנַחַת אֲנַסֶּה דְּבָרִי, / וּבְנֹעַם אַחֲלִיק לָשׁוֹן אֵלֶיהָ.'

וּבִתְשׁוּבָה אָמַר לְסוּדָבֶּה: / 'אֵין עוֹד אַחַת דּוֹמָה לָךְ בָּעוֹלָם. [320]

אֵין מִתְחָרָה לָךְ זוּלָתִי יָרֵחַ; / אִשָּׁה כָּמוֹךְ יָאָה לְשָׁהּ בִּלְבַד.

לִי לְאִשָּׁה דַּיֵּנִי בְּבִתֵּךְ, / אֵין צֹרֶךְ לִי בְּשׁוּם אִשָּׁה אַחֶרֶת.

שֶׁאֱלָתִי לִפְנֵי הַשָּׁהּ הָבִיאִי, / דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ בְּאָזְנֵךְ יַשְׁמִיעַ.

בִּתֵּךְ בִּקַּשְׁתִּי, וַאֲנִי מַבְטִיחַ, / וּלְשׁוֹנִי תִּהְיֶה לָךְ עֲרֻבָּה,

כִּי אֲחַכֶּה לָהּ עַד פִּרְקָהּ יַגִּיעַ, / וְלֹא תִּהְיֶה אַחֶרֶת עַל פָּנֶיהָ. [325]

וְזֶה אֲשֶׁר דָּרַשְׁתְּ מִמֶּנִּי עוֹד, / כִּי אוֹר פָּנַי פִּתֵּךְ לְאָהֳבֵנִי,

רַק אֱלֹהִים קָדוֹשׁ בְּזָהֳרוֹ / בְּרָאַנִי כֹּה, אַי, הַיָּפָה מִכֹּל –

הַסְתִּירִי אֶת סוֹדֵךְ, אַל תַּזְכִּירִיהוּ; / וְגַם אֲנִי אֶנְצֹר אֶת פִּי לָעַד.

אַתְּ גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים וְהַמַּלְכָּה, / מִזֶּה וָהָלְאָה אֶחְשְׁבֵךְ כְּאֵם.'

אָמַר אֶת הַדְּבָרִים וְקָם לָלֶכֶת, / אַךְ נֶפֶשׁ הַחוֹטֵאת לֹא שָׁכְכָה. [330]

כְּבוֹא כָּוֻס־כַּי אֶל הַרְמוֹן נָשָׁיו, / הִשְׁגִּיחָה רִאשׁוֹנָה בּוֹ סוּדָבֶּה.

נִגְּשָׁה אֵלָיו, בִּשְּׂרָה הַחֲדָשׁוֹת, / וְעַל בְּנוֹ סִיָוֻשׁ סִפְּרָה לֵאמֹר:

'הוּא בָּא, סָקַר אֶת הָאוּלָם כֻּלּוֹ. / אָסַפְתִּי אֶת שְׁחוֹרוֹת הָעַיִן שָׁם.

לִיפוֹת הַתֹּאַר בָּאוּלָם תֹּאמַר: / ‘מַמְטִיר יָרֵחַ גֶּשֶׁם אַהֲבָה!’

חוּץ מִבִּתִּי יָפָה לוֹ לֹא מָצָא, / כָּל הַיָּפוֹת לֹא טֹבוּ בְּעֵינָיו.' [335]

הַשַּׁהְרְיָר שָׂמַח לָזֹאת מְאֹד, / תֹּאמַר: ‘יָרַד יָרֵחַ אֶל חֵיקוֹ!’

פָּתַח אֶת אוֹצָרוֹ וְכָל מִינֵי / מַרְגָּלִיּוֹת, רִקְמַת זָהָב, צְמִידִים,

כְּתָרִים, טַבְּעוֹת חוֹתָם וְאַבְנֵטִים, / כִּסְאוֹת וַעֲנָקִים לַאֲצִילִים –

מִכָּל חֶפְצֵי הָעֶרֶךְ הַשּׁוֹנִים / מִלְּאוּ לְרַאֲוָה אֶת הָעוֹלָם.

אָמַר אֶל סוּדָבֶּה: 'שִׁמְרִי הָרְכוּשׁ, / נוֹעַד לְסִיָוֻשׁ. כְּבוֹא הָעֵת [340]

תִּתְּנִי לוֹ וְתֹאמְרִי: מִצְעָר הַשַּׁי, / כִּי שְׁעָרִים מָאתַיִם נְכוֹנִים לוֹ.'

הִשְׁתּוֹמְמָה לָעשֶׁר סוּדָבֶּה, / אַךְ לֹא חָדְלָה מִלַּחֲרשׁ זְמָמֶיהָ:

'אִם סִיָוֻשׁ לֹא יִתְרַצֶּה אֵלַי, / מוּטָב אֲזַי כִּי אֲקַפֵּד חַיַּי.

כָּל תַּחְבּוּלָה בַּסֵּתֶר אוֹ בַּשַּׁעַר, / אִם טוֹב אוֹ רַע, לֹא אֵרָתַע מִמֶּנָּה.

וְאִם יָשִׁיב פָּנַי רֵיקָם, יֵדַע / כִּי אַפְלִילוֹ קֳבָל עַם וְעֵדָה. [345]

סיאווּש מבקר בשלישית בהרמון    🔗

בַּעֲגִילִים יָשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא, / וְנֵזֶר מְעֻטָּר זָהָב עָלֶיהָ.

אֶת סִיָוֻשׁ הִזְמִינָה לְפָנֶיהָ, / וְשׂוֹחֲחָה אִתּוֹ רַבּוֹת, אָמְרָה:

'הַשָּׁהּ הוֹעִיד אֶת הָרְכוּשׁ לְךָ, / אִישׁ לֹא רָאָה כְּתָרִים, כִּסְאוֹת כָּאֵלֶּה,

כְּבֻדָּה רַבָּה מְאֹד וּבְלֹא מִסְפָּר, / מָאתַיִם פִּיל בְּקשִׁי יַסִּיעוּהָ.

גַּם אֶת בִּתִּי אוֹסִיף לְךָ לְאֵלֶּה. / הַבֵּט וּרְאֵה פָּנַי, רֹאשִׁי, כִּתְרִי. [350]

מַדּוּעַ מֵאַהֲבָתִי נִרְתַּעְתָּ, / בְּקוֹמָתִי וּבְחָזוּתִי מָאַסְתָּ?

מֵאָז רָאִיתִי זִיו פָּנֶיךְ מַתִּי / צוֹעֶקֶת וְרוֹגֶשֶׁת וְסוֹבֶלֶת.

קָדַר עָלַי הַיּוֹם מִיִּסּוּרִים, / וְהֶאֱפִיל שִׁמְשִׁי כְּאֶבֶן כֹּחַל.

שֶׁבַע שָׁנִים אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ / הִזִּילָה דֶּמַע דָּם עַל לְחָיַי.

שַׂמַּח אֶת לְבָבִי בְּהֵחָבֵא, / וְהַעֲנֵק לִי שׁוּב יוֹם עֲלוּמִים. [355]

יוֹתֵר מִכָּל מַתְּנוֹת כָּוֻס אַשְׁפִּיעַ / כִּסְאוֹת, כְּתָרִים וַעֲטָרוֹת.

אַךְ אִם עִקֵּשׁ תֵּלֵךְ אִתִּי בְּקֶרִי, / וְלֹא תָּשִׁיב לִי אַהֲבָה אֶל חֵיק,

אַכְרִית אֶת תִקְוָתְךָ מַלְכוּת לָרֶשֶׁת, / אַחְשִׁיךְ עָלֶיךָ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ.'

‘לֹא יִתָּכֵן כָּזֹאת’ – קָרָא הָעֶלֶם –/ 'כִּי אֶת הָרֹאשׁ עֲבוּר הַלֵּב אֶזְנַח.

כִּי בְּאָבִי אֶנְהַג כְּבֶן־בְּלִיַּעַל, / וְאֶפָּרֵד מֵאֹמֶץ וּמִדַּעַת. [360]

אַתְּ שֶׁמֶשׁ הַכִּסֵּא וְאֵשֶׁת מֶלֶךְ, / מִנְעִי רַגְלֵךְ מִדֶּרֶךְ הַקָּלוֹן.'

מֵעַל הַכֵּס אָז קָמָה בְּחֵמָה / וְנִתְלְתָה בּוֹ בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ.

קָרְאָה: 'אֲנִי לִבִּי לְךָ גִּלִּיתִי, / אֲבָל אַתָּה אֶת סוֹד לִבְּךָ הִסְתַּרְתָּ.

בְּסִכְלוּתְךָ תֹּאמַר לְהוֹבִישֵׁנִי, / בִּפְנֵי הַחֲכָמִים לְהַכְפִּישֵׁנִי.'

סוּדבה מוליכה שולל את כּי־כּאווּס    🔗

שָׁלְחָה יָדָהּ, קָרְעָה אֶת שִׂמְלָתָהּ, / שָׂרְטָה בְּצִפָּרְנֶיהָ לְחָיֶיהָ. [365]

עָלְתָה צַעֲקָתָהּ מֵהַהַרְמוֹן, / וּתְלוּנָתָהּ פָּרְצָה אֶל הָרְחוֹב.

חֲצַר הַשָּׁהּ הָיְתָה כַּמֶּרְקָחָה, / תֹּאמַר: ‘קֵץ הַיָּמִים הִנֵּה הִגִּיעַ!’

הַחֲדָשׁוֹת הִשִּׂיגוּ אֶת הַשָּׁהּ, / מַהֵר יָרַד מֵעַל כִּסֵּא הַפָּז,

מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת עָזַב כִּסְאוֹ / וְשָׂם פָּנָיו לְמִשְׁכְּנוֹת נָשָׁיו.

בָּא וּמָצָא פְּנֵי סוּדָבֶּה שְׂרוּטוֹת / וְאֶת בֵּית הַנָּשִׁים כַּמֶּרְקָחָה. [370]

הַשָּׁהּ חָקַר כָּל אִישׁ בַּחֲרָדָה / מִבְּלִי לָדַעַת מֶה עָשָׂה לֵב אֶבֶן.

וְסוּדָבֶּה, זוֹעֶקֶת לְפָנָיו, /תּוֹלֶשֶׁת שְׂעָרָהּ וּמִתְיַפַּחַת,

הִשְׁמִיעָה: 'סִיָוֻשׁ בָּא אֶל כִּסְאִי /תְּפָשַׂנִי בְּכַפָּיו וְכֹה צָעַק:

"אַהֲבָתִי עוֹבֶרֶת עַל גְּדוֹתַי, / מַדּוּעַ, אַי, יָפָה, אַתְּ מִתְחַמֶּקֶת.

נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֵלַיִךְ רַק אֵלַיִךְ." / זֹאת הָאֱמֶת וְגַם לֹא אַעְלִימֶנָּה: [375]

זֶה הוּא הִפִּיל כִּתְרִי מִתַּלְתַּלַּי / וְשִׂמְלָתִי קָרַע מֵעַל חָזִי.'

מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת עָלוּ עַל לֵב / הַשָּׁהּ, וּשְׁאֵלוֹתָיו שׁוֹנוֹת הָיוּ,

אָמַר בַּלֵּב: 'אִם זוֹ אֱמֶת דּוֹבֶרֶת, / וְלֹא זוֹמֶמֶת נְכָלִים כָּאֵלֶּה,

אֲנִי חַיָּב לִכְרֹת רֹאשׁ סִיָוֻשׁ, / רַק זֶה יַתִּיר אֶת קֶשֶׁר הַבְּגִידָה.'

מַה הֶעָרַת הַמְמַשֵּׁל לָזֹאת? / ‘לֹא יַיִן כִּי אִם דָּם מַשָּׂא נַפְשֵׁנוּ!’ [380]

אֶת כָּל הַנּוֹכְחִים אָז בַּהַרְמוֹן, /גְּדוֹלָיו וַעֲבָדָיו הַחֲכָמִים,

שִׁלַּח, וּכְהִוָּתְרוֹ בַּכֵּס לְבַד, / קָרָא לִבְנוֹ וְלַמַּלְכָּה לָבוֹא,

וּלְסִיָוֻשׁ נָשָׂא דְּבָרוֹ בְּשֵׂכֶל: / 'אֶת הָאֱמֶת מִמֶּנִּי אַל תַּסְתִּיר,

אֲנִי עוֹלַלְתִּי זֹאת וְלֹא אַתָּה. / אֲנִי קָרְבַּן דְּבָרַי הַנִּבְעָרִים.

מַדּוּעַ הִזְמַנְתִּיךָ לַהַרְמוֹן? / עַתָּה לִי עֶצֶב וּלְךָ תַּרְמִית. [385]

חֲתֹר אֶל הָאֱמֶת, גַּלֵּה פָּנֶיךָ, / וּמַה קָּרָה לְךָ סַפֵּר כְּמוֹ.'

סִפֵּר הָעֶלֶם אֵיךְ נָפַל דָּבָר, / וְאֵיךְ אוֹתוֹ הִרְעִימָה סוּדָבֶּה.

אֶחָד אֶחָד חָשַׂף אֶת הַדְּבָרִים / אֲשֶׁר קָרוּ אוֹתוֹ בְּאֵין רוֹאִים.

‘זֶה לֹא נָכוֹן!’ – הִרְעִימָה סוּדָבֶּה – / 'מִכָּל יְפוֹת הַתֹּאַר בִּי חָשַׁק.

מָנִיתִי כָּל אֲשֶׁר אָבָה הַשָּׁהּ / לָתֵת לוֹ בְּגָלוּי וּבְאֵין רוֹאִים: [390]

בִּתִּי וְכֶתֶר וּסְגֻלּוֹת חֶמְדָּה, / דִּינְרֵי זָהָב, אוֹצָר עָרוּךְ כָּל טוּב.

אָמַרְתִּי לוֹ: “כָּהֵנָּה אָנֹכִי / אוֹסִיף, אֶתֵּן לַבַּת אֶת כָּל הוֹנִי.”

עָנַנִי: "לְמוֹתָר לִי רְכוּשֵׁךְ, / וְאֵין לִי כַּוָּנָה לִרְאוֹת בִּתֵּךְ.

אוֹתָךְ בִּלְבַד בִּקַּשְׁתִּי בָּעוֹלָם / וּבִלְעָדַיִךְ עֶרֶךְ אֵין לָעשֶׁר."

אוֹתִי נִסָּה אֲזַי לִשְׁבֹּר בְּכֹחַ. / תָּפַשׂ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם – אֲבָנִים. [395]

לֹא נַעֲנֵיתִי לוֹ. שַׂעֲרוֹתַי / תָּלַשׁ אֲזַי וְאֶת פָּנַי שָׂרַט.

אֲנִי הָרָה לָלֶדֶת, וְהַיֶּלֶד / מִזַּרְעֲךָ, אַי, שַׁהְרְיַר עוֹלָם.

לְהַפִּילוֹ עָמַדְתִּי מִמַּכְאוֹב, / כִּי עוֹלָמִי הֵצֵר וְהֶאֱפִיל.'

אָמַר אָז בְּלִבּוֹ הַשַּׁהְרְיָר: / 'עֵדוּת שְׁנֵיהֶם אֵינֶנָּה אֲמִינָה.

אֵין לַחֲרֹץ מִשְׁפָּט בְּחִפָּזוֹן, / כִּסְעֹר הַלֵּב הַשֵּׂכֶל מְזַיֵּף. [400]

שׂוּמָה עָלַי לַחְקֹר אֶת הָעִנְיָן; / הַלֵּב יֵרֵד אֶל חֵקֶר הָאֱמֶת.

אָז אֲגַלֶּה מִי מִשְּׁנֵיהֶם מָעַל בִּי, / וּמִי חַיָּב בָּעֹנֶשׁ הַכָּבֵד.'

נִסָּה כָּל הַדְּרָכים אֶל הָאֱמֶת. / רֵאשִׁית הֵרִיחַ אֶת כַּפּוֹת הַבֵּן,

חָזֵהוּ זְרוֹעוֹתָיו, קוֹמָה וָרֹאשׁ, / אֶת כָּל גּוּפוֹ בְּכָל מָקוֹם הֵרִיחַ.

נִיחוֹחַ מֻשְׁק וּמֵי וְרָדִים וְיַיִן / עוֹלֶה מִסּוּדָבֶּה מָצָא כָּוֻס, [405]

אַךְ לֹא מָצָא בְּסִיָוֻשׁ כָּמוֹהוּ, / וְלֹא סִימָן, כִּי בָּהּ נָגַע הַבֵּן.

הַשָּׁהּ הָדְאַג, כִּי קְלוֹן אִשְׁתּוֹ גִּלָּה, / וּמִצְטַעֵר עַל כָּל אֲשֶׁר קָרָה,

אָמַר בַּלֵּב: ‘פִּתְרוֹן אֶחָד נוֹתַר, / וְאֵין שֵׁנִי לוֹ: לְבַתְּרָה בַּחֶרֶב.’

אוֹתָהּ שָׁעָה זָכַר הָמָוַרָן, / הָרִיב וְהַקְּרָבוֹת אֲשֶׁר יָקוּמוּ.

שֵׁנִית, אֵיךְ הִתְעַנָּה בֶּאֱסוּרִים, / וְאֵין עִמּוֹ לֹא רֵעַ אוֹ קָרוֹב, [410]

וְסוּדָבֶּה בְּלִי אֹמֶר וּתְלוּנָה / נָשְׂאָה בְּכָל סִבְלוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.

שְׁלִישִׁית: 'הִיא אֲהֵבַתְנִי אַהֲבָה / גְּדוֹלָה וְחוֹבָתִי לִסְלֹחַ לָהּ.

נוֹסָף עַל אֵלֶּה יְלָדִים יָלְדָה לוֹ, / וְלֹא הֵקֵל בְּצַעַר גִּדּוּלָם.

אַךְ סִיָוֻשׁ הָיָה בָּזֶה בְּלִי דֹּפִי; / בְּחָכְמָתוֹ הִכִּיר אֶת כַּי־כָּוֻס,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'עַתָּה שְׁכַח זֹאת, / אַךְ הִזָּהֵר וּסְפֹר אֶת צְעָדֶיךָ. [415]

אוּלָם לְבַל סָרָה יָשִׂיחוּ בָּנוּ, / כָּמוּס יִהְיֶה הַמַּעֲשֶׂה אִתָּנוּ.'

סוּדאבּה נועצת בקוסמת    🔗

כְּדַעַת סוּדָבֶּה כִּי סָר חִנָּהּ, / וְכִי רָחַק לְבַב הַשָּׁהּ מִמֶּנָּה,

פָּנְתָה שֵׁנִית לְכַחַשׁ וּלְעָקְבָּה / וְשׁוּב נָטְעָה אֶת עֵץ הַנְּקָמָה.

בְּהַרְמוֹנָהּ שֵׁרְתָה אִשָּׁה אַחַת / בְּקִיאָה בְּתַחְבּוּלוֹת וּבִנְכָלִים.

וְלָאִשָּׁה וָלָד בְּרַחֲמָהּ, / וּכְבָר מָלְאוּ יָמֶיהָ אָז לָלֶדֶת. [420]

סוֹדָה מָסְרָה לָהּ וּבִקְשָׁה תְּרוּפָה, / אַךְ רֵאשִׁית כֹּל דָּרְשָׁה שְׁבוּעַת אֵמוּן.

כְּהִשָּׁבְעָהּ, הַרְבֵּה זָהָב נָתְנָה לָהּ, / וְכֹה אָמְרָה: 'אַל תְּדַבְּרִי בָּזֹאת עִם אִישׁ.

הָכִינִי לִי שִׁקּוּי לְהַפָּלָה, / שִׁמְרִי סוֹדִי, וְאַתְּ אַל תִּגָּלִי.

אוּלַי הַשֶּׁקֶר הַמֻּרְכָּב שֶׁלִּי / יִזְכֶּה בִּקְצָת אֵמוּן בִּזְכוּת יַלְדֵּךְ.

אַגִּיד לְכַּי־כָּוֻס: “הוּא מֵרַחְמִי, / וְכֹה נִרְצַח בְּכַף יַד אַהְרִימַן.” [425]

אוּלַי בָּזֹאת אָבִיךְ אֶת סִיָוֻשׁ, / וּכְבָר הָעֵת לָגֶשֶׁת לַתַּרְמִית.

אִם לֹא תֵּאוֹתִי, זָהֳרִי יִדְעַךְ / בִּפְנֵי הַשָּׁהּ וַאֲנֻשַּׁל מִכֵּס.'

עָנְתָה הַלֵּזוּ: שִׁפְחָתֵךְ אֲנִי, / לִפְקֻדָּתֵךְ וְלִרְצוֹנֵךְ נִשְׁמַעַת.'

כְּבוֹא הַלַּיְלָה שָׁתְתָה הַסַּם, / וְתֵכֶף זֶרַע אַהְרִימַן הִפִּילָה.

פָּלְטָה שְׁנֵי עוֹלְלִים כִּילִידֵי דִּיו, / וּלְמַה תּוֹחִיל מִדִּיו וּמְכַשֵּׁפָה? [430]

הֵבִיאָה סוּדָבֶּה מַגַּשׁ זָהָב, / וּבְלִי לֵאמֹר דָּבָר לְאַמְהוֹתֶיהָ,¹²

עָלָיו הִנִּיחָה תְּאוֹמֵי הַדִּיו, / וּבִצְרָחוֹת נָפְלָה עַל מִשְׁכָּבָהּ.

אוּלָם אֶת הָאִשָּׁה הִסְתִּירָה קֹדֶם. / צַעֲקוֹתֶיהָ לָאַרְמוֹן הִגִּיעוּ.

הַמְּשָׁרְתוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ בַּבַּיִת, / חָשׁוּ כֻּלָּן אֶל עֵבֶר סוּדָבֶּה,

וּשְׁנֵי פַּגִּים מֵתִים רָאוּ בַּטַּס, / וְהַצְּרָחוֹת עוֹלוֹת עַד לְשַׁבְּתַאי. [435]

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס הַצְּעָקוֹת, / נִבְהַל וּמִשֵּׁנָה פָּקַח אָזְנַיִם.

כְּשָׁאֳלוֹ, סִפְּרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו, / מָה הַמַּזָּל עוֹלֵל לִיפַת הַתֹּאַר.

חֲסַר מָנוּחַ לֹא נִרְדַּם שֵׁנִית, / הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר קָם סַר וְזָעֵף,

מָצָא אֶת סוּדָבֶּה שׁוֹכֶבֶת עוֹד / וְהַנָּשִׁים סָבִיב לָהּ נִרְגָּשׁוֹת.

וְלָדוֹת שְׁנַיִם, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, / פְּגָרִים פְּגוּעִים רָאָה בְּטַס זָהָב, [440]

וְסוּדָבֶּה בּוֹכָה קָרְאָה לֵאמֹר: / 'עַתָּה הַכֹּל בָּרוּר לְךָ כַּשֶּׁמֶשׁ.

הֲלֹא לְךָ גִּלִּיתִי מָה עוֹלַל, / אוּלָם אַתָּה בָּטַחְתָּ בִּדְבָרָיו!'

חֲשָׁד אָפֵל יָרַד אֶל לֵב הַשָּׁהּ, / שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת יָצָא.

אָמָר בַּלֵּב: ‘מָה הַתְּרוּפָה לַנֶּגַע? / לֹא יִתָּכֵן כִּי רֹאשׁ אָקֵל בַּפֶּגַע.’

כּאווּס חוקר את מקרה בוולדות    🔗

אַחֲרֵי כֵן פָּנָה הַשָּׁהּ כָּוֻס / אֶל הַהוֹבְרִים, חוֹזֵי בַּכּוֹכָבִים [445]

מִכָּל אִירָן וְהִזְמִינָם אֵלָיו. / בֵּרְכָם וְהוֹשִׁיבָם בְּכִסְאוֹת פָּז.

עַל סוּדָבֶּה נָסַבָּה הַשִּׂיחָה / עִם הַגְּדוֹלִים וּקְרָב הָמָוַרָן,

לְמַעַן יִלְמְדוּ אֶת הַמִּקְרֶה, / וְטוֹב יוֹתֵר יָבִינוּ מַעֲשֶׂיהָ.

הוּא גַּם הִרְבָּה דְּבָרִים בַּתְּאוֹמִים, / אַךְ חֲשָׁדָיו הַחֲבוּיִים הִסְתִּיר.

כְּלֵיהֶם הוֹצִיאוּ וְלוּחוֹתֵיהֶם, / שִׁבְעָה יָמִים חָקְרוּ אֶת הַמִּקְרֶה [450]

בַּסּוֹף אָמְרוּ: 'אֵיךְ יַיִן יִמָּצֵא / בְּכוֹס, אֲשֶׁר מִלֵּאתָ רוֹשׁ פְּתָנִים?

שְׁנֵי הַוְּלָדוֹת מִזֶּרַע אִישׁ אַחֵר הֵם, / לֹא מֵהַשָּׁהּ, וְהִיא אֵינָהּ אִמָּם.

לוּ נְסִיכִים הָיוּ, לֹא הִתְקַשִּׁינוּ / לִמְצֹא אוֹתוֹתֵיהֶם בְּלוּחוֹתֵינוּ.

סוֹדָם כָּתוּב אֵינֶנּוּ בַּשָּׁמַיִם, / גַּם לֹא נִכָּר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.'

אֶת סִימָנֵי אוֹתָהּ אִשָּׁה טְמֵאָה / הֵם תֵּאֲרוּ לַשָּׁהּ וְלִמְלַוָּיו. [455]

הֵילִילָה סוּדָבֶּה תּוֹבַעַת צֶדֶק, / וּמְבַקֶּשֶׁת מֵהַשָּׁהּ עֶזְרָה

קָרְאָה: 'בַּת לְוָיָה לַשָּׁהּ הָיִיתִי / כְּהִפָּצְעוֹ, בִּימֵי אָבְדַן הַכֵּס.

לִבִּי כּוֹאֵב אֶת רֶצַח יְלָדַי, / כָּל רֶגַע מֵחָדָשׁ נַפְשִׁי עוֹטֶפֶת.'

אָמַר הַמֶּלֶךְ: ‘הֵרָגְעִי, אִשָּׁה, / מַה כִּי דְּבָרִים תַּשְׁמִיעִי לְהַכְעִיס?’

צִוָּה שׁוֹמְרֵי חֲצַר הַשָּׁהּ, /כִּי תֵּכֶף וּמִיָּד יֵצְאוּ לַדֶּרֶךְ. [460]

לִסְרֹק פִּנּוֹת הָעִיר וּמְבוֹאוֹתֶיהָ / לַהֲבִיאָהּ בִּפְנֵי הַדַּיָּנִים.

שׁוֹמְרָיו הָאֲמוּנִים בְּחִפּוּשִׂים / עַד מְהֵרָה גִּלּוּ אֶת עִקְּבוֹתֶיהָ.

הֵם סָחֲבוּ אֶת קְשַׁת הַיּוֹם בַּדֶּרֶךְ / וּבִקְלוֹנָה הֵבִיאוּ אֶל הַשָּׁהּ.

בָּחַן אוֹתָהּ הַשָּׁהּ בַּעֲדִינוּת, /תִּקְווֹת עוֹרֵר בָּהּ לְיָמִים רַבִּים,

אַךְ הִיא לֹא הוֹדְתָה בַּמַּעֲשֶׂה. /זֶה לֹא הָיָה סִפּוּר רָאוּי לַשָּׁהּ. [465]

צִוָּה לְהוֹצִיאָה מֵעַל פָּנָיו, / לְנַסּוֹתָהּ בַּכֹּל, אַף בִּכְשָׁפִים.

וְאִם גַּם אָז הִיא לֹא תּוֹדֶה, לִנְסֹר / אוֹתָהּ לִשְׁתַּיִם בַּמַּסּוֹר כַּדִּין.

אוֹתָהּ הוֹצִיאוּ מֵאַרְמוֹן הַשָּׁהּ, / אִיְּמוּ בַּחֶרֶב, בִּתְלִיָּה, בְּבוֹר.

אֲבָל הִיא בְּשֶׁלָּהּ: ‘לֹא אֲשֵׁמָה! / מָה עוֹד אַגִּיד לִפְנֵי כֵּס הַכָּבוֹד?’

סִפְּרוּ לַשָּׁהּ דְּבָרֶיהָ וְהוֹסִיפוּ: / ‘אֶת הָאֱמֶת רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ.’ [470]

הַשָּׁהּ הִזְמִין אֶת סוּדָבֶּה אֵלָיו / וְהַהוֹבְרִים חָזְרוּ עַל דִּבְרֵיהֶם:

‘בָּרוּר כַּיּוֹם, אֶת הַפַּגִּים יָלְדָה / הַיִּדְּעוֹנִית מִזֶּרַע אַהְרִימַן.’

הֵשִׁיבָה סוּדָבֶּה וְכֹה אָמְרָה: / 'יוֹדְעִים הוֹבְרֶיךָ פֵּשֶׁר טוֹב מִזֶּה,

אֲבָל הֵם אֲנוּסִים לְהַסְתִּירוֹ – /מִפַּחַד סִיָוֻשׁ לֹא יַגִּידוּהוּ.

מִפַּחַד הָאַלּוּף עֲנַק הַגּוּף / הָאֲרָיוֹת בַּעֲדָרִים יִרְעָדוּ. [475]

מֵאִישׁ אֲשֶׁר שְׁמוֹנִים פִּילִים כֹּחוֹ, / וְאֶת הַנִּיל, אִם רַק יֹאבֶה, יִסְכֹּר.

צָבָא בֶּן מֵאָה אֲלָפִים חַיָּל /יִבְרַח מֵעַל פָּנָיו בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

וּמָה אֶפְעַל אֲנִי לְעֻמָּתוֹ, / אִם לֹא אַדְמִיעַ בְּלִי חָשָׂךְ בְּדָם.

מַה יַּעֲשׂוּ הוֹבְרָיו חוּץ מֵרְצוֹנוֹ, / וְאַחֲרֵי כֵן יְצַפּוּ לִגְמוּל?

אַתָּה אֵינְךָ אָבֵל עַל יְלָדֶיךָ, / וְזֹאת אִם כִּי שֶׁלְּךָ הֵם כְּשֶׁלִּי. [480]

אִם בְּקַלּוּת כָּזֹאת אַתָּה פּוֹסֵק, / אֶתְבַּע צִדְקִי גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא.'

יוֹתֵר דְּמָעוֹת הִזִּילָה מֵעֵינֵיהֶם / מִמֵּי הַנִּיל אֲשֶׁר יִבְּשָׁה הַשֶּׁמֶשׁ.

עָטַף לְבַב הַשָּׁהּ לַאֲמָרֶיהָ / וְדִמְעוֹתָיו מָהַל בְּדִמְעוֹתֶיהָ.

בַּסּוֹף בְּלֵב פָּצוּעַ שִׁחְרְרָהּ, / אַךְ לֹא חָדַל לַחְשֹׁב בַּמַּעֲשֶׂה,

וְכֹה אָמַר: ‘אֶחְקֹר אֶת הַחִידָה / לַחְשׂף אֶת הָאֱמֶת עַד תַּכְלִיתָהּ.’ [485]

הַשָּׁהּ כִּנֵּס אֶת מוּבַּדֵּי אַרְצוֹ, / וּדְבַר אִשְׁתּוֹ הֵבִיא בַּאֲרִיכוּת.

אָמַר מוּבַּד אֶל מֶלֶךְ הָעוֹלָם: / 'כְּאֵב הַשָּׁהּ לֹא יִשָּׁאֵר בְּסוֹד.

אַךְ אִם לַחְשׂף רָצִיתָ מָה אֱמֶת / בְּאֶבֶן הַךְ בַּכַּד וְיִשָּׁבֵר.

אִם כִּי יָקָר לְךָ מְאֹד בִּנְךָ, / מַחֲשָׁבוֹת קָשׁוֹת טוֹרְדוֹת לִבְּךָ.

בְּשֶׁל בַּת שָׁהּ הָמָוַרָן אַתָּה / מַטִּיל סָפֵק בַּאֲמִינוּת הַבֵּן. [490]

כִּהְיוֹת דִּבְרֵי הַשְּׁנַיִם כִּהְיוֹתָם, / אֶחָד מֵאֵלֶּה הַעֲבֵר בָּאֵשׁ.

הֵן לָנוּ הַבְטָחָה מֵהַשָּׁמַיִם: / “לֹא תְּאֻנֶּה רָעָה לִנְקִי כַּפַּיִם.”'

הִזְמִין שָׁהּ הָעוֹלָם אֶת סוּדָבֶּה, / וְהוֹשִׁיבָהּ לָשִׂיחַ עִם הַבֵּן,

בַּסּוֹף אָמַר: 'נַפְשִׁי הַמְּאִירָה / אֵינָה מַאֲמִינָה לֹא לָךְ לֹא לוֹ,

עַל כֵּן הָאֵשׁ תּוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּט, / וְחִישׁ תַּחְשׂף אֶת בּשֶׁת הָאָשֵׁם.' [495]

הֵגִיבָה סוּדָבֶּה עַל זֹאת לֵאמֹר: / 'דִּבְרֵי אֱמֶת הִשְׁמַעְתִּי כָּל הָעֵת.

שְׁנֵי נְפָלִים מֵתִים לַשָּׁהּ הֶרְאֵיתִי. / הַאִם אַשְׁמָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ מָצָאתָ?

עַל סִיָוֻשׁ חוֹבַת הַהוֹכָחָה, / כִּי הוּא חָטָא וְאָבְדָנִי בִּקֵּשׁ.'

אֶל בְּנוֹ פָּנָה הַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: /‘מַה דַּעְתְּךָ אַתָּה לַהַצָּעָה?’

הַמַּעֲנֶה לַשַּׁהְרְיָר הָיָה: / 'אַשְׁמָה כָּזֹאת קָשָׁה מִגֵּיהִנּוֹם. [500]

לָגֹל הַבּשֶׁת וּלְטַהֵר הַשֵּׁם, / אֲנִי מוּכָן גַּם לַעֲבֹר הַר אֵשׁ.'

סיאווּש עובר באש    🔗

הַמֶּלֶךְ לֹא חָדַל מִלַּחְשֹׁד / בִּבְנוֹ וּבְסוּדָבֶּה הָאֲרוּרָה:

'אִם הַקָּלוֹן יִדְבַּק רַק בְּאֶחָד, / מִי יַחְשְׁבֵנִי שָׁהּ רָאוּי לְשֵׁם?

אִם הָאִשָּׁה וּבְנִי לִי דָּם וָמֹחַ, / מַה חֵפֶץ בַּמִּבְחָן הַמְסֻכָּן?

מוּטָב בְּכָל זֹאת לְטַהֵר לִבִּי / מִסְּפֵקוֹתַי בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה. [505]

מַה שָּׂח אוֹתוֹ מַצְבִּיא נָבוֹן: ‘אִם לֵב / חַשְׁדָן לְךָ, אֶת כִּסְאֲךָ נְטשׁ.’

מִיָּד צִוָּה אֶת וְזִירוֹ לִשְׁלֹחַ / מֵאָה אוֹרְחוֹת גְּמַלִּים מֵהַמִּדְבָּר,

וְאֵלֶּה לֶאֱסֹף עֵצִים יָצְאוּ, / בְּעוֹד יוֹשְׁבֵי אִירָן נֶאֱסָפִים.

מֵאָה אוֹרְחוֹת גְּמַלִּים כְּתֻמֵּי שֵׂעָר / גִּזְרֵי עֵצִים הֵבִיאוּ בְּצַוּוֹ,

עַד נֶעֶרְמוּ לִשְׁנֵי הָרִים גְּבוֹהִים, / וְכַמּוּתָם גָּדְלָה מִכָּל מִסְפָּר, [510]

נִרְאוּ עַד לְמֶרְחַק שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת. / בָּהֶם רָאָה מַפְתֵּחַ לַצָּרָה,

כֹּה הִשְׁתּוֹקֵק לִמְצֹא אֶת הָאֱמֶת / בִּסְבַךְ הַשֶּׁקֶר וְהָרְמִיָּה.

בְּשָׁמְעֲךָ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, / אוּלַי תִּטֶּה לָבוּז לְכָל אִשָּׁה.

חַפֵּשׂ לְךָ רַק בַּת זוּג טְהוֹרָה, / אִשָּׁה רָעָה תָּבִיא קָלוֹן עָלֶיךָ.

שְׁנֵי הַרְרֵי עֵצִים עָרְמוּ בַּכַּר, / וְכָל הָעָם עֵדִים לַנַּעֲשֶׂה. [515]

רַק מַעֲבָר צַר בֵּין הָעֲרֵמוֹת /הִשְׁאִירוּ לַפָּרָשׁ עִם כְּלֵי זֵינוֹ.

עַל פִּי פְּקֻדַּת כָּוֻס־כַּי הָאָצִיל / שָׁפְכוּ עַל הָעֵצִים עִטְרָן שָׁחוֹר.

מָאתַיִם אִישׁ הַמְּדוּרוֹת הִבְעִירוּ, / לֵאמֹר תּוּכַל: ‘לַיְלָה הָפַךְ לְיוֹם’

כִּי בַּתְּחִלָּה עָלָה עָשָׁן שָׁחוֹר, / אַחַר פָּרְצוּ לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ אֶל עָל.

הַכַּר זָרַח יוֹתֵר מֵהַשָּׁמַיִם /הָעָם צָעַק, הַלֶּהָבוֹת גָּבְרוּ. [520]

כָּל בָּאֵי הַכִּכָּר נִכְווּ בָּאֵשׁ /וְלַפָּנִים הַמְחַיְּכוֹת בָּכוּ.

בָּא סִיָוֻשׁ לִפְנֵי אָבִיו הַשָּׁהּ, / קוֹבַע זָהָב חָבַשׁ רֹאשׁוֹ הַגֵּא,

צְלוּל דַּעַת בָּא לָבוּשׁ בְּגָדִים צְחוֹרִים, / בַּלֵּב תִּקְוָה, חִיּוּךְ עַל הַשְּׂפָתַיִם.

רָכַב עַל סוּס שָׁחוֹר, בְּפַרְסוֹתָיו / הֵרִים הַסּוּס אָבָק עַד הַיָּרֵחַ.

נָדַף מִמֶּנּוּ רֵיחַ הַכָּפוּר, / כַּמֵּת אֲשֶׁר הֵכִינוּ לִקְבוּרָה. [525]

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי אָבִיו, יָרַד / מֵעַל סוּסוֹ לָתֵת כָּבוֹד לַשָּׁהּ.

כְּלִמָּה כִּסְּתָה אֶת פְּנֵי כָּוֻס, אֲשֶׁר / דִּבֵּר אֶל בְּנוֹ דִּבְרֵי חִבָּה וָנֹעַם.

אָמַר לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַל תִּצְטַעֵר, / כִּי הַגּוֹרָל בָּחַר בְּדֶרֶךְ זוֹ.

רֹאשִׁי – כְּלִמָּה, וְהֶרֶס – מְנָתִי. / אִם חַף אֲנִי – גְּאֻלָּתִי קְרוֹבָה.

אךְ אִם בְּאֹפֶן זֶה אֵצֵא אָשֵׁם, / בּוֹרֵא עוֹלָם לִי לֹא יִתֵּן מָגֵן. [530]

אֲבָל בְּכֹחַ אֱלֹהֵי הַטּוֹב, / מֵהַרְרֵי הָאֵשׁ לֹא אֶכָּוֶה.'

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב לַלֶּהָבוֹת / פָּנָה בְּלַחַשׁ אֶל שׁוֹפֵט הַצֶּדֶק:

‘פַּנֵּה לִי דֶּרֶךְ בֵּין הַמְּדוּרוֹת / לְשַׁחְרְרֵנִי מֵחֲשַׁד אָבִי!’

כְּהַבִּיעוֹ בָּזֶה צָרַת נַפְשׁוֹ, / הִדְהִיר אֶת שְׁחַרְחוֹרוֹ כְּמוֹ עָשָׁן.

שַׁוְעָה פָּרְצָה בָּעִיר וּבַמִּישׁוֹר, / כִּי כָּל הָעָם כָּאַב אֶת הַמִּקְרֶה. [535]

כִּשְׁמֹעַ סוּדָבֶּה אֶת הַשַּׁוְעָה, / עָלְתָה הַגָּגָה וְצָפְתָה בָּאֵשׁ,

אוּלָם לִבָּהּ אִחֵל לוֹ רַק רָעוֹת, / וְנִסְעָרָה הִשְׁמִיעָה דִּבּוּרִים.

כָּל הַקָּהָל עָקַב אַחַר כָּוֻס / בְּלֵב כּוֹעֵס וּבְרִנּוּנֵי לָשׁוֹן.

בֵּינְתַיִם סִיָוֻשׁ זֵרֵז שְׁחוֹרוֹ, / תֹּאמַר: ‘סוּסוֹ כָּרוּךְ אַחַר הָאֵשׁ!’

מֵעֲבָרִים עָלוּ הַלֶּהָבוֹת, / עַד אֵין לִרְאוֹת לֹא סוּס וְלֹא קוֹבַע. [540]

כָּל הַמִּישׁוֹר בָּכָה בְּדֶמַע דָּם, / שָׁאַל: ‘הַאִם יָצָא מִתּוֹךְ הָאֵשׁ?’

בֵּינְתַיִם הַנָּסִיךְ גָּח מֵהָאֵשׁ, / פָּנָיו פּוֹרְחוֹת וְעַל שְׂפָתָיו בַּת צְחוֹק.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ הָעָם, עָלְתָה תְּרוּעָה: / ‘עָבַר בָּאֵשׁ הַשּׁוֹעַ הַצָּעִיר!’

רָכוּב בְּתִלְבָּשְׁתּוֹ בָּא הַפָּרָשׁ, / תֹּאמַר: 'יַסְמִין נוֹשֵׂא הוּא בְּחֻבּוֹ.

הַלֶּהָבוֹת לוֹ גַּלֵּי יָם הָיוּ, / הָיָה הַבֶּגֶד לְגוּפוֹ יָבֵשׁ. [545]

כִּי אִישׁ אֲשֶׁר יַזְדָּן נוֹטֶה לוֹ חֶסֶד, / מַשַּׁב הָאֵשׁ לוֹ כְּמַשַּׁב הָרוּחַ.'

אַחַר עָבְרוֹ בֵּין מְדוּרוֹת הָאֵשׁ / עָלְתָה תְּרוּעָה בָּעִיר וּבַשָּׂדֶה.

הַפָּרָשִׁים הֵאִיצוּ בַּסּוּסִים, / וְהַמִּישׁוֹר נִזְרַע אֲדַרְכּוֹנִים.

שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יָרְדָה עַל הָעוֹלָם / בֵּין הַגְּדוֹלִים וּבֵין פְּשׁוּטֵי הָעָם.

מִפֶּה לְפֶה פָּשְׁטָה הַיְדִיעָה: / 'שׁוֹפֵט הָאָרֶץ חָס עַל הַטָּהוֹר! [550]

רַק סוּדָבֶּה תּוֹלֶשֶׁת שְׂעָרָהּ, / דּוֹמַעַת וְשָוֹרֶטֶת עוֹר פָּנֶיהָ.'

כְּבוֹא הַבֵּן הַחַף לִפְנֵי אָבִיו / בְּלֹא עָשָׁן וָאֵשׁ, אָבָק, עָפָר,

יָרַד כָּוֻס מֵעַל סוּסוֹ לָאָרֶץ, / וְאַחֲרָיו כָּל בְּנֵי לִוְיָתוֹ.

לִפְנֵי נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר הַטָּהוֹר / הִשְׁתַּחֲוָה הַבֵּן, מוֹדֶה לָאֵל,

כִּי מֵהַלֶּהָבוֹת יָצָא שָׁלֵם, / וּמִשְׁאֲלוֹת שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹ הֵפֵר. [555]

קָרָא הַשָּׁהּ: 'אַי, בְּנִי אַמִּיץ הַלֵּב, / נֶפֶשׁ זוֹהֲרָה מִזֶּרַע טָהוֹר!

רַק אֵם קְדוֹשָׁה יָלְדָה נָסִיךְ כָּמוֹךָ, / אַתָּה רָאוּי לְכֵס עוֹלָם וּלְכֶתֶר!'

חִבֵּק אֶת בְּנוֹ בְּכֹחַ אֶל חָזֵהוּ, / בִּקֵּשׁ סְלִיחָה עַל מִשְׁפָּטוֹ אִתּוֹ,

מִשָּׁם רָכַב שָׂמֵחַ לָאַרְמוֹן, / וְעַל רֹאשׁוֹ שָׂם כֶּתֶר הַכַּיִים.

הִזְמִין שֵׁכָר וָנֵבֶל וְשִׁירָה, / וְלֹא חָשַׂךְ מִסִּיָוֻשׁ דָּבָר. [560]

שְׁלוֹשָׁה יָמִים הֵסֵבּוּ בְּשִׂמְחָה, / וְהָאוֹצָר פָּתוּחַ לִרְוָחָה.

סיאווּש מבקש מאביו לחון את סוּדבה    🔗

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי יָשַׁב כָּוֻס / בַּכֵּס, אַלַּת רֹאשׁ פַּר בְּכַף יָדוֹ.

כּוֹעֵס קָרָא אֵלָיו אֶת סוּדָבֶּה, / סִפֵּר לָהּ כָּל אֲשֶׁר עָבַר וְשָׂח:

'אִשָּׁה חַסְרַת בּוּשָׁה, מַה הֲרֵעוֹת לִי / וְצִעַרְתִּינִי עַד עָמְקֵי לִבִּי.

מַה פֵּשֶׁר מִשְׂחָקֵךְ זֶה עַד תֻּמּוֹ, / כִּי נֶפֶשׁ בְּנִי בִּקַּשְׁתְּ בְּרִשְׁעָתֵךְ, [565]

לְהַשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַלֶּהָבוֹת / בְּעָרְמָתֵךְ וּבְמַעֲשֵׂי כְּשָׁפַיִךְ?

תַּחֲנוּנִים עַתָּה לֹא יַצִּילוּךְ, / הִתְכּוֹנְנִי וְהֵעָרְכִי לַדֶּרֶךְ.

אֵין מְקוֹמֵךְ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, / גְּמוּלֵךְ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי – תְּלִיָּה.'

עָנְתָה לוֹ סוּדָבֶּה: 'אַי, שַׁהְרְיָר! / אַל גֶּחָלִים תַּחְתֶּה עוֹד עַל רֹאשִׁי.

כִּי אִם נִגְזַר עָלָיו לְהִכָּרֵת, / כְּעֹנֶשׁ עַל סִבְלִי אֲשֶׁר בָּאַנִי, [570]

צַוֵּה, כִּי כְּבָר לִבִּי הִשְׁלִים עִם זֹאת, / אַךְ אַל יִהְיֶה לִבְּךָ מָלֵא נָקָם.

אִם יְגַלֶּה בִּנְךָ אֶת הָאֱמֶת, / יִכְבֶּה הַלַּהַט הָאוֹכֵל קְרָבֶיךָ.

הֵן כָּל כִּשְׁפֵי זָלְזַר הִפְעִיל הַפַּעַם, / לָכֵן הָאֵשׁ בּוֹ לֹא נָגְעָה לְרַע.'

‘אַתְּ שׁוּב מַעֲרִימָה’ – קָרָא הַשָּׁהּ – / ‘גַּם חֻצְפָּתֵךְ עֲדַיִן לֹא כּוֹפֵף.’

אֶל יוֹעֲצָיו פָּנָה שָׁהּ הָעוֹלָם: / 'עַל הַתְּכָכִים אֲשֶׁר אָרְגָה בַּסֵּתֶר, [575]

מָה אֶעֲשֶׂה וּמַה יִּהְיֶה עָנְשָׁהּ?' / הָאִירָנִים שִׁבְּחוּהוּ וְעָנוּ:

‘הָעֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ לָהּ הוּא מָוֶת. / סֵבֶל הוּא גְּמוּל צוֹדֵק לְמַעֲשֶׂיהָ.’

אֶל הַתַּלְיָן צִוָּה הַמֶּלֶךְ: תְּלֵה / אוֹתָהּ בָּרְחוֹב עַל עֵץ בְּלִי רַחֲמִים.'

אוּלָם אַךְ הוֹצִיאוּהָ מֵעָלָיו, / עָלְתָה שַׁוְעָה גּוֹבֶרֶת בַּהַרְמוֹן,

וּמוּעָקָה יָרְדָה עַל לֵב הַשָּׁהּ. / רָצָה לַסְתִּיר זֹאת אַךְ פָּנָיו חָוְרוּ. [580]

כְּהוֹבִילָם אֶת סוּדָבֶּה מָשְׁפֶּלֶת, / כָּל הַקָּהָל הִפְנָה פָּנָיו מִמֶּנָּה.

שָׂח סִיָוֻשׁ בַּלֵּב: בְּאֹפֶן זֶה /אִם סוּדָבֶּה תּוּמַת בִּידֵי הַשָּׁהּ,

בַּסּוֹף תֹּאכַל אוֹתוֹ הַחֲרָטָה, / וּבִי יִתְלֶה אַשְׁמַת כָּל יִסּוּרָיו.'

עַל כֵּן פָּנָה לַשַּׁהְרְיָר לֵאמֹר: / 'אַל תְּעַנֶּה אֶת נַפְשְׁךָ בָּזֹאת.

מְחֹל לְסוּדָבֶּה בַּעֲבוּרִי, / אוּלַי תִּקַּח מוּסָר – תֵּיטִיב דַּרְכָּהּ.' [585]

הַשַּׁהַנְשָׁהּ, אֲשֶׁר בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ / יִחֵל לִמְצֹא עִלָּה לַמְּחִילָה,

אָמַר לְסִיָוֻשׁ: ‘מְבֻקָּשְׁךָ יֻתַּן. / רוֹאֶה אֲנִי: הָיָה אִתְּךָ הַצֶּדֶק.’

אַחַר נַשְּׁקוֹ אֶת כֵּס אָבִיו הַשָּׁהּ, / קָם סִיָוֻשׁ וְשָׂם פָּנָיו לַפֶּתַח.

הוּא הֶחֱזִיר אֶת סוּדָבֶּה, בְּצַו / הַשַּׁהַנְשָׁהּ, אֶל מְקוֹמָהּ בַּבַּיִת.

כָּל הַנָּשִׁים רָצוּ אֶל הַגְּבִירָה, / וְכָל אַחַת הִשְׁתַּחַוְתָה אַפַּיִם. [590]

מֵאָז חָלְפוּ יָמִים לֹא מְרֻבִּים / וְלֵב כָּוֻס חָזַר שֵׁנִית אֵלֶיהָ.

וְכֹה גָּדְלָה אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ / עַד כִּי עֵינָיו לֹא סָרוּ מִפָּנֶיהָ.

פַּעַם שְׁנִיָּה הִפְעִילָה סוּדָבֶּה / בַּסֵּתֶר אֶת קְסָמֶיהָ עַל הַמֶּלֶךְ,

כִּי יְשַׁנֶּה לְרַע דַּרְכּוֹ בִּבְנוֹ, / לְפִי נְטוֹת טִבְעָהּ הַמְרֻשָּׁע.

בְּלֵב הָאָב הֵפִיחָה חֲשָׁדוֹת, / אֲבָל הוּא לֹא גִּלָּה אוֹתָם לְאִישׁ. [595]

כּקְרוֹת לְבֶן אָדָם מִקְרֶה כָּזֶה, / דְּרוּשִׁים לוֹ אֱמוּנָה, חָכְמָה וָישֶׁר.

וְכִהְיוֹתוֹ יָרֵא הָאֱלֹהִים, / יַשִּׂיג לִבּוֹ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו.

אִם רוֹשׁ מִלֵּא מַזָּל אֶת הַקֻּבַּעַת, / אַל תְּצַפֶּה בְּכִסְלְךָ לִדְבַשׁ.

אִם הַבְּרִיאָה לְרוּחֲךָ אֵינֶנָּה, / אַל תִּתְאוֹנֵן – כִּי לֹא בְּכֹחֲךָ הוּא.

מֵרוֹץ גַּלְגַּל שָׁמַיִם הוּא כָּזֶה, / וְהוּא סוֹדוֹ אֵינֶנּוּ מְגַלֶּה. [600]

בזָּהֶ פִּתְגָּם לִמֵּד מוֹרֵה דַּרְכֵנוּ: / 'קִשְׁרֵי הַדָּם אֵין כְּמוֹתָם לְקֶשֶׁר.

אִם בֵּן מוֹפִיעַ הָרָאוּי לִשְׁמוֹ, / הַרְחֵק לִבְּךָ מֵאַהֲבַת אִשָּׁה.

בְּלֵב וָלֵב תַּשְׁמִיעַ אֶת מִלֶּיהָ; / רֹאשָׁהּ תַּחְפֹּשׂ, אֲבָל תִּמְצָא רַגְלֶיהָ.'

כּאווּס שומע על פלישת אפראסיאבּ    🔗

שָׁהּ הָעוֹלָם שָׁקַע בְּאַהֲבָה, / כְּבוֹא שָׁלִיחַ בִּבְשׂוֹרָה לֵאמֹר:

‘אַפְרָסִיָבּ בְּרֹאשׁ צָבָא תֻּרְכִּי / בֶּן מֵאָה אֶלֶף פָּרָשִׁים דְּגוּלִים בָּא.’ [605]

לְבַב הַשָּׁהּ נִכְמַר לְהַחֲלִיף / מְקוֹם מִשְׁתֶּה בִּשְׂדֵה מַעֲרָכָה.

וּבְכֵן כִּנֵּס אֶת כָּל הָאִירָנִים, / אֲשֶׁר הָיוּ מִנֶּאֶמְנֵי הַשָּׁהּ,

וְכֹה אָמַר: 'אַפְרָסִיָבּ, מֵאֵשׁ, / מִמַּיִם, מֵעָפָר וּמֵאֲוִיר

כְּלָל לֹא קֹרַץ בִּידֵי הָאֱלֹהִים, / אוֹתוֹ נָטְעוּ שָׁמַיִם לֹא כָּמוֹנוּ,

אַחַר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע בַּקֳּדָשִׁים, / וּבִלְשׁוֹנוֹ הִבְטִיחַ חֲגִיגִית, [610]

אוֹסֵף הוּא לוֹחֲמִים כְּמוֹ אָבָק, / מֵפֵר אֶת שְׁבוּעָתוֹ וְאֶת בְּרִיתוֹ.

חוֹבָה עָלַי לָצֵאת לִדְרשׁ נָקָם, / וְאֶת יוֹמוֹ לְהַאֲפִיל עָלָיו.

אוּלַי אָעִיב תְּהִלָּתוֹ בָּאָרֶץ, / וָלֹא – יִנְחַת עָלַי כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת.

הֵן יַעֲרֹךְ צְבָאוֹ, יִכְבּשׁ אִירָן / וְיַחֲרִיב בָּתֵּינוּ וּשְׂדוֹתֵינוּ.'

אָמַר מוּבַּד: 'לְשֵׁם מָה הַצָּבָא, / אִם בְּגוּפְךָ תֵּצֵא לְמִלְחָמָה? [615]

עַל מָה יֵשׁ לְבַזְבֵּז הַנְּכָסִים, / וְהָאוֹצָר לַחְשׂף לְכָל דּוֹרֵשׁ?

לָהוּט אַחַר מַכּוֹת, בְּחָפְזְךָ / כְּבָר פַּעֲמַיִם כִּתְרְךָ הִפְקַרְתָּ.

מוּטָב הַנִּבְחַר לְךָ לוֹחֵם דָּגוּל / וָגֵא, וְלַנָּקָם יֵצֵא תַּחְתֶּיךָ.'

עָנָה הַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: 'רוֹאֶה / אֵינֶנִּי אִישׁ בֵּין הָעוֹמְדִים עָלַי,

לוֹ כֹּחַ וַהֲדַר אַפְרָסִיָבּ, / עַל כֵּן אָשִׁיט אֶת הַסְּפִינָה אֲנִי. [620]

עַתָּה לְכוּ לָכֶם, וְאֶתְפַּנֶּה / לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַיּוֹעֲצִים.'

שָׁת סִיָוֻשׁ עֵצוֹת בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ, / אֲשֶׁר הָיְתָה לְיַעַר רַעְיוֹנוֹת.

אָמַר בַּלֵּב: 'אֶשָּׂא אֲנִי בַּקְּרָב. / אַפְצִיר בַּשָּׁהּ וַאֲבַקֵּשׁ חַסְדּוֹ,

אוּלַי יַזְדָּן קָדוֹשׁ יִקְרָא לִי דְּרוֹר / מִסּוּדָבֶּה וּמֵחֲשַׁד אָבִי.

אוּלַי בָּזֶה גַּם אֶעֱשֶׂה לִי שֵׁם / אִם מַחֲנֶה כָּזֶה אֶלְכֹּד בָּרֶשֶׁת.' [625]

וּבְכֵן אָזַר אַבְנֵט, בָּא אֶל כָּוֻס / וְשָׂח: 'לִי הַדַּרְגָּה הַנְּאוֹתָה

לְהִתְיַצֵּב עִם שָׁהּ תּוּרָן בַּקְּרָב / וְרֹאשׁ שָׂרָיו אַפִּיל אֶל הֶעָפָר.'

עֲצַת הָאֱלֹהִים הָיְתָה בָּזֹאת, / כִּי אֶת רֹאשׁוֹ יַנִּיחַ בְּתוּרָן.

שָׁוְא כָּל עֵצָה וְשָׁוְא שִׁקּוּל הַדַּעַת, / כְּבוֹא אֵלֵינוּ הַמַּזָּל הָרַע.

הָאָב נֵאוֹת בָּזֶה לַבַּקָּשָׁה, / כִּי בְּנוֹ יַחְגֹּר מָתְנָיו לַקְּרָב הַזֶּה. [630]

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְהֵאִיר פָּנָיו, / מְקוֹם כָּבוֹד הֵכִין לַבֵּן וְשָׂח:

‘פְּנִינַי וְאוֹצָרִי הֵם לְפָנֶיךָ, / וְהַצָּבָא מָסוּר לִפְקֻדָּתְךָ.’

הַשָּׁהּ שָׁלַח לִקְרֹא רֻסְתַּם גֵּו פִּיל, / וְלֹא חָסַךְ בְּתִשְׁבָּחוֹת לֵאמֹר:

'אֵין פִּיל אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לְךָ בְּכֹחַ, / וְאֵין הַנִּיל נָדִיב כְּכַף יָדְךָ.

אַתָּה דָּגוּל אֲבָל נוֹצֵר לָשׁוֹן, / וְהֵן אַתָּה אֶת סִיָוֻשׁ גִּדַּלְתָּ. [635]

כִּכְלֹא בַּרְזֶל מִכְרֵה יַהֲלוֹמִים, / כַּחֲגָרְךָ מָתְנֶיךָ יֵחָשֵׂף.

בָּא סִיָוֻשׁ אֵלַי חוֹגֵר מָתְנַיִם / וְשָׂח אֵלַי כְּמוֹ אַרְיֵה מִיַּעַר.

דּוֹרֵשׁ לְהִלָּחֵם בְּשָׁהּ תּוּרָן. / לַוֶּנּוּ, אַל תָּסִיר עֵינְךָ מִמֶּנּוּ.

כְּשָׁמְרְךָ אַתָּה אִישַׁן אֲנִי, / אֲבָל בְּנוּחֲךָ תִּקְצַר רוּחִי.

חִצְּךָ וְחַרְבְּךָ – בִּטְחוֹן הָאָרֶץ, / רֹאשְׁךָ בַּשַּׁחַק, רָם מֵעַל יָרֵחַ.' [640]

עָנָה לוֹ תַּהַמְתַּן: 'אֲנִי עֲבְדֶּךָ, / וְכָל אֲשֶׁר תֹּאמַר לִי אֶעֱשֶׂנּוּ.

בִּנְךָ – בָּבַת עֵינִי וְנִשְׁמָתִי, / וְחֹד כִּתְרוֹ הֲלֹא הוּא לִי שָׁמַיִם.'

שָׁמַע הַשָּׁהּ וּבִרְכָתוֹ הִגִּיד: / ‘תִּהְיֶה חָכְמָה בַּת זוּגְךָ תָּמִיד.’

סיאווּש נוהג צבאו לשדה הקרב    🔗

קוֹל חֲצוֹצְרוֹת וְתֹף עָלָה בָּעִיר, / כְּהֵרָאוֹת בָּהּ טוּס גִּבּוֹר הַחַיִל.

הַלּוֹחֲמִים הִגִּיעוּ לֶחָצֵר, / הַשָּׁהּ פָּתַח כַּסְפּוֹ וְאוֹצָרוֹ: [645]

שְׁלָחִים, אַלּוֹת, כְּתָרִים וְאַבְנֵטִים, / קְסָדוֹת וּמָגִנִּים וְשִׁרְיוֹנִים.

אֶל מַחְסְנֵי הַבָּד הַלֹּא גָּזוּר /שָׁלַח לְסִיָוֻשׁ הַמַּפְתְּחוֹת,

לֵאמֹר: ‘אֲדוֹן בֵּיתִי וּשְׂכִיּוֹתָיו / אַתָּה, קַח כָּעוֹלֶה עַל דַּעְתְּךָ.’

כָּוֻס בָּחַר מִבֵּין אַנְשֵׁי הַשֵּׁם / שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים עַזִּים.

וּמִסְּבִיבוֹת בַּלוּץ' וְכּוּץ' וּפָּרְס, / מִלּוֹחֲמֵי גִּילָן וּשְׂדוֹת סַרוּג' [650]

רַגְלִים נוֹשְׂאֵי מָגֵן שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף / יוֹצְאֵי צָבָא בָּחַר הַשַּׁהַנְשָׁהּ,

הַגִּבּוֹרִים מֵרֶחֶם בְּאִירָן, / עַזִּים וַחֲכָמִים וַאֲצִילִים,

אֲשֶׁר בְּגִיל וּבְתֹאַר סִיָוֻשׁ הֵם, / חַכְמֵי לֵבָב, עֵרִים, כּוֹבְשֵׁי רוּחָם,

מִבֵּין אַנְשֵׁי הַשֵּׁם הַגִּבּוֹרִים, / כְּמוֹ בַּהְרָם, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן,

גַּם חֲמִשָּׁה מוּבַּדִּים אִירָנִים / אֲשֶׁר לָשֵׂאת אֶת נֵס־כָּוֶה נוֹעֲדוּ. [655]

לָצֵאת צִוָּה כָּל אֵלֶּה מֵהָעִיר / וְאֶת פְּנֵיהֶם לָשִׂים אֶל הַשָּׂדֶה.

לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: 'אֵין מָקוֹם פָּנוּי /עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לְעוֹד פְּרָסוֹת.

דֶּגֶל כָּוֶה נָגַע בְּרוּם שָׁמַיִם, / זוֹהֵר כַּלְּבָנָה מֵעֲלֵיהֶם.

הַשָּׁהּ כָּוֻס יָצָא מִתּוֹךְ הָעִיר, / וּמַעֲלֶה אָבָק הִקִּיף צְבָאוֹ,

סָקַר צְבָאוֹ הֶעָרוּךְ כְּכַלָּה, / אֶת הַפִּילִים וְאֶת תֻּפֵּי הַחַיִל. [660]

הַמֶּלֶךְ הָאָצִיל בֵּרַךְ צְבָאוֹ, / וְכֹה אָמַר: 'אַנְשֵׁי שֵׁם מַצְלִיחִים!

יִהְיֶה־נָא מַזָּל טוֹב בֶּן לִוְיַתְכֶם, / וּמְשַׂנְאֵיכֶם – תִּקְדַּרְנָה עֵינֵיהֶם.

צְאוּ בְּמַזָּל טוֹב וּבִבְרִיאוּת / וְשׁוּבוּ כִּמְנַצְּחִים שְׂמֵחִים הַבַּיְתָה.'

אָז סִיָוֻשׁ קָשַׁר אֶת הַתֻּפִּים / וְאֶת צְבָאוֹ מִמְּקוֹמוֹ הִסִּיעַ.

הַשָּׁהּ כָּוֻס, דְּמָעוֹת בִּשְׁתֵי עֵינָיו, / לִוָּה אֶת בְּנוֹ בַּדֶּרֶךְ יוֹם שָׁלֵם. [665]

בַּסּוֹף חִבְּקוּ הַשְּׁנַיִם זֶה אֶת זֶה, / בָּכוּ כְּעַב מָטָר בְּיוֹם אָבִיב.

הִזִּילוּ דֶּמַע דָּם מֵעֵינֵיהֶם, / בֶּעֱנוּתָם הִשְׁמִיעוּ אֲנָחוֹת.

לִבָּם בְּטֶרֶם יִפָּרְדוּ אוֹמֵר / לָהֶם, כִּי לְהַבָּא לֹא יִתְרָאוּ.

כָּזֶה הוּא הַמַּזָּל הַמִּשְׁתַּנֶּה: / הַיּוֹם מֵי דְּבַשׁ יִמְסֹךְ, מָחָר – מֵי רוֹשׁ.

עַל עִקְּבוֹתָיו חָזר הַשָּׁהּ כָּוֻס, / וְסִיָוֻשׁ עִם לוֹחֲמָיו צְמֵא קְרָב [670]

נָשָׂא רַגְלַיִם אֶל זָבֻּלִסְתָּן / עִם תַּהַמְתַּן נָסַע לִרְאוֹת אֶת זָל.

פֹּה זְמַן בִּלּוּ בְּיַיִן וּבְזִמְרָה, / בְּבֵית דַּסְתָּן, הָאִישׁ הַמְבֹרָךְ.

פַּעַם הֵרִים גָּבִיעַ עִם רֻסְתַּם, / וּפַעַם הִתְרוֹעֵעַ עִם זַוָרֶה.

פַּעַם יָשַׁב בְּכֵס דַּסְתָּן שָׂמֵחַ, / וּפַעַם מֵהַסּוּף אָרַב לְצַיִד.

אַחַר חֹדֶשׁ יָמִים צְבָאוֹ הִסִּיעַ, / פִּילְתַּן אִתּוֹ, וְזָל נִשְׁאַר בַּבַּיִת.¹³ [675]

מִבְּנֵי זָבֻּל, כָּבֻּלִסְתָּן וְהֹדּוּ / יָצָא עִם הַמַּצְבִּיא צָבָא גָּדוֹל.

בְּכָל מָקוֹם גִּיֵּס אֶת מְפָקְּדָיו /הַנּוֹדָעִים, וּבָא לִשְׂדוֹת הַרַי.

מִשָּׁם אָסַף רַגְלִים הַרְבֵּה, אוֹתָם / מָסַר בִּידֵי זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן.

לְטַלִיקָן וּלְמַרְוְרוּד הִגִּיעַ. / תֹּאמַר: ‘לוֹ מְאִירִים פָּנִים שָׁמַיִם!’

אַחֲרֵי כֵן דָּרְכוּ רַגְלָיו בְּבַּלְךְ, / מִבְּלִי לִפְגֹּעַ בְּמִלָּה מָרָה. [680]

לְעֻמָּתָם בָּרְמָן וְגַרְסִיוַז / הִסִּיעוּ אֶת צְבָאָם כְּרוּחַ סַעַר,

בָּרְמָן בְּרֹאשׁ וְסִפַּהְרַם בַּסּוֹף, / בַּחֲדָשׁוֹת עַל הַמַּצְבִּיא הָעֶלֶם:

‘הִגִּיעַ מֵאִירָן צָבָא כָּבֵד, / מֻרְכָּב מִגִּבּוֹרִים יְדוּעֵי שֵׁם.’

שַׂר צְבָא תּוּרָן עוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה /שָׁלַח רָץ אֶל אַפְרָסִיב לֵאמֹר:

'בְּרֹאשׁ צָבָא כָּבֵד, עַז רוּחַ, / בָּא סִיָוֻשׁ, אִתּוֹ שָׂרִים מִסְפָּר, [685]

כְּמוֹ רֻסְתַּם גֵּו פִּיל מַצְבִּיא הַחַיִל – / בִּימִינוֹ חֶרֶב, תַּכְרִיכִים בַּשְּׂמֹאל.

לָכֵן אִם תְּצַוֵּנִי, שַׁהְרְיָר, / אָקִים צְבָאִי וְאוֹצִיאוֹ לַקְּרָב.

אַתָּה עֲרֹךְ חֵילְךָ וּבוֹא מִיָּד, / כִּי מְפִיחָה הָרוּחַ לֶהָבוֹת.'

מַהֵר כְּאֵשׁ בַּחֲדָשׁוֹת הָאֵלֶּה / אָץ הַשָּׁלִיחַ עִם מוֹרֵה דַּרְכּוֹ.

בֵּינְתַיִם סִיָוֻשׁ לֹא הִתְמַהְמַהּ, / הוֹבִיל צְבָאוֹ אֶל עֵבֶר בַּלְךְ כְּרוּחַ. [690]

כְּהִתְקָרֵב צְבָאוֹ לְבַּלְךְ, בְּאֵין / תִּקְוָה לְמַעֲנֶה מִשָּׁהּ תּוּרָן,

הֵבִין גִּבּוֹר הַחַיִל גַּרְסִיוַז, / כִּי אֵין לְהִמָּנַע מִמִּלְחָמָה.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ צְבָא אִירָן / אֶל שַׁעַר בַּלְךְ, פָּתַח בִּקְרָב.

שְׁנֵי קְרָבוֹת נִטְּשׁוּ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים, / וּבָרְבִיעִי סִיָוֻשׁ הַדָּגוּל

שָׁלַח רַגְלִים אֶל כָּל הַשְּׁעָרִים / וּלְבַּלְךְ פָּרַץ עִם כָּל כֹּחוֹ הָרַב. [695]

לְעֵבֶר הַנָּהָר נָס סִפַּהְרַם, / עִם לוֹחֲמָיו אָץ אֶל אַפְרָסִיָבּ.

סיאווּש שולח איגרת לכּי־כּאווּס    🔗

כְּבוֹא סִיָוֻשׁ עִם צְבָאוֹ לְבַּלְךְ, / מִכְתָּב צִוָּה לִשְׁלֹחַ אֶל הַשָּׁהּ.

כָּתְבוּ אִגֶּרֶת בְּעִנְבָּר וּבְמֻשְׁק, / וְכַיָּאֶה, עַל יְרִיעָה מִמֶּשִׁי.

פָּתַח דְּבָרוֹ בְּשֶׁבַח הַיּוֹצֵר, / אֲדוֹן הַנִּצְחוֹנוֹת וְהַמַּזָּל:

'בּוֹרֵא חַמָּה וְסַהַר חָג סָבִיב, / נוֹתֵן בָּרָק לַכֶּתֶר וְלַכֵּס. [700]

פְּלוֹנִי, אֲשֶׁר רָצָה, מֵרִים עַד שַׁחַק, / וְאַלְמוֹנִי – מַשְׁפִּיל וּמַעֲצִיב.

עַל רְצוֹנוֹ אֵין “לָמָּה” וּ“מַדּוּעַ”, / וּמֵחָכְמָה הִיא לְהַשְׁלִים עִם זֹאת.

מִמֶּלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא הַכֹּל, / אֶת הַנִּרְאֶה וְהַנִּסְתָּר מֵעַיִן,

עַל רֹאשׁ הַשָּׁהּ תָּבֹאנָה בִּרְכוֹתָיו, / וְסוֹף הַמַּעֲשֶׂה יֻכְתַּר בְּהַצְלָחָה.

לְבַּלְךְ שְׂמֵחִים נִכְנַסְנוּ כִּמְנַצְּחִים, / בְּזָהָרְךָ, אֲדוֹן כִּסֵּא וָכֶתֶר. [705]

שְׁלוֹשָׁה יָמִים נִטְּשָׁה הַמִּלְחָמָה, / וּבָרְבִיעִי הֵאִיר יַזְדָּן פָּנָיו לִי.

בָּרְמָן וְסִפַּהְרַם בָּרְחוּ תִּרְמִדָּה / כְּחֵץ נִתָּר מִקֶּשֶׁת הַיּוֹרֶה.

אֲנִי חוֹנֶה עַתָּה עַל הַגַּ’יְחוּן, / וְזֹהַר קוֹבָעִי שׂוֹרֵר בַּכֹּל.

אַפְרָסִיָבּ לְעֻמָּתִי בְּסֻגְֹד, / הוּא וּצְבָאוֹ – בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

אוּלָם אִם תְּצַוֵּנִי, שַׁהְרְיָר, / לַקְּרָב אִתָּם אֶחֱצֶה אֶת הַנָּהָר.' [710]

כּי־כּאווּס עונה לסיאווּש    🔗

כְּבוֹא אִגֶּרֶת סִיָוֻשׁ לַשָּׁהּ, / הִגְבִּיהַּ כֵּס וָכֶתֶר עַד שַׁבְּתַאי.

תְּפִלָּה נָשָׂא הָאָב לֵאלֹהִים, / כִּי פְּרִי יִתֵּן הָעֵץ הָרַעֲנָן.

הֵרִיץ תְּשׁוּבָה לַבֵּן בְּלֵב שָׂמֵחַ / זוֹרַחַת כְּאָבִיב, יָפָה כָּעֵדֶן:

'בּוֹרֵא הַמְּאוֹרוֹת חַמָּה וָסַהַר, / הַמַּעֲנִיק כִּסְאוֹת וַעֲטָרוֹת,

יַבְטִיחַ אשֶׁר לְלִבְּךָ תָּמִיד / וִישַׁחְרֶרְךָ מִדְּאָגָה וּכְאֵב. [715]

הָדָר וְנִצָּחוֹן יִהְיוּ חֶלְקֶךָ, / קוֹבַע גְּדֻלָּה וְנֵזֶר מְלָכִים.

צָבָא צְמֵא מִלְחָמָה הִנֵּה הִסַּעְתָּ / בְּמַזָּל טוֹב וּבְתוֹאֲנָה צוֹדֶקֶת.

עוֹד רֵיחַ הֶחָלָב נוֹדֵף מִפִּיךָ / וְקַשְׁתְּךָ פָּרְצָה מִנַּרְתִּיקָהּ.

כּשֶׁר גּוּפְךָ מִמֶּךָ אַל יָסוּר, / יַשִּׂיג לִבְּךָ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו.

אַחַר הַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה / אֲשֶׁר נִהַלְתָּ, הֲפוּגָה דְּרוּשָׁה. [720]

אַל תְּפַזֵּר אֶת הַצָּבָא עֲדַיִן, / הַמְשֵׁךְ לִפְעֹל, הָקֵם הַמַּחֲנֶה.

כִּי הַתֻּרְכִּי עָרוּם וּבֶן־בְּלִיַּעַל; / אָדָם רַם־יַחַשׂ הוּא, אַךְ אַהְרִימַן.

אָכֵן לוֹ עֲטָרָה וְגַם שְׂרָרָה, / וְעַד עָבֵי שְׁחָקִים רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ.

אַל תֵּחָפֵז לְהִתְרָאוֹת אִתּוֹ / פָּנִים בַּקְּרָב, כִּי הוּא יָבוֹא אֵלֶיךָ,

וְאָז, כַּחֲצוֹתוֹ אֶת הַנָּהָר, / תֻּטְבַּל אִמְרַת־סוּתוֹ בְּדַם עוֹרְקָיו.' [725]

הַשָּׁהּ שָׂם חוֹתָמוֹ עַל הָאִגֶּרֶת, / מִיָּד קָרָא אֵלָיו אֶת הַשָּׁלִיחַ,

מָסַר הַכְּתָב וְלַחֲזֹר צִוָּהוּ. / מִהֵר הָרָץ בָּעֵמֶק וּבָהָר,

עַד הַגִּיעוֹ לְסִיָוֻשׁ בְּבַּלְךְ. / כִּרְאוֹת הַבֵּן אִגֶּרֶת כַּי־כָּוֻס,

נָשַׁק בְּלֵב עָלֵז עֲפַר הָאָרֶץ, / שִׁחְרֵר לִבּוֹ מֵעֹל הַדְּאָגָה.

בְּחָרִיצוּת מִלֵּא פְּקֻדּוֹת הַשָּׁהּ, / וּמִבְּרִיתוֹ אִתּוֹ לִבּוֹ לֹא סָר. [730]

עַד כֹּה וְעַד כֹּה גַּרְסִיוַז הַשַּׁחַל / בָּא בָּאָבָק לַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ,

וְשָׂח הַחֲדָשׁוֹת הַמַּרְגִּיזוֹת: / 'בָּא בֶּן־הַמֶּלֶךְ סִיָוֻשׁ לְבַּלְךְ

עִם שַׂר צְבָאוֹ רֻסְתַּם וְחַיִל רַב, / עִם לוֹחֲמִים יְדוּעֵי שֵׁם רַבִּים,

לָהֶם, כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד מִמֶּנּוּ, / כַּחֲמִשִּׁים נוֹשְׂאֵי אַלּוֹת רֹאשׁ פָּר.

וְהָרַגְלִים זְרִיזִים כְּאֵשׁ, וּלְכָל / אֶחָד מֵהֶם מָגֵן, חִצִּים קַסְדָּה [735]

רַבִּים, עַד כִּי לֹא יַקִּיפֵם עַקָּב, / וְאֵין בָּהֶם עָיֵף, עוֹצֵם עֵינַיִם.

שְׁלוֹשָׁה יָמִים נִלְחַמְנוּ וְלֵילוֹת, / עַד כִּי נָפַל לְבַב הַגִּבּוֹרִים.

מֵהֶם אִם הָאֶחָד נָטָה לִישֹׁן, / בְּקֶרֶב גִּבּוֹרִים הָפַךְ קְצַר־רוּחַ,

יָצָא לָנוּחַ וְלִישֹׁן בְּנַחַת, / וְרַעֲנָן חָזַר לִשְׂדֵה הַקְּרָב.'

אַפְרָסִיָבּ, בּוֹעֵר אַפּוֹ כָּאֵשׁ, / נָטַשׁ מְקוֹם שְׁנָתוֹ וּמְנוּחָתוֹ. [740]

הִבִּיט בְּגַרְסִיוַז בַּחֲמָתוֹ, / תֹּאמַר: ‘עוֹמֵד הוּא לְשַׁסְּפוֹ בַּחֶרֶב!’

צָעַק בְּקוֹל, גֵּרְשׁוֹ מֵעַל פָּנָיו, / מִבְּלִי אֲשֶׁר יוּכַל לִכְבּשׁ רָגְזוֹ.

קָרָא לְאֶלֶף אִישׁ מִנִּכְבַּדָּיו, / לָהֶם עָשָׂה מִשְׁתֶּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

בְּקִשּׁוּטִים כִּסּוּ אֶת הַמִּישׁוֹר, / חוֹגֶגֶת סֻגְֹד בְּעִטּוּרִים מִסִּין.

שָׂמְחוּ הַמֶּלֶךְ וּקְרוּאָיו יוֹמָם, / עַד הֵעָלֵם הָעַיִן הַזּוֹרַחַת: [745]

כָּל אִישׁ וָאִישׁ פָּנָה לְמִטָּתוֹ, / וְרַק הַמֶּלֶךְ נָדְדָה שְׁנָתוֹ.

אפראסיאבּ חולם חלום    🔗

אַחַר אַשְׁמֹרֶת לַיְלָה רִאשׁוֹנָה, / רוֹעֵד כְּמִי אֲשֶׁר נִתְקַף בְּחֹם,

קוֹל צְעָקָה אַפְרָסִיָבּ הִשְׁמִיעַ, / כֻּלּוֹ רְתֵת בִּמְקוֹם שֵׁנָה וָנוּחַ.

הָעֲבָדִים קָפְצוּ בְּבֶהָלָה, / זַעֲקָתָם שָׁלְחוּ לַעֲבָרִים.

כְּבוֹא הַיְדִיעָה לְגַרְסִיוַז / לֵאמֹר: ‘קָדַר הֲדַר הַמַּמְלָכָה,’ [750]

הִגִּיעַ בְּחָפְזָה לִמְעוֹן הַמֶּלֶךְ / וּמְצָאוֹ שׁוֹכֵב עַל הָרִצְפָּה.

חִבְּקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו וַחֲקָרוֹ: / ‘הַגִּידָה לְאָחִיךָ מַה קָּרְךָ.’

עָנָה אַפְרָסִיָבּ: 'אַל תִּשְׁאָלֵנִי, / אַל תְּדַבֵּר אֵלַי עַד אֶתְאוֹשֵׁשׁ,

עַד כִּי יָשׁוּב אֵלַי שִׂכְלִי שֵׁנִית. / לְעֵת עַתָּה אַמְּצֵנִי אֶל חָזְךָ.'

זְמַן מָה עָבַר וְשׁוּב חָיְתָה רוּחוֹ; /רָאָה עוֹלָם נִרְגָּשׁ וּמִתְיַפֵּחַ. [755]

לְאוֹר נֵרוֹת עָלָה עַל הַכִּסֵּא, / כֻּלּוֹ רוֹעֵד כְּמוֹ עָנָף בָּעֵץ.

בִּקֵּשׁ שׁוּב גַּרְסִיוַז שׁוֹחֵר כָּבוֹד: / ‘פְּתַח פִּיךָ וְסַפֵּר מָה הַסִּיּוּט.’

עָנָה אַפְרָסִיָבּ אָדָם הַמַּעֲלָה: / 'אֵינֶנִּי מְאַחֵל לְאַף אֶחָד

לִרְאוֹת כַּחִזָּיוֹן אֲשֶׁר הָרְאֵיתִי. / מֵאִישׁ גַּם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל כָּמוֹהוּ.

צִיָּה שׁוֹרֶצֶת נְחָשִׁים חָלַמְתִּי, / וּמֵעָלֶיהָ נְשָׁרִים לָרֹב. [760]

הָאֲדָמָה צְחִיחָה, תֹּאמַר: “שָׁמַיִם / מִבְּרֵאשִׁית לֹא שָׂמוּ לֵב אֵלֶיהָ.”

בִּקְצֵה הָעֵמֶק אֹהָלַי נִטָּיו; / הַמֻּקָּפִים בְּלוֹחֲמַי סָבִיב.

פִּתְאֹם פָּרְצָה סוּפָה נוֹשֵׂאת אָבָק, / וְרֹאשׁ הַדֶּגֶל בֶּעָפָר עוֹלֵלָה.

שִׁבֹּלֶת דָּם זָרְחָה מֵעֲבָרִים, / הָאֳהָלִים וְהַגְּדֵרוֹת מוֹטֵטָה,

וּמִצְּבָאִי גְּוִיּוֹת בְּלֹא מִסְפָּר, / כְּרוּתוֹת רָאשִׁים מִתְגּוֹלְלוֹת כְּדֹמֶן. [765]

הִכַּרְתִּי צְבָא אִירָן כְּסַעַר בָּא, / בָּהֶם נוֹשְׂאֵי כִּידוֹן, אוֹ חֵץ וָקֶשֶׁת.

עַל כָּל כִּידוֹן גֻּלְגֹּלֶת מוּקָעָה, / שְׁנִיָּה נוֹשְׂאִים הַפָּרָשִׁים בַּחֹצֶן.

תָּקְפוּ כִּסְאִי רוֹכְבִים לוֹבְשֵׁי שְׁחוֹרִים, / נוֹשְׂאֵי כִּידוֹן וָרֹמַח מֵאָה אֶלֶף.

מֵעַל מְקוֹם שִבְתִּי אוֹתִי הֵסִירוּ / וּכְבוּל יָדַיִם הִסִּיעוּנִי חִישׁ.

הִבַּטְתִּי מִסָּבִיב, וְלֹא אַחַת, / וְלֹא מָצָאתִי אִישׁ מִבֵּין קְרוֹבַי. [770]

לוֹחֵם אָצִיל וָגֵא הֵרִיץ אוֹתִי, / וֶהֱבִיאַנִי לְרַגְלֵי כָּוֻס,

וְכֵס כָּוֻס נִשָּׂא עַד הַיָּרֵחַ, / עָלָיו יָשַׁב כָּוֻס־כַּי הַגִּבּוֹר.

צָעִיר, דּוֹמֶה לַסַּהַר בִּלְחָיָיו, / יָשַׁב לְיַד נוֹשֵׂא הָעֲטָרָה,

הוּא בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְלֹא יוֹתֵר. / הוּא אַךְ רָאַנִי לְפָנָיו כָּבוּל,

קָפַץ מֵעַל כִּסְאוֹ כְּעָב רוֹעֵם, / וַחֲצָאַנִי בְּחַרְבּוֹ לִשְׁתַּיִם. [775]

זָעַקְתִּי אֲרֻכּוֹת מֵרֹב כְּאֵב, / וּבְזַעֲקִי בְּיִסּוּרַי הֵקַצְתִּי.'

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז: 'אוֹת לְטוֹבָה! /כָּל יְדִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ לָזֹאת.

מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ וְכֵסְףָ יִכּוֹנוּ, / וְכָל אוֹיְבֶיךָ מַזָּלָם יִמּוֹט.

חָכָם מִבֵּין פּוֹתְרֵי הַחֲלוֹמוֹת, / מֵבִין בְּמַזָּלוֹת בַּקֵּשׁ לְךָ.

נִקְרָא לַמּוּבַּדִּים הַחֲכָמִים, / חוֹזֵי הָעֲתִידוֹת בַּכּוֹכָבִים.' [780]

אפראסיאבּ שואל את המובדים לפשר חלומו    🔗

כָּל הַמֻּמְחִים בְּיֶדַע הֶעָתִיד / מֵהֶחָצֵר וּמִכַּנְפוֹת הָאָרֶץ

לָאֲסֵפָה הִגִּיעוּ לָאוּלָם, / לִשְׁמֹעַ מָה הֵן שְׁאֵלוֹת הַשָּׁהּ.

הַשָּׁהּ קְרָאָם, הוֹשִׁיב לְפִי כְּבוֹדָם, / שׂוֹחַח עִם כָּל אֶחָד עַל דָּא וְהָא.

אָמַר לַמּוּבַּדִּים הַנּוֹדָעִים, / לַחֲכָמִים וּלְהוֹבְרֵי הַשָּׁמַיִם:

אַל תְּסַפְּרוּ לְאִישׁ אֶת חֲלוֹמִי /וְאֶת שִׂיחִי, בְּסוֹד אוֹ בְּגָלוּי. [785]

לֹא יִשָּׁאֵר הָרֹאשׁ עַל גּוּף הָאִישׁ, / אֲשֶׁר יַשְׁמִיעַ לַחַשׁ בַּנּוֹשֵׂא.'

חִלֵּק זָהָב וָכֶסֶף לְמַכְבִּיר, / לְבַל יִירְאוּ מִמֶּנּוּ הַבָּאִים.

עַתָּה גּוֹלֵל אֶת הַחֲלוֹם כְּמוֹ. / הַמּוּבַּדִּים, אַחַר שָׁמְעָם דְּבָרוֹ,

לֹא קָם בָּם רוּחַ וְדָרְשׁוּ סִתְרָה: / 'לִפְתֹּר אֶת חֲלוֹמְךָ הֵן לֹא נָעֵז.

כָּל עוֹד הַמֶּלֶךְ לָנוּ, לֹא יִתֵּן / הַבְטָחָתוֹ בְּפִיו כַּעֲרֻבָּה, [790]

כִּי בְּאָמְרֵנוּ כָּל אֲשֶׁר נֵדַע, / יִנְהַג בְּצֶדֶק בָּנוּ וּבְיִשְׁרָה.'

הַשָּׁהּ הִבְטִיחַ, כִּי הוּא לֹא יָרַע / לְאִישׁ, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה הַפֵּשֶׁר.

דּוֹבֵר הַמּוּבַּדִּים, אָדָם חָכָם, / נָבוֹן לִפְתֹּר כָּל שְׁאֵלָה קָשָׁה,

פָּתַח לֵאמֹר: 'אַי, מֶלֶךְ הָעוֹלָם! / אֶת הַנִּסְתָּר אֶחְשׂף פֹּה לְעֵינֶיךָ.

צָבָא אַדִּיר וָעֵר קָרֵב וּבָא / מִגְּבוּל אִירָן, וְאַמִּיצִים קְצִינָיו. [795]

נָסִיךְ בֶּן מֶלֶךְ בְּרֹאשׁוֹ צוֹעֵד, / וְיוֹעֲצָיו הַמְנֻסִּים אִתּוֹ,

אֲשֶׁר אֵין אִישׁ שֶׁמַּזָּלוֹ כֹּה רָם, / יָבִיא כְּלָיָה עַל יִשּׁוּבֵי תּוּרָן.

אִם תִּתְגָּרֶה בְּסִיָוֻשׁ לַקְּרָב, / תֶּאְדַּם הָאֲדָמָה כְּמוֹ שָׁנִי.

מִתּוּרָנִים לֹא יִשָּׁאֵר שָׂרִיד, / וְיִצְטַעֵר הַמֶּלֶךְ עַל הַקְּרָב.

וְגַם אִם הוּא יוּמַת בִּידֵי הַשָּׁהּ, / יָסוּפוּ שָׁהּ וָכֶתֶר מִתּוּרָן. [800]

הָאָרֶץ תִּמָּלֵא תֹּהוּ וָבֹהוּ, / מוֹתוֹ יָפִיחַ נְקָמָה וָלָחֶם.

כִּי מֵישָׁרִים דִּבַּרְתִּי, תִּוָּכַח / כְּשֹׁם הָאֲדָמָה מֵאֵין אָדָם.

גַּם אִם יִהְיֶה הַשָּׁהּ צִפּוֹר כָּנָף, / לֹא יַעֲבֹר בַּשַּׁחַק הַסּוֹבֵב,

כִּי בְּסֻבּוֹ עַל פִּי דַּרְכּוֹ עָלֵינוּ, / יֵשׁ אַהֲבָה יָבִיא וְיֵשׁ אֵיבָה.'

כִּשְׁמֹעַ זֹאת אַפְרָסִיָבּ, הָדְאַג / וְלֹא מִהֵר לָצֵאת לְמִלְחָמָה. [805]

פָּתַח אֶת סוֹדוֹתָיו לִפְנֵי אָחִיו; / אֶת צְפוּנוֹתָיו גִּלָּה לוֹ וְאָמַר:

'אִם לֹא אֵצֵא לַקְּרָב עִם סִיָוֻשׁ, / אִישׁ לֹא יַחְפֹּץ לִדְרשׁ נָקָם מִמֶּנִּי.

הוּא לֹא יוּמַת וְכֵן גַּם לֹא אֲנִי, / הָעָם יִשְׁקֹט מִמְּהוּמוֹת וָרֶשַׁע.

גַּם לֹא כָּוֻס יִדְרשׁ נָקָם מִמֶּנִּי, / וְהָעוֹלָם יָנוּחַ מִפְּרָעוֹת.

בִּמְקוֹם כִּבּוּשׁ שְׁטָחִים וּמִלְחָמָה, / רוֹדֵף שָׁלוֹם אֶהְיֶה־נָּא מֵעַתָּה. [810]

אֶשְׁלַח לְסִיָוֻשׁ זָהָב וָכֶסֶף, / גַּם כֵּס וָכֶתֶר וְיַהֲלוֹמִים.

מַנוּצִ’הְר לֹא חִלֵּק תֵּבֵל בְּישֶׁר, / וְלוֹ לָקַח הַחֵלֶק הַקָּטָן.

עַתָּה אָשִׁיב בְּמוֹ יָדַי הָעֹדֶף, / אֲשֶׁר הִנְחִיל לִי בְּחַסְדּוֹ הַשָּׁהּ.

כֹּה תִּמָּנַעְנָה הַצָּרוֹת מִבּוֹא, / וָלֹא – חוֹשֵׁשְׁנִי, נִשְׁמָתִי תִּפְרַח.

אִם עֵין הַזְּמַן אֶתְפֹּר בְּאוֹצָרִי, / אוּלַי יִתְּנוּ מַרְגּוֹעַ לִי שָׁמַיִם. [815]

בָּרוּחַ אֲשֶׁר הוֹעִיד לִי הַמַּזָּל. / אֲשֶׁר נָטְעוּ שָׁמַיִם הוּא יִגְדַּל.'¹⁴

אפראסיאבּ נועץ בנכבדיו    🔗

אַחַר עָבְרָה אֶת מַחֲצִית דַּרְכָּהּ, / גִּלְּתָה הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב אֶת אוֹר פָּנֶיהָ,

שָׂרֵי תּוּרָן הִגִּיעוּ לַחֲצַר / הַשָּׁהּ בְּקוֹבְעֵיהֶם לִפְקֻדָּתוֹ.

אַפְרָסִיָבּ אָסַף אֶת חֲכָמָיו, / אַנְשֵׁי הַתּוּשִׁיָּה הַמְנֻסִּים,

וַאֲלֵיהֶם אָמַר: 'נִגְזַר עָלַי / לִרְאוֹת אַךְ שִׁמְמַת הַמִּלְחָמוֹת. [820]

הַרְבֵּה יְדוּעֵי שֵׁם מִבְּנֵי אִירָן /נָפְלוּ בְּכַף יָדִי בִּשְׂדֵה הַקְּרָב,

הַרְבֵּה עָרִים הָפְכוּ בָּתֵּי חוֹלִים, / גַּנֵּי פְּרָחִים הָיוּ לִשְׂדוֹת קוֹצִים.

כַּמָּה כָּרִים הָפַכְתִּי לִשְׂדוֹת קֶטֶל; /עוֹד נִכָּרִים בְּאֵלֶּה עִקְּבוֹתַי.

כִּשְׁלֹט בִּמְדִינוֹת מַלְכֵי בְּלִיַּעַל, / הוֹלֵךְ הַטּוֹב וּמִתְעַלֵּם מֵעַיִן.

הָעֲרוֹדוֹת בַּזְּמַן מַקְשׁוֹת לָלֶדֶת, / גּוֹזְלֵי הַבַּז גְּדֵלִים עִוְרֵי עֵינַיִם. [825]

חֲלֵב הַחַי יָבֵשׁ בָּעֲטִינִים, / וּמֵי הַמַּעְיָנוֹת הָיוּ לְזֶפֶת.

הוֹלְכִים וַחֲרֵבִים הַמְּקוֹרוֹת, / כִּיסֵי הַמֻּשְׁק פּוֹסְקִים מִתֵּת רֵיחָם.

בּוֹרֵחַ ישֶׁר מִתִּגְרַת הָעָוֶל, / וּמִתְגַּלֶּה מַחְסוֹר וּפְחָת בַּכֹּל.

שָׂבַע לִבִּי עַוְלָה וּמִלְחָמָה, / חָשְׁקָה נַפְשִׁי בְּדֶרֶךְ אֱלֹהִים.

הָבָה נַשְׁכִּין חָכְמָה וָצֶדֶק שׁוּב; / תַּחַת עָמָל וּכְאֵב יָבוֹא מָנוֹחַ. [830]

יָנוּחַ מֵאִתָּנוּ הָעוֹלָם, / וּמָוֶת אַל יֵרֵד עָלֵינוּ פֶּתַע.

לִי שְׁנֵי שְׁלִישִׁים בְּאַדְמַת הָעוֹלָם, / תּוּרָן וְגַם אִירָן הֵן מוֹשָׁבִי.

שִׂימוּ אֶל לֵב, כַּמָּה מֵהַגֵּאִים /מִדֵּי שָׁנָה מִסֵּיהֶם הֵבִיאוּ.

עַתָּה אִם דַּעְתְּכֶם הִיא כְּדַעְתִּי, / הִנֵּה אֶשְׁלַח לְתַהַמְתַּן דְּבָרַי,

גַּם אֲדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל סִיָוֻשׁ, / וַאֲשַׁגֵּר לוֹ שַׁי כְּיַד הַמֶּלֶךְ.' [835]

קְרוּאֵי הַשָּׁהּ הִשְׁמִיעוּ מַעֲנֶה / וּפֶה אֶחָד הִסְכִּימוּ עַל שָׁלוֹם:

‘אַתָּה הַשָּׁהּ וְאָנוּ עֲבָדֶיךָ, / סָרִים אֲנַחְנוּ לְמִשְׁמַעְתְּךָ.’

הַיּוֹעֲצִים יָצְאוּ, לִבָּם לְצֶדֶק, / וְסֵבֶל וּדְאָגָה כְּלֹא הָיוּ.

אָמַר אַפְרָסִיָבּ לְגַרְסִיוַז: / 'עֲרֹךְ אֶת הַשְּׁלִיחוּת וְצֵא לַדֶּרֶךְ.

הִכּוֹן מַהֵר וְאַל נָא תִּתְמַהְמַהּ, / רוֹכְבִים מָאתַיִם קַח מֵהַצָּבָא. [840]

לְסִיָוֻשׁ הָבֵא שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה, / מִכָּל הַטּוּב אֲשֶׁר בְּאוֹצְרוֹתֵינוּ:

סוּסֵי עֲרָב, רִתְמוֹת זָהָב לָהֶם, / חַרְבוֹת הֹדּוּ, נְדָנֵיהֶן זָהָב.

כֶּתֶר – יַהֲלוֹמִים מַלְכוּתִיִּים, / שְׁטִיחִים – מֵאָה גְּמַלִּים נוֹשְׂאֵי מִטְעָן.

קַח נְעָרִים וַעֲלָמוֹת מָאתַיִם, / אֱמֹר לוֹ: “אֵין פָּנַי לְמִלְחָמָה.”

הַרְבֵּה שִׂיחָה עִם סִיָוֻשׁ, וְכֹה / אֱמֹר לוֹ: "אֵין פָּנַי עוֹד לְאִירָן. [845]

מִסִּין עַד הַגַּ’יְחוּן הָאָרֶץ לִי, / אֲנִי בְּסֻּגְֹד וְהִיא מַלְכוּת נִפְרֶדֶת.

אָכֵן מֵאָז שְׁנֵי בְּנֵי הַחַיִל, תּוּר / וְסַלְם נִשְׁתַּנּוּ סִדְרֵי עוֹלָם.

מֵאָז נִרְצַח אִירַג' הַחַף מֵחֵטְא, / פַּסָּה תְּבוּנָה מִלֵּב הָאַמִּיצִים.

אֵין חַיִץ בֵּין תּוּרָן וּבֵין אִירָן, / שֶׁיִּוָּדַע לַכֹּל בְּרִיב וּקְרָב.

אֲנִי תִּקְוָה, כִּי כֹּה יִתֵּן יַזְדָּן / יָמִים שֶׁל אשֶׁר וּבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. [850]

אוֹתְךָ הוֹצִיא מִמְּדִינַת אִירָן, / לַעֲשׂוֹתְךָ יְדִיד הָאַמִּיצִים.

בְּמַזָּלְךָ יָבוֹא שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, / וְהַקְּרָבוֹת וְהָרָעוֹת יַחְלֹפוּ.

כְּבוֹא אֵלֶיךָ גַּרְסִיוַז אָחִי, / תֵּיטִיבוּ יַחַד לְטַכֵּס עֵצָה.

וּכְבִשְׁעָתוֹ הַמֶּלֶךְ פַרִידוּן / חִלֵּק אֶת הָעוֹלָם בֵּין גִּבּוֹרָיו,

הַחֲלֻקָּה בֵּינֵינוּ נְחַדֵּשׁ /וְנִמָּנַע מִקְּרָב וּמִנָּקָם. [855]

אַתָּה בֶּן שָׁהּ, דַּבֶּר־נָא אֶל הַשָּׁהּ / אוּלַי יַרְגִּיעַ מִתָּכְנִית הַקְּרָב."

דַּבֵּר יָפֶה גַּם אֶל רֻסְתַּם גַּו פִּיל, / וְאַל תַּחְשׂךְ בְּנִמּוּקִים טוֹבִים.

וּמַתָּנוֹת כְּמוֹ לְסִיָוֻשׁ / הָבֵא גַּם לוֹ לְהַצְלָחַת הַשִּׂיחַ,

זוּלַת כִּסֵּא זָהָב, כִּי אֵין הוּא שָׁהּ, / וְלֹא כָּל פַּהְלַוָן נוֹעַד לִמְשֹׁל.'

גרסיוז בא בשליחות אל סיאווּש    🔗

עִם הַתְּשׁוּרוֹת הַיְקָרוֹת, אֲשֶׁר / בָּהֶן שִׂמַּח אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה, [860]

אָץ גַּרְסִיוַז לִשְׂפַת מֵי הַגַּ’יְחוּן / וּפֹה מִלּוֹחֲמָיו בָּחַר לוֹ רָץ,

אֶל הַנָּסִיךְ לִמְסֹר אֶת הַבְּשׂוֹרָה: / 'הִגִּיעַ גַּרְסִיוַז בַּהֲדָרוֹ.

בָּאֳנִיָּה חָצָה בְּיוֹם אֶחָד / אֶת הַנָּהָר וּבָא דָּחוּף לְבַּלְךָ.'

בָּא הַשָּׁלִיחַ אֶל נְסִיךְ אִירָן, / וְהוֹדִיעוֹ כִּי גַּרְסִיוַז בַּדֶּרֶךְ.

חִישׁ סִיָוֻשׁ קָרָא אֶת תַּהַמְתַּן / לִבְחֹן אֶת הַדָּבָר בָּחוֹן הֵיטֵב, [865]

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ גַּרְסִיוַז, / צִוָּה מִיָּד לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּרֶךְ.

כְּהוֹפִיעוֹ קָם סִיָוֻשׁ מוּלוֹ, / חִיֵּךְ אֵלָיו הַרְבֵּה וְהִתְחַטֵּא.

הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם גַּרְסִיוַז, / פָּנָיו בּוֹשׁוֹת, לִבּוֹ רוֹעֵד מִפַּחַד.

אַךְ סִיָוֻשׁ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בַּכֵּס / וְהִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹם אַפְרָסִיָבּ.

כְּשֶׁבֶת גַּרְסִיוַז וּכִרְאוֹתוֹ / הַכֵּס, הָרֹאשׁ, הַכֶּתֶר הֶחָדָשׁ, [870]

אָמַר אֶל תַּהַמְתַּן: 'אַפְרָסִיָבּ / אַחַר שָׁמְעוֹ עָלֶיךָ, לַנָּסִיךְ

שָׁלַח מִיָּד מַזְכֶּרֶת מַתָּנָה, / וַהֲבֵאתִיהָ בְּדַרְכִּי אֵלֶיךָ.'

לַמְלַוִּים צִוָּה אֶת הַתְּשׁוּרוֹת /לְהַעבֲיִר לִפְנֵי יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר:

מִשַּׁעַר עִיר עַד פֶּתַח הֶחָצֵר / כְּסָפִים, סוּסִים, צָבָא וַעֲלָמִים.

אִישׁ לֹא יָדַע לְהַעֲרִיךְ כַּמָּה / הָיוּ שָׁם דִּינָרִים, כִּסְאוֹת, כְּתָרִים, [875]

שְׁפָחוֹת בַּעֲנָקִים וּבִצְמִידִים, / וַעֲלָמִים בְּנֵזֶר וּבְאַבְנֵט.¹⁵

יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר שְׂבַע רָצוֹן הָיָה, / הֵאִיר פָּנִים לַבָּא וְהֶאֱזִין לוֹ.

אַךְ תַּהַמְתַּן אָמַר: שִׁבְעָה יָמִים / תִּשְׂמַח אִתָּנוּ עַד הַמַּעֲנֶה.

הַצָּעָתְךָ עוֹד טְעוּנָה עִיּוּן, / וְלָנוּ יֵשׁ בְּמִי לְהִוָּעֵץ.'

כִּשְׁמֹעַ גַּרְסִיוַז נְבוֹן דָּבָר, / הִשְׁתַּחֲוָה, לְאוֹת רָצוֹן, אַפַּיִם. [880]

הִקְצוּ לְגַּרְסִיוַז מָעוֹן רָפוּד / בַּדֵּי רִקְמָה, וְטַבָּחִים מִבְחָר.

רֻסְתַּם וְסִיָוֻשׁ יָצְאוּ בִּשְׁנַיִם / הַרְחֵק מִקְּהַל אוּלָם הַכֵּס.

יָשְׁבוּ עֵרִים בְּיַחַד וְשָׁקְלוּ, / הָפְכוּ בַּבְּעָיָה עַל כָּל צְדָדֶיהָ.

בְּלֵב רֻסְתַּם עָלָה חֲשָׁד טוֹרֵד: / ‘מַדּוּעַ גַּרְסִיוַז הִגִּיעַ כֹּה מַהֵר?’

מִיָּד שׁוֹמְרִים הִצִּיב בְּכָל מָקוֹם / לְהַבְטָחָה מִפְּנֵי מַכַּת פִּתְאֹם, [885]

וְסִיָוֻשׁ אָמַר אֶל תַּהַמְתַּן: /'הָבָה נוֹצִיא לָאוֹר אֶת הַכָּמוּס;

מַדּוּעַ מְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם שׂוֹנְאֵנוּ? /וּלְרַעֲלוֹ אֲזַי נַכִין סַם נֶגֶד.

מְנֵה מֵאָה לִי מֵרוֹזְנֵי תּוּרָן / מִבֵּין קְרוֹבֵי אַפְרָסִיָבּ בִּלְבַד.

יִשְׁלַח אֶת אֵלֶּה לָנוּ עֲרֻבָּה, / בָּהֶם יָסִיר חֲשָׁד מִלִּבּוֹתֵינוּ.

הַאֵין רוֹאֶה אַתָּה אֶת יִרְאָתוֹ, / כִּי מֵעֵין כֹּל מַסְתִּיר אֶת רִגְשׁוֹתָיו? [890]

כְּהֵעָשׂוֹת זֹאת, אֶל הַשַּׁהַנְשָׁהּ / נָרִיץ מִיָּד שָׁלִיחַ נֶאֱמָן,

אֲשֶׁר יוֹדִיעַ מַה קָּרָה בֵּינְתַיִם, / אוּלַי יִטּשׁ מַחְשֶׁבֶת הַנָּקָם.'

עָנָה רֻסְתַּם וְשָׂח: ‘נָכוֹן מְאֹד! /רַק כֹּה תָּקוּם הַבְּרִית. אֵין דֶּרֶךְ עוֹד.’

סיאווּש נושא ונותן עם אפראסיאבּ    🔗

חוֹגֵר מָתְנַיִם וְקוֹבַע לָרֹאשׁ /בָּא גַּרְסִיוַז בַּבֹּקֶר לֶחָצֵר.

כְּהוֹפִיעוֹ לִפְנֵי יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, / נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה וּבֵרְכוֹ. [895]

אָמַר לוֹ סִיָוֻשׁ: ‘הַלַּיְלָה אֵיךְ / עָבַר בַּהֲמֻלַּת הַמַּחֲנֶה?’

אַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף: 'לְעִנְיָנֵנוּ; / בָּחַנְתִּי אֶת הַצָּעָתְךָ הֵיטֵב,

וּתְמִים דֵּעִים אֲנִי אִתְּךָ בָּזֶה, / כִּי נְטַהֵר לִבֵּנוּ מִשִּׂנְאָה.

שְׁלַח תְּשׁוּבָתִי לְשָׁהּ תּוּרָן לֵאמֹר: / "נַעֵר רֹאשְׁךָ מִמַּחְשְׁבוֹת נָקָם.

חָכָם צוֹפֶה הַתּוֹצָאוֹת מֵרֹאשׁ / יַפְנֶה עָרְפּוֹ לְמַעֲשִׂים רָעִים. [900]

לֵב מְעֻטָּר בְּדַעַת וּבְחָכְמָה / הוּא כְּאוֹצָר מָלֵא שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה.

אִם בְּמַעֲדַנֶּיךָ רַעַל אַיִן, / וְאֵין לִבְּךָ לִפְגֹּעַ וּלְהָרַע,

אִם מְעֻנְיָן אַתָּה בִּבְרִית קַיֶּמֶת, / שְׁלַח מִקְּרוֹבֵי דָּמְךָ הַגִּבּוֹרִים,

הַלּוֹחֲמִים אֲשֶׁר רֻסְתַּם מַכִּיר / וּשְׁמוֹתֵיהֶם יַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֶיךָ.

רַק כְּתִתְּךָ אֶת בְּנֵי הָעֲרֻבָּה, / אֵדַע כִּי אֵין הַבְטָחוֹתֶיךָ שָׁוְא. [905]

וְעוֹד דָּבָר, בְּתוֹךְ אַדְמַת אִירָן, / אוֹתָן עָרִים אֲשֶׁר הֵן בְּיָדֶיךָ,

פַּנֵּה וְשׁוּב לְאַרְצְךָ תּוּרָן, / וּשְׁלֵה מִקְּרָב וּמִדּוֹרְשֵׁי נָקָם.

יִשְׁרוּ בֵּינֵינוּ ישֶׁר וֶאֱמֶת, / וְזֶה לָזֶה אַל נְמֵרִים נִהְיֶה.

אֶשְׁלַח מִכְתָּב לַשָּׁהּ כָּוֻס, אֶפְשָׁר / כִּי בְּשָׁלוֹם יָשִׁיב צְבָאִי הַבַּיְתָה.

כְּרֶגַע גַּרְסִיוַז שִׁגֵּר פָּרָשׁ / מָהִיר כְּרוּחַ וְאָמַר אֵלָיו: [910]

'אַל בְּאִוַּלְתְּךָ תִּשְׁכַּב לָנוּחַ, / רַק הֵחָפֵז לַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ,

וְכֹה תֹּאמַר אֵלָיו בִּשְׁמִי: "מִהַרְתִּי, / וְכָל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי פֹּה הִשַּׂגְתִּי.

אַךְ סִיָוֻשׁ דּוֹרֵשׁ בְּנֵי עֲרֻבָּה, / אִם רְצוֹנְךָ כִּי יְוַתֵּר עַל קְרָב.'''

בָּא הַשָּׁלִיחַ וְסִפֵּר לַשָּׁהּ /מַה סִּיָוֻשׁ וְגַּרְסִיוַז הִגִּידוּ.

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן דִּבְרֵי הָרָץ, / הָדְאַג מְאֹד וְרַבּוּ סְפֵקוֹתָיו. [915]

אָמַר בַּלֵּב:,מֵאָה קְרוֹבֵי דָּמִי / בְּזֶה הָאֹפֶן אִם יֶחְסַר צְבָאֵנוּ,

בִּשְׂדֵה הַקְּרָב אֲנַחְנוּ נִשָּׁבֵר, / בְּאֵין עִמָּנוּ אִישׁ דּוֹרֵשׁ טוּבִי.

וְאִם אֹמַר: “רַק לֹא בְּנֵי עֲרֻבָּה,” / יַחְשֹׁד, כִּי רַק דִּבְרֵי מִרְמָה בְּפִי.

אֲנִי אָנוּס אֵפוֹא אוֹתָם לִשְׁלֹחַ, / כִּי בִּלְעֲדֵי כֵּן לֹא יָקוּם דָּבָר,

אוּלַי אוֹתָן רָעוֹת עָלַי תַּחְלֹפְנָה. / מוּטָב אֶהְיֶה חָכָם מִלֹּא חָכָם.' [920]

לְפִי הָרְשִׁימָה מִפִּי רֻסְתַּם /בָּחַר מֵאָה גִּבּוֹר מִבֵּין קְרוֹבָיו,

וּלְסִיָוֻשׁ שְׁלָחָם בְּתִלְבּוֹשׁוֹת / מְהֻדָּרוֹת וְשַׁי נָאֶה נָתַן,

לְקוֹל תֻּפִּים וְתֵקַע חֲצוֹצְרוֹת. / אַחַר פָּרְקוּ אֶת אֹהֶל הַמַּלְכוּת,

אֶת בֻּכָרָא, סֻגְֹד, סַמַרְקַנְד וְצָ’ץ, / וְסִפַּנְגָ’ב, הַחֶבֶל וְהַכֵּס,¹⁶

פִּנָּה, וְשָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר גַּנְג / בְּלִי תַּחְבּוּלוֹת וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ. [925]

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן עַל הַפִּנּוּי, / חָדְלוּ הַדְּאָגוֹת וְהַסְּפֵקוֹת.

אֶל סִיָוֻשׁ הִגִּיעַ כְּאָבָק / עִם הַבְּשׂוֹרָה הַחֲדָשָׁה וְשָׂח:

‘הַכֹּל עָלָה יַפֶה וְכִרְצוֹנֵנוּ, / יָשׁוּב נָא גַּרְסִיוַז לַאֲדוֹנוֹ.’

צִוָּה לְהַעֲנִיק לְגַּרְסִיוַז / מִנְחָה: קוֹבַע, כְּלֵי זַיִן וְאַבְנֵט,

סוּס עֲרָבִי אָצִיל בְּרֶסֶן פָּז / וְחֶרֶב הֹדּוּ נְדָנָהּ זָהָב. [930]

כִּרְאוֹת אֶת אֵלֶּה גַּרְסִיוַז, דָּמָה / לְאִישׁ רוֹאֶה בָּאָרֶץ לְבָנָה.

בְּרָכוֹת עַל לְשׁוֹנוֹ יָצָא לַדֶּרֶךְ. / תֹּאמַר: ‘תַּחְתָּיו הָאָרֶץ מִתְהַפֶּכֶת!’

סיאווּש שולח את רוּסתם אל כּי־כּאווּס    🔗

עַל כֵּס הַשֵּׁן עָלָה אָז סִיָוֻשׁ, / וְכֶתֶר הַשֶּׁנְהָב תָּלָה עָלָיו.

שָׁקַל בַּלֵּב, מִי אִישׁ נְעִים שִׂיחָה, / מוֹסִיף לַנֶּאֱמַר טַעַם וָרֵיחַ,

פָּרָשׁ גִבּוֹר מִבְּנֵי לְוָיָתוֹ, / וְהוּא אוּלַי חֲבִיב הַשַּׁהְרְיָר? [935]

אָמַר רֻסְתַּם גֵּו פִּיל לְסִיָוֻשׁ: / 'מִי בְּנוֹשֵׂא כָּזֶה יָעֵז לִפְתֹּחַ?

הַשָּׁהּ כָּוֻס לֹא הִשְׁתַּנָּה מֵאָז; / רַגְזָנוּתוֹ הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת.

אוּלַי אֵלֵךְ אֲנִי לַשַּהַנְשָׁהּ, / וְכָל אֲשֶׁר סָתוּם אַבְהִיר הֵיטֵב.

בִּפְקֻדָּתְךָ אֶקְרַע פְּנֵי אֲדָמָה, / וְאֵין סָפֵק כִּי בְּדַרְכִּי אַצְלִיחַ.'

שָׂשׂ סִיָוֻשׁ לְהַצָּעַת רֻסְתַּם, / וְלֹא הוֹסִיף לָשׂיחַ בִּשְׁלִיחִים, [940]

כִּי אִם יָשַׁב בְּיַחַד עִם רֻסְתַּם, / וְדָן בְּכָל גְּדוֹלָה כִּבְכָל גְּדוֹלָה.

בַּסּוֹף קָרָא סוֹפֵר וְהוֹשִׁיבָהוּ /לִכְתֹּב עַל מֶשִׁי לִפְנֵיהֶם אִגֶּרֶת.

פָּתַח בְּשֶׁבַח לְשׁוֹפֵט הָאָרֶץ, / מִמֶּנּוּ עֹז, מַזָּל וְכָל סְגֻלָּה:

'אֵל הַחָכְמָה, הַזְּמַן וְהַיְכֹלֶת, / מֵזִין הַנֶּפֶשׁ בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת,

לֹא יַעֲבֹר אָדָם עַל פְּקֻדָּתוֹ, / אַךְ הַמַּמְרֶה אֲשֶׁר יִטּשׁ בְּרִיתוֹ, [945]

יִרְאֶה בִּימֵי חַיָּיו רַק הֶפְסֵדִים, / כִּי לְיַזְדָּן הַצֶּדֶק וְהָעשֶׁר.

מֵהַבּוֹרֵא יָרֵחַ וְחַמָּה, / מֵהַמֵּאִיר מַזָּל, כִּסֵּא וָכֶתֶר,

בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁ אֲדוֹן הָאָרֶץ, / הַמְהֻלָּל בְּכָל אַנְשֵׁי הַשֵּׁם,

אֲשֶׁר שִׂכְלוֹ מַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע, / תִּהְיֶה נָא קוֹמָתוֹ עַמּוּד הַדַּעַת.

לְבַּלְךְ הִגַּעְתִּי בְּאָבִיב שָׂמֵחַ, / וְהַגּוֹרָל הֵאִיר אֵלַי פָּנִים. [950]

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן הַחֲדָשׁוֹת, / הִשְׁחִיר אֹדֶם הַיַּיִן בִּגְבִיעוֹ.

מִיָּד הֵבִין כִּי בְּצָרָה גְּדוֹלָה הוּא, / כִּי עוֹלָמוֹ, בְּאֵין מַּזָּל, קָדַר.

בָּא גַּרְסִיוַז אָחִיו עִם מַתָּנוֹת / וְעִם שְׁפָחוֹת מְעֻטָּרוֹת הֵיטֵב,

לִמְצֹא מַחְסֶה בְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם: / יִמְסֹר לוֹ כֵּס וְכֶתֶר הַשּוֹעִים,

יֵדַע אֶת מְקוֹמוֹ וְאֶת עֶרְכּוֹ, / וְיִסְתַּפֵּק בְּאַדְמָתוֹ שֶׁלּוֹ;¹⁷ [955]

הוּא לֹא יִדְרֹךְ עוֹד עַל אַדְמַת אִירָן, / וְיִטָּהֵר מִמַּחְשְׁבוֹת נָקָם.

מֵאָה מִבֵּין קְרוֹבָיו שָׁלַח אֵלַי. / בְּבַקָּשָׁה אֵלֶיךָ בָּא פִּילְתַּן:

הָאֵר פָּנֶיךְ לְאַפְרָסִיָבּ, / כִּי פְּנֵי הַשָּׁהּ עֵדוּת לְאַהֲבָה.'

רֻסְתַּם הִגִּיעַ לַחֲצַר כָּוֻס, / וְכַיָּאֶה עִם דֶּגֶל וְצָבָא;

וְגַּרְסִיוַז שׁוֹחֵר הַטּוֹב מִזֶּה / יָצָא לָבוֹא לִפְנֵי שָׁהּ צְבָא תּוּרָן. [960]

אַחַר אֲשֶׁר כְּמַהֲרוֹ בַּדֶּרֶךְ / הִגִּיעַ אֶל אַפְרָסִיָבּ אָחִיו,

סִפֵּר לוֹ כָּל רָזֵי נְסִיךְ אִירָן, / לֵאמֹר: מָשְׁלוֹ בֵּין מְלָכִים אֵינֶנּוּ

בְּיֹפִי, בְּמַרְאֶה, בְּלֵב, בְּשִׂיחַ, / בַּעֲנָוָה, בְּנִימוּסִים וּבְשֵׂכֶל –

אַמִּיץ וְאִישׁ דְּבָרִים, פָּרָשׁ גִּבּוֹר, / תֹּאמַר:‘חָכְמָה אִוְּתָה בּוֹ לְמוֹשָׁב לָהּ!’

חִיֵּךְ הַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר אֵלָיו: / 'אַי, יְדִידִי, מוֹצָא זֶה טוֹב מִקְּרָב. [965]

בַּחֲלוֹמִי הָרַע אֲחוּז אֵימָה / מִמְּרוֹמִים נְפִילָתִי חָזִיתִי.

בְּצָרָתִי לְתַחְבּוּלָה פָּנִיתִי / לְהֵחָלֵץ מִבֵּין הַמְּצָרִים.

וְהִיא מַתְּנוֹת אוֹצָר וְדִינָרִים, / וְכֹה הַכֹּל יֵלֵךְ לְמֵישָׁרִים.'

רוסתם בא בשליחות סיאווּש לכאווּס    🔗

בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי, כְּבוֹא רֻסְתַּם /הַכְּפִיר כְּמוֹ אָבָק אֶל שָׁהּ אִירָן,

כְּהִתְקָרְבוֹ יָדָיו מְצֻלָּבוֹת, / קָם מִמְּקוֹם שִׁבְתּוֹ מַצְבִּיא אִירָן, [970]

בֵּרַךְ בּוֹאוֹ, חִבְּקוֹ, שָׁאַל לִבְנוֹ / וּלְמַהֲלַךְ הָעִנְיָנִים אֶצְלוֹ,

לַלּוֹחֲמִים, לַקְּרָב וְלַצָּבָא, / וְעַל כֻּלָּם לְפֵשֶׁר זֶה שׁוּבוֹ.

פָּתַח רֻסְתַּם בְּשֶׁבַח סִיָוֻשׁ, / וְאִגַּרְתּוֹ מָסַר לִידֵי הַמֶּלֶךְ.

כִּקְרֹא סוֹפֵר הַשָּׁהּ אֶת הַמִּכְתָּב, / הִשְׁחִירוּ פְּנֵי הַשָּׁהּ כָּוֻס כַּזֶּפֶת.

אָמַר לְתַהַמְתַּן: 'יָכוֹל, בְּנִי עֶלֶם, / וְהָרָעוֹת עֲדַיִן לֹא פָּגְעוּ בּוֹ, [975]

אֲבָל אַתָּה הֵן גֶּבֶר מְנֻסֶּה, / וְטוֹב וָרַע רָאִיתָ בָּעוֹלָם.

הֲלֹא כָּמוֹךָ אֵין בְּכָל הָאָרֶץ, / בִּשְׂדֵה הַקְּרָב כְּפִירִים לוֹמְדִים מִמֶּךָּ.

הֲלֹא הִכַּרְתָּ הַצָּרוֹת גָּרַם, / וְאֵיךְ הֵפֵר אַפְרָסִיָבּ שְׁלוֹמֵנוּ.

הָיָה עָלַי לָצֵאת, אֲבָל וִתַּרְתִּי, / אִם כִּי נַפְשִׁי כָּלְתָה לְהִלָּחֵם.

עָצְרוּ בִּי: “אַל תֵּלֵךְ מִפֹּה!” – אָמְרוּ – / “וּשְׁלַח עִמָּנוּ שַׂר צָבָא צָעִיר.” [980]

כִּרְצוֹת יַזְדָּן נָקָם מֵאֵת תּוּרָן, / שֵׁן תַּחַת שֵׁן וְעַיִן תַּחַת עַיִן,

הִתְפַּתֵּיתֶם בַּחֲפָצִים אֵין חֵפֶץ, / וְהֵם אֲשֶׁר לָקְחוּ לִבּוֹתֵיכֶם.

בִּרְכוּשׁ שָׁדוּד מֵאֲנָשִׁים תְּמִימִים / הֵסִיר אֶת רָאשֵׁיכֶם מִדֶּרֶךְ טוֹב.

מֵאָה מַמְזֵרִים עֲלוּבִים לָקַח, / אֲשֶׁר אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֲבוֹתָם.

בְּנֵי עֲרֻבָּה כָּאֵלֶּה לָמָּה לוֹ, / הֵם לְפָנָיו כַּמַּיִם בַּנָּהָר. [985]

אִם נְהַגְתֶּם לֹא בְּחָכְמָה אַתֶּם, / קְרָבוֹת וָטֹרַח לֹא שָׂבַעְתִּי אָנִי.

אֶל סִיָוֻשׁ אֲנִי עַתָּה שׁוֹלֵחַ /אָדָם חָכָם וּבַעַל תּוּשִׁיָּה,

יָבִיא צַוִּי לֵאמֹר: "עֲרֹךְ מוֹקֵד. / שִׂים רֶגֶל הַתֻּרְכִּים בַּאֲזִקִּים.

הַמַּתָּנוֹת כֻּלָּן הַשְׁלֵךְ לָאֵשׁ, / וְאַל תִּשְׁלַח בְּאַף אַחַת יָדְךָ.

אֶת הַכְּבוּלִים אַחַר כֵּן שְׁלַח אֵלַי, / וְרָאשֵׁיהֶם אֶכְרֹת מֵעֲלֵיהֶם. [990]

אַתָּה עִם צְבָאֲךָ שׁוֹחֵר קְרָבוֹת / בְּלִי לְחַכּוֹת מַהֵר עַד חֲצֵרוֹ,

הַתֵּר יְדֵי הַלּוֹחֲמִים, שַׁלְּחֵם / וְיִפְשְׁטוּ כַּזְּאֵבִים בַּצֹּאן.

כַּהֲרִימְךָ הַחֶרֶב הַנּוֹקֶמֶת, / וּצְבָאֲךָ בּוֹזֵז בְּדָם וָאֵשׁ,

יֵצֵא אַפְרָסִיָבּ לִשְׂדֵה הַקְּרָב, / כִּי רֹגַע וְשָׁלוֹם לֹא יִנְעֲמוּ לוֹ'''.

עָנָה לוֹ תַּהַמְתַּן: 'אַי, שַׁהְרְיָר! / אַל תֵּעָצֵב אֶל לְבָבְךָ בָּזֶה. [995]

תְּחִלָּה שְׁמָעֵנִי נָא, מַלְכִּי, וְרַק / אַחַר כֵּן הָעוֹלָם לִפְקֻדָּתְךָ.

כָּתַבְתָּ לִי: "בִּקְרַב אַפְרָסִיָבּ / אַל תְּמַהֵר לַחְצוֹת אֶת הַנָּהָר.

שְׁבוּ בִּמְקוֹמְכֶם עַד מֵאֵלָיו יָבוֹא, / כִּי פַּחַז הוּא, לֹא יִתְמַהְמַהּ הַרְבֵּה."

אָכֵן חִכִּינוּ לְבוֹאוֹ לַקְּרָב, / אַךְ הוּא פָּתַח אֶת דֶּלֶת הַשָּׁלוֹם.

אִם בְּשָׁלוֹם חֶפְצוֹ וּבִידִידוּת, / מַדּוּעַ נִתְגָּרֶה בּוֹ מִלְחָמָה? [1000]

וְעוֹד: שֶׁמֶּלֶךְ אֶת הַבְּרִית יָפֵר / לֹא יִתְקַבֵּל עַל לֵב דּוֹרְשֵׁי טוֹבְךָ.

כִּהְיוֹת יַד סִיָוֻשׁ בַּקְּרָב רָמָה, / תָּקַף אוֹיְבָיו כְּמוֹ תַּנִּין נוֹעָז.

מַה תְּבַקֵּשׁ אִם לֹא כִּסֵּא וָכֶתֶר, / חוֹתָם, מָנוֹחַ וְאוֹצָר אִירָן?

לְךָ כָּל אֵלֶּה, וּלְמוֹתָר הַקְּרָב. / אַל לֵב טָהוֹר תִּטְבֹּל בְּמֵי דְּלָחִים.

גַּם אִם נֹאמַר: אַפְרָסִיָבּ הַשָּׁהּ, / כְּהַבְטִיחוֹ, חוֹשֵׁב בְּרִיתוֹ לִשְׁבֹּר, [1005]

עֲדַיִן לֹא שָׂבַעְנוּ קְרָב אֲנַחְנוּ, / עוֹד חֶרֶב לִי וְצִפָּרְנֵי לָבִיא.

עַל כֵּס זָהָב אַתָּה וְסִיָוֻשׁ / זְמַן רַב עוֹד בְּאִירָן תֵּשְׁבוּ שְׂמֵחִים,

בְּעוֹד אֲנִי עִם צְבָא זָבֻּל קָטָן / אָבוֹא תּוּרָנָה וְאַשְׁמִיד כִּסְאָהּ,

בְּאַלָּתִי מֵעַל אַפְרָסִיָבּ / אַקְדִיר אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת.

לֹא פַּעַם הִתְרָאֵינוּ בַּשָּׂדֶה, / וְלֹא יָשִׂישׂ שׁוּב לְנַסּוֹת כֹּחוֹ. [1010]

אַל תְּצַוֶּה בִּנְךָ כִּי בְּרִית יָפֵר, / אַל תַּעֲמִיס עַל נַפְשְׁךָ הַחֵטְא.

כִּי לָמָּה זֶה אַסְתִּיר תַּכְלִית דְּבָרַי: / בִּנְךָ הַבְטָחָתוֹ לֹא יְחַלֵּל.

בְּשֶׁל הַמַּעֲשֶׂה עָלָיו חָשַׁבְתָּ, / כָּל הָאַרְמוֹן הַנַּעֲלֶה יִסְעַר.

אַל תִּתְאַכְזֵר לְנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ, / פֶּן תִּנָּחֵם עַל מַעַשְׂךָ הַבִּישׁ.'

כי־כאווּס משלח את רוּסתם לסיסתאן    🔗

כִּשְׁמֹעַ זֹאת כָּוֻס, חָרָה אַפּוֹ, /זוֹעֵף פָּקַח עֵינַיִם לִרְוָחָה, [1015]

וְאֶל רֻסְתַּם קָרָא אֲדוֹן הָאָרֶץ: / 'הִנֵּה הַכֹּל בָּרוּר עַתָּה כַּשֶּׁמֶשׁ.

אַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר גָּמַרְתָּ אֹמֶר, / לַעְקֹר מִבְּנִי אֶת יֵצֶר הַנָּקָם.

לִמְצֹא לְךָ בִּקַּשְׁתָּ מְנוּחָה, / לאֹ כְּבוֹד הַכֵּס, הַכֶּתֶר, הַחוֹתָם.

אַתָּה שֵׁב פֹּה מֻשְׁהֶה, וְטוּס יִקְשֹׁר /תַּחְתֶּיךָ אֶת תֻּפַּי אֶל הַפִּילִים.

אֶל בַּלְךְ מִיָּד אֲנִי מֵרִיץ פָּרָשׁ, / אִתּוֹ מִכְתָּב מַבִּיעַ מֹרַת רוּחַ. [1020]

וְאִם לִי סִיָוֻשׁ לֹא יִשָּׁמַע, / וְחוֹבָתוֹ אֵלַי לֹא יְקַיֵּם,

יִמְסֹר צְבָאֵנוּ לִמְפַקְּדֵנוּ טוּס, / וְיַחֲזֹר עִם בְּנֵי הַלְּוָיָה.

גְּמוּלוֹ יִקַּח מִמֶּנִּי כָּרָאוּי / לְבֵן הוֹלֵךְ בְּקֶרִי וְסוֹרֵר,

אוּלָם אוֹתְךָ לֹא עוֹד יָדִיד אֶקְרָא, / וְאַל אֶרְאֶךָ בְּמִלְחֲמוֹתַי.'

עָנָה רֻסְתַּם בְּעֶצֶב וְאָמַר: /'שָׁמַיִם לֹא יַסְתִּירוּ אֶת רֹאשִׁי.¹⁸ [1025]

אֲבָל אִם טוּס אַמִּיץ מִתַּהַמְתַּן, / דַּע, אֵין רַבִּים כְּתַהַמְתַּן בָּאָרֶץ.'

אָמַר זֹאת וְיָצָא מֵעִם הַשָּׁהּ, / נַפְשׁוֹ סוֹעֶרֶת וּפָנָיו קוֹדְרִים.

עִם מְלַוָּיו פָּנָה לַאֲחוֹרָיו, / וְאֶל סִיסְתָּן הֵרִים אֶת פְּעָמָיו.

בֵּינְתַיִם כַּי־כָּוֻס קָרָא אֶת טוּס, / לָשִׂים פָּנָיו לַדֶּרֶךְ עִם צְבָאוֹ.

וְטוּס אַחַר צֵאתוֹ מֵעִם הַשָּׁהּ, / צִיֵּד צְבָאוֹ בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְתֹף, [1030]

תשובת כּי־כּאווּס לאיגרת סיאווּש    🔗

הֵכִין כָּוֻס הַמֶּלֶךְ רָץ מָהִיר, / אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת תְּשׁוּבָתוֹ לַבֵּן.

וְלַסּוֹפֵר קָרָא לִכְתֹּב אִגֶּרֶת / וְהוֹשִׁיבוֹ לִפְנֵי כִּסְאוֹ בַּכֵּס.

צִוָּה לִכְתֹּב מִכְתָּב רִיבוֹת וָכַעַס, / נוֹשֵׂא שְׁלִיחוּת דּוֹמָה לְחֵץ אָשׁוּר.

פָּתַח אוֹתוֹ בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא: / 'רִבּוֹן הַמִּלְחָמָה וְהַשָּׁלוֹם, [1035]

אֲדוֹן שַׁבְּתַאי, יָרֵחַ וּמַאְדִּים, / אֲדוֹן הַטּוֹב, הָרַע וְהַתִּפְאֶרֶת,

בְּמִצְוָתוֹ שָׁמַיִם סוֹבְבִים / אַהֲבָתוֹ פְּרוּשָׂה עַל פְּנֵי תֵּבֵל.

יִהְיוּ בְּרִיאוּת וּמַזָּל טוֹב תָּמִיד / מְנָת חֶלְקֶךְ, בְּנִי, עִם כֵּס וָכֶתֶר.

הַאִם שָׁכַחְתָּ מִצְוָתִי לְךָ, / אוֹ מִסִּכְלוּת נִמְנַעְתָּ מִלִּתְקֹף?

הֲלֹא שָׁמַעְתָּ מָה עוֹלֵל זֶה לָנוּ, / כִּהְיוֹת יָדוֹ בַּמִּלְחָמָה רָמָה? [1040]

אַל תְּרַחֵם לַשָּׁוְא עַל צוֹרְרֵינוּ, / אַל תְּכַבֵּד אֶת הֶחָצֵר הַזֹּאת.

שׁוֹלָל אַל יוֹלִיכוּךָ, כִּי צָעַרְתָּ, / כְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי אֵימֵי שָׁמַיִם.

שְׁלַח בְּנֵי הָעֲרֻבָּה אֶל חֲצֵרִי / כְּבוּלִים בְּרַגְלֵיהֶם וּבִידֵיהֶם.

לֹא יִפָּלֵא כִּי זֶה רִמְּךָ, לִשְׁפֹּט / אוֹתוֹ אֲנִי יָכוֹל מִנִּסְיוֹנִי,

כִּי גַּם אֲנִי, נִפְתָּה בְּכַחַשׁ פִּיו, / וִתַּרְתִּי לֹא אַחַת עַל מִלְחָמָה. [1045]

לֹא לְשָׁלוֹם יָצָאתָ בִּדְבָרִי, / אֲבָל אַתָּה עָבַרְתָּ עַל צַוִּי.

לְהִתְעַלֵּס בָּאֳהָבִים בָּחַרְתָּ, / וּמֵהַקְּרָב לְעִנּוּגִים בָּרַחְתָּ.

וְאִלּוּ תַּהַמְתַּן, אַף פַּעַם לֹא / שָׂבַע שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה וּמִכְמַנִּים.

כָּל הֲגִיגֶיךָ כֶּתֶר הַמְּלוּכָה, / רֹאשְׁךָ נָעוּר מִמַּחֲשֶׁבֶת קְרָב.

בְּחַרְבְּךָ פַּלֵּס נְתִיב הָאשֶׁר, / תִּפְאֶרֶת מְלָכִים – בְּכִבּוּשִׁים. [1050]

יָצָא אֵלֶיךָ עִם צְבָאֵנוּ טוּס, / וּמֵעַתָּה עַל פִּיו יִשַּׁק דָּבָר.

בְּנֵי הַתַּעֲרוּבוֹת בַּאֲזִקִּים / עַל חֲמוֹרִים הוֹצֵא אֵלַי מִיָּד.

עֲצַת שָׁמַיִם הִיא, כִּי מִשָּׁלוֹם זֶה / יֵרֵד עַל נַפְשְׁךָ אָסוֹן גָּדוֹל.

אִירָן תִּשְׁמַע עַל הַצָּרָה הַזֹּאת /וְיֻשְׁבְּתוּ יָמֶיהָ הַטּוֹבִים.

לֵךְ וְהִכּוֹן לַקְּרָב וְלַנָּקָם, / וְאַל תַּשְׁחִית מִלִּים הַרְבֵּה לַשָּׁוְא. [1055]

וְהָיָה אִם בְּהַתְקָפַת פִּתְאֹם / תָּשִׂים אֶת הַגַּ’יְחוּן אָבָק כֵּהֶה,

אַפְרָסִיָבּ לֹא יִתְפַּנֶּה לִישֹׁן, / יַסִּיעַ אֶת צְבָאוֹ לַקְּרָב עָלֶיךָ.

אַךְ אִם אוֹהֵב אַתָּה הָעָם הַהוּא, / יָרֵא פֶּן יְכַנּוּךָ מֵפֵר בְּרִית,

מְסֹר צְבָאִי לְטוּס וְשׁוּב הַבַּיְתָה, / כִּי לֹא לִקְרָב וְלִתְהִלָּה נוֹצַרְתָּ.'

עַל הַמִּכְתָּב הִטְבִּיעַ הַחוֹתָם, / וְהַמַּלְאָךְ אִתּוֹ יָצָא לַדֶּרֶךְ. [1060]

אֶל הַנָּסִיךְ הִגִּיעָה הָאִגֶּרֶת. / אַחַר שָׁמְעוֹ דְּבָרֶיהָ הַקָּשִׁים,

קָרָא אֵלָיו הָרָץ וַחֲקָרוֹ, / וְהַדְּבָרִים הִתְבַּהֲרוּ הֵיטֵב.

סִפֵּר מַה כַּי־כָּוֻס שָׂח לְרֻסְתַּם, / וְאֵיךְ כָּעַס זֶה עַל כָּוֻס וְטוּס.

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ דִּבְרֵי הָרָץ, / נִחַם עַל תַּהַמְתַּן וּמַעֲשֵׂהוּ.

כְּהַרְהֲרוֹ בְּמַעֲנֵה אָבִיו, / בְּתַהְפּוּכוֹת הַקְּרָב וּבַתֻּרְכִּים, [1065]

קָרָא לֵאמֹר: 'מֵאָה הַפָּרָשִׁים, / אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם מִבֵּין קְרוֹבֵי הַשָּׁהּ,

כֻּלָּם דּוֹרְשֵׁי שָׁלוֹם חַפִּים מֵחֵטְא, / אִם אֶשְׁלָחֵם כְּרֶגַע אֶל הַשָּׁהּ,

הוּא לֹא יִשְׁאַל וְלֹא יַחְשֹׁב הַרְבֵּה, / רַק יְצַוֶּה לְהוֹקִיעָם חַיִּים.

אֵיכָה אֶצְדַּק לִפְנֵי הָאֱלֹהִים? / אַשְׁמַת אָבִי תִּפֹּל אָז עַל רֹאשִׁי.

אִם בְּלִי סִבָּה אֵצֵא לַמִּלְחָמָה, / וּבְשִׁגְעוֹנִי אַתְקִיף אֶת שָׁהּ תּוּרָן, [1070]

אָעִיר עָלַי חֲמַת אֲדוֹן עוֹלָם, / וְכָל הָאֲנָשִׁים יְרַנְּנוּ עָלַי.

אוּלָם אִם לַחֲצַר הַשָּׁהּ אָשׁוּב, / אַחַר מָסְרִי אֶת הַפִּקּוּד לְטוּס,

גַּם אָז מִמֶּנּוּ לֹא אֶנְחַל טוֹבוֹת / רַע מִיָּמִין, מִשְּׂמֹאל וּמִלְּפָנִים!

גַּם סוּדָבֶּה שׁוֹמֶרֶת עוֹד טִינָה לִי, / וּמִי יוֹדֵעַ מַה יַזְדָּן מִנָּה לִי?'

סיאווּש נועץ בבּהראם ובזנגה    🔗

שְׁנַיִם מִגִּבּוֹרָיו הַנּוֹעָזִים /הִזְמִין אָז, אֶת בַּהְרָם וְאֶת זַנְגֶּה, [1075]

לַהֲבִיאָם בְּסוֹד מְצוּקָתוֹ. / אוֹתָם הוֹשִׁיב בַּכֵּס, זָרִים פִּנָּה.

שְׁנֵיהֶם אַנְשֵׁי סוֹדוֹ הָיוּ מֵאָז / פָּרַשׁ רֻסְתַּם מִבְּנֵי הַלְּוָיָה,

וּבְאָזְנֵיהֶם הִשְׁמִיעַ: 'מַזָּלִי / מוֹרִיד עָלַי רָעָה אַחַר רָעָה.

לְבַב הַמֶּלֶךְ הָרַחוּם וְטוֹב / דָּמָה לְעֵץ עַתִּיר עָלִים וּפְרִי.

מֵאָז נִפְתָּה בְּרֶשַׁע סוּדָבֶּה, / תֹּאמַר: “הָפַךְ פִּרְיוֹ לְרוֹשׁ שׂוֹרֵף!” [1080]

הַרְמוֹן אָבִי הָפַךְ בֵּית כֶּלֶא לִי, / חָוַר בּוֹ מַזָּלִי הַמִּצְטַחֵק.

הִנֵּה כִּי כֵן בִּמְרוּצַת הַיָּמִים / הָאַהֲבָה הוֹלִידָה אֵשׁ אוֹכֶלֶת.

בִּמְקוֹם מִשְׁתִּים תְּפֵלִים בָּחַרְתִּי קְרָב, / לְהִתְחַמֵּק מִצִּפָּרְנֵי תַּנִּין.

הַרְבֵּה צָבָא חוֹנֶה בְּבַּלְךְ מָצָאתִי, / וְגַּרְסִיוַז שׁוֹחֵר הַטּוֹב שָׂרָם.

בְּסֻגְֹד חָנָה אַפְרָסִיָבּ עַצְמוֹ, / אִישׁ רִיב עִם מֵאָה אֶלֶף שׁוֹלְפֵי חֶרֶב. [1085]

דָּהַרְנוּ כְּסוּפָה לִשְׂדֵה הַקְּרָב, / לְהִתְרָאוֹת אִתָּם פָּנִים בִּקַּשְׁנוּ.

אַךְ כַּאֲשֶׁר פִּנּוּ אֶת כָּל הַחֶבֶל, / בְּנֵי־עֲרֻבָּה וּמַתָּנוֹת הֵכִינוּ:

הַמּוּבַּדִּים הִסְכִּימוּ פֶּה אֶחָד, / כִּי שׁוּב נָשׁוּב מִשְּׂדֵה הַמַּעְרָכָה.

אִם כִּבּוּשִׁים לְךָ תַּכְלִית הַקְּרָב, / הֲלֹא נִלְחַמְנוּ וּגְבוּלְךָ הִרְחַבְנוּ.

לָמָּה לְךָ שְׁפִיכוּת דָּמִים לַשָּׁוְא, / שָׁוְא לְעוֹרֵר נָקָם בַּלְּבָבוֹת? [1090]

אָכֵן אָדָם בְּלִי מֹחַ בְּרֹאשׁוֹ / אַף פַּעַם לֹא יַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע.

קֻבָּד בָּא, מֵת וְהָעוֹלָם נָטַשׁ. / מֵאָז הַכֹּל אָבוּד פֹּה וְטָפֵל.

אַךְ לִצְנִינִים הָיִיתִי בְּעֵינָיו, / חוֹתֵר הוּא לְדַכְּאֵנִי וּלְבַיְּשֵׁנִי,

דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי קְרָב בְּאֵין עִלָּה. / אֲנִי חוֹשֵׁשׁ כִּי שְׁבוּעָתִי תִּפְגַּע בִּי.

אַךְ עֹרֶף אַל נִפְנֶה לֵאלֹהִים, / וְאַל נָסוּר מִדֶּרֶךְ הָאָבוֹת. [1095]

אָבִי הַשָּׁהּ הוֹרִישׁ אוֹתִי מִשְּׁנֵי / הָעוֹלָמוֹת וּלְאַהְרִימַן מִגֵּן.

הֲיֵשׁ יוֹדֵעַ אֶת תּוֹצְאוֹת הַקְּרָב, / וְהַמַּזָּל הַסַּב אֶת מִי יָרִים?

וּלְוַאי אִמִּי לֹא יְלַדְתִּינִי כְּלָל, / וְאִם יָלְדָה וָמַתִּי בַּתְּחִלָּה,

כִּי לֹא אֶשָּׂא בְּכָל הַמַּתְּלָאוֹת, / לִטְעֹם מִכָּל הָרַעַל בָּעוֹלָם.

אֲנִי כְּעֵץ אֲשֶׁר צָמַח יָפֶה, / אֲבָל פִּרְיוֹ – מֵי רוֹשׁ, עָלָיו – הֶפְסֵד. [1100]

בִּבְרִית עִם שָׁהּ תּוּרָן אֲשֶׁר כָּרַתִּי, / וּבָאָלוֹת נִשְׁבַּעְתִּי בְּיַזְדָּן,

אִם רֹאשׁ אַפְנֶה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, / תּוֹפַעְנָה הַצָּרוֹת מֵעֲבָרִים.

הַלְּשׁוֹנוֹת יַשְׁלִיכוּ שִׁקּוּצִים / עָלַי בְּכָל מָקוֹם, וְגַם בְּצֶדֶק.

נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה בְּכָל הָאָרֶץ, / כִּי בְּרִית תִּכַּנְתִּי עִם שַׁלִּיט תּוּרָן.

אִם אֶתְכַּחֵשׁ לַדָּת, אָשׁוּב לָרִיב, / אוֹרִיד רֹאשִׁי מֵהַשָּׁמַיִם אַרְצָה, [1105]

הַאִם יִסְלַח יַזְדָּן לַעֲווֹנִי, / וְהַמַּזָּל יָאִיר אֵלַי פָּנִים?

אֵלֵךְ, אֶמְצָא פִּנָּה בִּקְצֵה תֵּבֵל, / וּשְׁמִי מִשָּׁם לֹא יִוָּדַע לַשָּׁהּ.

כָּל עוֹד סִדְרֵי זְמַנֵּנוּ הַנָּאוֹר / הֵם כְּמִצְוַת שׁוֹפֵט כָּל הָעוֹלָם,

אַתָּה אִישׁ שֵׁם, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, / הָכֵן לִבְּךָ לְמַאֲמָץ גָּדוֹל.

סַע אֶל חֲצַר הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ, / וְאַל פּוּגָה לְךָ וְאַל שֵׁנָה. [1100]

קַח בְּנֵי הָעֲרֻבָּה וְהַתְּשׁוּרוֹת, / אוֹתָם כִּסְאוֹת, כְּתָרִים וְדִינָרִים,

הַחֲזִירֵם כְּמוֹת שֶׁהֵם אֵלָיו, / וְהוֹדִיעֵהוּ מַה קָּרַנִי פֹּה.

וְאֶל בַּהְרָם, נֵצֶר גּוּדַרְז, אָמַר: / "לְךָ, גִּבּוֹר צְבָאֵנוּ וְהָאָרֶץ,

תֻּפַּי, פִּילַי וְאֹהֶל הַמַּטֶּה. / שָׁמְרֵם עַד בּוֹא מַצְבִּיאֲכֶם, הוּא טוּס.

מְסֹר לוֹ אֶת צְבָאִי וְצִיּוּדוֹ, / הַכֹּל בַּכֹּל עָרוּךְ כַּהֲלָכָה. [1115]

כָּל חֵפֶץ בְּמִנְיָן תִּמְסֹר לַבָּא, / אוֹצָר, כְּתָרִים, כִּסְאוֹת וְהַשְּׁאָר.'

בַּהְרָם הִקְשִׁיב לְשִׂיחַ סִיָוֻשׁ, / וְנֶעֱצַב הַרְבֵּה לַמִּתְרַחֵשׁ.

זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן בָּכָה בְּדָם, / קִלֵּל אֶת מְדִינַת הָמָוַרָן.

מִצְטַעֲרִים יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם יַחַד /וְנִסְעָרִים מִשִּׂיחַ סִיָוֻשׁ.

אָמַר בַּהְרָם: 'טָעוּת הִיא בְּיָדְךָ / אֵין שׁוּם מָקוֹם לְךָ בְּלֹא הָאָב. [1120]

כְּתֹב עוֹד אִגֶּרֶת אֶל הַשָּׁהּ, אָבִיךָ, / בַּקֵּשׁ כִּי יַחֲזִיר אֶת תַּהַמְתַּן.

אִם מִלְחָמָה וְצַו – הִכּוֹן לַקְּרָב. / אִם תִּזְדָּרֵז, עֲדַיִן לֹא אֵחַרְתָּ.

אִם תֵּרָגַע, תֵּצֵא מֵהַמֵּצַר; / סְלִיחָה לִשְׁאֹל מֵאַבָּא – לֹא בּוּשָׁה.

אִם בְּנֵי הָעֲרֻבָּה תִּשְׁלַח אֵלָיו, / תָּאִיר פָּנִים נַפְשׁוֹ הָאֲפֵלָה.

אִם הַתֻּרְכִּים נוֹגְעִים כֹּה אֶל לִבְּךָ, / יֵלְכוּ לָהֶם, אֵין מִי יַלְשִׁין עָלֶיךָ. [1125]

אִם מִלְחָמָה דּוֹרֵשׁ הוּא בַּמִּכְתָּב, / אֵין מַחֲלָה אֲשֶׁר תְּרוּפָה לָהּ אַיִן.

כְּמִצְוָתוֹ נֵצֵא לַמִּלְחָמָה, / וְעַל שׂוֹנְאֵינוּ הָעוֹלָם נָצֵר.

אַל תִּתְמַכֵּר לְמַחְשְׁבוֹת אֵין שַׁחַר, / לְכֹד רֹאשׁוֹ בְּרֶשֶׁת חֲנֻפָּה.

וְאַל תָּבִיא מַזָּל עָצוּב עָלֵינוּ, / כְּשֵׂאת עֵץ הַגְּדֻלָּה פְּרִי הִלּוּלִים.

אַל תְּמַלֵּא כִּסֵּא וָכֶתֶר דָּם, / וְאַל תּוֹבִישׁ מִשֹּׁרֶשׁ עֵץ מַלְכוּת. [1130]

אַתָּה תֶּחְסַר לַכֶּתֶר וְלַכֵּס, / לְאֹהֶל הַנָּסִיךְ וְלֶחָצֵר.

מֹחַ כָּוֻס הוּא כְּמִקְדַּשׁ הָאֵשׁ, / הַקְּרָב וְהָאִגֶּרֶת הֵם אִוֶּלֶת.

אוּלָם אִם אֵלֶּה הֵם רְצוֹן שָׁמַיִם, / מָה עוֹד אַכְבִּיר מִלִּים בְּלִי לְהוֹעִיל?'

וְסִיָוֻשׁ, אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו, / דָּחָה עֲצַת הַנְּבוֹנִים הַשְּׁנַיִם.

אָמַר: 'מִצְוַת הַמֶּלֶךְ נִשְׂגָּבָה / בַּעֲבוּרִי מִשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, [1135]

אוּלָם מִצַּו יַזְדָּן אֵין נַעֲלֶה / מֵהָאֵזוֹב בַּקִּיר עַד כְּפִיר וָפִיל.

אֲשֶׁר יַמְרֶה עֲצַת הָאֱלֹהִים, / חֲסַר דֵּעָה הוּא, לֹא יִמְצָא דַּרְכּוֹ.

הַאִם אֶשְׁלַח יָד לִשְׁפִיכוּת דָּמִים, / וּשְׁתֵּי הַמְּדִינוֹת אוֹבִיל לַקְּרָב?

בְּשֶׁל בְּנֵי הַתַּעֲרוּבוֹת כּוֹעֵס הוּא, / וְשׁוּב יִדְרשׁ אֲשֶׁר חָלַף עָבַר.

וְאִם אָשׁוּב מִשְּׂדֵה הַמִּלְחָמָה, / וְאֶתְיַצֵּב בְּלִי קְרָב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, [1140]

מָדוֹן וָכַעַס יְחַדֵּשׁ שֵׁנִית, / וּבְצַעֲרוֹ יָבִיא עָלַי צָרָה.

אִם לֹא שָׁלֵם לִבְּכֶם עִם מַעֲשַׂי, / פְּנוּ עֹרֶף וְעִזְבוּנִי לְנַפְשִׁי.

אֶהְיֶה אֲנִי שְׁלִיחִי וּמַדְרִיכִי, / וְאָהֳלִי נוֹטֵשׁ פֹּה בַּשָּׂדֶה.

אֲשֶׁר לֹא הִשְׁתַּתֵּף בְּאוֹצָרִי, / מַדּוּעַ יִתְיַסֵּר בְּמַכְאוֹבִי?'

הָאֲצִילִים הַשְּׁנַיִם, כְּשָׁמְעָם /הַמַּעֲנֶה עָטְפוּ נַפְשׁוֹתֵיהֶם. [1145]

מִצַּעַר הַפְּרִידָה פָּרְצוּ בִּבְכִי, / וּכְמוֹ נִצְלוּ בְּלֶהָבוֹת דּוֹלְקוֹת,

חָזוּ מֵרֹאשׁ עֵין הַמַּזָּל הָרַע /אוֹרֶבֶת לַנָּסִיךְ בַּמִּסְתָּרִים.

נִבֵּא לִבָּם כִּי לֹא יִרְאוּהוּ עוֹד / וְעֵינֵיהֶם הָיוּ מְקוֹר דְּמָעוֹת.

קָרָא זַנְגֶּה: 'אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ, / מָלֵא הַלֵּב בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ.

נִהְיֶה בְּגוּף וּבְנֶפֶש כָּפְרְךָ, / וְרַק יַתִֹּיר הַמָּוֶת אֶת נִדְרֵנוּ.' [1150]

יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר הָאָצִיל וָעֵר, / אַחַר שָׁמְעוֹ תְּגוּבַת זַנְגֶּה, אָמַר:

'מַהֵר אֶל שָׁהּ תּוּרָן וְאֶל צְבָאוֹ, / וְהוֹדִיעֵם מִכָּל אֲשֶׁר קָרַנִי:

"לִי הַשָּׁלוֹם הָפַךְ לְמִלְחָמָה, / לְךָ הַדְּבַשׁ וְלִי כְּאֵב וָרַעַל.

בְּרִיתִי לְךָ אֶשְׁמֹר וְלֹא אָפֵר, / אַף כִּי מַפְסִיד אֲנִי אֶת כֵּס הַמֶּלֶךְ.

יַזְדָּן, אֲדוֹן עוֹלָם, יִהְיֶה סִתְרִי, / כִּתְרִי רָקִיעַ וְכִסְאִי הָאָרֶץ. [1155]

הִקְשֵׁיתִי עֹרֶף וְהִמְרֵיתִי פִּיו, / וְלֹא אוּכַל לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אָבִי.

פְּתַח דֶּרֶךְ לַעֲבֹר בָּהּ לַמָּקוֹם / אֲשֶׁר יַזְדָּן בָּחַר לִי לְמוֹשָׁב,

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה וְלֹא נוֹדַעַת, / וּשְׁמִי לֹא יִוָּדַע לְכַּי־כָּוֻס.

כִּכְלוֹת הַכֹּל מִמִּלְחָמָה אָנוּחַ, / וְלֹא אֶשְׁמַע עוֹד עֶלְבּוֹנוֹת גַּס רוּחַ.'''

זנגה יוצא בשליחות אל אפראסיאבּ    🔗

זַנְגֶּה וּפָרָשִׁים מֵאָה יָצְאוּ / מֵהַנָּסִיךְ עִם בְּנֵי הָעֲרֻבָּה [1160]

וְעִם חֶפְצֵי הָעֶרֶךְ הָרַבִּים, / אֲשֶׁר הֵבִיא לִפְנֵי כֵן גַּרְסִיוַז.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל שַׁעַר שָׁהּ תּוּרָן, / רָאָהוּ הַשּׁוֹמֵר – בּוֹאוֹ הוֹדִיעַ.

אִישׁ שֵׁם נִכְבָּד בָּא לְקַבֵּל פָּנָיו, / וְשֵׁם אוֹתוֹ לוֹחֵם טַוֻרְג אִישׁ חַיִל.

כְּבוֹא זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן לַשָּׁהּ, / קָם הַמַּצְבִּיא מִמְּקוֹמוֹ בַּכֵּס,

חִבְּקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו בִּמְאוֹר פָּנִים, / וְעַל כִּסֵּא הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּנֹעַם. [1165]

זַנְגֶּה, אַחַר שִׁבְתּוֹ, מָסַר לַשָּׁהּ / אֶת הַמִּכְתָּב וְהַדְּבָרִים עַל פֶּה.

אַפְרָסִיָבּ קָרָא וְהִתְחַלְחֵל, / בִּכְאֵב לִבּוֹ קָצְרָה עָלָיו רוּחוֹ.

צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהַקְצוֹת מָעוֹן לוֹ, / וּלְהַאֲרֵחַ אֶת הַבָּא כְּשׁוֹעַ.

אֶת מַצְבִּיאוֹ הִבְהִיל כְּמוֹ עָשָׁן, / וְזֶה מִהֵר לָבוֹא לִפְנֵי הַשָּׁהּ.

כְּבוֹא פִּירָן, פִּנָּה אֶת הָאוּלָם, / וְהֶאֱרִיךְ בְּדִבּוּרִים אִתּוֹ [1170]

עַל כַּי־כָּוֻס, עַל דִּבּוּרוֹ הַגַּס, / אָפְיוֹ הָרַע וְהַשּׁוֹחֵר מָדוֹן.

שִׂפְתֵי אַפְרָסִיָבּ הִבִּיעוּ זַעַם, / הָיָה לוֹ צַר עַל חֶבֶל סִיָוֻשׁ,

אֶת מַלְאֲכוּת זַנְגֶּה מָסַר הַשָּׁהּ, / בִּמְלוֹאָהּ, מֵרֵאשִׁיתָהּ עַד סוֹף.

עַתָּה שָׁאַל: ‘מָה אֲרוּכָה אַצִּיעַ? / מָה אֶעֱנֶה בִּדְבַר הַמַּעֲבָר?’

אָמַר פִּירָן: 'אַי, שַׁהְרְיָר אָצִיל! / רְאֵה חַיִּים טוֹבִים עַד בְּלִי יָרֵחַ. [1175]

אַתָּה בַּכֹּל חָכַמְתָּ מֵאִתָּנוּ, / בְּאוֹצָרוֹת וּבִגְבוּרָה עָלִיתָ,

בְּרַעְיוֹנוֹת, בְּלֵב וּבִידִיעוֹת / אִישׁ לֹא יוּכַל לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמְךָ.

כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ הַיָּכוֹל בַּסֵּתֶר / כְּבַגָּלוּי לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ,

מִבֶּן הַמֶּלֶךְ סִיָוֻשׁ עָמָל / וָכֶסֶף לֹא יַחְשׂךְ כְּהַגִּיעוֹ.

שָׁמַעְתִּי כְּבָר כִּי בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ / לֹא יִמָּצֵא בֵּין הַגְּדוֹלִים כָּמוֹהוּ, [1180]

בְּתֹאַר, בְּקוֹמָה, בַֹאֲדִיבוּת, / בְּיֶדַע, בְּעֵצָה וּבְתוּשִׁיָּה.

כִּשְׁרוֹנוֹתָיו עוֹלִים עַל יַחֲשׂוֹ / נָסִיךְ כָּמוֹהוּ לֹא אִשָּׁה יָלְדָה.

לֹא דַּי בְּשֶׁמַע, לִרְאוֹתוֹ מוּטָב, / נָסִיךְ דָּגוּל מִזֶּרַע מְלָכִים הוּא.

אַךְ לוּ מַעֲלָתוֹ הָיְתָה רַק זֹאת, / כִּי עַל חַיֵּי מֵאָה מִגִּבּוֹרֵינוּ

רָב עִם אָבִיו, עָזַב כּסֵּא וָכֶתֶר / לַנְּחוּתִים, וְשָׂם פָּנָיו לַדֶּרֶךְ, [1185]

הַאִם אֵין חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לוֹ, / לָתֵת מְקוֹם כָּבוֹד בְּתוֹכְכֵינוּ?¹⁹

הַשֵּׂכֶל לֹא יַשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן, / כִּי הַגִּבּוֹר יִטּשׁ מְדִינָתֵנוּ.

וְעוֹד, זָקֵן כָּוֻס. רֹאשׁוֹ שֵׂיבָה / וּבָא הַזְּמַן לָרֶדֶת מִשִּׁבְתּוֹ.

וְסִיָוֻשׁ צָעִיר, הַזֹּהַר לוֹ, / וְלֹו מַגִּיעַ הַכִּסֵּא הָרָם.

כָּל נְדִיבֵי תּוּרָן אַךְ יְגַנּוּךָ / וְהַנָּסִיְך יִטֹּר אֶת הָעֶלְבּוֹן. [1190]

אִם טוֹב, מַלְכִּי, עָלֶיךָ, כָּתְבָה / אֵלָיו מִכְתַּב עֵצָה מִטַּעַמְךָ.

כְּאָב הַמְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַבֵּן, / קַבֶּל נָא אֶת הָעֶלֶם הֶחָכָם.

מָקוֹם מַתְאִים הָכֵן לוֹ בְּאַרְצֵנוּ, / יִמְצָא אֵרוּחַ פֹּה לְפִי כְּבוֹדוֹ.

תֵּן נְסִיכָה לוֹ לְאִשָּׁה כַּדָּת, / יִחְיֶה בֵּינֵינּו בְּכָבוֹד וּבְנֹעַם.

אוּלַי יַסְכִּים לְהִשָּׁאֵר אִתְּךָ, / וּלְאַרְצְךָ יָבִיא שָׁלוֹם וָרֹגַע. [1195]

וְאִם יָשׁוּב מִפֹּה אֶל כַּי־כָּוֻס, / יִתְרוֹן גָּדוֹל לְךָ מֵהַמַּזָּל.

אֲסִיר תּוֹדָה יִהְיֶה לְךָ הַשָּׁהּ, / וְשִׁבְחֲךָ תִּשְׁמַע מִפִּי כָּל שׁוֹעַ,

כִּי הַצְּבָאוֹת יָנוּחוּ מֵאֵיבָה, / אוּלַי שׁוֹפֵט הָאָרֶץ הֱבִיאוֹ,

כִּי זֶה יָפֶה לְצֶדֶק הַבּוֹרֵא, / לָשִׁית בְּרָכָה בָּאָרֶץ וּלְתַקְּנָהּ.'

כִּשְׁמֹעַ הַשַּׁלִּיט דִּבְרֵי פִּירָן, / כַּהֲבִינוֹ אֶת כָּל הַתּוֹצָאוֹת, [1200]

שָׁקַע שָׁעָה קַלָּה בְּהִרְהוּרִים, / שָׁקַל מַה טּוֹב וְרַע בַּהַצָּעָה,

בַּסּוֹף אָמַר הַמֶּלֶךְ לַזָּקֵן: / 'דְּבָרֶיךָ הַשְּׁקוּלִים רוֹאֶה אֲנִי.

בֵּין כָּל הַמְפַקְּדִים הַמְנֻסִּים / וְהַדְּגוּלִים אֵין אִישׁ דּוֹמֶה לְךָ.

אֲבָל שָׁמַעְתִּי בִּזְמַנּוֹ מָשָׁל, / אֲשֶׁר לִקְחוֹ שַׁיָּךְ לְעִנְיָנֵנוּ:

"גּוּר לְבָאִים אִם תְּגַדֵּל בַּבַּיִת, / כִּהְיוֹת שִׁנָּיו חַדּוֹת, תִּשָּׂא בָּעֹנֶשׁ. [1205]

כִּי בְּכֹחוֹ הָרַב וּבְצִפָּרְנָיו, / יָקוּם עַל מְגַדְּלֵהוּ וְיִתְקֹף.'''

עָנָה פִּירָן וְכֹה אָמַר לַשָּׁהּ:/ 'יַחְשֹׁב בְּהִגָּיוֹן שָׁהּ לוֹחֲמִים:

אִם מֵאָבִיו בֵּן לֹא יָרַשׁ רִשְׁעוֹ, / הַתְצַפֶּה מִמֶּנּוּ תֹּךְ וָאָוֶן?

הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי זָקֵן כָּוֻס, / קָרוֹב יוֹמוֹ לִשְׁכַּב עִם אֲבוֹתָיו.

כְּרֶשֶׁת סִיָוֻשׁ אֶת הָעוֹלָם, / אֶת הָאַרְמוֹן וְהָאוֹצָר בְּלִי טֹרַח, [1210]

אַתָּה תַּחְזִיק בִּשְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת. /מִי עוֹד יִמְצָא כָּזֶה מַזַּל בְּרָכוֹת?'

אפראסיאבּ כותב אל סיאווּש    🔗

אַפְרָסִיָבּ אַחַר שָׁמְעוֹ אֶת זֹאת, / הֶחְלִיט כְּרֶגַע הַחְלָטָה כֵּנָה.

קָרָא אֵלָיו סוֹפֵר רַב־נִסָּיוֹן, / פָּתַח שְׂפָתָיו, שָׁפַךְ כָּל לְבָבוֹ.

שָׂם הַסּוֹפֵר יָדוֹ עַל הַמִּכְתָּב / וְאֶת עֵטוֹ טָבַל בִּדְיוֹ עִנְבָּר.

פָּתַח בְּשֶׁבַח בּוֹרֵא הָעוֹלָם, / אֶת גְּדֻלָּתוֹ וְחָכְמָתוֹ הִבִּיעַ: [1215]

'הוּא נַעֲלֶה עַל כָּל מָקוֹם וּזְמַן, / וּמִי מֵעֲבָדָיו יַשִּׂיג חִקְרוֹ?

אֲדוֹן הַשֵּׂכֶל, הָעִיּוּן, הַנֶּפֶשׁ; / וְלֶחָכָם צִדְקוֹ הוּא מְזוֹנוֹ.

תָּבוֹא, נָסִיךְ, כָּל בִּרְכָתוֹ עָלֶיךָ, / אָמַּן הַקֶּשֶׁת, הָאַלָּה, הַחֶרֶב.

אֲדוֹן הָעֲנָוָה וְהַיִּרְאָה, / אִישׁ בַּר לֵבָב וּנְקִי כַּפַּיִם.

שָׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַמַּלְאֲכוּת / מִפִּי זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן הָעֵר. [1220]

לִבִּי אִתְּךָ בְּצַעַרְךָ, בֶּן מֶלֶךְ, / כִּי שָׁהּ אִירָן רוֹדֵף אוֹתְךָ בַּסֵּתֶר.

אַךְ אִם מִשְׁאַלְתְּךָ כִּסֵּא וָכֶתֶר, /וְהֶחָכָם רַק אֵלֶּה יְבַקֵּשׁ,

אוֹתָם תִּמְצָא אֶצְלֵנוּ עֲרוּכִים, / אִם זֶה מַלְכוּת וְאִם אוֹצָר יָקָר.

תּוּרָן כֻּלָּהּ תִּשְׁתַּחֲוֶה לְךָ, / וְנִשְׁמָתִי דְּבֵקָה לְאָהָבְךָ.

אַתָּה תִּהְיֶה לִי בֵּן, אֲנִי – אָבִיךָ, / אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבֵּן חוֹגֵר מָתְנַיִם. [1225]

אָבִיךָ מֵעוֹלָם אֵלֶיךָ לֹא / גִּלָּה פָּנָיו בְּאַהֲבָה כָּמוֹנִי.

אֶפְתַּח לִבִּי, יָדִי וְאוֹצָרִי, / וּלְךָ אֶתֵּן מָקוֹם לָשֶׁבֶת בּוֹ.

אֶשְׁמֹר אוֹתְךָ מִדְּאָגָה כְּבֵן, / וְיָד וָשֵׁם עַל פְּנֵי תֵּבֵל תִּהְיֶה לִי.

אִם מֵאַרְצִי תֵּצֵא אֶל הָעוֹלָם, / יָבוּזוּ לִי גְּדוֹלִים וְגַם קְטַנִּים.

הַמַּעֲבָר מִפֹּה יִקְשֶׁה עָלֶיךָ, / אִם לֹא בִּרְצוֹן יַזְדָּן וּבְזָהֳרוֹ. [1230]

בְּדֶרֶךְ זוֹ אֵין יַבָּשָׁה לָלֶכֶת, / עָלֶיךָ לַעֲבֹר בְּמֵי יַם סִין.

אִם אֱלֹהִים נָתַן לְךָ סִפּוּק, / שְׁהֵה עִמָּנוּ פֹּה וּרְאֵה חַיִּים.

צָבָא, אוֹצָר וְעִיר – הַכֹּל שֶׁלְּךָ, / אַךְ לִפְרִידָה אֵין צֹרֶךְ בְּתֵרוּץ,

כִּי אִם תֹּאבֶה אָבִיךָ לְרַצּוֹת, / אָכִין לְךָ אַבְנֵט, כִּסֵּא וָכֶתֶר,

אֶשְׁלָחֲךָ עִם חַיִל לְאִירָן, / וּבְאַהֲבָה בַּדֶּרֶךְ אֲלַוֶּךָ. [1235]

זְמַן רַב אָבִיךָ לֹא יִטֹּר אֵיבָה. / זָקֵן הוּא, בִּמְהֵרָה יִשְׂבַּע רִיבוֹת.

גַּם אִם יֵשׁ אֵשׁ, בְּגִיל שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ / אָפֵס כֹּחָהּ בְּשֶׁל הַגִּיל הַמִּתְמַסְמִס.²⁰

לְךָ יִהְיוּ אִירָן, אוֹצָר וְחַיִל, / וְכִתְרְךָ – לִשְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת.

וְעוֹד: נִשְׁבַּעְתִּי בְּיַזְדָּן קָדוֹשׁ: / אֶטְרַח לְטוֹבָתְךָ בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ,

לֹא אֲצַוֶּה וְלֹא אֶפְגַּע בְּךָ / בְּמוֹ יָדַי, גַּם לֹא בְּמַחְשָׁבָה.' [1240]

אַפְרָסִיָבּ הִטְבִּיעַ חוֹתָמוֹ, / וְאֶת זַנְגֶּה שׁוֹחֵר הַטּוֹב צִוָּה

לַחְגֹּר מָתְנַיִם וּלְמַהֵר בַּדֶּרֶךְ; / וּמַתָּנוֹת נָתַן לוֹ פָּז וָכֶסֶף.

עַל סוּס קַל בְּרִתְמַת זָהָב כָּבֵד / מִהֵר וּבָא זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן.

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי כֵּס סִיָוֻשׁ, / הִגִּיד אֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ וְרָאָה.

וְסִיָוֻשׁ, גַּם שְׂבַע רָצוֹן מִזֶּה, / מִצַּד שֵׁנִי גַּם נֶעֱצָב אֶל לֵב: [1245]

אוֹיְבוֹ בְּנֶפֶשׁ אוֹהֲבוֹ הָיָה. / הַאִם מֵאֵשׁ תִּשֹּׁב רוּחַ קָרָה?

מֵאוֹיִבְךָ אַל תְּצַפֶּה לְטוֹב, / כִּי עֲמָלְךָ הָרַב יַכְזִיב בַּסּוֹף.

סיאווּש מוֹסר צבאו לידי בּהרם    🔗

אִגֶּרֶת לְאָבִיו כָּתַב הַבֵּן, / סִפֵּר הַכֹּל בָּהּ, לֹא כִּסָּה דָּבָר:

'אִם כִּי צָעִיר שִׂכְלוֹ לֹא הִכְזִיבַנִי, / וּלְמַעֲשִׂים רָעִים פָּנִיתִי עֹרֶף.

מִכַּעַס מֶלֶךְ הָעוֹלָם עָלַי / לִבִּי נִשְׂרָף, קִרְבִּי בַּמִּסְתָּרִים. [1250]

רֵאשִׁית כֹּל הִתְיַסַּרְתִּי בַּהַרְמוֹן, / לִבִּי רָחַץ אֶת לְחָיַי בְּדָם;

כִּי נֶאֱלַצְתִּי לַעֲבֹר הַר אֵשׁ, / בָּכְתָה עָלַי אַיֶּלֶת הַמִּדְבָּר.

יָצָאתִי מִבּוּשָׁה לַמִּלְחָמָה, / לְהִתְמוֹדֵד עִם צִפָּרְנֵי תַּנִּין.

הַכֹּל שְׂמֵחִים עַתָּה עַל הַשָּׁלוֹם, / וְרַק לִבְּךָ אַתָּה – חֶרֶב פְּלָדָה.

אֵין מַעֲשַׂי לְרוּחֲךָ אַף פַּעַם, / אִם אָנֹכִי קוֹשֵׁר וְאִם מַתִּיר. [1255]

כִּהְיוֹת עֵינְךָ שְׂבֵעָה לִרְאוֹת פָּנַי, / לֹא עוֹד אַכְבִּיד עַל מִי אֲשֶׁר מָאַס בִּי.

יִרְאֶה לִבְּךָ שִׂמְחָה תָּמִיד, אֲנִי / בַּצַּר פּוֹנֶה אֶל הֶבֶל הַדְּרָקוֹן.

אַךְ סוֹד הוּא מַה הוֹעִידוּ לִי שָׁמַיִם, / הַאִם אֵיבָה אוֹ אַהֲבָה מִנּוּ לִי.'

אַחַר כֵּן לְבַּהְרָם פָּנָה וְשָׂח: / 'חַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַטּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ.

אֲנִי מוֹסֵר לְךָ אֶת הַצִּיּוּד, / הַמַּחֲנֶה, הַכֵּס וְהָאוֹצָר, [1260]

פִּילַי, תֻּפַּי, הַפָּרָשִׁים, הַדֶּגֶל, / אַךְ כְּהַגִּיעַ הֵנָּה טוּס הַגֵּא,

כָּמוֹנִי לָךְ, מְסֹר כָּל אֵלֶּה לוֹ. / הֱיֵה זָהִיר וּמַזָּלְךָ יָאִיר.'

כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת בָּחַר לוֹ פָּרָשִׁים, / כֻּלָּם בְּנֵי חַיִל אֲמוּנִים בַּקְּרָב.

גַּם כֶּסֶף לוֹ לָקַח דֵּי מַחְסוֹרוֹ, / וְדִינָרִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת,

סוּסִים מֵאָה עַל רִתְמָתָם זָהָב, /וַעֲבָדִים חוֹגְרֵי אַבְנֵט מֵאָה. [1265]

צִוָּה גַּם כִּי יָבִיאוּ בְּמִנְיָן, / חֲגוֹר, כְּלֵי נֶשֶׁק וּפְרָדוֹת.

בַּסּוֹף קָרָא אֵלָיו אֶת מְפַקְּדָיו, / הִרְצָה עַל הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים,

וְכֹה אָמַר: מֵעִם אַפְרָסִיָבּ / מֵעֵבֶר הַנָּהָר קָרֵב פִּירָן,

שְׁלִיחוּת סְתָרִים נוֹשֵׂא הָאִישׁ אֵלַי, / כִּי בּוֹ בּוֹטְחִים הַמֶּלֶךְ וְעַמּוֹ.

אֲנִי נוֹסֵעַ לְקַדֵּם פָּנָיו, / אַתֶּם הִשָּׁאֲרוּ פֹּה בִּמְקוֹמְכֶם. [1270]

בְּכָל דָּבָר חָשׁוּב פְּנוּ לְבַּהְרָם, / הַטּוּ לִבְּכֶם וְאַל תַּמְרוּ אֶת פִּיו.'

הָלּוֹחֲמִים הִשְׁתַּחֲווּ אַפַּיִם, / וְשֶׁבַח בְּפִיהֶם לְסִיָוֻשׁ.

כִּפְנוֹת אָחוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת, / אָפְלוּ שָׁמַיִם וְקָשְׁחָה הָאָרֶץ,

פָּמַלְיָתוֹ הִסִּיעַ סִיָוֻשׁ / אֶל הַגַּ’יְחוּן וְדִמְעוֹתָיו זוֹלְגוֹת.

בָּעִיר תִּרְמִדֹ הָיוּ הָרְחוֹבוֹת / וְהַגַּגּוֹת כְּמוֹ אָבִיב פּוֹרֵחַ. [1275]

כֹּה עַד לְשַׁעַר צָ’ץ', תֹּאמַר: ‘כַּלָּה / בַּעֲנָקִים וּבְכֶתֶר לְרֹאשָׁהּ!’

בְּכָל הַתַּחֲנוֹת הוּכַן מָזוֹן / וְנִפְרְשׂוּ שְׁטִיחִים לַאֲרוּחוֹת.

כֹּה כָּל הַדֶּרֶךְ עַד קָצָ’ר־בָּשִׁי. / כִּי פֹּה עָצַר, חָנָה יָמִים מִסְפָּר.

בֵּינְתַיִם טוּס, כְּהַגִּיעוֹ לְבַּלְךְ, / הָפְתַּע לִשְׁמֹעַ חֲדָשׁוֹת מָרוֹת,

לֵאמֹר: ‘בֶּן כַּי־כָּוֻס הַמְבֹרָךְ / נָשָׂא רַגְלָיו אֶל שַׂר צִבְאוֹת תּוּרָן!’ [1280]

מִיָּד הִזְעִיק אֶת כָּל הַלּוֹחֲמִים /וְהוֹבִילָם עַד לַחֲצַר מַלְכּוֹ.

כִּשְׁמֹעַ זֹאת הַמֶּלֶךְ, הֶחֱוִיר, / אֲבָל פָּרַץ בַּאֲנָחוֹת קָרוֹת.

אֵשׁ בְּחָזֵהוּ, בְּעֵינָיו – דְּמָעוֹת / מֵחֲמָתוֹ עַל בְּנוֹ וּבֶן בְּרִיתוֹ.

תּוֹהֶה אִם כְּאוֹהֵב יָאִיר פָּנִים / לוֹ הַמַּזָּל, אוֹ כְּאוֹיֵב יִנְהַג,

דָּחַק שִׂנְאָה וּקְרָב וָלֵב הַצִּדָּה / וְלֹא הוֹסִיף לַחְשֹׁב עַל מִלְחָמָה. [1285]

כְּהִוָּדַע לַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ, / כִּי סִיָוֻשׁ חָצָה אֶת הַנָּהָר

עִם בְּנֵי הַלְּוָיָה לִגְבוּל אַרְצוֹ, / וְכִי שְׁלִיחוֹ הִגִּיעַ לֶחָצֵר,

צִוָּה אֶת פְּנֵי הַשּׁוֹעַ לְקַדֵּם, /וְלִקְרָאתוֹ לָלֶכֶת בְּתֻפִּים.

כְּאֶלֶף מִקְּרוֹבָיו בָּחַר פִּירָן, / וְעִם תְּשׁוּרוֹת יָצָא אֶל הַפְּגִישָׁה.

לְכָל אֶחָד הִבְטִיחַ גְּמוּל נָאֶה, / וְאַרְבָּעָה פִּילִים צְחוֹרִים הֵכִינוּ. [1290]

אֶחָד נָשָׂא כִּסֵּא מַלְכוּת מִשְּׁבוֹ, / חִפָּהוּ דֶּגֶל מִתְנוֹסֵס כְּעֵץ,

רֹאשׁוֹ – יְרֵחַ פָּז, שָׂדוֹ – כָּחֹל; / הָיָה הַבָּד רִקְמַת זָהָב בְּמֶשִׁי.

הָיָה כֵּס פָּז, הָיוּ שְׁלוֹשָׁה כִּסְאוֹת / זָהָב, מְשֻׁבָּצִים בְּאַבְנֵי חֵן.

כָּל הַצָּבָא, כְּמוֹ כִּסּוּ שָׁמַיִם /אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּזָהֳרָם. [1295]

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ כִּי בָּא מִשְׁמַר / כָּבוֹד, הֵחִישׁ אֶת פְּעָמָיו בַּדֶּרֶךְ.

כְּהַשְׁגִּיחוֹ בְּדֶגֶל הַמַּצְבִּיא, / בְּצָהֳלַת סוּסָיו וּבְקוֹל פִּילָיו,

מִהֵר לָגֶשֶׁת אֶל פִּירָן, חִבְּקוֹ, / שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ וְעִירוֹ,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'גִּבּוֹר בֶּן חַיִל! / מַה כָּל הַטֹּרַח וַעֲמַל הַדֶּרֶךְ?

שֶׁאֱלָתִי הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה, / כִּי שְׁתֵּי עֵינַי אוֹתְךָ בָּרִיא תִּרְאֶינָה.' [1300]

פִּירָן נָשַׁק שְׂעַר רֹאשׁוֹ, רַגְלָיו, / וְאֶת פָּנָיו הַמַּקְסִימִים כָּל לֵב,

וְכֹה נָשָׂא דְּבָרוֹ אֶל הַבּוֹרֵא: / 'לְךָ הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת.

לוֹ בַּחֲלוֹם הֶרְאֵיתָ לִי נַפְשׁוֹ / שֵׂיבַת רֹאשִׁי הִצְעַרְתָּ מֵחָדָשׁ.

כִּי כִּרְאוֹתִי אוֹתְךָ קוֹרֵן, בָּרִיא, / פּוֹנִים שְׁבָחַי רֵאשִׁית כֹּל לְיַזְדָּן.

אַפְרָסִיָבּ יִהְיֶה לְךָ לְאָב, / וְהַקְּצִינִים מִצַּד זֶה – עֲבָדֶיךָ. [1305]

יוֹתֵר מֵאֶלֶף שְׁאֵרֵי בְּשָׂרִי /בַּעֲגִילִים עוֹמְדִים לְשָׁרֶתְךָ.

כָּל אוֹצְרוֹתַי שֶׁלְּךָ הֵם מֵעַתָּה, / הֱיֵה בָּרִיא תָּמִיד וּרְאֵה חַיִּים.

אַף נְשִׁימָה אַחַת בְּאִי רָצוֹן, / כִּי כָּל אִשָּׁה וָגֶבֶר עֲבָדֶיךָ,

אִם לֹא תָּבוּז לְרֹאשׁ שֵׂיבָה כָּמוֹנִי, / לְעָבְדְּךָ נָכוֹן גַּם אָנֹכִי.'

כָּתֵף לְיַד כָּתֵף רָכְבוּ הַשְּׁנַיִם / וְשׂוֹחֲחוּ שְׂמֵחִים עַל הָא וְדָא. [1310]

בְּכָל הָעִיר צְלִילֵי כִּנּוֹר וָנֵבֶל, / גַּם יְשֵׁנִים הֵקִיצוּ מִשְׁנָתָם.

הָאֲדָמָה בְּמֻשְׁק שָׁחוֹר נוֹדֶפֶת, / וְהַסוּסִים כְּמוֹ פָּרְשׂוּ כְּנָפַיִם.

כִּרְאוֹת זֹאת סִיָוֻשׁ הִזִּיל דְּמָעוֹת, / מַחְשְׁבוֹתָיו הִטְרִידוּ אֶת לִבּוֹ.

זָכַר מִשְׁתֵּה הַיַּיִן בְּזָבֻּל, / אֲשֶׁר נָחֹג עַד מְבוֹאוֹת כָּבֻּל.

כְּהִתְאָרְחוֹ בְּבֵית רֻסְתַּם גַּו פִּיל, / בַּחֲבוּרַת אַנְשֵׁי־שֵׁם גִּבּוֹרִים. [1315]

זָהָב וְאַבְנֵי חֵן שָׁפְכוּ עָלָיו, / מֻשְׁק וְעִנְבָּר זָרוּ אָז עַל רֹאשׁוֹ.

כְּהִזָּכְרוֹ בִּמְכוֹרָתוֹ אִירָן, / בָּקְעָה מִתּוֹךְ כְּבֵדוֹ גְּנִיחָה קָרָה.

כְּדַמּוֹתוֹ אֶת הָאַרְמוֹן בַּבַּיִת, / כַּמְּדוּרָה עָלָה בְּלֶהָבוֹת.

זֹאת לְהַסְתִּיר הִפְנָה רֹאשׁוֹ הַצִּדָּה, / אוּלָם פִּירָן רָאָה מְצוּקָתוֹ.

הֵבִין מַה מִּתְרַחֵשׁ בְּנֶפֶשׁ זֶה, / נָשַׁךְ שְׂפָתָיו וְנֶעֱצַב אֶל לֵב. [1320]

בָּעִיר קָצָ’ר־בָּשִׁי עָצְרוּ מִלֶּכֶת, / וַעֲיֵפִים יָשְׁבוּ לָנוּחַ קְצָת.

פִּירָן שָׂם לֵב לְתָאֳרוֹ, כְּתֵפָיו, / לְצַוָּארוֹ, חָזֵהוּ וְשִׂיחוֹ.

צוֹפֶה בִּשְׁתֵּי עֵינָיו הַמִּתְפַּלְּאוֹת / מִזְּמַן לִזְמַן בֵּרַךְ אֶת אֱלֹהִים.

אָמַר לָעֶלֶם: 'שַׁהְרְיָר דָּגוּל! / הֵן יָד וָשֵׁם אַתָּה לַמְּלָכִים.

לְךָ שָׁלוֹשׁ סְגֻלּוֹת חֵן בָּעוֹלָם, / וְלֹא נֵחַן בָּהֶן נָסִיךְ אַחֵר. [1325]

הָרִאשׁוֹנָה: אֶפְשָׁר לֵאמֹר עָלֶיךָ, / כִּי אַךְ מִזֶּרַע כַּי־קֻבָּד אַתָּה.

שְׁנִיָּה: אֶת הָאֲמֶת עַל לְשׁוֹנְךָ / עִטַּרְתָּ בְּמִלִּים יָפוֹת לָאֹזֶן.

שְׁלִישִׁית: אֶפְשָׁר לֵאמֹר כִּי מִפָּנֶיךָ / רוֹעֶפֶת אַהֲבָה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.'

שָׂח סִיָוֻשׁ אֶל הַמַּצְבִּיא לֵאמֹר: / 'יָשִׁיש טְהָר לֵבָב דּוֹבֵר אֱמֶת,

נוֹדָע בֶּאֱמוּנִים וּבְאַהֲבָה, / רָחוֹק מֵאַהְרִימַן וּמֵעַוְלָה, [1330]

אִם בְּרִית תִּכְרֹת אִתִּי, אֲנִי יוֹדֵעַ, / כִּי לֹא תָּפֵר אוֹתָהּ לְעוֹלָמִים.

אֶמְצָא מָנוֹחַ פֹּה בִּידִידוּתְךָ / וּבְנֶאֱמָנוּתְךָ, אַי יְדִידִי.

אִם בִּהְיוֹתִי אִתְּךָ אֶשְׂבַּע רָצוֹן, / לֹא אֲבַכֶּה אֶת זֶה הַמַּעֲשֶׂה,

אַךְ אִם אֶמְעַד, צַוֵּנִי וְאֵלֵךְ, / הַרְאֵה לִי דֶּרֶךְ לִמְדִינָה אַחֶרֶת.'

עָנָה פִּירָן: 'אַל דְּאָגָה, נָסִיךְ! / אוּלָם כְּנָטְשְׁךָ אַדְמַת אִירָן, [1335]

אַל לֵב תָּסֵב מֵאַהֲבַת מַלְכִּי, / וְאַל חָלִילָה תְּמַהֵר לָלֶכֶת.

גַּם אִם יָצָא לוֹ שֵׁם רַע בָּעוֹלָם, / הוּא בְּכָל זֹאת אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם.

אִישׁ תּוּשִׁיָּה, חָכְמָה וּגְדָל־עֵצָה, / וְלֹא נִפְתָּה בְּלֹא סִבָּה לְעָוֶל.

אֲנִי קְרוֹב מִשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ בַּדָּם, / גַּם שַׂר צְבָאוֹ וְגַם מוֹרֵה דַּרְכּוֹ.

לִי מַעֲמָד גָּבוֹהַּ וְיָקְרָה; / אֲנִי עָשִׁיר וְלִי כִּסֵּא וָכֶתֶר. [1340]

בְּחֶבֶל אֶרֶץ זֶה לִפְקֻדָּתִי / יוֹתֵר מִמֵּאָה אֶלֶף פָּרָשִׁים.

שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף מִשְׁאֵרַי /עַל רַגְלֵיהֶם עוֹמְדִים יוֹמָם וָלַיְלָה.

לִי שְׂדוֹת תְּבוּאָה, בָּקָר וָצֹאן, / סוּסִים, נֶשֶׁק, קְשָׁתוֹת וּפְלָצוּרִים.

לִי מִכְמַנִּים לֹא רָאֲתָה כָּל עַיִן, / וְאֵין אֲנִי תָּלוּי בְּשׁוּם אָדָם.

בְּחֵפֶץ לֵב אֶתֵּן לְךָ אֶת אֵלֶּה, / אִם שְׂבַע רָצוֹן תֵּשֵׁב אִתָּנוּ פֹּה. [1345]

אֲנִי נִשְׁבָּע בְּשֵׁם יַזְדָּן קָדוֹשׁ, / כִּי עַבְדְּךָ אֶהְיֶה בְּלֵב וּבְנֶפֶשׁ.

אֶדְאַג כִּי רַע לֹא יְאֻנֶּה אֵלֶיךָ, / אוּלָם הָעֲתִידוֹת בִּידֵי שָׁמַיִם.'

דִּבְרֵי פִּירָן הִשְׁרוּ עָלָיו שִׂמְחָה / וּדְרוֹר קָרָא לַלֵּב מִדְּאָגָה.

עַתָּה יָשְׁבוּ לִסְעֹד לִבָּם בִּשְׁנַיִם, / פִּירָן כְּאָב וְסִיָוֻשׁ כְּבֵן.

וְשׁוּב יָצְאוּ שְׂמֵחִים וְצוֹחֲקִים, / וּבְלִי פּוּגָה עָשׂוּ שְׁאָר הַדֶּרֶךְ, [1350]

עַד הַגִּיעָם לְגַנְג הַמַּעֲטִירָה, / וּבָהּ אִוָּה מוֹשָׁב לוֹ שָׁהּ תּוּרָן.

סיאווּש נפגש עם אפראסיאבּ    🔗

כְּהִתְבַּשֵּׂר אַפְרָסִיָבּ הַשָּׁהּ / כִּי סִיָוֻשׁ בַּהֲדָרוֹ מַגִּיעַ,

חָגַר מָתְנַיִם וּמִהֵר לָצֵאת / מֵהָאַרְמוֹן בָּרֶגֶל לָרְחוֹב,

וְכַאֲשֶׁר רָאָהוּ סִיָוֻשׁ, / יָרַד מֵאֻכָּפוֹ וְאָץ אֵלָיו.

נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת רֵעֵהוּ / וְהִתְנַשְּׁקוּ עַל עַיִן וְעַל רֹאשׁ. [1355]

אַחֲרֵי כֵן אָמַר אַפְרָסִיָבּ: / 'הָרֶשַׁע בָּעוֹלָם שָׁכַב לִישֹׁן.

תַּמּוּ הַמְּהוּמוֹת וְהַקְּרָבוֹת, / מִבְּאֵר אַחַת שׁוֹתִים נָמֵר וּצְבִי.

תּוּר הָאַמִּיץ הִרְגִּיז אֶת הָעוֹלָם, / עַתָּה שָׂבְעוּ מְדִינוֹתֵינוּ קְרָב.

שְׁתֵּיהֶן לֹא נָחוּ מִמָּדוֹן וָרִיב, / וְהַשָּׁלוֹם רָחַק אָז מֵהַלֵּב.

בְּךָ שָׁב הַשָּׁלוֹם, וְהַתְּקוּפָה / נָחָה מִקְּרָב וּמִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. [1360]

עַתָּה יוֹשְׁבֵי תּוּרָן הֵם עֲבָדֶיךָ, / כָּל לֵב שׁוֹפֵעַ אַהֲבָה אֵלֶיךָ.

בְּכָל גּוּפִי וּמְאֹדִי אֲנִי שֶׁלְּךָ, / וְשַׂר צְבָאִי פִּירָן שְׁאֵר בְּשָׂרְךָ.

אוֹתְךָ נָסִיךְ אֹהַב כְּאָב אֶת בְּנוֹ, / וּלְךָ תָּמִיד אָאִיר פָּנִים יָפוֹת.'

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ בְּרֹב בְּרָכוֹת: / 'יִהְיֶה מַזַּל צֶאֱצָאֶיךָ צֶדֶק.

הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים בּוֹרֵא הַנֶּפֶשׁ, / אֲשֶׁר שָׁלוֹם, נָקָם וּקְרָב מִמֶּנּוּ.' [1365]

מַצְבִּיא תּוּרָן, כַּפּוֹ בְּכַף אוֹרְחוֹ, / לַכֵּס הָרָם הִגִּיעַ וְיָשַׁב בּוֹ.

מַבִּיט בְּסִיָוֻשׁ הַבְּרוֹשׁ אָמַר: / 'אֵין אָח לְךָ וָרֵעַ בָּעוֹלָם.

אֵין בֶּן־אָדָם בְּצַלְמְךָ בָּאָרֶץ / לִיפִי פָּנִים, קוֹמָה וּלְהוֹד מַלְכוּת.'

וּלְשַׂר צְבָאוֹ פִּירָן הוֹסִיף לֵאמֹר: / 'כָּוֻס, כִּי נָס לֵחוֹ, נָעוּר מִשֵּׂכֶל:

הוּא מְוַתֵּר עַל בֵּן יָפָה כָּזֶה, / צָעִיר, תָּמִיר וּבַעַל כִּשְׁרוֹנוֹת. [1370]

הֲלֹא כִּרְאוֹת עֵינַי אֶת תָּאֳרוֹ, / רַק הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לִתְגוּבַת אָבִיו,

אֲשֶׁר לוֹ צֶאֱצָא מֻצְלָח כָּזֶה, / לֹא יְחַפֵּשׂ עוֹד בָּעוֹלָם אַחֵר.'

הַשָּׁהּ בָּחַר אַחַד הָאַרְמוֹנוֹת / כֻּלּוֹ כִּסּוּ אֲרִיג רִקְמַת זָהָב.

כִּסֵּא זָהָב הִצִּיבוּ בִּשְׁבִילוֹ, / וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי תְּאוֹ רַגְלָיו.

אוֹתוֹ חִפּוּ בְּשֵׁשׁ מָשְׁזָר מִסִּין; / גַּם רָהִיטִים שׁוֹנִים הִזְמִינוּ לוֹ. [1375]

עַתָּה נִקְרָא לָבוֹא אֶל הָאַרְמוֹן / לִחְיוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, לִשְׁכֹּן בְּאשֶׁר.

וְסִיָוֻשׁ, כְּהַגִּיעוֹ לַדֶּלֶת, / גָּבְהָה כִּפַּת הַבַּיִת עַד שַׁבְּתַאי,

נִכְנַס לִפְנִים, יָשַׁב עַל כֵּס הַפָּז, / וְאֶת נַפְשׁוֹ אָסַר בְּמַחְשָׁבוֹת.

כְּהֵעָרֵךְ שֻׁלְחַן שַׂר הַצָּבָא, / אֶת סִיָוֻשׁ הִזְמִינוּ לְכֵרָה.

הֵם שׂוֹחֲחוּ שְׁנֵיהֶם עַל כָּל דָּבָר, / וְאַף עָבְרוּ לִצְחוֹק וּלְלָצוֹן. [1380]

אַחַר קוּמָם מֵאֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, / הֵכִינוּ אֶת אוּלַם הַמִּשְׁתָּאוֹת.

וּבְכֵן הָלְכוּ עִם נֵבֶל וְשָׁרִים, / וְאֶת לִבָּם הֵיטִיבוּ שָׁם בְּיַיִן.

שׁוֹתִים יָשְׁבוּ עַד הֶאֱפִילָה אָרֶץ, / וְלֹא חָדְלוּ עַד עֲבָרָם הַיַּיִן.

עַלִּיז שָׁב סִיָוֻשׁ אֶל מְעוֹנוֹ, / הֲלוּם שֵׁכָר שָׁכַח מְכוֹרָתוֹ.

אַפְרָסִיָבּ, מָסוּר בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, / הָגָה בְּסִיָוֻשׁ וְלֹא נִרְדַּם. [1385]

אוֹתוֹ לַיְלָה הִזְמִין אֵלָיו אֶחָד / מֵהַקְּרוּאִים, הֲלֹא הוּא בְּנוֹ שִׁידֶה,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו אַפְרָסִיָבּ: / 'כְּהָרִים סִיָוֻשׁ רֹאשׁוֹ מִשְּׁנָת,

אַתָּה עִם שְׁאֵרַי הַגִּבּוֹרִים, / הַנִּכְבָּדִים הַנּוֹהֲגִים בָּעָם,

בַּבֹּקֶר עִם מִנְחָה, סוּסִים, רִתְמַת / זָהָב לָהֶם, וַעֲלָמִים וְעוֹד,

כֻּלְּכֶם לְכוּ לִמְעוֹן נְסִיךְ אִירָן, / וּשְׁהוּ עֵרִים, שׁוֹתְקִים וַחֲכָמִים.' [1390]

לְפִי זֶה כָּל אֶחָד מֵהַקְּצִינִים /הֵכִין לְסִיָוֻשׁ בְּמַתָּנָה

דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, / וְהִגִּישָׁם בְּשֶׁבַח וּבְהַלֵּל.

כְּבֻדָּה רַבָּה שָׁלַח הַשָּׁהּ אַף הוּא. / כֹּה בְּלִי מֵשִׂים שִׁבְעָה יָמִים חָלְפוּ.

סיאווּש מצטיין לעיני אפראסיאבּ    🔗

עֶרֶב אֶחָד שָׂח לַנָּסִיךְ הַשָּׁהּ: / 'מָחָר עִם שַׁחַר הָבָה נֵעָרֵךְ,

עִם מַחְבְּטִים וְכַדּוּרִים נֵצֵא / אֶל הַמִּגְרָשׁ לְתַחֲרוּת הַפּוֹלוֹ. [1395]

מִכָּל אֶחָד שָׁמַעְתִּי, מַה מָּהִיר / סִבּוּב הַמַּחְבְּטִים בְּמִשְׂחָקְךָ.'

שָׂח סִיָוֻשׁ: 'רְאֵה חַיִּים טוֹבִים, / וְיַד הָרֶשַׁע אַל תִּקְרַב אֵלֶיךָ.

מִמֶּךָ מְלָכִים לוֹמְדִים מִדּוֹת, / וּמִי עוֹלֶה עָלֶיךָ בַּדָּבָר?

יוֹמִי זוֹרֵחַ כִּרְאוֹתִי פָּנֶיךָ, / בְּטוֹב וּבְרַע פָּנֶיךָ אֲבַקֵּשׁ.'

אָמַר אֵלָיו אַפְרָסִיָבּ: 'אַי, בְּנִי, / בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה הַצְלַח וּשְׂמַח. [1400]

אַתָּה בֶּן שָׁהּ, תִּפְאֶרֶת הַכִּסֵּא, / הַכֶּתֶר וּמִשְׁעֶנֶת הַצָּבָא.'

בַּבֹּקֶר, עֲרוּכִים, אֶל הַשָּׂדֶה / יָצְאוּ הַגִּבּוֹרִים בְּלֵב שָׂמֵחַ.

פָּתַח מֶלֶךְ תּוּרָן וְכֹה אָמַר: / 'אִישׁ אֶת צִוְתּוֹ יִבְחַר לוֹ לַמִּשְׂחָק.

אַתָּה רֹאשׁ צַד אֶחָד, אֲנִי – שֵׁנִי. / הַנִּקְהָלִים כֻּלָּם לְחֵצִי יֵחָלְקוּ.'

שָׂח סִיָוֻשׁ וְכֹה אָמַר לַשָּׁהּ: / מַה יָּד תּוֹשִׁיעַ לִי וּמַה מַּחְבֵּט? [1405]

לֹא בְּכֹחִי לְהִתְחָרוֹת אִתְּךָ, / כְּאִישׁ בֵּינַיִם בְּרָה לְךָ אַחֵר.

אֲנִי אֶהְיֶה בֶּן לִוְיָתְךָ הַפַּעַם, / וּבַמִּגְרָשׁ – פָּרָשׁ מִפָּרָשֶׁיךָ.'

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, / דִּבְרֵי הָאֲחֵרִים לֹא נֶחְשְׁבוּ לוֹ.

‘בְּרֹאשׁ וּבְנֶפֶשׁ כַּי־כָּוֻס’ – נִשְׁבַּע – / וְאַתָּה רֵעִי תִּהְיֶה וּמִתְחָרִי.

בִּפְנֵי הַפָּרָשִׁים גַּלֵּה כֹּחֶךָ, / לְבַל יַגִּידוּ: “אִישׁ קְצַר יָד בָּחַר!” [1410]

רוֹאֶיךָ, אֲנָשַׁי, יְהַלְלוּךָ, / וְגַם אֲנִי בִיכָלְתְּךָ אֶשְׂמַח.'

שָׂח סִיָוֻשׁ: ‘אֲנִי לִפְקֻדָּתְךָ, / הַפָּרָשִׁים וְהַשָּׂדֶה שֶׁלְּךָ.’

הַשָּׁהּ בָּחַר לַצֶּוֶת אֶת גֻּלְבָּד, / אֶת גַּרְסִיוַז אָחִיו, אֶת גַ’הְן, פּוּלָד,

פִּירָן וְנַסְתִּיהַן הַשָּׂשׂ לַקְּרָב, / וְאֶת הוּמָן דּוֹלֶה כַּדּוּר מִיָּם.

אֶל סִיָוֻשׁ שָׁלַח מֵחֲבֵרָיו, / כְּמוֹ רוּאִין, שִׁידֶה הַמְהֻלָּל, [1415]

כְּמוֹ אַנְדַּרִימָן פָּרָשׁ אַמִּיץ / וּכְמוֹ אַרְגָ’סְפּ מַזְנִיק סוּסוֹ כִּכְפִיר.

שָׂח סִיָוֻשׁ: 'אַי, מֶלֶךְ רַב יָקְרָה, / אֶל הַכַּדּוּר מִי עוֹד יַרְהִיב לָצֵאת?

כֻּלָּם אִתְּךָ וְאָנֹכִי לְבַד. / עָלַי גַּם לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם.

אוּלָם אִם תְּאַשֵּׁר, לְעֶזְרָתִי / אֶקְרָא כַּמָּה מִפָּרָשֵׁי אִירָן,

בְּמִשְׂחָקֵנוּ יִתְלַוּוּ עָלַי, / וְכֹה יִהְיֶה לִשְׁנֵינוּ חֹק אֶחָד.' [1420]

הַמֶּלֶךְ, כְּשָׁמְעוֹ הַצָּעָתוֹ, / נֵאוֹת לָתֵת הַסְכָּמָתוֹ עָלֶיהָ,

וְהַנָּסִיךְ לְעֶזְרָתוֹ בָּחַר / מִבְּנֵי אִירָן שִׁבְעָה יוֹדְעֵי מִשְׂחָק.

תֻּפֵּי הַיָּד הִרְעִימוּ בְּקוֹלָם, / וְהָאָבָק נִשָּׂא עַד הַשָּׁמַיִם.

מֵרַעַשׁ מְצִלּוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת / תֹּאמַר: ‘רוֹעֵד כָּל הַמִּגְרָשׁ תַּחְתָּיו!’

אַפְרָסִיָבּ חָבַט כַּדּוּר רִאשׁוֹן / וְהֶעֱלָהוּ עַד לֶעָבִים כַּדָּת. [1425]

חִישׁ סִיָוֻשׁ דִּרְבֵּן אֶת סוּס הַקְּרָב, / וְטֶרֶם הַכַּדּוּר יִגַּע בָּאָרֶץ,

הִכָּה בְּכֹחַ בּוֹ בְּמַחְבְּטוֹ, / עַד כִּי נֶחְבָּא כָּלִיל מֵעֵין רוֹאֶה.

מִיָּד פָּקַד הַמֶּלֶךְ הַדָּגוּל / לָתֵת כַּדּוּר אַחֵר לְסִיָוֻשׁ.

נָשַׁק יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר לַכַּדּוּר / לְקוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתֻּפִּים.

עַל סוּס שֵׁנִי יָשַׁב אָז סִיָוֻשׁ, / הִפִּיל קַלּוֹת אֶת הַכַּדּוּר מִכַּף, [1430]

וַחֲבָטוֹ בְּכֹחַ. הַכּדּוּר, / כְּמוֹ קָבַע פְּגִישָׁה עִם הַיָּרֵחַ,

נָסַק בַּשַּׁחַק וְנֶעְלַם מֵעַיִן; / תּוּכַל לֵאמֹר: ‘בְּלָעוּהוּ הַשָּׁמַיִם!’

אָכֵן פָּרָשׁ כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה שָׁם, / וְאֵין לְאִישׁ פָּנִים קוֹרְנוֹת כָּאֵלֶּה.

חִיּוּךְ עָלָה עַל פְּנֵי אַפְרָסִיָבּ, / הָאֲצִילִים הִתְפַּעֲלוּ בְּקוֹל

וְשׂוֹחֲחוּ אִישׁ עִם רֵעוֹ לֵאמֹר: / ‘רַכָּב דָּגוּל כָּמוֹהוּ לֹא רָאִינוּ.’ [1435]

אָמַר הַשָּׁהּ: 'גִּבּוֹר כָּזֶה יִהְיֶה / רַק אִישׁ אֲשֶׁר זוֹכֶה לְזֹהַר אֱלֹהִי.

טוּבוֹ, יָפְיוֹ כָּשְׁרוֹ וְזָהֳרוֹ / עוֹלִים עַל כָּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי.'

כִּסֵּא זָהָב הִצִּיבוּ בַּמִּגְרָשׁ / בַּצַּד, בָּא וְיָשַׁב הַמֶּלֶךְ בּוֹ;

אֶת סִיָוֻשׁ הוֹשִׁיב שָׁם לְפָנָיו, / וְלִרְאוֹתוֹ שָׂמַח הַשָּׁהּ מְאֹד.

אָמַר שׁוֹחֵר הַשֵּׁם לַחֲבוּרָה: / ‘עַתָּה לָכֶם הַכַּר וְהַכַּדּוּר.’ [1440]

שְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת יָצְאוּ לַתַּחֲרוּת / וְעַב אָבָק עָלָה עַד הַחַמָּה.

מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת פָּרְצוּ קְרִיאוֹת / עֵת הַכַּדּוּר עָבַר מִצַּד אֶל צַד.

הַתּוּרָנִים, מִשְׂתָּעֲרִים בְּכַעַס, / רָצוּ לִכְבּשׁ לָהֶם אֶת הַכַּדּוּר.

חָרָה לְסִיָוֻשׁ עַל אֲנָשָׁיו, / וְכֹה קָרָא בְּפַהְלַוִית קְדוּמָה:

'הֲלִפְנֵיכֶם מִגְרַשׁ מִשְׂחָק אוֹ קְרָב? / בְּחֶסֶד הַמַּזָּל הַהֲפַכְפַּךְ, [1445]

לִפְנֵי הַגְּמָר הַסִּיחוּ מַבַּטְכֶם, / וְהַכַּדּוּר יַגִּיעַ לַתֻּרְכִּים.'

הַפָּרָשִׁים הֵאֵטּוּ דַּהֲרָם, / וְלֹא הֵאִיצוּ עוֹד בְּסוּסֵיהֶם.

וְהַתֻּרְכִּים סוֹף סוֹף הִשִּׂיגוּ שַׁעַר, / וּכְהַצְלִיחָם הֵרִימּו רֹאשׁ.

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן אֶת הַתְּרוּעָה, / הֵבִין מַה נֶּאֱמַר בְּפַּהְלַוִית.

וְכֹה אָמַר אֶל סִיָוֻשׁ אַחַר כֵּן: / 'סִפֵּר אֶחָד לִי מִדּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמִי, [1450]

כִּי אֵין שֵׁנִי לְסִיָוֻשׁ בְּחֵץ, / בְּקֶשֶׁת, בְּצַוָּאר וּבִכְתֵפַיִם.'

כִּשְׁמֹעַ הַנָּסִיךְ דִּבְרֵי הַשָּׁהּ, / הוֹצִיא הַקֶּשֶׁת מֵהַמַּעֲטֶפֶת.

בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹתָהּ רִאשׁוֹן, / כִּי יְנַסֶּנָּה אִישׁ נוֹשֵׂא מִשְׂרָה.

הִבִּיט עָלֶיהָ מִשְׁתָּאֶה הַשָּׁהּ, / בִּרְכוֹת מַלְכוּת הַרְבֵּה קָרָא עָלֶיהָ,

וּלְגַרְסִיוַז נָתַן אוֹתָהּ וְשָׂח: / ‘כֹּף קֶשֶׁת זוֹ, וְיֶתֶר תֵּן עָלֶיהָ.’ [1455]

אִמֵּץ יָדַיִם נַעֲוֵה הַלֵּב, / אַךְ כָּל יְגִיעוֹתָיו עָלוּ בַּתֹּהוּ.

תָּפַס הַשָּׁהּ בַּקֶּשֶׁת, עַל בִּרְכָּיו / יָשַׁב וְכוֹפְפָהּ בְּמוֹ יָדָיו.

עָלֶיהָ שָׂם הַיֶּתֶר, וְצוֹחֵק / שָׂח: 'בָּהּ חִצְּךָ יָרוּם מֵעַל יָרֵחַ.

בִּימֵי חָרְפִּי הָיְתָה לִי גַּם כֵּן קֶשֶׁת / כְּמוֹ שֶׁלְּךָ, עַתָּה זְמַנִּים שׁוֹנִים.

אֵין בְּאִירָן, לֹא בְּתוּרָן אָדָם, / אֲשֶׁר יִשָּׂא כָּמוֹהָ בִּשְׂדֵה קְרָב, [1460]

לְבַד מִסִּיָוֻשׁ אִישׁ הַזְּרוֹעוֹת / וְהַכְּתֵפַיִם, לֹא יֹאבֶה אַחֶרֶת!'

עַל הַמִּגְרָשׁ הִצִּיבוּ מַטָּרָה, / וְסִיָוֻשׁ מַתְקִיף, לֹא לַהֲרֹג,

יָשַׁב כְּדִיו עַל גַּב קַל הָרַגְלַיִם, / לָחַץ בַּיְרֵכַיִם, וּמֵרִיעַ

קָלַע בַּחֵץ אֶל עֵין הַמַּטָּרָה, / לְנֹכַח לוֹחֲמִים צוֹפִים בַּפֶּלֶא.

חֵץ אָשׁוּר שֵׁנִי, אַרְבַּע נוֹצוֹת לוֹ, / הִנִּיחַ עַל הַקֶּשֶׁת וּדְרָכָהּ, [1465]

וְעוֹד בַּהַקָּפָה הָרִאשׁוֹנָה, / קָלַע שֵׁנִית אֶל בּוּל הַמַּטָּרָה.

עַתָּה הֵסֵב אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו יָמִינָה, / וְשׁוּב פָּגַע כְּפִי אֲשֶׁר אָבָה.

בַּסּוֹף תָּלָה קַשְׁתּוֹ עַל אֶזְרוֹעוֹ, / וּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְנָחַת.

הַמֶּלֶךְ קָם וְכֹה אָמַר אֵלָיו: / ‘תּוּשִׁיָּתְךָ – כָּבוֹד לַאֲבוֹתֶיךָ.’

מִשָּׁם שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָאַרְמוֹן / בְּלֵב שָׂמֵחַ וּמְיֻדָּדִים. [1470]

יָשְׁבוּ יַחְדָּו לְיַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, / וְזַמָּרִים מְשֻׁבָּחִים הִזְמִינוּ.

הִרְבּוּ לִשְׁתּוֹת עַד טוֹב לִבָּם בַּיַּיִן / לְחַיֵּי סִיָוֻשׁ הַמְהֻלָּל.

מֵהַשֻּׁלְחָן עָרַךְ הַמֶּלֶךְ שַׁי; / רַמָּךְ בְּרִתְמָתוֹ, כִּסֵּא וָכֶתֶר,

וְכֵן שִׂמְלָה מֵאֶרֶג לֹא גָּזוּר, / אֲשֶׁר תֵּבֵל לֹא רָאֲתָה כָּמוֹהוּ.

דִּינְרֵי זָהָב וַחֲרִיטִים עִם כֶּסֶף, / כַּדְכֹּד וּשְׁבוֹ, גְּדוֹלִים וְגַם קְטַנִּים. [1475]

וַעֲבָדִים הַרְבֵּה וַעֲלָמוֹת, / וְכוֹס גְּדוֹלָה גְּדוּשָׁה יַהֲלוֹמִים.

הַמַּתָּנוֹת צִוָּה הַשָּׁהּ לִמְנוֹת / וּלְסִיָוֻשׁ לַהֲבִיאָן הַבַּיְתָה.

לַאֲדוֹנֵי הָאֲדָמוֹת בָּאָרֶץ, / אֲשֶׁר לִבָּם בְּאַהֲבָה אִתּוֹ,

צִוָּה כִּי יִשְׁלְחוּ לוֹ דּוֹרוֹנוֹת, / אַף יְאָרְחוּ בַּתּוֹר בְּמִשְׁתָּאוֹת.

אֶל לוֹחֲמָיו אָמַר לְאוֹת רָצוֹן: / ‘רוֹעֶה הָעֶלֶם, וְאַתֶּם – הַצֹּאן!’ [1480]

אפראסיאבּ וסיאווּש יוצאים לצוד    🔗

אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ כֹּה אָמַר הַשָּׁהּ: / 'בּוֹא יוֹם אֶחָד אִתִּי לִשְׂדֵה הַצַּיִד,

שָׁם לִבּוֹתֵינוּ נְשַׂמַּח בַּצַּיִד, / וּבַמִּרְדָּף כָּל צַעַר נְגָרֵשׁ.'

עָנָה: ‘בְּכָל מוֹעֵד אֲשֶׁר תִּבְחַר, / וּלְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו תַּנְחֵנִי.’

יוֹם לֹא עָבוֹת יָצְאוּ לִשְׂדֵה הַצַּיִד, / לָקַח אִתּוֹ הַשָּׁהּ בַּזִּים, כְּלָבִים.

אִתָּם יָצְאוּ בְּנֵי לְוָיָה שׁוֹנִים / מִצְּבָא תּוּרָן וּצְבָא אִירָן גַּם יַחַד. [1485]

הִשְׁגִּיחַ סִיָוֻשׁ בָּעֲרוֹדִים. / מֵבִין הַמְלַוִּים מִהֵר כְּרוּחַ,

רִפָּה מוֹשְׁכוֹת, לָחַץ בַּדָּרְבוֹנוֹת, / הִדְהִיר סוּסוֹ עַל פְּנֵי גִּבְעָה וָעֵמֶק.

הִשִּׂיג עָרוֹד וַחֲצָאוֹ בַּתָּוֶךְ, / תֹּאמַר: ‘זֶה כֶּסֶף, וְיָדָיו מָאזְנַיִם!’

אַף לֹא גַּרְגִּיר הִכְרִיעַ אֶת הַכַּף, / הִשְׁתּוֹמְמוּ הַשָּׁהּ וַאֲנָשָׁיו.

הַנּוֹכְחִים דִּבְּרוּ לְבֵינֵיהֶם: / ‘אֵיזֶה סַיָּף אָצִיל הָאִישׁ הַזֶּה!’ [1490]

וְעוֹד הוֹסִיפוּ זֶה אֶל זֶה לֵאמֹר: / 'צָרוֹת כְּבָר בָּאוּ לָנוּ מֵאִירָן,

וּפְנֵי שָׂרֵינוּ בּוּז עָטוּ לֹא פַּעַם, / עַתָּה הַזְּמַן לְהִלָּחֵם בַּשָּׁהּ.'

בָּהָר, בַּגַּיְא וּבַמִּישׁוֹר רָדַף / אַחַר הַחַי בְּחֵץ וּבַכִּידוֹן,

בְּכָל מָקוֹם הִשְׁאִיר בַּעֲרֵמוֹת / לְכָל הַמִּשְׁתַּתְּפִים צֵדָה בְּשֶׁפַע.

הַפָּרָשִׁים חָזְרוּ בְּלֵב שָׂמֵחַ / מֵהַמָּקוֹם הַהוּא אֶל הָאַרְמוֹן. [1495]

אַפְרָסִיָבּ שָׂמֵחַ אוֹ עָצוּב, / לְבַד מִסִּיָוֻשׁ לֹא אָבָה אִישׁ.

לֹא עוֹד פָּתַח רָזָיו לִפְנֵי בְּנוֹ גַ’הְן / וְגַרְסִיוַז, לֹא שָׂמַח אִתָּם.

עִם סִיָוֻשׁ בִּלְבַד יוֹמָם וָלַיְלָה / הֵיטִיב לִבּוֹ, פָּתַח שְׂפָתָיו בִּצְחוֹק.

בְּאֹפֶן זֶה חָלְפָה שָׁנָה מֻצְלַחַת, / עָמָל וָגִיל חָלְקוּ שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד.

פּיראן משיא בתו לסיאווּש    🔗

פַּעַם אַחַת, פִּירָן וְסִיָוֻשׁ / יוֹשְׁבִים וּמְשׂוֹחֲחִים עַל הָא וְדָא. [1500]

אָמַר פִּירָן: 'אַתָּה פֹּה בְּאַרְצֵנוּ / כְּמִי אֲשֶׁר עוֹמֵד לְהִפָּרֵד.

מֵאַהֲבַת הַשַּׁהַנְשָׁהּ אֵלֶיךָ / שִׁמְךָ עַל לְשׁוֹנוֹ גַּם בִּשְׁנָתוֹ.

דַּע, כִּי אַתָּה לוֹ כְּאָבִיב שָׂמֵחַ, / אַתָּה צַלְמוֹ, נֶחָמָתוֹ בַּצַּר לוֹ.

אַתָּה רַם־יַחַשׂ, בֶּן כָּוֻס הַמֶּלֶךְ, / מַעֲלוֹתֶיךָ מַרְקִיעוֹת עַד סַהַר.

זָקֵן אָבִיךָ וְלִבְּךָ צָעִיר, / שְׁמֹר עַל זְכוּתְךָ לְכֵס הַמְּלוּכָה. [1505]

אַתָּה נְסִיךְ אִירָן וְגַם תּוּרָן, / וְיָד לַמְּלָכִים הַנִּדְגָּלִים.

אֲבָל רוֹאֶה אֵינֶנִּי מִקְּרוֹבֶיךָ, / אֲשֶׁר יִדְבַּק בְּךָ לְאָהָבְךָ.

בְּכָל תּוּרָן מוֹצֵא אֵינֶנִּי אִישׁ / יָאֶה לְךָ, אוֹ מִתחָרֶה אוֹ רֵעַ.

לֹא אָח לְךָ, אָחוֹת וְלֹא רַעְיָה, / אַתָּה זַלְזַל וְרָדִים בַּעֲרוּגָה.

מְצָא אִשָּׁה לְךָ כְּעֶרְכְּךָ, / וּמֵאִירָן אַל דְּאָגָה וָצַעַר, [1510]

שֶׁלְּךָ תִּהְיֶה כְּהֵאָסֵף אָבִיךָ, / אַתָּה תִּירַשׁ הַכֶּתֶר וְהַכֵּס.

מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד שָׁהּ הָעוֹלָם / שָׁלוֹשׁ יָפוֹת נוֹשְׂאוֹת כֶּתֶר צְפוּנוֹת.

כְּהִתָּקֵל בָּהֶן הַלְּבָנָה, / מֻקְסֶמֶת לֹא תָּסִיר מֵהֶן עֵינֶיהָ.

לְגַרְסִיוַז גַּם כֵּן שָׁלוֹשׁ בָּנוֹת, / מְיֻחָסוֹת מֵאָב וְגַם מֵאֵם.

סָבָן הוּא פַרִידוּן, דּוֹדָן – הַשָּׁהּ. / לָהֶן כְּתָרִים וּמְקוֹם כָּבוֹד בַּזְּבוּל. [1515]

בִּמְעוֹן נָשַׁי גַּם כֵּן שָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. / אִם נְחוּצוֹת לְךָ – הֵן שִׁפְחוֹתֶיךָ.

וְהַבְּכִירָה בָּהֶן הִיא גַ’רִירֶה, / אֵין מִתְחָרָה לָהּ בֵּין יְפוֹת הַתֹּאַר.

אִם חֵן תִּשָּׂא, תִּהְיֶה לְךָ אָמָה, / אַף תְּשָׁרֵת אוֹתְךָ בֶּאֱמוּנָה.'

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'תּוֹדָה רַבָּה! /נְהַג בִּי מֵעַתָּה כְּמוֹ בְּבֵן.

מִיפוֹת הַחֵן יָאָה לִי גַ’רִירֶה, / כִּי לִי בֵּיתְךָ יָקָר מִכָּל כָּבוֹד. [1520]

הִיא תְּשַׂמַּח גּוּפִי וְנִשְׁמָתִי, / וְלֹא אֶשָּׂא עֵינַיִם אֶל אַחֶרֶת.

בָּזֶה הִטַּלְתָּ עַל רֹאשִׁי חוֹבָה, / אֲשֶׁר כָּל עוֹד אֶחְיֶה לֹא אַזְנִיחֶנָּה.'

פִּירָן, אַחַר עָזְבוֹ אֶת סִיָוֻשׁ, / מִהֵר אֶל זוּגָתוֹ גֻּלְשַׁהְר וְשָׂח:

'הָכִינִי סִבְלוֹנוֹת לְגַ’רִירֶה / לְזֹהַר סִיָוֻשׁ הַנַּעֲלֶה.

אֵיךְ לֹא נִשְׂמַח וְלֹא יָגִיל לִבֵּנוּ, / אִם נֶכֶד כַּי־קֻבָּד הוּא חֲתָנֵנוּ?' [1525]

גֻּלְשַׁהְר, הָאֵם, הֵבִיאָה אֶת בִּתָּהּ, / הִנִּיחָה נֵזֶר עַל פְּאֵר רֹאשָׁהּ,

וּבְשֵׁשׁ מָשְׁזָר, בְּדִינָרִים, בְּפָז, / בְּדַרְכּוֹנִים, בְּנִיחוֹחוֹת וּבְצֶבַע

קִשְּׁטָה אוֹתָהּ כְּמוֹ אָבִיב שָׂמֵחַ, / אַחֲרֵי כֵן שָׁלְחָה אֶל הַנָּסִיךְ.

אוֹתָהּ הִשִּׂיאוּ לַנָּסִיךְ כַּדָּת /וְהוֹשִׁיבוּהָ כִּלְבָנָה בַּכֵּס.

אִישׁ לֹא יָדַע חֶשְׁבּוֹן עָשְׁרָהּ הָרַב, / כַּמָּה כִּסְאוֹת זָהָב מְשֻׁבָּצִים לָהּ. [1530]

כִּרְאוֹת יְפִי פָּנֶיהָ סִיָוֻשׁ, / שָׂבַע רֹב נַחַת וְצָחַק מֵאשֶׁר.

לַיְלָה וָיוֹם שָׂשׂ סִיָוֻשׁ עָלֶיהָ, / וְזֵכֶר אָב לֹא הֶעֱלָה עַל לֵב.

כֹּה זְמַן נִכָּר סָבַב גַּלְגַּל שָׁמַיִם / וְחֵלֶק סִיָוֻשׁ בַּכֹּל גָּדַל.

לִפְנֵי אַפְרָסִיָבּ עָלָה בִּרְבוֹת / הַזְּמַן בַּמַּעֲמָד וּבַכָּבוֹד.

פּיראן משוחח עם סיאווּש על פרנגִיס    🔗

שָׂח יוֹם אֶחָד אֶל סִיָוֻשׁ פִּירָן / הַמְיֻשָּׁב בְּדַעַת: 'אַי, נָסִיךְ! [1535]

אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי שָׁהּ צְבָא תּוּרָן / הֵרִים כִּתְרוֹ מֵעַל קָדְקֹד שָׁמַיִם;

יוֹמָם וָלַיְלָה נִשְׁמָתוֹ אַתָּה, / לִבּוֹ, נַפְשׁוֹ, כֹּחוֹ וְחָכְמָתוֹ.

בְּקֶשֶׁר נִשּׂוּאִים אִתּוֹ יָרוּם / מַעֲמָדְךָ מִדֵּי כָּל נְשִׁימָה.

אָמְנָם בִּתִּי כְּבָר אִשְׁתְּךָ, אֲבָל / אֲנִי דּוֹאֵג לְכָל אֲשֶׁר לְךָ.

אָכֵן טוֹבַת מַרְאֶה הִיא גַ’רִירֶה / וּבָהּ בִּלְבַד בָּחַרְתָּ מִכֻּלָּן, [1540]

אַךְ לַעֲשׂוֹת תֵּיטִיב אִם תְּבַקֵּשׁ / לְךָ פְּנִינָה מִשֹּׁבֶל הַשַּׁלִּיט.

לְבֵין בְּנוֹתָיו אֵין עוֹד כְּפַרַנְגִּיס / וְלֹא תִּרְאֶה פָּנִים, שֵׂעָר כָּאֵלֶּה.

בְּקוֹמָתָהּ גְּבוֹהָה מִבְּרוֹשׁ תָּמִיר, / עֲטֶרֶת מֻשְׁק שָׁחוֹר עוֹנֵד רֹאשָׁהּ.

עוֹלוֹת תְּכוּנוֹת הַנֶּפֶשׁ עַל מַרְאֶהָ, / וְהַתְּבוּנָה – אַחַת מֵאַמְהוֹתֶיהָ.

אֵי בְּכַּשְׁמִיר אוֹ בְּכָּבֻּל כָּמוֹהָ? / אִם תְּבַקְשֶׁנָּה, לֹא תֵּצֵא רֵיקָם.²¹ [1545]

הַמֶּלֶךְ הָאָצִיל יִהְיֶה קְרוֹבְךָ / וְזָהָרְךָ וְכִסְאֲךָ יַגִּיהוּ.

עֲשֵׂנִי שְׁלִיחֲךָ בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, / וּבְלִי מֵשִׂים אַגְדִּיל כְּבוֹדִי גַּם אָנִי.'

הִבִּיט בּוֹ סִיָוֻשׁ וְכֹה אָמַר: / 'מֵרְצוֹן אֱלוֹהַּ אֵין לְהִתְעַלֵּם.

אִם זֶה רְצוֹן שָׁמַיִם, קוֹם יָקוּם. / מִי יַעֲמֹד בִּפְנֵי תַּכְלִית סוֹדָם?

אִם אֶל אִירָן חוֹזֵר אֵינֶנִּי עוֹד / וּפְנֵי כָּוֻס־כַּי לֹא אוּכַל לִרְאוֹת, [1550]

אוֹ אֶת דַּסְתָּן הַשָּׂב, אֲשֶׁר גִּדְּלַנִי, / וְתַהַמְתַּן, אֲבִיבִי הַפּוֹרֵחַ,

אוֹ פְּנֵי בַּהְרָם, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, / שָׁפּוּר וְגִיו וַאֲחֵרִים בְּנֵי חַיִל;

אִם עַל כָּרְחִי נִתַּקְתִּי מִפְּנֵיהֶם, / וְאֶת בֵּיתִי בּוֹחֵר לִי בְּתוּרָן,

כַּעֲצָתְךָ עֲרֹךְ לִי נִשּׂוּאִים. / אוּלָם עַד בּוֹא הַיּוֹם נְצֹר הַסּוֹד.'

אָמַר וְעַפְעַפָּיו הִגִּירוּ דֶּמַע, / וַאֲנָחָה קָרָה בָּקְעָה מִמֶּנּוּ. [1555]

עָנָה פִּירָן: 'אָדָם חָכָם נִכְנָע / לַנְּסִבּוֹת אֲשֶׁר מַכְתִּיב הַזְּמָן.

אִישׁ לֹא יַחְמֹק מִגַּלְגַּל הָרָקִיעַ, / מִמֶּנּוּ קְרָב וּגְמוּל וְאַהֲבָה.

אִם יְדִידִים לְךָ בְּתוֹךְ אִירָן, / מָסְרֵם בִּידֵי אֱלוֹהַּ וְעָזְבֵם.

בֵּיתְךָ וְאוֹתוֹתֶיךָ בְּתוּרָן, / לְעֵת עַתָּה חָסוּם כִּסֵּא אִירָן.'

פּיראן משוחח עם אפראסיאבּ    🔗

פִּירָן, יוֹרֵד לְדַעַת סִיָוֻשׁ / בְּכָל דָּבָר גָּדוֹל וְגַם קָטָן, [1560]

בָּא אֶל חֲצַר הַשָּׁהּ בְּלֵב שָׂמֵחַ. / כְּרִדְתּוֹ מִסּוּסוֹ פִּנּוּ לוֹ דֶּרֶךְ,

דּוּמָם עָמַד לִפְנֵי מַלְכּוֹ זְמַן מָה. / פָּנָה אֵלָיו הַשָּׁהּ שׁוֹחֵר טוּבוֹ:

'מַדּוּעַ לְפָנַי אַתָּה בְּלִי אֹמֶר? / מַה שְּׁאֵלָתְךָ וּמַהִי דַּעְתְּךָ?

צְבָאִי וְאוֹצָרִי הֵם לִרְשׁוּתְךָ, / הַצְלָחָתְךָ אַתָּה – הַצְלָחָתִי.

כָּל מִי אֲשֶׁר הָיָה אֶצְלִי אָסוּר / וְשִׁחְרוּרוֹ גָּרַם לִי כְּאֵב וְנֶזֶק, [1565]

מִכַּעַס וּכְבָלִים כְּבָר שִׁחְרַרְתִּיו, / וִתַּרְתִּי עַל הַמִּלְחָמָה לְמַעַנְךָ.

בַּקֵּשׁ כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחֲךָ: / חוֹתָם אוֹ חֶרֶב אוֹ כִּסֵּא וָכֶתֶר.'

עָנָה לוֹ הֶחָכָם וְכֹה אָמַר: / 'יְהִי הַיְקוּם שׁוֹפֵעַ טוּב לְךָ!

לִי לְעַצְמִי רְכוּשׁ, אוֹצָר, צָבָא, / וּבְמַזָּלְךָ גַּם חֶרֶב, כֵּס וָכֶתֶר.

אֲשֶׁר לְסִיָוֻשׁ, שְׁלִיחוּת סוֹדִית / אֲנִי מֵבִיא לְאָזְנְךָ, מַצְבִּיא. [1570]

אָמַר אֵלַי: "הַגֵּד לְשָׁהּ תּוּרָן: / 'הֲרֵינִי מְאֻשָּׁר, שׁוֹחֵר שֵׁם טוֹב.

אוֹתִי כְּאָב נָשָׂאתָ עַל כַּפַּיִם, / וּמַזָּלִי הַטּוֹב נָתַן פֹּה פְּרִי.

עַתָּה, מַלְכִּי, דְּאַג לְנִשּׂוּאַי, / בְּטוֹב וּבְרַע אֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ.

לְךָ בְּסֵתֶר חֲדָרֶיךָ בַּת / הוֹלֶמֶת לְכִסְאִי וּלְאַרְמוֹנִי.

יוֹלַדְתָּהּ קוֹרֵאת לָהּ פַרַנְגִּיס, / בָּהּ מְאֻשָּׁר אֶהְיֶה, אִם אַךְ אֶזְכֶּה בָּהּ.''' [1575]

אַפְרָסִיָבּ שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים, / וּבִדְמָעוֹת עָנָה לוֹ לְפִּירָן:

'עַל הַנּוֹשֵׂא הַזֶּה שׂוֹחַחְנוּ כְּבָר / וְדַעְתְּךָ לֹא תָּאֲמָה דַּעְתִּי.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אָמַר אֵלַי / אָדָם נְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ עֵצָה:

"אַתָּה הַמְגַדּל גּוּר אֲריוֹת, / לָמָּה לְךָ כָּל העָמָל לַשָּׁוְא?

בִּיגִיעוֹתֶיך לְאַלְּפוֹ מִדּוֹת, / כְּשֶׁיּבְשִׁיל פִּרְיוֹ אַתָּה תּהְיֶה עָרֹם. [1580]

עת תֶּחֱזַקְנָה כַּפּוֹתָיו לְטֶרֶף, / אַתָּה רִאשׁוֹן תִּפֹּל בְּצִפָּרְנָיו."

וְעוֹד: קֳבָל כָּל גּבּוֹרֵי הַחַיִל, / רַבּי־מָגִים בְּקִיאים בַּכּוֹכָבִים

הִפְנוּ לוּחוֹתֵיהֶם אֶל החַמָּה, / וְאֶל אוֹתָהּ הַמַּסְקָנָה הִגּיעוּ,

כִּי בֶּעָתִיד, כְּהוָּלֵד נֶכְדִּי, / יָמִיט עָלַי אָסוֹן אַחַר אָסוֹן.²²

עַל אוֹצָרִי, כִּסְאִי וּמְחוֹזוֹתַי, / עַל אַדְמָתִי, צְבָאִי וְאַרְמוֹנִי, [1585]

כְּבוֹא הַיּוֹם יָבִיא נֶכְדִּי כְּלָיָה, / וְלֹא אֶמְצָא מִפְלָט מִכַּף יָדוֹ;

יִגְזֹל מִמֶּנִּי כָּל מְחוֹזוֹתַי, / וְעַל רֹאשִׁי יוֹרִיד צָרוֹת צְרוּרוֹת.

רוֹאֶה אֲנִי, דִּבְרֵי אֱמֶת שָׁמַעְתִּי, / אֲשֶׁר גָּמְרוּ הַמַּזָּלוֹת בַּסֵּתֶר.

מִשְּׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת יָקוּם נָסִיךְ / וְיַחֲבֹק עוֹלָם בִּזְרוֹעוֹתָיו;

יַשְׁחִית תּוּרָן עַד בְּלִי הוֹתֵר בָּהּ צֶמַח, / אַךְ עוֹד לִפְנֵי כֵן יְחַלֵּל כִּסְאִי. [1590]

מַדּוּע עֵץ אֶטַּע בְּמוֹ יָדַי, / אֲשֶׁר פִּרְיוֹ סַם מָוֶת, רוֹשׁ – עָלָיו.

נֵצֶר אַפְרָסִיָבּ וְכַּי־כָּוֻס / כְּלֶהָבָה יִהְיֶה אוֹ כְּנַחְשׁוֹל.

הַאִם יָשׁוּב מֵאַהֲבָה אִירָנָה, / אוֹ אֶל תּוּרָן יִפְנֶה מְאוֹר פָּנָיו?

מַדּוּעַ בְּמֵזִיד יִשְׁתֶּה אִישׁ רַעַל? / אַל לוֹ לִב;חֹר בִּנְשִׁיפַת נָחָשׁ.

הֲלֹא כָּל עוֹד יֵשֵׁב עִמָּנוּ פֹּה, / יְהְיֶה לִי סִיָוֻשׁ כְּאָח מֵרֶחֶם. [1595]

אַךְ אִם מִפֹּה יֵצֵא לִמְכוֹרָתוֹ, / מַסַּע עָרוּךְ יָפֶה אָכִין לוֹ אָז,

אַחֲזִירֶנּוּ לְאָבִיו בִּיקָר / לְפִי רְצוֹן יַזְדָּן, שׁוֹפֵט הַצֶּדֶק.'

אָמַר אֵלָיו פִּירָן: 'אַי, שַׁהְרְיָר! / דַּאֲגָתְךָ בָּזֶה הִיא פַּחַד שָׁוְא.

כָּל צֶאֱצָא מִזֶּרַע סִיָוֻשׁ / חָכָם יִהְיֶה, כּוֹבֵשׁ יִצְרוֹ, זָהִיר.

אַל בְּחוֹזֵי בַּכּוֹכָבִים תִּבְטַח, / וּבַמִּקְרֶה הַזֶּה נְהַג בְּשֵׂכֶל. [1600]

מִזּוּג הָאֲצִילִים יָקוּם יוֹרֵשׁ, / אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ יַגְבִּיהַּ עַד חַמָּה

כְּשַׁהְרְיָר אִירָן וְגַם תּוּרָן, / וּשְׁתֵּי הַמְּדִינוֹת מִקְּרָב תָּנַחְנָה.

מִזֶּרַע פַרִידוּן וְכַּי־קֻבָּד / זַן מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ לֹא יִצְמַח.

אַךְ אִם שָׁמַיִם מִתְכַּוְּנִים אַחֶרֶת, / גַּם פַּחַד לֹא יַגְבִּיר אֶת חִבָּתָם.

אֲשֶׁר עָתִיד לִהְיוֹת, הוּא גַּם יִהְיֶה, / וְלֹא יִפְחַת מִן הַגִּדּוּל אִם תִּזָּהֵר. [1605]

שִׂים לֵב, מַה מְּבֹרָךְ הַמַּעֲשֶׂה. / אֲשֶׁר תִּדְרשׁ מֵהַמַּזָּל – יָקוּם!'

עָנָה הַמֶּלֶךְ לְפִּירָן לֵאמֹר: / 'מֵעֲצוֹתֶיךָ אַךְ טוֹבוֹת צָמְחוּ.

כַּעֲצָתְךָ וּפְקֻדָּתְךָ אֶפְעַל, / לֵךְ וּבַצַּע יָפֶה מַשָּׂא נַפְשֶׁךָ.'

פִּירָן הִשְׁתַּחָוה בְּהוֹקָרָה, / בֵּרַךְ נִדְבַת הַמֶּלֶךְ וְיָצָא.

הֵרִים אֶת פְּעָמָיו אֶל סִיָוֻשׁ, / לְהַשְׁמִיעֵהוּ אֶת אֲשֶׁר קָרָה. [1610]

שְׂמֵחִים עַד בֶֹּקר אוֹר יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם, / שָׁטְפוּ בְּיַיִן עֶצֶב מִלִּבָּם.

סיאווּש נושא לאשה את פרנגיס    🔗

כְּשֵׂאת רֹאשׁוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כְּמָגֵן / בַּשַּׁחַק הַסּוֹבֵב תָּמִיד,

חָגַר מָתְנָיו שַׂר הַצָּבָא פִּירָן, / עָלָה עַל רַמָּכוֹ קַל הָרַגְלַיִם,

וְשָׂם פָּנָיו אֶל בֵּית זְבוּל סִיָוֻשׁ / וְלֹא חָסַךְ בְּרָכוֹת מִזָּהֳרוֹ.

אָמַר אֵלָיו: 'הִכּוֹן הַיּוֹם, נָסִיךְ, / אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ לְאָרֵחַ, [1615]

וְאִם תִּמְצָא אוֹתִי רָאוּי לְזֹאת, / אֶחְגֹּר מָתְנַיִם שׁוֹשְׁבִינָהּ לִהְיוֹת.'

לֵב סִיָוֻשׁ נִתְקַף בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, / בְּפִי פִּירָן הִסְמִיקוּ לְחָיָיו.

הֵן חֲתָנוֹ הָיָה, בַּעַל בִּתּוֹ, / אוֹתוֹ אָהַב כְּמוֹ בָּבַת עֵינוֹ.

שָׂח הַנָּסִיךְ: ‘עֲשֵׂה כִּרְאוּת עֵינֶיךָ, / כִּי סוֹד נִסְתָּר לִי בְּפָנֶיךָ אַיִן.’

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן שָׁב לָאַרְמוֹן, / וּבְכָל לִבּוֹ נִגַּשׁ לַחֲתֻנָּה. [1620]

אֶת הַמַּפְתֵּחַ אֶל מַחְסַן בַּדָּיו / הַלֹּא גְּזוּרִים הִפְקִיד בִּידֵי גֻּלְשַׁהְר,

אֲשֶׁר הָיְתָה הַגְּבֶרֶת בַּהַרְמוֹן, / וּלְחָכְמָתָהּ יָצָא בָּאָרֶץ שֵׁם.

לָקְחוּ מֵהַמֻּבְחָר בְּאוֹצָרוֹ: / אֶלֶף אַמָּה רִקְמַת זָהָב מִסִּין,

גְּבִיעִים מִשְּׁבוֹ וְצַלָּחוֹת מִנֹּפֶךְ, / מְמֻלָּאִים אָהָל וּמֻשְׁק נִיחוֹחַ;

כִתְרֵי פְּנִינִים, יָפִים לְמֶלֶךְ, שְׁנַיִם, / וּשְׁנֵי צְמִידִים, עֲנָק וַעֲגִילִים; [1625]

שְׁטִיחֵי רִצְפָּה מִטְעַן שִׁשִּׁים גְּמַלִּים, / גַּם תִּלְבּוֹשׁוֹת רִקְמַת זָהָב שָׁלוֹשׁ;

וְהַתְּמוּנוֹת בָּהֶן בְּפָז כָּתֹם, / מְשֻׁבָּצוֹת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת.

שְׁלוֹשִׁים גְּמַלִּים עוֹמְשֵׂי זָהָב וָכֶסֶף, / טַסֵּי זָהָב וּלְבוּשׁ תּוֹצֶאֶת פָּרְס;

כֵּס פָּז אֶחָד וְאַרְבָּעָה כִּסְאוֹת, / נַעֲלֵי פָּז מְשֻׁבָּצוֹת בְּנֹפֶךְ;

מָאתַיִם עֲלָמוֹת נוֹשְׂאוֹת גְּבִיעִים, / תֹּאמַר: ‘אֵין בָּאַרמֹון מָקוֹם פָּנוּי!’ [1630]

עוֹד שְׁלשׁ מֵאוֹת אָמָה בְּנִזְרֵי פָּז, / וּמְקְּרוֹבָיו מֵאָה דּוֹרְשֵׁי טוּבוֹ;

מֵאָה כּוֹסוֹת זַפְרָן וּמֻשְׁק מֵאָה. / כָּל אֵלֶּה, עִם גֻּלְשַׁהְר וְאַחְיוֹתֶיהָ

בְּתוֹךְ חֻפּוֹת זָהָב וְשֵׁש מָשְׁזָר, / עָשׂוּ דַּרְכָּם בַּסָּךְ חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת.

לַחֲלֻקָּה לָקְחָה אִתָּהּ הַגְּבֶרֶת / כְּמֵאָה אֶלֶף מַטְבְּעוֹת דִּינָר.

אֶל פַרַנְגִּיס הֵבִיאוּ הַכְּבֻדָּה / בְּשֶׁבַח וּבְהַלֵּל עַל לְשׁוֹנָם. [1635]

אָמְרָה גֻּלְשַׁהְר, מִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם: / ‘אֵין זֹאת כִּי נֹגַהּ תֵּאָרֵשׁ לְשֶׁמֶשׁ!’

מִצַּד שֵׁנִי הַמֶּלֶךְ וְפִּירָן / עָשׂוּ דַּרְכָּם מַהֵר אֶל סִיָוֻשׁ,

הִשִּׂיאוּ אֶת הַבַּת עַל פִּי הַנֹּהַג / וְכַנִּדְרָשׁ עַל פִּי אֱמוּנָתָם.

כְּתֻבָּה הֵכִינוּ לְעֵינֵי עֵדִים. / כְּכַלּוֹתָם לִכְתֹּב אֶת הַחוֹזֶה,

הֵרִיץ פִּירָן שָׁלִיחַ כְּעָשָׁן, / וְאֶת גֻּלְשַׁהְר שָׂלַח אֶל פַרַנְגִּיס [1640]

לַהֲבִיאָהּ מִיָּד אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ. / אָמְרָה לְפַרַנְגִּיס הַמְאֻשֶּׁרֶת,

כִּי בּוֹא תָבוֹא אֶל סִיָוֻשׁ בָּעֶרֶב / וְכַיָּרֵחַ תְּפָאֵר זְבוּלוֹ,

אָמְרָה. מִיָּד קִשְּׁטוּ אֶת הַכַּלָּה, / וּבִפְרָחִים יִפּוּ אֶת שְׂעָרָהּ.

כְּמוֹ יָרֵחַ פַרַנְגִּיס הוֹפִיעָה / לִפְנֵי נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר הַצָּעִיר.

שָׂמְחוּ הַשְּׁנַיִם זֶה בָּזֶה הַרְבֵּה, / וְאֵשׁ אַהֲבָתָם גָּדְלָה כָּל רֶגַע. [1645]

שָׁבוּעַ לֹא יָשְׁנוּ, לֹא עוֹף לֹא דָּג. / אִישׁ לֹא הִנִּיחַ רֹאשׁ לְהֵרָדֵם.

הָיְתָה הָאָרֶץ גַּן גָּדוֹל אֶחָד / מִקּוֹל זִמְרָה וּמִצְהֲלוֹת שִׂמְחָה.

אפראסיאבּ נותן לסיאווּש חבל ארץ    🔗

מִקֵּץ שִׁבְעַת יְמֵי הַחֲתֻנָּה / הֵכִין הַשָּׁהּ לְסִיָוֻשׁ דּוֹרוֹן:

סוּסִים קַלֵּי רַגְלַיִם וּכְבָשִׂים, / שִׁרְיוֹן, קְסָדוֹת, אַלּוֹת וּפְלָצוּרִים,

כִּיסֵי אֲדַרְכּוֹנִים וְדִינָרִים, / וְתִלְבּוֹשׁוֹת וְכָל מִינֵי דְּבָרִים. [1650]

גַּם חֶבֶל אֶרֶץ עַד יַם־סִין נָתַן לוֹ, / וּבוֹ מָנוּ עָרִים וַאֲדָמוֹת.

לְחֶבֶל זֶה מֵאָה פַּרְסָה הָאֹרֶךְ / וְלֹא יָדַע אָדָם לִמְדֹּד רָחְבּוֹ.

כָּתְבוּ מִנְשָׁר עַל מֶשִׁי צִבְעוֹנִי, / עַל פִּי מִשְׁפַּט הַמַּמְלָכָה כַּדָּת.

אוֹתוֹ שָׁלַח הַשָּׁהּ אֶל סִיָוֻשׁ, / בְּיַחַד עִם כִּסֵּא וְכֶתֶר פָּז.

אַחֲרֵי כֵן עָשָׂה מִשְׁתֶּה, וְכָל / מַגִּיעַ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק, [1655]

מָצָא שֻׁלְחָן וְטַבָּחִים וָיַיִן, / אָכַל, וְכָל אֲשֶׁר יָכֹל לָשֵׂאת,

שָׂם אֶל כֵּלָיו וֶהֱבִיאוֹ הַבַּיְתָה. / שִׁבְעָה יָמִים שָׂמְחוּ אוֹרְחֵי הַשָּׁהּ.

פָּתַח הַשָּׁהּ בְּרִיחֵי דַּלְתוֹת הַכֶּלֶא, / שִׂמַּח אֶת הַמַּזָּל וְאֶת נַפְשׁוֹ.

בְּבֹקֶר יוֹם שְׁמִינִי בָּא סִיָוֻשׁ / עִם הַגִּבּוֹר פִּירָן אֶל שָׁהּ תּוּרָן

בְּבַקָּשָׁה לָשׁוּב לְבָתֵּיהֶם, / כֹּה כָּל אֶחָד יִפְנֶה לְאַרְמוֹנוֹ. [1660]

פָּתְחוּ שְׁנֵיהֶם בְּשֶׁבַח וְאָמְרוּ: / 'אַי שַׁהְרְיָר הָאָרֶץ רַב הַחֶסֶד!

רְאֵה חַיִּים טוֹבִים בְּכָל יָמֶיךָ, / וְשׂוֹנַאֲךָ, גַּבּוֹ כָּפוּף יִהְיֶה.'

מִשָּׁם שְׂמֵחִים חָזְרוּ אֶל הָאַרְמוֹן / מְשׂוֹחֲחִים בְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם.

שָׁנָה תְּמִימָה בְּאַהֲבָה וּבְצֶדֶק, / בְּלִי תַּקָּלָה סָבַב גַּלְגַּל רָקִיעַ.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הוֹפִיעַ צִיר / אֶל סִיָוֻשׁ מֵעִם הַשָּׁהּ לֵאמֹר: [1665]

'דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ הַשָּׁהּ הַמְהֻלָּל, / וְכֹה אָמַר: "נָסִיךְ נוֹדָע בָּעָם!

מִפֹּה עַד סִין אֲשֶׁר לְךָ נָתַתִּי, / לֵךְ שׁוּט בָּאֲדָמוֹת וְתוּר אוֹתָן.

אִם עִיר מוֹשָׁב תִּקַּח לִבְּךָ, / וּבָהּ תִּמְצָא לְנַפְשְׁךָ מָנוֹחַ,

גּוּר בָּהּ, בָּעִיר הַזֹּאת, וּרְאֵה חַיִּים, / וְאַל תִּמְנַע מִמֶּךָּ רֶגַע אשֶׁר.'''

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ, עָלַץ לִבּוֹ, / הִכָּה בַּתֹּף, צָרַר אֶת הַמִּטְעָן. [1670]

צָבָא עִם נֶשֶׁק בְּדַרְכּוֹ לִוָּהוּ, / נוֹשֵׂא עִמּוֹ אוֹצָר, חוֹתָם וָכֶתֶר.

אַפִּרְיוֹנִים רַבִּים הֵכִינוּ שָׁם, / בָּהֶם הוֹשִׁיבוּ אֶת יְפוֹת הַתֹּאַר.

אֶת פַרַנְגִּיס הוֹשִׁיב בָּאַפִּרְיוֹן, / עָמַס מַשָּׂא וְאֶת צִוְתּוֹ הִסִּיעַ.

שְׂמֵחִים עָשׂוּ הַדֶּרֶךְ אֶל כֻתָּן, / הוּא וּמְלַוָּיו אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם אִתּוֹ,

כִּי מְפַקֵּד עִיר זֹאת פִּירָן הָיָה, / וְלֹא הָיָה שׂוֹנֵא לוֹ בְּתוֹכָהּ. [1675]

חֹדֶשׁ יָמִים הָיָה אוֹרְחוֹ בָּעִיר, / כְּפִי אֲשֶׁר הִבְטִיחַ סִיָוֻשׁ.

פֹּה כָּל זְמַנּוֹ בִּלָּה בַּנְּעִימִים: / בְּמִשְׁתָּאוֹת, בְּנֵבֶל אוֹ בְּצַיִד.

כִּנְקֹף הַחֹדֶשׁ, עִם קְרִיאַת הַגֶּבֶר, / נִשְׁמַע שׁוּב קוֹל הַתֹּף קוֹרֵא לַדֶּרֶךְ.

וְהַנָּסִיךְ יָצָא לִמְדִינָתוֹ, / פִּירָן בְּרֹאשׁ וְאַחֲרָיו צְבָאוֹ.

בְּכָל מָקוֹם, כְּהִוָּדַע בּוֹאוֹ, / יָצְאוּ לִקְרַאת הַשָּׁהּ שׁוֹעֵי הָעָם. [1680]

מְאֻשָּׁרִים יָצְאוּ מִבָּתֵּיהֶם, / וְכַמִּנְהָג קִשְּׁטוּ אֶת הָעוֹלָם.

עָלָה שָׁאוֹן בַּמַּמְלָכָה, תֹּאמַר: / ‘חָבְרוּ גַּם יַחַד אֶרֶץ וְשָׁמַיִם!’

מֵרֹב תְּשׁוּאוֹת וְקוֹל תְּרוּעָה, תֹּאמַר: / ‘יָצְאוּ הַלְּבָבוֹת מִבֵּית חָזָם!’

לִמְקוֹם יִשּׁוּב הִגִּיעוּ בְּרָכְבָם, / וְהוּא יָפֶה וּמְבֹרָךְ בַּכֹּל.

מִצַּד זֶה יָם, מִצַּד שֵׁנִי – הָרִים, / מִצַּד שְׁלִישִׁי שְׂדֵה צַיִד מְבֻדָּד. [1685]

הַרְבֵּה עֵצִים, וּמַיִם שָׁם זוֹרְמִים, / לֵב שָׂב פֹּה יְחַדֵּשׁ אֶת נְעוּרָיו.

פֹּה סִיָוֻשׁ פָּתַח אֶת פִּיו וְאֶל פִּירָן / אָמַר: 'רְאֵה, מַה מְּבֹרָךְ הַחֶבֶל!

אָכִין לִי פֹּה מָקוֹם יָפֶה, אֲשֶׁר / לִבִּי יִמְצָא בּוֹ נֶחָמָה וָאשֶׁר.

אָקִים קִרְיָה מַעֲטִירָה, וּבָהּ / גַּנֵּי שַׁעֲשׁוּעִים, אַרְמוֹן, אוּלָם.

קִרְיָה אֶבְנֶה, שִׂיאָהּ יִגַּע בַּסַּהַר, / הָרְאוּיָה לְכֵס מַלְכוּת וּלְכֶתֶר.' [1690]

עָנָה פִּירָן: 'נָסִיךְ חֲכַם לֵבָב, / עֲשֵׂה כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחֲךָ.

צַוֵּנִי, וַאֲנִי כְּחֶפְצְךָ / אָרִים אֶת מוֹשָׁבְך עַד הַיָּרֵחַ.

לֹא בְּאוֹצָר וּבְנַחְלָאוֹת חֶפְצִי, / בְּךָ מָקוֹם וּזְמַן לִי – רַק פֻּנְדָּק.'

אָמַר לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַי, אִישׁ מַזָּל! / בְּכֹחֲךָ עֵץ הַגְּדֻלָּה נוֹבֵב.

עָשְׁרִי וְאוֹצָרִי מִמֶּךָּ לִי, / בְּכָל מָקוֹם יְגִיעֲךָ נִכָּר. [1695]

פֹּה עִיר אָקִים תִּפְאֶרֶת בְּעָלֶיהָ, / וְכָל רוֹאֶיהָ יִשְׁתָּאוּ אֵלֶיהָ.'

סיאווּש בונה את גַּנְג־דִּז'    🔗

עַתָּה אֶפְתַּח דַּלְתוֹת הַמָּסוֹרָה, / וַאֲסַפֵּר סִפּוּר מֵהֶעָבָר,

סִפּוּר נִפְלָא עַל גַּנְג שֶׁל סִיָוֻשׁ, / הָעִיר וְקוֹרוֹתֶיהָ הַקְּדוּמוֹת.

הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים בּוֹרֵא עוֹלָם, / יוֹצֵר הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת,

אֲדוֹן הָאַיִן וְהַיֵּשׁ, זוּגוֹת / בָּרָא אֶת יְצוּרָיו, רַק הוּא אֶחָד. [1700]

הַלֵּל וָשֶׁבַח לַנָּבִיא, וְכֵן / לְכָל הַמְלַוִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ.

כְּהִתְרוֹקֵן הָאָרֶץ מִישָׁרִים, / עַל פֹּה לִהְיוֹת אַל תְּדַבֵּר אִתִּי.

אַיֵּה הַמְּלָכִים וְכִתְרֵיהֶם, / הַגִּבּוֹרִים הָאֲצִילִים – אַיָּם?

אַיֵּה הַחֲכָמִים, הַיַּדְעָנִים / וְכֵן יוֹדְעֵי הַכְּתָב הַלֹּא נִלְאִים?

אַיֵּה הָעֲלָמוֹת הָעֲנָווֹת, / הָעֲדִינוֹת אֲשֶׁר קוֹלָן עָנֹג? [1705]

אַיֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר יָשַׁב בְּקֵן / בָּהָר, רָחוֹק מִמְּנוּחָה וָאשֶׁר,

וְזֶה אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ נָגַע בָּעָב, / וְזֶה אֲשֶׁר כְּפִירִים הָיוּ צֵידוֹ?

עָפָר וּלְבֵנִים לִמְרַאֲשׁוֹתָם. / אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר רַק טוֹב זוֹרֵעַ.

עָפָר אֲנַחְנוּ וְאֶל עָפָר נָשׁוּב, / בְּכָל מָקוֹם חִיל, דְּאָגָה וָפַחַד.

אַתָּה תֵּלֵךְ אַךְ הַחַיִּים יַמְשִׁיכוּ, / וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר רָזֵיהֶם? [1710]

כָּל הָעוֹלָם חָכְמָה וְלֶקַח טוֹב, / מַדּוּעַ רֹאשׁ נָקֵל בְּמוּסָרוֹ?

שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ שְׁנוֹת חֲתִירָה מַתְמֶדֶת, / מֵסֵב פָּנִים מִשֶּׁפַע וּמִיֶּגַע.

כַּף חַמְדָנִית עוֹדְךָ מוֹסִיף לִשְׁלֹחַ / בְּעוֹד רֹב מְלַוֶּיךָ עֲזָבוּךָ.

הַאִם בַּסּוֹף לֹא כְּמוֹתָם תִּהְיֶה? / הַקְשִׁיבָה לְסִפּוּר מֵהֶעָבָר.

כִּהְיוֹת תֵּבֵל רֵיקָה מֵאַנְשֵׁי־שֵׁם, / מַה תְּבַקֵּשׁ אֶת כֶּתֶר הַיָּמְרָה? [1715]

בְּחַיֵּיהֶם מָלַךְ בָּאָרֶץ צֶדֶק, / וּבִזְכוּתָם פָּרְחָה הָאֲדָמָה.

עַתָּה שִׁמְעוּ קוֹרוֹת הָעִיר גַּנְג־דִּז', / הַקְשִׁיבוּ לִדְבָרַי, כִּי נְכוֹנִים,

אֵין עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מָקוֹם, / הַמְשַׂמֵּחַ לֵב אָדָם כְּגַנְג־דִּז',

הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה לוֹ סִיָוֻשׁ, / וְיֶגַע רַב בִּבְנִיָּתָהּ הִשְׁקִיעַ.

כְּעָבְרְךָ הַיָּם תִּמְצָא מִדְבָּר, / מִישׁוֹר רְחַב יָדַיִם אֵין בּוֹ מַיִם, [1720]

מֵעֵבֶר לַמִּדְבָּר אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת, / וּבָהּ עָרִים הַמְסַפְּקוֹת הַכֹּל.

מִשָּׁם וָהָלְאָה הַר תִּרְאֶה גָּבוֹהַּ, / אֲשֶׁר גָּבְהוֹ עוֹלֶה עַל כָּל אָמְדָּן.

עָלָיו בְּאֶמְצָעוֹ שׁוֹכֶנֶת גַּנְג־דִּז', / וְלֹא יַזִּיק לְךָ אִם גַּם תֵּדַע,

כִּי הֶקֵּפָהּ מֵאָה פַּרְסָה לְמַטָּה, / וְאֶת גָּבְהָהּ לִרְאוֹת תִּלְאֶה הָעַיִן.

חַפֵּשׂ מֵעֲבָרִים סָבִיב סָבִיב / וְלֹא תִּמְצָא אֶת הַכְּנִיסָה אֵלֶיהָ. [1725]

חוֹמַת הָאֶבֶן שָׁם מִצַּד אֶל צַד / שָׁלוֹשׁ כָּפוּל אַחַת־עֶשְׂרֵה פַּרְסָה.

לוּ כְּמִסְפַּר הַפַּרְסָאוֹת עָמְדוּ / הַמְּגִנִּים בַּדֶּרֶךְ אֶל הָעִיר,

מֵאָה אֶלֶף פָּרָשׁ לוֹבְשֵׁי שִׁרְיוֹן / בִּכְלֵי זֵינָם עֲבֹר שָׁם לֹא הִצְלִיחוּ.

כְּעָבְרְךָ תִּרְאֶה קִרְיָה גְּדוֹלָה, / בָּהּ עֲרוּגוֹת, גַּנִּים וּמִגְרָשִׁים,

מֶרְחֲצָאוֹת, נָהָר וְזֶרֶם מַיִם, / וּבְכָל רְחוֹב שִׁירָה, נִיחוֹחַ, צֶבַע. [1730]

חַיַּת בָּר בַּגְּבָעוֹת, צְבָאִים בָּעֵמֶק; / תִּרְאֶה הָעִיר, וְלֹא תֵּצֵא מִמֶּנָּה.

קוֹרְאִים וּפַסְיוֹנִים וְטַוָּסִים / תִּמְצָא כַּעֲלוֹתְךָ בָּהָר לְמַעְלָה.

בַּקַּיִץ אֵין שָׁרָב, אֵין קֹר בַּחֹרֶף, / בְּכָל מָקוֹם שִׂמְחָה, מָזוֹן וָרֹגַע.

חוֹלֶה לֹא יֵרָאֶה בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ, / אָכֵן גַּן עֵדֶן הִיא עַל אֲדָמוֹת.

זַכִּים הַמַּיִם וּמְתוּקִים לַחֵךְ, / וְהַשָּׂדוֹת כְּבָאָבִיב תָּמִיד. [1735]

שְׁלוֹשִׁים פַּרְסָה אָרְכָּהּ, שְׁלוֹשִׁים – רָחְבָּהּ, / מִדַּת פָּרַס אָרְכָּהּ וְכֵן רָחְבָּהּ.

פַּרְסָה וָחֵצִי עַד לְרֹאשׁ הָהָר, / הַהַעְפָּלָה אֵלָיו מַלְאָה כָּל גֶּבֶר.

מִמֶּנּוּ יִגָּלֶה לְךָ מִישׁוֹר, / אֲשֶׁר יָפֶה מִמֶּנּוּ אֵין לִרְאוֹת.

בְּמַסָּעָיו רָאָהוּ סִיָוֻשׁ, / וּמֵאַדְמוֹת תּוּרָן בָּחַר אוֹתוֹ.

לְמַעַן שְׁמוֹ וּתְהִלָּתוֹ בָּאָרֶץ / הִקִּיף חוֹמָה אֶת כָּל הָעִיר סָבִיב, [1740]

הָעֲשׂוּיָה מֵאֶבֶן, שַׁיִשׁ, מֶלֶט, / וְעוֹד מֵחֹמֶר לֹא יָדוּעַ לָנוּ.

וְהַחוֹמָה גָּבְהָהּ מֵאָה אַמָּה, / וּשְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת רָחְבָּהּ.

לֹא יַשִּׂיגוּהָ מַרְגֵּמָה וְחֵץ. / אַתָּה חַיָּב לִרְאוֹת אֶת עִיר הַפֶּלֶא,

כִּי מִי אֲשֶׁר יַפְסִיד לִרְאוֹת אוֹתָהּ, / יֵצֵא בְּרֹגֶז עִם הַמְשׁוֹרֵר.

שְׁתֵּי פְּרָסוֹת מִשְּׂפַת הַחֵל עַד מַטָּה / וּמִסָּבִיב חֲפִיר בָּאֲדָמָה. [1745]

לֹא תֶּחֱזֶה הָעַיִן קַרְקָעָהּ, / גַּם נֶשֶׁר שָׁמָה לֹא יַרְקִיעַ עוּף.

הַרְבֵּה עָמָל הִשְׁקִיעַ הַנָּסִיךְ / לְמַעַן הַגְּדֻלָּה, הַכֵּס, הַכֶּתֶר.

בָּחַר מָקוֹם יָפֶה שׁוֹבֶה כָּל לֵב / וּבַמָּקוֹם הַזֶּה בָּנָה קִרְיָה,

וּבָהּ אַרְמוֹן, אוּלָם, מִגְרַשׁ סוּסִים. / הַרְבֵּה עֵצִים נָטַע, וּלְעֵדֶן יָהּ

הָפַךְ אֶת הַמָּקוֹם בְּצִבְעוֹנִים, / בְּנַרְקִיסִים, וְרָדִים וְשׁוֹשַנִּים. [1750]

סיאווּש משוחח עם פּיראן על עתידו    🔗

כְּשׁוּב הַמְבַקְּרִים מֵהַמָּקוֹם, / וְסִיָוֻשׁ נִשְׁאַר עִם סוֹד לִבּוֹ,

פָּנָה אֶל הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים / לֵאמֹר: 'הִנֵּה הֵכַנְתִּי לִי פֹּה בַּיִת –

הַאִם יָבִיא לִי זֹהַר וּמַזָּל, / אוֹ יִנָּחֵם לִבִּי עַל מַעֲשַׂי?'

עָנוּ כֻּלָּם לְשָׁהּ הָאֲדָמוֹת: / ‘הַרְבֵּה מַזַּל בְּרָכָה בּוֹ לֹא תִּמְצָא.’

הַמַּעֲנֶה הִרְגִּיז אֶת סִיָוֻשׁ, / לִבּוֹ עָטַף, מָלְאוּ דְּמָעוֹת עֵינָיו. [1755]

רִפָּה מוֹשְׁכוֹת סוּסוֹ קַל־הָרַגְלַיִם, / וּמֵעֵינָיו זָלְגוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת.

אָמַר אֵליָו פִּירָן: ‘אַי, שַׁהְרְיָר, / מַדּוּעַ זֶה נָפַלְתָּ בְּרוּחֶךָ?’

וּתְשׁוּבָתוֹ הָיְתָה: 'לִבִּי דַּוָּי / וַאֲמֵלָה נַפְשִׁי בִּרְצוֹן שָׁמַיִם.

הֵן כָּל הַהוֹן אֲשֶׁר אֲנִי צוֹבֵר, / גַּם הָאַרְמוֹן וְהָאוֹצָר, הַכֹּל,

יִפֹּל בַּסּוֹף בִּידֵי אוֹיְבִי בְּנֶפֶשׁ. / אָסוֹן יִקְרֶה וּמָוֶת יַשִּׂיגֵנִי. [1760]

מָקוֹם כְּגַנְג־דִּז' לֹא תִּמְצָא בָּאָרֶץ, / אֵין עִיר כָּמוֹהָ מְשַׂמַּחַת לֵב.

נוֹתֵן הַטּוֹב הָיָה לִי בְּעֶזְרִי. / שִׂכְלִי וּמַזָּלִי הָיוּ עֵרִים,

וְכֹה בָּנִיתִי לִי קִרְיָה, אֲשֶׁר / רֹאשָׁה הִגְבִּיהָה עַד מְרוֹם כִּימָה.

וְגַם עַתָּה עוֹדִי טוֹרֵחַ בָּהּ, / אוֹסֵף שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה לְיַפּוֹתָהּ.

אַךְ כַּאֲשֶׁר תִּשְׁלַם הַמְּלָאכָה / וְחֶפְצֵי חֵן בְּכָל מָקוֹם יֵרָאוּ, [1765]

זְמַן רַב בָּאשֶׁר לֹא יִהְיֶה חֶלְקִי, / אָדָם אַחֵר יֵשֵׁב בְּאַרְמוֹנִי.

לֹא אָנֹכִי אֶשְׂמַח בּוֹ, גַּם לֹא בְּנִי, / אַף לֹא גִּבּוֹר דָּגוּל מִשְּׁאֵרַי.

לֹא אַאֲרִיךְ יָמִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, / וְלֹא אֶרְצֶה אַרְמוֹן עוֹד וְאוּלָם.

אַפְרָסִיָבּ יִבְחַר בּוֹ לְכִסְאוֹ, / עָלַי הַתָּם יָבִיא הַמָּוֶת קֵץ.

זֶהוּ סוֹד הַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים: / פַּעַם שִׂמְחָה יָבִיא, וּפַעַם –עֶצֶב.' [1770]

אָמַר אֵלָיו פִּירָן: 'אַי, שָׁהּ דָּגוּל! / אַל לְחִנָּם יֶהְגֶּה לִבְּךָ אֵימָה.

אַפְרָסִיָבּ גַּבְּךָ בְּעֵת צָרָה / וְעַל אֶצְבָּעֲךָ חוֹתַם מַלְכוּת.

אֲנִי גַּם כֵּן, כָּל עוֹד בִּי נְשָׁמָה, / אִיגַע לִשְׁמֹר לְךָ אֶת אֱמוּנִי.

אֶמְנַע הָרוּחַ מֵעֲבֹר עָלֶיךָ, / וְהָאֲוִיר מִסְּפֹר שַׂעֲרוֹתֶיךָ.'

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַי, אִישׁ שֵׁם טוֹב, / רוֹאֶה אֲנִי כִּי אַךְ כָּבוֹד חֶפְצֶךָ. [1775]

אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל סוֹדוֹת נַפְשִׁי, / כִּי לֵב נָבוֹן לְךָ בְּגוּף בָּרִיא.

לְךָ אוֹדִיעַ כַּוָּנַת יַזְדָּן, / וּמַה סּוֹד הַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים.

אַגִּיד לְךָ אֶת הֶעָתִיד לִקְרוֹת / אַחַר עָזְבִי הַכֵּס וְהָאַרְמוֹן,

וְלֹא תֹּאמַר אַחַר כֵּן כִּרְאוֹתְךָ זֹאת: / “אֵיךְ לֹא שִׁעֵר זֹאת סִיָוֻשׁ מֵרֹאשׁ?”

אַתָּה, פִּירָן, גִּבּוֹר חָכָם מְאֹד. / פְּתַח לִרְוָחָה אָזְנֶיךָ לִדְבָרַי: [1780]

לֹא יַחְלְפוּ מִזֶּה יָמִים הַרְבֵּה, / וּבְיַד שַׁלִּיט תּוּרָן עֲרוּם הַלֵּב

אֶכְרַע לַטֶּבַח עַל לֹא אָוֶן בִּי, / וְזָר יִתְפֹּשׂ כִּסְאִי וַעֲטַרְתִּי.

אַתָּה יָשָׁר, תִּשְׁמֹר לִי אֱמוּנִים, / אַךְ הַשָּׁמַיִם כְּבָר גָּזְרוּ הָאֹמֶר.

עֵקֶב דִּבָּה וְרֹעַ הַמַּזָּל / תַּשִּׂיג אוֹתִי רָעָה בְּאֵין אָשָׁם.

תִּרְגַּשׁ אִירָן וְתִתְגָּעֵשׁ תּוּרָן, / וְהַשִּׂנְאָה תַּשְׁחִית אֶת הַחַיִּים. [1785]

הָאֲדָמָה תִּרְוֶה כְּאֵב וָיֶגַע / וְחֶרֶב הַנָּקָם תִּמְשֹׁל בַּחֶלֶד.

הַרְבֵּה דְּגָלִים יוֹפִיעוּ מֵאִירָן, / כְּתֻמִּים, שְׁחוֹרִים, כְּחֻלִּים וַאֲדֻמִּים,

שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה תִּהְיֶינָה לִמְשִׁסָּה, / וְאוֹצָרוֹת יָפוּצוּ לְכָל עֵבֶר.

פַּרְסוֹת סוּסִים יַשְׁחִיתוּ כָּל חֶלְקָה, / וּמֵי נַהֲרוֹתֶיהָ יִדָּלְחוּ.

מַצְבִּיא תּוּרָן עַל מַעֲשָׂיו / וְעַל דִּבְרֵי הַבֶּלַע יִתְחָרֵט, [1790]

אֲבָל לְלֹא הוֹעִיל. עָשָׁן כָּבֵד / כְּבָר יְתַמֵּר מִכָּל הַיִּשּׁוּבִים,

בְּכָל הָאָרֶץ תִּשָּׁמַע שַׁוְעָה, / דָּמִי יַסְעִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אֲדוֹן עוֹלָם כָּתַב כֹּה בַּשָּׁמַיִם / וּבְמִצְוָתוֹ יִתֵּן הַזֶּרַע פְּרִי.

בּוֹא נְשַׂמַּח לִבֵּנוּ וְנִשְׁתֶּה, / כְּבוֹא הָעֵת לָצֵאת מִפֹּה, נֵצֵא.

מַה יִּצָּמֵד לִבְּךָ לִמְלוֹן דְּרָכִים זֶה, / מַדּוּעַ מֶלֶךְ יְגַדֵּל אוֹיְבוֹ?' [1795]

פִּירָן הִרְהֵר בְּשֵׂחַ סִיָוֻשׁ, / וְהַדְּבָרִים הִכְאִיבוּ לְלִבּוֹ.

אָמַר: 'צָרָה הֵבֵאתִי עַל נַפְשִׁי, / אִם זֶה אֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ לִי אֱמֶת הוּא,

אֲנִי אוֹתוֹ מָשַׁכְתִּי לְתוּרָן, / הֵפַצְתִּי זֶרַע הַנָּקָם בָּאָרֶץ.

אוֹתוֹ מָשַׁכְתִּי לְתוּרָן לִסְבֹּל. / נָתַתִּי אֶרֶץ, כֶּתֶר וְאוֹצָר, [1800]

שָׁכַחְתִּי הַזְהָרוֹת הַשַּׁהַנְשָׁהּ, / אַף כִּי שְׁמַעְתִּין, וְלֹא אַחַת, מִפִּיו.'

רוֹחֵשׁ לוֹ אַהֲבָה הִרְהֵר פִּירָן: / 'מִי נוֹעַ הַשָּׁמַיִם, תַּכְלִיתָם

וְרָזֵיהֶם פָּתַח לִפְנֵי לִבּוֹ? / הֵן כָּל הַזְּמַן הוֹגֶה הוּא בְּאִירָן.

זָכַר אֶת כַּי־כָּוֻס, כִּסֵּא הַשָּׁהּ / וְאֶת יָמָיו שָׁם הַמְאֻשָּׁרִים.'

בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים עוֹדֵד נַפְשׁוֹ, / אַךְ מִפִּתְרוֹן נָבוֹן דַּעְתּוֹ הִסִּיחַ. [1805]

עַד סוֹף הַדֶּרֶךְ שׂוֹחֲחוּ הַשְּׁנַיִם, / חָתַר הַלֵּב לַחְשׂף אֶת הַבָּאוֹת.

בְּבַת־אַחַת נָדַמָּה הַשִּׂיחָה, / כְּרִדְתָּם מֵאֻכְּפֵיהֶם לָאָרֶץ.

שֻׁלְחַן זָהָב עָרְכוּ. לַשְׁכִּיחַ סֵבֶל / הִזְמִינוּ יַיִן, זַמָּרִים וָנֵבֶל.

אפראסיאבּ שולח את פּיראן לתור את הארץ    🔗

שִׁבְעָה יָמִים בִּלּוּ בַּנְּעִימִים / וְשׂוֹחֲחוּ בְּמַלְכֵי הָעוֹלָם,

וּבַשְּׁמִינִי מִכְתָּב מֵאֵת הַשָּׁהּ / הִגִּיעַ אֶל מַצְבִּיא צִבְאוֹת תּוּרָן: [1810]

'בָּחְרָה צָבָא מִבֵּין הַגִּבּוֹרִים, / וְלֵךְ מִפֹּה עַד בּוֹאֲךָ יַם־סִין.

מִשָּׁם שִׂים פְּעָמֶיךָ אֶל גְּבוּל הֹדּוּ, / מֵהֹדּוּ סַע וְגַע אֶל מֵי הַסִּנְד.

עֲבֹר בִּמְדִינוֹתַי וּגְבֵה הַמַּס, / וּפְלשׁ עִם צְבָאֲךָ לִגְבוּל כַזַר.'

מִשַּׁעַר הַגִּבּוֹר עָלָה שָׁאוֹן; / תֻּפִּים וְצֶלְצְלִים הִרְעִידוּ אֶרֶץ.

מִכָּל הָעֲבָרִים נִזְעַק אֵלָיו / צְבָא לוֹחֲמִים גָּדוֹל הַשָּׂשׂ לַקְּרָב. [1815]

כְּהֵעָרֵךְ הַחַיִל מוּל הַשַּׁעַר, / יָצָא לַדֶּרֶךְ כַּאֲשֶׁר צֻוָּה.

וְסִיָוֻשׁ, עָשִׁיר בְּחֶפְצֵי עֶרֶךְ, / סוּסִים בְּרִתְמָתָם וְדִינָרִים לוֹ,

כְּהִפָּרְדוֹ מֵעִם פִּירָן, נִשְׁאַר, / אוּלָם פִּירָן יָצָא כְּצַו הַשָּׁהּ.

סיאווּש בונה את סיאווּש־גִּרְד    🔗

מַלְאָךְ מָהִיר מֵאֵת אַפְרָסִיָבּ / בַּלַּיְלָה בָּא אֶל סִיָוֻשׁ כְּאֵשׁ,

וּבְאַמְתַּחְתּוֹ אִגֶּרֶת אַהֲבָה / כְּתוּבָה כְּמוֹ שָׁמַיִם בְּהִירִים: [1820]

'מֵאָז נִפְרַדְנוּ לֹא יָדַעְתִּי אשֶׁר, / מֵהִרְהוּרַי אֵין רֶגַע לִי מָנוֹחַ.

אֲבָל מָקוֹם, יָפֶה לְטַעַמְךָ, / מָצָאתִי בְּתוּרָן בַּעֲבוּרְךָ.

אֲפִלּוּ יָפֶה וְטוֹב מְקוֹם שִׁבְתֶּךָ, / וְאֵין לִבְּךָ יוֹדֵעַ צַעַר מַהוּ,

עֲזֹב מִיָּד מוֹשַׁב הַמְּלוּכָה, / וּזְרֹק רָאשֵׁי אוֹיְבֶיךָ לֶעָפָר.'

שַׂר הַצָּבָא הֶעְמִיס אֶת מַשָּׂאוֹ, / וְאָץ לַדֶּרֶךְ כְּמִצְוַת הַשָּׁהּ. [1825]

אֶלֶף גְּמַלִּים אֲדַמְדַּמֵּי שֵׂעָר / עָמְסוּ סְחוֹרָה מִכָּל צֶבַע וָרֵיחַ.

מֵאָה גְּמַלִּים נָשְׂאוּ אֲדַרְכּוֹנִים, / וְאַרְבָּעִים מֵהֶם דִּינְרֵי זָהָב.

רָכְבוּ אִתּוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים / שׁוֹלְפֵי חֶרֶב מֵאִירָן וְתוּרָן,

וְלִפְנֵיהֶם מַסַּע הַמַּתָּנוֹת / וִיפוֹת הַתֹּאַר בְּאַפִּרְיוֹנִים:

שְׁלַל אֳדָמִים וּשְׁבוֹ מַלְכוּתִיִּים, / כְּתָרִים מְשֻׁבָּצִים וַעֲנָקִים, [1830]

בְּשָׂמִים כְּמוֹ עִנְבָּר, אָהָל וּמֻשְׁק, / שְׁטִיחֵי רִקְמָה וְכָרִיּוֹת שֶׁל מֶשִׁי,

מִבְחָר מִסִּין, מִפָּרְס וּמִמִּצְרַיִם / יָצָא אִתּוֹ, מִטְעַן שְׁלוֹשִׁים גָּמָל.

וְסִיָוֻשׁ עִם כָּל אַנְשֵׁי צְבָאוֹ / הַנּוֹדָעִים שָׂמוּ פְּנֵיהֶם בַּהָרָה.²³

כְּהַגִּיעָם הִצְבִּיעַ עַל מָקוֹם, / שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב,

וְשָׁם בָּנָה עִיר אַרְמוֹנוֹת גְּבוֹהִים, / גַּנִּים וַעֲרוּגוֹת פְּרָחִים יָפִים. [1835]

כָּתְלֵי הָאוּלָמוֹת כֻּסּוּ תְּמוּנוֹת / שָׁהִים וּמִלְחָמוֹת וּמִשְׁתָּאוֹת,

בֵּין הַשְּׁאָר תְּמוּנַת כָּוֻס בְּכֶתֶר, / צָמִיד לוֹ וְאַלָּה וְכֵס מַלְכוּת.

אִתּוֹ בַּכֵּס רֻסְתַּם, אִישׁ גֵּו הַפִּיל, / גּוּדַרְז וְזָל וְכָל הַחֲבוּרָה.

בְּצַד אַחֵר: אַפְרָסִיָבּ, צְבָאוֹ, / פִּירָן וְגַרְסִיוַז צְמֵא הַנָּקָם.

בְּאִירָן וּבְתוּרָן הָיְתָה הָעִיר / הַנְּעִימָה שִׂיחַת הָאֲצִילִים. [1840]

בְּכָל פִּנַּת רְחוֹב בָּנָה כִּפָּה, / אֲשֶׁר שִׂיאָה נָגַע בָּעֲנָנִים.

הַזַּמָּרִים בָּעִיר הִשְׁמִיעוּ שִׁיר, / הַלּוֹחֲמִים עָמְדוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם.

סִיָוֻשׁ־גִּרְד קֹרְאָה בְּפִי הָעָם, / מְאֻשָּׁרִים הָיוּ בָּהּ תּוֹשָׁבֶיהָ.

פּיראן מבקר בסיאווּש־גּרד    🔗

כְּשׁוּב פִּירָן מֵהֹדּוּ וּמִסִּין, / שָׁמַע שְׁבָחִים עַל הַקִּרְיָה בְּלִי סְפוֹר.

בְּכָל תּוּרָן יָצָא מַהֲלָלָהּ. / בְּאִרְד נוֹסְדָה בִּרְצוֹן הַכּוֹכָבִים. ²⁴ [1845]

פִּירָן שָׁמַע עַל גַּן, אַרְמוֹן, אוּלָם, / פְּרָחִים, נָהָר, מִישׁוֹר, הָרִים וָעֵמֶק.

חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִרְאוֹת מַה סִּיָוֻשׁ / עוֹלֵל בַּחֶבֶל הֶעָשִׁיר הַהוּא.

כָּל אִישׁ אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי לָזֹאת, / מַתְאִים לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲגִיגָה.

אֶלֶף מִגִּבּוֹרָיו הַחֲכָמִים, / כְּבוֹא שְׁעַת הַיְצִיאָה, הִסִּיעַ.

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב אֶל הַמָּקוֹם, / יָצְאוּ אֵלָיו סִיָוֻשׁ וּצְבָאוֹ. [1850]

כְּהִתְקָרֵב פִּירָן אֶל הַנָּסִיךְ, / יָרַד מֵעַל סוּסוֹ כְּהַשְׁגִּיחוֹ בּוֹ.

גַּם סִיָוֻשׁ נָחַת מֵעַל שְׁחוֹרוֹ, / וְאֶת פִּירָן חִבֵּק בִּזְרוֹעוֹתָיו.

מִיָּד שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַקִּרְיָה / פִּירָן וְסִיָוֻשׁ הַגִּבּוֹרִים.

הֵם סָבְבוּ אֶת הַקִּרְיָה כֻּלָּהּ, / אֲשֶׁר לִפְנֵי כֵן שְׂדֵה קוֹצִים הָיְתָה,

וְהִיא גַּנִּים, אַרְמוֹן וְאוּלַמּוֹת, / זוֹהֶרֶת מִכָּל עֵבֶר כִּמְנוֹרָה. [1855]

פִּירָן סִיֵּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, / וְלֹא חָסַךְ שְׁבָחִים מִסִּיָוֻשׁ.

אָמַר: 'בְּלִי הוֹד וְזֹהַר הַכַּיִים, / וּבְלִי לַחְגֹּר מָתְנֶיךָ בְּחָכְמָה,

בַּמְּשִׂימָה אֲשֶׁר יָזַמְתָּ פֹּה / לְהֶשֵּׂגִים כָּאֵלֶּה לֹא הִגַּעְתָּ.

הוּא יָד וָשֵׁם יִהְיֶה עַד יוֹם הַדִּין / בֵּין אֲצִילֵי הָעָם הַגִּבּוֹרִים.

יִחְיוּ בְּטוֹב בָּנֶיךָ וּנְכָדֶיךָ / כַּאֲדוֹנִים וּכִמְנַצְּחִים,שְׂמֵחִים.' [1860]

אַחַר תּוּרוֹ בְּחֵלֶק מֵהָעִיר, / אֶל גַּן הַשָּׁהּ וּלְאַרְמוֹנוֹ הִגִּיעַ.

שָׂמֵחַ, מְאֻשָּׁר, דּוֹאֵג לַכֶּתֶר / שָׂם לְאַפֶּדֶן פַרַנְגִּיס פָּנָיו.²⁵

קִדְּמָה פְּנֵיהֶם בַּפֶּתַח בַּת הַשָּׁהּ, / בֵּרְכָהּ וְשַׁי דִּינְרֵי זָהָב נָתְנָה לוֹ.

מִשָּׁם הִגִּיעַ אֶל כֵּס סִיָוֻשׁ, וּכִרְאוֹתוֹ קְהַל הַמְשָׁרְתִים,

דִּבְרֵי הַלֵּל הִשְׁמִיעַ לַנָּסִיךְ, / וְתִשְׁבָּחוֹת לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם. [1865]

עַתָּה יָשְׁבוּ לְיַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, / לְקוֹל זִמְרָה עִם יַיִן וּמַשְׁקִים.

שִׁבְעָה יָמִים בִּלּוּ עִם כּוֹס בַּכַּף, / עִתִּים שְׂמֵחִים עִתִּים גַּם שִׁכּוֹרִים,

וּבַשְּׁמִינִי הִגִּישׁ פִּירָן תְּשׁוּרוֹת / מֵהַמַּסָּע וַאֲחֵרוֹת, כְּמוֹ:

אַבְנֵי אֹדֶם וַעֲדָיֵי מַלְכוּת, / שְׁטִיחֵי רִקְמָה וְנֵזֶר מְשֻׁבָּץ,

דִּינְרֵי זָהָב, סוּסִים בְּאֻכְּפֵיהֶם, / מִתְגֵי זָהָב לָהֶם, כַּר עוֹר נָמֵר. [1870]

לְפַרַנְגִּיס עֲנַק יַהֲלוֹמִים, / צָמִיד, כֶּתֶר וַעֲגִילִים נָתַן,

וְאֶל כֻתַּן יָצָא, כִּי כְבָר עָלָה / בְּמַחְשַׁבְתּוֹ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

כְּהַגִּיעוֹ שָׂמֵחַ אֶל בֵּיתוֹ, / נֶחְפַּז לְהֵרָאוֹת בְּאַרְמוֹנוֹ.

שָׂח אֶל גֻּלְשַׁהְר: 'מִי לֹא רָאָה גַּן עֵדֶן, / וְלֹא יָדַע מַה בּוֹ רִצְוָן נָטַע,²⁶

יֵלֵךְ לִרְאוֹת אֶת זוֹ קִרְיַת הָאשֶׁר, / גַּן עֵדֶן הֵם הַכֵּס וְהָאַרְמוֹן. [1875]

כְּשֶׁמֶשׁ בְּאַרְמוֹן סֻרוּשׁ בְּרוּךְ יָהּ, / זוֹרֵחַ סִיָוֻשׁ חֲכַם הַלֵּב בָּהּ.²⁷

לִשְׂמֹחַ קְצָת צְאִי לָסֹב בָּאָרֶץ, / לְכִי וְתוּרִי אֶת עִיר סִיָוֻשׁ.

תִּרְצִי לֵאמֹר: “אֲדוֹן הָעִיר הַזֹּאת / טוֹב מֵעִירוֹ מֵאִיר אֶת הַמִּזְרָח.”

תִּרְאִי אֶת פַרַנְגִּיס, אוֹרָה וָזֹהַר, / כְּסַהַר בֶּן שְׁבוּעַיִים עַל יַד שֶׁמֶשׁ.'

מִשָּׁם יָצָא אֶל שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ, / עוֹשֶׂה הַדֶּרֶךְ כִּסְפִינָה בַּמַּיִם. [1880]

בָּא וְסִפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר פָּעַל, / כַּמָּה מִסִּים גָּבָה בִּמְדִינוֹתָיו,

אֵיךְ נֶאֱבַק בְּהֹדּוּ בְּאוֹיְבָיו / וְרָאשֵׁיהֶם הִשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר.

מִזֶּה עָבַר לְפֹעַל סִיָוֻשׁ / סִפֵּר הַכֹּל מִכָּל אֲשֶׁר רָאָה.

חָקַר אוֹתוֹ הַשָּׁהּ, שָׁאַל פְּרָטִים / עַל עִיר וָפֶלֶךְ, עַל כִּסֵּא וָכֶתֶר.

עָנָה פִּירָן: 'אָדָם אֲשֶׁר יִרְאֶה / גַּן עֵדֶן זֶה בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, [1885]

בֵּינוֹ וּבֵין הָעֵדֶן לֹא יַבְדִּיל, / וְיַחֲשֹׁב אֶת סִיָוֻשׁ לְשֶׁמֶשׁ.

רָאִיתִי עִיר בָּאָרֶץ, שֶׁכָּמוֹהָ / אִישׁ לֹא רָאָה בְּסִין אוֹ בְּתוּרָן.

בָּהּ מַיִם, אַרְמוֹנוֹת, גַּנִּים, תֹּאמַר: / “אַךְ תַּעֲרֹבֶת שֵׂכֶל וּנְשָׁמָה.”

אַל תִּרְגַּן חִנָּם וְתִתְלוֹנֵן, / אִם אֵין לְךָ עַל מָה לְהִתְאוֹנֵן.

זְבוּל פַרַנְגִּיס רָאִיתִי מֵרָחוֹק – / אוֹצָר יַהֲלוֹמִים מִתְנוֹצְצִים! [1890]

מִגַּן הָעֵדֶן לוּ יָרַד סֻרוּשׁ, / נָפַל בְּהוֹד, בְּזֹהַר, בְּחָכְמָה,

בְּיֹפִי וּבְמִדּוֹת מֵחֲתָנְךָ, / אֲשֶׁר הוּא בְּטִיבוֹ לְרוּחֲךָ.

הַמְּדִינוֹת שָׁקְטוּ מִמִּלְחָמָה, / כַּאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁבוּ לַתְּבוּנָה.

יִשְׁכֹּן בְּךָ לֵב חֲכָמִים תָּמִיד, / וְרוּחַ הַגְּבוּרָה אַל תַּעַזְבֶךָּ.'

שָׂמַח הַשָּׁהּ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרוֹ; / הָעֵץ אֲשֶׁר נָטַע נָתַן פִּרְיוֹ. [1895]

אפראסיאבּ שולח את גרסיוז אל סיאווּש    🔗

אַפְרָסִיָבּ הִגִּיד לְגַרְסִיוַז / אֶת כָּל אֲשֶׁר גָּלָה אָזְנוֹ פִּירָן,

וְכֹה אָמַר: 'לְסִיָוֻשׁ־גִּרְד לֵךְ, / וְתוּר אוֹתָהּ סָבִיב בְּלֵב שָׂמֵחַ.

קָשׁוּר לֵב סִיָוֻשׁ לְנוֹף תּוּרָן, / וְאֶת אִירָן מַזְכִּיר אֵינֶנּוּ עוֹד.

עַתָּה כְּהִפָּרְדוֹ מִכֵּס וָכֶתֶר, / מִנִּי גּוּדַרְז, בַּהְרָם וְכַּי־כָּוֻס,

וְאֶת רֻסְתַּם רוֹאֶה אֵינֶנּוּ עוֹד, / אֵין בְּכַפּוֹ אַלָּה וְלֹא קַרְדֹּם, [1900]

מָקוֹם אֲשֶׁר הָיָה דַּרְדַּר וָקוֹץ, / הָפַךְ לְעִיר כְּמוֹ אָבִיב שָׂמֵחַ.

אַרְמוֹן נִשָּׂא הֵקִים לְפַרַנְגִּיס / בָּעִיר הַזֹּאת וְלִכְבוֹדָהּ דָּאַג.

הִכּוֹן אֵפוֹא לַדֶּרֶךְ וְכַלֵּךְ, / אֶל סִיָוֻשׁ הָרֵם אֶת פְּעָמֶיךָ.

לְיַד כִּסְאוֹ הָרָם נְצֹר לָשׁוֹן, / וְדוּן אוֹתוֹ כְּשָׁהּ לְכָל דָּבָר,

בְּצַיִד וּבְמִשְׁתֶּה, בְּהַר וּבְעֵמֶק /אוֹ כְּשִׁבְתּוֹ בְּרֹאשׁ בַּאֲסֵפָה. [1905]

לְנֹכַח נִכְבָּדָיו כָּבוֹד חֲלֹק לוֹ, / הַב גֹּדֶל לוֹ וּתְהִלָּתוֹ הַשְׁמַע.

הָכֵן לוֹ מַתָּנָה וְאַל תַּחְסֹךְ: / כְּתָרִים, סוּסִים, כְּסָפִים וְאַבְנֵטִים,

כֵּס מְשֻׁבָּץ, בַּדֵּי רִקְמָה מִסִּין, / צְמִידִים, אַלּוֹת, חוֹתָם וַחֲרָבוֹת,

שְׁטִיחִים, בְּשָׂמִים – מִבְחַר שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה / מִכָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא בְּאוֹצָרְךָ.

קַח מַתָּנָה לְפַרַנְגִּיס גַּם כֵּן, / בַּקֵּר אוֹתָהּ וְאַל תַּחְסֹךְ שְׁבָחִים. [1910]

וְאִם יִשְׂמַח, יִצְחַק הַמְאָרֵחַ, / שְׁהֵה בָּעִיר הָעַלִּיזָה שְׁבוּעַיִם.'

בָּחַר לוֹ גַּרְסִיוַז הַמְהֻלָּל / כְּאֶלֶף פָּרָשִׁים מִבְּנֵי תּוּרָן.

הַנּוֹדָעִים הֵרִימוּ אָז אָבָק, / מְמַהֲרִים לָבוֹא לְסִיָוֻשׁ־גִּרְד.

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ, יָצָא לַדֶּרֶךְ, / מִהֵר עִם אֲנָשָׁיו קַדֵּם פָּנָיו.

הַנְּסִיכִים חִבְּקוּ אָז זֶה אֶת זֶה, / וְסִיָוֻשׁ שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ. [1915]

מִשָּׁם יָצְאוּ יַחְדָּו אֶל הָאַרְמוֹן, / וּבוֹ סִדֵּר לָהֶם חַדְרֵי מַרְגּוֹעַ.

לְמָּחֳרָת בָּא גַּרְסִיוַז בַּבֹּקֶר, / לִמְסֹר אֶת הַתְּשׁוּרוֹת וְהַשְּׁלִיחוּת,

וסִיָוֻשׁ אַךְ שָׂם עֵינָיו בַּשַּׁי, / הִסְמִיק כְּוֶרֶד בִּתְקוּפַת אָבִיב.

עָלָה עַל רַמָּכוֹ מְהִיר הַצַּעַד, / עִם פָּרָשֵׁי אִירָן בְּעִקְּבוֹתָיו,

וּלְגַרְסִיוַז הֶרְאָה פִּלְאֵי הָעִיר / וּרְחוֹבוֹתֶיהָ, וְחָזְרוּ לַדְּבִיר. [1920]

הוּלדת פִרוּד לסיאווּש    🔗

כְּעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ בָּא שָׁלִיחַ / לְסִיָוֻשׁ, וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה לֵאמֹר:

'נְוַת בֵּיתְךָ, בַּת הַמַּצְבִּיא פִּירָן, / יַלְדָה לְךָ זָכָר מֵאִיר כְּסַהַר!

נָתְנוּ לוֹ שֵׁם, פִרוּד הַמְאֻשָּׁר. / כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן בְּאֹפֶל לַיְלָה

צִוָּה אוֹתִי וְעוֹד פָּרָשׁ אַחֵר: / “הָבִיאוּ אֶת הַחֲדָשָׁה לָאָב!”

גַּם אֵם הַיֶּלֶד גַ’רִירֶה בִּתְּךָ, / גְּבִירַת נְשׁוֹת הַיַּחַשׂ בָּאַרְמוֹן, [1925]

צִוְּתָה מִמִּטָּתָהּ אֶת הָאָמָה / לִטְבֹּל כַּף יַד הַיֶּלֶד בְּזַפְרָן

וּלְהַטְבִּיעָהּ עַל הַמִּכְתָּב. צִוָּה פִּירָן: / "אֶל סִיָוֻשׁ שָׂאֵהוּ, וֶאֱמֹר:

נִתְּנָה מִשְׁאַלְתְּךָ. אָמְנָם כְּבָר שַׂבְתִּי, / אֲבָל יַזְדָּן לְעֵת זִקְנָה שִׂמְּחַנִי.'''

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: ‘כֵּס הַגְּדֻלָּה / אַל יִתְפַּנֶּה לָעַד מִזֶּה הַיֶּלֶד!’

אֲדַרְכּוֹנִים שִׁפְעָה אָז הֶעֱנִיק / לַמְבַשֵּׂר, מַשָּׂא לַעֲיֵפָה. [1930]

כִּשְׁמֹעַ גַּרְסִיוַז אֶת הַבְּשׂוֹרָה, / חָשַׁב: ‘פִּירָן כַּיּוֹם נוֹהֵג כְּמֶלֶךְ.’

אֶל פַרַנְגִּיס הִגִּיעוּ עַלִּיזִים, / הֵבִיאוּ הַבְּשׂוֹרָה הַמַּרְנִינָה.

עַל כִּסֵּא שֵׁן רָאָה אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת / וְכֶתֶר שְׁבוֹ עוֹנֶדֶת לְרֹאשָׁהּ.

שְׁפָחוֹת רַבּוֹת עוֹמְדוֹת בְּנִזְרֵי פָּז, / פְּנֵי סַהַר הֵן, לִפְנֵי הַלְּבָנָה.

הִיא קָמָה מִכִּסְאָהּ, בֵּרְכָה, / וְשָׁאֲלָה הַאִם קָשְׁתָה הַדֶּרֶךְ. [1935]

אַךְ גַּרְסִיוַז נִסְעָר בְּלֵב וּבְנֶפֶשׁ, / שִׁנָּה אֶת טַעְמוֹ וְנָהֳגוֹ.

חָשַׁב בַּלֵּב: 'לֹא תַּעֲבֹר שָׁנָה, / וְסִיָוֻשׁ לֹא יִתְחַשֵּׁב בְּאִישׁ.

הֵן בְּקָרוֹב מַלְכוּת וְכֵס יִהְיוּ לוֹ, / וְכֵן אוֹצָר, צָבָא וַאֲדָמוֹת.'

סִתְרֵי לִבּוֹ הוּא לֹא גִלָּה לְאִישׁ. / חִוֵּר פָּנִים וּמִתְפַּתֵּל אָמַר:

‘אַתָּה אוֹכֵל אֶת פְּרִי יְגִיעֲךָ, / חַיֵּה בְּטוּב הוֹנְךָ כָּל הַיָּמִים.’ [1940]

הֵם שָׂמוּ בָּאוּלָם כִּסְאוֹת פָּז שְׁנַיִם, / יָשְׁבוּ בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבְמַזָּל טוֹב.

הִגִּיעוּ מְנַגְּנִים וְגַם מוֹזְגִים / לַכֵּס הַמְשֻׁבָּץ יַהֲלוֹמִים,

בְּעוֹד בְּזֶמֶר וּבְחָלִיל נוֹסְכִים / שִׂמְחָה בְּנֶפֶשׁ כָּל הַנּוֹכְחִים.

סיאווּש משחק בפּוֹלוֹ־סוסים    🔗

כַּחְשׂף הֶשֶּׁמֶשׁ בְּאוֹרָהּ כָּל סוֹד, / מַפְנָה פָּנִים לְכָל מַקוֹם מֵעָל,

יָצָא נְסִיךְ אִירָן אֶל הַמִּגְרָשׁ / לְתַחֲרוּת הַפּוֹלוֹ מֵאֻכָּף. [1945]

כַּדּוּר רִאשׁוֹן יָדָה אָז גַּרְסִיוַז / וְסִיָוֻשׁ שָׂם אַחֲרָיו פָּנִים.

בְּכֶפֶף הַמַּחְבֵּט תָּפַשׂ אוֹתוֹ, / וּמִתְחָרֵהוּ רַק מָצָא אָבָק.

מִכֹּחַ הַמַּחְבֵּט עָף הַכַּדּוּר, / תּוּכַל לֵאמֹר: ‘בְּלָעוּהוּ הַשָּׁמַיִם!’

אֶל מְלַוָּיו הָאַמִּיצִים אָמַר: / ‘עַתָּה תּוֹרְכֶם, וְהַמִּגְרָשׁ לָכֶם!’

הָאִירָנִים עָלוּ עַל הַמִּגְרָשׁ / וְחִישׁ כָּבְשׁוּ אֶת הַכַּדּוּר הַטָּס. [1950]

עָלַץ לֵב סִיָוֻשׁ בְּגִבּוֹרָיו; / כִּבְרוֹשׁ אָצִיל צָפָה בָּם מֵהַצַּד.

צִוָּה אָז לְהַצִּיב שָׁם כֵּס זָהָב, / כְּבוֹא הָעֵת לַהֲטָלַת כִּידוֹן.

יָשְׁבוּ בַּכֵּס הַמַּצְבִּיאִים הַשְּׁנַיִם, / עוֹקְבִים אַחַר מִשְׂחַק הַגִּבּוֹרִים.

אָצִים כְּמוֹ אָבָק הַפָּרָשִׁים / וְעַל כְּבוֹדָם מְתַחֲרִים בָּרֹמַח.

שָׂח גַּרְסִיוַז אֶל סִיָוֻשׁ: 'נָסִיךְ / וְאִישׁ מוֹפֵת וְנֵצֶר מְלָכִים! [1955]

עוֹלוֹת מַעֲלוֹתֶיךָ עַל כָּל יַחַשׂ! / הַרְאֵה נָא לַתֻּרְכִּים כִּשְׁרוֹנוֹתֶיךָ.

בְּחֹד כִּידוֹן, בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת / גַּלֵּה נָא זֹאת הַפַּעַם אֶת כֹּחֶךָ.'

טָפַח יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר עַל חָזֵהוּ / וּמִכִּסְאוֹ עָבַר לְאֻכָּפוֹ.

חָמֵשׁ שְׁרָיוֹת חִבְּרוּ מִקְשָׁה אַחַת / (לָשֵׂאת שִׁרְיָה אַחַת דָּבָר לֹא קַל),

אוֹתָן הִצִּיבוּ בְּשׁוּלֵי הַשֶּׁטַח, / וְהַצָּבָא צוֹפֶה מֵעֲבָרִים. [1960]

נָטַל אָז סִיָוֻשׁ אֶת כִּידוֹנוֹ, / אֲשֶׁר הָיָה מַזְכֶּרֶת מֵאָבִיו,

אוֹתוֹ נָשָׂא בִּקְרַב מָזַנְדַּרָן / וּבוֹ יָצָא לְצֵיד הָאֲרָיוֹת.

אֶל הַמִּגְרָשׁ יָצָא, כִּידוֹן בַּכַּף, / תִּמְרֵן בְּמוֹשְׁכוֹתָיו כְּפִיל שִׁכּוֹר,

תָּקַע חֻדּוֹ בַּצְּרוֹר וְֶהֱנִיפוֹ, / הָאַבְזֵמִים וְהַקְּשָׁרִים נִתְּקוּ.

אֶת כִּידוֹנוֹ הֵרִים עַתָּה לְמַעְלָה, / הַשִּׁרְיוֹנוֹת הִשְׁלִיךְ בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ. [1965]

הַפָּרָשִׁים עִם גַּרְסִיוַז צְמֵא קְרָב / יָצְאוּ בַּכִּידוֹנִים הָאֲרֻכִּים

אֶל הַמִּגְרָשׁ לִבְדֹּק הַשִּׁרְיוֹנוֹת / וְלֹא מָצְאוּ אֶחָד לֹא מְפֹרָק.

סִיָוֻשׁ דָּרַשׁ אַרְבַּע סוֹחֵרוֹת, / תּוֹצֶרֶת גִּיל וּשְׁתֵּי צִנּוֹת פְּלָדָה.

בִּקֵּשׁ קַשְׁתּוֹ, חִצָּיו מֵעֵץ אָשׁוּר. / שִׁשָּׁה שָׂם בָּאַבְנֵט, שְׁלוֹשָׁה בַּכַּף.

אֶחָד נוֹסָף עַל יֶתֶר שָׂם. לָחַץ / צַלְעוֹת הַסּוּס וְהַצָּבָא מַבִּיט. [1970]

חֵץ הַנָּסִיךְ הַמְהֻלָּל פִּלַּח / הַסּוֹחֵרוֹת וְהַצִּנּוֹת גַּם יַחַד.

בְּאֹפֶן זֶה אֶת כָּל הָעֲשָׂרָה / יָרָה, שִׁבְחוּהוּ נַעַר וְזָקֵן.

כָּל הַחִצִּים עַד הָאַחְרוֹן הִבְקִיעוּ, / וְכָל אֶחָד קָרָא בְּשֵׁם יַזְדָּן.

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז: ‘אַי, שַׁהְרְיָר! / אֵין בְּאִירָן אוֹ בְּתוּרָן דּוֹמֶךָּ!’

בּוֹא שְׁנֵינוּ וְנֵצֵא אֶל הַמִּגְרָשׁ, / אֲנִי אִתְּךָ לְנֹכַח הַצְּבָאוֹת, [1975]

נִתְפֹּשׂ אִישׁ אִישׁ בַּחֲגוֹרַת רֵעֵהוּ, / וְנֵאָבֵק כְּלוֹחֲמִים בַּקְּרָב.

אֵין מִתְחָרִים לִי בְּתוּרָן בָּזֹאת / וְאֵין הַרְבֵּה סוּסִים כְּרַמָּכִי.

כָּמוֹנִי פֹּה אֵין מִתְחָרֶה לְךָ / בִּצְבָא אִירָן בְּיַחַשׂ וּבְקוֹמָה.

עַתָּה אִם אֲרִימְךָ מֵאֻכָּפְךָ, / וְאֶשְׁמָטְךָ פִּתְאֹם לָאֲדָמָה,

תּוֹדֶה לִי, כִּי עוֹלֶה אֲנִי עָלֶיךָ / בְּאֹמֶץ לֵב בְּכֹחַ וּבִזְרוֹעַ, [1980]

אוּלָם אַתָּה אִם תִּשְׁמְטֵנִי אַרְצָה, / לֹא עוֹד אוֹסִיף לָסֹב בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.'

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַל כֹּה תֹּאמַר, / אַתָּה נָסִיךְ, אַרְיֵה שׁוֹחֵר קְרָבוֹת,

רַמָּכְךָ כְּמֶלֶךְ לְסוּסִי, / קוֹבָעֲךָ לִי כְּאָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ.²⁸

בְּחַר אִישׁ אַחֵר מִבֵּין הַתּוּרָנִים, / אֲשֶׁר יָסֹב אִתִּי בְּלֹא אֵיבָה.'

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז: 'נָסִיךְ אַמִּיץ, / לֹא יִגָּרֵם כָּל נֶזֶק מִמִּשְׂחָק. [1985]

הַמִּתְחָרִים בִּשְׂדֵה הַמִּשְׂחָקִים / רַק אוֹחֲזִים אִישׁ בְּאַבְנֵט רֵעֵהוּ.'

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַתָּה שׁוֹגֶה. / נִבְצָר מִמֶּנִּי לְתַחֵר אִתְּךָ.

פּוֹתְחִים בִּשְׂחוֹק וְנִסְחָפִים לִקְרָב, / חוֹרְקִים שִׁנַּיִם גַּם אִם מְחַיְּכִים.

אַתָּה אֲחִי הַמֶּלֶךְ בָּעוֹלָם, / פַּרְסוֹת סוּסְךָ דּוֹרְסוֹת אֶת הַיָּרֵחַ.

מַה תְּצַוֵּנִי – אֶעֱשֶׂה, אַךְ לֹא / אָפֵר הַבְּרִית וְהַהֶסְכֵּם בֵּינֵינוּ. [1990]

מֵעֲמִיתֶיךָ קְרָא לוֹחֵם־אַרְיֵה, / רָכוּב עַל רֶכֶשׁ זֶה קַל הָרַגְלַיִם,

וְאִם גָּמַרְתָּ אֹמֶר כִּי אֶלְחַם / וְרֹאשׁ גְּדוֹלֶיךָ לֶעָפָר אַפִּיל,

אֶחְגֹּר מָתְנַיִם לֹא לְהִתְבַּזּוֹת / לִפְנֵי מַעֲלָתְךָ, נָסִיךְ דָּגוּל.'

חִיֵּךְ שׁוֹחֵר הַשֶּׁבַח גַּרְסִיוַז, / כִּי נָעֲמוּ לוֹ הַדְּבָרִים שָׁמַע,

וְלַתֻּרְכִּים אָמַר: 'אַי, גִּבּוֹרִים! / אֲשֶׁר מִכֶּם אִוָּה לוֹ שֵׁם עוֹלָם, [1995]

יֵצֵא לְהִתְגָּרוֹת בְּסִיָוֻשׁ, / וְרֹאשׁ גְּאֵי אִירָן יַפִּיל לָאָרֶץ.'

שָׁמְעוּ, אֲבָל נָצְרוּ פִּיּוֹתֵיהֶם. / בְּמַעֲנֶה נִגַּשׁ גֻּרוּי וְשָׂח:

‘אִם אֵין אַחֵר לְהִתְחָרוֹת אִתּוֹ / מַתְאִים אֲנִי לְהִתְיַצֵּב בַּקְּרָב.’

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים מִפִּי גֻּרוּי / מָלְאוּ פְּנֵי סִיָוֻשׁ קְמָטִים הַרְבֵּה.

שָׂח גַּרְסִיוַז אֵלָיו: ‘אַי, שַׁהְרְיָר! / אֵין כְּגֻרוּי גִּבּוֹר בְּכָל צְבָאֵנוּ!’ [2000]

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַךְ צְחוֹק הוּא לִי / לְהִתְחָרוֹת בַּלּוֹחֲמִים בִּלְתֶּךָ.

בְּרָה שְׁנַים גִּבּוֹרִים בִּמְקוֹם אֶחָד, / יֵצְאוּ אֵלַי לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה.'

הָיָה אִישׁ גֵּא שֵׁנִי שָׁם, שְׁמוֹ דַּמּוּר, / וְלֹא הָיָה כָּמוֹהוּ אִישׁ לְכֹחַ.

הוּא רַק שָׁמַע אֶת סִיָוֻשׁ, וּכְמוֹ / עָשָׁן מִהֵר וְהִתְיַצֵּב לַקְּרָב.

קָרְבוּ שְׁנֵיהֶם וּבָאוּ, מִתְפַּתְּלִים, / וְסִיָוֻשׁ יָצָא לַתַּחֲרוּת. [2005]

מִיָּד תָּפַשׂ בַּחֲגוֹרַת גֻּרוּי, / לְאַבְזֵמוֹ שָׁלַח אֶת כַּף יָדוֹ,

וּמֵאֻכָּף הֵרִים וְהִשְׁלִיכוֹ / לָאָרֶץ בְּלִי עֶזְרַת אַלָּה וָחֶבֶל.

עַתָּה פָּנָה אֶל הַשֵּׁנִי, דַּמּוּר, / לָפַת חָזוֹ וְצַוָּארוֹ בְּכֹחַ.

עַל נְקַלָּה הֵרִים מֵהָאֻכָּף / קֳבָל גְּאֵי הָרֹאשׁ הַמִּתְפַּלְּאִים,

וֶהֱבִיאוֹ טוּב־לֵב אֶל גַּרְסִיוַז, / תֹּאמַר:‘אֶפְרוֹחַ תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ!’ [2010]

מֵעַל סוּסוֹ יָרַד, פָּתַח יָדוֹ, / וּבְכֵס הַפָּז יָשַׁב צוֹחֵק בְּקוֹל.²⁹

חָרוֹן אָחַז אֶת גַּרְסִיוַז לָזֹאת, / הָדְאַג לִבּוֹ, הִצְהִיבוּ לְחָיָיו.

מֵהַכִּסְאוֹת חָזְרוּ אֶל הָאַרְמוֹן, / וְרָאשֵׁיהֶם מֵעַל שַׁבְּתַאי הִגְבִּיהוּ.

שִׁבְעָה יָמִים לְקוֹל מֵיתָר עִם יַיִן / יָשְׁבוּ אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בְּנֵי הַמַּזָּל,

וּבַשְּׁמִינִי הִתְכּוֹנְנוּ לָלֶכֶת. / וְסִיָוֻשׁ, אֶת כָּל חֶבְיוֹן נַפְשׁוֹ [2015]

מִכְתָּב שָׁלַח אֱלֵי אַפְרָסִיָבּ, / בּוֹ מַחְמָאוֹת וּבַקָּשַׁת שָׁלוֹם.

וּמַתָּנוֹת נָתַן לְגַרְסִיוַז. /הַתּוּרָנִים שְׂמֵחִים עָזְבוּ הָעִיר,

וְזֶה עִם זֶה שׂוֹחֲחוּ זְמַן רַב / עַל בְּרוּךְ הַכִּשְׁרוֹנוֹת וְעַל עִירוֹ.

אַךְ גַּרְסִיוַז שׁוֹחֵר הָרִיב חָשַׁב: / 'צָרָה נִשְׁקֶפֶת לָנוּ מֵאִירָן.

הַשָּׁהּ הִזְמִין אֵלָיו מִשָּׁם אוֹרֵחַ, / אֲשֶׁר מִלֵּא חֶרְפַּת דָּמִים פָּנֵינוּ. [2020]

שְׁנֵי אֲרָיוֹת, כְּמוֹ גֻּרוּי, דַּמּוּר, / אֲשֶׁר הֵם גִּבּוֹרִים צְמֵאֵי קְרָבוֹת,

הָיוּ חַסְרֵי אוֹנִים וּמִסְכֵּנִים / בִּידֵי פָּרָשׁ אֲשֶׁר שָׂמָם לְלַעַג.

אוּלָם לֹא דַּי בָּזֶה: בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ / וּבְמַעֲשָׂיו לֹא רֹאשׁ תִּמְצָא אוֹ רֶגֶל.'

גרסיוַז חוזר ומעליל על סיאווּש בפהי אפראסיאבּ    🔗

בְּרוּחַ זוֹ עַד לַחֲצַר הַשָּׁהּ / נָסַע מִבְּלִי לָנוּחַ וְלִישֹׁן.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל מֶלֶךְ צְבָא תּוּרָן, / שָׁאַל אוֹתוֹ זֶה שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת. [2025]

הַרְבֵּה סִפֵּר וְהַמִּכְתָּב נָתַן, / קְרָאוֹ הַמֶּלֶךְ וְצָחַק מִגִּיל.

הִשְׁגִּיחַ גַּרְסִיוַז הַמְהֻלָּל / בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָרַעֲנַנִּים,

וְכָל כֻּלּוֹ הָגָה אֵיבָה וָרֹגֶז. / הָיָה אָז עֶרֶב, הֶאֱפִילָה שֶׁמֶשׁ,

וְכָל הַלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנָתוֹ. / וְגַם כִּקְרֹעַ יוֹם אֶת סוּת הַחשֶׁךְ,

רֹאשׁ אִישׁ הַכַּעַס לֹא נִרְדַּם עֲדֶנָּה, / וְכֹה בָּא אֶל אוּלַם אַפְרָסִיָבּ. [2030]

כְּהִפָּנוֹת הַחֶדֶר מִזָּרִים, / יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ עַל דָּא וְהָא.

בַּסּוֹף שָׂח גַּרְסִיוַז: 'אַי, שַׁהְרְיָר! / זֶה סִיָוֻשׁ שִׁנָּה אֶת טַעֲמוֹ.

שְׁלִיחִים אֵלָיו הִגִּיעוּ מִכָּוֻס / בַּסֵּתֶר לֹא אַחַת וְגַם לֹא שְׁתַּיִם.

שְׁלִיחִים קִבֵּל גַּם כֵּן מִסִּין וְרוּם, / אִתָּם שׁוֹתֶה הוּא לְחַיֵּי אָבִיו.

צְבָא לוֹחֲמִים אָסַף, וְלֹא קָטָן, / וְבוֹ פִּתְאֹם יַדְאִיג אֶת לֵב הַשָּׁהּ. [2035]

לוּלֵא הֻכָּה בְּשִׁגָּעוֹן אָז תּוּר, / לֹא בָּא הַפֶּגַע עַל אִירַג' בַּחֶלֶד.

שְׁנֵי יְסוֹדוֹת בָּאָרֶץ, אֵשׁ וּמַיִם, / אֵיבָה רוֹבֶצֶת בְּלִבּוֹתֵיהֶם.

אַתָּה לַשָּׁוְא רוֹצֶה לְאַחוֹתָם, / הַסְּעָרָה לִכְלֹא בַּמִּסְתָּרִים.

מִמֶּךָ לוּ הֶעְלַמְתִּי הָרָעָה, / כְּלִמָּה כִּסְתָה פָּנַי בְּעוֹלָמֵנוּ.'

כְּאֵב מִלֵּא אֶת לֵב אַפְרָסִיָבּ, / דּוֹאֵג לְגוֹרָלוֹ וּמִצְטַעֵר [2040]

אָמַר הַשָּׁהּ: 'קִרְבַת הַדָּם בֵּינֵינוּ / אֶת רוּחֲךָ הִסְעִירָה וּמְיָעֶצֶת.

נִקַּח שְׁלוֹשָׁה יָמִים לְהִמָּלֵךְ, / נִבְחַן אֶת הַדָּבָר בָּחוֹן הֵיטֵב.

כִּהְיוֹת כָּל הַמִּקְרֶה בָּרוּר לַשֵּׂכֶל / אַטִּיל עָלֶיךָ קְצֵה הַחוּט לִמְצֹא.'

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי בָּא גַּרְסִיוַז / אֶל הֶחָצֵר חָגוּר וּבְקוֹבָעוֹ.

מַצְבִּיא תּוּרָן הִזְמִין אוֹתוֹ אֵלָיו / וּבְסִיָוֻשׁ הִרְבּוּ בְּדִבּוּרִים. [2045]

אָמַר הַשָּׁהּ: 'אַי, צֶאֱצָא פַּשַׁנְג! / מִי עוֹד לִי זוּלָתְךָ בְּעוֹלָמֵנוּ?

אֶפְתַּח נָא לְפָנֶיךָ סְגוֹר לִבִּי, / הַקְשֵׁב וְרֵד אֶל שֹׁרֶשׁ הַדְּבָרִים.

מֵהַחֲלוֹם הָרַע אֲשֶׁר חָלַמְתִּי / הָדְאַג לִבִּי וְאַף נִפְגַּע מֹחִי.

עַל סִיָוֻשׁ בַּחֶרֶב לֹא יָצָאתִי, / וְהוּא אַף הוּא בִּי לֹא פָּגַע.

אַחַר וַתְּרוֹ עַל כֵּס אָבִיו הָפַךְ / אַהֲבָתִי עֵרֶב בִּשְׁתִי שִׂכְלוֹ. [2050]

אַף פַּעַם לֹא הִמְרָה אֶת מוֹצָא פִּי. / בַּחֲסָדִים גָּמַלְתִּי לוֹ אֲנִי.

נָתַתִּי חֶבֶל אֶרֶץ וְאוֹצָר, / וְלֹא הִזְכַּרְתִּי דְּאָגָה וָטֹרַח.

וְגַם אִתּוֹ כָּרַתִּי בְּרִית הַדָּם, / לִבִּי שִׁחְרַרְתִּי מִנִּקְמַת אִירָן.

גַּם לֹא חָסַכְתִּי אֶת בִּתִּי וְעשֶׁר, / מָסַרְתִּי לוֹ עֵינַי הַיְקָרוֹת.

אַחַר כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַתְּלָאוֹת, / אַחַר מַתַּן אֶרֶץ, אוֹצָר וָכֶתֶר, [2055]

אִם לוֹ עַתָּה חִנָּם אֶגְמֹל רָעָה, / כָּל הָעוֹלָם יְרַנְּנוּ אַחְרַי.

לִי אֵין סִבָּה לְהִתְאוֹנֵן עָלָיו; / אִם עָוֶל־מָה אֶגְרֹם לְסִיָוֻשׁ,

יִפְצוּ פִּיהֶם עָלַי הָאֲצִילִים, / אֶהְיֶה לְלַעַג בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אֵין כְּשִׁנֵּי הַלַּיִשׁ בַּחַיּוֹת, / אֵין לֵב הַכְּפִיר נִתָּר מֵחֲרָבוֹת,

וְאִם אַחַד גּוּרָיו בְּמַכְאוֹבִים / לֹא יְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה בַּגָּן. [2060]

אִם נִתְנַכֵּל לְאִישׁ נָקִי מֵחֵטְא, / שׁוֹפֵט חַמָּה וָסַהַר הֲיֵאוֹת?

אֵין אִישׁ אַחֵר קָרוֹב כֹּה לְלִבִּי, / בְּכָל זֹאת אֶשְׁלָחֶנּוּ אֶל אָבִיו.

כֵּס שָׁהּ אִם מְבַקֵּשׁ הוּא וְחוֹתָם, / מֵאַדְמָתֵנוּ יֵחָסֵךְ הָרִיב.'

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז: 'אַי, שַׁהְרְיָר! / אַל רֹאשׁ תָּקֵל בְּמַעֲשֶׂה חָשׁוּב זֶה.

מִפֹּה אִם אֶל מְכוֹרָתוֹ יֵלֵךְ, / אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה יָשִׂים שְׁמָמָה. [2065]

כִּהְיוֹת אָדָם נָכְרִי קְרוֹב מִשְׁפָּחָה, / כָּל סוֹד חָשׁוּב וְלֹא חָשׁוּב גָּלוּי לוֹ.

מוֹרֶה אֶחָד הִמְשִׁיל מָשָׁל לֵאמֹר: / "סוּפָה פּוֹרֶצֶת מֵהַבַּיִת חוּצָה,

תָּבִיא עָלֶיךָ סֵבֶל וְעָמָל, / תַּפְקִיד אוֹצָר, שֵׁם טוֹב וּמִשְׁפָּחָה."

הֲלֹא יָדַעְתָּ: מְגַדֵּל נָמֵר / יִנְחַל אַךְ מַכְאוֹבוֹת וּמַאֲבָק.'

כִּשְׁקֹל אַפְרָסִיָבּ אֶת הַדְּבָרִים, / מִפִּי אָחִיו, נִרְאוּ לוֹ נְכוֹנִים, [2070]

נִחַם עַל עֲצָתוֹ וּמַעֲשֵׂהוּ, / הָבֵן הֵבִין כִּי תָּכְנִיתוֹ כּוֹשֶׁלֶת.

עָנָה לְגַרְסִיוַז: 'בְּמַעֲשַׂי / אֵין הַתְחָלָה טוֹבָה וְאֵין סוֹף טוֹב.

נַמְתִּין עַד הַשָּׁמַיִם הַסַּבִּים / יַרְאוּנוּ מַה מְּגַמָּתָם כְּלַפֵּינוּ.

דְּחִיָּה טוֹבָה תָּמִיד מֵחִפָּזוֹן, / חַכֵּה עַד הַחַמָּה תִּזְרַח עַל זֶה,

אֶרְאֶה מַה כַּוָּנַת אֲדוֹן הָאָרֶץ, / וּפְנֵי שָׁמַיִם מְאִירִים לְמִי. [2075]

וְעוֹד, אַזְמִינוֹ לַחֲצֵרִי, / אָסִיר הַלּוֹט וַאֲגַלֶּה סוֹדוֹ.

אֶשְׁמֹר אֶת צְעָדָיו וּמֻבְטָחַנִי / כִּי יִתְבָּרֵר הַכֹּל עִם הַיָּמִים.

מְזִמָּתוֹ אִם תִּתְגַּלֶּה בַּסּוֹף, / הַלֵּב לֹא יִהְיֶה רַחוּם עוֹד.

לֹא יְגַנֵּנִי אִישׁ עַל מַעֲשַׂי – / זוֹרֵעַ אָוֶן אַךְ עַוְלָה יִקְצֹר.'

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז נוֹטֵר אֵיבָה: / 'אַי, שָׁהּ חֲכַם לֵב וְדוֹבֵר אֱמֶת! [2080]

לְסִיָוֻשׁ צִיּוּד, קוֹמָה וָזֹהַר; / יְדֵי יַזְדָּן לוֹ, חֶרֶב וְאַלָּה.

הוּא לֹא יָבוֹא לַחֲצֵרְךָ בְּלִי חַיִל, / חַמָּה וָסַהַר יִקְדְּרוּ עָלֶיךָ.

אֵינֶנּוּ עוֹד הָאִישׁ אֲשֶׁר הִכַּרְתָּ, / כִּי אֶת נִזְרוֹ הִגְבִּיהַּ עַד שָׁמַיִם.

אֶת פַרַנְגִּיס גַּם כֵּן לֹא תַּכִּיר עוֹד, / תֹּאמַר: ‘אֵין צֹרֶךְ לָהּ דָּבָר מֵאִישׁ!’

כָּל לוֹחֲמֶיךָ יַעַבְרוּ אֵלָיו, / וּבְלִי הָעֵדֶר לֹא תִּהְיֶה רוֹעֶה. [2085]

צָבָא אֲשֶׁר יִרְאֶה כָּמוֹהוּ מֶלֶךְ, / נָדִיב, חֲכַם לֵבָב, פָּנָיו קוֹרְנוֹת,

בְּךָ לֹא יַחְפְּצוּ כְּמֶלֶךְ עוֹד, / כִּי מַזָּלוֹ טָלֶה, וְדָג – שֶׁלְּךָ.³⁰

שֵׁנִית, הַאִם תֹּאמַר לוֹ לַעֲזֹב / עִירוֹ, מְקוֹם שִׁבְתּוֹ הַמְשַׂגְשֵׂג,

וְתוֹדִיעֵהוּ: ‘פֹּה הָיָה לִי עֶבֶד / מָלֵא כְּלִמָּה וַאֲנָחוֹת כְּבֵדוֹת?’

אִישׁ לֹא רָאָה פִּיל וְאַרְיֵה רֵעִים, / אוֹ אֵשׁ שׁוֹאֶטֶת וְתַחְתֶּיהָ מַיִם. [2090]

אִם גּוּר אַרְיֵה צָעִיר, יוֹנֵק חָלָב, /יִקַּח פְּלוֹנִי וְיַלְבִּישֵׁהוּ מֶשִׁי,

יְכַלְכְּלֵהוּ בְּחָלָב וּדְבַשׁ, / וְעַל חָזֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַד,

כְּהִתְבַּגְּרוֹ לֹא יְשַׁנֶּה טִבְעוֹ, / וְלֹא יִירָא מִזַּעַם פִּיל תּוֹקֵף.'

לֵב אִישׁ־הַשֵּׁם נִלְכַּד בַּנֶּאֱמַר, / וְנֶעֱטַף מִדְּאָגָה וָפַחַד.

עִם זֹאת בָּחַר דְּחִיָּה, לֹא חִפָּזוֹן, / כִּי הַמּוֹשֵׁל בָּרוּחַ עוֹשֶׂה חַיִל. [2095]

פַּחַז כַּמַּיִם לֹא יִנְחַל שְׁבָחִים, / עַל כְּמוֹ זֶה אָמַר כְּבָר הֶחָכָם:

'אִלּוּ הָרוּחַ לֹא קָפְצָה בְּלִי דַּעַת, / אוּלַי הָיָה פַּרְצוּף לָהּ, יָד וָרֶגֶל.

אַךְ הַנִּמְהָר חֲסַר אוֹנִים יִהְיֶה, / גַּם אִם גִּבּוֹר הוּא וְנִשָּׂא כִּבְרוֹשׁ.'

יָצְאוּ בְּלֵב חָרֵד, מְשׂוֹחֲחִים, / בְּלֵב מָלֵא אֵיבָה מֵהֶעָבָר.

מִזְּמַן לִזְמַן לִפְנֵי הַשַּׁהַנְשָׁהּ / בָּא גַּרְסִיוַז הָרַע וְהַנִּפְתָּל, [2100]

בּוֹחֵשׁ צְבָעִים וּמַעֲרִים כְּזָבִים, / מַסְעִיר אֶת לֵב אַפְרָסִיָבּ בְּלִי הֶרֶף.

כֹּה עַד כִּי בִּמְרוּצַת הַזְּמַן נִמְלָא / לְבַב הַמֶּלֶךְ דְּאָגָה וָזַעַם.

וּבְיוֹם מֵהַיָּמִים גָּמַר הָאֹמֶר, / אַחַר שָׁלְחוֹ אֶת הַזָּרִים הַחוּצָה,

לִפְנֵי אָחִיו לִפְתֹּחַ סִפּוּרוֹ / עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה בְּסִיָוֻשׁ.

וְשָׂח: 'הִכּוֹן לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, / וּזְמַן נִכָּר לִשְׁהוֹת בְּקִרְבָתוֹ. [2105]

בָּרְכֵהוּ וֶאֱמֹר לוֹ: 'בְּאוּלַם / הַמִּשְׁתָּאוֹת אֵינְךָ חוֹשֵׁב עָלֵינוּ.

לִבִּי יוֹצֵא מֵאַהֲבָה אֵלֶיךָ, / אַתָּה וּפַרַנְגִּיס לִזְמַן־מָה בּוֹאוּ,

כָּלְתָה נַפְשִׁי לִרְאתֹ אֶת צַלְמְךָ, / אָדָם הַמַּעֲלָה, חֲכַם הַנֶּפֶשׁ.

הָרִים גַּם לָנוּ וְחַיָּה לְצַיִד, / חָלָב וְיַיִן בְּכוֹסוֹת בָּרֶקֶת.

נֵשֵׁב עוֹנָה בְּיַחַד וְנִשְׂמַח / וְאִם אֶת גַּנְג־דִּז' הַיָּפָה תִּזְכֹּר, [2110]

שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב תָּשׁוּב אֵלֶיהָ. / מַדּוּעַ לֹא תִּשְׁתֶּה עִמָּנוּ יַיִן?

נַתֵּק לִבְּךָ מִדַּאֲגוֹת הַכֵּס, / לָבוֹא אֵלֵינוּ אֲזוֹרְךָ שַׁנֵּס.'''

גרסיוז חוזר אל סיאווּש    🔗

פּוֹרֵשׂ הָרֶשֶׁת גַּרְסִיוַז מוּכָן, / לִבּוֹ מָלֵא שִׂנְאָה, רֹאשׁוֹ – סוֹדוֹת.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל קֶרֶת סִיָוֻשׁ, / בָּחַר מִמְּלַוָּיו דּוֹבֵר מָהִיר.

וְשָׂח: 'לְכָה אֶל סִיָוֻשׁ, אֱמֹר לוֹ: / "אַי, בֵּן נוֹדָע לְאָב שׁוֹחֵר כָּבוֹד! [2115]

בְּרֹאשׁ וּבְנֶפֶשׁ שָׁהּ צִבְאוֹת תּוּרָן, / בְּנֶפֶשׁ, רֹאשׁ וְכֶתֶר כַּי־כָּוֻס,

מִכִּסְאֲךָ אַל לִכְבוֹדִי תֵּרֵד, / וְאַל תַּגִּיעַ לְקַדֵּם פָּנַי.

אַתָּה גָּדוֹל בְּיֶדַע וּבְמַזָּל, / בְּהוֹד, בְּיַחַשׂ, בְּכִסֵּא וּבְכֶתֶר,

לֹא יִתָּכֵן כִּי רוּחַ מְצוּיָה / תַּטְרִיחֲךָ מִכִּסְאֲךָ לָרֶדֶת.'''

הִגִּיעַ הַמַּלְאָךְ וְכִרְאוֹתוֹ / אֶת סִיָוֻשׁ, הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם. [2120]

אַחַר מָסְרוֹ לוֹ אֹמֶר גַּרְסִיוַז, / עָטַף לֵב סִיָוֻשׁ מִדְּאָגָה.

זְמַן־מָה יָשַׁב מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת; / זָהִיר אָמַר בַּלֵּב: 'נִרְקָם פֹּה סוֹד!

כִּי מִי יוֹדֵעַ מָה אָמַר עָלַי / לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּרְסִיוַז אָחִיו.

כְּהֵרָאוֹת בַּשַּׁעַר גַּרְסִיוַז, / יָצָא לָרְחוֹב בָּרֶגֶל לִקְרָאתוֹ.

שָׁאַל לַדֶּרֶךְ וְלִשְׁלוֹם הַשָּׁהּ, / הַכֶּתֶר, הַכִּסֵּא וְהַצָּבָא. [2125]

מָסַר לוֹ גַּרְסִיוַז אֶת מַלְאֲכוּת / אָחִיו וְסִיָוֻשׁ שָׂמַח עָלֶיהָ.

שָׂח סִיָוֻשׁ: 'לְמַעַן אִישׁ חַסְדִי / לֹא אֵרָתַע גַּם מֵחַרְבוֹת פְּלָדָה.

הִנֵּה אֲנִי חוֹגֵר מָתְנַי לַדֶּרֶךְ / וּמוֹשְׁכוֹתַי קוֹשֵׁר בְּמוֹשְׁכוֹתֶיךָ,

אַךְ לִפְנֵי כֵן בְּגַן הַפָּז שֶׁלִּי / שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֵב נְשַׂמַּח בְּיַיִן,

כִּי הָעוֹלָם פֻּנְדַּק מַכְאוֹב וָסֵבֶל, / מִסְכֵּן הָאִישׁ הַחַי יָמָיו בְּאֵבֶל. [2130]

כִּשְׁמֹעַ גַּרְסִיוַז צְמֵא הַנָּקָם / דִּבְרֵי הַטַּעַם, נֶעֶכְרָה רוּחוֹ,

אָמַר בַּלֵּב: 'אִתִּי אִם סִיָוֻשׁ / יֵצֵא לַדֶּרֶךְ אֶל אַפְרָסִיָבּ,

בְּחָכְמָתוֹ וּגְבוּרָתוֹ כִּכְפִיר / תַּחְתָּיו בְּכַף רַגְלוֹ יִרְמֹס קַשְׁתִּי,

מוֹצָא שְׂפָתַי יֶחְסַר בָּרָק לָאֹזֶן, / וְעָרְמָתִי אַף תִּתְגַּלֶּה כְּשֶׁקֶר.

אַעְרִים עָלָיו בְּתַחְבּוּלַת זָדוֹן, / וְאֶל נְתִיב הָרַע לִבּוֹ אַדִּיחַ.' [2135]

זְמַן־מָה שָׁתַק, נָצַר אֶת לְשׁוֹנוֹ, / וּשְׁתֵּי עֵינָיו נָתַן בְּסִיָוֻשׁ.

מֵהֶן פִּתְאֹם פָּרְצוּ דְּמָעוֹת מָרוֹת, / אַךְ הֵן הָיוּ רַק תַּחְבּוּלַת עָרְמָה.

כִּרְאוֹת סִיָוֻשׁ אֵלֶּה הַדְּמָעוֹת / כְּשֶׁל אָדָם אֲשֶׁר נִכְמַר לִבּוֹ,

שָׁאַל אוֹתוֹ בְּנֹעַם: 'מַה זֶּה, אֶחָא? / הַאִם זֶה צַעַר לֹא קֹרָא בְּשֵׁם,

אוֹ אִם בִּגְלַל הַמֶּלֶךְ נֶעֱצַבְתָּ, / וְעַל דְּבָרָיו דּוֹמְעוֹת עַתָּה עֵינֶיךָ? [2140]

הִנֵּה אֵלֵךְ אִתְּךָ בְּדַרְכְּךָ, / אָרִיב רִיבְךָ בְּמֶלֶךְ צְבָא תּוּרָן,

וַאֲגַלֶּה מַדּוּעַ הוּא רוֹדֶפְךָ / וּמִתְאַמֵּר לְהִתְנַשֵּׂא עָלֶיךָ.

וְאִם אוֹיֵב גָּלוּי לְךָ, וְהוּא / הֵבִיא עָלֶיךָ דְּאָגָה וָסֵבֶל,

אֲנִי חָבֵר לְךָ בְּכָל מִקְרֶה, / וְאִם תֵּצֵא לַקְּרָב, אֲנִי רַב כֹּחַ.

אַךְ אִם בִּפְנֵי הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ / פְּלוֹנִי הִשְׁחִיר פָּנֶיךָ בְּלִי סִבָּה, [2145]

וּבִכְזָבִים הֵבִיא אֶת דִּבָּתְךָ / רָעָה, אוֹ אַף יָרַשׁ אֶת מְקוֹמְךָ,

סַפֶּר־נָא לִי אֶת סוֹד הַמַּעֲשֶׂה / וְלַמַּכָּה אֶמְצָא לְךָ תְּרוּפָה.

אָבוֹא וַאֲיַשֵּׁר הַהֲדוּרִים, / וַאֲנַקֶּה אוֹתְךָ בִּפְנֵי הַשָּׁהּ.'

עָנָה לוֹ גַּרְסִיוַז, 'אַי, מְהֻלָּל! / אֵין הַדָּבָר בֵּינִי וּבֵין הַמֶּלֶךְ.

וְאֵין לִי מְשַׂנֵּא אֲשֶׁר יָצִיק לִי, / כִּי בִּגְבוּרָה וּבְעשֶׁר אֵין כָּמוֹנִי. [2150]

נָתַתִּי אֶת לִבִּי לְמוֹצָאִי, / וּבְמַעֲשִׂים נִזְכַּרְתִּי נְכוֹחִים.

הָרַע הִתְחִיל בְּתוּר, אֲשֶׁר יַזְדָּן / הֵסִיר מִמֶּנּוּ זֹהַר הֲדָרוֹ.

שָׁמַעְתָּ כְּבָר מַה בְּרֵאשִׁית הָרִיב / עוֹלֵל לַמְמַעֵט שִׂיחָה, אִירַג'.

בֵּין מַנוּצִ’הְר וּבֵין אַפְרָסִיָבּ / הָיוּ תּוּרָן כַּמַּיִם וְאִירָן כָּאֵשׁ.

בְּכָל דָּבָר הָיְתָה דַּעְתָּם שׁוֹנָה, / וּמִכַּבְלֵי הַשֵּׂכֶל הִשְׁתַּחְרָרוּ. [2155]

מַצְבִּיא תּוּרָן גָּרוּעַ אַף מִתּוּר; / שׁוֹר פֶּרֶא זֶה עוֹדֶנּוּ בְּעוֹרוֹ,

אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת טִבְעוֹ הָרַע, / אֲבָל הַמְתֵּן מְעַט וְתִוָּכַח.

רֵאשִׁית כֹּל דּוּן אוֹתוֹ בְּאַגְֹרִירַת, / אוֹתוֹ רָצַח בְּמוֹ יָדָיו לַשָּׁוְא.

אָחִיו הָיָה מֵרֶחֶם וּמִזֶּרַע, / וּבְשִׁגְעוֹנוֹ הָרַג אֶת הַטָּהוֹר.

וְאַחֲרָיו עוֹד נִכְבָּדִים הַרְבֵּה / בְּלֹא אָשָׁם רָצַח בְּמוֹ יָדָיו. [2160]

עַל כֵּן חָרֵד אֲנִי לְגוֹרָלְךָ, / כִּי לֵב חָכָם לְךָ וְגוּף אֵיתָן,

וְלֹא פָּגַעְתָּ לְרָעָה בְּאִישׁ, / מֵאָז דָּרְכוּ רַגְלֶיךָ בְּאַרְצֵנוּ.³¹

רָדַפְתָּ צֶדֶק, וּגְבוּרָה בִּקַּשְׁתָּ, / וְהָעוֹלָם עָרַכְתָּ בְּחָכְמָה.

אַךְ אַהְרִימַן מַפְרִיד הַלְּבָבוֹת / פָּצַע בְּךָ אֶת לֵב הַשַּׁהְרְיָר,

וְהוּא מָלֵא נָקָם וּכְאֵב עָלֶיךָ. / מַה חֵפֶץ הַבּוֹרֵא, אֵינִי יוֹדֵעַ. [2165]

דַּע, רֵעֲךָ הַטּוֹב אֲנִי תָּמִיד, / בִּימֵי טוֹבָה וְגַם בְּעֵת צָרָה,

וְאַל תַּחְשֹׁד חָלִילָה לְהַבָּא, / כִּי חֵלֶק לִי בַּמְּזִמָּה הַזֹּאת.

הַמַּעֲשֶׂה הִנֵּה לְךָ סִפַּרְתִּי, / וְחֵטְא הָאֵלֶם מֵעָלַי הֵסַרְתִּי.'

אָמַר לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַל דְּאָגָה! / בּוֹרֵא עוֹלָם יִהְיֶה לִי בְּעֶזְרִי.

בָּטַחְתִּי בְּמַלְכִּי. לֹא יִתָּכֵן, / כִּי אוֹר הַיּוֹם יָמִיר בְּחשֶׁךְ לַיְלָה. [2170]

לוּ בְּלִבּוֹ שָׁמַר טִינָה אֵלַי, / לֹא רוֹמְמַנִי עַל שְׁאָר עַמּוֹ,

וְלֹא נָתַן לִי חֶבֶל, כֵּס וָכֶתֶר, / שָׂדוֹת וּבַת, צָבָא וְאַף אוֹצָר.

אֲנַחְנוּ רַק נִדְרֹךְ עַל מִפְתָּנוֹ / וְשׁוּב פָּנָיו תָּאֹרְנָה כַּיָּרֵחַ.

מָקוֹם עָלָיו זוֹרַחַת הָאֱמֶת, / אוֹר הַכָּזָב הוֹלֵךְ שָׁם וּפוֹחֵת.

אֶקְרַע אֶת סְגוֹר לִבִּי לִפְנֵי הַשָּׁהּ / וְהוּא יֵאוֹר מִשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם. [2175]

עַל כֵּן הָאֵר עַתָּה פָּנִים וּשְׂמַח / וְכָל חֲשָׁד גָּרֵשׁ מִנַּפְשְׁךָ.

כָּל הַדּוֹרֵךְ עַל זְנַב נָחָשׁ בָּרִיחַ, / סָר מֵעֲצַת בּוֹרֵא עוֹלָם בָּזֹאת.'

עָנָה לוֹ גַּרְסִיוַז: 'אַי, חֲבִיבִי, / אַפְרָסִיָבּ כִּתְמוֹל אֵינֶנּוּ עוֹד.

וְעוֹד, כָּל עוֹד יִסֹּבּוּ הַשָּׁמַיִם, / יִהְיֶה קָשׁוּחַ וּבְפָנָיו קְמָטִים.

דַּע, כִּי גַּם לֶחָכָם אֵין תַּחְבּוּלָה, / אֲשֶׁר תַּצִּיל רֹאשׁוֹ מֵהַבָּאוֹת. [2180]

אַתָּה בְּחָכְמָתְךָ, תּוּשִׁיָּתְךָ, / בְּקוֹמָתְךָ וּבְכָל תָּכְנִיּוֹתֶיךָ

הֵמַרְתָּ אַהֲבָה בְּהוֹנָאָה. / אַל יֵט אֵלֶיךָ הַמַּזָּל הָרַע!

קָנָה אוֹתְךָ בְּלַחַשׁ וּקְסָמִים, / וּשְׁתֵּי עֵינֵי הַהִגָּיוֹן הִכְלִיב.

כְּכַנּוֹתוֹ אוֹתְךָ בַּשֵּׁם חָתָן / בְּעִוְרוֹנְךָ שִׂמְחַת תְּמִימִים שָׂמַחְתָּ.

לִפְנֵי אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתְךָ רָחוֹק, / עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל רוֹזְנֵי אַרְצוֹ, [2185]

בְּצִפִּיָּה כִּי תִּתְחַצֵּף אֵלָיו, / וְהִזְדַּמְּנוּת תִּתֵּן לִלְזוּת שְׂפָתַיִם.

אַתָּה אֵינְךָ קָרוֹב אֵלָיו יוֹתֵר / מֵאַגְֹרִירַת אָחִיו נְבוֹן הַלֵּב.

גּוּפוֹ שִׁסֵּף לַחֲצָאִים בַּחֶרֶב, / וְלֵב אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם מִלֵּא זְוָעָה.

כָּל סוֹדוֹתָיו גְּלוּיִים כַּיּוֹם, / דַּע זֹאת וְאַל תִּסְמֹךְ עַל קֶשֶׁר דָּם.

כָּל מַחְשְׁבוֹת לִבִּי הַמְּעִיקוֹת, / כָּל חָכְמָתִי וְנִסְיוֹנִי הָרַב, [2190]

כֻּלָּם אֶחָד אֶחָד הִנֵּה הִשְׁמַעְתִּי, / וּכְשֶׁמֶשׁ בְּהִירָה הַכֹּל חָשַׂפְתִּי.

נָטַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ בְּאִירָן, / וּפֹה עָרִים בָּנִיתָ בְּתוּרָן,

וְכֹה לִבְּךָ מָסַרְתָּ לִדְבָרוֹ, / וּבְכָל דַּאֲגוֹתָיו לָקַחְתָּ חֵלֶק.

עֵץ רַע, הֲרֵה אָסוֹן נָטְעוּ יָדֶיךָ, / רַעַל פִּרְיוֹ, וְלַעֲנָה – עָלָיו.'³²

דְּבָרָיו לִוָּה בַּאֲנָחוֹת קָרוֹת / וּבִדְמָעוֹת, אַךְ בְּלִבּוֹ – הַוּוֹת. [2195]

שָׁהּ סִיָוֻשׁ הִבִּיט עָלָיו נָבוֹךְ, / פַּלְגֵי דְּמָעוֹת יָרְדוּ עַל לְחָיָיו.

נִזְכַּר בְּגוֹרָלוֹ הָאֲמֵלָל, / אֲשֶׁר יָשִׂים קֵץ לְחַסְדֵי שָׁמַיִם.

וְאַף כִּי עוֹד צָעִיר הוּא לְיָמִים, / הרְבֵּה עוֹד לֹא הוֹתִיר לוֹ הַגּוֹרָל.

חָוְרוּ פָּנָיו. נִמְלָא לִבּוֹ כְּאֵב. / נַפְשׁוֹ – עָגְמָה, שְׂפָתָיו – גְּנִיחוֹת קָרוֹת,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'פְּלִיאָה מִמֶּנִּי, / מָה עֹנֶשׁ לִי מַגִּיעַ עַל לֹא חֵטְא? [2200]

אִישׁ לֹא שָׁמַע כִּי עֲבֵרָה עָבַרְתִּי / בְּמַעַשׂ אוֹ בְּאֹמֶר מֵעוֹדִי.

אַךְ אִם בִּזְבּוּז נָהַגְתִּי בִּרְכוּשׁוֹ, / צַר לְלִבִּי כִּי צִעַרְתִּיו בָּזֶה.

יָבוֹא עָלַי אֲשׁר יָבוֹא כְּעֹנֶשׁ, / מִמִּצְוָתוֹ וּמֵרְצוֹנוֹ לֹא אֵט.

אֶסַּע אֵלָיו אִתְּךָ בִּבְלִי צָבָא, / וַאֲגַלֶּה מַה פֵּשֶׁר עֶלְבּוֹנוֹ.'

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז: 'אַי, אִישׁ כָּבוֹד! /לְךָ חָלִילָה מִלָּבוֹא אֵלָיו. [2205]

אֵין אִישׁ שָׂשׂ מֵרְצוֹנוֹ לִקְפֹּץ לָאֵשׁ, / לָשִׂים רוּחוֹ בִּידֵי גַּלִּים וָרוּחַ.

אַתָּה נֶחְפָּז לָצֵאת לִקְרַאת אָסוֹן, / וּמַזָּלְךָ הָעֵר מַשְׁכִּיב לִישֹׁן.

בְּטַח בִּי וְכִמְתַוֵּךְ לְךָ אֶהְיֶה / וְעַל הָאֵשׁ אֶצֹּק מַיִם קָרִים.

מֵחוֹבָתְךָ לִכְתֹּב מִכְתַּב תְּשׁוּבָה, / בּוֹ לְגַלּוֹת אֶת כָּל הַטּוֹב וָרָע.

וֱאִם אֶרְאֶה כִּי חֲרוֹנוֹ שָׁכַךְ, / וְהַמַּזָּל הַטּוֹב מֵאִיר פָּנִים, [2210]

אֶשְׁלַח פָּרָשׁ אֵלֶיךָ בִּבְשׂוֹרָה /וַהֲגִיגֶיךָ הַקּוֹדְרִים יָאִיר.

אֲנִי תִּקְוָה כִּי הַבּוֹרֵא, אֲשֶׁר / לוֹ כָּל גָּלוּי וְכָל נִסְתָּר יָדוּעַ,

כִּי שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ יָשׁוּב לְצֶדֶק / וְיִתְרַחַק מִכַּחַשׁ וּמִשֶּׁקֶר.

אַךְ אִם אֶרְאֶנּוּ מְזִמָּה חוֹרֵשׁ / אֶשְׁלַח מִיָּד רוֹכֵב מָהִיר אֵלֶיךָ.

אַתָּה אֲזַי הִכּוֹן מַהֵר לַדֶּרֶךְ, / וְאַל־נָא תִּתְמַהְמַהּ בַּהֲכָנוֹת. [2215]

מִפֹּה הַמְּדִינוֹת הָאֲחֵרוֹת / וּמַלְכֵיהֶן הַנּוֹדָעִים קְרוֹבִים.

מֵאָה עֶשְׂרִים פַּרְסַה לְסִין, וּשְׁלשׁ / מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים עַד לְאִירָן.

בַּצַּד הַזֶּה כֻּלָּם שָׁם חֲבִיבִים, / וּמוּכָנִים יִהְיוּ לְשָׁרֶתְךָ.

בַּצַּד הַהוּא לְךָ אָב מִתְגַּעְגֵּעַ, / צָבָא מָסוּר, עָרִים נֶאֱמָנוֹת.

לְכָל צַד שְׁלַח אִגֶּרֶת מְפֹרֶטֶת. / לֵךְ הִזְדָּרֵז וְאַל עוֹד תִּתְמַהְמֵהַּ.' [2220]

וְסִיָוֻשׁ, נִפְתָּה בְּדִבּוּרִים, / עֵרוּת נַפְשׁוֹ נָשְׁתָה, וְכֹה אָמַר:

'אֲשֶׁר יָעַצְתָּ אֶעֱשֶׂה וְלֹא / אָסוּר מֵעֲצָתְךָ וְדִבּוּרְךָ.

בִּפְנֵי הַשָּׁהּ הֱיֵה לִי מֵלִיץ ישֶׁר, / וְהַדְרִיכֵהוּ בִּמְסִלַּת הַצֶּדֶק.'

סיאווּש שולח מכתב לאפראסיאבּ    🔗

מִיָּד קָרָא אֵלָיו סוֹפֵר מָהִיר, / וְאֶת דְּבָרָיו הִבִּיעַ בְּפָנָיו.

פָּתַח בְּהַזְכָּרַת שֵׁם הַבּוֹרֵא, / הַמְשַׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו מִצַּעַר. [2225]

אַחֲרֵי כֵן פֵּאֵר אֶת הַחָכְמָה, / שִׁבַּח אֶת שָׁהּ תּוּרָן וְכֹה אָמַר:

'אַי, מֶלֶךְ בַּר־מַזָּל, שָׁהּ מְנַצֵּחַ! / יִכּוֹן נָא שִׁלְטוֹנְךָ לָעַד!

שָׂמַח לִבִּי מְאֹד כִּי הִזְמַנְתַּנִי. / יִהְיֶה־נָא מוֹשָׁבְךָ בֵּין מוּבַּדִּים.

יוֹתֵר מִזֶּה, אֶת פַרַנְגִּיס קָרָאתָ, / וְאֶת לִבָּהּ בְּאַהֲבָה מִלֵּאתָ.

אַךְ פַרַנְגִּיס בָּאַחְרוֹנָה חוֹלָה, / אֵינַהּ אוֹכֶלֶת, חַלָּשָׁה שׁוֹכֶבֶת, [2230]

וְגַם אוֹתִי רִתְּקָה לִמְרַאְשׁוֹתֶיהָ / כָּל עוֹד הִיא נֶאֱבֶקֶת עַל חַיֶּיהָ.³³

אַף כִּי לִבִּי יוֹצֵא לִרְאוֹת פָּנֶיךָ, / וּקְרִיאָתְךָ הֵאִירָה אֶת נַפְשִׁי,

רַק כַּאֲשֶׁר יוּקַל לָהּ מֵחָלְיָהּ / תִּהְיֶה בַּת־עֲרֻבָּה לְשָׁהּ תּוּרָן.

סִבְלָהּ הוּא הַסִּבָּה לְהֵעָדְרִי, / כִּי אִישׁ סוֹדָהּ אֲנִי בְּמַכְאוֹבֶיהָ.'

כְּכַלּוֹתוֹ הִטְבִּיעַ הַחוֹתָם, / וְהַמִּכְתָּב מָסַר לְאִישׁ הַכַּחַשׁ. [2235]

עַז הַפָּנִים דָּרַשׁ שְׁלוֹשָׁה סוּסִים, / וְאֶל הַשָּׁהּ דָּהַר יוֹמָם וָלַיְלָה.

עָלָה גְּבָעוֹת וְגֵיאָיוֹת יָרַד, / עָשָׂה הַדֶּרֶךְ בִּימָמוֹת שָׁלוֹשׁ,

וּבָרְבִיעִית בָּא לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ / בַּנֶּפֶשׁ תֹּךְ וָשֶׁקֶר עַל שְׂפָתַיִם.

אַפְרָסִיָבּ חָקַר אוֹתוֹ הַרְבֵּה, / כִּי מְצָאוֹ קְצַר רוּחַ וְדוֹאֵג.

אָמַר: ‘מַדּוּעַ זֶה מִהַרְתָּ לַחֲזֹר? / בִּזְמַן קָצָר עָבַרְתָּ כָּל הַדֶּרֶךְ.’ [2240]

עָנָה לוֹ גַּרְסִיוַז:'כְּהַאֲפִיל / הַזְּמַן, מִבְטַחֲךָ אַל בּוֹ תָּשִׂים.

בִּי סִיָוֻשׁ נָהַג בְּקַלּוּת רֹאשׁ. / הוּא לֹא יָצָא לִפְגּשׁ אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ,

לֹא הֶאֱזִין לִי, לֹא קָרָא דְּבָרְךָ, / הוֹשִׁיב מִחוּץ לַכֵּס וְעַל בִּרְכַּי.

הַרְבֵּה אִגְּרוֹת הִגִּיעוּ מֵאִירָן, / אַךְ שַׁעֲרֵי הָעִיר סָגַר עָלֵינוּ.

צָבָא מֵרוּם וְלוֹחֲמִים מִסִּין / מַחֲרִישִׁים אָזְנַיִם כָּל הָעֵת. [2245]

אַתָּה אִתּוֹ אִם לֹא תִּפְעַל מִיָּד, / תָּבִיא בַּסּוֹף בְּתוֹךְ כַּפֶּיךָ רוּחַ.

אִם תִּתְמַהְמַהּ, יֵצֵא לְמִלְחָמָה / וּשְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת יַשִּׂיג בְּכֹחַ.

אִם אָז יַסִּיעַ צִבְאוֹתָיו אִירָנָה, / מִי יַעֲמֹד לוֹ בְּדַרְכּוֹ בַּחֶרֶב?

לְךָ הִנֵּה הוֹדַעְתִּי אֶת כְּחָשָׁיו; / תּוֹרְךָ לִפְעֹל הַפַּעַם, וְעַכְשָׁו.'

אפראסיאבּ בא להילחם בסיאווּש    🔗

אַפְרָסִיָבּ שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, / וַעֲבָרוֹ קָם לְפָנָיו שֵׁנִית. [2250]

לִבּוֹ נִמְלָא אֵשׁ, וְרֹאשׁוֹ – סוּפָה. / מֵרֹב חֵמָה נִסְתַּם בּוֹ הַדִּבֵּר.

צִוָּה מִיָּד בַּחֲצוֹצְרוֹת לִתְקֹעַ, / הַכּוֹת בַּחֲלִילִים וּבִמְצִלְתַּיִם.

עָזַב אֶת גַּנְג, הָעֵדֶן הַצּוֹחֵק, / וְעֵץ הַנְּקָמָה נָטַע שֵׁנִית.

כִּנְסֹעַ גַּרְסִיוַז חוֹרֵשׁ רָעָה, / מַכְבִּיד מֵהָאֻכָּף עַל אַרְכּוֹפָיו,

בָּא סִיָוֻשׁ כָּאוּב אֶל בֵּית נָשָׁיו, / גּוּפוֹ רוֹעֵד כֻּלּוֹ, פָּנָיו חִוְרוֹת. [2255]

אָמְרָה לוֹ פַרַנְגִּיס:' אַרְיֵה עַז נֶפֶשׁ, / מַדּוּעַ זֶה שִׁנִּיתָ טַעַמְךָ?'

עָנָה לָהּ סִיָוֻשׁ:'יְפַת מַרְאֶה! / כְּבוֹדִי בְּתוֹךְ תּוּרָן הִשְׁחִיר.

נֶעְלַם מִמֶּנִּי מַה תְּשׁוּבָה אֶתֵּן, / בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲנִי נָבוֹךְ.

אִם גַּרְסִיוַז אָכֵן דִּבֵּר אֱמֶת, / מַעְגַּל חַיַּי נִסְגַּר עָלַי סָבִיב.'

פָּרְעָה אֶת צַמּוֹתֶיהָ פַרַנְגִּיס, / שָׂרְטָה בְּצִפָּרְנֶיהָ לְחָיֶיהָ. [2260]

הִרְטִיב דָּמָהּ אֶת מֻשְׁק שַׂעֲרוֹתֶיהָ, / בָּעַר לִבָּהּ, כֻּסּוּ דְּמָעוֹת פָּנֶיהָ,

אֲשֶׁר נִגְּרוּ עַל כֶּסֶף גִּבְעוֹתֶיהָ, / נָשְׁכוּ פְּנִינֵי שִׁנֶּיהָ צִבְעוֹנֶיהָ.

תָּלְשָׁה שַׂעֲרוֹתֶיהָ וּבָכְתָה / עַל דִּבּוּרֵי הַשָּׁהּ וּמַעֲשָׂיו.

אָמְרָה לְסִיָוֻשׁ: 'נָסִיךְ אָצִיל! / מַה תַּעֲשֶׂה? גַּלֵּה לִי תָּכְנִיתְךָ.

כָּוֻס שׁוֹמֵר לְךָ אֵיבָה בַּלֵּב, / לָשִׂיחַ בְּאִירָן אֵינְךָ מֵעֵז, [2265]

לְרוּם הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד, / אֶל סִין לֹא תַּעֲרֹק, כִּי תִּתְבַּזֶּה –

אֶל מִי תִּפְנֶה לִמְצֹא לְךָ מִקְלָט? / בּוֹרֵא חַמָּה וָסַהַר מִשְׂגַּבְּךָ.'

עָנָה לָהּ: 'גַּרְסִיוַז שׁוֹחֵר טוּבֵנוּ / יָבִיא בְּשׂוֹרָה טוֹבָה מֵעִם הַשָּׁהּ,

אֲשֶׁר שׁוּב יִתְרַצֶּה בְּרֹב טוּבוֹ, / וְאֵיבָתוֹ יָמִיר בְּאַהֲבָה.'

בֶּאֱלֹהִים בִּקֵּשׁ אֶת מִשְׂגַּבּוֹ, / אַךְ מַזָּלוֹ הָרַע הֵעִיב לִבּוֹ. [2270]

סיאווּש חולם חלום    🔗

שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִזִּיל דְּמָעוֹת מָרוֹת / עַל הַמִּפְנֶה בְּמַזָּלוֹ הָרַע.

בַּלַּיְלָה הָרְבִיעִי, כְּהֵרָדְמוֹ / עַל שְׁדֵי יְפַת הַתֹּאַר פַרַנְגִּיס,

פִּתְאֹם הֵחִיל וּמִשְּׁנָתוֹ הֵקִיץ / וְקוֹל נָתַן כַּפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל.

חִבְּקַתּוּ הַיָּפָה וְשָׁאֲלָה: / ‘בָּאַהֲבָה, נָסִיךְ, מַה זֶּה קָרְךָ?’

כְּצַעֲקוֹ הִדְלִיקוּ מְנוֹרוֹת, / אָהָל וּשְׁחֵלֶת בְּאַפּוֹ הִקְטִירוּ,³⁴ [2275]

וּפַרַנְגִּיס הוֹסִיפָה לַחֲקֹר: / ‘נָסִיךְ חָכָם! מַה בַּחֲלוֹם חָזִיתָ?’

אָמַר לָהּ סִיָוֻשׁ: 'דְּבַר חֲלוֹמִי / אַל תְּגַלִּי לְאִישׁ מִבְּנֵי עַמֵּךְ.

וְזֶה אֲשֶׁר חָלַמְתִּי, בְּרוֹשׁ הַכֶּסֶף: / נָהָר רְחַב יָדַיִם בּוֹ רָאִיתִי.

בְּעֵבֶר הַנָּהָר הַר לֶהָבוֹת, / צְבָא שִׁרְיוֹנִים תָּפַשׂ אֶת הַגָּדָה.

מִצַּד אֶחָד אֵשׁ מִתְאַבֶּכֶת, בָּה / עִיר סִיָוֻשׁ עוֹלָה בְּלֶהָבוֹת. [2280]

מַיִם מִזֶּה וְאֵשׁ מִזֶּה וּבֵין / שְׁנֵיהֶם אַפְרָסִיָבּ עַל פִּיל מוּלִי.

הִבִּיט בִּי בְּפָנִים מְרֻגָּזוֹת, / בַּלֶּהָבוֹת מוֹסִיף עוֹד לְהָפִיחַ.'

אָמְרָה לוֹ פַרַנְגִּיס: 'אוֹת לְטוֹבָה. / שְׁכַב הֵרָדֵם הַלַּיְלָה וְתָנוּחַ.

עַל גַּרְסִיוַז יָחוּל מַזָּל אָרוּר, / וְיֵהָרֵג בְּחֶרֶב מֶלֶךְ רוּם!'

הִזְעִיק יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר חַיָּלָיו / וְהִצִּיבָם בְּשַׁעַר בָּאַרְמוֹן, [2285]

חַרְבּוֹ בַּכַּף בְּאֻכָּפוֹ יָשַׁב, / וְסַיָּרִים שָׁלַח אֶל עֵבֶר גַּנְג.

הַבֹּקֶר טֶרֶם אוֹר, וּבִדְהָרָה / פָּרָשׁ סַיָּר מֵהַמֶּרְחָב הִגִּיעַ,

וּבְפִיו: ‘אַפְרָסִיָבּ עִם חַיִל רַב / נִרְאָה לְמֵרָחוֹק דּוֹהֵר וּבָא.’

עוֹד זֶה דּוֹבֵר, בָּא רָץ מִגַּרְסִיוַז: / 'חֲגֹר מָתְנַיִם וְהַצֵּל נַפְשֶׁךָ!

דְּבָרַי עַל לֵב הַשָּׁהּ עָלוּ בַּתֹּהוּ, / וּמֵהָאֵשׁ עָשָׁן שָׁחוֹר רוֹאֵנִי. [2290]

חֲשֹׁב אֵפוֹא מַה לַּעֲשׂוֹת עַתָּה, / לְאָן הַפַּעַם צְבָאֲךָ תַּסִּיעַ.'

וְסִיָוֻשׁ, בְּלִי דַּעַת אֶת זְמָמוֹ, / נָתַן אֵמוּן מָלֵא בְּגַּרְסִיוַז.

אַךְ פַרַנְגִּיס אָמְרָה: 'נָסִיךְ חָכָם, / בְּצָרָתְךָ אַל תַּחֲשֹׁב עָלֵינוּ.

עֲלֵה עַל רַמָּכְךָ קַל הָרַגְלַיִם, / אַל בְּתוּרָן מִבְטַחֲךָ תָּשִׂים עוֹד.

רָצִיתִי כִּי עִמָּנוּ תִּשָּׁאֵר, / אַךְ נַפְשְׁךָ הַצֵּל וּבְרַח מַהֵר.' [2295]

סיאווּש נותן עצה לפרנגיס    🔗

אָמַר לָהּ סִיָוֻשׁ: 'אֲשֶׁר חָלַמְתִּי / קָם וְהָיָה וְזָהֳרִי קָדַר.

חַיַּי הִנֵּה הִגִּיעוּ אֶל קִצָּם, / וִימֵי הַצַּעַר הַמָּרִים הִתְחִילוּ.

אִם אַרְמוֹנִי הִגְבִּיהַּ עַד שַׁבְּתַאי, / עַתָּה אָנוּס אֲנִי לִשְׁתּוֹת סַם מָוֶת.

אַף אִם אֶחְיֶה עַד אֶלֶף וּמָאתַיִם, / עָפָר אֲנִי וְלֶעָפָר אָשׁוּב.

פְּלוֹנִי הוּא טֶרֶף לְשִׁנֵּי לָבִיא, / שֵׁנִי עַיִט וּשְׁלִישִׁי לְנֶשֶׁר. [2300]

אֲשֶר לוֹ חֵלֶק בְּחָכְמָה וּבְדַעַת, / לֹא יְבַקֵּשׁ מֵחשֶׁךְ – אוֹר.

הִנֵּה הָרָה אַתְּ חֳדָשִׁים חֲמֵשֶׁת, / וְלָדֵנוּ הַדָּגוּל נוֹשֵׂאת בָּרֶחֶם.

עֵצֵךְ הַמְשֻׁבָּח יָנִיב פְּרִי טוֹב, / יָבִיא לִי יֶלֶד, מֶלֶךְ מְהֻלָּל.

אֶת הַנָּסִיךְ כַּנִּי־נָא כַּי־כֻסְרַוּ, / וּבְצַעֲרֵךְ יִהְיֶה נֶחָמָתֵךְ.

בֵּין שֶׁמֶשׁ אוֹר וְעַד עָפָר אָפֹר / אֵין מַחֲבוֹא מִצֶּדֶק אֱלֹהִים; ³⁵ [2305]

מִכְּנַף יַתּוּשׁ וְעַד רַגְלֵי הַפִּיל, / מִנִּי מַעְיָן וְעַד נְהַר הַנִּיל.

עֲפַר תּוּרָן יִהְיֶה קִבְרִי, וּמִי / יֹאמַר כִּי עֲפָרִי נָח בְּאִירָן?

כָּזֹאת הִיא הַכִּפָּה הַמְמַהֶרֶת – /אֵיךְ בַּיִת זֶה יָשָׁן תִּקְרָא חָדָשׁ?³⁶

אַחְרֵי כֵן בְּצַו אַפְרָסִיָבּ / מַזַּל אָשְׁרִי הָעֵר יִשְׁכַּב לִישֹׁן.

רֹאשִׁי הַחַף מֵאָוֶן יִכָּרֵת / וּבְדַם לִבִּי יַנִּיחוּ אֶת כִּתְרִי. [2310]

לֹא תַּכְרִיכִים, לֹא קֶבֶר, לֹא אָרוֹן / וְלֹא מְקוֹנְנוֹת יִהְיוּ חֶלְקִי.

כְּהֵלֶךְ זָר אֶשְׁכַּב פֹּה בֶּעָפָר, / רֹאשִׁי מֻתָּז בְּחֶרֶב מִגּוּפִי.

אוֹתָךְ שׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ בְּרֻגְזָם / עֶרְיָה יַפְשִׁיטוּ, יִסְחֲבוּ בַּדֶּרֶךְ.

אָז יְבֹהָל פִּירָן אֶל הֶחָצֵר, / וְיִתְחַנֵּן לִפְנֵי אָבִיךְ עָלַיִךְ,

לָחוּס עַל נִשְׁמָתֵךְ הַטְּהוֹרָה, / וְיַאַסְפֵךְ, הָעֲלוּבָה, הַבַּיְתָה. [2315]

בְּתוֹךְ אַרְמוֹן אוֹתוֹ זָקֵן נִכְבָּד / תֵּלְדִי אֶת כַּי־כֻסְרַוּ הַמְהֻלָּל.

אָז מֵאִירָן יוֹפִיעַ הַגּוֹאֵל, / וּבִפְקֻדַּת יַזְדָּן יַחְגֹּר מָתְנָיו.

אוֹתָךְ אִתּוֹ יוֹצִיא מִפֹּה בַּסֵּתֶר / וִיבִיאֲכֶם אֶל הַנָּהָר גַ’יְחוּן.

אוֹתוֹ יוֹשִׁיבוּ עַל כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ, / יִשְׁלֹט בַּדָּגָה וְעַל הָעוֹף.

צָבָא נוֹקֵם יֵצֵא אָז מֵאִירָן, / אֲשֶׁר יְזַעֲזַע אֶת כָּל הָאָרֶץ. [2320]

זֶהוּ רְצוֹן שָׁמַיִם סוֹבְבִים, / אֵין לְאַלְּפָם לְאַהֲבַת אָדָם.

צָבָא גָּדוֹל, לִנְקֹם אֶת נִקְמָתִי, / יַעֲטֶה שִׁרְיוֹן הַקְּרָב עַל פִּי דַּרְכִּי.

קְרִיאַת הַמִּלְחָמָה תַּרְעִישׁ עוֹלָם, / וְכַּי־כֻסְרַוּ יַסְעִיר אֶת הַתְּקוּפָה.

שׁוּב רַכְשׁ, רַמַּךְ רֻסְתַּם, יִרְקַע הָאָרֶץ, / וְרֹאשׁ יָקֵל בְּלוֹחֲמֵי תּוּרָן.

בִּנְקֹם דָּמִי עַד יוֹם הַדִּין אַלּוֹת / וַחֲרָבוֹת חַדּוֹת בִּלְבַד תִּרְאִי.' [2325]

אַחַר זֶה סִיָוֻשׁ אֲצִיל הַיַּחַשׂ / אֶת לְחָיָיו הִפְנָה אֶל פַרַנְגִּיס,

נִפְרַד מִמֶּנָּה וְאָמַר אֵלֶיהָ: / 'אֲנִי הוֹלֵךְ, אִשְׁתִּי הַיְקָרָה.

אַמְּצִי לִבֵּךְ בִּזְכוּת כָּל הַדְּבָרִים, / וְאַל עוֹד תַּחְשְׁבִי עַל כֵּס וָעֹנֶג.'

בְּצַעֲקוֹת חָמָס וּבְלֵב דַּוַּי, / חִוֵּר פָּנִים עָזַב אֶת הָאַרְמוֹן.

תֵּבֵל, מֵבִין אֵינֶנִּי לָמָּה זֶה / תָּזוּנִי, וְהַנֵּזוֹנִים תִּטְרֹפִי? [2330]

פָּצְעָה אֶת לְחָיֶיהָ פַרַנְגִּיס, / תָּלְשָׁה שֵׂעָר, דְּמָעוֹת שָׁטְפוּ פָּנֶיהָ,

וְסִיָוֻשׁ, כְּהַשְׁמִיעוֹ דִּבְרֵי / הַצַּעַר, נִתְלְתָה עָלָיו סוֹפֶדֶת.

עֵינַיִם וּפָנִים בְּדַם לִבּוֹ / בָּא לְאֻרְוַת סוּסָיו הָאֲצִילִים.

הוֹצִיא מִשָּׁם אֶת שְׁחַרְחוֹרוֹ בִּהְזָד / אֲשֶׁר בִּימֵי קְרָבוֹת הִדְבִּיק רוּחוֹת.

אֶת רֹאשׁ סוּסוֹ אִמֵּץ אֶל הֶחָזֶה, / מֵעַל רֹאשׁוֹ הֵסִיר אַפְסָר וָרֶסֶן, [2335]

גָּנַח וְאֶל אָזְנוֹ לָחַשׁ זְמַן רַב: / 'הֱיֵה זָהִיר, אַל תִּתְיַדֵּד עִם אִישׁ.

כְּצֵאת כֻסְרַוּ לִדְרשׁ נִקְמָתִי, / יָבוֹא לָשִׂים אֶת מוֹשׁכוֹתָיו עָלֶיךָ.

עַתָּה הַשְׁכַּח־נָא מִלִּבְּךָ אֻרְוָה, / כִּי בְּנִי תִּשָּׂא עָלֶיךָ לְנָקָם.

אַתָּה הֱיֵה סוּסוֹ וּרְקַע עוֹלָם / בְּפַרְסוֹתֶיךָ לְטַאטֵא קָמַי.'

גִּידֵי הַבֶּרֶךְ שֶׁל שְׁאָר סוּסָיו / עִקֵּר, שִׁסְּעָם בַּחֶרֶב כִּקְנֵי סוּף. [2340]

הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר נִצְבַּר בְּאוֹצָרוֹ, / הַגַּן וְהָאַרְמוֹן שָׂרַף בָּאֵשׁ,

אִתָּם בַּדִּים, פְּנִינִים וְדִינָרִים, / קְסָדוֹת, חֲגוֹר מָתְנַיִם וּכְתָרִים.

סיאווּש בשבי אפראסיאבּ    🔗

כְּכַלּוֹתוֹ הִתְחִיל בַּהֲכָנוֹת. /מֻפְתָּע בְּגוֹרָלוֹ בִּישׁ הַמַּזָּל,

הוּא וְשָׂרֵי צְבָאוֹ פָּנוּ אִירָנָה, / פָּנָיו מְגֹאָלוֹת בְּדַם עֵינָיו.

הוּא טֶרֶם יַעֲבֹר חֲצִי פַּרְסָה / הִשִּׂיג אוֹתוֹ מַצְבִּיא צִבְאוֹת תּוּרָן. [2345]

רָאָה צָבָא בַּחֲרָבוֹת, אַלּוֹת, / וְסִיָוֻשׁ עוֹטֶה שִׁרְיוֹן רָכוּס.

אָמַר בַּלֵּב: ‘דְּבַר גַּרְסִיוַז אֱמֶת, / אֱמֶת אֲשֶׁר אָסוּר לְהַסְתִּירָהּ,’

וְסִיָוֻשׁ כְּהַשְׁגִּיחוֹ בַּשָּׁהּ, / תָּקַף אוֹתוֹ הַפַּחַד לְחַיָּיו,

וּפַחֲדוֹ אָחַז גַּם בִּצְבָאוֹ. / הַתּוּרָנִים תָּפְשׂוּ כָּל הַר וָדֶרֶךְ.

הִבִּיטוּ זֶה עַל זֶה שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת, / כִּי בְּלִבָּם שִׂנְאָה טֶרֶם תִּהְיֶה.³⁷ [2350]

מִפַּחַד סִיָוֻשׁ רוֹכְבֵי תּוּרָן / נָקְטוּ שָׁלוֹם, שִׁהוּי וְהִגָּיוֹן.

כִּרְאוֹת הָאִירָנִים אֶת הַמַּצָּב / קָרְאוּ אֶל סִיָוֻשׁ: 'אַי, שַׁהְרְיָר!

מַדּוּעַ שָׁוְא נַמְתִּין עַד יַהַרְגוּנוּ, / וְיִסְחֲבוּ פְּגָרֵינוּ בַּמִּישׁוֹר?

הַרְשֵׁה־נָא וְיַכִּירוּ אֶת גְּבוּרַת / הָאִירָנִים, כִּי לֹא דָּבָר קָטָן הוּא.'

אָמַר לָהֶם: 'אֵין עֲצַתְכֶם עֵצָה. / אֵין כֹּחַ וּמָקוֹם לְזֶה הַקְּרָב. [2355]

אָבִיא חֶרְפָּה עָלַי וְעַל בֵּיתִי, / בַּיּוֹם בּוֹ אֶשְׂתָּעֵר עַל אֲדוֹנִי.

גַּלְגַּל רָקִיעַ אִם גָּמַר הָאֹמֶר, / גַּם בְּלִי אָשָׁם מִיַּד רוֹצְחַי אֶפֹּל.

לֹא לְכָבוֹד הִיא לִי קְרִיאַת הַקְּרָב, / לְהִלָּחֵם בִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים.

מַה שָּׂח אוֹתוֹ חָכָם, אִישׁ תּוּשִׁיָּה? / "בְּכוֹכָבְךָ הָרַע אַל־נָא בְּכֹחַ!'''

אָז אֶל אַפְרָסִיָבּ שָׂח סִיָוֻשׁ: / 'אַי, שָׁהּ הַמַּעֲלוֹת הַמְהֻלָּל! [2360]

שׁוֹחֵר קְרָבוֹת עִם צְבָאֲךָ מַה בָּאתָ? / מַה כִּי תִּרְצַח אוֹתִי הַחַף מֵאָוֶן?

שִׂנְאָה בֵּין שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת תָּעִיר, / וְהַקְּלָלוֹת תַּחְרֵדְנָה זְמַן וָאָרֶץ.'

הִשְׁמִיעַ גַּרְסִיוַז חֲסַר דֵּעָה: / 'דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה, מִי יֵאוֹת לָהֶם?

אִם כָּכָה בָּאתָ הֵנָּה לְתֻמְּךָ, / מַדּוּעַ אֶל הַשָּׁהּ בְּשִׁרְיוֹנְךָ הִגַּעְתָּ?

זֹאת לֹא הַדֶּרֶךְ לְקַבֵּל פְּנֵי שָׁהּ, / שִׁרְיוֹן וָקֶשֶׁת הֵם לֹא שַׁי לְמֶלֶךְ.' [2365]

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ אֶת הַדְּבָרִים, / קָרָא אֵלָיו: 'חֲדַל אִישִׁים נִבְזֶה!

בַּעֲצָתְךָ מִדֶּרֶךְ טוֹב סָטִיתִי. / אָמַרְתָּ לִי: "הַשָּׁהּ כּוֹעֵס עָלֶיךָ.'

אַלְפֵי רָאשֵׁי אָדָם חַפִּים מִפֶּשַׁע / בְּדִבּוּרְךָ זֶה יִמְצְאוּ מוֹתָם.

אוּלָם בַּסּוֹף לֹא תִּנָּקֶּה מֵעֹנֶשׁ, / אֲשֶׁר זָרַעְתָּ סוֹף כָּל סוֹף תִּקְצֹר.'

אֱלֵי אַפְרָסִיָבּ פָּנָה שֵׁנִית: / 'בְּחֶפְזוֹנְךָ אַל תְּשַׂחֵק בָּאֵשׁ, [2370]

כִּי לֹא מִשְׂחָק הוּא לְהַגִּיר דָּמִי, / וּלְהִלָּחֵם עִם אֲנָשִׁים חַפִּים.

עַל פִּי עֲצַת אָחִיךָ הַנָּבָל, / אֶת נַפְשְׁךָ וּמְכוֹרָתְךָ תַּפְקִיר.'

אַךְ גַּרְסִיוַז אִישׁ הַכָּזָב, מַקְשִׁיב / לַשִּׂיחַ עִם הַשָּׁהּ, חָרָה אַפּוֹ,

וְכֹה קָרָא: ‘אַי, מֶלֶךְ! מַה לְּךָ, / כִּי תַּאֲרִיךְ שִׂיחָה עִם אוֹיִבְךָ?’

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוֹרָן עֲצַת אָחִיו, / וּכְבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ לַמָּרוֹם, [2375]

צִוָּה צְבָאוֹ הַחֲרָבוֹת לִשְׁלֹף, / וְקוֹל תְּרוּעָה כִּבְיוֹם הַדִּין לַשְׁמִיעַ.

אַךְ סִיָוֻשׁ, הַנֶּאֱמָן לַבְּרִית, / בַּחֶרֶב וּבָרֹמַח לֹא נָגַע,

וְלֹא נָתַן לְאִישׁ מֵאֲנָשָׁיו / לְהִתְקַדֵּם אֶל עֵבֶר הָאוֹיֵב.

אַפְרָסִיָבּ זוֹמֵם רָעָה, זוֹעֵף, / יָזַם עַוְלָה כְּבֵדָה לִנְסִיךְ אִירָן,

וְכֹה קָרָא: ‘תְּנוּ אֶת כֻּלָּם לַחֶרֶב, / וּבַמִּדְבָּר בַּדָּם סְפִינָה הָשִׁיטוּ.’ [2380]

בִּצְבָא אִירָן הָיוּ כְּאֶלֶף אִישׁ, / כֻּלָּם אַמִּיצֵי לֵב, טוֹבִים לַקְּרָב.

כֻּלָּם נָפְלוּ חָלָל בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל, / דָּמָם צָבַע אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

כִּהְיוֹת הַמִּלְחָמָה כְּבֵדָה, עִקֶּשֶׁת, / נִפְצַע לְפֶתַע סִיָוֻשׁ גַּם כֵּן.

בְּחֵץ שָׁלוּחַ וּבְכִידוֹן נִפְצַע, /מִגַּב שְׁחוֹרוֹ צָנַח לָאֲדָמָה.³⁸

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נָע כְּשִׁכּוֹר. / גֻרוּי־זִרִהּ אָסַר אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, [2385]

עַל צַוָּארוֹ הִלְבִּישׁוּ לוֹ אַפְסָר, / בְּעוֹד כַּפָּיו כְּפוּתוֹת אָחוֹר כְּאֶבֶן.

הַדָּם נִגַּר עַל אַרְגְּמָן פָּנָיו. / יוֹם מַר כָּזֶה הָעֶלֶם לֹא יָדָע.

הֵאִיצוּ בּוֹ שׁוֹמְרָיו הַתַּלְיָנִים / וְסָחֲבוּ אוֹתוֹ רַגְלִי בַּדֶּרֶךְ.

צָבָא מֵאֲחוֹרָיו וּמִלְּפָנָיו / עָשׂוּ דַּרְכָּם אֶל עֵבֶר סִיָוֻשׁ־גִּרְד.

אָמַר אַפְרָסִיָבּ מַצְבִּיא תּוּרָן: /'מִפֹּה, בַּדֶּרֶךְ, קְחוּ אוֹתוֹ הַצִּדָּה, [2390]

וְאֶת רֹאשׁוֹ הַתִּיזוּ מֵעָלָיו / עַל אֲדָמָה צְחִיחָה בִּבְלִי כָּל יֶרֶק.

שִׁפְכוּ דָּמוֹ עַל הַקַּרְקַע הַחַם, / אַל תִּשְׁתַּהוּ זְמַן רַב וְאַל תִּירָאוּ.'

אָמְרוּ לַמֶּלֶךְ לוֹחֲמֵי תּוּרָן: / 'מָה אָוֶן בּוֹ מָצָאתָ, אֲדוֹנֵנוּ?

וּמָה הַחֵטְא חָטָא לְךָ, הַגִּידָה, / כִּי בְּדָמוֹ תֹּאמַר לִרְחֹץ כַּפֶּיךָ?

אֵיכָה תַּכְחִיד אָדָם, אֲשֶׁר הַכֶּתֶר / וְכֵס הַשֵּׁן יְקוֹנְנוּ עָלָיו? [2395]

בִּשְׁעַת שִׂמְחָה עֵץ אַל תִּטַּע, אֲשֶׁר / אֶת פֵּרוֹתָיו יָמִיר מַזָּל בְּרַעַל.'

אַךְ גַּרְסִיוַז זוֹמֵם הַחַטָּאָה / צִדֵּד בְּאִוַּלְתּוֹ בַּמְרַצְּחִים –

לִשְׁפֹּךְ דַּם סִיָוֻשׁ עַל הַכְּאֵב / הֵסַב לַלֵּב בְּיוֹם הַתַּחֲרוּת.

הָיָה לְפִּירָן אָח צָעִיר בְּגִיל, / אֲבָל בֶּן חַיִל, לֹא נוֹפֵל מִמֶּנּוּ.

וְשֵׁם אוֹתוֹ צָעִיר הָיָה פִּילְסַם, / גִּבּוֹר בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת וְתוּשִׁיָּה. [2400]

אָמַר פִּילְסַם הַמְהֻלָּל לַשָּׁהּ: / 'בַּד זֶה יִשָּׂא אַךְ צַעַר וּמַכְאוֹב.³⁹

מִפִּי חָכָם שָׁמַעְתִּי מַאֲמָר, / אוֹתוֹ גַּם מְאַשֵּׁר הַהִגָּיוֹן:

"לֹא יִתְחָרֵט אָדָם עַל אֹרֶךְ רוּחַ, / שִׁקּוּל הַדַּעַת הוּא תְּרוּפָה לַכַּעַס.

זַעַם וְרֹעַ מַעֲשֵׂי שָׂטָן הֵם, / כְּאֵב לַגּוּף וַחֲרָטָה לַנֶּפֶשׁ."

הָרֹאשׁ, אֲשֶׁר אַתָּה מַלְכּוֹ, הֲלֹא / תֵּבוֹשׁ בְּחָפְזְךָ לְהַתִּיזוֹ? [2405]

בַּסַּד שִׂימֵהוּ עַד אֲשֶׁר הַזְּמַן / יָבוֹא וִילַמֶּדְךָ מַה לַּעֲשׂוֹת.

כִּנְשֹׁב עָלֶיךָ רוּחַ הַתְּבוּנָה / תִּהְיֶה רַשַּׁאי אָז לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ.

אַל תְּצַוֶּה עַתָּה בְּחָפְזְךָ, / כִּי סוֹף הַחִפָּזוֹן רַק חֲרָטָה.

וְרֹאשׁ, אֲשֶׁר מֵרֹאשׁ נוֹעַד לְכֶתֶר, / לֹא מֵחָכְמָה, אַי, שָׁהּ חָכָם, לִכְרֹת.

אִם לַהוֹרְגִים תּוֹצִיא אֶת בַּר הַלֵּב, / רֻסְתַּם וְכַּי־כָּוֻס דָּמוֹ יִדְרֹשוּ, [2410]

כִּי בֶּן־כָּוֻס הוּא, וְרֻסְתַּם חוֹנְכוֹ, / אוֹתוֹ גִּדְּלוּ בְּאַהֲבָה וּבְעשֶׁר.

נִרְאֶה אוֹתְךָ נוֹשֵׂא אֶת עֲווֹנְךָ / וּמִתְיַסֵּר מָחָר עַל חֵטְא הַיּוֹם.

זָכְרָה־נָא אֶת הַחֶרֶב הַנּוֹצֶצֶת, / אֲשֶׁר כִּסְּתָה אֶת הָעוֹלָם בְּדָם,

וּשְׁאָר הָאִירָנִים הַנּוֹדָעִים, / אֲשֶׁר מֵחֲרוֹנָם עָיְפָה תֵּבֵל,

כְּפַרִיבֻּרְז, בֶּן כַּי־כָּוֻס, הַכְּפִיר, / אֲשֶׁר אִישׁ לֹא רָאָהוּ שְׂבַע קְרָבוֹת, [2415]

אוֹ כְּפִּילְתַּן הַמִּשְׂתָּעֵר כְּפִיל, / אֲשֶׁר גַּם גְּדוּד קְטַנָּה הוּא בְּעֵינָיו.

זְכֹר טוּס, גּוּדַרְז, גֻּרְגִּין, פַרְהָד וְגִיו, / תֻּפֵּי הַקְּרָב לְפִילֵיהֶם יִקְשֹׁרוּ,

אֶת מָתְנֵיהֶם לַנְּקָמָה יַחְגֹּרוּ, / וְהַמִּישׁוֹר יֵצַר מִכִּידוֹנִים.

תִּקְצַר יָדִי וְיַד כָּל מְלַוַּי / וְיַד הַנִּבְחָרִים בְּלוֹחֲמֵינוּ.

אָכֵן פִּירָן יָבוֹא מָחָר עִם שַׁחַר, / יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ גַּם אֲשֶׁר בְּפִיו, [2420]

אוּלַי יִרְאֶה כִּי אֵין זֶה כֹּה דָּחוּף / לִפְרֹשׂ אֶת שְׁטִיחַ הַנָּקָם בָּאָרֶץ.

בְּחָפְזְךָ אַל תְּצַוֶּה לִפְעֹל, / כִּי עַל תּוּרָן תָּבִיא בָּזֶה חֻרְבָּן.'

דְּבָרָיו רִכְּכוּ אֶת לֵב אַפְרָסִיָבּ, / אַךְ גַּרְסִיוַז אָחִיו לֹא הִתְבַּיֵּשׁ

וְשָׂח: 'אַי, שָׁהּ חָכָם, אַל תְּבַטֵּל / אֶת רְצוֹנְךָ בִּפְנֵי נְאוּם הָעֶלֶם.

כְּבָר מְנַקְּרִים עֵיטִים פִּגְרֵי אִירָן, / וְאִם נָקָם יָרֵאתָ יֵשׁ סִבָּה: [2425]

לִקְרִיאָתוֹ מֵרוּם וְאַף מִסִּין / תִּמְלָא הָאָרֶץ חֶרֶב וְאַלָּה.

הַאִם לֹא דַּי אֲשֶׁר עוֹלֵל לְךָ, / כִּי עוֹד תַּט אֹזֶן לַעֲצַת פְּלוֹנִי?

מָעַכְתָּ זְנַב הַצֶּפַע, רֹאשׁ מָחַצְתָּ – /הֲתַלְבִּישֵׁהוּ שֵׁשׁ מָשְׁזָר שֵׁנִית?

אִם עַל חַיָּיו בְּדֶרֶךְ זוֹ תָּחוּס, / לִפְנֵי הַשַּׁהְרְיָר לֹא אֶתְיַצֵּב עוֹד;

פִּנַּת מִסְתּוֹר אֶמְצָא לִי בָּעוֹלָם, / אוּלַי גַּם לֹא עוֹד אַאֲרִיךְ יָמִים.' [2430]

דַּמּוּר אָז וְגֻרוּי חֲמוּרֵי סֵבֶר / נִגְּשׁוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ:

'אַל תְּהַסֵּס מִשְּׁפֹךְ דַּם סִיָוֻשׁ, / אָסוּר לִפְסֹחַ עַל הַסְּעִפִּים.

שְׁמַע לְדִבְרֵי אָחִיךָ יוֹעַצְךָ / וְאוֹיִבְךָ סַלֵּק מִמְּקוֹמוֹ.

פָּרַשְׂתָּ רֶשֶׁת לוֹ וּלְכַדְתּוֹ, /הָרְגֵהוּ חִישׁ, וְאַל תַּשְׁפִּיל כְּבוֹדְךָ.

לֹא דַּי בָּזֶה כִּי בְּיָדְךָ הָאִישׁ, / לֵב שׂוֹנַאֲךָ אַתָּה חַיָּב לִשְׁבֹּר. [2435]

אַתָּה הִשְׁמַדְתָּ צְבָאוֹ – דַּמֵּה /בְּנַפְשְׁךָ מַה בְּלִבּוֹ עָלֶיךָ.

לוּלֵא הֵרַע לְךָ אָדָם לִפְנֵי כֵן, / יָכְלוּ הַמַּיִם לְטַהֵר הַחֵטְא,

אוּלָם עַתָּה מוּטָב אַל יִפָּקֵד, / לֹא בְּגָלוּי וְלֹא בְּהֵחָבֵא.'

עָנָה לָהֶם הַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: / 'אֲנִי בּוֹ לֹא גִּלִּיתִי חַטָּאָה,

אַךְ הָרוֹאֶה בַּכּוֹכָבִים הֵעִיד, / כִּי אֲבַדּוֹן צָפוּי לִי מִיָּדוֹ. [2440]

אוּלָם אִם בְּנָקָם דָּמוֹ אֶשְׁפֹּךְ, / אֲבַק פְּרָסוֹת יֵרוֹם מֵעַל תּוּרָן,

אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ יְכַסֶּה בְּחשֶׁךְ, / וְהֶחָכָם מִיּוֹם זֶה יִוָּאֵל.

בָּא לְתוּרָן אָסוֹן בַּעֲבוּרִי, / כְּאֵב, כְּבָלִים וָצַעַר לִי נוֹעָדוּ.

שִׁחְרוּר הָאִישׁ גָּרוּעַ מִמּוֹתוֹ, / אַף כִּי מוֹתוֹ לִי צַעַר וּמַכְאוֹב.'

חָכָם, גַּם בֶּן־בְּלִיַּעַל – אֵין נָבִיא / יוֹדֵעַ מַה לּוֹ הַמָּחָר יָבִיא. [2445]

פרנגיס מתחננת אל אפראסיאבּ    🔗

כִּשְׁמֹעַ פַרַנְגִּיס שָׂרְטָה פָּנֶיהָ, / וְחֶבֶל דָּם חוֹגֶרֶת לְמָתְנֶיהָ,

בָּרֶגֶל בָּאָה אֶל הַשַּׁהַנְשָׁהּ, / בְּעוֹד פָּנֶיהָ עֲקֻבּוֹת מִדָּם.

בְּחִיל וּבְפַחַד אֶל אָבִיהָ בָּאָה, / זוֹרָה עָפָר עַל שְׂעָרָהּ קָרְאָה:

'אַי, שַׁהְרְיָר, אָדָם הַמַּעֲלָה! / מַדּוּעַ תַּשְׁפִּילֵנִי עַד עָפָר?

לִבְּךָ עָטַפְתָּ בִּכְזָבִים – הַאֵין / אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַתְּהוֹם תַּחְתֶּיךָ? [2450]

אַל תַּעֲרֹף רֹאשׁ מֶלֶךְ בַּר־לֵבָב, / יְרֵא שׁוֹפֵט הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר.

כְּהִפָּרְדוֹ מֵעַל אִירָן, לְךָ / בִּלְבַד מֵהָעוֹלָם חָלַק כָּבוֹד.

בְּרִיב עָלֶיךָ עִם אָבִיו מָחַל / עַל הָאוֹצָר, הַכֵּס וְעַל הַכֶּתֶר.

עֲשַׂאֲךָ סִתְרוֹ וּמִשְׂגַּבּוֹ, / מַה בּוֹ מָצָאתָ כִּי בְּךָ חָזַרְתָּ?

אֵין שָׁהּ עוֹרֵף רָאשִׁים נוֹשְׂאֵי כְּתָרִים, / וְיַאֲרִיךְ יָמִים בְּכֵס וּבְכֶתֶר. [2455]

אַל תְּצַעֵר אוֹתִי בָּרַת הַלֵּב, / כִּי הָעוֹלָם פֻּנְדָּק וַאֲנָחוֹת.

נוֹשֵׂא כֶּתֶר מַשְׁלִיךְ הוּא אֶל הַבּוֹר, / וּבֶן־בְּלִי־שֵׁם יִנְחַל אֶת מְקוֹמוֹ.

בַּסּוֹף הַשְּׁנַיִם יִשְׁכְּנוּ עָפָר, / כִּי מִשָּׁמַיִם אַךְ בְּנֵי מָוֶת הֵם.

בְּדַעַת גַּרְסִיוַז חוֹרֵשׁ הָרַע /כָּבוֹד רַב לֹא תִּנְחַל בְּעוֹלָמֵנוּ.

זְכֹר פַרִידוּן בֶּן־חַיִל, מָה עוֹלֵל / לַמְעַוֵּל צַֹחָךּ הָעֲרָבִי, [2460]

וְכֵן זְכֹר מַנוּצִ’הְר הַמְהֻלָּל, / וּמַה גָּמַל לְסַלְם וּלְתוּר אִישׁ זְרוֹעַ.

כַּיּוֹם חַיִּים לִפְנֵי כִּסֵּא כָּוֻס / דַּסְתָּן וּבְנוֹ רֻסְתַּם שׁוֹחֵר נָקָם,

גּוּדַרְז הַכַּשְׁוָדִי, לוֹ כַּף פְּלָדָה, / קוֹרַעַת לֵב כְּפִירִים וְעוֹר נָמֵר.

וְעוֹד בַּהְרָם, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, / הַבָּז לְכִידוֹנֵי הַגִּבּוֹרִים,⁴⁰

וְגִיו מִבְּנֵי גּוּדַרְז, מִפַּחֲדּוֹ / בְּיוֹם הַקְּרָב רוֹעֶדֶת אֲדָמָה. [2465]

עַל סִיָוֻשׁ הַנְּהָרוֹת יִסְעָרוּ, / תֵּרֵד קְלָלָה עָלֶיךָ מִשָּׁמַיִם.

אַתָּה תָּבִיא אָסוֹן עַל נַפְשְׁךָ, / וְתִזָּכֵר לֹא אַחַת בִּדְבָרַי.

אֵינְךָ יוֹצֵא לְצֵיד הָעֲרוֹדִים / וְלֹא מַפִּיל אֵימָה עַל אַיָּלוֹת,

אַתָּה שׁוֹמֵט בֶּן מֶלֶךְ מִכִּסְאוֹ – /יָרֵחַ וְחַמָּה יְקַלְלוּךָ.

אַל שָׁוְא תִּתֵּן לָרוּחַ אֶת תּוּרָן, / וּלְוַאי לֹא תִּזָּכֵר עוֹד בִּדְבָרַי.' [2470]

אָמְרָה וְרָאֲתָה פְּנֵי סִיָוֻשׁ, / שׂוֹרֶטֶת לְחָיֶיהָ צָעֲקָה:

'אֲהָהּ, נָסִיךְ אַמִּיץ, מַנְהִיג גִּבּוֹר! / אַרְיֵה לוֹבֵשׁ גֵּאוּת, לוֹחֵם עַז נֶפֶשׁ!

עָזַבְתָּ נִיר וּבַיִת בְּאִירָן, / וְשָׁהּ תּוּרָן חָשַׁבְתָּ לְאָבִיךָ.

עַתָּה רַגְלִי וּבִכְבָלִים יָדֶיךָ! / אַיֵּה כִּסֵּא וְכֶתֶר הַכָּבוֹד?

אַיֵּה שְׁבוּעוֹת וְהַבְטָחוֹת אָבִי, / אֲשֶׁר הִרְתִּיתוּ שֶׁמֶשׁ וְשַׁבְתַאי? [2475]

אַיֵּה כָּוֻס־כַּי וְשָׂרֵי צְבָאוֹ, / אֲשֶׁר יִרְאוּךָ כֹּה בְּרֶגַע זֶה?

אַיֵּה הֵם גִּיו וְטוּס וּפַרָמַרְז, / רֻסְתַּם וְזָל וְכָל הָעָם הַהוּא?

אַךְ יִשָּׁמַע הָעָוֶל בְּאִירָן, / וִימֵי הַרְוָחָה יִתְעַרְעֲרוּ.

אָסוֹן הֵבִיא עָלֶיךָ גַּרְסִיוַז – / אָרוּר הוּא, אֲרוּרִים דַּמּוּר, גֻּרוּי!

הָאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁלַח יָדוֹ בְּךָ, / יֻתַּז רֹאשׁוֹ וְלֶעָפָר יֻשְׁלַךְ. [2480]

אֲדוֹן עוֹלָם יָבוֹא לְעֶזְרָתְךָ, / וְעַל מְשַׂנְאֲךָ יַפִּיל אֵימָה.

הַלְוַאי הֻכּוּ בְּסַנְוֵרִים עֵינַי / וְלֹא רָאִיתִי עַד כַּמָּה הָשְׁפַּלְתָּ.

לֹא הֶעֱלֵיתִי עַל הַדַּעַת, כִּי / אָבִי יַרְחִיק שִׁמְשִׁי מֵעַל חָזִי.'

אַפְרָסִיָבּ שָׁמַע נְאוּם בִּתּוֹ, / וְהָעוֹלָם קָדַר לִפְנֵי עֵינָיו.

אָמַר אֵלֶיהָ: ‘סוּרִי מִפָּנַי! /מָה אַתְּ יוֹדַעַת עַל תָּכְנִיּוֹתַי?’ [2485]

לֵב שָׁהּ תּוּרָן בָּעַר כְּאֵשׁ עָלֶיהָ, / וּבְאִוַּלְתּוֹ תָּפַר עֵינֵי הַשֵּׂכֶל.

הָיָה בְּתוֹךְ אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ חֶדֶר / וּלְפַרַנְגִּיס כְּלָל לֹא הָיָה יָדוּעַ.

צִוָּה הַשָּׁהּ שׁוֹמְרָיו לְגָרְרָהּ / לַחֶדֶר כְּאַחַת הַלֹּא שְׁפוּיוֹת.

אוֹתָהּ הִשְׁלִיכוּ אֶל חֶשְׁכַת הַכֶּלֶא, / וּבַעֲדָהּ הִבְרִיחוּ אֶת הַדֶּלֶת.

סיאווּש נרצח בידי גוּרוּי    🔗

שָׁלַח גַּרְסִיוַז רֶמֶז לְגֻרוּי, / וְהָעַוָּל פָּנָה לַאֲחוֹרָיו, [2490]

וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו אֶל סִיָוֻשׁ, / נָעוּר מֵחֶסֶד וּמִדָּה טוֹבָה.

שָׁלַח יָדוֹ לִזְקַן הַשַּׁהְרְיָר, / וּבְלִי רַחֵם שָׁמַט אוֹתוֹ לָאָרֶץ.

וְסִיָוֻשׁ נָשָׂא תְּפִלָּה לֵאמֹר: / 'אַי, מְרוֹמָם מֵחֲלִיפוֹת הַזְּמַן!

הַצְמִיחָה חֹטֶר מִזַּרְעִי, אֲשֶׁר / יַזְהִיר לִפְנֵי עֵינֵי הָעָם כְּשֶׁמֶשׁ.

מִמְּשַׂנְאֵי נַפְשִׁי יִקֹּם דָּמִי, / הֲלִיכוֹתַי כְּקֶדֶם יְחַדֵּשׁ. [2495]

יַפְגִּין מִדּוֹת טוֹבוֹת וְאֹמֶץ לֵב, / וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ תַּחְתָּיו יַכְנִיעַ.'

פִּילְסַם הִפְסִיעַ אַחֲרֵי גֻּרוּי, / בְּדִמְעוֹת דָּם וּבִדְאָגָה בַּלֵּב.

שָׂח סִיָוֻשׁ אֵלָיו: 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ! / תֵּבֵל – עֵרֶב, אַתָּה הֱיֵה לוֹ שֶׁתִי.

הָבֵא גַּם לְפִּירָן דְּרִישַׁת שְׁלוֹמִי. / אֱמֹר: “שִׁנְתָה תֵּבֵל אֶת טַעֲמָהּ.”

נוֹאַשְׁתִּי מִפִּירָן, כִּי עֲצָתוֹ / אַךְ רוּחַ, וַאֲנִי כַּעֲרָבָה בָּהּ. [2500]

אָמַר: "עִם מֵאָה אֶלֶף פָּרָשִׁים / לוֹבְשֵׁי שִׁרְיוֹן, בִּכְלֵי זֵינָם, אַגִּיעַ,

לִהְיוֹת בְּעֶזְרָתְךָ כְּבוֹא הַיּוֹם, / וַאֲשַׁמֵּשׁ מִרְעֶה לְכָל צְרָכֶיךָ."

עַתָּה רָדוּף לְנֶגֶד גַּרְסִיוַז, / רַגְלִי, מָשְׁפָּל וּבְרוּחַ נְכֵאָה

רוֹאֶה אֵינֶנִּי רֵעַ לְצִדִּי, / אֲשֶׁר יִבְכֶּה מָרָה עַל גּוֹרָלִי.'

כְּרַחֲקָם מֵעִיר וּמִצָּבָא, /כָּפוּת סְחָבוּהוּ לַמִּישׁוֹר. [2505]

מִגַּרְסִיוַז גֻּרוּי קִבֵּל אָז חֶרֶב / כְּחֻלַּת פְּלָדָה לְמַעַשׂ הַדָּמִים.

אֶת הַנָּסִיךְ גָּרַר בְּתַלְתַּלָּיו, / וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַמָּקוֹם,

עָלָיו נִטְּשָׁה הַתַּחֲרוּת הַהִיא / בֵּין גַּרְסִיוַז לְסִיָוֻשׁ בַּקֶּשֶׁת,

כְּהֵעָמְדָם לִפְנֵי הַמַּטָּרָה, / גֻּרוּי־זִרִהּ, אוֹתוֹ נָבָל נָלוֹז,

הִפִּיל לָאָרֶץ אֶת הַפִּיל הָעַז / בִּבְלִי מוֹרָא וּבשֶׁת מִמַּצְבִּיא. [2510]

מִהֵר גֻּרוּי לָשִׂים אַגַּן זָהָב, / הֵסֵב אֶת פְּנֵי טַרְפּוֹ כְּשֶׁל כִּבְשָׂה,

הִתִּיז אֶת רֹאשׁ הַבְּרוֹשׁ, זֶה בְּרוֹשׁ הַכֶּסֶף, / וְדַם גּוּפוֹ אָסַף אֶל הָאַגָּן,

אוֹתוֹ נָשָׂא גֻּרוּי אֶל הַמָּקוֹם / אֲשֶׁר צֻוָּה, וְשָׁם שָׁפַךְ אוֹתוֹ.

צָץ תֵּכֶף צֶמַח מֵהַדָּם הַזֶּה / וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הָאַגָּן רוֹקַן.

מִיָּד אֶתֵּן לְךָ אֶת סִימָנוֹ, / הֲלֹא הַיּוֹם ‘דַּם סִיָוֻשׁ’ נִקְרָא. [2515]

כִּהְיוֹת רָחוֹק הַשֶּׁמֶשׁ מֵהַבְּרוֹשׁ, / וְרֹאשׁ הַשַּׁהְרְיָר נָתוּן בִּשְׁנָת,⁴¹

(אֵיזוֹ שֵׁנָה! כִּי כְּבָר עָבַר זְמַן רַב / וְהוּא לֹא זָז, וּמִשְּנָתוֹ לֹא קָם),

סוּפָה וְעַנְנֵי אָבָק שְׁחוֹרִים / פָּרְצוּ וְלָטוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ.

בַּחֲשֵׁכָה אֵין אִישׁ רוֹאֶה רֵעֵהוּ, / הַכֹּל נוֹשְׂאִים קְלָלוֹת עַל רֹאשׁ גֻּרוּי.

אָכֵן, כְּהִתְרוֹקֵן כֵּס סִיָוֻשׁ, / אַךְ לְמוֹתָר הַשֶּׁמֶשׁ וְהַבְּרוֹשׁ. [2520]

אֲנִי פּוֹנֶה סָבִיב, יָמִין וּשְׂמֹאל, / וְיָד וָרֶגֶל לֹא מוֹצֵא בַּחֶלֶד.

פְּלוֹנִי רָשָׁע – בְּכָל דְּרָכָיו מַצְלִיחַ, / עוֹלָם – עַבְדּוֹ, וּמַזָּלוֹ עוֹמֵד לוֹ;

שֵׁנִי בָּאָרֶץ מִתְהַלֵּךְ בְּיֹשֶׁר, / וּמִתְנַוֵּן בְּשֵׁפֶל מַדְרֵגָה.

קְרָא דְּרוֹר לְנַפְשְׁךָ מִדְּאָגָה, / וְהִשָּׁמֵר מִסַּעֲרוֹת הַלֵּב,

כִּי הֲפַכְפַּךְ עוֹלָם וְלֹא בָּטוּחַ, / וְכֹה יִהְיֶה עד קֵץ כָּל הַיָּמִים. [2525]

דָּבָר אֶחָד וַדַּאי, יִקְרֶה אֲשֶׁר / יִקְרֶה, לֹא יַעֲמֹד לְעוֹלָמִים.

קוֹל צְעָקָה עָלָה מִזְּבוּל הַמֵּת, / כָּל הָעוֹלָם נִסְעַר מִגַּרְסִיוַז.

הַמְשָׁרְתִים תָּלְשׁוּ שְׂעַר רֹאשָׁם, / וּפַרַנְגִּיס קָלְעָה מִשְּׂעָרָה

חֶבֶל אָרֹךְ וּבוֹ חָגְרָה מָתְנֶיהָ, / פָּצְעָה בְּצִפָּרְנֶיהָ לְחָיֶיהָ,

בְּקוֹל גָּדוֹל שָׁלְחָה קְלָלוֹת עַל רֹאשׁ / אַפְרָסִיָבּ וּמֵרְרָה בִּבְכִי. [2530]

יְפַת הַתֹּאַר, בְּלִי צַמּוֹת לָרֹאשׁ, / נִצְּבָה שְׂרוּטַת פָּנִים וּמִסְכֵּנָה.

קוֹלָהּ הִגִּיעַ לְאָזְנֵי הַשָּׁהּ, / שָׁמַע קִלְלוֹתֶיהָ וּבִכְיָהּ.

וּלְגַרְסִיוַז הַמְעַוֵּל אָמַר: / 'מִמַּחֲבוֹא הוֹצֵא אוֹתָהּ הַחוּצָה.

בְּתַלְתַּלֶּיהָ גְּרֹר מֵהַהַרְמוֹן, / וְצַו הַתַּלְיָנִים וְהַשּׁוֹמְרִים

אוֹתָהּ לָקַחַת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, /לִקְרֹעַ לְבוּשָׁהּ מֵעַל גּוּפָהּ, [2535]

וּלְהַלְקוֹתָהּ בַּשֵּׁבֶט עַד תַּפִּיל / אֶת זֶרַע הַנָּקָם בִּשְׂדֵה תּוּרָן.

מִשֹּׁרֶשׁ סִיָוֻשׁ אֵין חֵפֶץ לִי / בְּעֵץ אוֹ בְּעָלֶה, בְּכֵס אוֹ כֶּתֶר.'

כָּל בַּעֲלֵי הַשֵּׁם בַּנּוֹכְחִים / פָּתְחוּ אֶחָד אֶחָד בַּחֲרָפוֹת,

אָמְרוּ: ‘אִישׁ לֹא שָׁמַע גְּזַר דִּין כָּזֶה / יוֹצֵא מִפִּי מַנְהִיג, מַצְבִּיא אוֹ מֶלֶךְ!’

הַלְּחָיַיִם עֲקֻבּוֹת מִדָּם, / הַלֵּב דַּוָּי, עַל הַפָּנִים דְּמָעוֹת, [2540]

פִּילְסַם בָּא אֶל לַהָּךּ וּפַרְשִׁידְוַרְד, / וְכָל אֲשֶׁר קָרָה אַךְ זֶה סִפֵּר:

'טוֹבָה שְׁאוֹל מִכֵּס אַפְרָסִיָבּ. / אֵין רֹגַע וְשֵׁנָה עַל אַדְמָתוֹ.

נָחוּשׁ נִשָּׂא רַגְלֵינוּ אֶל פִּירָן, / מִדְּאָגָה לָאֲסִירִים נָחוּשׁ.'

אִכְּפוּ שְׁלוֹשָׁה סוּסִים קַלִּים,תֹּאמְרוּ: / ‘בְּרַגְלֵיהֶם מְגוֹלְלִים פְּנֵי אֶרֶץ!’

לַשַּׂר פִּירָן הִגִּיעוּ הַשְּׁלוֹשָׁה, / דָּם עַל פְּנֵיהֶם וּבִלְבָבָם קוֹצִים, [2545]

מִיָּד הוֹדִיעוּ לוֹ הַחֲדָשׁוֹת, / וּמֶה הָיָה הָרֶקַע לַצָּרוֹת.

כִּשְׁמֹעַ רֹעַ הַבְּשׂוֹרָה פִּירָן, / צָנַח לָאָרֶץ אֵין חוּשִׁים וָכֹחַ.

קָרַע אֶת הַבְּגָדִים אֲשֶׁר לָבַשׁ, / תָּלַשׁ שַׂעֲרוֹתָיו, עִפֵּר רֹאשׁוֹ,

וּבְמַר נַפְשׁוֹ קָרָא: ‘נָסִיךְ אָצִיל! / רָאוּי לְכֵס שֶׁנְהָב כָּמוֹךָ אַיִן.’

אָמַר אֵלָיו לַהָּךּ: 'בּוֹא, הִזְדָּרֵז, / וָלֹא, צָרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ תָּבוֹא. [2550]

אֶת פַרַנְגִּיס שָׁמְטוּ מֵעַל כִּסְאָהּ, / וּבְכָל גּוּפָהּ רוֹעֶדֶת כְּאִילָן,

מָשְׁפֶּלֶת הוֹצִיאוּהָ בִּגְרִירָה / אֶל הַשּׁוֹמְרִים אַנְשֵׁי הַהֲרֵגָה.'

פיראן משחרר את פרנגיס    🔗

כִּשְׁמֹעַ אֵלֶּה הַדְּבָרִים פִּירָן, / צָעַק מִכַּעַס וּמִהֵר לָרְחוֹב.

מֵאֻרְוָתוֹ הוֹצִיא הַפַּהְלַוָן / סוּסִים קַלֵּי רַגְלַיִם עֲשָׂרָה,

עִם פַרְשִׁידְוַרְד וְעִם רוּאִין הֵרִים / בְּבַת אַחַת עֲנַן אָבָק בַּדֶּרֶךְ. [2555]

בִּשְׁנֵי יָמִים וּשְׁנֵי לֵילוֹת הִגִּיעוּ, / וְהֶחָצֵר שׁוֹרֶצֶת מְרֵעִים.

אֶת פַרַנְגִּיס מָצָא שָׁם מְעֻלֶּפֶת / נִגְרֶרֶת בְּלִי רַחֵם בִּידֵי שׁוֹמְרִים.

בְּיַד כָּל אִישׁ מֵהֶם חֶרֶב חַדָּה, / וּבֶחָצֵר כְּאִלּוּ יוֹם הַדִּין:

הַלְּבָבוֹת פְּצוּעִים, בּוֹכָה כָּל עַיִן, / הַלְּשׁוֹנוֹת מְקַלְלוֹת מַלְכָּן.

הַכֹּל שָׂחִים לְבֵינֵיהֶם בַּשַּׁעַר, / נָשִׁים וַאֲנָשִׁים, זָקֵן וָנַעַר: [2560]

'זֶה מַעֲשֶׂה אַכְזָר וּמְזַעֲזֵעַ, / אֶת פַרַנְגִּיס לִשְׁתַּיִם לַחֲצוֹת,

רֻגְזוֹ יָמִיט אָשְׁיוֹת הַמַּמְלָכָה, / וְשָׁהּ לֹא יִקָּרֵא עוֹד בְּתוּרָן.'

כְּבוֹא פִּירָן כְּרוּחַ לֶחָצֵר, / שָׂמְחוּ לָזֹאת הַנְּבוֹנִים בָּעָם.

וּפַרַנְגִּיס, אַךְ רָאֲתָה פָּנָיו, / כִּסּוּ דְּמָעוֹת עֵינֶיהָ וּלְחָיֶיהָ.

אָמְרָה: ‘מַדּוּעַ הִתְאַכְזַרְתָּ לִי, / חַיָּה לָאֵשׁ מַדּוּעַ הִשׁלַכְתַּנִי?’ [2565]

פִּירָן יָרַד מֵעַל סוּסוֹ לָאָרֶץ, / קָרַע עָלָיו בְּגָדָיו הַפַּרְסִיִּים.

מִיָּד צִוָּה אֶת הַשּׁוֹמְרִים בַּשַּׁעַר / לְהִתְעַכֵּב זְמַן־מָה עִם הַפְּקֻדָּה,

מִהֵר לָבוֹא לִפְנֵי אַפְרָסִיָבּ, / עֵינָיו מְלֵאוֹת דְּמָעוֹת, לִבּוֹ פָּצוּעַ,

וְכֹה קָרָא: 'מַלְכִּי, נֵרְךָ יָאִיר, / וְיַד הָרַע תִּרְחַק לָעַד מִמֶּךָּ.

מַה זֶּה קָרְךָ, מַלְכִּי יְפֵה הַנֶּפֶשׁ, / כִּי אֶל הָרַע הִפְנֵיתָ אֶת פָּנֶיךָ? [2570]

אֵיךְ הִשְׁתַּלֵּט הַדִּיו הַזֵּד עָלֶיךָ / וּמֵאֲדוֹן עוֹלָם לִבְּךָ הֵסִיר?

אֶת סִיָוֻשׁ הַחַף מֵחֵטְא רָצַחְתָּ, / וּכְבוֹד שִׁמְךָ עוֹלַלְתָּ בֶּעָפָר.

שֵׁמַע הַנְּבָלָה יַשִּׂיג אִירָן, / וְאשֶׁר תְּקוּפָתֵנוּ יְעַרְעֵר.

הַרְבֵּה בְּנֵי־חַיִל כּוֹאֲבִים, צְמֵאֵי / נָקָם יָבוֹאוּ מֵאִירָן עָלֵינוּ.

שָׁקַט עוֹלָם וְנָח מִכַּף הָרֶשַׁע, / וְדֶרֶךְ אֱלֹהִים נִגְלָה לַכֹּל, [2575]

קָפַץ מֵהַשְּׁאוֹל הַזֵּד הָרַע, / בָּא וּפָצַע אֶת לֵב שַׁלִּיט תּוּרָן.

קְלָלָה תִּרְבַּץ עַל הַשָּׂטָן הַהוּא, / אֲשֶׁר הִטָּה אֶת עֲצָתְךָ לָאָוֶן.

עוֹד תִּנָּחֵם יָמִים רַבִּים עַל אֵלֶּה / וְתִתְעַוֵּת בְּיִסּוּרִים וּבְצַעַר.

אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הֵסִית אוֹתְךָ, / אוֹ מָה עֲצַת בּוֹרֵא עוֹלָם בָּזֹאת.

מֵחֲתָנְךָ עָבַרְתָּ לְבִתְּךָ, / וּמִתְאַכְזֵר לְשַׁאֲרַת בְּשָׂרְךָ. [2580]

כִּמְשֻׁגָּע מִמְּקוֹמְךָ קָפַצְתָּ, / וְיוֹם אָסוֹן בָּזֶה לְךָ הֵכַנְתָּ.

לֵב פַרַנְגִּיס אֵינֶנּוּ עוֹד לְאשֶׁר, / לְהוֹד מַלְכוּת, לְכֶתֶר אוֹ לְכֵס.

בִּתְּךָ בְּהֵרָיוֹן, וְאַל תָּשִׂים / אֶת נַפְשְׁךָ לְלַעַג בָּעוֹלָם.

תִּרְבַּץ קְלָלָה עָלֶיךָ כָּל יָמֶיךָ, / וְגֵיהִנּוֹם תִּירַשׁ אַחַר מוֹתְךָ.

הֵאוֹת־נָא, מֶלֶךְ, לְהָאִיר רוּחִי, / וּשְׁלַח אֶת פַרַנְגִּיס לְאַרְמוֹנִי. [2585]

אַךְ אִם חוֹשֵׁשׁ אַתָּה בְּשֶׁל הַיֶּלֶד, / הַדְּאָגָה וְהַחֲשָׁשׁ לַשָּׁוְא.

אֱזֹר־נָא אֹרֶךְ רוּחַ עַד יָגִיחַ, / אָז אֲבִיאוֹ וְחֶפְצְךָ יָקוּם.'

עָנָה הַשָּׁהּ: ‘עֲשֵׂה כַּעֲצָתְךָ, / הִנֵּה אוֹתִי מִשְּׁפֹךְ דָּמָהּ עָצַרְתָּ!’

פִּירָן, מַצְבִּיא הַשָּׁהּ, חָיְתָה נַפְשׁוֹ, / לִבּוֹ שֻׁלַּח חָפְשִׁי מִדְּאָגָה.

בָּא לֶחָצֵר וְאֶת הַבַּת הִסִּיעַ, / וּבְפִיו קְלָלוֹת רַבּוֹת עַל רֹאשׁ שׁוֹמְרֶיהָ. [2890]

בְּרִיאָה הֵבִיא אוֹתָהּ לָעִיר כֻתַּן, / הֵרִיעוּ כָּל הָעָם וַחֲצֵרוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ שָׂח לְגֻלְשַׁהְר אִשְׁתּוֹ: / 'עָלֵינוּ לְהַחְבִּיא אֶת הַיָּפָה

עַד עֻבָּרָהּ, הַשָּׁהּ, יִרְאֶה אוֹר יוֹם, / אַחֲרֵי כֵן עוֹד אֲטַכֵּס עֵצָה.

הֲיִי־נָא לְפָנֶיהָ כְּאָמָה / וּצְפִי נָא בְּתַעֲלוּלֵי שָׁמַיִם.'

הַזְּמַן הָאָץ, יָדוֹ בַּכֹּל מוֹשֶׁלֶת, / כָּבְדָה בֵּינְתַיִם פַרַנְגִּיס בַּיֶּלֶד. [2595]

הוּלדת כַּי־כוסרוּ    🔗

בְּלַיְלָה בְּלִי יָרֵחַ, יְשֵׁנִים / הָעוֹף, חַיַּת הַבַּיִת וְהַבָּר,

רָאָה פִּירָן בַּחֲלוֹמוֹ חָזוֹן, / אֲשֶׁר אוֹרוֹ עוֹלֶה עַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ:

מֵעַל כִּסְאוֹ הָרָם, חַרְבּוֹ בַּכַּף, / קוֹרֵא לוֹ סִיָוֻשׁ: 'קוּם, אַל תָּנוּחַ!

קְרָא דְּרוֹר לָרֹאשׁ מִמֶּתֶק הַשֵּׁנָה, / וְשִׂים לִבְּךָ אֶל הַיָּמִים יָבוֹאוּ.

כִּי חַג וְסֵדֶר חֲדָשִׁים בָּאִים. / בְּלַיְלָה זֶה נוֹלַד הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ.' [2600]

פִּירָן קָם מִשְּׁנָתוֹ הַנְּעִימָה, / אִתּוֹ הֵקִיצָה הַבָּרָה גֻּלְשַׁהְר.

אָמַר פִּירָן אֵלֶיהָ: 'קוּמִי־נָא, / לְכִי וְסַעֲדִי אֶת פַרַנְגִּיס,

כִּי בַּחֲלוֹם רָאִיתִי סִיָוֻשׁ – / מֵאִיר יוֹתֵר מִשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ,

וְהוּא קָרָא לִי: “עוּרָה, אַל תִּישַׁן עוֹד! / בּוֹא לִסְעֻדַּת הַמֶּלֶךְ כֶּי־כֻסְרַוּ.”

אָצָה גֻּלְשַׁהְר אֶל הַיָּפָה כְּסַהַר, / וְרָאֲתָה אֶת הַוָּלָד הָרַךְ. [2605]

מִיָּד חָזְרָה מִשָּׁם מְאֻשָּׁרָה, / וְקוֹל שָׂשׂוֹן מִלֵּא אֶת אַפַּדְנָהּ.

הִיא בָּאָה אֶל פִּירָן וְכֹה אָמְרָה: / 'הַיֶּלֶד וְהַלְּבָנָה הֵם זוּג!

מַהֵר אֶל הַמַּלְכָּה וּרְאֵה הַפֶּלֶא, / חָכְמַת אֱלוֹהַּ וִיכָלְתּוֹ אֵין חֵקֶר,

וְאֶל נָכוֹן תֹּאמַר: “נוֹעַד הַיֶּלֶד / לְכֶתֶר וְאַלָּה, שִׁרְיוֹן וּבַז.”'

פִּירָן נֶחְפַּז לָבוֹא אֶל הַתִּינוֹק, / וְלֹא חָדַל מִשֶּׁבַח הַבּוֹרֵא. [2610]

גָּדְלוֹ, גָּבְהוֹ, גַּפָּיו וְצַוָּארוֹ / תִּרְאֶה, וְתַחְשֹׁב: ‘זֶה בֶּן שָׁנָה!’

כְּהִזָּכְרוֹ בְּסִיָוֻשׁ בָּכָה, / וְאֶת אַפְרָסִיָבּ גִּדֵּף בְּקוֹל.

אָמַר הַשַּׂר אֶל בְּנֵי־הַלְּוָיָה: / 'אַף כִּי הַשָּׁהּ יִשְׁבֹּר נַפְשִׁי עַל זֹאת,

הַיֶּלֶד לֹא אַסְגִּיר לִפְגֹּעַ בּוֹ, / וְאִם לְלֹעַ תַּנִּינִים יִתְּנֵנִי.'

הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַרְבָּהּ הַמַּבְהִיקָה / אַךְ זֶה גֵּרְשָׁה אֶת צִלְלֵי הַלַּיְלָה, [2615]

כְּהִתְיַצֵּב פִּירָן לִפְנֵי מַלְכּוֹ, / וּבִלְבָבוֹ תִּקְוָה וָפַחַד יַחַד.

חִכָּה עַד הִתְפַּנָּה אוּלָם הַכֶּתֶר, / נִגַּשׁ אֶל הַכִּסֵּא הַמְהֻלָּל

וְכֹה אָמַר: 'מַצְבִּיא דּוֹמֶה לְשֶׁמֶשׁ, / אֲדוֹן עוֹלָם, חָכָם מֵבִין כְּשָׁפִים!

לְמַזָּלְךָ נוֹסַף הַלַּיְלָה עֶבֶד, / תֹּאמַר: “הַסַּהַר הֶעֱנִיק לוֹ שֵׂכֶל”.

כָּל יֹפִי לֹא יִשְׁוֶה לוֹ בָּעוֹלָם, / תֹּאמַר: “אָכֵן בָּעֲרִיסָה יָרֵחַ!” [2620]

לוּ תּוּר בֶּן פַרִידוּן קָם לִתְחִיָּה, / הָיָה דּוֹרֵשׁ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַיֶּלֶד.

תְּמוּנָה כָּמוֹהוּ בָּאַרְמוֹן אֵינֶנָּה, / קָם לִתְחִיָּה בּוֹ זֹהַר הַכַּיִים.

תֹּאמַר: “פֹּה פַרִידוּן בֶּן־חַיִל / בַּזֹּהַר, בַּפָּנִים, בַּיָּד, בָּרֶגֶל.”

גְּאַל לִבְּךָ מִמְּזִמּוֹת רָעוֹת, / הָאֵר הַכֶּתֶר, שָׂא לִבְּךָ אֶל עָל.'

וְהַבּוֹרֵא רִכֵּךְ אֶת לֵב הַשָּׁהּ, / הִרְחִיק קְשִׁיחוּת עוֹלָה וּמַשְׂטֵמָה. [2625]

נַפְשׁוֹ הִצְטַעֲרָה עַל מַעֲשֵׂהוּ, / וְאֶנַח קַר עָלָה מִתּוֹךְ חָזֵהוּ.

עַל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵסֵב – נִחַם, / אֶת הַנָּקָם הֵסִיר מֵעַל הַלֵּב,

וְכֹה אָמַר: 'צָרותֹ רַבּוֹת צְפוּיוֹת לִי, / כָּזֹאת שָׁמַעְתִּי לֹא אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם.

כִּי מִלְחָמָה תַּסְעִיר אֶת הַתְּקוּפָה, / לָקְחָה אָזְנִי מִפִּי מוֹרֶה חָכָם.

מִזֶּרַע תּוּר וְכַּי־קֻבָּד יָרִים / רֹאשׁוֹ בָּאָרֶץ שַׁהְרְיָר אָצִיל. [2630]

תֵּבֵל כֻּלָּהּ תִּרְחשׁ לוֹ אַהֲבָה, / אִירָן לוֹ גַּם תּוּרָן תִּשְׁתַּחֲוֶינָה.

אָכֵן, אֲשֶׁר אָמוּר לִהְיוֹת יִהְיֶה, / וְלֹא יוֹעִילוּ דְּאָגָה וּכְאֵב.

אַל תְּגַדֵּל אֶת הַתִּינוֹק בַּבַּיִת, / שָׁלְחֵהוּ אֶל רוֹעַי אֲשֶׁר בָּהָר,

לְמַעַן לֹא יֵדַע מַה לִּי וָלוֹ, / וְלָמָּה זֶה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

עַל מוֹצָאוֹ לֹא יְלַמְּדֵהוּ אִישׁ, / וְלֹא יֵדַע דָּבָר עַל עֲבָרוֹ.' [2635]

אָמַר אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ, חָשַׁב: / ‘תֵּבֵל בָּלָה חִדְּשָׁה אֶת אֲבִיבָהּ.’

מַה תַּעֲשֶׂה אִם אֵין לְךָ תְּרוּפָה? / תֵּבֵל גְּדוֹלָה, לֹא תִּלְכְּדָהּ בָּרֶשֶׁת.

אַךְ אִם צָרוֹת נָכוֹנוּ מֵהַזְּמַן, / נַסֵּה מֵהֶן מוּסַר הַשְׂכֵּל לָקַחַת.

שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב יָצָא פִּירָן /הַפַּהְלַוָן מֵעִם אַפְרָסִיָבּ.

נָשָׂא בְּרָכָה לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם, / הַלֵּל וָשֶׁבַח לְיוֹרֵשׁ הָעֶצֶר. [2640]

תָּר בְּלִבּוֹ עַד לְבֵיתוֹ הִגִּיעַ: / ‘מִשַּׁי פָּעוּט זֶה לָנוּ – מַה יּוֹפִיעַ?’

פּיראן מפקיד את כַּי־כוּסרו בידי הרועים    🔗

פִּירָן אָסַף רוֹעֵי הָהָר קֻלוּ, / סִפֵּר לָהֶם קוֹרוֹת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר,

וְלִידֵיהֶם מָסַר בָּבַת עֵינוֹ, / הַיֶּלֶד הַיָּקָר וִיפֵה הַתֹּאַר.

אָמַר: 'שִׁמְרוּ אוֹתוֹ כְּנַפְשְׁכֶם, / אַל יְשׁוּרֶנּוּ רוּחַ אוֹ אָבָק.

שִׁמְרוּהוּ מִצָּרָה וּמִתְּלָאָה / וְגַם בִּמְחִיר לִבְּכֶם וְעֵינֵיכֶם.' [2645]

עָנוּ לוֹ הָרוֹעִים: ‘כֵּן נַעֲשֶׂה, / וְלֹא נָסוּר מִפְּקֻדָּתְךָ לָעַד.’

פִּירָן צִיֵּד אֶת הָרוֹעִים בַּכֹּל, / וְגַם שָׁלַח לָהֶם אָמָה לַיֶּלֶד.

עַל רֹאשׁ וְעַיִן יַד מָרוּת הִנִּיחוּ / וְהַנָּסִיךְ הִסִּיעוֹ לֶהָרִים.

עָבְרוּ שָׁנִים מִסְפָּר, וְהַשָּׁמַיִם / הַסּוֹבְבִים הֵאִירוּ לוֹ פָּנִים.

כִּמְלֹאת שֶׁבַע שָׁנִים לְרַם הַיַּחַשׂ / גִּלּוּ כִּשְׁרוֹנוֹתָיו סוֹד מוֹצָאוֹ. [2650]

מֵעֵץ עָשָׂה לוֹ קֶשֶׁת, מִמְּעִי – / הַיֶּתר, וּקְשָׁרוֹ בְּקַצְווֹתֶיהָ.

עָשָׂה חִצִּים, אַךְ בְּלִי נוֹצוֹת וְעֹקֶץ, / וּבַמִּישׁוֹר רָדַף אַחַר הַצַּיִד.

גִּבּוֹר נוֹעָז הָיָה בִּמְלֹאת לוֹ עֶשֶׂר, / הִפְתִּיעַ זְאֵבִים וַעֲיָרִים.

יָצָא לְצֵיד כְּפִירִים, אַף נְמֵרִים, / וּכְלֵי זֵינוֹ אִתּוֹ עָנָף קָשׁוּת.

שָׁנִים חָלְפוּ עַד בּוֹא הַיּוֹם, אֲשֶׁר / מֵאֵן לִשְׁמֹעַ עוֹד בְּקוֹל חוֹנְכוֹ. [2655]

יָרַד לָעֵמֶק הָרוֹעֶה בָּהָר, / וְנֶאֱנָח בָּא אֶל פִּירָן לֵאמֹר:

'לְהִתְלוֹנֵן הִגַּעְתִּי עַל הַנַּעַר, / אֲשֶׁר כְּשַׁחַל מְשֻׁלָּח כָּל רֶסֶן.

פָּתַח בְּצֵיד צְבָאִים וְאַיָּלִים, / אוּלָם נִמְנַע מִדְּלֹק נָמֵר וָלַיִשׁ.

אֲבָל עַתָּה לִתְקֹף אַרְיֵה שׁוֹאֵג / הוּא לוֹ כְּצֵיד אַיָּל וְעַיִר פֶּרֶא.

יָרֵאתִי פֶּן יִקְרֶה אָסוֹן לַנַּעַר, / וַאֲדוֹנִי מִמֶּנִּי יִדְרְשֶׁנּוּ.' [2660]

שָׁמַע פִּירָן, חִיֵּךְ וְכֹה אָמַר: / ‘כִּשְׁרוֹן וְיַחַשׂ לֹא תַּעְלִים מֵעַיִן.’

עָלָה עַל רַמָּכוֹ מְהִיר הָרֶגֶל, / לָבוֹא לַלַּיִשׁ הַזּוֹהֵר כַּשֶּׁמֶשׁ.

כְּהַגִּיעוֹ הוֹפִיעַ גַּם הַנַּעַר, / וְהַמַּצְבִּיא רָאָה אֶת קוֹמָתוֹ.

מִהֵר הַנַּעַר אֶל פִּירָן כְּרוּחַ, / אָחַז בְּכַף יָדוֹ, נָשַׁק עָלֶיהָ.

כִּרְאוֹת פִּירָן פָּנָיו הַזּוֹהֲרִים, / מָלְאוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת מֵאַהֲבָה. [2665]

חִבְּקוֹ זְמַן רַב בְּכֹחַ עַל חָזֵהוּ, / לָחַשׁ תּוֹדָה וָשֶׁבַח לֵאלֹהִים.

אָמַר כֻסְרַוּ: 'טָהוֹר יְרֵא שָׁמַיִם! / אַתָּה מְאוֹר תּוּרָן וְתוֹשָׁבֶיהָ,

כִּי כָּל אֲשֶׁר זָכָה לְהַכִּירְךָ, / מָצָא בְּךָ יָדִיד אוֹהֵב אָדָם.

הִנֵּה חִבַּקְתָּ בֶּן רוֹעִים עָלוּב / בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ, וְלֹא הִתְבּוֹשַׁשְׁתָּ.'

פִּירָן נִדְלַק בְּרַחֲמִים עָלָיו, / וּכְמוֹ שַׁלְהֶבֶת אוֹרוֹ לְחָיָיו. [2670]

עָנָה לַנַּעַר: 'צֶאֱצָא גְּדוֹלִים, / אֲשֶׁר עַד הֵנָּה לֹא רָאָה עוֹלָם!

לֹא בֶּן רוֹעִים אַתָּה, לֹא הֵם הוֹרֶיךָ, / אוּלָם עַל זֹאת עוֹד אַאֲרִיךְ שִׂיחָה.'

סוּס עֲרָבִי אָצִיל הִזְמִין לַנַּעַר, / וּלְבוּשׁ מַלְכוּת יָאֶה לְבֶן כַּיִים.

אֶל אַרְמוֹנוֹ הִסִּיעַ אֶת כֻסְרַוּ, / בְּעוֹד לִבּוֹ אָבֵל עַל סִיָוֻשׁ.

פִּירָן גִּדֵּל אֶת הַנָּסִיךְ כִּבְנוֹ, / שָׂמַח עָלָיו, בִּלָּה יָמָיו בְּאשֶׁר. [2675]

הוּא לֹא אָכַל, לֹא נָח וְלֹא יָשֵׁן / מֵאַהֲבָה אֵלָיו וּמִדְּאָגָה.

עַד כֹּה וָכֹה חָלְפוּ שָׁנִים מִסְפָּר, / גָּדַל הַנַּעַר, לֹא חָסַר דָּבָר.

פּיראן מביא את כַּי־כוּסרוּ לפני אפראסיאבּ    🔗

לַיְלָה אֶחָד, שְׁעַת שֵׁנָה וָנוּחַ, / בָּא רָץ מֵאַפְרָסִיָבּ אֶל מַצְבִּיאוֹ.

לִרְאוֹת רָצָה הַמֶּלֶךְ אֶת פִּירָן, / אָמַר לוֹ שׁוּב אֶת כָּל מַה שֶּׁאָמַר:

'הָגוּת קָשָׁה מִלְאָה חַדְרֵי לִבִּי, / עָטְפָה נַפְשִׁי וְלֹא יָדְעָה מָנוֹחַ. [2680]

אָכֵן הַיֶּלֶד, זֶרַע סִיָוֻשׁ, / מֵעִיב שָׁמַי, מַסְתִּיר אֶת אוֹר יוֹמִי.

הֲיִתָּכֵן כִּי נֶכֶד פַרִידוּן / יִגְדַּל לְבֵין רוֹעִים? הֵן אִם נִגְזַר

כִּי עַל יָדָיו תָּבוֹא צָרָה עָלַי, / הַאִם בָּזֹאת אֶמְנַע רְצוֹן יַזְדָּן?

סוֹד עֲבָרוֹ, אָכֵן, צָפוּן מִמֶּנּוּ / – יִשְׂמַח אֵפוֹא, וְגַם נִשְׂמַח אֲנַחְנוּ.

אוּלָם אִם תִּתְגַּלֶּה בּוֹ כַּוָּנָה / רָעָה, יֻתַּז רֹאשׁוֹ כְּרֹאשׁ אָבִיו.' [2685]

עָנָה פִּירָן: 'אַי, שַׁהְרְיָר חָכָם! / הַיּוֹעֲצִים אַךְ לְמוֹתָר לְךָ.

יֶלֶד חֲסַר דֵּעָה, מַה הוּא יוֹדֵעַ / עַל הַקּוֹרוֹת אוֹתָנוּ בֶּעָבָר?

אֲשֶׁר גָּדַל בָּהָר בֵּין הָרוֹעִים / כַּבְּהֵמָה, לָדַעַת מַה יּוּכַל?

אָכֵן שָׁמַעְתִּי מֵחוֹנְכוֹ אֶתְמוֹל, / כִּי הוּא יָפֶה, אֲבָל נִבְעָר מִדַּעַת.

קוֹמָה לַנַּעַר, גֹּבַהּ וְהָדָר, / אֲבָל הָרֹאשׁ הַגֵּא נָעוּר מִשֵּׂכֶל. [2690]

אַל עוֹד תֶּהְגֶּה בּוֹ וְאַל תִּתְיַסֵּר. / מַה בִּכְמוֹ אֵלֶּה שָׂח הַמְמַשֵּׁל?

“גָּדוֹל הַמְחַנֵּךְ מֵהַמּוֹלִיד, / אַךְ אֵם אוֹהֶבֶת הִיא מַהוּת הַכֹּל.”

הַמֶּלֶךְ אִם הַּפַּעַם יצַוֵּנִי, / אָבִיא אֵלָיו הַיֶּלֶד הַמְהֻלָּל.

אוּלָם שַׂמְּחֵנִי בִּשְׁבוּעַת שָׁהִים, / כִּי כָּל רָעָה לֹא תְּאֻנֶּה אֵלָיו.

כְּבָר פַרִידוּן הִסְכִּין הַבְטָחוֹתָיו / בַּכֶּתֶר לְאַשֵּׁר וּבַכִּסֵּא; [2695]

כֵּן תּוּר, בֶּן הַמַּזָּל וְהֶהָדָר, / נִשְׁבַּע בֵּאלֹהִים שׁוֹפֵט הָאָרֶץ.

סָבְךָ זָדְשַׁם הַנֶּאְדָּרִי בַּכֹּחַ – /הבֵּאלֹהֵי שַׁבְּתַאי, מַאְדִּים וָשֶׁמֶשׁ.'

כִּשְׁמֹעַ אַפְרָסִיָבּ דִּבְרֵי פִּירָן, / רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן בַּלּוֹחֲמִים, נִרְגַּע.

שְׁבוּעַת שָׁהִים כְּבֵדָה נִשְׁבַּע הַפַּעַם: / בַּלַּיְלָה הָאָפֵל, בְּאוֹר הַיּוֹם,

וּבֵאלֹהִים, בּוֹרֵא שְׁחָקִים וָאֶרֶץ /וְכָל הַחַי עָלֶיהָ וְהַנֶּפֶשׁ: [2700]

‘לֹא עוֹד אַכְבִּיד יָדִי עַל זֶה הַנַּעַר, / וּמִכַּפִּי לֹא יְאֻנֶּה לוֹ רָע.’

פִּירָן הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה / וְשָׂח: 'צַדִּיק אֲשֶׁר אֵרַשׂ צְדָקָה!

תַּנְחֶה חָכְמָה לַטּוֹב אֶת צְעָדֶיךָ, / עוֹלָם וּזְמַן יִהְיוּ עָפָר רַגְלֶיךָ.'

מִהֵר פִּירָן וּבָא אֶל כַּי־כֻסְרַוּ, / שְׁתֵּי לְחָיָיו שָׁנִי, לִבּוֹ שָׂמֵחַ,

וְכֹה קָרָא: 'גָּרֵשׁ חָכְמָה מִלֵּב! / אִם יִשְׁאָלְךָ עַל קְרָב, עַנֵּה בְּיַיִן. [2705]

תָּבוֹא אֵלָיו כְּזָר וּמִתְנַכֵּר; / דַּבֵּר אֵלָיו כְּאִישׁ חֲסַר דֵּעָה.

לְשׁוֹן חָכְמָה הַרְחֵק מִבֵּין שְׂפָתֶיךָ, / אוּלַי בְּדֶרֶךְ זוֹ תַּצִּיל נַפְשֶׁךָ.'

כֶּתֶר כַּיִים עִטֵּר לְרֹאשׁ כֻסְרַוּ, / אָזַר אַבְנֵט מַלְכוּת לַחֲלָצָיו,

הִזְמִין רַמָּךְ מָהִיר וִיפֵה צַוָּאר, / עָלָיו עָלָה הַנַּעַר הַפִּקֵּחַ,

וְשָׂם אִתּוֹ פָּנִים אֶל הָאַרְמוֹן. / עֵינֵי רוֹאָיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת, [2710]

וְכָל הָעָם הֵרִיעַ: ‘פַּנּוּ דֶּרֶךְ! / הוֹפִיעַ הַגִּבּוֹר שׁוֹחֵר הַכֶּתֶר!’

הִגִּיעַ הַגִּבּוֹר אֱלֵי הַמֶּלֶךְ, / וְהַמַּצְבִּיא פִּירָן מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ.

כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אַפְרָסִיָבּ נֶכְדּוֹ, / מָלְאוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת מֵרֹב בּוּשָׁה,

בְּעוֹד הַפַּהְלַוָן פִּירָן רָעַד, / כַּעֲרָבָה מִדְּאָגָה לַנַּעַר.

נִדְהַם הַמֶּלֶךְ לְמַרְאֵה עֵינָיו, / לְצַוָּארוֹ הַגֵּא, לְאֶגְרוֹפָיו, [2715]

לְקוֹמָתוֹ וְלַהֲלִיכוֹתָיו, / וּבוֹ הִתְרוֹצְצוּ זָדוֹן וְאֹמֶן.

אוּלָם עַד מְהֵרָה הֵאִיר פָּנִים, / וְאֶל לִבּוֹ יָרְדָה הָאַהֲבָה.

אָמַר: 'רוֹעֶה צָעִיר, הַגֵּד לִי, מַה /יָּדַעְתָּ עַל יָמִים וְעַל לֵילוֹת?

אֵיכָה רוֹעֶה אַתָּה אֶת מִקְנְךָ, / וְאֵיךְ סוֹפֵר עִזֶּיךָ וּכְבָשֶׂיךָ?'

עָנָה הַנַּעַר:' אֵין חַיָּה לְצַיִד, / אֵין לִי חִצִּים וְיֶתֶר, אֵין לִי קֶשֶׁת.' [2720]

שָׁאַל אוֹתוֹ הַשָּׁהּ, מַה טִּיב מוֹרוֹ, / וְאִם מֵאִיר פָּנִים לוֹ הַמַּזָּל.

עָנָה כֻסְרַוּ: ‘כְּהֵרָאוֹת נָמֵר, / לְבַב הַלּוֹחֲמִים נִקְרַע מִפַּחַד.’

בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שָׁאַל הַשָּׁהּ / לְמוֹלַדְתּוֹ, אִמּוֹ וּמִי אָבִיו.

אַךְ בְּשֶׁלּוֹ הַנַּעַר: ‘כְּפִיר טוֹרֵף, / לֹא יְנַצְּחֵהוּ כֶּלֶב מִלְחָמָה.’

עוֹד שְׁאָלוֹ: ‘הַאִם תֵּלֵךְ אִירָנָה, / אֶל מֶלֶךְ גִּבּוֹרֵי הַחַיִל שָׁם?’ [2725]

עָנָה: ‘בָּהָר וּבַמִּישׁוֹר שִׁלְשׁוֹם / בָּעֶרֶב עַל פָּנַי עָבַר פָּרָשׁ.’

צָחַק הַשָּׁהּ, פָּנָיו פָּרְחוּ כְּוֶרֶד. / בְּנֹעַם קוֹל פָּנָה אֶל כַּי־כֻסְרַוּ:

‘אוּלַי תִּלְמַד מְלֶאכֶת הַכְּתִיבָה? / הֲלֹא תֹּאבֶה נָקָם מִמְשַׂנְאֶיךָ?’

עָנָה לוֹ:‘אֵין שַׁמֶּנֶת בֶּחָלָב, / אֶת הָרוֹעִים הָיִיתִי מְגָרֵשׁ.’

צָחַק הַמֶּלֶךְ לִתְשׁוּבוֹת כֻסְרַוּ / וְאֶל פִּירָן, שַׂר צְבָא תּוּרָן, אָמַר: [2730]

'לֵב יֶלֶד זֶה אֵינֶנּוּ בִּמְקוֹמוֹ. / שָׁאַלְתִּי “רֹאשׁ” וְהוּא עָנַנִי “רֶגֶל”.

מִמֶּנּוּ לֹא יִצְמַח לֹא טוֹב, לֹא רַע, / וְלֹא יָקוּם מִמֶּנּוּ אִישׁ שׁוֹחֵר נָקָם.

שָׁלְחֵהוּ מִלְּפָנֶיךָ אֶל אִמּוֹ / בִּידֵי אָדָם זָהִיר וְנֶאֱמָן.

שַׁלַּח אוֹתוֹ אֶל קֶרֶת סִיָוֻשׁ, / אַל יְלַוּוּהוּ שָׁם מוֹרִים מַתְעִים.

צַיְּדוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יָפֶה לְנַעַר, / מֵעֲבָדִים, סוּסִים וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל.' [2735]

כּי־כוּסרַאוּ חוזר לסיאווּש־גרד    🔗

‘כַּלֵּה ולֵךְ!’ – שָׂח הַמַּצְבִּיא לַנַּעַר, / וְהוֹצִיאוֹ מֵעִם הַשַּׁהְרְיָר.

שְׂמֵחִים חָזְרוּ אֶל מְעוֹנוֹת פִּירָן, / כִּי לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם עַיִן הָרָע.

הוֹסִיף הַשּׁוֹעַ: ‘בְּבִרְכַּת יַזְדָּן / אִילָן חָדָשׁ הֵנִיב פְּרִי לָעוֹלָם.’

פָּתַח דַּלְתוֹת גְּנָזָיו וְהֶעֱנִיק לוֹ / מִכָּל אֲשֶׁר חָמַד נְסִיךְ אִירָן:

רִקְמָה, פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, / סוּסִים, כְּלֵי זַיִן, אַבְנֵטִים, קְסָדוֹת, [2740]

כִּסֵּא וְכִיס מָלֵא אֲדַרְכּוֹנִים / וּמַרְבַדִּים וַחֲפָצִים שׁוֹנִים.

אָץ לְהָבִיא הַכֹּל לִפְנֵי כֻסְרַוּ, / וְלֹא חָדַל לֵאמֹר דִּבְרֵי הַלֵּל.

בֵּן וְאִמּוֹ שָׁלַח אֶל הַמִּבְצָר, / אֲשֶׁר בָּנָה לוֹ סִיָוֻשׁ הַטּוֹב.

הָלְכוּ שְׂמֵחִים הַשְּׁנַיִם אֶל הָעִיר, / אֲשֶׁר עַד כֹּה עָלְתָה שָׁמִיר וָשַׁיִת.

כְּהַגִּיעָם, כֻסְרַוּ וּפַרַנְגִּיס, / הוֹפִיעוּ אֲנָשִׁים מֵעֲבָרִים, [2745]

אֲשֶׁר טָרְחוּ וּבָאוּ לִרְאוֹתָם. / כָּל הֶעָרִים מָלְאוּ שִׁבְחָם אָמְרוּ:

מִשֹּׁרֶשׁ אוֹתוֹ עֵץ דָּגוּל, גָּדוּעַ, / יָצָא שׁוּב חֹטֶר מְשֻׁבָּח, יָדוּעַ.

תִּרְחַק מִשָּׁהּ תֵּבֵל עַיִן הָרָע, / וְנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ תִּמְלָא אוֹרָה.'

חוֹחֵי הָעִיר הָפְכוּ עֲצֵי אָשׁוּר, / וְהַדְּשָׁאִים בָּאָחוּ – לִבְרוֹשִׁים.

הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה שָׂמְחוּ / וְנִחֲמוּ אַחַר מוֹת סִיָוֻשׁ. [2750]

מֵהֶעָפָר, אֲשֶׁר שָׁתָה דָּמוֹ, / עַד הֶעָנָן גָּדַל אִילָן יָרֹק,

וּבֶעָלִים טְבוּעָה תְּמוּנַת פָּנָיו, / וְרֵיחַ מֻשְׁק נוֹדֵף מֵאַהֲבָה.

בְּחֹדֶשׁ דַּי פָּרַח כְּבָאָבִיב, / וּמְקוֹם תְּפִלָּה הָיָה לָאֲבֵלִים.

זֶה נֹהַג הַשָּׁמַיִם מֵעוֹלָם – / גּוֹזְלִים מֵהַתִּינוֹק אֶת שַׁד אִמּוֹ.

כְּהִקָּשֵׁר הַלֵּב אֶל הָעוֹלָם, / הֵם מַפִּילִים אוֹתוֹ אֶל הֶעָפָר. [2755]

אַל תִּתְלוֹנֵן עַל הָעוֹלָם הַזֶּה, / כִּי הוּא מַסְתִּיר דְּבָרִים יוֹתֵר קָשִׁים.

בַּקֵּשׁ אֶת הַשְּׂמָחוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, / וְאַל תָּרִיחַ אֶת עֲלֵי הָאֵבֶל.

לְךָ אִם כֶּתֶר, אִם סַנְדָּל בָּלֶה, / יוֹמְךָ יַגִּיעַ, לֹא יִתְמַהְמַהּ מִבּוֹא.

אַל תִּתְיַסֵּר לַשָּׁוְא, זֶה לֹא בֵּיתְךָ, / נַחֲלָתְךָ פֹּה אַךְ אֲרוֹן־עֵץ צַר.

אַל תֶּאֱגֹר לַשָּׁוְא, שֵׁב וֶאֱכֹל; / אַל דְּאָגָה, יַזְדָּן יְכַלְכְּלֶךָ. [2760]

אָמְנָם מַצִּיעַ הָעוֹלָם שְׂמָחוֹת, / אַךְ בְּלִבּוֹ אוֹהֵב אֵינֶנּוּ אִישׁ.

יֵשׁ וְיַגְבִּיהַּ רֹאשׁ אָדָם עַד סַהַר, / וּפֶתַע יַפִּילוֹ אֶל בּוֹר אָפֵל.

זֶה דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם כְּסַבָּם: / פַּעַם זֶה מַעְלָה, פַּעַם הַלָּזֶה.

שָׁמַעְתָּ, רֶצַח סִיָוֻשׁ אֵיךְ קָם, / עַתָּה הַטֵּה־נָא אֹזֶן לַנָּקָם.

 

יב ה. נִקְמַת סִיָאוֻשׁ    🔗

קינת פירדוסי על זִקנתו    🔗

אִם חֶרֶב הַשִּׁשִּׁים תְּלוּיָה עָלֶיךָ,/ אַל יַיִן עוֹד – שִׁכּוֹר שָׁנִים אַתָּה.

בִּמְקוֹם מוֹשְׁכוֹת אֲנִי אוֹחֵז בְּפֶלֶךְ,/ כָּלָה הוֹנִי, וּמַזָּלִי מָאַס בִּי.

עֵינַי, צוֹפוֹת מֵעַל מְרוֹם הָהָר,/ אֵינָן רוֹאוֹת אֶת הָאוֹיֵב הַבָּא.

גַּם לְנַוֵּט סוּסִי לֹא בְּכֹחִי,/ אִם כִּידוֹנִים לִפְנֵי רִיסַי יוֹפִיעוּ.

אֶת שְׁתֵּי רַגְלַי, רָצַי הַמְּהִירִים,/ כָּבְלוּ שִׁשִּׁים שְׁנוֹתַי רָעוֹת הַלֵּב. [5]

זַמַּר שִׁירַי מֵרֹב דְּבָרִים נִחָר,/ וְלֹא תַּבְחִין בֵּין קוֹל זָמִיר וּכְפִיר.

מֵאָז שְׁתוֹתִי כּוֹס חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה/ כָּל הֲגִיגַי בְּקֶבֶר וְאָרוֹן.

אֵי הַשְּׁלוֹשִׁים: הַמֻּשְׁק וְהַפְּנִינִים,/ וְחֶרֶב הַפַּרְסִית הַמַּבְרִיקָה?

אֵין הַפַּסְיוֹן עוֹד מְחַזֵּר עַל וֶרֶד,/ פִּרְחֵי רִמּוֹן חֵשֶׁק, עֲנַף הַבְּרוֹשׁ.

מֵהַבּוֹרֵא עוֹד מְבַקֵּשׁ אֲנִי/ רַק זֹאת: דֵּי זְמַן יַקְצִיב לִי מַזָּלִי, [10]

כִּי מֵאוֹתוֹ סִפּוּר עַתִּיק יָמִים/ אַשְׁאִיר בָּאָרֶץ סֵפֶר לְדוֹרוֹת,

וְכָל אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט אֶת פָּעֳלִי/ בְּצֶדֶק, יַזְכִּירֵנִו לְטוֹבָה,

וּבָעוֹלָם הַבָּא יָגֵן עָלַי/ אֲדוֹן הַדֹֻוֹל־פַקָר וְהַדּוּכָן.⁴²

אֲנִי עֶבֶד מִשְׁפַּחַת הַנָּבִיא,/ נוֹפֵל אַפַּיִם לְרַגְלֵי וַצִי.⁴³

עַתָּה נָשׁוּב אֶל שֵָחַ הַדִּהְקָן,/ הַקְשֵׁב לַזֶּמֶר הֶחָדָשׁ יָשָׁן. [15]

הידיעה על קץ סיאווּש מגיעה אל כּאווּס    🔗

הַיְדִיעוֹת הִגִּיעוּ אֶל כָּוֻס: /"גּוֹרַל יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר נֶחֱרַץ.

רֹאשׁוֹ כְּמוֹ צִפּוֹר מֵעַל גּוּפוֹ/ הִתִּיזוּ בִּפְקֻדַּת שַׁלִּיט תּוּרָן.

עַל סִיָוֻשׁ, הַחַף מֵחֵטְא, הַחַי/ בּוֹכֶה מָרָה עַל מְרוֹמֵי כָּל הָר.

הַבֻּלְבּוּלִים נֶאֱנָחִים בָּעֵץ,/ הַטַּוָּסִים בֵּין הַפְּרָחִים בַּגָּן.

כָּל שְׂדוֹת תּוּרָן הֻכּוּ בְּשִׁדָּפוֹן,/עֲלֵי הָרִמּוֹנִים בַּגָּן הִצְהִיבוּ. [20]

אַגַּן זָהָב הֵבִיא גֻּרוּי־זִרִהּ,/ וּפְנֵי הַשָּׁהּ סוֹבֵב כְּשֶׁל כִּבְשָׂה.

רֹאשׁוֹ עָרַף מֵעַל גּוּפוֹ, וְלֹא/ הָיָה עוֹזֵר וְלֹא קוֹרֵא חָמָס."

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס אֶת הַבְּשׂוֹרָה,/צָנַח תַּחְתָּיו רֹאשׁוֹ נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר,

קָרַע בְּגָדָיו, הִשְׁחִית אֶת לְחָיָיו/ וּמִכִּסְאוֹ יָרַד אֶל הֶעָפָר.

הָאִירָנִים יָצְאוּ בּוֹכִים מָרָה,/ פָּתְחוּ הַפָּרָשִׁים בְּטֶכֶס אֵבֶל. [25]

דָּם בָּעֵינַיִם, הַפָּנִים חִוְרוֹת,/ וְזֵכֶר סִיָוֻשׁ עַל כָּל לָשׁוֹן;

הַגִּבּוֹרִים גּוּדַרְז וְטוּס וְגִיו/ וְכֵן שָׁפּוּר, פַרְהָד וְהַלָּבִיא בַּהְרָם –

כֻּלָּם עוֹטִים בְּגָדִים סְגֻלִּים, שְׁחוֹרִים,/ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם בִּמְקוֹם כְּתָרִים.

רוּסתּם בא אל כּאווּס    🔗

גַּם לְנִימְרוּז, אֶל הַמַּצְבִּיא רֻסְתַּם,/ מְאוֹר הָאָרֶץ, הַבְּשׂוֹרָה הִגִּיעָה:

"קִינָה נִשֵּׂאת עַל פְּנֵי אַדְמַת אִירָן,/מוֹת סִיָוֻשׁ זִעְזַע אֶת הָעוֹלָם.

הַשָּׁהּ כָּוֻס כִּסָּה כִּתְרוֹ עָפָר,/ קָרַע אֶת מְעִילוֹ, לְבוּשׁ מַלְכוּת.

רֹאשׁ סִיָוֻשׁ עֹרַף בְּאֵין בּוּשָׁה,/ וְלֶעָפָר הָשְׁלַךְ כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ."

כִּשְׁמֹעַ זֹאת רֻסְתַּם אָבְדוּ חוּשָׁיו,/וּמִזָּבֻּל גַּם כֵּן נִשְּׂאָה שַׁוְעַת מִסְפֵּד,

כִּי זָל שָׂרַט פָּנָיו בְּצִפָּרְנָיו,/ שָׁפַךְ עָפָר עַל כֶּתֶר וּכְתֵפַיִם.

שִׁבְעָה יָמִים יָשַׁב רֻסְתַּם בְּאֵבֶל,/וּבַשְּׁמִינִי, לְקוֹל תְּרוּעָה, הוּא קָם, [35]

וְאֶת צְבָאוֹ, חֵיל פָּרָשָׁיו, הִזְעִיק/ נִימְרוּזָה מִכַּשְׁמִיר וּמִכָּבֻּל,

וּבִדְמָעוֹת, בְּלֵב שׁוֹחֵר נָקָם,/ שָׂם פְּעָמָיו אֶל זְבוּל הַשָּׁהּ כָּוֻס.

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי בִּירַת אִירָן,/ קָרַע אֶת מְעִילוֹ, לְבוּשׁ הַשְּׂרָד,

וּבַשּׁוֹפֵט הַכֹּל־יָכוֹל נִשְׁבָּע:/ "הַנֶּשֶׁק לֹא אַנִּיחַ מֵהַקְּרָב,

וְלֹא אֶרְחַץ פָּנַי מֵהָאָבָק,/ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְלִי לְהִתְחָרֵט, [40]

עַד דַּם יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר סִיָוֻשׁ/ אֶקֹּם, וְאֶת רָאשֵׁי אוֹיְבָיו אַתִּיז.

קַסְדָּה – כִּתְרִי, וָחֶרֶב – גּבִיעִי,/ וְעַל זְרוֹעִי פְּלָצוּר רַב טַבָּעוֹת,

וְכָל יִשְׁעִי – נְקַם אוֹתוֹ נָסִיךְ/ מֵהַתֻּרְכִּי הַלָּז אֲפֵל הַנֶּפֶשׁ."

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי הַשָּׁהּ כָּוֻס,/ אֲפוּף אָבָק מֵרֶגֶל וְעַד רֹאשׁ,

אָמַר: "הַבַּרְקָנִים אֲשֶׁר זָרַעְתָּ,/ אַי, /שַׁהְרְיָר, נָתְנוּ אֶת יְבוּלָם. [45]

שׁוּקְךָ לְסוּדָבֶּה וְטִבְעֲךָ/ הָרַע גָּזְלוּ אֶת כִּתְרְךָ מִמֶּךָּ.

עַתָּה בָּרוּר לְךָ כְּבֹקֶר יוֹם,/ כִּי עַל גַּלֵּי הַיָּם אַתָּה יוֹשֵׁב.

הָאֲבֵדָה הַנּוֹרָאָה הִיא פְּרִי/ אִי הָאֵמוּן וּפֶרֶא טִבְעֲךָ,⁴⁴

כִּי כָּל אֲשֶׁר עוֹצֵר בָּעָם, יָפִים/ לוֹ תַּכְרִיכִים מֵהַכְרָעוֹת אִשָּׁה.

בִּנְךָ נָפַח נַפְשׁוֹ בִּגְלַל אִשָּׁה./בְּרוּכָה רַק זוֹ אֲשֶׁר כְּלָל לֹא נוֹלְדָה. [50]

בֵּין הַשָּׁהִים כְּסִיָוֻשׁ אֵין אִישׁ/ נָדִיב כָּמוֹהוּ, נוֹחַ וְאָצִיל.

חֲבַל עַל תָּאֳרוֹ וְקוֹמָתוֹ/ וְעַל יְפִי פָּנָיו וַהֲדָרָם.

חֲבָל עַל הַנָּסִיךְ הַמְהֻלָּל,/ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא רָאָה הַזְּמָן.

כַּעֲלוֹתוֹ לַכֵּס – פָּרַח אָבִיב,/ בַּמִּשְׁתָּאוֹת – אֲרִי בַּחֲבוּרָה,

בַּקְּרָב אַרְיֵה וּבַרְדְּלָס גַּם יַחַד;/אִישׁ לֹא רָאָה מְהִיר אֶגְרוֹף כָּמוֹהוּ. [55]

דַּע, מֵעַתָּה, כָּל עוֹד אֶחְיֶה, אַקְדִּישׁ/ כָּל מְאֹדִי לִנְקֹם אֶת סִיָוֻשׁ.

בְּדֶמַע אֶעֱרֹךְ הַקְּרָב הַמַּר,/ וְהָעוֹלָם כְּמוֹ לִבִּי יִבְעַר."

רוּסתם הורג את סוּדאבה ומסיע את הצבא לקרב    🔗

כָּוֻס הִבִּיט בִּפְנֵי רֻסְתַּם, רָאָה/ אַהֲבָתוֹ וְאֶת דִּמְעוֹת הַדָּם,

וְלֹא פָּצָה אֶת פִּיו מֵרֹב בּוּשָׁה,/ רַק מֵעֵינָיו הִזִּיל דְּמָעוֹת חַמּוֹת.

רֻסְתַּם עָזַב אֶת הַכִּסֵּא הָרָם/ וְשָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר סוּדָבֶּה. [60]

מֵהָאַרְמוֹן סְחָבָהּ בְּצַמּוֹתֶיהָ/ מֵעַל כִּסְאָהּ מִתְבּוֹסְסָה בְּדָם.

לִשְׁתַּיִם חֲצָאָהּ בָּרְחוֹב בַּחֶרֶב,/ בְּעוֹד כָּוֻס לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ.

אֲבָל חָזַר רֻסְתַּם אֶל מְעוֹנוֹ,/ עֵינָיו דּוֹמְעוֹת דָּם, לְחָיָיו חִוְרוֹת.

כָּל מְדִינַת אִירָן אָבְלָה אִתּוֹ,/ וֶאֲנָשִׁים הִגִּיעוּ לְבַקְּרוֹ.

שִׁבְעָה יָמִים יָשַׁב בְּאַרְמוֹנוֹ,/ הִזִּיל דְּמָעוֹת, זָעַף וְהִתְעַנָּה, ] 65]

וּבַשְּׁמִינִי תָּקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת,/ הִכָּה בַּתֹּף, וְאֶל בֵּיתוֹ הִגִּיעוּ

גּוּדַרְז וְטוּס, שִׁידוּשׁ, גֻּרְגִּין וְגִיו,/ וְכֵן פַרְהָד, רֻהָּם, שָׁפּוּר, כַרָּד,

בַּהְרָם וּפַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס,/ וְגֻרָזֶה, הָרַהַב הָאַמִּיץ.

אָמַר רֻסְתַּם: "לַנְּקָמָה הַזֹּאת/ אַקְדִּישׁ אֶת כָּל גּוּפִי וְנִשְׁמָתִי,

כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּסִיָוֻשׁ/ אִישׁ הַשֵּׁם עַד הֵנָּה לֹא חָגַר אַבְנֵט. [70]

בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אַל רֹאשׁ תָּקֵלּוּ,/ כִּי הַנָּקָם הַזֶּה מִשְׂחָק אֵינֶנּוּ.

גָּרְשׁוּ הַפַּחַד מִלִּבּוֹתֵיכֶם/ וְאֶת תּוּרָן הִפְכוּ לְזֶרֶם דָּם.

נִשְׁבַּעְתִּי בְּיַזְדָּן: כָּל עוֹד אֶחְיֶה,/ בְּצַעַר סִיָוֻשׁ אַסְעִיר לִבִּי.

בָּאָרֶץ הַצְּחִיחָה, אֲשֶׁר דָּמוֹ/ הִגִּיר שָׁם הַחֲסַר דֵּעָה גֻּרוּי,

אֲנִי רוֹצֶה לָגַעַת בְּפָנַי,/ בְּעַפְעַפַּי – אוּלַי יִרְוַח לִי כֹּה. [75]

אוּלַי כַּפַּי כָּמוֹהוּ תִּכָּבַלְנָה,/ עַל צַוָּארִי יָשִׂימוּ עֹל כָּבֵד.

וּכְמוֹ כִּבְשָׂה יַשְׁלִיכוּ לֶעָפָר/ עֲקוּד זְרוֹעוֹת בַּעֲנִיבַת פְּלָצוּר,

וָלֹא, בְּלַהַט־חֶרֶב וּבְאַלָּה/ אָבִיא עַל הָעוֹלָם אֶת יוֹם הַדִּין.

עֵינַי תִּרְאֶינָה רַק אֲבַק הַקְּרָב,/ וְאֶנָּזֵר מִמִּשְׁתָּאוֹת וְיַיִן."

הַנִּכְבָּדִים וְהַשָּׂרִים כֻּלָּם,/ אַחַר שָׁמְעָם אֶת כָּל נְאוּם רֻסְתַּם, [80]

הֵקִימוּ רַעַשׁ מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם,/ תֹּאמַר: “אִירָן תּוֹסֶסֶת וְרוֹתַחַת!”

שְׁאוֹן אִירָן עָלָה עַד לֶעָבִים,/ תֹּאמַר: “הָאָרֶץ מְאוּרַת כְּפִירִים.”

רֻסְתַּם הֵטִיל כַּדּוּר אֶל הַגָּבִיעַ,/ וְהַצָּבָא שָׁלַף אֶת חַרְבוֹתָיו.⁴⁵

עָלוּ תְּרוּעַת הַשּׁוּפָרוֹת, תְּקִיעַת/ הַחֲצוֹצְרוֹת וְרַעַם הַתֻּפִּים.

תֵּבֵל מָלְאָה נְקַם אַפְרָסִיָבּ,/ תּוּכַל לֵאמֹר: “דּוֹמָה לְיָם סוֹעֵר.” [85]

לָרֶגֶל אֵין מָקוֹם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,/ הַכִּידוֹנִים הִסְתִּירוּ עֵין הַשַּׁחַק.

הַכּוֹכָבִים פָּתְחוּ בִּקְרָב, וּזְמַן/ וְאֶרֶץ רָחֲצוּ בְּדָם יָדַיִם.

שָׂרֵי אִירָן אָזְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם/ וְנֵס כָּוֶה נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם.

רֻסְתַּם הַזָּבֻּלִי עָרַךְ צְבָאוֹ,/ בָּחַר כְּמֵאָה אֶלֶף שׁוֹלְפֵי חֶרֶב

מִלּוֹחֲמֵי כָּבֻּלִסְתָּן, אִירָן,/ זָבֻּלִסְתָּן וְיַעֲרוֹת נַרְוָן. [90]

פראמרז הורג את וראזאד    🔗

נָסַע לִפְנֵי הַחַיִל פַרָמַרְז./ בֶּן תַּהַמְתַּן הָיָה וְשַׂר צָעִיר.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל גְּבוּל אַדְמַת תּוּרָן,/ הִבְחִינוּ בּוֹ לְמֵרָחוֹק שׁוֹמְרֶיהָ.

שָׁהּ סִפַּנְגָ’בּ הָיָה אָז וַרָזָד,/ וְהוּא בֵּין הַשָּׂרִים פְּנִינָה צְלוּלָה.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו/ תְּקִיעַת הַחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל הַתֹּף,

הִכָּה בַּתֹּף וְאֶת צְבָאוֹ הוֹצִיא/ אֶל הַמִּישׁוֹר, מִשָּׁם אֶל יָם הַדָּם – [95]

שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף שׁוֹלְפֵי חֶרֶב עַזִּים,/ מְאֻמָּנִים וַעֲרוּכִים יָפֶה.

מֵהַמֶּרְכָּז יָצָא אָז וַרָזָד,/ וְהִתְקָרֵב אֶל פַרָמַרְז הַבָּא,

וַחֲקָרוֹ: "אֱמֹר־נָא מִי אַתָּה,/ וּמַה הֱבִיאֲךָ אֶל אַדְמָתֵנוּ?

הַאִם פְּקֻדַּת הַשָּׁהּ הֱבִיאָתְךָ,/ אוֹ בִּשְׁלִיחוּת מַצְבִּיאֲךָ הִגַּעְתָּ?

הַאֵין אַתָּה מַכִּיר אַפְרָסִיָבּ,/ הוֹדוֹ, כִּסְאוֹ וְכֶתֶר גְּדֻלָּתוֹ? [100]

טוֹב תַּעֲשֶׂה אִם תְּגַלֶּה שִׁמְךָ,/ כִּי זֶה קְרָבְךָ אִתִּי הָאַחֲרוֹן הוּא,

וְלָמָּה בְּכַפִּי, בְּלִי שֵׁם, תֵּצֵא/ מִגְּוִיָּתְךָ הָאֲפֵלָה נַפְשֶׁךָ?"

שָׂח פַרָמַרְז:"בֶּן חַיִל בִּישׁ מַזָּל!/ חֹטֶר מִגֶּזַע הַגִּבּוֹר הִנֵּנִי,⁴⁶

הַמְעַוֵּת כְּפִירִים בְּתוֹךְ כַּפָּיו,/ בְּכַעֲסוֹ פִּילִים עוֹמְדִים מִנְּשֹׁם.

אֲנִי לְךָ, נָבָל וּבֶן דִּיוִים,/ מַדּוּעַ, אֵיךְ וְלָמָּה מְסַפֵּר, [105]

וְהַגִּבּוֹר רֻסְתַּם בְּעִקְּבוֹתַי/ עִם חַיִל רַב, אַף כַּי דַּיּוֹ אֶחָד,

לִנְקֹם דַּם סִיָוֻשׁ אָזַר מָתְנָיו,/ וְאָץ לָבוֹא כְּמוֹ לָבִיא טוֹרֵף.

הוּא יַעֲלֶה עָשָׁן מֵאַדְמַתְכֶם,/ וְלֹא תָּהִין לָגַעַת בּוֹ הָרוּחַ."

הִטָּה לוֹ אֹזֶן וַרָזָד, הֵבִין/ כִּי הֶבֶל הֵם דִּבְרֵי הַקְּרָב שֶׁלּוֹ,

וְאֶל צְבָאוֹ קָרָא: אַמְּצוּ־נָא כֹּחַ!/ עֵת לְעַנֵּב הַיֶּתֶר עַל הַקֶּשֶׁת." [110]

שׁוּרוֹת הַלּוֹחֲמִים יָצְאוּ חוֹצֵץ,/ קַסְדוֹת בַּרְזֶל בְּרֹאשׁ הַפָּרָשִׁים.

עָלָה שָׁאוֹן מִכָּל הָעֲבָרִים,/ וְהַתֻּפִּים חֵרְשׁוּ אֶת הָאָזְנַיִם.

לְקוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתֻּפִּים/ גָּאָה לֵב פַרָמַרְז וְשָׂשׂ לַקְּרָב.

הוּא הִשְׂתָּעֵר כַּפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל,/ חֲגוּר אַבְנֵט וְקֶשֶׁת עַל זְרוֹעוֹ.

בְּהַתְקָפָה אַחַת הִכְרִיעַ אֶלֶף/ מִבְּנֵי תּוּרָן, וְשָׁב מֵהַשָּׂדֶה. [115]

כִּידוֹן בְּכַף יָדוֹ, תָּר פַרָמַרְז/ לִמְצֹא אֶת וַרָזָד אוֹיְבוֹ,

וְכִרְאוֹתוֹ אֶת נֵס הַתּוּרָנִים/ זִנֵּק מִתּוֹךְ צְבָאוֹ כְּמוֹ אַרְיֵה.

כְּדַרְבְּנוֹ אֶת רַמָּכוֹ שַׁבְּרַנְג/ לָחַץ בְּכַף יָדוֹ עַל הַכִּידוֹן,

הִכָּה בַּחֲגוֹרַת אוֹיְבוֹ בְּכֹחַ,/ הִבְקִיעַ הָאַבְזֵם וְהַשִּׁרְיוֹן

וְהוֹצִיאוֹ מֵאֻכָּפוֹ בְּלִי קשִׁי,/ כְּמוֹ הָיָה בְּכַף יָדוֹ יַתּוּשׁ. [120]

אֶת וַרָזָד הִשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר,/ בֵּרַךְ אֶת סִיָוֻשׁ, קָפַץ לָאָרֶץ,

אֶת רֹאשׁ אוֹיְבוֹ הִתִּיז מֵעַל גּוּפוֹ,/ צָבַע בְּגָדָיו בְּדָם וְכֹה אָמַר:

“זֶה רֹאשׁ רִאשׁוֹן לַנְּקָמָה! נָבַט/ הַזֶּרַע הַטָּמוּן בָּאֲדָמָה.”

צִוָּה לִשְׁלֹחַ אֵשׁ בִּשְׂדוֹת תּוּרָן/ וְהֶעָשָׁן עָלָה עַד הַשָּׁמַיִם.

עַתָּה הֵרִיץ אִגֶּרֶת אֶל אָבִיו,/ וּבוֹ תֵּאוּר הַקְּרָב עִם וַרָזָד, [125]

לֵאמֹר: "פָּתַחְתִּי שַׁעַר הַנָּקָם,/ אֶת וַרָזָד הוֹצֵאתִי מֵאֻכָּף,

רֹאשׁוֹ כָּרַתִּי תַּחַת סִיָוֻשׁ,/ בְּכָל מִשְׁכְּנוֹתָיו שָׁלַחְתִּי אֵשׁ."

סוּרְכֶה מוביל צבא לקרב עם רוּסתּם    🔗

מִצְּבָא תּוּרָן יָצָא לַדֶּרֶךְ רָץ/ אֱלֵי אַפְרָסִיָבּ בַּהוֹדָעָה:

"רֻסְתַּם גֵּו פִּיל יָצָא לַמִּלְחָמָה,/ וְנִקְבְּצוּ אֵלָיו גְּדוֹלֵי אִירָן.

רֹאשׁ וַרָזָד עֹרַף בִּמְחִי אֶחָד,/וְהֶרֶס בָּא עַל כָּל גְּבוּלוֹת תּוּרָן. [130]

נְאוֹת תּוּרָן הָיוּ מִדְבַּר שְׁמָמָה,/ בְּלֶהָבוֹת עָלוּ מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ."

שָׁמַע אַפְרָסִיָבּ אֶת הַדְּבָרִים,/ וּבֶחָזוּת הַנּוֹשָׁנָה נִזְכַּר,

אֲשֶׁר לָקַח מִפִּי הַחֲכָמִים,/ הַכֹּהֲנִים וּמֵהוֹבְרֵי שָׁמַיִם.

מִיָּד הִזְעִיק אֶת כָּל הַנְּסִיכִים,/ שִׁלֵּם שָׂכָר, חִלֵּק מַעֲנָקִים.

רוֹעָיו אָסְפוּ סוּסָיו מֵהַמִּרְעֶה,/ וֶהֱבִיאוּם אֶל תּוֹךְ הַמִּכְלָאוֹת. [135]

בְּאוֹצָרוֹ הָיוּ שִׁרְיוֹן סוּסִים,/ אַלּוֹת, קְשָׁתוֹת, חִצִּים וַחֲרָבוֹת,

וְדִינָרִים, זָהָב וְאַבְנֵי חֵן,/ כְּתָרִים וַעֲנָקִים וְאַבְנֵטִים.

מֵהַגִּזְבָּר דָּרַשׁ הַמַּפְתְּחוֹת,/ אֶת הֶחָצֵר כִּסָּה אֲדַרְכּוֹנִים.

כִּהְיוֹת צְבָאוֹ כַּהֲלָכָה,/ פִּזֵּר עָלָיו אֶת כָּל חֶפְצֵי הָעֶרֶךְ.

הִכָּה בַּתֹּף וּבַפַּעֲמוֹנִים,/ וְהָרוֹכְבִים הִפְנוּ לִבָּם לַקְּרָב. [140]

הַשַּׁהַנְשָׁהּ הוֹצִיא צְבָאוֹ מִגַּנְג,/ מִן הַחוֹמוֹת הוֹבִיל אֶל הַמִּישׁוֹר;

קָרָא אֵלָיו אֶת הַגִּבּוֹר סֻרְכֶה,/ דִּבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה בְּתַהַמְתַּן

וְשָׂח: "קַח נוֹשְׂאֵי חֶרֶב שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף,/ וַהֲבִיאֵם לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה.

אֶל סִפַּנְגָ’בּ רַגְלֶיךָ שָׂא כְּרוּחַ,/ שְׁכַח מְנוּחָה וּמַנְעַמֵּי עוֹלָם,

כִּי פַרָמַרְז חוֹנֶה שָׁם עִם צְבָאוֹ./רֹאשׁוֹ לִשְׁלֹחַ לִי שׂוּמָה עָלֶיךָ. [145]

אַךְ הִשָּׁמֵר לְךָ מִבֶּן דַּסְתָּן,/ אֵין מִתְחָרֶה לְךָ מִבַּלְעָדָיו.

אִם הַנָּמֵר יוֹפִיעַ בַּשָּדֶה,/ מַה יַּעֲשֶׂה שָׁם כֶּלֶב מִלְחָמָה?

אַתָּה, צֶאֱצָאִי, שׁוֹחֵר אָשְׁרִי,/ מִשְׁעֶנֶת לוֹחֲמַי וְסַהֲרִי.

אִם עֵר תִּהְיֶה בַּדֶּרֶךְ וּמָהִיר,/ אִישׁ לֹא יָהִין לָשֵׂאת עָלֶיךָ חֶרֶב.

אַתָּה מַצְבִּיא הַחַיִל, פְּקַח עֵינֶיךָ,/וּשְׁמֹר אֶת צְבָאֲךָ מִפְּנֵי רֻסְתַּם." [150]

סֻרְכֶה יָצָא מֵעִם אָבִיו, וְעַל/ דִּגְלוֹ הוֹבִיל צְבָאוֹ אֶל הַמִּישׁוֹר.

אֶל סִפַּנְגָ’בּ עָשָׂה דַּרְכּוֹ כְּרוּחַ,/ וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו בַּמִּלְחָמָה.

צוֹפֵי אִירָן, כְּהַשְׁגִּיחָם בַּבָּא,/ אָצוּ בַּחֲדָשָׁה אֶל פַרָמַרְז.

בִּצְבָא אִירָן הִרְעִימוּ הַתֻּפִּים,/ מֵאֲבָקוֹ הָפַךְ עוֹלָם הָבְנֶה.

שְׁאוֹן הַפָּרָשִׁים וְהַסּוּסִים/ עָלָה מָרוֹם עַד שֶׁמֶשׁ וְעַד נֹגַהַּ. [155]

הַחֲרָבוֹת הִבְרִיקוּ נִיצוֹצוֹת,/ הַכִּידוֹנִים שָׁבְרוּ צְמָאָם בְּדָם,

תֹּאמַר: “הַהֶבֶל הָעוֹלֶה מֵאֶרֶץ,/ מֵפִיחַ לֶהָבוֹת בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.”

מְחֲלָלִים מִתְגּוֹלְלִים לָרֹב/ הָיָה מִישׁוֹר הָאֲדָמָה לְהָר.

עוֹדוֹ תּוֹהֶה עַל הַמַּצָּב, נָפַל/ מַבַּט סֻרְכֶה עַל רֹמַח פַרָמַרְז.

מִיָּד רִפָּה מוֹשְׁכוֹת הָאַדְמוֹנִי,/ וְהִשְׂתָּעֵר בְּרֹמַח, לֹא בְּקֶשֶׁת. [160]

גַּם פַרָמַרְז עָזַב מֶרְכַּז צְבָאוֹ,/ וְאֶל סֻרְכֶה יָצָא שׁוֹחֵר נָקָם.

מִהֵר כָּאֵשׁ, הִנְחִית מַכַּת כִּידוֹן,/ וְהִפִּילָהוּ עַל צַוַּאר סוּסוֹ.

אוּלָם מֵהַמַּכָה וּמִתְּנוּפַת/ הַסּוּס נֻפַּץ הָרֹמַח לִרְסִיסִים.

שָׂרֵי תּוּרָן זִנְּקוּ אֶל פַרָמַרְז/ מְלֵאֵי נָקָם וְשׁוֹאֲפֵי קְרָבוֹת.

בֵּין כֹּה וָכֹה סֻרְכֶה חֲסַר אוֹנִים,/ חָרֵד לְגוֹרָלוֹ פָּנָה לִבְרֹחַ, [165]

אַךְ פַרָמַרְז בְּעִקְּבוֹתָיו כְּפִיל/ שׁוֹטֶה מִהֵר בַּחֶרֶב בְּכַפּוֹ.

אָמְנָם רוֹכְבֵי אִירָן, כְּמוֹ דִּיוִים/ אָצִים, הֵרִיעוּ אַחֲרָיו בְּקוֹל,

אַךְ ַפָרַמְרז, כְּהַשִּׂיגוֹ סֻרְכֶה,/ שָׁלַח כַּפּוֹ כְּמוֹ נָמֵר דּוֹלֵק,

תָּפַשׂ בְּאַבְנֵטוֹ, וּמֵאֻכָּף/ הֵרִים לְמַעְלָה וְהֵטִיל לָאָרֶץ.

בָּרֶגֶל הוֹבִילוֹ בְּבִזָּיוֹן/ מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב אֶל מַחֲנֵה אִירָן. [170]

אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְלָה דֶּגֶל רֻסְתַּם,/ נִשְׁמַע שְׁאוֹן פִּילִים וְהַצָּבָא.

בָּא פַרָמַרְז לפִנְיֵ אָבִיו כְּרוּחַ,/ וְלַדָּגוּל סִפֵּר קוֹרוֹת הַקְּרָב,

בְּעוֹד עִמּוֹ סֻרְכֶה בַּאֲזִקִּים/ וּוַרָזָד חָלָל, רֹאשׁוֹ עָרוּף.

הַגֵּיאָיוֹת וְהַמִּישׁוֹר מָלְאוּ/ פְּגָרִים, וְהָאוֹיֵב נָסוֹג אָחוֹר.

הַלּוֹחֲמִים שִׁבְּחוּ אֶת אַלּוּפָם,/אֶת הַצָּעִיר אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שֵׁם. [175]

גַּם תַּהַמְתָּן שִׁבְּחוֹ וְהִלְלוֹ/ וְאַף חִלֵּק צְדָקָה לָעֲנִיִּים.

רֻסְתַּם גֵּו פִּיל אָמַר דִּבְרֵי חָכְמָה:/"הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה

יָאוֹת לוֹ אֲצִילוּת וְתוּשִׁיָּה,/ בִּינַת רֵעִים וַהֲלִיכוֹת נָאוֹת.

אִם אֵלֶּה הַתְּכוּנוֹת הִשִּׂיג הָאִישׁ,/ יַדְבִּיר תַּחְתָּיו תֵּבֵל בִּגְבוּרָתוֹ.

מֵאֵשׁ דּוֹלֶקֶת לֶהָבוֹת עוֹלוֹת,/ וְכָל אֲשֶׁר נוֹגֵעַ בָּהּ נִכְוֶה [180]

לֹא יִפָּלֵא אִם פַרָמַרְז מַצְלִיחַ,/ כִּי בְּחֻבָּהּ חַרְבּוֹ טוֹמֶנֶת אֵשׁ,

וְכַאֲשֶׁר בְּסֶלַע תִּלָּחֵם,/ הִיא תְּגַלֶּה תַּעֲלוּמוֹת לִבָּהּ."

רֻסְתַּם גֵּו פִּיל שָׂם עַיִן עַל סֻרְכֶה,/ וְהוּא כִּבְרוֹשׁ אָצִיל בְּתוֹךְ הַגָּן:

חָזֵהוּ כַּחֲזֵה לָבִיא אַדִּיר,/ פָּנָיו – אָבִיב, וְרָדִים עֲטוּרֵי מֻשְׁק.

צִוָּה לְהוֹלִיכוֹ אֶל הַבִּקְעָה/ עִם תַּלְיָנִים, פִּגְיוֹן וְעִם אַגָּן, [185]

לִקְשֹׁר יָדָיו בַּעֲנִיבַת פְּלָצוּר,/ כְּמוֹ כִּבְשָׂה לַהֲטִילוֹ בַּחוֹל

וְאֶת רֹאשׁוֹ לִכְרֹת כִּלְסִיָוֻשׁ,/ וּלְהַשְׁלִיכוֹ לְטֶרֶף לָעֵיטִים.

כִּשְׁמֹעַ טוּס מִשְׁאֶלֶת תַּהַמְתַּן,/ יָצָא וְשָׂם פָּנָיו לִשְׁפֹּךְ הַדָּם.

פָּנָה אֵלָיו סֻרְכֶה: "נָסִיךְ דָּגוּל!/ מַדּוּעַ תִּרְצָחֵנִי אֵין אָשָׁם?

הֵן סִיָוֻשׁ הָיָה רֵעִי הַטּוֹב!/ רַבּוֹת עָלָיו כָּאַבְתִּי וְסָבַלְתִּי. [190]

עֵינַי מָלְאוּ דְּמָעוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה/ וְלֹא חָדַלְתִּי מִקַּלֵּל הָאִישׁ

אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ אַגָּן וָשֶׁלַח,/ וּבְלִי בּוּשָׁה עָרַף אֶת הַנָּסִיךְ."

טוּס קְשֵׁה הַלֵּב נֵעוֹרוּ רַחֲמָיו/ עַל אִישׁ הַשֵּׁם, אֲבָל רַע הַמַּזָּל,

וְאֶל רֻסְתַּם מִהֵר, לְהַשְׁמִיעוֹ/ אֶת בַּקָּשַׁת יוֹרֵשׁ פַּדְשָׁה תּוּרָן.

עָנָה רֻסְתַּם:"אִם עַל פַּדְשָׁה נִגְזַר,/ לִהְיוֹת לִבּוֹ דַּוַּי וַאֲמֵלָל, [195]

לֵב אַפְרָסִיָבּ תָּמִיד יִמְלָא מַכְאוֹב,/ עֵינָיו תָּמִיד תִּמְלֶאנָה דֶּמַע דָּם.

צָעִיר זֶה מֵחַלְצֵי בֶּן הָעַוְלָה/ יֶהְגֶּה עָרְמָה וְכַחַשׁ מֵחָדָשׁ,

גָּרַם לְסִיָוֻשׁ לִקְרֹס תַּחְתָּיו,/ חָזֶה, צַוָּאר וְרֹאשׁ טוֹבְלִים בַּדָּם.

אֲנִי נִשְׁבָּע בְּנֶפֶשׁ שָׁהּ אִירָן,/ בְּכַי־כָּוֻס הַמְהֻלָּל וָגֵא,

כִּי כָּל עוֹד חַי אֲנִי עַל אֲדָמוֹת,/מֵהַתֻּרְכִּים, אִם מֶלֶךְ וְאִם עֶבֶד [200]

אֶפְגּשׁ בַּדֶּרֶךְ, אֶת רֹאשׁוֹ אַתִּיז/ מִצַּוָּארוֹ, רַק אִם הוּא מִתּוּרָן."

אֶל זַוָרֶה הִפְנָה מַבָּט,/ כִּי יְבַצַּע מְלֶאכֶת הַדָּמִים.

הֵבִיא זֶה הַפִּגְיוֹן וְהָאַגָּן,/ וְעִם סֻרְכֶה מָסַר לַתַּלְיָנִים.

הָרֹאשׁ עֹרַף בַּחֶרֶב בְּקָלוֹן./ סֻרְכֶה גָּנַח וְהַמְּלָאכָה שָׁלְמָה.

הֲלֹא תָּחוּסִי, אֶרֶץ, עַל בָּנַיִךְ?/הֵם לֹא בָּנַיִךְ – עֲבָדַיִךְ הֵמָּה! [205]

רֻסְתַּם כָּרַת הָרֹאשׁ, וְאֶת הַגּוּף/ בְּלִי רֹאשׁ תָּלָה בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו בַּשַּׁעַר.

בְּנִקְמָתוֹ אָבָק עָלָיו זָרָה,/ וַאֲנָשָׁיו שִׁסְּפוּהוּ כִּכְבָרָה.

אפראסיאבּ מוביל צבא לנקום את בנו    🔗

הַלּוֹחֲמִים חָזְרוּ מִשְּׂדֵה הַקְּרָב/ מְגֹאָלִים בְּדָם וּבְאָבָק.

סִפְּרוּ:"הַמְהֻלָּל נָפַל חָלָל,/ אָשְׁרוֹ קְצַר הַיָּמִים פָּנָה, הָלַךְ.

רֹאשׁוֹ כֹּרַת, גּוּפוֹ אָדֹם מִדָּם/נִתְלָה בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו עַל עֵץ בַּשַּׁעַר. [210]

כָּל לוֹחֲמֵי אִירָן חָגְרוּ מָתְנַיִם,/ בִּנְקַם דַּם סִיָוֻשׁ כְּבֵדָם פָּצוּעַ."

רֹאשׁ אַפְרָסִיָבּ וַעֲטַרְתּוֹ צָנְחוּ,/ הַשָּׁהּ תָּלַשׁ שֵׂעָר, שָׁפַךְ דְּמָעוֹת,

קָרַע בְּגָדָיו הַהֲדוּרִים, בּוֹכֶה/ זָרָה עָפָר עַל רֹאשׁ וְעַל חָזֶה,

וְכֹה צָעַק:" נָדִיב! אַמִּיץ! לוֹחֵם! /מַצְבִּיא אִישׁ שֵׁם! נָסִיךְ גִּבּוֹר!

אֲבוֹי לִשְׁנִי פָּנֶיךָ הַיָּפוֹת,/ אֲבוֹי לַהֲדָרְךָ וּלְקוֹמָתְךָ! [215]

אָבִיךְ לֹא יִמְצָא מַרְגּוֹעַ עוֹד/ בִּלְתִּי אִם בְּאֻכָּף בִּשְׂדֵה הַקְּרָב."

וְכֹה אָמַר הַשָּׁהּ אֶל לוֹחֲמָיו:/ "הַקֵּץ לַמִּשְׁתָּאוֹת וְלַשֵּׁנָה!

הַדְלִיקוּ הָעֵינַיִם בְּנָקָם,/ יִהְיוּ שִׁרְיוֹנֵיכֶם יְצוּעֵיכֶם."

כְּהִשָּׁמַע בַּפֶּתַח קוֹל הַתֹּף,/ עָטוּ הַלּוֹחֲמִים שִׁרְיוֹנֵיהֶם,

הַחֲצוֹצְרוֹת מִגַּב פִּילִים הֵרִיעוּ,/ וְהָעוֹלָם הָיָה כְּיָם אָפֵל. [220]

וּכְמוֹ קָשְׁרוּ אֶת הַתֻּפִּים לַגַּב,/ נָשְׁקוּ שָׁמַיִם אֶת הָאֲדָמָה.

לַמְפַקְּדִים קָרָא אַפְרָסִיָבּ:/"אַי, אַנְשֵׁי־שֵׁם וְגִבּוֹרֵי הַחַיִל!

כִּרְעֹם הַתֹּף מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים,/ אַל יִתְמַהְמַהּ עוֹד אִישׁ שׁוֹאֵף קְרָבוֹת.

אֶת לִבּוֹתֵינוּ נְמַלֵּא נָקָם,/ גּוּפוֹתֵיהֶם – מַטְּרַת כָּל כִּידוֹנֵינוּ.

צַוֵּה לִתְקֹעַ בַּקְּרָנוֹת, הַכּוֹת/ בַּמְצִלּוֹת וּבַפַּעֲמוֹנִים." [225]

עָלָה שְׁאוֹן תֻּפִּים וְשׁוֹפָרוֹת,/ קְרָנוֹת וַחֲלִילִים הִשְׁמִיעוּ קוֹל.

הָאֲדָמָה מֵהַפְּרָסוֹת רָעָדָה,/ תְּרוּעַת הַלּוֹחֲמִים נָסְקָה עַד שֶׁמֶשׁ.

כְּהֵרָאוֹת אֲבַק צִבְאוֹת תּוּרָן,/ מִהֵר צוֹפֶה אֶל תַּהַמְתַּן לֵאמֹר:

"אַפְרָסִיָבּ, מַצְבִּיא תּוּרָן,/ קָרֵב וּבָא כָּאֳנִיָּה חוֹצָה הַיָּם.

צְבָאוֹ עָרוּךְ לַקְּרָב וְלַנָּקָם,/ וְאָץ לִטְבֹּל כַּפּוֹת יָדָיו בְּדָם." [230]

בִּשְׁמֹעַ הַמַּצְבִּיא רֻסְתַּם גֵּו פִּיל:/ “אַפְרָסִיָבּ וּצְבָא תּוּרָן קְרֵבִים,”

יָצָא עִם כָּל צְבָאוֹ בְּנֵס כָּוֶה,/ וְהָאֲוִיר הִשְׁחִיר מֵחַרְבוֹתָיו.

מִשְׁנֵי הָעֲבָרִים עָלָה שָׁאוֹן,/ הַלּוֹחֲמִים מִלְאוּ אֶת הָעוֹלָם,

תֹּאמַר: “דָּהוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר,/ וְאֶת הַכּוֹכָבִים בָּלַע תַּנִּין.”

מַצְבִּיא תּוּרָן עָרַךְ אֶת לוֹחֲמָיו,/אֲשֶׁר תָּפְשׂוּ אַלּוֹת וַחֲנִיתוֹת. [235]

לִפְנֵי אֲגַף יָמִין יָצָא בָּרְמָן,/ מַצְבִּיא תֻּרְכִּי הַמְמַהֵר לַקְּרָב.

בַּשְּׂמֹאל הֻצַּב כֻּהְרַם שׁוֹלֵף הַחֶרֶב,/ וּבַמֶּרְכָּז הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ.

רֻסְתַּם עָרַךְ אֶת צְבָא אִירָן, אֲשֶׁר/ מֵאֲבָקוֹ הָאֲדָמָה הָחְבָּאָה.

לוֹ לְעַצְמוֹ בָּחַר אֶת הַמֶּרְכָּז,/ זַוָרֶה – מְאַסֵּף, וּפַרָמַרְז – חָלוּץ.

גּוּדַרְז הַכַּשְׁוָדִי פִּקֵּד עַל שְׂמֹאל,/אִתּוֹ הַגִ’יר וְנִכְבַּדִּים הַרְבֵּה. [240]

אֲגַף יָמִין מָסַר לְגִיו וּלְטוּס,/ וּפָרָשִׁים אִתָּם, קְרָנוֹת, תֻּפִּים.

עַתָּה רֻסְתַּם חָגַר מָתְנָיו לַקְּרָב/ לָתֵת פֻּרְקָן לַלֵּב מֵהַנָּקָם.

הָאֲדָמָה הִשְׁחִירָה מִפְּרָסוֹת,/ יַעַר הַכִּידוֹנִים – כְּגַב נָמֵר.

תֹּאמַר:“דָּמְתָה תֵּבֵל לְהַר בַּרְזֶל,/שִׂיאוֹ קְסָדוֹת וְשִׁרְיוֹנִים אֵין סְפוֹר.”

דִּגְלֵי הַלּוֹחֲמִים נוֹגְעִים בָּעָב,/חַרְבוֹתֵיהֶם כְּחֻלּוֹת, שְׁלוּפוֹת לַקְּרָב. [245]

פּילסם נהרג בידי רוּסתם    🔗

אֶל הַמֶּרְכָּז מִהֵר פִּילְסַם בְּלֵב/ מָלֵא נָקָם וּבְזַעַם עַל פָּנָיו,

וְכֹה אָמַר אֶל שָׁהּ צִבְאוֹת תּוּרָן:/"אַי, מֶלֶךְ מְהֻלָּל וְרַב תְֹּבוּנָה!

אִם לֹא תַּחְסֹךְ מִמֶּנִּי זֹאת הַפַּעַם/ סוּס וְשִׁרְיוֹן, קוֹבַע וָחֶרֶב,

אֵצֵא לַמִּלְחָמָה לִקְרַאת רֻסְתַּם,/ וַאֲכַסֶּה פָּנָיו וּשְׁמוֹ כְּלִמָּה.

אָבִיא רֹאשׁוֹ, חַרְבּוֹ הַמַּכְתִּירָה,/אֶת אַלָּתוֹ וְרַכְשׁ סוּסוֹ אֵלֶיךָ." [250]

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לְדִבְרֵי פִּילְסַם,/ הֵרִים חֹד כִּידוֹנוֹ מֵעַל הַשֶּׁמֶשׁ,

וְכֹה אָמַר לוֹ: "אַי, לָבִיא דָּגוּל!/ אָכֵן אֵין פִּיל אֲשֶׁר יַכְרִיעֲךָ.

אִם אֶת רֻסְתַּם תָּבִיא בְּמוֹ כַּפֶּיךָ,/ יָנוּחַ הָעוֹלָם מִמִּלְחָמָה;

לֹא יִמָּצֵא עוֹד אִישׁ נִכְָּבד כָּמוֹךָ/ בְּכֵס, בְּחֶרֶב, בְּחוֹתָם וּבְכֶתֶר.

רֹאשִׁי תַּגְבִּיהַּ עַד גַּלְגַּל שָׁמַיִם,/ אֶמְסֹר לְךָ בִּתִּי וַעֲטַרְתִּי. [255]

מַרְבִּית אִירָן וְתוּר לְךָ תִּהְיֶה,/ גַּם אוֹצָרוֹת, שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה, עָרִים."

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן, עָגְמָה נַפְשׁוֹ,/ הוּא בָּא לִפְנֵי הַשָּׁהּ הַמְנַצֵּחַ,

וְכֹה אָמַר: "צָעִיר זֶה בְּחָפְזוֹ/ מַכְנִיס רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַסַּכָּנָה,

אִם רְצוֹנוֹ נָחוּשׁ לְהִלָּחֵם/ בְּתַהַמְתַּן./ הוּא מְחָרֵף נַפְשׁוֹ.

תָּקַף אוֹתוֹ שִׁגְעוֹן הַתְּהִלָּה,/ וְאֵין מֵבִין הַנַּעַר מַה צָּפוּי לוֹ. [260]

לֹא תִּנָּקֶה, הַמֶּלֶךְ, גַּם אַתָּה,/ מוֹתוֹ בַּקְּרָב יִשְׁבֹּר אֶת לֵב צְבָאֵנוּ.

יָדַעְתָּ כִּי אָחִי הוּא הַצָּעִיר,/ וְאַהֲבַת הַבְּכוֹר אֵלָיו גְּדוֹלָה."

חָלַק עָלָיו פִּילְסַם וְכֹה אָמַר:/ "לִבִּי יָרֵא אֵינֶנּוּ מֵרֻסְתַּם.

אִם אֶלָּחֵם בּוֹ, בְּתַנִּין הַקְּרָב,/ בְּמַזָּלְךָ הַטּוֹב, לֹא אוֹבִישְׁךָ.

כֹּחִי רָאִיתָ פַּעַם כִּשְׂרוֹתִי/ עִם אַרְבָּעָה וְגַם לָהֶם יָכֹלְתִּי. [265]

אָכֵן כֹּחִי עַתָּה גָּדוֹל מֵאָז,/ וְלָמָּה זֶה תֹּאמַר לִשְׁבֹּר רוּחִי?

הַמַּעֲשֶׂה יַצְלִיחַ בְּיָדִי,/ אַל תִּדַּפֵּק עַל שַׁעַר אֵין מַזָּל."

שָׁמַע אַפְרָסִיָבּ דִּבְרֵי פִּילְסַם,/ נָתַן לוֹ סוּס יָפֶה לַמִּלְחָמָה

וְחֶרֶב הֹדּוּ וְאַלָּה כְּבֵדָה,/ הוֹסִיף שִׁרְיוֹן, קוֹבַע וְעוֹד כְּלֵי זַיִן.

פִּילְסַם, בּוֹטֵחַ בְּכֹחוֹ, חָגַר/ מָתְנָיו, וּכְמוֹ אַרְיֵה יָצָא חוֹצֵץ, [270]

וְאֶל הָאִירָנִים קָרָא:"אַיֵּה/ רֻסְתַּם, אֲשֶׁר בַּקְּרָב, אוֹמְרִים, דְּרָקוֹן הוּא?

יָבוֹא לְהִתְרָאוֹת אִתִּי פָּנִים,/ אֶת צִפָּרְנַי כְּלַפָּיו חִדַּדְתִּי."

כִּשְׁמֹעַ גִּיו עַל הַשִּׂיחָה, חָרָה לוֹ,/ שָׁלַח יָדוֹ לַחֶרֶב וּשְׁלָפָהּ,

וְכֹה אָמַר: “קְרָב בְּתֻרְכִּי בּוֹדֵד/ כָּבוֹד אֵינֶנּוּ לְרֻסְתַּם, חֶרְפָּה הוּא.”

הִשְׂתָּעֲרוּ הַשְּׁנַיִם זֶה עַל זֶה,/גִּיו בֶּן גּוּדַרְז וְאַח־פִּירָן, פִּילְסַם. [275]

מַכַּת כִּידוֹן הִנְחִית פִּילְסַם עַל גִּיו,/ וְאֶת רַגְלָיו הוֹצִיא מֵאַרְכּוֹפָיו.

כִּרְאוֹת זֹאת פַרָמַרְז, מִהֵר כְּרוּחַ/ לִהְיוֹת לְעֵזֶר לִידִידוֹ הַמָּט,

הִכָּה בַּחֶרֶב עַל כִּידוֹן פִּילְסַם,/ וַחֲצָאוֹ לִשְׁנַיִם כִּקְנֵה סוּף.

פַּעַם שְׁנִיָּה הִכָּה עַל קוֹבָעוֹ,/ אוּלָם הַפַּעַם נִשְׁבְּרָה הַחֶרֶב.

פִּילְסַם סָבַב עִם שְׁנֵי הַגִּבּוֹרִים/בִּשְׂדֵה הַקְּרָב כְּמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵף. [280]

הִבְחִין בָּהֶם רֻסְתַּם מֵהַמֶּרְכָּז,/ רָאָה אֶת גִּבּוֹרָיו הָאַמִּיצִים

נֶאֱבָקִים בַּכְּפִיר, גִּבּוֹר הַחַיִל,/ וּמַעֲלִים אָבָק אֶל הֶעָבִים,

אָמַר בַּלֵּב:“פִּילְסַם, בֵּין הַתֻּרְכִּים/ אֵין אִישׁ אַדִּיר שֵׁנִי לוֹ בַּשָּׂדֶה.”

זָכַר גַּם כִּי מִפִּי הַמּוּבַּדִּים,/ הַחֲכָמִים, הוֹבְרֵי הַכּוֹכָבִים,

שָׁמַע בַּמַּסָּעוֹת עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,/מַה טּוֹב וְרַע שׁוֹמְרִים לוֹ הַשָּׁמַיִם, [285]

לֵאמֹר: "אִם יַאֲזִין לְקוֹל מוֹרָיו/ וְיִנָּצֵל מֵרֹעַ מַזָּלוֹ,

לוֹחֵם כָּמוֹהוּ לֹא יַחְגֹּר מָתְנָיו/ לֹא בְּתוּרָן וְגַם לֹא בְּאִירָן."

עַתָּה יָדַע: “יוֹמוֹ הִנֵּה זֶה בָּא,/ כִּי לֹא בִּכְדִי מִהֵר לְהִלָּחֵם בִּי.”

רֻסְתַּם פָּנָה אֶל הַצָּבָא לֵאמֹר:/ "מִמְּקוֹמוֹ אַל אִישׁ יִשָּׂא רַגְלָיו.

אֲנִי יוֹצֵא לִבְחֹן אֶת גּוּף פִּילְסַם,/אִם כֹּחַ בְּמָתְנָיו, גְּבוּרָה וּסְבֹלֶת." [290]

אָחַז בְּכִידוֹנוֹ כְּבַד הַמִּשְׁקָל,/ לָחַץ מָתְנֵי הַסּוּס, חָבַשׁ קוֹבַע;

דִּרְבֵּן אֶת רַכְשׁ, רִפָּה אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו,/ וְכִידוֹנוֹ הוֹרִיד עַד לָעֵינַיִם.

פָּנָה סָבִיב וְקֶצֶף עַל שְׂפָתָיו,/ זִנֵּק מִן הַמֶּרְכָּז לִקְרַאת הַצַּר,

וְכֹה קָרָא: "פִּילְסַם, גִּבּוֹר בֶּן חַיִל!/ בִּנְשִׁיפָתְךָ אָמַרְתָּ לְחָרְכֵנִי.

הִכּוֹן לִקְרַאת מַכַּת תַּנִּין נִצַּחַת,/וְלֹא תַּפְנֶה עוֹד אֶת סוּסְךָ לַקְּרָב. [295]

לִבִּי נִשְׂרָף מֵרַחֲמִים עָלֶיךָ,/ חֲבָל עַל גְּבוּרָתְךָ וַעֲלוּמֶיךָ."

אָמַר, דִּרְבֵּן מִמְּקוֹמוֹ אֶת רַכְשׁ,/ וּבָא לַקְּרָב רָם וְנִשָּׂא כַּשַּׁחַק.

בְּכִידוֹנוֹ פִּלַּח אַבְנֵט פִּילְסַם,/ וּמֵאֻכָּף הֵרִים כְּמוֹ כַּדּוּר.

מִהֵר כְּרוּחַ אֶל מֶרְכַּז תּוּרָן,/ וְהִשְׁלִיכוֹ בְּבוּז אֶל הֶעָפָר.

עַתָּה קָרָא: “מְשִׁי רִקְמַת זָהָב/ אוֹתוֹ הַלְבִּישׁוּ, כִּי כֻּסָּה אָבָק.” [300]

מִיָּד הִפְנָה סוּסוֹ לַאֲחוֹרָיו,/ וּבִדְהָרָה שָׁב לְמֶרְכַּז צְבָאוֹ.

פִּירָן הִזִּיל דְּמָעוֹת, כִּי גּוּף פִּילְסַם/ הָיָה אָנוּשׁ עַד אֵין מַרְפֵּא וָשֵׁבֶר.

לְבַב צְבָא פָּדִשָׁה תּוּרָן נִשְׁבַּר,/ וּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה קָדַר עָלָיו.

קוֹל צְעָקָה עָלָה מֵעֲבָרִים,/ שְׁאוֹן הַגִּבּוֹרִים לִקְרַאת הַקְּרָב,

וְרַעַם הַתֻּפִּים מֵהַפִּילִים/ הִגִּיעַ עַד לְמֵרָחוֹק סָבִיב. [305]

עָיְפָה הָאֲדָמָה מֵהַפְּרָסוֹת,/ הָהָר הָיָה לְיָם, לְהַר – מִישׁוֹר.

מֵרֹב הַצְּעָקוֹת וְהַתְּקִיעוֹת/ חָרְגוּ מִמִּסְגַּרְתָּן עַרְבוֹת שָׁמַיִם.

הָאֲבָנִים אָדְמוּ כְּאַלְמֻגִּים,/ רָאשֵׁי שָׂרִים הַרְבֵּה צָנְחוּ לָאָרֶץ.

תֹּאמַר: “מַמְטִיר הַשַּׁחַק דָּם כְּמַיִם.”/ אֵין זְמַן לְאַהֲבָה בֵּין אָב לְבֵן.

נֵעוֹרָה רוּחַ בְּמִישׁוֹר הַקְּרָב,/ וְלָאֲוִיר אָבָק כֵּהֶה הֵרִימָה. [310]

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת הִתְקִיפוּ זֶה אֶת זֶה,/ וְלֹא הִבְחִינָה עַיִן בֵּינֵיהֶם.

הִקְדִּיר עוֹלָם כַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר,/ בֵּין כֹּה וָכֹה הַיּוֹם נָסוֹג אָחוֹר.

אפראסיאבּ בורח מפני רוּסתם    🔗

אָמַר אַפְרָסִיָבּ אֶל לוֹחֲמָיו:/ "רֹאשׁ מַזָּלִי הָעֵר נוֹטֶה לִישֹׁן.

אִם תֶּחְלְשׁוּ אַתֶּם בִּשְׂדֵה הַקְּרָב,/ הֵן לֹא אֶעְצֹר עוֹד כֹּחַ לְבַדִּי.

הַיּוֹם עוֹד לְפָחוֹת הֱיוּ עַזִּים/כַּנְּמֵרִים, וּצְאוּ לְהַתְקָפָה מִכָּל מָקוֹם, [315]

עִרְכוּ מַאֲרָבִים מֵעֲבָרִים,/ הוֹרִידוּ שֶׁמֶשׁ בְּכִידוֹנֵיכֶם."

מֵהַמֶּרְכָּז יָצָא הוּא בְּגַפּוֹ;/ שׁוֹאֵף נָקָם, זוֹעֵף תָּקַף אֶת טוּס,

הָרַג שָׂרִים הַרְבֵּה מִצְּבָא אִירָן,/ וְטוּס דַּוַּי הִפְנָה לוֹ אֶת עָרְפּוֹ.

כִּמְבַקֵּשׁ עֵצָה בָּא אֶל רֻסְתַּם וְשָׂח:/"הַיּוֹם כָּלְתָה אֵלֵינוּ הָרָעָה.

אֲגַף יָמִין כֻּלּוֹ שִׁבֹּלֶת דָּם,/ וְדֶגֶל פָּרָשֵׁי אִירָן הֻפַּל." [320]

רֻסְתַּם גֵּו פִּיל עָזַב אֶת הַמֶּרְכָּז,/ וּפַרָמַרְז אַף מְלַוָּיו אִתּוֹ.

לְעֻמָּתוֹ יָצְאוּ תּוֹפְשֵׂי מָגֵן,/ אֲשֶׁר עָיְנוּ אֶת תַּהַמְתַּן מֵאָז,

כֻּלָּם קְרוֹבִים, בְּנֵי בְּרִית אַפְרָסִיָבּ,/לִבָּם הוֹגֶה נָקָם, רֹאשָׁם קְצַר רוּחַ.

בָּהֶם חָצַב רֻסְתַּם הַרְבֵּה, וְטוּס/ וּפַרָמַרְז חִפּוּ מֵאֲחוֹרָיו.

אַפְרָסִיָבּ, כְּהַכִּירוֹ אֶת נֵס/ כָּוֶה וְאֶת הַדֶּגֶל הַסָּגֹל, [325]

הֵבִין כִּי גֵּו הַפִּיל, הוּא תַּהַמְתַּן,/ אִישׁ הַמּוֹפֵת מִזֶּרַע נַרִימָן,

בַּחֲמָתוֹ כְּמוֹ נָמֵר טוֹרֵף/ דִּרְבֵּן סוּסוֹ וְהִשְׂתָּעֵר לַקְּרָב.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר,/עָלְתָה בּוֹ חֲמָתוֹ כִּכְפִיר זוֹעֵם.

סוֹעֵר בָּא הַגִּבּוֹר הַמְהֻלָּל,/ רִפָּה מוֹשְׁכוֹת הַסּוּס, קָרָא לוֹ דְּרוֹר,

וְהִשְׂתָּעֵר עַל שָׁהּ תּוּרָן הַגֵּא,/ שָׁלַח בּוֹ חֵץ אָשׁוּר, הִגִּיר דָּמוֹ. [330]

הַחֹד, כְּשֶׁל עֲלֵה הָעֲרָבָה,/ סִמֵּר אֶת קוֹבָעוֹ אֶל רַקָּתוֹ,

בְּעוֹד בַּחֲנִיתוֹ מַצְבִּיא תּוּרָן/ הָלַם אֶת תַּהַמְתַּן צְמֵא הַנָּקָם.

הַחֹד הִבְקִיעַ אֶת הַחֲגוֹרָה,/ אַךְ לֹא עָבַר מְעִיל עוֹר הַנָּמֵר.

עַתָּה רֻסְתַּם, פָּנָיו לַנְּקָמָה,/ הֵטִיל הָרֹמַח בַּחֲזֵה הַסּוּס,

וְזֶה בְּמַכְאוֹבָיו נָפַל אַפַּיִם/ וּמִגַּבּוֹ הִשְׁלִיךְ אֶת אֲדוֹנוֹ. [335]

רֻסְתַּם נִסָּה לִתְפֹּשׂ בּוֹ בְּמָתְנָיו,/ לַחְסֹם דַּרְכּוֹ וְקֵץ לָשִׂים לַסֵּבֶל.

הִשְׁגִּיחַ מִן הַצַּד בָּזֹאת הוּמָן,/ הֵרִים מֵעַל כְּתֵפוֹ אֶת אַלָּתוֹ,

וְהוֹרִידָה עַל שֶׁכֶם גֵּו הַפִּיל /לְקוֹל תְּרוּעַת שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת גַּם יַחַד,

רֻסְתַּם, גִּבּוֹר אִירָן, הִפְנָה רֹאשׁוֹ/ לאַחֲורֹיָו, לִרְאוֹת אֶת הַמַּכֶּה,

אַךְ מִכַּפָּיו חָמַק אַפְרָסִיָבּ,/מָצָא מִקְלָט בְּסוּס מְהִיר רַגְלַיִם. [340]

בְּתַחְבּוּלוֹת מֵאָה הִצִּיל אוֹתוֹ/ מִצִּפָּרְנֵי הָרַהַב בֶּן וִיסֶה.⁴⁷

רֻסְתַּם, מַדְבִּיר אוֹיְבָיו, הַמַּעֲנִיק/ כְּתָרִים, הֵאִיץ בְּרַכְשׁ אַחַר הוּמָן;

זְמַן רַב מִהֵר בְּעִקְּבוֹתָיו, דְּלָקוֹ/ וְלֹא הִשִּׂיג, כִּי שְׁעָתוֹ לֹא בָּאָה.

קְרִיאוֹת הַלּוֹחֲמִים עָלוּ עַד שַׁחַק;/ אַלּוֹת כְּבֵדוֹת הוּנְפוּ וְנָחֲתוּ.

הִגִּיעוּ לוֹחֲמִים מִצְּבָא אִירָן/ לְסַעֲדוֹ אַף לְגוֹנֵן עָלָיו. [345]

שָׁאַל אֶת רַב הַכֹּחַ טוּס:“הַאִם/ קָשְׁתָה מַכַּת הָעַיִר עַל הַפִּיל?”

עָנָה רֻסְתַּם לְטוּס:"אַלָּה כְּבֵדָה/ כְּהַנְחִיתָהּ כַּף גִּבּוֹרִים בְּכֹחַ,

לֹא זְרוֹעַ וְחָזֶה רְפֵי אוֹנִים,/ תִּשְׁבֹּר לֶב אֶבֶן וְסַדַּן בַּרְזֶל;

אַךְ הָאַלָּה, אֲשֶׁר הִנְחִית הוּמָן, /בַּרְזֶל אֵינֶנָּה, כִּי מִדּוֹנַג הִיא."

כְּנוּס אַפְרָסִיָבּ שׁוֹאֵף הַקְּרָב/ מִפְּנֵי רֻסְתַּם וּמִתִּגְרַת יָדוֹ, [350]

הֵרִיעַ צְבָא אִירָן לְהַתְקָפָה,/ וְכִידוֹנָיו הֵרִים עַד הֶעָבִים.

הָאֲדָמָה כֻּסְּתָה בַּהֲרוּגִים,/ וְאִם תִּרְצֶה: “הִצְמִיחָה צִבְעוֹנִים.”

פַּרְסוֹת הָרַמָּכִים דָּרְכוּ בְּדָם,/ וְהַפִּילִים – כַּפּוֹתֵיהֶם שָׁנִי.

הַתּוּרָנִים בָּרְחוּ מַהֵר כְּרוּחַ,/ כִּי יַד רֻסְתַּם חָצְבָה בָּהֶם בְּלִי הֶרֶף.

שְׁלוֹשָׁה מִילִין, כְּמוֹ דְּרָקוֹן שׁוֹעֵט,/רָדַף רֻסְתַּם אַחַר חוֹרֵשׁ הָרַע. [355]

בַּסּוֹף שָׁב גֵּו הַפִּיל לַמַּחֲנֶה,/ תֹּאמַר: “הֵאִירוּ לוֹ פָּנִים שָׁמַיִם.”

לַמַּחֲנֶה חָזְרוּ הַלּוֹחֲמִים/ וּבִידֵיהֶם שָׁלָל לְאֵין מִסְפָּר.

בַּרְזֶל וָפָז כִּסּוּ אֶת הַמִּישׁוֹר,/ רִתְמוֹת סוּסִים, כְּלֵי זַיִן וַחֲגוֹר.

אפראסיאבּ שולח את כוּסרו לכוּתן    🔗

כִּזְרֹחַ הַחַמָּה מֵעַל הָהָר,/ וָאֳדָמִים פִּזְּרָה עַל גַּב הַלַּיְלָה,

עָלְתָה תְּרוּעָה, תְּקִיעַת קְרָנוֹת,/ לְצֵאת רֻסְתַּם עִם בְּנֵי הַלְּוָיָה. [360]

דְּמָעוֹת בְּעֵינֵיהֶם לְסִיָוֻשׁ,/ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אַחַר אַפְרָסִיָבּ.

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן, כִּי בָּא צָבָא/ בְּרֹאשׁ רֻסְתַּם הַמְבַקֵּשׁ נָקָם,

הִסִּיעַ אֶת גְּדוּדָיו אֶל יַמַּת סִין./ הָאֲדָמָה הָיְתָה לוֹ לְמֵצַר.

וּכְשֶׁעָמַד לַחְצוֹת אֶת הַיַּמָּה,/ פָּנָה וְכֹה אָמַר הוּא אֶל פִּירָן:

"מַה לַּעֲשׂוֹת בְּיֶלֶד סִיָוֻשׁ?/ נוֹטֶה לִבִּי לַעֲצָתְךָ לִשְׁמֹעַ. [365]

הֲלֹא אִם יִתְפְּשֶׂנּוּ תַּהַמְתַּן,/ יַעֲבִירֶנּוּ אֶל אַדְמַת אִירָן.

אֶת בֶּן הַדִּיו יוֹשִׁיבוּ עַל הַכֵּס,/וְיַכְתִּירוּהוּ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.

הָבֵא אוֹתוֹ מֵעֵבֶר הַנָּהָר,/ מַהֵר וְאַל תָּסוּר מִפְּקֻדָּתִי."

עָנָה לוֹ, לְאַפְרָסִיָבּ, פִּירָן:/ "אַל תְּמַהֵר, מַלְכִּי, לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ.

לְעַבְדְּךָ פִּירָן, שׁוֹחֵר טוּבְךָ,/ פִּתְרוֹן יָפֶה מִזֶּה אֲשֶׁר תֵּאוֹת לוֹ. [370]

נָבִיא אוֹתוֹ עִם בְּנֵי־הַלְּוָיָה /הֲלוֹם, וְנוֹשִׁיבֵהוּ בְּכֻתַן.

כִּי לָמָּה זֶה נִתֵּן, וְעַד עוֹלָם,/ לִבְנֵי־בְּלִיַּעַל פִּתְחוֹן פֶּה לַדֹּפִי?"

אָמַר הַשָּׁהּ: "חָכָם נְבוֹן דָּבָר,/ אַתָּה תָּמִיד מוֹרֵה דַּרְכִּי לַטּוֹב.

קַיֵּם אֶת עֲצָתְךָ כְּאָמְרְךָ,/ אַל תִּתְמַהְמַהּ, כִּי בְּנַפְשֵׁנוּ הוּא."

פִּירָן, כִּדְבַר הַשָּׁהּ, קָרָא מִיָּד/ אָדָם מַשְׂכִּיל מִבְּנֵי הָאֲצִילִים, [375]

וּלְהָבִיא צִוָּהוּ אֶת הַנַּעַר./ הָרָץ יָצָא כְּרֶגַע לְדַרְכּוֹ.

אֶת הַמַּסָּע עָשָׂה מַהֵר כְּרוּחַ,/ וְכַאֲשֶׁר צִוָּהוּ אֲדוֹנוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל הַנָּסִיךְ כֻסְרַוּ,/ וְכִרְאוֹתוֹ הַזֹּהַר וְהַהוֹד,

חָלַק כָּבוֹד לוֹ, לֹא חָשַׂךְ שְׁבָחִים,/ וּזְמַן דֵּי רַב שָׁהָה בְּקִרְבָתוֹ.

סִפֵּר לַנַּעַר מַה הֻטַּל עָלָיו,/ וְזֶה הִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב כַּיָּאוּת. [380]

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כֻסְרַוּ אֶת הַדְּבָרִים,/מִבְּלִי לִמְצֹא בָּהֶם לֹא רֹאשׁ, לֹא רֶגֶל,

מִהֵר אֶל פַרַנְגִּיס יוֹלַדְתּוֹ/ לְהוֹדִיעָה אֶת דְּבַר הַמַּלְאֲכוּת,

וְכֹה אָמַר לָהּ: "שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ / מַזְמִין אוֹתִי לָבוֹא אֵלָיו לַיָּם.

מַה נַּעֲשֶׂה? אֵיךְ עֲצָתוֹ נָפֵר?/ אוּלַי נִמְצָא לְהַעֲרִים עָלָיו?"

הֵם שׂוֹחֲחוּ וְנוֹעֲצוּ הַרְבֵּה,/ אַךְ לֹא מָצְאוּ תְּרוּפָה לְצָרָתָם; [385]

אֻלְּצוּ לָלֶכֶת כַּאֲשֶׁר נִקְרָאוּ./ מְמַהֲרִים, אַךְ בְּלִי חֶמְדָּה יָצְאוּ.

דְּמָעוֹת עָמְדוּ בְּעֵינֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ,/ וְעַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם קְלָלוֹת לַשָּׁהּ.

הִנֵּה כִּי כֵן הִגִּיעוּ אֶל פִּירָן./ כִּרְאוֹת אוֹתָם פִּירָן יְלִיד־וִיסֶה,

יָרַד מֵעַל כִּסְאוֹ, חִבְּקוֹ בְּנֹעַם,/ שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַנַּעַר וְלַדֶּרֶךְ,

הִלֵּל מַרְאֵהוּ, הֵאִיר פָּנִים,/ וְעַל יָדוֹ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בַּכֵּס. [390]

כָּל מַאֲכָל טָעִים, יָפֶה לַגּוּף,/ בְּגָדִים מְפֹאָרִים, שְׁטִיחֵי רִקְמָה,

אַפֶּדֶן, אֹהָלִים וַעֲדָרִים /הֵכִין פִּירָן הַנֶּאֱמָן לַיֶּלֶד.

כְּתֹם הַהֲכָנוֹת לְקַבָּלַת/ פְּנֵי הָאוֹרֵחַ, הִתְפַּנָּה לָלֶכֶת

לַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ לְהוֹדִיעוֹ:/ "מֶלֶךְ חָכָם עוֹטֶה הָדָר וָזֹהַר!

בֶּן־סִיָוֻשׁ, הַיֶּלֶד הַזּוֹרֵחַ,/ הִנֵּה הוּא מְצַפֶּה לִפְקֻדָּתְךָ." [395]

עַל זֹאת עָנָה אַפְרָסִיָבּ אֲדוֹן/ אַדְמַת תּוּרָן: "שָׁלְחֵהוּ מִיַּם־סִין

אֶל אֶרֶץ נִדָּחָה, כִּי הַדְּגוּלִים/ בָּעָם לֹא יְגַלּוּ אֶת עִקְּבוֹתָיו."

פִּירָן שְׁלָחוֹ מַהֵר כְּמוֹ עָשָׁן/ לִמְקוֹם הַסֵּתֶר כְּמִצְוַת הַשָּׁהּ.

רוּסתם מלך בתוּראן שבע שנים    🔗

רֻסְתַּם, מַצְבִּיא אִירָן גִּבּוֹר הַחַיִל,/ יָצָא לַדֶּרֶךְ אֶל מָצִ’ין וָסִין.⁴⁸

אֶת כָּל חַבְלֵי הַגְּבוּל עִם סִין, בָּהֶם/כַטָא וְגַם כֻתַּן, כָּבַשׁ בַּחֶרֶב. [400]

מַזָּל אַפְרָסִיָבּ בָּא בֶּעָפָר,/ וְתַהַמְתַּן עָלָה לִמְלֹךְ תַּחְתָּיו.⁴⁹

אֶת מְשָׁלוֹ נָשָׂא וְכֹה אָמַר:/"דָּגוּל הָאִישׁ הַמְחַפֵּשׂ אוֹיְבוֹ.

אִם יֶאֱרֹב לְךָ צַרְךָ, הָרְגֵהוּ!/ וְאִם יִבְרַח מִמֶּךָּ – שׁוּב הַבַּיְתָה!"

חִפֵּשׂ אֶת הָאַרְמוֹן לִמְצֹא גְּנָזָיו,/ וְהַפְּקִידִים עָזְרוּ לְגַלּוֹתָם.

מָצָא בָּהֶם סוּסִים וַעֲבָדִים,/שְׁפָחוֹת מְצֻיָּנוֹת בְּתָאֳרָן, [405]

זָהָב וָכֶסֶף וּכְתָרִים לָרֹב;/ בְּגָדִים וַאֲרִיגִים וְכִסֵּא שֵׁן,

וְכֵן אוֹצַר אַבְנֵי הַחֵן מִגַּנְג – / הַכֹּל אָסַף רֻסְתַּם לְאוֹצְרוֹתָיו,

גַּם הֶעֱשִׁיר אֶת כָּל אַנְשֵׁי צְבָאוֹ /בַּעֲנָקִים, צְמִידִים וּבִנְזָרִים.

לְטוּס נָתַן אֶת כֵּס הַשֵּׁן, מִלְבַד/ צָמִיד, עֲנָק וּכְתַב מִנּוּי עַל צָ’ג'.⁵⁰

אֵלָיו אָמַר: "אֲשֶׁר יִמְרֹד בְּךָ,/ אוֹ יַעֲלֶה זִכְרוֹן אַפְרָסִיָבּ, [410]

הַתֵּז רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ כְּרֶגַע,/ וְאֶת גֵּווֹ הַשְׁלֵךְ לְעוֹפוֹת טֶרֶף.

אַךְ לְשׁוֹחֵר חָכְמָה וֶאֱמוּנָה,/ לְאִישׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ מֵאַהְרִימַן,

הֱיֵה־נָא אָב הַמְפַנֵּק אֶת בְּנוֹ,/ שָׁמְרֵהוּ מִצָּרָה וּמִמַּחְסוֹר.

אַל תַּעֲלִיב אֶת הַמֵּאִיר פָּנִים,/ צְדָקָה וָחֶסֶד יוֹלִיכוּךָ דֶּרֶךְ,

כִּי הַחַיִּים מְלוֹן דְּרָכִים, לֹא נֵצַח,/הֵן מִי גָּדוֹל בְּזֹהַר כְּגַ’מְשִׁיד? [415]

אוֹתֹו שָׁמְטוּ שָׁמַיִם מִכִּסְאוֹ,/ וּבִמְקוֹמוֹ הֵבִיאוּ שָׁהּ אַחֵר."

כִּסֵּא, עֲנָק וְכֶתֶר מְשֻׁבָּץ/ אַבְנֵי מַלְכוּת וְסִפַּנְגָ’בּ וְסֻגְֹד

נָתַן רֻסְתַּם לְבֶן כַּשְׁוָד, גּוּדֶרְז,/ וּכְתַב מִנּוּי הוֹסִיף וַעֲצָתוֹ.

שִׁבַּח הַרְבֵּה אֶת הַדָּגוּל מֵעַם,/ בֵּרַךְ אֶת הַגִּבּוֹר טְהָר הַדָּת,

לֵאמֹר: "מִשְׁתֶּה וּקְרָב, חוֹתַם מַלְכוּת/וָצֶדֶק מַזְכִּירִים אוֹתְךָ תָּמִיד. [420]

טוֹבוֹת סְגֻלּוֹת הָאֹפִי מֵהַיַּחַשׂ,/ אַף כִּי תּוֹמֵךְ הַיַּחַשׂ בַּכִּשְׁרוֹן.

לְךָ כִּשְׁרוֹן וְיַחַשׂ וְחָכְמָה,/ מִנַּפְשְׁךָ קוֹרֶנֶת הַשַּׁלְוָה.

יָאֶה לְךָ לִשְׁמֹעַ עֲצָתִי,/ אַף כִּי מוֹרֶה דָּגוּל אַתָּה בָּאָרֶץ.

מִסִּפַּנְגָ’בּ וְעַד גֻּלְזַרִּיוּן/ מִפְּקֻדָּתְךָ חָלִילָה אַל יָסוּרוּ."

לְפַרִיבֻּרְז שָׁלַח כֶּתֶר זָהָב/ וְדִינָרִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, [425]

וְכֹה אָמַר:"אַתָּה לוֹחֵם וָשׁוֹעַ,/ וְאָח לְסִיָוֻשׁ הַמְּהֻלָּל.

שַׁנֵּס מָתְנֶיךָ לְנִקְמַת אָחִיךָ,/ וְשָׂא אֶת פְּלָצוּרְךָ מוּכָן לַקְּרָב.

מִשְּׂנֹא אַפְרָסִיָבּ אַל תֶּרֶף, גַּם/ בִּמְחִיר מִשְׁתֶּה, מַרְגּוֹעַ וְשֵׁנָה.

עֲשֵׂה צְדָקָה וָחֶסֶד בָּעוֹלָם,/ כִּי הֵם עַד הֵנָּה לֹא הִכְזִיבוּ אִישׁ."

אֶל סִין וְאֶל מָצִ’ין הַיְדִיעָה/ הִגִּיעָה, כִּי רֻסְתַּם עָלָה לִמְלֹךְ. [430]

הַתּוֹשָׁבִים הֵבִיאוּ מַתָּנוֹת,/ דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת.

אָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ פֹּה,/ וְלֹא נָרִים רַגְלֵינוּ בְּלִי צַוְּךָ.”

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם כִּי נֶאֱמָן לִבָּם,/ שָׂמַח וְהֶעֱנִיק לָהֶם חָסוּת.

יָמִים רַבִּים עָשָׂה מִחוּץ לַבַּיִת,/ וְעִם בַּזָּיו בִּלָּה בִּשְׂדֵה הַצַּיִד.

זוארה מגיע לשדה הציד ל סיאווּש    🔗

בְּיוֹם מֵהַיָּמִים אָץ זַוָרֶה/ לָבוֹא אֶל הַשָּׂדֶה לְצֵיד פְּרָאִים. [435]

תֻּרְכִּי אֶחָד הָיָה מוֹרֵה דַּרְכּוֹ,/ וֶהֱבִיאוֹ אֶל מֶרְחֲבֵי הַצַּיִד.

רָאָה בַּדֶּרֶךְ זַוָרֶה חֻרְשָׁה,/ לֹא יַעֲבֹר שְׁוֵה רוּחַ אִישׁ עָלֶיהָ.

שָׁם שְׁלַל צְבָעִים, מַיִם חַיִּים, נִיחוֹחַ,/תֹּאמַר: “חֻרְשָׁה זוֹ מְשׁוֹבֶבֶת נֶפֶשׁ.”

פָּתַח אֶת פִּיו תֻּרְכִּי זֶה וְאָמַר/ בְּאִוַּלְתּוֹ דְּבָרִים מְצַעֲרִים:

"שְׂדֵה צַיִד הַמָּקוֹם לְסִיָוֻשׁ;/ אָהוּב הָיָה עָלָיו מִכָּל שָׂדֶה. [440]

בְּחֹרֶשׁ זֶה קָרְנוּ פָּנָיו מִגִּיל,/ בְּכָל מָקוֹם אַחֵר עָגְמָה נַפְשׁוֹ."

כִּשְׁמֹעַ זַוָדֶה אֶת מוֹצָא פִּיו/ עָלוּ בְּזִכְרוֹנוֹ יָמִים עָבָרוּ.

הוּא אַךְ שָׁמַע אֶת שֵׂחַ הַתֻּרְכִּי,/ מֵעַל סוּסֹו נִדְכָּא וּשְׁחוֹחַ.

יָשַׁב בַּז עַל כְּתֵפוֹ – קָרָא לוֹ דְּרוֹר,/ וְעַפְעַפָּיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת וָדָם.

אַנְשֵׁי הַלְּוָיָה, רֵעָיו בַּמִּלְחָמוֹת,/מָצְאוּ אוֹתוֹ עָצוּב, מַזִּיל דְּמָעוֹת. [445]

גִּנּוּ אֶת הַתֻּרְכִּי חֲסַר הַדַּעַת/ וְהִפִּילוּהוּ בְּמַכּוֹת לָאָרֶץ.

וְזַוָרֶה, שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת מָרוֹת,/ בָּא בְּאַלָּה וּבִשְׁבוּעָה לֵאמֹר:

"הַקֵּץ לַצַּיִד! אַל אֶשְׁכַּב לִישֹׁן/ עַד לֹא אֶקֹּם מִנִּי אַפְרָסִיָבּ.

מָנוֹחַ לֹא אֶתֵּן לְתַהַמְתַּן – /יִכּוֹנוּ כָּל הַלּוֹחֲמִים לַקְּרָב!"

וְכַאֲשֶׁר פָּגַשׁ אֶת תַּהַמְתַּן אָחִיו,/ קָרָא בְּקוֹל וְכֹה אָמַר אֵלָיו: [450]

"הַאִם הִגַּעְנוּ הֵנָּה לְנָקָם,/ אוֹ לְמַלֵּא אֶת פִּינוּ בִּשְׁבָחִים?

יַזְדָּן הַטּוֹב נָתַן לְךָ כֹּחוֹת,/ וְכוֹכָבְךָ – הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת.

אֵיךְ לֹא הָיָה מָקוֹם זֶה לִשְׁמָמָה,/ וַאֲנָשִׁים פֹּה עוֹד מְאֻשָּׁרִים?

נְקֹם אֶת הַנָּסִיךְ וְאַל תִּשְׁכַּח,/ כָּמוֹהוּ לֹא תִּרְאֶה מֵאָה שָׁנָה."

רוּסתּם מחריב את אדמת תּוּראן    🔗

רֻסְתַּם, לִבּוֹ הַשַּׁאֲנָן נִפְעָם/ בִּנְאוּם אָחִיו, פָּעַל כַּעֲצָתוֹ. [455]

פָּתַח בְּהַשְׁמָדָה וּבְהֶרֶג רַב./ תָּפְשָׂה רֹאשָׁהּ הָאָרֶץ בְּכַפֶּיהָ.

מִגְּבוּל תּוּרָן וְעַד סַקְלָבּ וְרוּם/ לֹא יֵרָאֶה מְקוֹם יִשּוּב וָנִיר.

רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים, זָקֵן וָנַעַר,/ עֹרְפוּ; נָשִׁים וָטַף הָלְכוּ בַּשֶּׁבִי.

הָיְתָה הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וּלְתֹהוּ/ עַד לְיוֹתֵר מֵאֶלֶף פַּרְסָאוֹת.

רָמֵי־הַיַּחַשׂ מִלֵּדָה, אָבָק /עַל רָאשֵׁיהֶם, הוֹפִיעוּ וְאָמְרוּ: [460]

"נָקְטָה נַפְשֵׁנוּ בְּאַפְרָסִיָבּ,/ בָּחַלְנוּ בּוֹ אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם.

לֹא בָּנוּ חֵלֶק אוֹ דֵעָה בַּדָּם,/ הַחַף מִכָּל אָשָׁם, אֲשֶׁר שָׁפַךְ.⁵¹

עַתָּה, אַף כִּי הָמוֹן נָפוֹץ אֲנַחְנוּ,/ אֶחָד אֶחָד, כֻּלָּנוּ עֲבָדֶיךָ.

אַל דָּם נָקִי תִּשְׁפֹּךְ לָרִיק אַתָּה,/ וְאַל תַּכְעִיס יַזְדָּן, אֲדוֹן הָאָרֶץ.

יוֹדְעִים אֵינֶנּוּ אָנָה מַצְבִּיאֵנוּ,/אִם חַי, אוֹ הֶבֶל פִּי תַּנִּין פָּגַע בּוֹ." [465]

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן אֶת דִּבְרֵיהֶם,/ זָע לְבָבוֹ רַב הַתְּבוּנָה מִצַּעַר.

הִזְעִיק שָׂרָיו הַגִּבּוֹרִים, וְאֶת/ צְבָאוֹ הִסִּיעַ אֶל קָצָ’רְבָּשִׁי.

אָז בָּאוּ לְפָנָיו הַחֲכָמִים,/ הַגִּבּוֹרים הַוָּתִיקִים לֵאמֹר:

"כָּוֻס, אֵין זֹהַר וַחֲסַר עָצְמָה,/ יוֹשֵׁב עַל כֵּס מַלְכוּת בְּאֵין יוֹעֵץ.

אִם בְּלִי לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ אַפְרָסִיָבּ /יָבִיא צָבָא בַּדֶּרֶךְ לְאִירָן, [470]

יָשִׂים כַּפּוֹ עַל כַּי־כָּוֻס הַשָּׂב,/ וְשִׂמְחָתֵנוּ תֵּהָפֵךְ לְאֵבֶל.

זָכִינוּ בְּנָקָם וּבִתְהִלָּה, /כָּל עִיר מוֹשָׁב שָׂרַפְנוּ וְהָרַסְנוּ,

נָשׁוּב אֶל הַזָּקֵן, וְלִתְקוּפַת/ הַמִּשְׁתָּאוֹת נִהְיֶה כַּחֲדָשִׁים.

כְּבָר שֵׁשׁ שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז צֵאתֵנוּ,/ וְיוֹם אוֹרָה אֶחָד לֹא מְצָאָנוּ.

בָּתֵינוּ, עֲבָדֵינוּ – בְּאִירָן,/שָׁם חוֹתְמוֹתֵינוּ וְכִתְרֵי כְּבוֹדֵנוּ. [475]

הָעשֶׁר בַּנֵּכָר סִנְוֵר עֵינֵינוּ,/ הַלֵּב שָׂבֵעַ, אַךְ חוֹלָה הַנֶּפֶשׁ.

אַל תִּתְרַפֵּק עַל הָעוֹלָם הַזֶּה,/ הוּא יַחֲנִיף לְךָ, אַךְ יְרַמֶּךָּ.

אִם אֵין אַתָּה מָכוּר לְאַהְרִימַן,/ אַל תִּתְפַּתֶּה לַיֵּצֶר, אוֹיִבְךָ הוּא.

לְבַשׁ יָפֶה, נְדֹב, אֱכֹל וּשְׁתֵה – / זֶה חֶלְקְךָ בַּמַּעֲבָר הַזֶּה."

רֻסְתַּם גֵּו פִּיל נֵאוֹת לְהַצָּעַת/ דַּבַּר הַמּוּבַּדִּים הָאֲצִילִים. [480]

הוֹסִיף מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ הַדָּגוּל:/ "לְמַד לִשְׂמֹחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

אֵין אַחֲוָה וָנֹעַם בֶּעָפָר,/ אַךְ אַל תָּבוּז לִמְלוֹן הַמַּעֲבָר.

רוּסתם שב לאיראן    🔗

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן אֶת הַדְּבָרִים,/ בּשׁ וְתָקַף עָלָיו חֶפְצוֹ לָשׁוּב.

מֵעֲבָרִים אָסַף עֶדְרֵי סוּסִים,/ אֲשֶׁר רָעוּ עַל פְּנֵי עַרְבוֹת תּוּרָן,

עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים עַלְמָה וָעֶלֶם,/ יָפִים לַעֲבוֹדַת הַשַּׁהְרְיָר, [485]

שַׂקִּים מְלֵאִים מֻשְׁק, פַּרְווֹת חָרְפָּן,/ עוֹר נְמִיּוֹת, סְנָאִים וָחֳלָדִים,

בְּשָׂמִים וָצֶמֶר, דִּינָרִים וָכֶסֶף – /עַל גַּב פִּילָיו צִוָּה לָשִׂים כָּל אֵלֶּה,

וְעוֹד כֵּלִים קְטַנִּים וְגַם גְּדוֹלִים,/ שְׁטִיחִים, בְּגָדִים וַאֲדַרְכְּמוֹנִים,

כְּתָרִים, כִּסְאוֹת וַחֲרָבוֹת וָנֶשֶׁק,/ וְאֶל אִירָן יָצְאָה הַשַּׁיָּרָה.

מִנִּי תּוּרָן עָשׂוּ דַּרְכָּם זָבֻּלָה /וְאֶל דַּסְתָּן הַמְבֹרָךְ הִגִּיעוּ. [490]

אַךְ טוּס וְגוּדַרְז וְגִיו יָצְאוּ אֶל פָּרְס; / הַלּוֹחֲמִים הַנּוֹדָעִים נָסְעוּ

אֶל מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַשָּׁהּ כָּוֻס,/ אֲדוֹן הַגִּבּוֹרִים וְהַשּׁוֹעִים.

כִּשְׁמֹעַ הַנָּבָל אַפְרָסִיָבּ / “רֻסְתַּם וְטוּס חָצוּ אֶת הַנָּהָר”,

שָׂם פְּעָמָיו מִזְרָחָה אֶל הַגַּנְג,/ הַלֵּב הוֹגֶה נָקָם, הַמֹּחַ – קְרָב.

מָצָא בָּאָרֶץ מַהְפֵּכָה וָהֶרֶס,/ טְבוּחִים שׁוֹעֶיהָ, עֲבָדִים הָעָם. [495]

לֹא כֵּס וָכֶתֶר, לֹא סוּסִים, אוֹצָר,/ גַּם לֹא עָלִים רַעֲנַנִּים עַל עֵץ.

כָּל הָעוֹלָם עָלָה בָּאֵשׁ, וְכָל/ הָאַרְמנֹותֹ שְׂרוּפִים וַהֲרוּסִים.

הַשָּׁהּ הִזִּיל דִּמְעוֹת דָּם מֵעֵינָיו, /וְכֹה אָמַר אֶל מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ:

"רַק בֶּן אָדָם חֲסַר דֵּעָה עָלוּל/ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַנּוֹרָאוֹת הָאֵלֶּה.

עַל כֵּן כֻּלְכֶם מַלְאוּ לִבְּכֶם נָקָם,/ מָגִנֵּיכֶם מִטּוֹתֵיכֶם יִהְיוּ. [500]

נָבִיא נָקָם אֶל מִשְׁכְּנוֹת אִירָן,/ בַּמִּלְחָמָה נוֹרִיד שָׁמַיִם אַרְצָה.

לְמַעַן הַמּוֹלֶדֶת וּבָנֵינוּ,/ בִּגְמוּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וּרְכוּשֵׁנוּ,

עָרֵי אִירָן נָשִׂים עִיֵּי מַפֹּלֶת, /וְלֹא נִשְׁקֹט עַד לֹא נִשְׂבַּע נָקָם.

וְהָיָה אִם נֻכֶּה בִּקְרָב אֶחָד,/ חָלִילָה לָנוּ מִלֵּאמֹר נוֹאָשׁ.

נָבִיא כְּלֵי זַיִן וְצָבָא לָרֹב,/ וּמֵחָדָשׁ נִפְתַּח בַּמִּלְחָמָה." [505]

מִהֵר אָסַף צָבָא רַב מְצֻיָּד/ בְּכִידוֹנִים, בְּנֶשֶׁק וּבְשִׁרְיוֹן,

וְעִמָּדוֹ יָצָא לִגְבוּל אִירָן,/ מוֹבִיל אֶת אַרְיוֹתָיו לַנְּקָמָה.

עָמַד לִתְקֹף מִכָּל הָעֲבָרִים,/ וְלֹא נָתַן פּוּגָה לַאֲנָשָׁיו.

שָׂרַף בָּתֵּי מוֹשָׁב וְאִילָנוֹת,/ הֵבִיא אִירָן אֶל בֵּין הַמְּצָרִים.

שֶׁבַע שָׁנִים עָצַר גְּשָׁמָיו הַשַּׁחַק, /מַזַּל אִירָן הוּרַע, דָּהוּ צְבָעֶיהָ. [510]

בְּכָל מָקוֹם עָמָל, מַחְסוֹר וָיֶגַע,/ וְאֵין לִרְאוֹת בָּאֹפֶק קַו אוֹרָה.

אֵין מַעַשׂ בְּזָבֻּל יָשַׁב רֻסְתַּם,/ וְהַתֻּרְכִּי הִרְחִיב אֶת מַלְכוּתוֹ.

גודרז רואה את כּי־כוּסרַוּ בחלום    🔗

לַיְלָה אֶחָד רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ/ גּוּדַרְז עֲנַן גְּשָׁמִים בָּא מֵאִירָן.

עַל הֶעָנָן יָשַׁב סַרוּשׁ, אֲשֶׁר/ פָּתַח אֶת פִּיו לֵאמֹר: "הַסְכֵּת, גּוּדַרְז,

אֵיךְ כִּרְצוֹנְךָ תַּצִּיל אֶת אַרְצְךָ/ מִצִּפָּרְנֵי הָרַהַב הַתֻּרְכִּי. [515]

חַי בְּתוּרָן נָסִיךְ פַּרְסִי צָעִיר,/ אֲשֶׁר אִמּוֹ קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ כֻסְרַוּ.

מִזֶּרַע סִיָוֻשׁ הַשַּׁהְרְיָר,/ רַב כִּשְׁרוֹנוֹת, מִגֶּזַע אֲצִילִים הוּא,

דָּגוּל מִצַּד אָבִיו, נִין כַּי־קֻבָּד,/ וּמֵאִמּוֹ אַף צֶאֱצָא שֶׁל תּוּר.

וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ לְאִירָן, יִתֵּן יַזְדָּן כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ.

אֶת חֲלָצָיו יַחְגֹּר לִנְקַם אָבִיו,/ וְיַהֲפֹךְ מַמְלֶכֶת תּוּר לְתֹהוּ. [520]

לֹא יֵרָתַע מִתְּקֹף אַפְרָסִיָבּ,/ וּבְכַעֲסוֹ יַרְתִּיחַ מֵי קֻלְזָם.⁵²

הוּא יְבַלֶּה שְׁנוֹתָיו בְּשִׁרְיוֹנוֹ,/ יָמָיו וְלֵילוֹתָיו – בְּאֻכָּפוֹ.

מִגִּבּוֹרֵי אִירָן גְּאֵי הָרֹאשׁ / לֹא יִמְצָאֶנּוּ אִישׁ זוּלָתִי גִּיו.

אָכֵן כָּלָה הִיא מֵעִם הַשָּׁמַיִם,/ שׁוֹפֵט הָאָרֶץ אַהֲבָה רוֹחֵשׁ לוֹ."

כְּהִנָּעֵר גּוּדַרְז מֵחֲלוֹמוֹ,/ נָתַן תּוֹדָה לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם, [525]

וּבְלֵב מָלֵא תִּקְוָה לְבוֹא הַשָּׁהּ/ נָגַע בִּפְאַת זְקָנוֹ בָּאֲדָמָה.

עָלְתָה חַמָּה מֵאֲחוֹרֵי הָהָר,/ וְנִדְמְתָה שָׁם לִמְנוֹרָה זוֹרַחַת.

יָשַׁב מַצְבִּיא אִירָן עַל כֵּס הַשֵּׁן,/ הֵכִין כִּסְאוֹת שָׂגָא לַמְבַקְּרִים.

בְּלֵב דּוֹאֵג קָרָא אֵלָיו אֶת גִּיו,/ וַחֲלוֹמוֹ הֵשִׂיחַ לְפָנָיו.

אָמַר: "בְּרוּךְ צַעַד וְיָמִים אַתָּה,/ וְכוֹכָבְךָ מֵאִיר אֶת הָעוֹלָם. [530]

מֵאָז נוֹלַדְתָּ לְהוֹרָתְךָ,/ מָלְאָה בְּרָכָה הָאָרֶץ עַד בְּלִי דַי.

בְּצַו יַזְדָּן הֶרְאַנִי הַמַּלְאָךְ/ סֵרוּשׁ פָּנָיו הַלַּיְלָה בַּחֲלוֹם.

יָשַׁב הוּא עַל עָנָן רְווּי גְּשָׁמִים,/ וּפְנֵי תֵּבֵל כֻּלָּהּ רָחַץ מִצַּעַר.

רָאַנִי וְאָמַר: "הַסֵּבֶל לָמָּה?/ עַל מָה עוֹלָם מָלֵא אֵיבָה, בַּצֹּרֶת?

כִּי מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בְּלִי הוֹד וָזֹהַר,/הוֹלֵךְ אֵינֶנּוּ בְּדַרְכֵי שָׁהִים. [535]

אַךְ כַּאֲשֶׁר יוֹפִיעַ כַּי־כֻסְרַוּ,/ יוֹצִיא חַרְבּוֹ עַל מְשַׂנְאָיו.

אִישׁ מֵהַלּוֹחֲמִים לֹא יַכִּירֶנּוּ,/ זוּלַת גִּיו בֶּן גּוּדַרְז הַמְהֻלָּל."

בֵּרְכוּךָ הַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים,/ כִּי מֵעָלֵינוּ עֹל עַבְדוּת תָּסִיר.

אַתָּה בִּקַּשְׁתָּ שֶׁבִּקְרַב צְבָאוֹת, /הַתְּהִלָּה הִנֵּה הִיא לְפָנֶיךָ.

כָּל עוֹד בָּאָרֶץ בְּנֵי אָדָם הוֹגִים/אַף מְדַבְּרִים, יִנּוֹן שִׁמְךָ הַטּוֹב. [540]

עָמָל יִפֹּל בְּחֶלְקְךָ, אֲבָל/ עָמָל מוֹעִיל, וְהוּא יַגְדִּיל שִׁמְךָ.

אָמְנָם לֹא תִּתְגּוֹרֵר פֹּה עַד עוֹלָם,/אַךְ טוֹב שֵׁם טוֹב מִמְּלוֹן דְּרָכִים רָעוּעַ.

אַתָּה תָּבִיא מֶלֶךְ רָאוּי לִשְׁמוֹ,/ הָעֵץ הַנֶּאֱמָן יִתֵּן פִּרְיוֹ."

עָנָה לוֹ גִּיו:" אָבִי, אֲנִי עַבְדֶּךָ, /וְכָל יָמַי אֵלֵךְ בַּעֲצָתְךָ.

כְּכָל אֲשֶׁר אוּכַל אַשְׁלִים חֶפְצֶךָ – / נִשְׁבַּעְתִּי בְּשִׁמְךָ, מוֹרֵה דַּרְכִּי." [545]

תָּמֵהַּ לַחֲלוֹם אָבִיו, חָזַר/ אֶל הָאַרְמוֹן לְהֵעָרֵךְ לַדֶּרֶךְ.

הַנַּעֲלָה בִּנְשׁוֹת אִירָן, כִּי בַּת/ רֻסְתַּם רַב כֹּחַ, אֵשֶׁת גִּיו הָיְתָה.

כִּרְאוֹת בָּנוּ־גֻשַׁסְפּ (שֵׁם הָאִשָּׁה)/ אֶת סוּס אִישָׁהּ עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה,

הוֹפִיעָה לְפָנָיו בְּכָל חִנָּהּ,/ וְכֹה אָמְרָה:" נָסִיךְ שׁוֹחֵר כָּבוֹד!

שָׁמַעְתִּי כִּי פָּנֶיךָ אֶל תּוּרָן,/כִּי מְחַפֵּשׂ אַתָּה אֶת כַּי־כֻסְרַוּ. [550]

אִם אֲדוֹנִי יָנִיחַ לִי, אֵלֵךְ/ אֶל תַּהַמְתַּן בְּנֶפֶשׁ מְאִירָה,

כִּי מִתְאַוָּה אֲנִי לִרְאוֹת פָּנָיו,/ וּלְהָפִיג אֶת עֶצֶב הַפְּרִידָה.

שָׁלוֹם עָלֶיךָ, פַּהְלַוָן הָאָרֶץ,/ ומִי יִתֶּנְךָ גַּב לְלוֹחֲמֶיךָ."

בִּרְשׁוּת אִישָׁהּ אֶל אוֹהֲבָהּ רֻסְתַּם / נָשְׂאָה רַגְלֶיהָ בּוֹאֲךָ סִיסְתָּן.

גיו יוצא לתוּראן לחפש את כּי־כוּסרַוּ    🔗

כְּהִגָּלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת,/ דָּמְתָה תֵּבֵל לְפֶרַח הַחִלְבָּה. [555]

בָּא גִּיו אַמִּיץ הַלֵּב חֲגוּר מָתְנַיִם,/ רַמָּךְ מָהִיר כְּרוּחַ מִתַּחְתָּיו.

פָּנָה אֵלָיו גּוּדַרְז: “מִי רִעֲךָ,/ אֲשֶׁר בְּדַרְכְּךָ גַּם יְלַוֶּךָ?”

עָנָה לוֹ גִּיו: "מַצְבִּיא עוֹלָם אַמִּיץ,/ גֵּאֶה וּבַעַל נֶפֶשׁ מְאִירָה!

הַסּוּס וְהַפְּלָצוּר הֵם חֲבֵרַי,/ חָלִילָה לִי מִבּוֹא בַּחֲבוּרָה.

אִם מְלַוִּים אֶקַּח, יִפֹּל חֲשָׁד/ עָלַי, וְאֶגָּרֵר לְמִלְחָמָה. [560]

פְּלָצוּר תָּלוּי בַּתְּפוּס וְסוּס מָהִיר, /שִרְיוֹן וְחֶרֶב נוֹצְצָה – דַּיֵּנִי.

וְאִם לֹא דַּי, מַדְרִיךְ יוֹרֵנִי דֶּרֶךְ./ מִישׁוֹר וָהָר יִהְיוּ זְמַן־מָה בֵּיתִי,

לֹא אֶעֱבֹר אוֹ אֶתְגּוֹרֵר בָּעִיר,/ פֶּן יַכִּירוּנִי וְיַעֲנִישׁוּנִי.

בְּמַזָּלְךָ, אָבִי הַמְנַצֵּחַ,/ אָשׁוּב אֵלֶיךָ מְאֻשָּׁר, צוֹלֵחַ.

בֵּינְתַיִם פְּרֹשׂ כְּנָפֶיךָ עַל יַלְדִּי/ בִּיזַ’ן וּשְׁמֹר עָלָיו מִפֶּגַע רָע. [565]

לַמְּדֵהוּ אֶת חָכְמַת הַמִּלְחָמָה,/ מִשְׁתֶּה וּקְרָב– זֶה כָּל אֲשֶׁר נָחוּץ לוֹ.

בְּיֶלֶד זֶה אֲנִי מוֹצֵא גְּבוּרָה,/ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה שְׂבַע רָצוֹן הִנֵּנִי.

שָׁלוֹם עָלֶיךָ וַחֲשֹׁב עָלַי,/ אַךְ פְּטֹר אֶת נַפְשְׁךָ מִדְּאָגָה לִי.

אִם נִתְרָאֶה שׁוּב, אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ,/ כִּי מַה יָּדַעְנוּ מִסּוֹדוֹת יַזְדָּן?

כְּרָחְצְךָ פָּנֶיךָ לִתְפִלָּה,/ קְרָא לֶאֱלוֹהַּ גַּם בַּעֲבוּרִי, [570]

כִּי הוּא נִשְׂגָּב מִכָּל נִשְׂגָּב וָרָם,/ וְעֶבֶד לוֹ כָּל מֶלֶךְ וְאָדוֹן.

לֹא בְּלִי חֶפְצוֹ סוֹבֵב גַּלְגַּל הַיּוֹם,/ בְּלִי רְצוֹנוֹ אֵין לֶחֶם וְשֵׁנָה.

מָקוֹם וּזְמַן בָּרָא וַאֲדָמָה,/ הַחֲזָקִים וְגַם הַחַלָּשִׁים.

הוּא תִּקְוָתֵנוּ, אִם כִּי מוֹרָאֵנוּ,/ אֲדוֹן עָפָר הוּא, מַיִם, אֵשׁ וָרוּחַ.

אוּלַי יִהְיֶה לִי בְּעֶזְרִי, מוֹרֵה/ דַּרְכִּי אֶל כַּי־כֻסְרַוּ הַמְפֹאָר." [575]

גּוּדַרְז,רֹאשׁוֹ שֵׂיבָה, בְּעוֹד הָעֶלֶם/ חוֹגֵר מָתְנָיו כִּכְפִיר, שָׁאַל נַפְשׁוֹ

אִם עוֹד יִזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹתוֹ שֵׁנִית; ִמַּמָּסעֹו הָיָה לִבּוֹ סְחַרְחַר.

גִּיו הָאַמִּיץ נָחַת מֵעַל סוּסוֹ,/ נָשַׁק כַּף יַד אָבִיו הַגֵּא.

גּוּדַרְז חִבְּקוֹ בְּכֹחַ עַל חָזֵהוּ,/ נִשְּׁקָהוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל פָּנָיו,

בַּסּוֹף קָרָא אֶל אֱלֹהִים לֵאמֹר:/"שׁוֹפֵט צֶדֶק, הוֹשִׁיטָה לִי יָדְךָ! [580]

הִפְקַדְתִּי בְּיָדְךָ חוּשַׁי, רוּחִי,/ אֶת בְּנִי הַמְהֻלָּל וְהָצָּעִיר;

אוּלַי מֵהַמֵּצַר יִגְאַל אַרְצֵנוּ,/ אַךְ הֲשִׁיבֵהוּ לִי שָׁלֵם, אֵלִי."

כָּל הַטּוֹרְחִים הַרְבֵּה בְּעוֹלָמֵנוּ,/ וְלִתְהִלָּה זָכוּ עַל גְּדֻלָּתָם,

גַּם הֵם חֶלְקַת עָפָר קְטַנָּה בִּלְבַד,/ תִּהְיֶה חֶלְקָם, וְאֵין לָזֹאת תְּרוּפָה.

הֲלֹא יָדעְתָּ? זְמַן רַב לֹא תִּשְׁהֶה פֹּה,/שָׁוְא תַּעֲנֹד אֶת כֶּתֶר הַתְּשׁוּקוֹת [585]

גַּם יִצְרְךָ תָּבִיא אֶל הֶעָפָר,/ רֹאשׁוֹ אִתְּךָ יֵרֵד אֶל אֹפֶל בּוֹר.

אִם בָּעוֹלָם אַתָּה יָכוֹל לִשְׂמֹחַ,/ לָמָּה אַתָּה עָמֵל לַאֲחֵרִים?

אַתָּה טוֹרֵחַ וְאַחֵר יֹאכְלֶנּוּ,/ יוֹרֵשׁ אָדִישׁ לְךָ וּלְקִבְרְךָ.

אָכֵן גַּם לְאָשְׁרוֹ יָבוֹא הַקֵּץ,/ רֹאשׁוֹ גַּם כֵּן יֵרֵד אֶל הֶעָפָר.

תֵּן אֶל לִבְּךָ, אָדָם, אֶת יוֹם מוֹתְךָ,/וַעֲבוֹדַת יַזְדָּן תִּהְיֶה דַּרְכֶּךָ. [590]

עֲשֵׂה הַטּוֹב וְאַל תָּרע לְאִישׁ,/ זוֹ דֶּרֶךְ יִשְׁעֲךָ וְאֵין אַחֶרֶת.

אַל לֵב תָּשִׂים אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה,/ כִּי בּוֹ לֹא תִּשָּׁאֵר לְעוֹלָמִים;

וְגַם אִם תַּאֲרִיךְ יָמִים, תֵּלֵךְ/ מִפֹּה, וְלֹא תָּשׁוּב בַּחֲזָרָה.

לָכֵן, חָכָם וָעֵר, מְנַע לִבְּךָ/ מִן הַסָּפֵק, וּמֵהַבֹּץ – רַגְלֶיךָ.

הָאֱלֹהִים הַמְכַלְכֵּל חַיִּים,/ אַתָּה עַבְדּוֹ, וְהוּא, יַזְדָּן, בּוֹרְאֶךָ. [595]

אִם צַוָּארְךָ יִכַּף מֵהִרְהוּרִים,/ בְּקִיּוּמוֹ וּבִיכָלְתּוֹ אַל דֹּפִי.

אַל תִּתְגּוֹרֵר וְאַל תִּסְעַד עִם אִישׁ,/ אֲשֶׁר מַכְחִישׁ אֶת קִיּוּמוֹ שֶׁל אֵל.

לִבּוֹ עִוֵּר, חֲסַר דֵּעָה רֹאשׁוֹ,/ לֹא נֶחֱשָׁב הוּא בֵּין הַחֲכָמִים.

עָפָר וָמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל,/ אַל תַּעֲשֶׂה חָכְמָה מַדְרִיךְ לַתֹּפֶת.

לוֹ יְדִיעָה, יְכֹלֶת וְשָׁלְטָן,/ וְהוּא יוֹצֵר הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל. [600]

וְכֶאֱמֹר שַׁלִּיט תּוּרָן בַּלֵּב:/ “רֹאשִׁי אָרִים מֵעַל הָעָם כֻּלּוֹ.”

וְנֵצֶר מְלָכִים צָעִיר רָצַח,/ עָמַד לְנֹכַח מַזָּלוֹ הָרָע.

בְּכָל זֹאת מִזַּרְעוֹ בּוֹרֵא עוֹלָם/ הִצְמִיחַ עֵץ חָדָשׁ נוֹשֵׂא פֵּרוֹת,

וְכַיָּאֶה לוֹ הֶעֱלָה אָבָק/ מִמְּצוּדַת סָבוֹ וּמֵרֹאשׁוֹ.

אֲדוֹן יָרֵחַ, שֶׁמֶשׁ וְשַׁבְּתַאי הוּא,/ מְקוֹר הַנִּצָּחוֹן וְהַשִּׁלְטוֹן [605]

אֲדוֹן הַיֵּשׁ וְהַיָּשָׁר הִנֵּהוּ, מְקוֹר הַשֶּׁפַע וְהַגֵּרָעוֹן.

אֵין דֶּרֶךְ זוּלָתִי עֲצַת יַזְדָּן,/ וְהִיא נִסְתֶּרֶת מֵחַמָּה וָסַהַר.

בְּצַו הָאֵל חָגַר גִּיו חֲלָצָיו,/ וּכְמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵם יָצָא לַדֶּרֶךְ.

רָכַב לְבַד, בְּלִי מְלַוִּים, מַפְקִיד/ גּוּפוֹ הַמְפֻנָּק בִּידֵי יַזְדָּן.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל גְּבוּל תּוּרָן, כָּל אִישׁ/ אֲשֶׁר פָּגַשׁ בַּדֶּרֶךְ בְּגַפּוֹ [610]

חָקַר בִּלְשׁוֹן הָאָרֶץ, בְּתֻרְכִּית,/ לִמְצֹא עִקְּבוֹת כֻסְרַוּ־כַּי הָאָבוּד.

וְאִם עָנָה לוֹ: "אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ,/ הִגִּיר דָּמוֹ מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ;

בִּפְלָצוּרוֹ מָשַׁךְ אוֹתוֹ הַצִּדָּה,/ וּגְוִיָּתוֹ כִּסָּה בַּאֲדָמָה,

לְבַל יִמְצָא חָלִילָה אִישׁ סוֹדוֹ,/ אוֹ שְׁמוֹ, אוֹ חֲדָשׁוֹת עָלָיו יִשְׁמַע.

אָדָם אֶחָד לָקַח לְלַוּוֹתוֹ, /וְהוּא מֵעַם הָאָרֶץ, מוֹרֵה דֶּרֶךְ. [615]

הֵם שׁוֹטְטוּ יַחְדָּו בִּגְבוּל תּוּרָן,/ וְגִיו זְמַן רַב סוֹדוֹ לוֹ לֹא גִּלָּה.

אַךְ יוֹם אֶחָד פָּנָה אֵלָיו לֵאמֹר:/ "חָפַצְתִּי לִשְׁאָלְךָ דָּבָר בַּסֵּתֶר,

וְהָיָה אִם תִּשְׁטֹף לִבְּךָ מִשֶּׁקֶר,/ וּדְבַר אֱמֶת אֶמְצָא עַל לְשׁוֹנְךָ,

אֲשֶׁר תִּדְרשׁ מִמֶּנִּי תְּקַבְּלֶנּוּ,/ מִמְּךָ לֹא אֶחְסֹךְ גַּם גּוּף גַּם נֶפֶשׁ."⁵³

הֵשִׁיב לוֹ:"יֵשׁ הַרְבֵּה סוּגֵי מֵידָע,/אַךְ הֵם מְפֻזָּרִים בֵּין אֲנָשִׁים. [620]

אֲשֶׁר לִשְׁאֵלָתְךָ – שְׁאַל, וְאִם/ יָדעְתִּי מָה, יָד לֹא אָשִׂים עַל פִּי."

שָׁאַל גִּיו: “הַנָּסִיךְ כֻסְרַוּ, אַיֵּהוּ? דַּבֵּר וְאַל תַּסְתִּיר אֶת הָאֱמֶת.”

עָנָה מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ: “לֹא שָׁמַעְתִּי/ וְלֹא שָׁאַלְתִּי שֵׁם זֶה מֵעוֹלָם.”

כִּשְׁמֹעַ גִּיו תְּשׁוּבַת מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ,/ שָׁלַח יָדוֹ וַעֲרָפוֹ בַּחֶרֶב.

גיו מגלה את כּי־כוּסרַוּ    🔗

כְּמוֹ חֲסַר־דֵּעָה סָבַב בָּאָרֶץ/ לִמְצֹא עִקְּבוֹת הַשּׁוֹעַ הָאָבוּד. [625]

שֶׁבַע שָׁנִים חָלְפוּ בְּחִפּוּשִׂים,/ מָתְנָיו שְׁחוּקִים מֵחֲגוֹרָה וָחֶרֶב.

לַחְמוֹ – בְּשַׂר עַיִר, לְבוּשׁוֹ – עוֹרוֹ./ אָכַל גַּם עֵשֶׂב וְשָׁתָה מֵי מֶלַח.

הוּא תָּר אֶת הַמִּישׁוֹר וְהֶהָרִים/ רָחוֹק מֵהַיְּשּׁוּב וּבִקְשָׁיִים.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה, כַּעֲבֹר רֻסְתַּם / עִם פָּרָשָׁיו אֶת הַנָּהָר אִירָנָה,

חָזַר וּבַא מַצְבִּיא תּוּרָן לְגַנְג,/וְאֶרֶץ תּוּר הָפְכָה שׁוּב לִשְׂדֵה קְרָב." [630]

אַפְרָסִיָבּ צִוָּה פִּירָן לֵאמֹר:/ "הָבֵא אֶת כַּי־כֻסְרַוּ הָאֲמֵלָל

מִקְּצוֹת מָצִ’ין וּתְנֵהוּ לְאִמּוֹ,/ אֲבָל הַבְטַח מֵעֲבָרִים הַדֶּרֶךְ."

שָׁלַח פִּירָן מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ/ פָּרָש רָכוּב עַל גַּב גָּמָל אָצִיל,

אֲשֶׁר הֵבִיא לְגַנְג אֶת כַּי־כֻסְרַוּ,/ הַנַּעַר הַפִּקֵּחַ וְהָעֵר.

פִּירָן שְׁלָחוֹ אֶל פַרַנְגִּיס, אִתָּהּ/ עָבְרוּ עָלָיו יָמִים לֹא מְעַטִּים. [635]

בֵּין כֹּה וָכֹה גִּבּוֹר הַחַיִל גּיו,/ כְּשׁוֹטְטוֹ בְּנֶפֶשׁ נְכֵאָה,

תְּפוּס שַׂרְעַפִּים בְּמִישׁוֹרֵי תּוּרָן,/ בָּא יוֹם אֶחָד אֶל יַעַר צֵל נוֹדָע.

בְּלֵב רַגָּז הִגִּיעַ עַד מִרְעֶה,/ וְלָאָבֵל נִגְלָה עוֹלָם שָׂמֵחַ:

שָׂדֶה יָרֹק וְיוּבָלִים הוֹמִים – / מָקוֹם נָאֶה לְמַרְגֵּעָה וּשְׁנָת.

יָרַד גִּיו מֵאֻכָּף, שִׁלַּח סוּסוֹ, /שָׁכַב לִישֹׁן בְּלֵב דּוֹאֵג לֵאמֹר: [640]

"אֵין זֹאת כִּי אִם הַדִּיו הַנֶּאֱלָח/ חָמַד לָצוֹן בַּשּׁוֹעַ כְּחָלְמוֹ.

מִכַּי־כֻסְרַוּ אֵין זֵכֶר וְסִימָן,/ כִּי מַה הִשַּׂגְתִּי בִּנְדוּדַי שָׁנִים?

בְּעוֹד רֵעַי נֶעֱרָכִים לַקְּרָב/ אוֹ מְבַלִּים זְמַנָּם בְּמִשְׁתָּאוֹת,

זֶה שֵׁם רוֹצֶה וְזֶה – יוֹם טוֹב, אֲנִי /זוֹרֵעַ אֱגוֹזִים עַל גַּג קָמוּר.⁵⁴

בַּהֲבָלִים בִּזְבַּזְתִּי אֶת נַפְשִׁי,/ וְהִיא כְּקֶשֶׁת עֲקֻמָּה. [645]

אֵין זֹאת כִּי אִם כֻסְרַוּ־כַּי לֹא נוֹלַד,/ וְאם נוֹלַד אָבַד כְּבָר וְאֵינֶנּוּ.

הַחִפּוּשִׂים הֵם מַתְּלָאָה וְסֵבֶל –/הַאִם לֹא טוֹב מֵהֶם לִשְׁתּוֹת כּוֹס רַעַל?

בְּלֵב דַּוַּי סָבַב בָּאֲפָרִים,/ לִמְצֹא אֶת הַנָּסִיךְ אֲשֶׁר אָבַד.

פִּתְאֹם נִגְלוּ מַעְיָן נוֹצֵץ וְעֶלֶם,/ וְזֶה כִּבְרוֹשׁ תָּמִיר מַרְנִין הַלֵּב.

הוּא הֶחֱזִיק כּוֹס יַיִן בְּכַפּוֹ,/וְעַל רֹאשׁוֹ זֵר צֶבַע וְנִיחוֹחַ. [650]

זֹהַר יַזְדָּן קָרַן מִקּוֹמָתוֹ/ וְהַחָכְמָה נִכְּרָה בְּתָאֳרוֹ.

תֹּאמַר: זֶה סִיָוֻכְשׁ יוֹשֵׁב עַל כֵּס/ הַשֵּׁן וְעַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת שְׁבוֹ;⁵⁵

מֵעַל פָּנָיו נִבֶּטֶת אַהֲבָה,/ וּשְׂעָרוֹ לַעֲטָרָה תִּפְאֶרֶת."

שָׂח גִּיו בַּלֵּב: “זֶה הוּא וְלֹא אַחֵר,/ פָּנִים כָּאֵלֶּה אַךְ יָאִים לְכֶתֶר.”

אֵלָיו בָּרֶגֶל גִּיו הֵחִישׁ הַצַּעַד,/ וְכַאֲשֶׁר רָאָהוּ מִקָּרוֹב. [655]

נִפְתַּח כְּרֶגַע שַׁעַר יְגִיעוֹ,/ וְהָאוֹצָר נִגְלָה לִפְנֵי עֵינָיו.

כִּרְאוֹת כֻסְרַוּ מֵהַמַּעְיָן אֶת גִּיו,/ עָלַץ לִבּוֹ וְנָהֲרוּ פָּנָיו.

אָמַר בַּלֵּב:"בֶּן חַיִל זֶה הוּא גִּיו,/ אֵין בְּתוּרָן אִישׁ סִימָנִים כָּאֵלֶּה.

הוּא מְחַפְּשֵׂנִי לְקַחְתֵּנִי אֶל/ אִירָן, לְהַכְתִּירֵנִי שָׁם לְמֶלֶךְ."

וְכַאֲשֶׁר נִגַּשׁ גִּבּוֹר הַחַיִל,/ קָם הַנָּסִיךְ כֻסְרַוּ מִמְּקוֹמוֹ, [660]

וְכֹה אָמַר:"אַי, גִּיו! בָּרוּךְ הַבָּא./ זֶה בּוֹאֲךָ בְּרָכָה בּוֹ וְחָכְמָה.

אֵיכָה הִגַּעְתָּ לַמָּקוֹם הַזֶּה?/ מִטּוּס, גּוּדַרְז וְכַּי־כָּוֻס סָבִי,

מַה חֲדָשׁוֹת בְּפִיךָ? הֲשָׁלוֹם/ לָהֶם? הֲנִזְכָּרִים הֵם בְּכֻסְרַוּ?

רֻסְתַּם גֵּו פִּיל שׁוֹחֵר הַנְּצוּרוֹת – /אֵיךְ הוּא? וְזָל אָבִיו וְכָל הָעָם?"

כִּשְׁמֹעַ גִּיו אֶת הַדְּבָרִים, נִדְהַם./ תְּחִלָּה קָרָא בְּשֵׁם אֲדוֹן עוֹלָם, [665]

אַחַר כֵּן כֹּה אָמַר: "נָסִיךְ דָּגוּל!/ עוֹלָם נִכְסָף בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ.

בָּרוּר לִי כִּי בֶּן סִיָוֻשׁ אַתָּה,/ מִזֶּרַע הַכַּיִים וְגַם חָכָם.

אֱמֹר־נָא לִי, אָצִיל בָּאֲצִילִים,/ מִמִּי שָׁמַעְתָּ עַל גּוּדַרְז אָבִי,

וּמִי סִפֵּר עָלַי וְעַל כַּשְׁוָד?/ יִהְיוּ הָאשֶׁר וְהַהוֹד חֶלְקֶךָ."

עָנָה לוֹ כַּי־כֻסְרַוּ:" אַרְיֵה גִּבּוֹר!/ אִמִּי לִמְּדַתְנִי זֹאת מִפִּי אָבִי, [670]

אֲשֶׁר בְּחֶסֶד אֵל גִּלָּה סוֹדוֹ לָהּ,/ בְּהוֹדִיעוֹ צַוָּאָתוֹ לַבֵּן.

הוּא לְאִמִּי הָאֲצִילָה אָמַר:/"יִקְרֶה אֲשֶׁר יִקְרֶה מִטּוֹב וָרַע,

יוֹרֵשׁ הַכֶּתֶר כַּי־כֻסְרַוּ יוֹפִיעַ,/ יָבִיא לְכָל הָאֲזִקִּים מַפְתֵּחַ.

כִּהְיוֹת הַנַּעַר לְגִבּוֹר בֶּן חַיִל,/ יַגִּיעַ לְתוּרָן גִּיו הַדָּגוּל,

וְאֶל כִּסֵּא אִירָן יָבִיא אֶת בְּנֵנוּ,/ אֶל הַכְּפִירִים אַנְשֵׁי הַשֵּׁם יָבִיא. [675]

אֶת הָעוֹלָם בִּגְבוּרָתוֹ יַכְנִיעַ,/ וְנִקְמָתִי, נִקְמַת מוֹתִי, יִקֹּם.“”

שָׂח גִּיו: “אֲדוֹן גְּאֵי הָרֹאשׁ, הַגֵּד”/ מָה אוֹת לְךָ מִזֹּהַר הַמַּלְכוּת?

אוֹת סִיָוֻשׁ הָיָה גָּלוּי לָעַיִן – /כְּכֶתֶם זֶפֶת עַל מִשְׁטַח וְרָדִים.

גַּלֵּה אֶת זְרוֹעֲךָ וְאֶסְתַּכֵּל בָּהּ/ הָאוֹת יָדוּעַ, מְהֻלָּל בָּאָרֶץ."

כִּדְבַר הַבָּא חָשַׂף כֻסְרַוּ זְרוֹעוֹ,/ וְגִיו רָאָה הַכֶּתֶם הַשָּׁחוֹר, [680]

אֲשֶׁר לוֹ בִּירֻשָּׁה מִכַּי־קֻבָּד,/ סִימַן הֶכֵּר לְגֶזַע הַכַּיִים.

כִּרְאוֹת גִּיו אֶת הָאוֹת, הִשְׁתַּחֲוָה,/ הִזִּיל דִּמְעָה, שָׁפַךְ אֶת לְבָבוֹ.

חִבְּקוֹ הַשַּׁהְרְיָר בִּזְרוֹעוֹתָיו,/ אֲסִיר תּוֹדָה בֵּרַךְ אֶת גִּיו בְּגִיל,

שָׁאַל לִשְׁלוֹם אִירָן וְכֵס הַשָּׁהּ,/ לִשְׁלוֹם גּוּדַרְז וְתַהַמְתַּן צְמֵא קְרָב.

עָנָה לוֹ גִּיו: "אֲדוֹן עוֹלָם וְכַּי,/ אָצִיל וָעֵר, מַצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ! [685]

לוּ אֱלֹהִים, יוֹדֵעַ טוֹב וָרָע,/ מָסַר לְרַוְחָתִי אֶת גַּן הָעֵדֶן,

שִׁבְעַת הָאַקְלִימִים וְהַמַּלְכוּת,/ מוֹשַׁב הַהוֹד וְכֶתֶר הַשִּׁלְטוֹן,

לֹא שָׂשׂ לִבִּי בְּאֵלֶּה, כְּשִׂישִׂי/ לִרְאוֹת פָּנֶיךָ עַל אַדְמַת תּוּרָן.

מִי בְּאִירָן יוֹדֵעַ אִם חַי אָנִי,/ וְאִם לְאֵשׁ אוֹ לֶעָפָר הָשְׁלַכְתִּי?

לוּ אִם אֶת סִיָוֻשׁ רָאִיתִי חַי,/ הָיִיתִי שׁוֹאֲלוֹ צָרַת נַפְשׁוֹ. [690]

תּוֹדָה לֶאֱלֹהִים, כִּי אֶת סִבְלִי/ הָרַב הָפַךְ לְאשֶׁר הַגּוֹרָל."

שְׁנֵיהֶם עָזְבוּ בְּיַחַד אֶת הַחֹרֶשׁ,/ בְּעוֹד כֻסְרַוּ שׁוֹאֵל לִשְׁלוֹם כָּוֻס,

לְשֶׁבַע שְׁנוֹת הַסֵּבֶל וְהַנּוֹד/ לְלֶחֶם, לְמַחְסֶה וְלַשֵּׁנָה.

סִפֵּר לוֹ גִּיו מִכָּל אֲשֶׁר יָדַע:/ מַה מְּגַמַּת יַזְדָּן בַּמַּעֲשֶׂה,

חֲלוֹם גּוּדַרְז וַעֲמָלוֹ הָרַב,/ מַה לְּבוּשׁוֹ הָיָה וּמְנוּחָתוֹ; [695]

מַה שְּׁלוֹם כָּוֻס אֲשֶׁר זָקֵן, וְכִי/ מֵאָז מוֹת בְּנוֹ הָיָה לְאִישׁ אַחֵר;

אֵיךְ אַרְמוֹנוֹ בְּלִי צֶבַע וּבְלִי רֵיחַ,/ זָנוּחַ וְנוֹטֶה לְהִתְמוֹטֵט.

לְבַב כֻסְרַוּ נִשְׂרַף מֵרַחֲמִים/ וְנִדְלְקוּ שְׁתֵּי לְחָיָיו כְּאֵשׁ.

אָמַר כֻסְרַוּ לְגִיו: "מֵהַמַּזָּל/ רָאוּי אַתָּה לְשֶׁבַח וּלְמָנוֹחַ.

מִי אָנֹכִי אַל תְּגַלֶּה לְאִישׁ,/ חַכֵּה וּרְאֵה מַה יּוֹם חָדָשׁ יַגִּישׁ." [700]

גיו וכי־כוּסרַוּ נוסעים לסיאווּש־גרד    🔗

כֻסְרַוּ עָלָה עַל רֶכֶשׁ גִּיו, וְזֶה,/ גִּבּוֹר הַחַיִל, לְפָנָיו צָעַד,

וְחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפּוֹ נוֹצֶצֶת;/ בָּהּ כָּל אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ לוֹ נִקְרָה,

הִתִּיז רֹאשׁוֹ מֵצַּוָּארוֹ בִּמְחִי,/ וְאֶת גּוּפוֹ הִשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר.

שְׁנֵיהֶם עָשׂוּ דַּרְכָּם לְסִיָוֻשׁ־גִּרְד./ כְּהַגִּיעָם חָיְתָה בָּהֶם נַפְשָׁם.

הֵבִיאוּ בְּסוֹדָם אֶת פַרַנְגִּיס, /וְהִיא הָיְתָה תְּמִימַת דֵּעִים עִמָּם, [705]

לָשֵׂאת שְׁלָשְׁתָּם לַדֶּרֶךְ רַגְלֵיהֶם/ מִבְּלִי לְהִגָּלוֹת לַלּוֹחֲמִים.

הֵעִירָה פַרַנְגִּיס: "אִם נִתְמַהְמַהּ,/ נָצֵר עָלֵינוּ הָעוֹלָם לַשָּׁוְא.

יִשְׁמַע אַפְרָסִיָבּ דְּבַר בְּרִיחָתֵנוּ,/ לֹא יַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן וְלֹא יִישַׁן,

וְיִשְׂתָּעֵר כְּדִיו לָבָן עָלֵינוּ,/ וְנִתְאַכְזֵב מִנֹּעַם הַחַיִּים.

הוּא לֹא יוֹתִיר מִמֶּנּוּ חַי גַּם לֹא,/ אֶחָד, לֹא בְּגָלוּי וְלֹא בַּסֵּתֶר. [710]

רַבִּים כַיּוֹם דּוֹרְשִׁים אֶת רָעָתֵנוּ,/ אַרְצֵנוּ יְרֵשָׁה לְאַהְרִימַן.

אַתָּה,יַלְדִּי, אֲשֶׁר בִּרְכַּת יַזְדָּן/ שׁוֹרָה עָלֶיךָ, שְׁמַע לַעֲצָתִי.

קָרוֹב מִפֹּה תִּמְצָא אֲפָר יָרֹק,/ מִחוּץ לְדֶרֶךְ פָּרָשֵׁי תּוּרָן.

קַח רֶסֶן זֶה שָׁחוֹר וְהָאֻכָּף/ וְצֵא אֶל הָאֲפָר הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר.

תִּרְאֶה שָׁם הַר, רֹאשׁוֹ בַּשַּׁחַק,/ בּוֹ עֲנָנִים מְשַׁפְשְׁיִם פְּנֵיהֶם. [715]

כַּעֲלוֹתְךָ לְמַעְלָה שָׁם, תִּרְאֶה/ אֶת הַמִּרְעֶה כְּמוֹ אָבִיב שָׂמֵחַ.

שָׁם יוּבַלִּים תִּמְצָא, מַיִם חַיִּים,/ לְמַרְאֵיהֶם הַנֶּפֶשׁ מַצְעִירָה.

כְּבוֹא חַמָּה בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם,/ וְלִמְנוּחָה וּשְׁנָת תִּטֶּה, מַצְבִּיא,

הָעֲדָרִים אֲשֶׁר שָׁם בַּמִּרְעֶה/ לִשְׁתּוֹת יָבוֹאוּ מִמֵּימֵי הַנַּחַל,

הַרְאֵה אֻכָּף וָרֶסֶן לְבִּהְזָד,/ וְהָיָה אִם יָאִיר לְךָ פָּנִים, [720]

מַהֵר אֵלָיו. גַּלֵּה לוֹ אֶת פָּנֶיךָ,/ קְרָא שְׁמוֹ וְהַחֲלֵק עַל צַוָּארוֹ.

כְּהִוָּאֵשׁ מֵהַחַיִּים אָבִיךָ,/ כִּקְדֹר עָלָיו כַּלַּיְלָה אור הַיּוֹם,

כֹּה אֶל בִּהְזָד שְׁחוֹרוֹ אָמַר בִּכְאֵב:/ "מֵרֶגַע זֶה אַתָּה חָפְשִׁי כְּרוּחַ!

סֹב בֶּהָרִים וּבַמִּרְעֶה בָּאָחוּ,/ וְכַאֲשֶׁר יִמְצָאֲךָ כֻסְרַוּ,

תִּהְיֶה סוּסוֹ וְהָעוֹלָם תָּתוּר,/ יַחְדָּו אֶת הָאוֹיֵב תְּטַאטְאוּ.“” [725]

כַּי־כוּסרַוּ זוכה בבּהזד    🔗

שׁוּב עַל סוּסוֹ עָלָה הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ/ וּמִלְּפָנָיו הָלַךְ בָּרֶגֶל גִּיו.

אֶת רַגְלֵיהֶם נָשְׂאוּ לִמְרוֹם הָהָר,/ כִּבְנֵי אָדָם הַמְבַקְּשִׁים מוֹצָא.

וְכַאֲשֶׁר הָעֲדָרִים הִגִּיעוּ,/ לִשְׁבֹּר צְמָאָם וּכְבָר עָמְדוּ לָשׁוּב,

הוֹפִיעַ בִּדְהָרָה כֻסְרַוּ הַגֵּא,/ נִגַּשׁ אֶל עֵין הַמַּיִם, וּלְבִּהְזָד

הֶרְאָה אֻכָּף אָבִיו וְאֶת הָרֶסֶן,/ לִקְנוֹת בָּהֶם לְבַב קַל הָרַגְלַיִם. [730]

בִּהְזָד רָאָה בָּהֶם אֶת אֲדוֹנוֹ,/ וּמִכְּבֵדוֹ הוֹצִיא גְּנִיחָה קָרָה;

הִכִּיר אֶת הַמּוֹשָׁב מֵעוֹר נָמֵר,/ אֶת הָאֻכָּף וְאֶת הַמִּשְׁוָרוֹת.

הַסּוּס נִצַּב עַל שְׂפַת אוּבַל הַמַּיִם,/ וְלֹא הֵזִיז רַגְלָיו מִמְּקוֹמָן.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ כֻסְרַוּ שָׁלֵו, רָגוּעַ,/ מִהֵר אֵלָיו וּבָא עִם הָאֻכָּף.

הָרֶכֶשׁ הַשָּׁחוֹר עָמַד דּוּמָם,/ וּמֵעֵינָיו זָלְגוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת. [735]

כֻסְרַוּ וְגִיו אַף הֵם פָּרְצוּ בִּבְכִי,/ וְחָשׁוּ כְּנִצְלִים עַל הַמּוֹקֵד.

דְּמָעוֹת נִגְּרוּ מֵעֵינֵיהֶם, פִּיהֶם/ מָלֵא אָלָה לַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ.

כֻסְרַוּ לִטֵּף עֵינֵי הַסּוּס, פָּנָיו,/ טָפַח עַל צַוָּארוֹ וְעַל חָזֵהוּ.

שָׂם הָאֻכָּף עָלָיו וּבְפִיו – הָרֶסֶן,/ בְּעוֹד זִכְרוֹן אָבִיו מַכְאִיב לִבּוֹ.

כְּשֶׁבֶת הַנָּסִיךְ בְּאֻכָּפוֹ, זִנֵּק עֲנַק הַסּוּס מִמְּקוֹמוֹ, [740]

כְּרוּחַ סְעָרָה שָׁעַט בַּכַּר,/ וְהִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי גִּיו בָּאֹפֶק.

גִּיו בִּמְקוֹמוֹ מָפְתַּע דָּאַג,/ וּבְתִמְהוֹנוֹ פָּנָה אֶל אֱלֹהִים,

וְכֹה אָמַר: "הֲלֹא זֶה אַהְרִימַן/ הַמְתַעְתֵּעַ הִתְחַפֵּשׂ כְּסוּס!

אִם כֵּן כֻסְרַוּ אָבוד, גַּם עֲמָלִי,/ אֲשֶׁר הוּא קִנְיָנִי הַבִּלְעָדִי."

הַשָּׁהּ, אַחַר עָבְרוֹ חֲצִי הַדֶּרֶךְ,/ אָסַף מוֹשְׁכוֹת הָרֶכֶשׁ הַשְּׁחוֹרוֹת, [745]

עָצַר מִלֶּכֶת עַד הִגִּיעַ גִּיו./ אֵלָיו הַשָּׁהּ גִּבּוֹר הַחַיִל שָׂח:

“הַאֲגַלֶּה הַחֲשָׁדוֹת אֲשֶׁר/ עָלוּ עַל רוּחֲךָ הַמְּאִירָה?”

עָנָה לוֹ גִּיו: "נָסִיךְ דָּגוּל וָגֵא!/ אַתָּה רָאוּי לָדַעַת אֶת רָזִי.

בְּזֹהַר אֱלֹהִים אַתָּה יָכוֹל/ לַחְדֹּר לְשַׂעֲרָה, לִרְאוֹת מַה בָּהּ."

הֵשִׁיב הַשָּׁהּ: "עַל סוּס זֶה מְבֹרָךְ/ נָסַבּוּ מַחְשְׁבוֹת לִבְּךָ הַפַּעַם. [750]

כָּזֹאת,גִּבּוֹר, אָמַרְתָּ בְּלִבְּךָ:/ "הֵן אַהְרִימַן הַדִּיו שׁוֹלֵט בָּעֶלֶם!

בָּרַח, וַעֲמָלִי עָלָה בַּתֹּהוּ,/ לִבִּי עָטַף וְלֵב הַדִּיו – שָׂמֵחַ.“”

גִּיו הַוָּתִיק יָרַד מֵהָאֻכָּף,/ בֵּרַךְ אֶת הַנָּסִיךְ אַמִּיץ הַלֵּב:

"יִהְיוּ יָמֶיךָ וְלֵילֶיךָ אשֶׁר,/ וְיֵעָקְרוּ לִבּוֹת חוֹרְשֵׁי רָעָה,

כִּי כֵּס מַלְכוּת, הָדָר, יְקָר וָזֹהַר/ נָפְלוּ בְּחֶלְקְךָ מֵעִם יַזְדָּן." [755]

מֵרוּם הָהָר יָרְדוּ אֶל הָאַרְמוֹן,/ בְּעוֹד רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בַּלֵּב.

אַחָר שׁוּבָם אֶל פַרַנְגִּיס הַבַּיְתָה,/ הֵם שׂוֹחֲחוּ עַל הַתְּלָאוֹת בַּדֶּרֶךְ,

וְאֵיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַתָּכְנִית בְּסוֹד,/ שֶׁלֹּא יֵדַע אָדָם מְזִמָּתָם.

אַךְ רָאֲתָה הָאֵם אֶת פְּנֵי בִּהְזָד, /כִּסּוּ דִּמְעוֹת עֵינֶיהָ אֶת פָּנֶיהָ.

לַחְיָה הִגִּישָׁה אֶל צַוַּאר הַסּוּס,/ וְהֶעֶלְתָה שֵׁם סִיָוֻשׁ עַל פִּיהָ. [760]

וְאַךְ כִּלְּתָה פַּזֵּר אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ,/ אֶל אוֹצָרָהּ, אוֹצַר כָּל טוּב, מִהֵרָה.

חָבוּי הָיָה בְּסֵתֶר אַרְמוֹנָהּ,/ וְלֹא יָדַע אִישׁ מְקוֹמוֹ אַיֵּהוּ.

מָלֵא הָיָה דִּינְרֵי זָהָב רַבִּים/ וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וָאֳדָמִים;

וְגַם מַחְסַן אַלּוֹת בַּרְזֶל הָיָה לָהּ,/ בּוֹ שִׁרְיוֹנֵי סוּסִים וַחֲרָבוֹת.

פָּתְחָה אֶת אוֹצָרָהּ לִפְנֵי כֻסְרַוּ בְּנָהּ,/ כְּבֵדָה פָּצוּעַ, דָּם זוֹלְגוֹת עֵינֶיהָ, [765]

אָמְרָה אֶל גִּיו: "לִמּוּד עָמָל וָיֶגַע!/ קַח כָּל אֲשֶׁר מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ,

דִּינְרֵי זָהָב, יַהֲלוֹמֵי מַלְכוּת,/ כְּתָרִים מְשֻׁבָּצִים וָאֳדָמִים,

שֶׁלְּךָ הוּא הָאוֹצָר, שׁוֹמְרָיו אֲנַחְנוּ,/ אַתָּה יָגַעְתָּ, נַפְשְׁךָ חֵרַפְתָּ."

הַפַּהְלַוָן הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם,/ וְכֹה אָמַר: "אַי, גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים!

הָאָרֶץ בָּךְ הָיְתָה לְגַן אָבִיב,/ וְקַשּׁוּבִים שָׁמַיִם לִדְבָרַיִךְ. [770]

וּמִי יִתֵּן עוֹלָם לִבְנֵךְ כְּעֶבֶד/ וְיֵעָרְפוּ רָאשֵׁי חוֹרְשֵׁי הָרָע."

כִּנְפֹל עֵין גִּיו עַל כָּל חֶפְצֵי הָעֶרֶךְ,/ בָּחַר אֶת נֶשֶׁק סִיָוֻשׁ הַמֵּת,

וּמֵהָעֲדָיִים הַיְקָרִים/ לָקְחוּ כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלוּ לָשֵׂאת,

כִּי גַּם קְסָדוֹת לָקְחוּ וְשִׁרְינֹוִים/ וְנֶשֶׁק הַיָּפֶה לְפַּהְלַוָן.

אַחַר סָגְרָם אֶת דֶּלֶת הָאוֹצָר,/ עָרְכוּ צֵאתָם לַדֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר. [775]

פרנגיס נוסעת עם כּי־כוּסרַוּ וגיו לאיראן    🔗

עַתָּה הֵם שָׂמוּ אֻכְּפֵיהֶם עַל גַּב/ קַלֵּי הָרֶגֶל הַמְשֻׁבָּחִים.

גַּם פַרַנְגִּיס חָבְשָׁה קוֹבַע לָרֹאשׁ,/ וְיַחַד לַמִּדְבָּר יָצְאוּ כְּרוּחַ.

פְּנֵיהֶם אֶל עֵבֶר מְדִינַת אִירָן,/ עָשׂוּ דַּרְכָּם בַּלָּאט וְנִזְהָרִים.

אַךְ זְמַן רַב לֹא נִשְׁמַר הַסּוֹד בַּסֵּתֶר./ הוֹפִיעַ אִישׁ לִפְנֵי פִּירָן וְשָׂח:

"גִּיו הַנּוֹדָע בָּא מֵאִירָן לָקַחַת/ אֶת כַּי־כֻסְרַוּ הָעֵר וְהָאַמִּיץ, [780]

וּכְבָר בַּדֶּרֶךְ הֵם אֶל גְּבוּל אִירָן,/ כֻסְרַוּ, אִמּוֹ וְגִיו שׁוֹחֵר הַקְּרָב."

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן, קָדְרָה נַפְשׁוֹ,/ הִרְעִיד כְּמוֹ עַלְוַת אִילָן בָּרוּחַ.

אָמַר בַּלֵּב: "נִגְלָה כְּבָר הַדָּבָר,/ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי מִפִּי הַמֶּלֶךְ.

אֵיךְ אֶתְנַצֵּל בִּפְנֵי אַפְרָסִיָבּ?/ קַרְנִי נוֹטָה לָרֶדֶת בְּעֵינָיו."

מִבֵּין הַלּוֹחֲמִים בָּחַר לוֹ אֶת/ כֻּלְבָּד וְנַסְתִּיהַן אִישׁ הַפְּלָדָה [785]

וּשְׁלשׁ מֵאוֹת מִבֵּין הַפָּרָשִׁים /לְלַוּוֹתָם לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה.

אָמַר פִּירָן אֶל הַתֻּרְכִּים: "צְאוּ,/ וְאַל פּוּגָה לָכֶם לְהִתְגָּרֵד,

עַד אִם רֹאשׁ גִּיו עַל הַכִּידוֹן תּוֹקִיעוּ,/ אֶת פַרַנְגִּיס תַּטְמִינוּ בֶּעָפָר,

וּבְנָהּ כֻסְרַוּ־כַּי הָאָרוּר מִכֹּל,/ בִּישׁ גָּד חֲסַר מוֹלֶדֶת זֶה תָּבִיאוּ.

אִם הַנּוֹכֵל יֶחְצֶה אֶת הַנָּהָר,/ יָמִיט אָסוֹן עַל אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ." [790]

וּבְכֵן כָּל אִישׁ צָעִיר, גִּבּוֹר בֶּן חַיִל,/ יָצָא עִם שְׁנֵי הַמְפַקְּדִים הָהֵם.

כֻסְרַוּ הַבֵּן וּפַרַנְגִּיס הָאֵם/ הִנִּיחוּ רָאשֵׁיהֶם לִישֹׁן שָׁעָה,

כִּי כְּבָר עָיְפוּ מֵהֶעָמָל בַּלַּיְלָה,/ וְגִיו הָעֵר שָׁמַר עַל הַנָּחִים.

יָשְׁנוּ הַשְּׁנַיִם וְעֵינֵי שׁוֹמְרָם/ הַזּוֹעֲפוֹת – בְּדֶרֶךְ הַגִּישָׁה.

עָטָה שִׁרְיוֹן הָאִישׁ, חָבַשׁ קַסְדָּה,/ מוּכָן בְּלֵב מָלֵא לְכָל קָרְבָּן. [795]

בַּצַּד, בְּשִׁרְיוֹנוֹ, סוּסוֹ שָׁמַר,/ כְּדֶרֶךְ הַמְפַקְּדִים עַל הַמִּשְׁמָר.

כּולבּאד ונסתּיהן בורחים מפני גיו    🔗

כִּרְאוֹת גִּיו מֵרָחוֹק אֶת הָאָבָק,/ שָׁלַח כַּפָּיו לִשְׁלֹף חַרְבּוֹ מִתַּעַר.

כְּמוֹ עָנָן רוֹעֵם הֵרִיעַ גִּיו/ בְּקוֹל אַדִּיר, מַקְדִּיר נַפְשׁוֹת כְּפִירִים.

בֵּין הַבָּאִים פָּרַץ כְּמוֹ סוּפָה,/ וְהֶעֱלָה אָבָק בַּהַתְקָפָה.

פַּעַם בַּחֶרֶב, פַּעַם בָּאַלָּה/ הִמְטִיר בַּרְזֶל מִלְמַעְלָה עַל אוֹיְבָיו. [800]

מִמַּהֲלֻמּוֹתָיו הַנִּמְרָצוֹת/ שָׂבְעוּ רָאשֵׁי אוֹיְבָיו תִּגְרָה וּקְרָב.

לֵב גִּיו הָיָה כָּאוּב כֹּה וְנִזְעָם/ עַד כִּי הַיָּם נִדְמֹה נִדְמָה לְפֶלֶג.

אַחֲרֵי כֵן סְבָבוּהוּ הַתֻּרְכִּים/ כְּסֹב צָבָא גָּדוֹל אַרְיֵה טוֹרֵף.

מִכִּידוֹנִים נִרְאָה הַכַּר שְׂדֵה סוּף,/ כִּסּוּ פְּנֵי הַחַמָּה וְהַיָּרֵחַ.

לֵב הָאַרְיֵה זָעַף בִּסְבַךְ הַסּוּף,/ וְהַשָּׂדֶה מִדָּם הָיָה לְגַת. [805]

מֵרֹב הַפָּרָשִׁים אֲשֶׁר הִכְרִיעַ/ הָיוּ הַתּוּרָנִים מְבֹהָלִים.

אֶל נַסְתִּיהַן פָּנָה כֻּלְבָּד לֵאמֹר:/ "הַר צֹר מוּלֵנוּ עִם זְרוֹעוֹת וָשֶׁכֶם,

וּבוֹ, דְּעֶה, תִּפְאֶרֶת כַּי־כֻסְרַוּ./ לֹא כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ.

אֲבוֹי לְמוֹשְׁבוֹתֵינוּ וּלְנִירֵינוּ – /מִי יַעֲקֹף רְצוֹן הָאֱלֹהִים?

הָאוֹת הָרַע אֲשֶׁר אוֹתוֹ גִּלּוּ/ הוֹבְרֵי שָׁמַיִם – תּוֹצְאוֹתָיו עִמָּנוּ." [810]

לְהַתְקָפָה יָצְאוּ כַּאֲרָיוֹת/ עִם כָּל צְבָאָם הָרַב בְּ“הֵא!” וְ“קַח!”

מִצַּעֲקוֹת הַקְּרָב וּמִתְּרוּעַת/ הַחֲצוֹצְרוֹת נִתַּר לְבַב הָהָר.

הַגֵּיאָיוֹת וְהַמִּישׁוֹר מָלְאוּ/ פְּגָרִים, וְהֶעָפָר אָדַם מִדָּם.

הַתּוּרָנִים הִפְנוּ עָרְפָּם וְנָסוּ/ מִפַּחַד הַגִּבּוֹר, מִשְׁעַן צְבָאוֹ,

וְכָל הַהֲרוּגִים וְהַפְּצוּעִים/ הֵבִיאוּ אֶל פִּירָן אֲצִיל הָרוּחַ. [815]

בְּמַחֲנֶה אִירָן, לִפְנֵי כֻסְרַוּ/ בָּא גּיו עָקֹב מִדָּם כְּמוֹ אַרְיֵה,

וְשָׂח: "שְׂמַח,שָׁהּ, וְאַל תֵּדַע חֳלִי,/ וְהַחָכְמָה תִּהְיֶה מוֹרֵה דַּרְכֶּךָ.

הִנֵּה צָבָא הָלַךְ בְּעִקְּבוֹתֵינוּ,/ כֻּלְבָּד וְנַסְתִּיהַן הָיוּ שָׂרָיו,

אַךְ הַסְּפוּרִים אֲשֶׁר חָזְרוּ הַבַּיְתָה,/ אַף הֵם רַק רְאוּיִים לְרַחֲמִים.

זוּלַת רֻסְתַּם בְּכָל אִירָן פָּרָשׁ/ לְהִתְחָרוֹת בּוֹ אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ." [820]

לָזֹאת שָׂמַח כֻסְרַוּ טְהָר הַדָּת,/ בֵּרַךְ אוֹתוֹ וְהִלְלוֹ הַרְבֵּה.

הֵם טָעֲמוּ מִכָּל אֲשֶׁר מָצְאוּ,/ וּמִהֲרוּ בְּדֶרֶךְ וּבְאֵין דֶּרֶךְ.

כְּבוֹא צְבָא הַתֻּרְכִּים לִפְנֵי פִּירָן,/ פְּצוּעִים נֶאֱנָחִים וּמְעֻנִּים,

פָּנָה פִּירָן בְּכַעַס אֶל כֻּלְבָּד:/ "הַפְלֵא וָפֶלֶא! מַה תַּסְתִּירוּ עוֹד?

מָה עֲשִׂיתֶם לְגִיו וְאֵי כֻסְרַוּ?/ מַה זֶּה קָרְכֶם? גַּלּוּ אֶת הָאֱמֶת." [825]

עָנָה כֻּלְבָּד לֵאמֹר: "אַי, פַּהְלַוָן!/ אִלּוּ פָּתַחְתִּי לְפָנֶיךָ פִּי,

מַה גִּיו הָעַז עָשָׂה לְלוֹחֲמֵינוּ,/ נָקַט לִבְּךָ בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה.

כְּבָר רְאִיתַנִי פְּעָמִים רַבּוֹת/ עִם הַצָּבָא בַּקְּרָב וְשִׁבַּחְתַּנִי.

כְּהוֹפִיעִי בְּאַרְכּוֹפִי חָשַׁבְתִּי:/ “הִנֵּה מִיָּד אֶרְאֶה בְּמַפַּלְתּוֹ.”

מֵאַלָּתִי מַכּוֹת יוֹתֵר מֵאֶלֶף/ סָפַג הָרֹאשׁ הַמְהֻלָּל הַזֶּה, [830]

אֲבָל תֹּאמַר: “רֹאשׁוֹ סַדַּן בַּרְזֶל,/ חָזֵהוּ וְיָדָיו מִשֵּׁן הַפִּיל!”

אַחַר רֻסְתַּם בַּקְּרָב רַבּוֹת עָקַבְתִּי,/ וְגַם שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי צָבָא,

וְלֹא פָּגַשְׁתִּי אִישׁ עָמִיד כְּגִיו/ בִּפְנֵי מַכּוֹת וּבְסַעֲרַת הַקְּרָב.

לוּ אַלּוֹתֵינוּ נַעֲשׂוּ מִדּוֹנַג,/ וְכִידוֹנֵינוּ עוֹר נָמֵר לְרֹךְ,

לֹא הִתְפַּלֵּאתָ כִּי יָדָיו, חָזֵהוּ/ וְצַוָּארוֹ לַחֲתִיכוֹת נֶחְתָּכוּ; [835]

אַךְ הוּא בְּאֹרַח פֶּלֶא כָּל הַזְּמַן/ סָעַר לְהִשְׂתָּעֵר כְּפִיל מֵרִיעַ –

מֵחֲלָלָיו הָיָה הַכַּר לְהַר,/ מֵאִישׁ אֶחָד עָיְפוּ הָאֲלָפִים."

עָלְתָה חֲמַת פִּירָן וְכֹה אָמַר:/ "דַּיֶּךָּ! אֵיךְ לֹא תִּכָּלֵם בְּאֵלֶּה?

מִלִּים כָּאֵלֶּה לֹא לְפָרָשִׁים הֵן./ אַל עוֹד תּוֹבִיל אַנְשֵׁי צָבָא לַקְּרָב!

עִם נַסְתִּיהַן הַמְהֻלָּל יָצָאתָ,/ וְעִם אַנְשֵׁי צָבָא כַּאֲרָיוֹת. [840]

אַתָּה אֶת גִּיו עָשִׂיתָ פִּיל שִׁכּוֹר,/ בֵּין גִּבּוֹרִים הִשְׁפַּלְתָּ אֶת כְּבוֹדְךָ.

הֵן כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע אַפְרָסִיָבּ, /יַשְׁלִיךְ אֶת כֶּתֶר הַמַּלְכוּת לָאָרֶץ,

כִּי שְׁנַיִם פָּרָשִׁים פַּהְלַוָנִים,/ עִם לוֹחֲמִים הַנְּכוֹנִים לַקְּרָב,

הִפְנוּ גַּבָּם מִפְּנֵי פָּרָשׁ אֶחָד,/ וְזֶה הָרַג בָּאַמִּיצִים הַרְבֵּה.

לְךָ יָאִים הַבּוּז וְהַחֶרְפָּה,/ אֵינְךָ אִישׁ תֹּף וָדֶגֶל וְאַלָּה." [845]

פִּיראן הולך בעקבות כּי־כוּסרַוּ    🔗

פִּירָן בָּחַר מִבֵּין הַלּוֹחֲמִים/ כִּפְלַיִם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשׁ,

וַאֲלֵיהֶם אָמַר שָׁם: "בַּמּוֹשְׁכוֹת/ זָרְזוּ אֶת סוּסֵיכֶם הַמְּהִירִים;

כַּאֲרָיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה חוּשׁוּ,/ וְאַל תַּתִּירוּ אֶת אֲזוֹרֵיכֶם,

כִּי אִם כֻסְרַוּ יַגִּיעַ אֶל אִירָן,/ נְשׁוֹת אִירָן תִּהְיֶינָה כִּלְבִיאוֹת.

עָפָר וּמַיִם בְּתוּרָן יֵשַׁמּוּ;/ אַפְרָסִיָבּ, פָּצוּעַ בִּלְבָבוֹ, [850]

יִמְצָא אוֹתִי אָשֵׁם בִּבְרִיחָתוֹ,/ לֹא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַכּוֹכָבִים."

הַפָּרָשִׁים הֵרִימו רָאשֵׁיהֶם,/ וּמִהֲרוּ מִבְּלִי לְהֵעָצֵר;

רָכְבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה עַד בּוֹאָם/ מְפֻזָּרִים, בְּלִי סֵדֶר, לַנָּהָר.

צַר אֲפִיקוֹ, אֲבָל עָמֹק הַזֶּרֶם,/ לַאֲנָשִׁים הַמַּעֲבָר קָשֶׁה.

עֲרוּץ הַמַּיִם שְׁמוֹ גֻלְזַרִּיוּן,/ וּבָאָבִיב גָּאָה כְּנַחַל דָּם. [855]

בַּחוֹף מִמּוּל גִּיו וְכֻסְרַוּ יָשְׁנוּ,/ וּפַרַנְגִּיס שׁוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶם.

צוֹפָה לְמֵרָחוֹק פִּתְאוֹם הִשְׁגִּיחָה/ בְּנֵס אַפְרָסִיָבּ, מַצְבִּיא תּוּרָן,

וּמִהֲרָה אֶל גִּיו לְהַזְעִיקוֹ,/ אֶת שְׁנַת הַנִּרְדָּמִים הִפְסִיקָה,

לְגִיו קָרְאָה: "אַי, אִישׁ עָמָל וָיֶגַע,/ קוּם וְנִבְרַח מִפֹּה בְּעוֹד מוֹעֵד.

צָבָא בְּעִקְּבוֹתֵינוּ מְמַהֵר./ אֲנַחְנוּ בֵּין הַמְּצָרִים הַפַּעַם. [860]

אִם יִתְפְּשׂוּךָ לֹא יָחוּסוּ עוֹד,/ וְלִבּוֹתֵינוּ יִתְעַוְּתוּ מִצַּעַר.

אוֹתִי וּבְנִי, הַמַּגִּירִים דְּמָעוֹת,/ כְּבוּלִים יַסִּיעוּ אֶל אַפְרָסִיָבּ.

וּמַה יִּקְרֶה אוֹתָנוּ, מִי יוֹדֵעַ?/ רָזֵי שָׁמַיִם אִישׁ לֹא יְנַבֵּא."

עָנָה לָהּ גּיו: "תִּפְאֶרֶת הַנָּשִׁים!/ אַל תְּעַנִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ נַפְשֵׁךְ.

אַתְּ עִם הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ עֲלוּ בָּהָר,/ מִפִּירָן וּמִצְּבָאוֹ אַל פַּחַד. [865]

אֲדוֹן הָאָרֶץ הַכּוֹבֵשׁ רֵעִי הוּא,/ כּוֹכַב הַהַצְלָחָה הוּא בְּיָדִי.

בֶּאֱלֹהִים, בּוֹרֵא הַנְּפָשׁוֹת,/ כִּי לֹא אוֹתִיר פָּרָשׁ בְּאֻכָּפוֹ."

אָמַר לוֹ כַּי־כֻסְרַוּ: "לוֹחֵם וָתִיק! /מְשִׂימָתִי כְּבֵדָה מִדַּי עָלֶיךָ,

מֵרֶשֶׁת הָאָסוֹן נִצַּלְתִּי פַּעַם,/ אַל תִּתְגָּרֶה בָּרַהַב גַּם הַפַּעַם.

הַפַּעַם לַשָּׂדֶה אֵצֵא אֲנִי,/ וְדָם אַתִּיז בַּחֶרֶב עַד שָׁמַיִם." [870]

עָנָה לוֹ גִּיו לֵאמֹר: "נָסִיךְ אָצִיל!/ אַתָּה שָׁמוּר לַכֶּתֶר וְלַכֵּס.

אִָבי הוּא פַּהְלַוָן וְכֵן אֲנִי,/ לַשָּׁהּ תָּמִיד חָגַרְנוּ אֶת מָתְנֵינוּ.

אַחִים שִׁבְעִים לִי וּשְׁמוֹנָה, אַךְ עִם/ אָבְדַן שִׁמְךָ יֹאבַד כָּל הָעוֹלָם.

פַּהְלַוָנִים – הַרְבֵּה, שָׁהִים מְעַט יֵשׁ./ מְעַט? רוֹאֶה אֵינֶנִּי עוֹד אֶחָד!

אִם אֵהָרֵג אֲנִי, יָבוֹא אַחֵר,/ כָּל עוֹד הַמֶּלֶךְ וְהַכֶּתֶר פֹּה. [875]

אַךְ אִם הַרְחֵק מִפֹּה תֹּאבַד אַתָּה,/ רוֹאֶה אֵינֶנִּי מִיהוּ יִירָשְׁךָ.

עֲמַל שֶׁבַע שָׁנִים יִשָּׂא הָרוּחַ,/ יוֹתֵר מִזֶּה, אוֹבִישׁ אֶת מוֹצָאִי.

עֲלֵה אֵפוֹא לָהָר וּצְפֵה מִלְמַעְלָה,/ אֵיךְ הַבּוֹרֵא יִהְיֶה שׁוּב בְּעֶזְרִי.

אִם אֲנַצַּח יִקְרְנוּ פָּנֶיךָ,/ וְהָעוֹלָם יֶחְסֶה בְּצֵל כְּנָפֶיךָ."

פּיראן נלחם בגיו    🔗

מִצַּד אֶחָד לָבוּשׁ שִׁרְיוֹן בָּא גִּיו/ כְּמוֹ אַרְיֵה, סוּסוֹ תַּחְתָּיו הַר קְרָב, [880]

וּצְבָא תּוּרָן בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי,/ וְזֶרֶם הַנָּהָר חוֹסֵם הַדֶּרֶךְ.

כְּרַעַם בָּאָבִיב הֵרִיעַ גִּיו,/ עֵינָיו תָּרוֹת אַחַר מַצְבִּיא הַחַיִל.

עָלְתָה חֲמַת פִּירָן, קִלֵּל אֶת גִּיו,/ וְכֹה קָרָא: "עָלוּב וּבֶן־בְּלִי־שֵׁם!

אֵיךְ בָּאתָ בְּגַפְּךָ אֶל הַשָּׂדֶה/ לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי צָבָא גָּדוֹל?

מִיָּד תִּטְעַם מַכּוֹת הַכִּידוֹנִים,/ וְהַבַּזִּים יָכִינוּ תַּכְרִיכֶיךָ. [885]

וְגַם אִם הַר אַתָּה, אַתָּה אֶחָד,/ כַּנְּמָלִים יְסוֹבְבוּךָ אֶלֶף.

אֶת שִׁרְיוֹנְךָ לַחֲתִיכוֹת יִקְרָעוּ,/ כְּפֶגֶר יִסְחָבוּךָ בֶּעָפָר.

אַרְיֵה לוֹחֵם הִשְׁמִיעַ מְשָׁלוֹ:/ "אַיָּל כְּבוֹא יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן,

כָּל נְשִׁימָה סוֹפֵר אָז הַגּוֹרָל,/ עַד יִפְגְּשֶׁנּוּ הָאַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ."

הַזְּמַן עַתָּה הִקְרֶךָ לְפָנַי/ וְגַם קֳבָל צְבָאִי הַמְהֻלָּל." [890]

גִּיו הָאַדִּיר, שַׂר צְבָא הַגִּבּוֹרִים,/ הִרְעִים בִּתְשׁוּבָתוֹ וְכֹה אָמַר:

"תֻּרְכִּי נוֹכֵל וּבֶן דִּיוִים רָשָׁע!/ יֹאבְדוּ בָּאָרֶץ מַצְבִּיאִים כָּמוֹךָ!

אַתָּה, אֲשֶׁר רָאִיתָ בְּנִקְמַת/ דַּם סִיָוֻשׁ, מַכִּיר כֹּחִי בַּקְּרָב.

שָׂרִים הַרְבֵּה, תֻּרְכִּים וְגַם סִינִים,/ הִפַּלְתִּי חֲלָלִים בְּיוֹם הַגְּמוּל.

אֲנִי בֵּיתְךָ נָתַתִּי לִמְשִׁסָּה,/ וְהָאָסוֹן עַל נַפְשְׁךָ הֵבֵאתִי. [895]

בֵּין הֶהָמוֹן גַּם שְׁתַּיִם מִנָּשֶׁיךָ/ הוֹבַלְתִּי מִכֻתַּן לִשְׁבִי אִירָן:

אֶת אֲחוֹתְךָ וְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ,/ אֲשֶׁר חָרְדוּ לְךָ בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ.

אֶת שְׁתֵּי הַתֻּרְכִּיּוֹת הַפְּרָאִיּוֹת /מָסַרְתִּי לַנִּקְלֶה בַּעֲבָדַי,

בְּעוֹד אַתָּה הִפְנֵיתָ לִי גַּבְּךָ,/ וּכְמוֹ אִשָּׁה בָּרַחְתָּ בִּילָלוֹת.

לְהִלָּחֵם בְּךָ דַּי בְּאִשָּׁה,/ אַל תִּתְהַלֵּל בֵּין גִּבּוֹרִים בְּאֹמֶץ. [900]

הַגִּבּוֹרִים קְלוֹנְךָ לָעַד יַגִּידוּ/ בַּמִּשְׁתָּאוֹת לְקוֹל זִמְרָה וָנֵבֶל,

כִּי בְּגַפִּי אַסִּיעַ אֶת כֻסְרַוּ / וּשְׁמוֹתֵיכֶם יַזְכִּירוּ לְשִׁמְצָה.

וְעוֹד: גְּדוֹלֵי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ,/ כְּמוֹ פַגְֹפוּר, קֵיסָר וְכָקָן סִין

וְכָל קְרוֹבֵי כָּוֻס וְנִכְבַּדָּיו/ הָאַמִּיצִים,/נוֹשְׂאֵי קַסְדוֹת הַפָּז,

כֻּלָּם בִּקְּשׁוּ לָשֵׂאת אֶת בַּת רֻסְתַּם,/ וְאֶל לִבּוֹ עָרְכוּ מְבֻקָּשָׁם. [905]

גַּם טוּס שָׁלַח שָׁלִיחַ לְבַקְשָׁהּ,/ וְתַהַמְתַּן קִבֵּל דְּבָרָיו בְּבוּז.

רֻסְתַּם הֵשִׁיב אֶת פְּנֵי כֻּלָּם רֵיקָם,/ כִּי לֹא מָצָא בָּהֶם אָדָם יָאֶה לָהּ.

כִּסְקֹר רֻסְתַּם אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,/ מִבְּלִי לִמְצֹא גִּבּוֹר רָאוּי לַבַּת

הָאֲהוּבָה עָלָיו, וְהַיְקָרָה/ מִכֵּס וָכֶתֶר, נְתָנָהּ לְגִיו.

אֶת הַבְּכִירָה נָתַן לִי הָאָצִיל,/ וְהִיא בָּנוּ־גֻשַׁסְפּ הַפָּרָשִׁית. [910]

מִכָּל גְּדוֹלֵי הָאָרֶץ בִּי בָּחַר,/ וְהֶעֱלָה רֹאשִׁי עַד הַשָּׁמַיִם.

אֲנִי נָתַתִּי לוֹ אֶת אֲחוֹתִי,/ אֶת שַׁהְר־בָּנוּ־אִרַם יְפַת הַתֹּאַר.

זוּלַת רֻסְתַּם הַשַּׁחַל גֵּו הַפִּיל/ אֵין מִתְחָרֶה לִי בָּעוֹלָם בַּקְּרָב,

וְאִם אָבוֹא אִתּוֹ לִנְקֹם נָקָם/ הִכּוֹן מֵרֹאשׁ מֵתֶיךָ לְבַכּוֹת.

כָּרֶגַע, לְעֵינֶיךָ, בְּחַרְבִּי/ הַמְּרוּטָה אַקְדִּיר עוֹלָם כְּזֶפֶת. [915]

מִצְּבָאֲךָ אִם אִישׁ אוֹתִיר אֶחָד,/ אַל שְׁמִי תַּזְכִּיר בֵּין גִּבּוֹרֵי הַחַיִל.

אֲנִי מַסִּיעַ אֶת הַשַּׁהַנְשָׁה /כֻסְרַוּ אֶל מֶלֶךְ גִּבּוֹרֵי אִירָן,

שָׁם אוֹשִׁיבוֹ בְּכֵס הַשֵּׁן וְעַל/ רֹאשׁוֹ אָשִׂים הַכֶּתֶר הַמֵּאִיר.

אַחַר כֵּן שׁוּב אֶעְטֶה אֶת שִׁרְיוֹנִי,/ וְאֶת תּוּרָן אָשִׂים מִרְבַּץ כְּפִירִים.

אֲנִי, גִּיו בֶּן גּוּדַרְז, נֶכֶד כַּשְׁוָד,/ אָצִיל בֶּן אֲצִילִים וּמַצְבִּיאָם, [920]

אַתָּה תֻּרְכִּי אָרוּר וּבִישׁ מַזָּל,/ אַל כֵּס לְךָ, אַל נַחֲלָה אוֹ כֶּתֶר!

בְּחֶרֶב הֹדּוּ זוֹ אֶכְרֹת רֹאשְׁךָ,/ שִׁרְיוֹן וְקוֹבַע יְבַכּוּ גּוּפְךָ.

בַּעֲנִיבַת חַבְלִי תִּפֹּל חָלָל,/ יִהְיוּ שִׁרְיוֹן וְקוֹבַע הַגּוֹלָל."

פּיראן נִשבּה בידי גיו    🔗

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן, חָרָה אַפּוֹ/ וְנִסְעֲרָה רוּחוֹ עַד לִדְמָעוֹת.

אֶת רַמָּכוֹ דִּרְבֵּן בְּאַרְכּוֹפָיו,/ וְאַלָּתוֹ הִנִּיחַ עַל כְּתֵפוֹ. [925]

כְּמוֹ סִירָה יָרַד אֶל הַנָּהָר/ וּבְפִיו בְּרָכָה לְאֵל נוֹתֵן הַטּוֹב.

גִּיו לֹא מִהֵר, חִכָּה בְּאֹרֶךְ רוּחַ/ עַד יֶחֱצֶה הַלָּז אֶת הַנָּהָר.

כַּחֲצוֹתוֹ, גִּיו לֹא פָּתַח בַּקְּרָב,/ רַק מַעֲמִיד פָּנִים הֵחֵל לִבְרֹחַ.

פִּירָן הִשִּׂיג אוֹתוֹ בִּמְנוּסָתוֹ,/ וְרַק עַתָּה הָפַךְ הַיּוֹם לְלַיְלָה.

וְגִיו הַנָּס, כְּרַחֲקוֹ דַּיוֹ/ מִשְּׂפַת הַמַּיִם וּמִצְּבָא תּוּרָן, [930]

הֵנִיף אֶת אַלָּתוֹ מֵעַל אֻכָּף,/ וְהִשְׂתָּעֵר עַל הַגִּבּוֹר כְּרַהַב.

פִּירָן הַכְּפִיר נָשָׂא רַגְלָיו לָנוּס,/ וְאַחֲרָיו דָּלַק גִּיו הָאַמִּיץ.

בְּאֵין הַפַּהְלַוָן הַנָּס רוֹאֶה/ הִתִּיר גּיו פְּלָצוּרוֹ מֵרְצוּעוֹתָיו,

בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה הֵנִיף הַחֶבֶל,/ וְטַבְּעוֹתָיו הִשְׁלִיךְ לְמֵרָחוֹק.

בָּעֲנִיבָה תָּפַשׂ רֹאשׁ הַתֻּרְכִּי,/ וֶהֱרִימוֹ מֵאֻכָּפוֹ בְּכֹחַ, [935]

בְּשֵׂאת הַפִּיל אוֹתוֹ עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו/ לְהוֹבִילוֹ הַרְחֵק מִשְּׂפַת הַמַּיִם.

פֶּה בֶּעָפָר קָשַׁר כַּפּוֹת יָדָיו,/ חָגַר נִשְׁקוֹ, יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ,

תָּפַשׂ אֶת דֶּגֶל הַמַּצְבִּיא בַּכַּף,/ וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַגֻּלְזַרִּיוּן.

כִּרְאוֹת הַתּוּרָנִים אֶת נֵס שָׂרָם/ יָצְאוּ בְּלֹא חֲשָׁד לְעֻמָּתוֹ

בִּשְׁאוֹן אָדָם וְרֵעַ חֲצוֹצְרוֹת,/ בַּחֲלִילִים, קְרָנוֹת וּבְצֶלְצְלִים. [940]

בֵּינְתַיִם גִּיו נִגַּשׁ אֶל הַנָּהָר,/ וּכְמוֹ סִירָה חָתַר בֵּין הַגַּלִּים

וְאַלָּתוֹ הָאַדִּירָה עַל שֶׁכֶם,/ מוּל הַצָּבָא הַמִּשְׁתּוֹמֵם לַמַּעַשׂ.

רִפָּה מוֹשְׁכוֹת, לָחַץ בְּאַרְכּוֹפָיו,/ וְלֵב הַגִּבּוֹרִים נָבוֹךְ מִפַּחַד.

בְּהֶבֶל פִּיו, בְּחֶרֶב וּבְמִשְׁוֶרֶת/ הִפִּיל אֶת הַתֻּרְכִּים אֶל הֶעָפָר.

מֵרֹב נוֹפְלִים הָיָה מִישׁוֹר לְהַר,/ מֵאִישׁ אֶחָד עָיְפוּ הָאַמִּיצִים. [945]

הַגִּבּוֹרִים הִפְנוּ אֵלָיו גַּבָּם,/ וְהוּא – כִּכְפִיר הַבָּא אֶל תּוֹךְ הַצֹּאן.

וְכֹה צָבָא כָּבֵד בְּלוֹחֲמִים /נָסוֹג כְּאִישׁ אֶחָד מִזְּרוֹעַ גִּיו.

שׁוּב רַעֲנָן עָבַר אֶת הַנָּהָר/ תֹּאמַר: “הַיּוֹם גַּם לֹא חָלַם עַל קְרָב!”

עַתָּה מִהֵר אֶל הַשָּׁבוּי פִּירָן,/ וּבַמַּחֲשָׁבָה לִכְרֹת רֹאשׁוֹ.

לְבַזּוֹתוֹ סָחַב אוֹתוֹ בָּרֶגֶל,/ וְזֶה כָּאוּב רָץ כַּחֲסַר חוּשִׁים. [950]

עָלוּב, גּוֹנֵחַ הֱבִיאוֹ לַשָּׁהּ,/ רָצוּץ בַּאֲבָרָיו, צְהֹב פָּנִים.

בָּרֶגֶל גִּיו נִגַּשׁ אֶל כַּי־כֻסְרַוּ,/ הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם בִּבְרָכָה,

לֵאמֹר: "נָבָל וּבֶן־בְּלִיַּעַל זֶה/ שָׁבוּי עַתָּה בְּמַלְתְּעוֹת הָרַהַב.

בְּמִצְוָתוֹ נָתַן רֹאשׁוֹ אָבִיךָ./ כִּנְפֹל אָז סִיָוֻשׁ יֹאבַד גַּם הוּא."

פִּירָן גַּם כֵּן הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם,/ צָעַק בְּקוֹל, בֵּרַךְ אֶת כַּי־כֻסְרַוּ, [955]

וְכֹה אָמַר: "נָסִיךְ שׁוֹחֵר אֱמֶת,/ אַתָּה מֵאִיר בֵּין הַשּׁוֹעִים כְּשֶׁמֶשׁ.

אַתָּה זוֹכֵר דַּאֲגָתִי לְךָ/ וּמִלְחַמְתִּי בַּשָּׁהּ בַּעֲבוּרְךָ.

לוּ עַבְדְךָ הָיָה אָז בֶּחָצֵר,/ אָבִיךָ סִיָוֻשׁ הָיָה נִצָּל,

אוֹתְךָ וְאֶת אִמְּךָ מִצִּפָּרְנֵי/ הַדִּיו בְּתַחְבּוּלוֹת עָרְמָה הוֹצֵאתִי.

עַתָּה בְּזָהָרְךָ, נָסִיךְ נָאוֹר,/ מִצִּפָּרְנֵי הָרַהַב קְרָא לִי דְּרוֹר." [960]

פרנגיס משחררת את פּיראן מידי גיו    🔗

אֶל כַּי־כֻסְרַוּ הִפְנָה גִּיו מַבָּטוֹ,/ לִשְׁמֹעַ צַו הַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר.

וּפַרַנְגִּיס, מָלְאוּ דְּמָעוֹת עֵינֶיהָ,/ קְלָלוֹת בְּפִיהָ לְאַפְרָסִיָבּ,

פָּנְתָה אֶל גִּיו לֵאמֹר: "מַצְבִּיא דָּגּול,/ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ בַּעֲמַל הַדֶּרֶךְ,

דַּע כִּי הַפַּהְלַוָן, רֹאשׁ הַשֵּׂיבָה,/ חָכָם הוּא וְאָצִיל, נַפְשׁוֹ זוֹהֶרֶת,

אַחַר יַזְדָּן – שׁוֹפְטֵנוּ וּמוֹרֵנוּ;/ דַּע כִּי אוֹתָנוּ הוּא הִצִּיל מִמָּוֶת. [965]

אַהֲבָתוֹ הָיְתָה חֶבְיוֹן עֹז לָנוּ,/ עַתָּה מַחְסֶה הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ.

אַי,גִּיו, אִישׁ־שֵׁם, עַתָּה אוֹתוֹ תֵּן לָנוּ,/צַדִּיק הָיָה בְּכָל דְּרָכָיו תָּמִיד."

עָנָה לָהּ גִּיו: "אַי, גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים!/ חֲיִי בְּאשֶׁר וְנַפְשֵׁךְ תִּזְרַח.

שְׁבוּעָה כְּבֵדָה נִשְׁבַּעְתִּי בַּיָּרֵחַ,/ בַּכֶּתֶר וּבְכִסֵּא הַשָּׁהּ לֵאמֹר:

“אִם יוֹם אֶחָד יָדִי תִּגְבַּר עָלָיו,/ אֶצְבַּע בִּשְׁנִי דָּמוֹ הָאֲדָמָה.”" [970]

אָמַר לוֹ כַּי־כֻסְרַוּ:" גִּבּוֹר וּכְפִיר!/ אַל שְׁבוּעָתְךָ לְאֵל עֶלְיוֹן תָּפֵר.

שָׁלֵם עִם אָלָתְךָ עֲשֵׂה־נָא כֵּן:/ בְּפִגְיוֹנְךָ רָצְעֵהוּ בְּאָזְנוֹ,

וְכַאֲשֶׁר דָּמוֹ יִצְבַּע הָאֲדָמָה,/ חֲשֹׁב עַל אַהֲבָה וְעַל נָקָם."

כִּרְאוֹת גִּיו לֵב הַשָּׁהּ חַם לְפִּירָן,/ פָּנָיו לַחוֹת מִדֶּמַע וּבוּשָׁה,

נִגַּשׁ וּבַפִּגְיוֹן רָצַע אָזְנוֹ, /וְכֹה נִרְגַּע, כִּי לֹא הֵפֵר שְׁבוּעָה. [975]

עַתָּה פָּנָה פִּירָן אֶל הַנָּסִיךְ:/ "אֵיכָה אָשׁוּב בָּרֶגֶל אֶל צְבָאִי?

צַוֵּה אֶת גִיו לְהַחֲזִיר סוּסִי,/ וְכֹה תָּשִׁיב לִי גַּם חַיִּים גַּם נֶכֶס."

אָמַר הַשָּׁהּ אֶל גִּיו: “אַרְיֵה אַדִּיר!/ סוּסוֹ הָשֵׁב לוֹ לוּ בַּעֲבוּרִי.”

שָׁאַל גִּיו אֶת פִּירָן: "לוֹחֵם אַמִּיץ,/ מַדּוּעַ נֶחֱלַשְׁתָּ בַּשָּׂדֶה?

אִם אֶת סוּסְךָ רוֹצֶה אַתָּה מִמֶּנִּי,/ תְּחִלָּה אֶקְשֹׁר יָדֶיךָ בִּכְבָלִים, [980]

אַחַר כֵּן תִּשָּׁבַע לִי בְּאָלָה,/ וּבָהּ רַק בָּהּ תֵּצֵא כְּבֶן חוֹרִין:

אִישׁ לֹא יַתִּיר אֶת הַכְּבָלִים מִמֶּךָ/ זוּלַת גֻּלְשַׁהְר, רַק הִיא תְּשַׁחְרְרֶךָ,

כִּי הִיא מַלְכַּת נָשֶׁיךָ בַּהַרְמוֹן,/ הִיא מַכִּירָה כֻּלְּךָ, גַּם עוֹר גַּם מֹחַ."

נֵאוֹת לָזֹאת הַפַּהְלַוָן הַשָּׂב,/ וּבִשְׁבוּעָה קָנָה רַמָּךְ וָנֶפֶשׁ:

“אִישׁ לֹא יַתִּיר אֱסוּרַי בַּדֶּרֶךְ,/ רַק לְגֻלְשַׁהְר אִשְׁתִּי הֶתֵּר לָזֹאת.” [985]

וּבְכֵן כָּבַל יָדָיו, הֵשִׁיב הַסּוּס, /וְלַעֲלוֹת צִוָּהוּ לָאֻכָּף.

כֻסְרַוּ יְפֵה הַתֹּאַר וְאִמּוֹ/ בְּאַהֲבָה חִבְּקוּ אֶת הַזָּקֵן,

וְזֶה נִפְרַד מֵהֵמָּה וּמִגִּיו/ בְּשֶׁבַח וּבְתוֹדָה מִקֶּרֶב לֵב.

אפראסיאבּ פוגש את פּיראן בדרך    🔗

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן קוֹרוֹת פִּירָן,/ קָדְרָה עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת.

מִיָּד הִזְעִיק צְבָאוֹ בְּתֹף וּבְקֶרֶן,/ וְכֶעָשָׁן יָצָא מִשָּׁם לַדֶּרֶךְ. [990]

שְׁתּי תַּחֲנוֹת עָשָׂה בְּבַת אַחַת,/ וְכָל הַזְּמַן מִהֵר כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת.

כַּהֲבִיאוֹ צְבָאוֹ לִשְׂדֵה הַקְּרָב,/ אֲשֶׁר כֻּלְבָּד שָׁהָה בּוֹ עִם הַחַיִל,

מָצָא שָׁם לוֹחֲמָיו מְפֻזָּרִים,/ וּבְכָל מָקוֹם גּוּפוֹת הַחֲלָלִים.

שֶׁאֱלָתוֹ הָיְתָה: "אֵיךְ מֵאִירָן/ בָּא שַׂר צָבָא זֶה לַשָּׂדֶה הַזֶּה?

מִלּוֹחֲמֵינוּ אִישׁ הֵן לֹא שָׁמַע,/ כִּי מֵאַרְצָם צָבָא כָּבֵד קָרֵב. [995]

וּמִי לְבֶן הַדִּיו, לְגִיו, הוֹדִיעַ,/ כִּי בֵּן לְסִיָוֻשׁ, וּמוֹשָׁבוֹ.

הַאִם אָבָק הָיָה מוֹרֵה דַּרְכּוֹ?/ עֵינַי עַד הֵנָּה יוֹם כָּזֶה לֹא רָאוּ."

עָנָה לוֹ סִפַּהְרַם:" אַל תִּתְרַגֵּז,/ אַךְ שָׁוְא אַתָּה מֵצֵר עַל הַצָּבָא:

אֶחָד גִּיו בֶּן גּוּדַרְז עוֹלֵל כָּל זֹאת,/ וְלֹא רָאִינוּ עוֹד פָּרָשׁ אִתּוֹ.

הוּא לְבַדּוֹ הֵבִיס אֶת הַצָּבָא,/ וְעִם הַשָּׁהּ וּפַרַנְגִּיס נֶעְלַם." [1000]

כִּשְׁמֹעַ זֹאת הַמֶּלֶךְ, הֶחֱוִיר./ מֵהַמִּפְנֶה עָטַף עָלָיו לִבּוֹ.

אָמַר: "אָכֵן קָם וְנִהְיָה דָּבָר,/ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי מִפִּי חָכָם:

“אִם בַּר מַזָּל אָדָם בִּרְצוֹן אֱלוֹהַּ,/ בְּלִי מַאֲמָץ יִנְחַל כִּסֵּא גָּבוֹהַּ.”"

עוֹד זֶה דּוֹבֵר וְסִפַּהְרַם שׁוֹמֵעַ,/ וּלְעֵינֵיהֶם נִגְלָה צָבָא קָרֵב.

בְּרֹאשׁ הַחַיִל הַמַּצְבִּיא פִּירָן,/ אוּלָם פָּנָיו, וְצַוָּארוֹ בְּדָם. [1005]

חָשַׁב הַשָּׁהּ: “הַלָּה מָצָא אֶת גִּיו,/ וְכִמְנַצֵּחַ מְמַהֵר אֵלַי.”

אוּלָם כְּהִתְקָרְבוֹ רָאָה הַשָּׁהּ/ כִּי מַצְבִּיאוֹ פָּצוּעַ, אֵין מְתֹם בּוֹ,

בְּאֻכָּפוֹ יוֹשֵׁב כָּבוּל כְּאֶבֶן,/ כַֹפּוֹת יָדָיו מֵאֲחוֹרָיו בְּחֶבֶל.

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ לְמַרְאֵה עֵינָיו,/ דּוֹאֵג שָׁאַל לְפֵשֶׁר הַדָּבָר.

עָנָה פִּירָן: "אֵין בָּעוֹלָם כְּגִיו,/ לֹא כְּפִיר זוֹעֵם וְלֹא זְאֵב טוֹרֵף [1010]

וְלֹא נָמֵר בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה,/ כִּי לְבַדּוֹ, מַלְכִּי, עוֹלֵל כָּל אֵלֶּה.

בִּפְנֵי לוֹחֵם כְּגִיו בְּיוֹם הַקְּרָב/ מִפַּחַד יִדָּלֵק תַּנִּין בַּיָּם.

פָּתַח הַקְּרָב בְּאַלָּתוֹ כְּבֵדָה,/ הָלַם בָּהּ כִּבְפַטִּישׁ הַנַּפָּחִים.

בְּכֹחַ זְרוֹעַ וּבְכִשְׁרוֹן מִשְׁוֶרֶת/ הִפִּיל מִלְמַעְלָה פָּרָשֵׁינוּ מַטָּה.

הִכָּה בַּאֲנָשֵׁינוּ וּקְטָלָם/ בְּלִי רַחֲמִים, אָדִישׁ לְגוֹרָלָם. [1015]

אָכֵן עָב לֹא הִמְטִיר טִפּוֹת יוֹתֵר,/ מֵהַשְּׁלָחִים אֲשֶׁר יָרְדוּ עָלָיו.

בְּאֻכָּפוֹ לֹא נָח כִּבְגַן וְרָדִים!/ אַתָּה תֹּאמַר: “בֶּן זוּג לְהַר הָאִישׁ!”

בַּסּוֹף נָסוֹג צְבָאֵנוּ, לֹא נוֹתַר/ אִישׁ לְבַקֵּשׁ נָקָם מִבַּלְעָדַי.

גִּיו נָס מִמֶּנִּי, אַךְ פִּתְאֹם הִשְׁלִיךְ/ אֶת עֲנִיבַת הַחֶבֶל וּלְכָדַנִי.

אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי, כָּהוּ חוּשַׁי,/ וְלֶעָפָר נָפַלְתִּי אֵין אוֹנִים. [1020]

מֵרַמָּכוֹ קָפַץ, כָּבַל יָדַי,/ הֵטִיל אוֹתִי עַל הָאֻכָּף, עָלָה,

וּלְחֶרְפָּתִי סְחָבַנִי אֶל כֻסְרַוּ, /לְעַנּוֹתֵנִי מֵחָדָשׁ אֶצְלוֹ.

אָבָה לִכְרֹת רֹאשִׁי מֵעַל גּוּפִי,/ אַךְ פַרַנְגִּיס חָשָׁה לְעֶזְרָתִי.

לֹא הֲרָגַנִי, רַק רָצַע אָזְנִי,/ קָשַׁר יָדַי בְּסַעֲרַת רוּחוֹ,

וּבְרֹאשׁ הַשָּׁהּ, בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַסַּהַר,/ בַּכֹּל יָכוֹל, בַּכֶּתֶר וּבַכֵּס [1025]

לְהִשָּׁבַע דָּרַשׁ, וְאָנֹכִי/ בִּבְגֹד בִּי מַזָּלִי לוֹ נְאוּתוֹתִי,

כִּי לֹא יַתִּיר אִישׁ בָּעוֹלָם כַּפַּי/ מִבַּלְעֲדֵי אִשְׁתִּי גֻּלְשַׁהְר, וְזֶהוּ!

תְּחִלָּה קָשַׁר בַּחֶבֶל רֹאשׁ וָרֶגֶל,/ וְאַחֲרֵי כֵן בְּאָלָה וּבְנֵדֶר.

נִפְלָא מִמֶּנִּי, לָמָּה הַשָׁמַיִם/ חַסְדָּם הֵסִירוּ מֵעָלַי הַפַּעַם."

כִּשְׁמֹעַ סִפּוּרוֹ אַפְרָסִיָבּ / פָּרְצוּ דִּמְעוֹת חָרוֹן מִתּוֹךְ עֵינָיו. [1030]

גָּעַר בּוֹ וְגֵרְשׁוֹ מֵעַל פָּנָיו./ פִּירָן עָטַף לִבּוֹ, אַךְ פִּיו נָצַר.

חֲמַת הַשָּׁהּ עָלְתָה עַד לְהַשְׁחִית,/ וּבִקְלָלָה פָּתַח שְׂפָתָיו לֵאמֹר:

"לוּ גִּיו וּבֶן הַדִּיו הַהוּא הָיוּ/ עָנָן רוֹעֵם, אוֹ רוּחַ סְעָרָה,

הוֹרַדְתִּים מִן הַשָּׁמַיִם אַרְצָה."/ הַשָּׁהּ שָׁלַח יָדוֹ, שָׁלַף חַרְבּוֹ,

וְשָׂח: "בְּנִקְמָתִי, בְּחֶרֶב זֹה,/ הַמַּבְקִיעָה בַּרְזֶל, אָבִיא כְּלָיָה. [1035]

אֲשֶׁר לְפַרַנְגִּיס – עוֹד אֶתְפְּסֶנָּה,/ וְעוֹלָמָהּ אָצֵר וְגַם אַקְדִּיר.

בַּחֶרֶב אֲנַתְּחֶנָּה לִבְתָרִים/ וְאַשְׁלִיכֵם כְּטֶרֶף לַדָּגִים.

אִם לֵב כֻסְרַוּ כָּמֵהַּ לְאִירָן,/ מַדּוּעַ תְּלַוֵּהוּ בַּת תּוּרָן?"

גיו עומד על המקח עם המוכס    🔗

פִּירָן יָצָא מַר נֶפֶשׁ אֶל כֻתַּן;/ אַפְרָסִיָבּ, הַשָּׁהּ הַמְרוֹמָם,

יָצָא עִם לוֹחֲמָיו אֶל הַגַּ’יְחוּן,/ זוֹעֵף גָּרַר אֶת כְּנַף סוּתוֹ בְּדָם. [1040]

פָּנָה לַשַּׂר הוּמָן:"מַהֵר וְצֵא!/ כַּוֵּן אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת אֶל הַגַּ’יְחוּן.

אִם כַּי־כֻסְרַוּ וְגִיו צוֹלְחִים הַמַּיִם,/ כָּל עֲמָלֵנוּ – רוּחַ בַּמִּדְבָּר.

אֲנִי הִזְהַרְתִּי מֵאֲשֶׁר קָרָנוּ/ בְּפִי חָכָם מֵהֶעָבָר לֵאמֹר:

"מִזֶּרַע תּוּר וְכַּי־קֻבָּד גַּם יַחַד / יָרוּם רֹאשׁ שָׁהּ דָּגוּל וּבַעַל יַחַשׂ.

הוּא יִהֲפֹךְ תּוּרָן שָׁמִיר וָשַׁיִת,/וְלֹא יַשְׁאִיר בָּהּ לֹא שָׂדֶה, לֹא בַּיִת. [1045]

לִבּוֹ יִשְׁגֶּה בְּאַהֲבַת אִירָן, /וְאֶת תּוּרָן יִשְׂנָא שִׂנְאַת עוֹלָם.“”

גִּיו וְכֻסְרַוּ הִגִּיעוּ לַנָּהָר,/ וְנֶחְפְּזוּ מְאֹד לַחֲצוֹתוֹ.

דִּבְּרוּ עִם הַמּוֹכֵס, אָמַר לוֹ גִּיו:/ "אֵיזוֹ סִירָה פְּנוּיָה וּמְהִירָה

בַּתַּחֲנָה, אֲשֶׁר מִפְרָשׂ חָדָשׁ לָהּ,/ כְּלִי שַׁיִט הַיָּפֶה לְשַׁהְרְיָר?"

וְהַמּוֹכֵס עָנָה לְגִיו לֵאמֹר:/ "לַמַּיִם לֹא אִכְפַּת אִם כַּי אוֹ עֶבֶד. [1050]

אִם לַחֲצוֹת אָבִיתָ הַנָּהָר,/ עָלֶיךָ לְהַזְמִין סִירָה בְּכֶסֶף."

אָמַר לוֹ גִּיו: “נָקְבָה שְׂכָרְךָ, אָדָם;/ וְחוּשָׁה, כִּי צָבָא בְּעִקְּבוֹתֵינוּ.”

כִּשְׁמֹעַ הַמּוֹכֵס אֶת דִּבּוּרוֹ,/ הִקְדִּיר אֵלָיו פָּנִים וְכֹה אָמַר:

"לֹא דַּי לִי בְּתַשְׁלוּם פָּעוּט הַפַּעַם,/ מִשְּׂכִיּוֹתֶיךָ אַרְבַּע, לִי אַחַת תֵּן.

אֶת שִׁרְיוֹנְךָ, רַמָּכְךָ שָׁחוֹר /אוֹ אֲמָתְךָ, אוֹ נַעַרְךָ יָרֵחַ." [1055]

עָנָה לוֹ גִּיו: " אָדָם חֲסַר דֵּעָה!/ לְדִבּוּרִים כָּאֵלֶּה מִי יֵאוֹת?

לוּ כַּי־כֻסְרַוּ מֶלֶךְ כְּבָר בְּאַרְצוֹ,/ גְּמוּלְךָ לָקַחְתָּ מִיָּדוֹ עַל זֹאת.

כִּי מִי אַתָּה אֲשֶׁר תַּכְתִּיב תְּנָאִים לוֹ?/ הֲכֹה פָּזִיז אַתָּה, מִסְכֵּן עָלוּב?

אֶת אֵם הַשָּׁהּ אַתָּה דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי,/ כִּמְחִיר דּוֹרֵשׁ אֶת כֶּתֶר הַיָּרֵחַ.

חָשַׁקְתָּ בְּבִּהְזָד,סוּסִי שְׁחוֹר עוֹר,/הַמִּתְחָרֶה בִּמְרוּצָתוֹ בָּרוּחַ, [1060]

לְכֹל לְרֹאשׁ הִזְכַּרְתָּ שִׁרְיוֹנִי,/ וְכַבָּשָׂר מִבְּשַׂר לוֹחֵם הִנֵּהוּ!

הוּא מִפְּלָדָה אֲשֶׁר אֵינָהּ נִרְטֶבֶת /וַעֲמִידָה בְּלֶהָבָה אוֹכֶלֶת.

לוֹ לֹא יוּכְלוּ לֹא חֵץ, חֲנִית אוֹ חֶרֶב./ אַתָּה דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ מַס עַל מַיִם.

הַמַּיִם לָנוּ, הַסִּירָה לְךָ,/ מְחִיר כָּזֶה לֹא בְּנָקֵל תִּגְבֶּה."

כּי־כוסרַוּ חוצה את הג’יחון    🔗

שָׂח גִּיו לַשָּׁהּ: "אִם כַּי־כֻסְרַוּ אַתָּה/ לֹא תְּאֻנֶּה לְךָ רָעָה בַּמַּיִם. [1065]

בִּצְלֹחַ פַרִידוּן אֶת הָאַרְוַנְד,/ פִּלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ לְכִסֵּא הַמֶּלֶךְ.

כָּל הָעוֹלָם הָיָה לְעֶבֶד לוֹ,/ כִּי הִתְבָּרֵךְ בְּזֹהַר וּבְתִפְאֶרֶת.

אַל תְּהַסֵּס, אִם שָׁהּ אִירָן אַתָּה,/ מִשְׂגַּב הָאַמִּיצִים וְהַכְּפִירִים.

לְךָ, אֲשֶׁר לְךָ קוֹמָה וָזֹהַר/ יָפִים לְכֶתֶר, לֹא יָרַע הַזֶּרֶם.

אִם אָנֹכִי אֶטְבַּע בַּמַּעֲבָר,/ אוֹ אִם אִמְּךָ תִּשְׁקַע, אַל תֵּעָצֵב, [1070]

בַּעֲבוּרְךָ חָיִיתִי בָּעוֹלָם,/ כִּי כֵּס הַמְּלָכִים עָמַד פָּנוּי.

אִמִּי יָלְדָה אוֹתִי לְמַעַנְךָ,/ לָכֵן הַרְבֵּה אַל תַּחֲשֹׁב עָלַי.

אֵין בְּלִבִּי סָפֵק – אַפְרָסִיָבּ/ יַגִּיעַ מְהֵרָה אֶל שְׂפַת הַמַּיִם.

אוֹתִי חַיִּים יוֹקִיעַ בְּקָלוֹן,/ וְאֶת אִמְּךָ אִתְּךָ, הָהּ, שַׁהְרְיָר,

יַשְׁלִיךְ לַמַּיִם טֶרֶף לַדָּגִים,/אוֹ יִתֶּנְכֶם מִרְמַס פַּרְסוֹת סוּסִים." [1075]

עָנָה כֻסְרַוּ:" כַּעֲצָתְךָ נִפְעַל./ מְנוּסָתִי בִּידֵי יַזְדָּן מֵעָתָּה."

יָרַד מֵעַל סוּסוֹ שׁוֹחֵר הַדֶּרֶךְ,/ אָנַח, הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה

וְהִתְפַּלֵּל: "סִתְרִי וּמִשְׂגַּבִּי,/ אַתָּה מוֹרֵה הַצֶּדֶק וְדַרְכִּי.

מִזָּהָרְךָ הַנֹּעַם וְהַקֶּרִי,/ וְצֵל כְּנָפֶיךָ – נֶפֶשׁ הַחָכְמָה."

אָמַר זֹאת וְיָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ,/ פָּנָיו הִזְהִירוּ כְּכוֹכַב הַשַּׁחַר. [1080]

עַתָּה יָרַד לַמַּיִם הַכֵּהִים,/ וּכְמוֹ סִירָה נִכְנַס לְבֵית הַמֶּכֶס.

בְּעִקְּבוֹתָיו גַּם גִּיו וּפַרַנְגִּיס,/ יָצְאוּ מִזֶּרֶם הַגַּ’יְחוּן לַחוֹף.

הִנֵּה כִּי כֵן עָבְרוּ כָּל הַשְּׁלוֹשָׁה./ כֻסְרַוּ צְמֵא הָעוֹלָם חָפַף רֹאשׁוֹ,

וְעַל כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ /פָּתַח בְּשֶׁבַח לְבוֹרֵא הָאָרֶץ.

כְּצֵאת שְׁלָשְׁתָּם שְׁלֵמִים מֵהַנָּהָר,/ הָיָה נַוַּט הַמַּעְבָּרָה מֻפְתָּע. [1085]

לַעֲמִיתָיו אָמַר: "רְאוּ הַפֶּלֶא!/ דָּבָר כָּזֶה עֲדַיִן לֹא קָרָה:

אָבִיב, וְהַגַּ’יְחוּן בְּגֵאוּתוֹ,/ וּפָרָשִׁים הַשְּׁלוֹשָׁה בְּשִׁרְיוֹנָם

עַל כְּלֵי־זֵינָם עָבְרוּ אֶת הַשִּׁבֹּלֶת – / הֲיַחְשְׁבֵם חָכָם לִבְנֵי אָדָם?"

נִחַם עַל מִלּוֹתָיו הַחֲפוּזוֹת,/ רָאָה שֶׁעִנְיָנוֹ נִגְמַר בְּכִשָּׁלוֹן.

מִיָּד צִיֵּד סִירָה כַּהֲלָכָה,/ הֵנִיף מִפְרָשׂ לִקְלֹט בּוֹ אֶת הָרוּחַ, [1090]

וְאָץ לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵי הַכַּי./ כְּהַגִּיעוֹ אֶל עֵבֶר הַנָּהָר,

הִגִּישׁ אֶת מַתְּנוֹתָיו לִפְנֵי הַשָּׁהּ:/ פְּלָצוּר וְקֶשֶׁת וְקוֹבַע נוֹצֵץ.

אָמַר לוֹ גִּיו: "כֶּלֶב חֲסַר דֵּעָה!/ אָמַרְתָּ: “הַנָּהָר גּוֹרֵף שׂוֹחָיו!”

וְכַאֲשֶׁר נָסִיךְ רַם־יַחַשׂ, שׁוֹעַ,/ בִּקֵּשׁ סִירָה מִמֶּךָּ לְהַפְלִיג,

מֵאַנְתָּ. בְּרַח לְךָ עִם מַתְּנוֹתֶיךָ!/יָבוֹא הַיּוֹם וְעַל גְּמוּלְךָ תָּבוֹא." [1095]

שׁוֹמֵר הַמַּעְבָּרָה חָמַק בְּבשֶׁת,/ וּכְבָר נִפְרַד לִפְנֵי כֵן מִנַּפְשׁוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ שֵׁנִית לַתַּחֲנָה/ הוֹפִיעַ בַּמָּקוֹם גַּם צְבָא תּוּרָן.

כִּקְרֹב אֶל הַגַּ’יְחוּן אַפְרָסִיָבּ,/ לֹא בְּנֵי אָדָם מָצָא וְלֹא סִירָה.

קוֹלוֹ הֵרִים עַל הַשּׁוֹמֵר לֵאמֹר:/ “אֵיךְ בֶּן הַדִּיו עָשָׂה דַּרְכּוֹ בַּמַּיִם?”

עָנָהוּ הַשּׁוֹמֵר: "אַי, שַׁהְרְיָר!/ אָבִי הָיָה גּוֹבֶה, וְכֵן אֲנִי, [1100]

וְלֹא רָאִיתִי אוֹ שָׁמַעְתִּי, כִּי/ אִישׁ יְהַלֵּךְ בַּמַּיִם כְּבָאָרֶץ.

לְעֵת אָבִיב בִּגְאוֹת מֵי הַגַּ’יְחוּן,/ כָּל הַיּוֹרֵד לַמַּיִם לֹא יֵצֵא,

וְאֵלֶּה הַשְּׁלוֹשָׁה עָבְרוּ, תֹּאמַר/ “נְשָׂאָתַם הָרוּחַ עַל כַּפַּיִם,”

אוֹ “הֵם יַלְדֵי הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת,/ וּמִיַּזְדָּן שֻׁגְּרוּ אֶל הָאָדָם.”"

כִּשְׁמֹעַ זֹאת הַשָּׁהּ,/ חָוְרוּ פָּנָיו,/ וַאֲנָחָה קָרָה הֶעֱלָה מִלֵּב. [1105]

הַשַּׁהְרְיָר צִוָּה לֵאמֹר: "מַהֵר,/ וְהַסִּירָה הוֹצֵא אֶל הַגַּלִּים.

שִׂים לֵב, אוּלַי תַּשְׁגִּיחַ בַּבּוֹרְחִים/ בִּנְסִיעָתָם אוֹ בְּשִׁבְתָּם לָנוּחַ.

אַל תַּעֲמֹד לְמַעַן נַשִּׂיגֵם,/ הָשֵׁט אֶת הַסִּירָה וָלֵךְ."

הֵעִיר הוּמָן וְכֹה אָמַר: "אַי, שָׁהּ,/ חֲשֹׁב־נָא, אַל תַּחְתֶּה אֵשׁ חֵיקְךָ.

הַאֶל אִירָן תֵּלֵךְ עִם פָּרָשֶׁיךָ,/ עַד צִפָּרְנֵי כְּפִירִים וּנְשִׁיפָתָם, [1110]

כְּמוֹ גּוּדַרְז וְתַהַמְתַּן פִּיל,/ וּכְמוֹ גֻּרְגִּין שׁוֹבֵר קָמָיו, וְטוּס?

הַכְבָר שָׂבַעְתָּ אֶת כִּסֵּא הַשָּׁהּ,/ כִּי אָץ אַתָּה לְלֹעַ לְבָאִים?

מִפֹּה וְעַד מָצִ’ין וְסִין לְךָ הוּא,/ לְךָ חַמָּה, כִּימָה, יָרֵחַ וְשַׁבְּתַאי.

שְׁמֹר עַל תּוּרָן וְכִסְאֲךָ הָרָם./ אֵין סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת מֵאִירָן."

בְּלֵב סוֹעֵר חָזְרוּ מֵהַנָּהָר;/ בְּכֹה יָמִים רַבִּים הַזְּמַן עָבַר. [1115]

כּי־כוּסרַוּ הולך לאיצפהאן    🔗

כֻסְרַוּ וְגִיו, כְּהַגִּיעָם לְזַם,/ שָׂמְחוּ הַתּוֹשָׁבִים, אַךְ לֹא כֻּלָּם.

רָצִים שָׁלַח גִּיו לְמוֹשְׁלֵי הָאָרֶץ,/ הוֹדִיעַ עַל הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ לֵאמֹר:

"הִגִּיעַ מִתּוּרָן הַמְבֹרָךְ,/ רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן מִזֶּרַע כַּי־קֻבָּד,

כֻסְרַוּ כַּי הַדָּגוּל בַּר הַמַּזָּל /אֲשֶׁר הַגַּ’יְחוּן תַּחְתָּיו כְּכֵס מַלְכוּת."

פָּרָשׁ, גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל, רָץ מָהִיר,/ נְבוֹן לֵבָב וּבַעַל תּוּשִׁיָּה [1120]

בָּחַר מִבֵּין שָׂרֵי מַצֶּבֶת זַם,/ סִפֵּר לוֹ מַה קָּרָה מִטּוֹב עַד רַע,

וְכֹה אָמַר: "מַהֵר לְאִיצְפַהָן,/ אֶל אֶרֶץ הַשָּׁהִים וְהַגְּדוֹלִים,

וְאֶל גּוּדַרְז אֱמֹר: “מַצְבִּיא תֵּבֵל,/ הֵן גַּם בַּחֲלוֹמְךָ עֵרָה נַפְשֶׁךָ!”

לָזֹאת הוֹסֵף: " כֻסְרַוּ לְזַם הִגִּיעַ,/ וְרוּחַ לֹא נָגְעָה בּוֹ לְרָעָה.“”

גַּם אֶל כָּוֻס הֵרִיץ אִגֶּרֶת גִּיו,/ הָרָץ הוֹפִיעַ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. [1125]

גְּמַלִּים קַלִּים וְקֶצֶף בְּפִיהֶם/ נִתְּרוּ מִמְּקוֹמָם כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת

הַצִּיר הַנֶּאֱמָן, טְהָר הַלֵּב,/ בִּקֵּר תְּחִלָּה אֶת הַמַּצְבִּיא גּוּדַרְז,

מָסַר הַמַּלְאֲכוּת וְהָאִגֶּרֶת/ וְהַמַּצְבִּיא קֵרְבָהּ אֶל לְחָיָיו,

בְּעוֹד עֵינָיו בּוֹכוֹת לְסִיָוֻשׁ,/ וּבְפִיו קְלָלוֹת עַל רֹאשׁ אַפְרָסִיָבּ.

מִשָּׁם נֶחְפַּז הָרָץ לְכַּי־כָּוֻס/ וּמִצַּוְּארֵי גְּמַלָּיו נִגְּרָה זֵעָה. [1130]

כְּהַגִּיעוֹ לְשַׁעַר הֶחָצֵר,/ קְרִיאַת שִׂמְחָה פָּרְצָה מֵהָאַרְמוֹן.

כָּוֻס קָרָא אֵלָיו אֶת הַשָּׁלִיחַ,/ וְאַבְנֵי חֵן זָרָה עַל הַמִּכְתָּב.

מֵרֹב שִׂמְחָה קִשְּׁטוּ אֶת הָעוֹלָם,/ וּבְכָל מָקֹום הִצִּיבוּ מְנַגְּנִים.

וְהַיְדִיעָה, כְּהַגִּיעָהּ נִימְרוּזָה,/ עַל הַצְלָחַת גִּיו הַמֵּאִיר עוֹלָם,

חִלֵּק רֻסְתַּם זָהָב לַעֲנִיִּים,/ כִּי לֹא אֻנָּה כָּל פֶּגַע לָאַרְיֵה. [1135]

הִגִּיעָה עֵת לְהִפָּרֵד מֵעִם/ בָּנוּ־גֻּשַׁסְפּ, לִפְנֵי צֵאתָהּ לְגִיו.

כְּאֵשׁ אָדַֹר, עִם אֶלֶף נִכְבַּדִּים,/ עִם עֲדָיִים, כִּסְאוֹת, כְּתָרִים כְּבֵדִים,

עִם שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁפָחוֹת עִם עֲלָמִים,/ וְכָל אֶחָד מִזְרַק זָהָב בַּכַּף.

בָּנוּ־גֻּשַׁסְפּ יָצְאָה מֵעִם אָבִיהָ /וּמִהֲרָה כְּמוֹ צִפּוֹר אֶל גִּיו.

זֶה הוֹבִילָהּ בִּיקָר אֶל אִצְפַהָן,/ וּשְׁמָהּ עָשָׂה כְּנָפַיִם בָּעוֹלָם. [1140]

בֵּין כֹּה וָכֹה נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה:/ “יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר כַּי־כֻסְרַוּ בַּדֶּרֶךְ!”

וְכָל הָאַלּוּפִים שׁוֹעֵי הָאָרֶץ/ נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם אֶל אִצְפַהָן.

גּוּדַרְז קִשֵּׁט אֶת אַרְמוֹנוֹ הָרָם,/ כִּסָּה כְּתָלָיו בְּשֵׁשׁ מָשְׁזָר וּבְמֶשִׁי.

כִּסֵּא זָהָב שִׁבֵּץ בַּאֲבָנִים,/ כַּדָּת וְכַיָּאֶה לְשָׁהּ דָּגוּל.

הֵכִין צְמִידִים, צִיצִים וַעֲגִילִים /וְכֶתֶר מְמֻלָּא אַבְנֵי מַלְכוּת. [1145]

אֶת כָּל הָעִיר עִטֵּר בְּקִשּׁוּטִים/ וְעַל סוּסוֹ יָצָא אֶל הַכִּכָּר.

הוֹפִיעוּ הַגְּדוֹלִים וְהַדְּגוּלִים/ וְנֶעֶרְכוּ לִקְרַאת כֻסְרַוּ וְגִיו.

יָצְאוּ שִׁבְעִים פַּרְסָה לִקְרַאת הַבָּא,/ קִבְּלוּ פָּנָיו לְפִי מִנְהָג קָדוּם.

וְכַאֲשֶׁר הַשָּׁהּ עִם גִּיו הוֹפִיעוּ,/ יָרְדוּ הַפָּרָשִׁים מֵאֻכְּפֵיהֶם.

כִּנְפֹל מַבַּט גּוּדַרְז עַל הַנָּסִיךְ/ הַבָּא בַּדֶּרֶךְ בְּלִוְיַת בְּנוֹ גִּיו, [1150]

פָּרְצוּ מִתּוֹךְ עֵינָיו דְּמָעוֹת מָרוֹת /לְזֵכֶר סִיָוֻשׁ וְרֹב סִבְלוֹ.

הַפַּהְלַוָן יָרַד מֵעַל סוּסוֹ,/ חִבֵּק אֶת הַנָּסִיךְ בִּזְרוֹעוֹתָיו,

חָלַק שְׁבָחִים הַרְבֵּה, הִשְׁתַּחֲוָה/ וְכֹה אָמַר: "אַי, מֶלֶךְ הָעוֹלָם!

יָעוּרוּ נַפְשְׁךָ וּמַזָּלְךָ./ אַתָּה יָקָר לִי מִמַּלְכוּת וָכֶתֶר.

הָעַיִן הָרָעָה תִּרְחַק מִמֶּךָּ,/ וְנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ תַּזְהִיר בְּךָ. [1155]

יַזְדָּן, בּוֹרֵא הָאָרֶץ, שָׂהֲדִי,/ כִּי חָזוּתְךָ מַאֲרִיכָה יָמַי.

אֶת סִיָוֻשׁ לוּ חַי רָאִיתִי, לֹא/ צָחַקְתִּי כֹּה כְּצַחֲקִי הַפַּעַם."

נִשֵּׁק רֹאשׁ גִּיו וּשְׁתֵּי עֵינָיו וְשָׂח:/"אַתָּה חָשַׂפְתָּ חֵפֶץ הַשָּׁמַיִם,

אֶת חֲלוֹמִי הִגְשַׁמְתָּ, אִישׁ קְרָבוֹת,/ וּבַמִּבְחָן גִּלִּית אֹרֶךְ רוּחַ."

עַתָּה גְּדוֹלֵי אִירָן אֶחָד אֶחָד/ לִפְנֵי גּוּדַרְז נָפְלוּ אַפַּיִם אַרְצָה. [1160]

מִשָּׁם חָזְרוּ שְׂמֵחִים וְצוֹחֲקִים,/ וּמַזָּלָם הַטּוֹב הָלַךְ וָאוֹר.

הִגִּיעוּ אֶל בֵּית הַפַּהְלַוָן גּוּדַרְז/ בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבִמְאוֹר פָּנִים.

בִּלּוּ שִׁבְעָה יָמִים בְּכוֹס בַּכַּף/ לְיַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּבֵית הַיַּיִן,

וּבַשְּׁמִינִי הִנִּיחוּ אֶת הַכּוֹס,/ וְעַלִּיזִים יָצְאוּ לְעִיר כָּוֻס.

כּי־כוּסרַוּ מגיע אל כַּי־כאווּס    🔗

כְּבוֹא כַּי־כֻסְרַוּ לִפְנֵי הַשַּׁהְרְיָר,/ שָׁפְעָה הָאָרֶץ צֶבַע,רֵיחַ, יֹפִי. [1165]

הָעִיר עֻטְּרָה לַחַג בַּעֲדָיִים,/ הַשְּׁעָרִים, כְּתָלֶיהָ וְגַגֶּיהָ.

בְּכָל מָקוֹם הֻצְּבוּ מַנְעִימֵי שִׁיר,/ מֵי וֶרֶד, יַיִן, זְעַפְרָן וּמֻשְׁק.

צַוְּארֵי הָרַמָּכִים נָטְפוּ נִיחוֹחַ,/ אֲדַרְכּוֹנִים – מִתַּחַת לָרַגְלַיִם.

כִּרְאוֹת כָּוֻס אֶת פְּנֵי נֶכְדּוֹ כֻסְרַוּ, /נִגְּרוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת עַל לְחָיָיו.

יָרַד מֵעַל כִּסְאוֹ, צָעַד נִכְחוֹ,/ וּכְהִפָּגְשָׁ לִטֵּף פָּנָיו, עֵינָיו. [1170]

הָעֶלֶם צְמֵא הָעֲלִילָה בֵּרְכוֹ,/ וְיַחַד שָׁבוּ אֶל כִּסֵּא הַשָּׁהּ.

כָּוֻס חָקַר נֶכְדּוֹ, אֵיךְ הַתֻּרְכִּים,/ וּמַה יָּדוּעַ לוֹ עַל שָׁהּ תּוּרָן.

וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה:"חֲסַר דֵּעָה זֶה/ עוֹד מְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְהָרֵעַ.

מַדּוּעַ לָאָרוּר שָׁאַלְתָּ, שָׁהּ?/ אַל נֹעַם לוֹ וְאַל כִּסֵּא וָכֶתֶר!

בְּאֵין בּוּשָׁה הִגִּיר אֶת דְּמֵי אָבִי,/ וְאֶת אִמִּי הִכָּה מַכּוֹת קָשׁוֹת, [1175]

וְרַק בְּנֵס לֹא מַתִּי בְּרַחְמָהּ./ לָנֶצַח אַל יִמְצָא לִבּוֹ מָנוֹחַ.

אַחַר צֵאתִי מֵרֶחֶם הוֹרָתִי,/ שְׁלָחַנִי הַנָּבָל אֶל הֶהָרִים,

אֶל הַבָּקָר, הַצֹּאן וְהַסּוּסִים./ סָפַרְתִּי בַּחַמָּה אֶת הַיָּמִים.

בַּסּוֹף אָתָא פִּירָן, וּמֵהָהָר/ לָקַח אוֹתִי אֶל הַשּׁוֹחֵר נָקָם.

פָּחַדְתִּי מֵהֶעָלוּל לִקְרוֹת,/ מִכַּעֲסוֹ וּמֵעֶלְבּוֹנוֹתָיו. [1180]

בְּחָנַנִי שְׁתִי וָעֵרֶב, וַאֲנִי/ כִּשְׁרוֹנוֹתַי וִידִיעוֹתַי הִסְתַּרְתִּי.

אִם “רֹאשׁ” שָׁאַל, עָנִיתִי “רֶגֶל”,/ אִם הוּא דִּבֵּר בְּפַת, אֲנִי – בְּדֶגֶל.

יַזְדָּן לָקַח מִמֶּנּוּ חָכְמָתוֹ,/ וְהוּא מָצָא אוֹתִי חֲסַר דֵּעָה,

רֹאשִׁי נָבוּב, לִבִּי צָפוּן מִשֵּׂכֶל,/ וּבִקְלָלָה שְׁלָחַנִי אֶל אִמִּי.

עָנָן לֹא יְמַלֵּא נָהָר אֵיתָן,/ וְהוֹרֵג אָב לֹא יֵהָפֵךְ לְרֵעַ." [1185]

אָמַר אֵלָיו כָּוֻס: "דָּגוּל מֵאֶלֶף!/רְצוֹן הָעָם לְהַכְתִּירְךָ לְמֶלֶךְ.

מוֹצָאֲךָ מִזֶּרַע נְסִיכִים,/ וְחָכְמָתְךָ חָכְמַת שָׁהַנְשָׁהִים"

עָנָה כֻסְרַוּ שֵׁנִית וְכֹה אָמַר:/ "אֲדוֹן כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ הָעַתִּיק!

אִם אֲסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל אֲשֶׁר/ גִּיו בֶּן גּוּדַרְז פָּעַל לְמַעֲנִי,

הַמֶּלֶךְ יִשְׁתָּאֶה, וְלֹא לַשָּוְא./ מַעֲלָלָיו עָבְרוּ מִדָּה וּגְבוּל, [1190]

כִּי רַבּוּ הַקְּשָׁיִים אֲשֶׁר נָשָׂא:/ בְּתוֹךְ תּוּרָן חִפְּשַׂנִי וּבַקְּרָב.

אוּלָם כְּאַיִן אֵלֶּה לְעֻמַּת/ הַנִּסְיוֹנוֹת נֻסָּה בְּחֶבְרָתִי.

כִּי שְׁנַיִם מְפַקְּדִים גֵּאִים עִם חַיִל/ דָּלְקוּ כְּלֶהָבָה בְּעִקְּבוֹתֵינוּ.

עוֹבֵד צְלָמִים בְּהֹדּוּ לֹא רָאָה/ פִּיל מִשְׁתּוֹלֵל כְּגִיו בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

חָשַׁבְתִּי:“גַּם תַּנִּין לֹא יַעֲזֹב/ מֵימָיו לְהִלָּחֵם בְּעַז כָּמוֹהוּ.” [1195]

צָבָא גָּדוֹל זֶה וְשָׂרָיו הַשְּׁנַיִם – זָקֵן וָנַעַר נָסוּ עַל נַפְשָׁם.

וְכַאֲשֶׁר פִּירָן אַמִּיץ הַלֵּב הוֹפִיעַ,/ חוֹגֵר מָתְנַיִם, סוּס מָהִיר תַּחְתָּיו,

עַל צַוָּארוֹ הֵטִיל גִּיו פְּלָצוּרוֹ /וְרֹאשׁ הַשׁוֹעַ בָּא בָּעֲנִיבָה,

מִהַרְתִּי לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ, שָׁהּ,/ וָלֹא, עָרַף רֹאשׁוֹ בְּלִי רַחֲמִים.

גּוֹרַל אָבִי נָגַע אֶל לְבָבוֹ,/ וְלִימִינִי עָמַד בְּעֵת צָרָה. [1200]

אוֹתִי וְאֶת אִמִּי הִצִּיל הָאִישׁ/ מִצִּפָּרְנֵי הַשַּחַל הַזּוֹעֵם,

וָלֹא, הִתִּיז רֹאשִׁי מִצַּוָּארִי,/ כַּעֲשׂוֹתוֹ מִכְּבָר לְסִיָוֻשׁ אָבִי.

אֲשֶׁר לְגִיו, עַד הַנָּהָר גַּ’יְחוּן/ לֹא נָח מִקְּרָב בְּאַלָּתוֹ רֹאשׁ פָּר.

בַּסּוֹף כּוֹעֵס עָבַר אֶת הַנָּהָר,/ אָדִישׁ לַסַּכָּנָה חֵרֵף נַפְשׁוֹ.

גִּבּוֹר נוֹעָז כָּמוֹהוּ – מִי יִתֵּן/ וְיַעַמְדוּ לוֹ עֲלוּמָיו לָעַד." [1205]

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס דִּבְרֵי נֶכְדּוֹ,/ פָּרְחוּ שְׁתֵּי לְחָיָיו כְּמוֹ וְרָדִים.

נִרְגָּשׁ חִבֵּק אֶת רֹאשׁ גִּיו עַל חָזֵהוּ,/ נָשַׁק פָּנָיו, גּוּפוֹ וְצַוָּארוֹ.

הַשָּׁהּ הִרְעִיף שְׁבָחִים הַרְבֵּה עַל גִּיו/ וגַם עַל כָּל הָאֲדָמָה הַהִיא,

וּלְבוּשׁ כָּבוֹד נָתַן, כָּמוֹהוּ אִישׁ,/ זָקֵן אוֹ נַעַר, לֹא רָאָה עֲדֶנָּה.

לְגִיו לְחוּד הִכְתִּיב הַשָּׁהּ מִנּוּי / עַל כֻרָסָן,רַי, קֻם וְאִצְפַהָן. [1210]

הָיָה נָדִיב הַפַּעַם כְּגַ’מְשִׁיד,/ וְהַגִּבּוֹר הֵרִים רֹאשׁוֹ עַד שֶׁמֶשׁ.

אָמַר: “נֻסֵּיתָ בְּעָמָל הַרְבֵּה,/ עַתָּה, עָמֵל, בַּלֵּה בְּטוֹב יָמֶיךָ.”

גּוּדַרְז וְכָל קְהַל צֶאֱצָאָיו/ פָּתְחוּ פִּיהֶם בְּשֶׁבַח וְהַלֵּל.

תְּחִלָּה נָפְלוּ כֻּלָּם אַפַּיִם אַרְצָה,/ אַחַר הִשְׁמִיעוּ אֶת מַהֲלָלָם.

לְפַרַנְגִּיס הֵכִין בִּיתַן וְרָדִים /עָטוּר זָהָב, עֲנָק וַעֲגִילִים. [1215]

בְּתוֹךְ הָאוּלַמּוֹת שָׂם כִּסְאוֹת פָּז/ מְקֻשָּׁטִים רִקְמָה תּוֹצֶרֶת סִין.

אָמַר לָהּ: "גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים! אַל עוֹד/ תֵּדְעִי יָגוֹן וַאֲנָחָה לָעַד.

עָזַבְתְּ שָׂדֶה וּבַיִת וּקְרוֹבִים/ וְסֵבֶל רַב הָיָה חֶלְקֵךְ בַּדֶּרֶךְ.

עַתָּה אִירָן מְכוֹרָתֵךְ תִּהְיֶה;/ חֶפְצֵךְ וַעֲצָתֵךְ – מוֹרֵה דַּרְכִּי."

עָנְתָה יְפַת הַתֹּאַר נִפְעָמָה:/ “אַל בִּלְעָדֶיךָ זְמַן וַאֲדָמָה!” [1220]

טוס פונה עורף לכּי־כוּסרַוּ    🔗

אַרְמוֹן כַּשְׁוָד בְּתוֹכְכִי אִצְטַכְר/ הָיָה אָז גַּאֲוַת הָאֲצִילִים.

אַחַר קוּמָם מִכֵּס כָּוֻס לָלֶכֶת,/ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָאַרְמוֹן הַזֶּה.

רָכְבוּ גּוּדַרְז וְכַּי־כֻסְרַוּ בְּרֹאשׁ./ כְּהַגִּיעָם לַבַּיִת הַמָּזְהָב,

הוֹשִׁיבוּ אֶת כֻסְרַוּ עַל כֵּס זָהָב,/ נָתְנוּ לוֹ גֹּדֶל וְכָבוֹד כִּלְמֶלֶךְ.

הַכֹּל חָגְרוּ מָתְנַיִם לְפָנָיו/ זוּלָתִי טוּס, אֲשֶׁר פָּנָה לוֹ עֹרֶף, [1225]

כִּי בֶּן נַוּדַֹר הָיָה, וְהַתֻּפִּים/ וְנַעְלֵי הַפָּז וְנֵס כָּוֶה אֶצְלוֹ הֵם.

הִרְעִים מְאֹד הַצַּעַד אֶת גּוּדַרְז,/ וּבְמַלְאֲכוּת טוֹבָה שָׁלַח אֶת גִּיו,

אֶת אִישׁ הָעֲלִילָה אַמִּיץ הַלֵּב,/ אֲשֶׁר לוֹ כַּף וַהֲלִיכוֹת כְּפִירִים,

וְכֹה אָמַר לִבְנוֹ: “דַּבֵּר אֶל טוּס לֵאמֹר:/”בְּיוֹם שִׂמְחָה מָצָאתָ תּוֹאֲנָה!

גְּדוֹלֵי אַדְמַת אִירָן וְאַרְיוֹתֶיהָ/ אוֹמְרִים הַלֵּל וָשֶׁבַח לַנָּסִיךְ. [1230]

מַדּוּעַ רֹאשׁ, בְּצַו הַדִּיו, הִפְנֵיתָ,/ וְדֶרֶךְ מֶלֶךְ הָעוֹלָם נָטַשְׁתָּ?

אִם לֹא תָּאִיר פָּנֶיךָ אֶל הַשָּׁהּ,/ לְךָ שְׂדֵה קְרָב וְרִיב קָשֶׁה אִתִּי.

גִּיו הוּא הַצִּיר, הַמַּלְאֲכוּת שֶׁלִּי./ בְּשֵׁם הַמְפַקְּדִים הַנּוֹדָעִים

הוּא בָּא אֵלֶיךָ, אִישׁ הַמַּעֲלוֹת,/ אַל רֹאשׁ תַּפְנֶה מִכָּל אֲשֶׁר יֹאמַר."

גִּיו בֶּן גּוּדַרְז יָצָא מֵעִם אָבִיו./ בְּלֵב הוֹמֶה מִדִּבּוּרִים קָשִׁים, [1235]

הוּא בָּא אֶל טוּס, אַלּוּף אִירָן, וְשָׂח:/“תַּאֲוָתְךָ וּתְבוּנָתְךָ לֹא זוּג הֵן!”

כִּשְׁמֹעַ טוּס דְּבָרוֹ, עָנָה לְגִיו:/ "לֹא הֲתוּלִים עִם לְבָבִי הַפַּעַם.

בִּמְכוֹרָתֵנוּ, לְאַחַר רֻסְתַּם,/ בְּצִבְאוֹתֵינוּ – הַדָּגוּל אֲנִי.

אֲנִי נִין מַנוּצִ’הְר גִּבּוּר הַחַיִל,/ אֲשֶׁר הִדְבִּיר תַּחְתָּיו עוֹלָם בַּחֶרֶב.

אֲנִי בֶּן מֶלֶךְ הָעוֹלָם, נַוּדַֹר,/ יַד זִכָּרוֹן לְזֶרַע פַרִידוּן. [1240]

בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי נִלְחָם,/ אֲנִי קוֹרֵעַ לֵב הָאֲרָיוֹת.

בְּלִי רְצוֹנִי, מִבְּלִי לִשְׁאֹל אֶת פִּי,/ הִמְלִיכוּ בְּאִירָן נָגִיד חָדָשׁ.

שֻׁתָּף אֵינֶנִּי לַתָּכְנִית הַזֹּאת,/ וְאַל תַּזְכִּיר עוֹד בְּאָזְנַי אֶת שְׁמוֹ.

אִם אִישׁ מִזֶּרַע אַפְרָסִיָבּ נַמְלִיךְ,/ נִגְרֹם כִּי מַזָּלֵנוּ יֵרָדֵם.

רוֹצִים אֵינֶנּוּ שָׁהּ מִזְּרַע פַּשַׁנְג,/הַתְמַנֶּה נָמֵר לִרְעוֹת הָעֵדֶר? [1245]

זֶה פְּרִי כָּל הֶעָמָל אֲשֶׁר יָגַעְתָּ,/ כִּי כַּי־כֻסְרַוּ אַמִּיץ אַךְ עוֹד צָעִיר,

וְהַנּוֹעָד לְשַׁהְרְיָר, יָאִים לוֹ/ מִדּוֹת וְיַחַשׂ, אֱמוּנָה וָזֹהַר.

הֵן פַרִיבֻּרְז, בֶּן כַּי־כָּוֻס עַצְמוֹ,/ מִמֶּנּוּ טוֹב לַכֶּתֶר וְלַכֵּס.

אֵינֶנּוּ חֹטֶר שְׁנֵי גְּזָעִים עוֹיְנִים,/ וְלוֹ הָדָר וָזֹהַר, שֵׁם וָצֶדֶק."

נִרְגָּז קָם גִּיו מִמְּקוֹמוֹ, נִדְמֹה/ נִדְמָה לוֹ כִּי חֲסַר דֵּעָה, אֵין ישֶׁר, טוּס. [1250]

אָמַר אֵלָיו: "אַי, טוּס, לוֹחֵם דָּגוּל!/ הַאִם תִּסּוֹג כִּרְעֹם תֻּפֵּי הַקְּרָב?

הֵן כִּרְאוֹתְךָ אֶת בְּנֵי גּוּדַרְז תּוֹקְפִים,/ הָרֶוַח לוֹ צִפִּיתָ, יַכְזִיבְךָ.

כָּל הֶעָמָל אֲשֶׁר נָשָׂאנוּ יַחַד,/ אַתָּה מַפְקִיר כָּעֵת אֶל הָרוּחוֹת.

לוּ שֵׂכֶל טוֹב הָיָה לְךָ וְזֹהַר,/ לֹא בְּאַלְבֻּרְז חִפַּשְׂנוּ לָנוּ מֶלֶךְ.

רֹאשְׁךָ פָּנוּי מִכֶּתֶר מְלָכִים,/ כִּי מֹחַ אֵין בּוֹ וְחָכְמַת גְּדוֹלִים. [1255]

אֱלוֹהַּ מַעֲנִיק כִּסֵּא מַלְכוּת/ לְאִישׁ חָכְמָה, עֵצָה, קוֹמָה וָזֹהַר."

מִלִִּים קָשׁוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו,/ וְאֶת גַּבּוֹ הִפְנָה אֵלָיו בְּזַעַם.

כְּשׁוּב גִּיו אֶל גּוּדַרְז,אָבִיו,אָמַר לוֹ:/"טוּס זֶה אֵינֶנּוּ אִישׁ עֵצָה וָדַעַת.

תֹּאמַר: “עֵינַיִם לוֹ וְלֹא תִּרְאֶינָה”;/מַעְדִּיף אֶת פַרִיבֻּרְז עַל כַּי־כֻסְרַוּ,

אַף כִּי אֵין כְּכֻסְרַוּ פָּרָשׁ נוֹעָז,/ וְשָׁהּ שֵׁנִי לוֹ לְאֻכָּף הַפָּז." [1260]

גודרז כועס על טוס    🔗

גּוּדַרְז חָרָה לוֹ וְאָמַר:"אַל עוֹד/ יֻחַד שֵׁם טוּס בֵּין נְסִיכֵי הָאָרֶץ.

נַרְאֶה לוֹ הַמִּשְׂרָה לְמִי יָאָתָה,/ לְמִי הַזֹּהַר, הַמַּזָּל, הַכֵּס."

שִׁבְעִים לוֹ וּשְׁמוֹנָה צֶאֱצָאִים –/ הִכָּה בַּתֹּף וְנָע אֶל הַמִּישׁוֹר.

שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשֵׁי שִׁרְיוֹן /יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ עַל סוּסֵי הַקְּרָב;

כֻּלָּם בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים יוֹצְאֵי/ גּוּדַרְז, מַצְבִּיא אִירָן, פַּחַד אוֹיְבָיו. [1265]

מִצַּד שֵׁנִי בָּא טוּס גִּבּוֹר הַחַיִל,/ צִוָּה לִקְשֹׁר אֶל הַפִּילִים תֻּפָּיו.

הַלּוֹחֲמִים חָגְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם/ וְלִפְנֵיהֶם בַּתָּוֶךְ נֵס כָּוֶה.

כִּרְאוֹת טוּס אֶת גּוּדַרְז עִם כָּל צְבָאוֹ,/אֲשֶׁר מֵרֹב סִמֵּא אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ,

שָׂם לֵב לְכֵס מַלְכוּת עַל פִּיל עָצוּם,/ כִּסֵּא נוֹצֵץ בִּשְׁבוֹ כִּנְהַר הַנִּיל,

וְעַל הַכֵּס הָרָם חֲגוּר מָתְנַיִם/ יָשַׁב נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר כַּי־כֻסְרַוּ. [1270]

סְבִיבוֹ מָאתַיִם פִּיל גְּדוֹלִים,/ תֹּאמַר: “אֵין בָּעוֹלָם עוֹד שָׁהּ כָּמוֹהוּ.”

עַל הַכִּסֵּא הִזְהִיר כְּמוֹ יָרֵחַ/ בָּאֳדָמִים אֲשֶׁר בְּקוֹבָעוֹ,

בְּשַׁרְשְׁרוֹת וּבִצְמִידֵי זָהָב./ בַּכַּף אָחַז אַלָּה, וְלָהּ רֹאשׁ פָּר.

טוּס נֶעֱצַב, וְשָׁת עֵצוֹת בַּלֵּב:/ "אִם אֲהַמֵּר עַל מִלְחָמָה וָחֶרֶב,

הַרְבֵּה יִפְּלוּ מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת,/ וְכָל אִירָן תִּהְיֶה לִשְׂדֵה קְרָבוֹת. [1275]

אַפְרָסִיָבּ יַצְהִיל פָּנִים לָזֹאת,/ וְרֹאשׁ מַזַּל תּוּרָן יֵעוֹר מִשְּׁנָת.

תּוּרָן תִּנְחַל אֶת כֵּס מַלְכֵי אִירָן,/ וְקֵץ יָקִיץ עַל כָּל תְּקוּפַת הזֹּהַר."

בָּחַר לוֹ טוּס אִישׁ תּוּשִׁיָּה נָבוֹן/ וְאֶל הַשָּׁהּ כָּוֻס שְׁלָחוֹ לֵאמֹר:

"אִם מֵאִתָּנוּ אִישׁ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב/ יָשִׂים עַל קֶשֶׁת חֵץ מֵעֵץ אָשׁוּר,

תִּפְרֹץ אֵיבָה הוֹרֶסֶת עִיר וּכְפָר,/אֲשֶׁר אַפְרָסִיָבּ חוֹלֵם מִכְּבָר." [1280]

גודרז וטוּס פונים אל כּאווּס בעניין המלוכה    🔗

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס אֶת הַדְּבָרִים/ הַנְּבוֹנִים, קָרַא אֵלָיו הַשְּׁנַיִם.

בָּא הַמַּלְאָךְ מֵעִם הַשָּהּ כָּוֻס/ אֶל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵי הַמַּצְבִּיאִים,

וּבְנֹעַם שָׂח: "וָתִיק לִמּוּד חַיִּים!/ אַל לָנוּ רַעַל בֶּחָלָב תִּמְסֹךְ.

הַנַּח הַחֶרֶב וּפַתַּח חֲגוֹר – / אַל תַּהֲפֹךְ הֶחָג לְיוֹם חָגָּא.

הָאַלּוּפִים הַשְּׁנַיִם בְּגַפָּם /אֵלַי יָבוֹאוּ בְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ." [1285]

גּוּדַרְז וְטוּס לִפְנֵי הַשָּׁהּ הוֹפִיעוּ,/ וְהֶעֱלוּ אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם.

פָּתַח פִּיו טוּס וְכֹה אָמַר לַשָּׁהּ:/ "הַמֶּלֶךְ אִם שָׂבַע כִּסֵּא וָכֶתֶר,

יַשְׁאִיר בִּידֵי הַבֵּן אֶת הָעוֹלָם,/ לוֹ הַגְּדֻלָּה, הַכֶּתֶר וְהַכֵּס.

אִם בֵּן לְךָ, מַדּוּעַ זֶה הַנֶּכֶד/ יֵשֵׁב עַל כִּסְאֲךָ, יִשָּׂא כִּתְרֶךָ?

לְפַרִיבֻּרְז קוֹמַת כַּיִים וָזֹהַר,/חוֹגֵר מָתְנַיִם הוּא כִּכְפִיר זוֹעֵם." [1290]

עָנָה גּוּדַרְז: "חֲסַר דֵּעָה אַתָּה,/ חָכָם גַּם לְעוֹלָם לֹא תֵּחָשֵׁב.

כְּסִיָוֻשׁ אִישׁ לֹא הָיָה עַד הֵנָּה,/ אָצִיל כָּמוֹהוּ, עֵר, שָׁקֵט, מָתוּן.

עַתָּה שׁוֹחֵר הָעֲלִילָה הַזֶּה הוּא בְּנוֹ,/תֹּאמַר:“כָּמוֹהוּ בְּקוֹמָה וּבְתֹאַר!”

אִם מוֹצָאוֹ מִצַּד אִמּוֹ מִתּוּר,/ לֹא סָר מִזֶּרַע הַכַּיִים כַּדָּת.

אֵין בְּאִירָן אָדָם שֵׁנִי כָּמוֹהוּ,/ וּמַה תַּכְלִית דְּבָרֶיךָ הַקָּשִׁים? [1295]

עֵינֶיךָ לֹא רָאוּ פָּנָיו עֲדַיִן,/ אֶת קוֹמָתוֹ וְאֶת הֲלִיכוֹתָיו.

אֶת הַגַּ’יְחוּן חָצָה בְּלֹא סִירָה,/ בְּזָהֳרוֹ בִּלְבַד וּבִרְצוֹנוֹ.

כְּפַרִידוּן, אֲשֶׁר לִפְנֵי שָׁנִים/ חָצָה אֶת הָאַרְוַנְד בְּאֵין סִירָה,

כִּי גְּבוּרָתוֹ וְזֹהַר אֱלֹהִים/ הִרְתִּיעוּ עֵין הָרֹעַ וְכַפָּיו.

יוֹתֵר מִזֶּה: לִנְקֹם אֶת דַּם אָבִיו/ חָגַר אֶת אַבְנֵטוֹ כִּכְפִיר זוֹעֵם. [1300]

הוּא מֵאִירָן יָסִיר עָמָל וָסֵבֶל,/ וְעַל אַפְרָסִיָבּ יָשִׂים כַּפּוֹ.

אָמַר לִי בַּחֲלוֹם סֻרוּשׁ הַטּוֹב:/ "זִיווֹ יַשְׁתִּיק קְרִיאַת הַמִּלְחָמָה.

אַחַר עָנְדוֹ אֶת כֶּתֶר הַגְּדוֹלִים,/ תִּרְגַּע הָאָרֶץ מִתְּלָאוֹת וָפָרֶךְ."

אָכֵן, יוֹצֵא יֶרֶךְ נַוּדַֹר אַתָּה,/ פּוֹחֵז כָּמוֹהוּ וַחֲסַר דֵּעָה.

לוּ נֶשֶׁק בְּיָדִי עַתָּה, חָזְךָ/ וְצַוָּארְךָ צָבַעְתִּי בְּדָמְךָ. [1305]

לוּ חֶרֶב לִי, הִפְלֵיתִי מַכּוֹתַי,/ וְשַׂמְתִּי קֵץ לַשֵׂחַ הַנִּבְעָר.

בֵּין הַכַּיִים אַתָּה מַדְלִיק אֵיבָה/ וּבְעַזּוּת אֶת טוֹבָתְךָ דָּרַשְׁתָּ.

הַשַּׁנַהְשָׁה יוֹדֵעַ כִּי הוּא מֶלֶךְ,/ וְיַעֲנִיק כִּסְאוֹ לִבְחִיר לִבּוֹ."

עָנָה לוֹ טוּס:" מַצְבִּיא שֵׂיבָה נִכְבָּד!/ דְּבָרִים קָשִׁים הִשְׁמַעְתָּ בּאָזְנַי.

אִם מִכַּשְׁוָד מוֹצָאֲךָ אַתָּה,/ טוּס בֶּן נַוּדַֹר אֲנִי, נָסִיךְ בֶּן שָׁהּ! [1310]

אִם חַרְבְּךָ סַדַּן בַּרְזֶל שׁוֹבֶרֶת,/ הֵן כִּידוֹנִי יַחְדֹּר לְלֵב הַר קָף.

אֲבָל בֵּינֵינוּ קְרָב מִלִּים זֶה לָמָּה?/ הַשָּׁהּ קוֹבֵעַ מִי יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו."

אָמַר גּוּדַרְז: “אַל עוֹד תַּכְבִּיר מִלִּים./ רוֹאֶה אֵינֶנִּי כִּי כְּבוֹדְךָ גָּדוֹל.”

וְאֶל כָּוֻס אָמַר:" שָׁהּ מְנֻסֶּה,/ נְהַג עַל פִּי הַנֹּהַג וְהַדָּת.

אֵלֶיךָ קְרָא אֶת שְׁנֵי הַצְּעִירִים/ הָאֲצִילִים וּבְנֶפֶשׁ מְאִירָה [1315]

וּבִתְבוּנָה בָּחְרָה מִבֵּין הַשְּׁנַיִם/ אֶת הַדָּגוּל בְּזֹהַר וּבְקוֹמָה,

וְלוֹ תִּתֵּן הַכֶּתֶר וְהַכֵּס,/ אִם כֵּס וְכֶתֶר וְצָבָא שָׂבַעְתָּ."

עָנָה כָּוֻס: "עֵצָה תְּפֵלָה יָעַצְתָּ./ הַשְּׁנַיִם יְקָרִים לִי בְּשָׁוֶה.

אִם הָאֶחָד מֵהֶם אֶבְחַר לְמֶלֶךְ/ יִשְׁמֹר לִי הַשֵּׁנִי טִינָה בַּלֵּב.

אֶבְחַר בְּתַחְבּוּלָה, אֲשֶׁר גַּם לֹא/ אֶחָד יִטֹּר אֵיבָה לִי בְּעַמֵּנוּ: [1320]

שְׁנֵי הַבָּנִים, צָבָא לְכָל אֶחָד,/ יֵצְאוּ מִיָּד אֶל שַׁעַר אַרְדַּבִּיל,

אֶל הַמָּחוֹז אֲשֶׁר מִבְצַר בַּהְמַן בּוֹ./ שָׁם אַהְרִימַן עוֹרֵךְ אֶת מִלְחַמְתּוֹ,

הוּא מְשַׁעְבֵּד אֶת הָעוֹבְדִים לָאֵשׁ,/ וְאֵין מוּבַּד מֵעֵז לְהִתְגּוֹרֵר שָׁם.

אֲשֶׁר יִכְבּשׁ אֶת אַרְדַּבִּיל בַּחֶרֶב,/ יִנְחַל מִמֶּנִּי אֶת כִּסֵּא הַכַּי."

שָׁמְעוּ גּוּדַרְז וְטוּס אֶת הָעֵצָה,/ אֲשֶׁר בְּפִי הַמֶּלֶךְ הַזָּהִיר, [1325]

שְׁנֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד אָבוּ לַעֲצָתוֹ,/ בְּאֵין לְאִישׁ עֵצָה טוֹבָה מִמֶּנָּה.

יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ,/ לְהֵעָרֵךְ עִם הַצְּבָאוֹת לַדֶּרֶךְ.

טוס ופריבּוּרז יוצאים למבצר בהמן ושבים ריקם    🔗

כְּבוֹא הַשֶׁמֶשׁ בְּמַזַּל אַרְיֵה, / כְּהִסָּתֵר הַלַּיְלָה מֵהָאוֹר,

מְמַהֲרִים הִגִּיעוּ פַרִיבָּרְז / וְטוּס לִפְנִי כֵּס מֶלֶךְ־הָעוֹלָם.

פָּתַח פִּיו טוּס אֶל כִּי־כָּוֻס וְשָׂח: / עַתָּה אֶקַּח צָבָא, פִּילִים, תֻּפִּים, [1330]

אָנִיף אֶת דֶגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה, / וּפְנֵי אוֹיְבֵנוּ הַוְרֻדִּים אַכְחִיל.

בְּזֹהַר פַרִיבֻּרְז וְהַכַּיִים / אֶחְגֹר אַבְנֵט מַלְכוּת עַל חֲלָצֵי.'

עָנָה הַשָׁהּ: כְּצֵאת צָבָא לַקְרָב, / אֵין מִסְפָּרוֹ עָרֵב לַתּוֹצָאוֹת.

בִּרְצוֹת אֲדוֹן הַשֶׁמֶשׁ וְהַסַהַר, / תִּזְכֶּה בְּהַצְלָחָה וּבְנִצְחוֹן.

אִם פַרִיבֻּרְז נָתַן יָדוֹ לָזֹאת, / עֲרֹךְ אֶת הַצָבָא וְצֵא מִיָּד. [1335]

טוּס בֶּן נַוּדַּר יָצָא עִם דֶּגֶל כָּוֶה / בְּנַעֲלֵי הַכָּתֶם לְרַגְלָיו.

פֹּה פַרִיבֻּרְז פִּקֵּד עַל הַמֶרְכָּז, / אַךְ טוּס וְהַפִּילִים, וְהַצָּבָא

הַשָּׂשׂ לַקְּרָב, הִקְדִימוּ בְּצֵאתָם, / וְלַמִּבְצָר שָׁמוּ פְנֵיהֶם כְּרוּחַ.

כְּהַגִּיעָם אֶל מְצוּדַת בַּהְמַן / קִבֵּל פְּנֵיהֶם שָׁרָב נוֹשֵׁף שַׁלְהֶבֶת.

רָאשֵׁי הַכִּידוֹנִים דָּלְקוּ מֵחֹם, / בַּשִּׁרְיוֹנִים הַלּוֹחֲמִים נִצְלוּ. [1340]

תֹּאמַר: “הָאֲדָמָה כֻּלָּהּ בּוֹעֶרֶת,/ וְהָאֲוִיר הוּא רֶשֶׁת אַהְרִימַן.”

חֵל הַמִּבְצָר, שְׂפָתוֹ בָּעֲנָנִים,/ אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יוּכַל לִתְקֹף אוֹתוֹ.

שָׂח טוּס אֶל פַרִיבֻּרְז לֵאמֹר:"אָדָם/ אַמִּיץ לֵב, כְּצֵאתוֹ לִשְׂדֵה הַקְּרָב

בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת, בִּפְלָצוּר וּבְחֶרֶב,/ חוֹתֵר לִשְׁבֹּר אוֹיְבוֹ לַהֲבִיסוֹ.

אַךְ לַמִּבְצָר אֵין דֶּרֶךְ; וְאִם יֵשׁ,/ אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ. [1345]

מָתְנֵינוּ תַּחַת הַשִּׁרְיוֹן נִצְלִים/ וּבַהֲמוֹת צְבָאֵנוּ נֶחְרָכוֹת.

אַל עוֹד תִּפְסַח עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים,/ הַמְּצוּדָה – לֹא יִכְבְּשֶׁנָּה אִישׁ."

שִׁבְעָה יָמִים הֵם שׁוֹטְטוּ סָבִיב,/ וְלֹא מָצְאוּ בָּהּ פֶּתַח אוֹ פִּרְצָה.

בַּסּוֹף אָמְרוּ נוֹאָשׁ, חָזְרוּ בְּלִי קְרָב;/ דַּרְכָּם הַמַּתִּישָׁה הָיְתָה לַשָּׁוְא.

כי־כוּסרַוּ יוצא למצודת בהמן וכובשהּ    🔗

כְּבוֹא הַיְדִיעָה לָאֲצִילִים/ וְאֶל גּוּדַרְז מִבְּנֵי כַּשְׁוָד לֵאמֹר: [1350]

“גַּם טוּס גַּם פַרִיבֻּרְז חָזְרוּ רֵיקָם;/ הִכּוֹן אַתָּה לָצֵאת לְהַתְקָפָה,”

חָגַר זֵינוֹ גּוּדַרְז לְקוֹל תְּרוּעָה – / כֻסְרַוּ, הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ, הוֹפִיעַ.

כִּסֵּא זָהָב, נוֹצֵץ בְּאַבְנֵי חֵן,/ הוּשַׂם עַל פִּיל, וּפָרָשֵׁי צָבָא

סָבִיב לוֹ עִם דְּגָלִים סְגֻלִּים./ עָלָה כֻסְרַוּ בְּנַעֲלֵי הַפָּז,

כֶּתֶר עִנְבָּר לוֹ וַעֲנַק זָהָב/ מְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. [1355]

אָמַר גּוּדַרְז:“הַיּוֹם הוּא הָרִאשׁוֹן/ לְשֶׁבֶת כַּי־כֻסְרַוּ עַל כֵּס אִירָן!”

עַל כֵּס הַפָּז יָשַׁב שׁוֹחֵר המַּעַשׂ,/ הַכֶּתֶר בְּרֹאשׁוֹ, בַּכַּף אַלָּה.

אֶל מְצוּדַת בַּהְמַן שָׂם פְּעָמָיו,/ וְגִיו אִתּוֹ, גּוּדַרְז וְחַיִל רַב.

כְּהַגִּיעָם עָבַר אֶל אֻכָּפוֹ,/ לָבַשׁ אֶת שִׁרְיוֹנוֹ, חָגַר מָתְנַיִם.

מֵעַל סוּסוֹ קָרָא סוֹפֵר מָהִיר,/ וְלוֹ הִכְתִּיב אִגֶּרֶת נִמְלָצָה. [1360]

כָּתְבוּ אוֹתָהּ בְּפַהְלַוִית קְדוּמָה/ וּבְעִנְבָּר, כְּדֶרֶךְ הַמְּלָכִים:

"מִכְתָּב זֶה בָּא מֵעֶבֶד אֱלֹהִים/ שׁוֹחֵר מַעַשׂ, כֻסְרַוּ הַמְהֻלָּל,

אֲשֶׁר בָּרַח מִכֶּלֶא אַהְרִימַן,/ וּבְעֵזֶר אֱלֹהִים טִהֵר כַּפָּיו,

כִּי הוּא, יַזְדָּן, נִשָּׂא וְרָם מִכֹּל,/ נוֹתֵן לַחְמֵנוּ וּמוֹרֵה דַּרְכֵּנוּ;

אֲדוֹן שַׁבְּתַאי, מַאְדִּים וְשֶׁמֶשׁ הוּא,/ מְקוֹר הַזֹּהַר וַאֲדוֹן הָאֹמֶץ. [1365]

לִי מִיָּדוֹ הַזֹּהַר וְהַכֵּס,/ גּוּף פִּיל וְצִפָּרְנֵי אַרְיֵה זוֹעֵף.

דַּע כִּי כָּל הָעוֹלָם הוּא מַמְלַכְתִּי,/ מֵרֹאשׁ הַשּׁוֹר וְעַד מַזַּל דָּגִים.

אִם הַמִּבְצָר הוּא נַחֲלַת הַדִּיו,/ אֲשֶׁר אוֹיֵב בְּנֶפֶשׁ אֱלֹהִים הוּא,

נִשְׁבַּעְתִּי בְּיַזְדָּן וּבְזָהֳרוֹ:/ רֹאשׁוֹ מֵעָב אֶל הֶעָפָר אַפִּיל.

וְאִם מִשְׁכַּן כְּשָׁפִים הַמְּצוּדָה,/ לִי לַקּוֹסְמִים אַךְ לְמוֹתָר צָבָא. [1370]

כְּהַשְׁלִיכִי אֶת פְּלָצוּרִי, אֶתְפֹּשׂ/ אֶת רָאשֵׁיהֶם שָׁם בַּעֲנִיבָתוֹ.

אֲבָל אִם שָׁם סַרוּשׁ הַמְבֹרָךְ,/ יִכּוֹן צְבָאִי לְהוֹרָאוֹת יַזְדָּן.

אָכֵן מִזֶּרַע אַהְרִימַן אֵינֶנִּי,/ כִּי זֹהַר לְנַפְשִׁי, קוֹמָה לַגּוּף.

בְּצַו יַזְדָּן אַחְרִיב אֶת הַמִּבְצָר,/ כִּי זֹאת פְּקֻדַּת הַשָּׁהַנְשָׁה עַצְמוֹ."

כֻסְרַוּ תָּפַשׂ כִּידוֹן אָרֹךְ בַּכַּף,/ אֵלָיו קָשַׁר אֶת הַמִּכְתָּב הַגֵּא, [1375]

וֶהֱנִיפוֹ כְּדֶגֶל לַמָּרוֹם,/ בְּעוֹד נַפְשׁוֹ לְזֹהַר מְלוּכָה.

צִוָּה אֶת גִּיו עִם הַכִּידוֹן בַּיָּד/ לָרוּץ אֶל הַחוֹמָה, וְכֹה אָמַר לוֹ:

"אִגֶּרֶת הַזְהָרָה זוֹ קַח מִמֶּנִּי,/ וַהֲבִיאָה אֶל קִיר הַמְּצוּדָה.

תְּקַע הַכִּידוֹן וּקְרָא בְּשֵׁם יַזְדָּן;/ סֹב הַמּוֹשְׁכוֹת וְשׁוּב מִיָּד אֵלֵינוּ."

מִיָּד נִגַּשׁ, אֶת הַכִּידוֹן לָקַח/ עוֹבֵד יַזְדָּן, גִּבּוֹר הַחַיִל גִּיו, [1380]

אֶת הַמִּכְתָּב הִצְמִיד אֶל הַחוֹמָה,/ וּמַלְאֲכוּת כֻסְרַוּ מָסַר כַּצָּו:

הִזְכִּיר אֶת שֵׁם יַזְדָּן נוֹתֵן הַטּוֹב,/ וְאֶת סוּסוֹ דִּרְבֵּן לָשׁוּב כְּרוּחַ.

אִגֶּרֶת אֲצִילָה זֹאת נֶעֶלְמָה/ בְּרַעַשׁ מַחֲרִיד וּבְאָבָק.

אוֹתָהּ שָׁעָה בְּצַו יַזְדָּן קָדוֹשׁ/ הִתְמוֹטְטָה חוֹמַת הַמְּצוּדָה

בְּקוֹל אַדִּיר, תֹּאמַר “רַעַם אָבִיב!”/הֵדָיו חָזְרוּ מֵהַר וּמִמִּישׁוֹר. [1385]

תֵּבֵל הִשְׁחִירָה כִּלְחָיֵי כּוּשִׁי./ חַמָּה,כִּימָה וָסַהַר נֶעֶלְמוּ,

תֹּאמַר: “עָלָה עָנָן שָׁחוֹר מֵאֶרֶץ,/ וְהַשָּׁמַיִם הֵם כְּלֹעַ כְּפִיר.”

כֻסְרַוּ דִּרְבֵּן הָרֶכֶשׁ הַשָּׁחוֹר,/ וְכֹה קָרָא אֶל מְפַקְּדֵי הַחַיִל:

“חִצִּים הַמְטִירוּ עַל הַמְּצוּדָה,/ קַשְּׁתוֹתֵיכֶם עֲשׂוּ עָבֵי אָבִיב!”

מִיָּד עָלָה עָנָן טָעוּן בָּרָד,/ בָּרָד מוֹרִיד מֵהָרָקִיעַ מָוֶת. [1390]

דִּיוִים הַרְבֵּה נָפְלוּ מֵהַחִצִּים,/ רַבִּים נָפְלוּ כִּיס מָרָתָם בָּקוּעַ.

אַחַר כָּל אֵלֶּה אוֹר בָּהִיר זָרַח,/ הָאֲפֵלָה חָמְקָה וְנֶעֶלְמָה,

מַשָּׁב נָעִים נֵעוֹר מִקְצֵה הָאֹפֶק,/ וּפְנֵי שָׁמַיִם הֶעֱלוּ חִיּוּךְ.

תֵּבֵל הָיְתָה כַּסַּהַר הַזּוֹרֵחַ/ בְּחֶסֶד אֵל וּבְזֹהַר הַנָּסִיךְ.

בְּצַו כֻסְרַוּ יָצְאוּ כָּל הַדִּיוִים,/ וְשַׁעַר הַמִּבְצָר נִגְלָה לָעַיִן. [1395]

מֶלֶךְ בְּנֵי הַחוֹרִין נִכְנַס בַּשַּׁעַר/ עִם הַזָּקֵן גּוּדַרְז הַכַּשְׁוָדִי.

מָצָא שָׁם עִיר בְּרוּכָה בְּכִכָּרוֹת,/ גַּנִּים בָּהּ, אַרְמוֹנוֹת וְאוּלַמּוֹת.

וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָאוֹר זָרַח,/ וּמִפָּנָיו נָסוֹגָה הָעֵיפָה,

צִוָּה כֻסְרַוּ לִבְנוֹת מִקְדָּשׁ לָאֵשׁ,/ אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ יִגַּע בָּעֲנָנִים.

הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב פְּלָצוּרִים/ עֲשֶׂרֶת, וּצְרִיחִים גְּבוֹהִים סָבִיב; [1400]

וְהַהֶקֵּף מַסַּע חֲצִי הַיּוֹם,/ לְשָׁם הֵבִיא וְשָׂם אָדַֹר גֻּשַׁסְפּ,

וּמִסְּבִיבוֹ הוֹשִׁיב אֶת מוּבַדָּיו,/ הוֹבְרָיו בַּכּוֹכָבִים וַחֲכָמָיו.

הוּא לֹא עָזַב אֶת הַמָּקוֹם, עַד כִּי/ מִקְדָּשׁ הָאֵשׁ עָשָׂה לוֹ רֵיחַ, צֶבַע.

אַחַר שָׁנָה הֶחְלִיט כִּי בָּאָה עֵת/ לְהֵעָרֵךְ לַדֶּרֶךְ וְלָצֵאת.

כּי־כוּסרַוּ חוזר כמנצח    🔗

הַיְדִיעוֹת עַל זֹהַר כַּי־כֻסְרַוּ / וּמִקְדָּשׁוֹ הִגִּיעוּ לְאִירָן. [1405]

כָּל הָעוֹלָם נִדְהַם וְהִתְפַּעֵל,/ אֵיךְ עֶלֶם זֶה זָכָה לְתִפְאָרָה.

הָאַלּוּפִים אֶחָד־אֶחָד נִגְּשׁוּ/ עִם מַתָּנוֹת וְשָׂשׂוּ לְבוֹאוֹ.

בֵּין אֲחֵרִים בָּא פַרִיבֻּרְז עִם צֶוֶת/ אַנְשֵׁי צָבָא, הָעֲרוּכִים כְּהָר.

מִיָּד קָפַץ מֵאַדְמוֹנוֹ לָאָרֶץ/ וְכֵן עָשָׂה כֻסְרַוּ מִשְּׁחַרְחָרוֹ.

הַדּוֹד נָשַׁק אֶת אַחְיוֹנוֹ עַל לֶחִי,/ וְכֵס זָהָב הִצִּיב למַעֲנוֹ. [1410]

עָלָיו הוֹשִׁיב בִּיקָר אֶת הַדָּגוּל,/ הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וּבֵרְכוֹ כְּשָׁהּ.

יָשַׁב הַשַּׁהְרְיָר עַל כֵּס הַפָּז/ וְכֶתֶר מְשֻׁבָּץ עַל תַּלְתַּלָּיו.

טוּס בָּא עִם דֶּגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה,/ עִם הַתֻּפִּים וְנַעֲלֵי הַפָּז.

שָׂמָם לִפְנֵי שׁוֹחֵר הָעֲלִילָה,/ נָשַׁק לָאֲדָמָה וְכֹה אָמַר:

"תֻּפִּים אֵלֶּה וְנַעֲלֵי הַפָּז/ וְדֶגֶל הַנַּפָּח – קָחֵם לְךָ. [1415]

רְאֵה מִי בַּצָּבָא רָאוּי לָהֶם,/ אָדָם הַמַּעֲלָה, גִּבּוֹר בֶּן חַיִל,

תְּנֵם לוֹ, כִּי אֵין אֲנִי רָאוּי לָהֶם./ מִשְׁגַּי רַבִּים; אִם חַי אֲנִי – דַּיֵּנִני."

בִּקֵּשׁ סְלִיחָה עַל כָּל דִּבְרֵי הַהֶבֶל,/ כִּי כְּבָר בִּטֵּל אֶת רְצוֹנוֹ לִמְלֹךְ.

הֵאִיר פָּנִים לוֹ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,/ חִיֵּךְ וְהוֹשִׁיבוֹ עַל הַכִּסֵּא.

אָמַר לוֹ: "דֶּגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה/ וְנַעֲלֵי הַפָּז הָאֲצִילִים, [1420]

רוֹאֶה אֵינֶנִּי אִישׁ מַתְאִים לָהֶם./ לְךָ יָאִים גַּם תֹּאַר גַּם מִשְׂרָה.

אֵין אִישׁ רָאוּי לָהֶם יוֹתֵר מִמֶּךָ,/ אֵין בְּלִבִּי עוֹד כָּל טִינָה אֵלֶיךָ.

אַתָּה פָּטוּר מִבַּקָּשַׁת סְלִיחָה,/ כִּכְלוֹת הַכֹּל לֹא מֶלֶךְ זָר אָבִיתָ."

בֶּן הַמַּזָּל שׁוֹחֵר הָעֲטָרָה,/ שָׂם פְּעָמָיו מִשָּׁם אֶל עֵבֶר פָּרְס.

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס כִּי מִדַּרְכּוֹ/ שָׁב כַּי־כֻסְרַוּ, הָעֶלֶם הַמַּצְלִיחַ, [1425]

אָץ לְקַדֵּם פָּנָיו בְּאוֹר פָּנִים; /הַלֵּב אֲשֶׁר זָקֵן הִצְעִיר מֵאשֶׁר.

כִּרְאוֹת כֻסְרַוּ סָבוֹ לְמֵרָחוֹק,/ הִתְחִיל צוֹחֵק, שִׂמְחָה קָפְצָה עָלָיו.

נִגַּשׁ בָּרֶגֶל וּבֵרַךְ זְקֵנוֹ, /וְהַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֵלָיו הִתְגַעְגַּע,

צָחַק אֵלָיו, חִבְּקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו,/ שִׁבַּח אֶת מַעֲשָׂיו וְכֹה אָמַר:

“הַכְּפִיר הַשָּׁב מֵהַמַּעֲרָכָה/ הֵבִיךְ לְבַב שׂוֹנְאָיו וְעֵינֵיהֶם.” [1430]

מִשָּׁם אֶל הָאַרְמוֹן, מְקוֹם הַכֶּתֶר, / חָזְקוּ הַשְּׁנַיִם וְעִמָּם הַיֶּתֶר.

כאווּס מושיב על כסאו את כוּסרַוּ    🔗

כְּהַגִּיעָם יָרְדוּ מֵאֻכְּפֵיהֶם,/ עַל שִׂפְתֵיהֶם וּבִלְבָבָם בְּרָכוֹת.

כֻסְרַוּ נִגַּשׁ, נָשַׁק כַּף יַד סָבוֹ,/ וּמוּל כִּסְאוֹ הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם.

אָחַז כָּוֻס־כַּי הַזָּקֵן בְּכַף /נֶכְדּוֹ וְהוֹבִילוֹ לִמְקוֹם שִׁבְתּוֹ,

וּבְלֵב שָׂמֵחַ הוֹשִׁיבוֹ תַּחְתָּיו. צִוָּה לָתֵת לוֹ כֶּתֶר הַכַּיִים, [1435]

נָשַׁק רֹאשׁוֹ וְשָׂם עָלָיו הַכֶּתֶר,/ וְהוּא עַצְמוֹ עָבַר לְכֵס אַחֵר.

מֵאוֹצָרוֹ הִגִּישׁ לוֹ מַתָּנָה,/ אִזְמָרַגְדִּים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת.

דִּבֵּר בְּשֶׁבַח סִיָוֻשׁ אָבִיו,/ אֲשֶׁר כֻסְרַוּ דָּמָה לוֹ בַּמַּרְאֶה.

מֵהַבִּירָה הִגִּיעוּ הַשּׁוֹעִים, /שָׂרֵי צָבָא, מוֹשְׁלִים, פְּקִידִים בְּכִירִים.

כֻּלָּם בֵּרְכוּהוּ כְּמַלְכָּם עַתָּה,/ וְאַבְנֵי חֵן וָפָז פִּזְּרוּ עָתָר. [1440]

זֶה דֶּרֶךְ הָעוֹלָם: בְּיָד אַחַת/ נוֹטֵל וּבַשְּׁנִיָּה מַגִּישׁ מַתָּת.

אָכֵן מַרְגִּיז אוֹתָנוּ הַשִּׁגְיוֹן:/ מַטָּה־מַעְלָה – אַיֵּה הַהִגָּיוֹן?

אִם לְבָבְךָ נוֹטֶה אֶל הַמָּחוֹל,/ אַל תַּעְצְרוֹ, יִשְׂמַח כָּל עוֹד יָכוֹל.

אַל תְּחַסֵּר אֶת נַפְשְׁךָ מִטּוּב,/ וְאַל תָּעִיק עַל רוּחֲךָ לַשָּׁוְא.

אֱכֹל דַּיֶּךָּ וְחַלֵּק מוֹתָר,/ וְאַל תַּשְׁאִיר יְגִיעֲךָ לַצָּר. [1445]

כָּל טוּב נָתַן לְךָ יַזְדָּן עוֹֹשֶׂךָ,/ הוּא גַּם יִדְאַג לְחֹטֶר שָׁרָשֶׁיךָ.

רְאֵה, מָה רַב הָעשֶׁר בְּתֵבֵל,/ שֻׁלְחָן עָרוּךְ כָּל טוּב כְּיַד הָאֵל.

גִּשְׁמֵי יַזְדָּן אֵינָם יוֹדְעִים צָיוֹן,/ אַל תֵּעָצֵב כָּל עוֹד מֵאִיר הַיּוֹם.

 

יג. כַּי –כֻסְרַוּ: שישים שנה מלך    🔗

פתיחה    🔗

הִנֵּה תַּמָּה הַהַגָּדָה הַהִיא,/ וַחֲדָשָׁה בְּפִי הַמְסַפֵּר:

אֵיכָה מָלַךְ כֻסְרַוּ מֵעַל כִּסְאוֹ,/ וְאֵיךְ שָׁלַח צָבָא לִגְבוּל תּוּרָן.

אִם בְּחַסְדּוֹ יִתֵּן לִי הַבּוֹרֵא/ בְּרִיאוּת טוֹבָה וַאֲרִיכוּת יָמִים,

אַשְׁאִיר סִפּוּר נוֹסָף לִקְהַל קוֹרְאַי/ מִסֵּפֶר הָאָבוֹת הַמְהֻלָּל.

כִּשְׁלֹחַ בְּרוֹשׁ בַּגָּן חֹטֶר חָדָש,/ וַאֲמִירוֹ עוֹלֶה עַד רֹאשׁ הַגָּג, [5]

יִשְׂמַח הָעֵץ לְעַלְוָתוֹ בָּרוּם,/ כִּי בֶּן מַזָּל הַנֵּצֶר וְחָכָם.

לֵב הַמַּזָּל מֵזִין אֶת יוֹנְקוֹתָיו,/ וְהָעוֹלָם שָׂמֵחַ עַל פִּרְיוֹ.

אִם לִמְלוּכָה נוֹלַד וְזֶה טִבְעוֹ,/ לְטוֹב יִשָּׂא נַפְשׁוֹ נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר.

נָשִׂים לִבֵּנוּ לִשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים,/ מֵהֶם בַּסּוֹף נַגִּיעַ לָרְבִיעִי.

הַמַּעֲלוֹת בַּזֶּרַע וּבָאֹפִי,/ קְשׁוּרוֹת וַאֲחוּזוֹת הֵן זוֹ בְּזוֹ. [10]

הֲיִתְקַיְּמוּ מִדּוֹת טוֹבוֹת בְּלִי אֹפִי?/ הַאִם אָצִיל רָאִיתָ בְּלִי מִדּוֹת?

אֲשֶׁר נוֹלַד בְּחֶסֶד אֱלֹהִים,/ יִשְׁמֹר נַפְשׁוֹ מֵרַע, יָדוֹ – מֵרֶשַׁע.

הַיַּחַשׂ בָּא מִזֶּרַע הָאָבוֹת,/ מִזֶּרַע רָם, טָהוֹר, בָּא פְּרִי מֻצְלָח.

מִדּוֹת אֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵאֲחֵרִים,/ אָמְנָם בְּיִסּוּרִים וּבְיֶגַע רַב.

הַחֲשׁוּבָה בַּמַּעֲלוֹת – הָאֹפִי;/ שִׂמְלַת כָּבוֹד הוּא, שַׁי מֵהַבּוֹרֵא. [15]

לְאֵלֶּה הַשָּׁלוֹשׁ הוֹסֵף אַחַת – /הַדַּעַת לְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב וָרַע.

כִּהְיוֹת כָּל הָאַרְבַּע בְּאִישׁ אֶחָד,/ יָנוּחַ מִקִּנְאָה, עָמָל וָרֹגֶז,

אַךְ לֹא מִמָּוֶת, כִּי תְּרוּפָה לוֹ אַיִן,/וְאֵין אָסוֹן צוֹרֵב, גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.

כֻסְרַוּ־כַּי לֹא חָסֵר אַחַת מֵאֵלֶּה/ כִּי גּוֹרָלוֹ תֹּאַם בִּרְצוֹן אֱלֹהַּ.

הנכבדים מברכים את כּי־כוּסרו    🔗

הַשַּׁהְרְיָר, כַּעֲלוֹתוֹ לִמְלֹךְ,/ וְשֵׁמַע שְׁמוֹ יָצָא בְּכָל הָאָרֶץ, [20]

יָשַׁב בְּכֵס הַמַּמְלָכָה הָרָם,/ וְעַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת הַגְּדֻלָּה;

זָרַע מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בָּעוֹלָם,/ וְנֶטַע הָעַוְלָה עָקַר מִשֹּׁרֶשׁ.

הָאֲצִילִים, כָּל שְׁאֵרֵי הַמֶּלֶךְ,/ אֲשֶׁר כְּתָרִים עָנְדוּ לְרָאשֵׁיהֶם,

כָּל אֲדוֹנֵי עוֹלָם, הַשַּׁלִּיטִים,/ וְכָל אַנְשֵׁי הַשֵּׁם אֵלָיו הִגִּיעוּ.

וְלֹא הָיָה בָּעֵת הַהִיא אָדָם,/ אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ לֹא שָׂם אָז בְּעֻלּוֹ. [25]

הֶחֳרָבוֹת הָפַךְ עָרֵי מוֹשָׁב,/ לִבּוֹת הָאוֹנְנִים גָּאַל מֵאֵבֶל.

עָבִים הֵבִיאוּ מַיִם בָּאָבִיב,/ שָׁטְפוּ מֵאֶרֶץ חֲלוּדָה וָצַעַר;

הָאֲדָמָה הָיְתָה כְּגַן הָעֵדֶן,/ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט מָלְאָה כָּל טוּב.

יָרְדוּ לָאָרֶץ אשֶׁר וְשָׁלוֹם,/ וְאַהְרִימַן יָדָיו כְּבוּלוֹת מֵרְשֹׁעַ.

שְׁלִיחִים מִכָּל הַחֲבָלִים הִגִּיעוּ,/ מִכָּל אַנְשֵׁי הַשֵּׁם וְהַמּוֹשְׁלִים. [30]

הַיְדִיעוֹת, כְּהַגִּיעָן נִימְרוּזָה, /אֶל הַמַּצְבִּיא רֻסְתַּם, מְאוֹר הָאָרֶץ,

לֵאמֹר: “הַמְבֹרָךְ עָלָה לִמְלֹךְ,/ וּרְקִיעַ הַגְּדֻלָּה הֲדוֹם רַגְלָיו,”

הִזְעִיק צְבָאוֹ מִכָּל הָעֲבָרִים,/ לָתֵת כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ.

אֵלָיו יָצָא רֻסְתַּם בְּלֵב שָׂמֵחַ,/ בְּרֹב הָדָר, עִם צֶבַע וְעִם רֵיחַ,

עִם זָל בֶּן סָם בֶּן נַרִימָן, וְעִם/ רָאשֵׁי כָּבֻּל, גְּדוֹלִים וְגַם קְטַנִּים – [35]

צָבָא הַמַּאֲפִיל אֶת הַמִּישׁוֹר,/ וְהַקּוֹרֵעַ בְּתֻפָּיו אָזְנַיִם.

זָל זֶה הוֹבִיל בָּרֹאשׁ, וְאַחֲרָיו/ רֻסְתַּם בָּא עִם הַדֶּגֶל הַסָּגֹל.

כְּבוֹא הַיְדִיעָה לְכַּי־כֻסְרַוּ:/ “רֻסְתַּם שׁוֹחֵר הַטּוֹב קָרֵב וּבָא,”

נֵעוֹר הָעָם כֻּלּוֹ כְּאִישׁ אֶחָד,/ וְנֶעֱרַךְ לְקַבָּלַת פָּנָיו.

הַשָּׁהּ שָׂמַח לְבוֹא הַמְהֻלָּל,/ וְשָׂח לַמְבַשֵּׂר: "שֵׁב הִתְרַוַּח. [40]

הָאִישׁ גִּדֵּל אֶת סִיָוֻשׁ אָבִי,/ מַעֲלוֹתָיו עָשׂוּ לוֹ שֵׁם בָּאָרֶץ."

צִוָּה אֶת גִּיו, גּוּדַרְז וְטוּס לָצֵאת/ בַּחֲלִילִים, תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת.

וּכְבָר הִרְעִימוּ הַתֻּפִּים בַּשַּׁעַר,/ הַגִּבּוֹרִים חָבְשׁוֹ אֶת קוֹבְעֵיהֶם.

כָּל עִיר וָעִיר הֵרִיעָה לִקְרָאתוֹ,/ יָצְאָה בְּקוֹל תֻּפִּים וּבִדְגָלִים.

הָאַלּוּפִים, וְחַיִל רַב אִתָּם,/ עָשׂוּ דַּרְכָּם יוֹמַיִם רְצוּפִים. [45]

פִּתְאֹם הוֹפִיעַ דֶּגֶל תַּהַמְתַּן,/ וְעַב אָבָק הַמִּתְאַבֵּךְ עַד שֶׁמֶשׁ.

עָלוּ קְרִיאוֹת, קוֹל חֲצוֹצְרוֹת וָתֹף,/ מֵהַמֶּרְכָּז גּוּדַרְז וְגִיו וְטוּס

חָפְזוּ אֶל גֵּו הַפִּיל גִּבּוֹר הַחַיִל./ כְּהַגִּיעָם בֵּרְכוּהוּ בְּשִׂמְחָה,

בְּאַהֲבָה חִבְּקוּהוּ עַל חָזָם,/ וְהוּא שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַשַּׁהְרְיָר.

מִתַּהַמְתַּן עָבְרוּ אֶל זָל בֶּן סָם,/ שָׂשִׂים לִפְנוֹת אֵלָיו בְּלֵב פָּתוּחַ. [50]

מִזָּל עָבְרוּ אֶל פַרָמַרְז נֶכְדוֹ,/ מְאֻשָּׁרִים לִרְאוֹת אֶת בֶּן הַחַיִל.

מִשָּׁם נָשְׂאוּ רַגְלַיִם אֶל הַשָּׁהּ,/ לִצְפּוֹת בְּזִיו הַכֶּתֶר הַנִּבְחָר.

כִּרְאוֹת כֻסְרַוּ אֶת תַּהַמְתַּן גֵּו פִּיל,/ נִגְּרוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת עַל לְחָיָיו.

יָרַד מִכֵּס הַמֶּלֶךְ לְבָרְכוֹ,/ וְזֶה נָשַׁק אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

פָּתַח כֻסְרַוּ לֵאמֹר: "יָא, פַּהְלַוָן,/ חֲיֵה בְּאשֶׁר וְתָאִיר נַפְשֶׁךָ! [55]

אוֹמֵן אָבִי הָיִיתָ; הֶחָכָם/ וְהֶעָצוּר בַּלּוֹחֲמִים אַתָּה."

כֻסְרַוּ חִבֵּק אֶת רֹאשׁ זָל בִּזְרוֹעוֹתָיו,/ בְּעוֹד לִבּוֹ בּוֹכֶה עַל מוֹת אָבִיו.

בַּכֵּס אֶצְלוֹ הוֹשִׁיב אֶת הָאוֹרְחִים,/ וּבְשֵׁם יַזְדָּן בֵּרַךְ בּוֹאָם אֵלָיו.

רֻסְתַּם בָּחַן אוֹתוֹ מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל,/ מַה טִּיב שִׁבְתּוֹ, שִׂיחוֹ וַעֲצָתוֹ.

פָּנָיו אָדְמוּ מִדָּם, לִבּוֹ כָּאַב,/ כִּי אֲרַשְׁתּוֹ הִזְכִּירָה סִיָוֻשׁ. [60]

אֶל מֶלֶךְ הָעוֹלָם אָמַר: "יָא, שָׁהּ!/ אַתָּה יָד לְאָבִיךָ בָּעוֹלָם.

מַכִּיר אֵינֶנִּי מֶלֶךְ, זֹהַר לוֹ/ כְּזָהָרְךָ, כְּזֹהַר מוֹלִידְךָ."

אַחַר עָזְבָם מְקוֹם שִׁבְתָּם בַּכֵּס,/ עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּטוּב הָאָרֶץ.

יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ עַל גְּבִיעַ יַיִן,/ וְרַק אַחַר חֲצוֹת עָצְמוּ עֵינַיִם.

כּי־כוּסרו תר בממלכתו    🔗

חַרְבּוֹ הַמַּבְרִיקָה שָׁלַף הַשֶּׁמֶשׁ,/ רֹאשׁוֹ הִסְתִּיר הַלַּיְלָה הָאָפֵל. [65]

קוֹל חֲלִילִים עָלָה מֵהֶחָצֵר,/ כִּי בָּאוּ אֶל הַשָּׁהּ גְּדוֹלֵי תֵּבֵל,

כְּטוּס, גּוּדַרְז וְגִיו אַמִּיץ־הַלֵּב,/ וּכְמוֹ גְֻּרִּגין, רֻהָּם וְגֻסְתַּהַם.

הָאַלּוּפִים כֻּלָּם הִגִּיעוּ אֶל/ אוּלַם הַקַּבָּלָה הַמְהֻלָּל.

כְּהִתְאַסְּפָם לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ,/ אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל שָׂרֵי צְבָאוֹ:

"כָּלָה הִיא מֵעִמִּי לָשׁוּט בָּאָרֶץ,/ לָתוּר גְּבוּלוֹת אִירָן הַמְהֻלֶּלֶת. [70]

דַּרְכֵּנוּ נַעֲשֶׂה כְּמוֹ בַּצַּיִד,/ אַף נְבַלֶּה יָמֵינוּ בְּשִׂמְחָה."

הַנִּכְבָּדִים נֵאוֹתוּ לַתָּכְנִית,/ לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וְלָתוּר בָּהּ.

יָצְאוּ לַצַּיִד מֶלֶךְ הָעוֹלָם/ וְהַגִּבּוֹר הַמְהֻלָּל רֻסְתַּם,

אִתָּם הִגִּיעוּ הַשָּׂרִים כְּגִיו,/ כְּמוֹ גּוּדַרְז יוֹצֵא יֶרֶךְ כַּשְׁוָד,

כְּמוֹ שָׁפּוּר וְהַסַּיָּף בַּהְרָם,/ כְּמוֹ גֻּרְגִּין וְהַקַּשָּׁת בִּיזַ’ן, [75]

כְּמוֹ פַרְהָד, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן/ וְגֻרָזֶה הַטּוֹב בַּלּוֹחֲמִים –

צָבָא מֵעִיב עַל שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ/ מֵרֹב שִׁרְיוֹן, אַלּוֹת וְקוֹבָעִים.

מֵהַחַיָּה הַהֲרוּגָה בַּצַּיִד/ נִדְמוּ מִישׁוֹר וָדֶרֶךְ לִשְׂדֵה קֶטֶל.

בְּמֶרְחֲבֵי אִירָן כֻּלָּהּ עָבַר,/ בָּא לִמְקוֹמוֹת יִשּׁוּב וַעֲזוּבָה.

אֶת כָּל הָאֲדָמוֹת הַנְּשַׁמּוֹת/ מֵאֵין יוֹשֵׁב, הַחֲרֵבוֹת בְּלִי צֶדֶק, [80]

בְּכֶסֶף אוֹצָרוֹ יִשֵּׁב שֵׁנִית,/ וְלֹא עָיַף מִצֶּדֶק וּמֵחֶסֶד.

בְּכָל עָרֵי אַרְצוֹ שָׁהָה תְּקוּפָה,/ הֵקִים כִּסְאוֹ בָּהֶן כְּבַר מַזָּל.

לֹא חָס עַל אוֹצָרוֹ וְעַל יֵינוֹ,/ בְּדִינָרָיו פֵּאֵר אֶת הָעוֹלָם.

מֵעִיר אַחַת הָלַךְ לְעִיר שְׁנִיָּה,/ אִתּוֹ הֵבִיא כִּסְאוֹ, כִּתְרוֹ וְיַיִן.

וְכֹה בָּא לְאָדַֹר־אָבָּדְגָן/ עִם אַלּוּפָיו וְנִכְבְּדֵי הָעָם. [85]

בְּמִשְׁתָּאוֹת וּבְדַהֲרַת סוּסוֹ/ הִגִּיעַ אֶל מִקְדַּשׁ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ.

פֹּה, בְּמִקְדַּשׁ הָאֵשׁ, נָשָׂא תְּפִלָּה,/ הַלֵּל וָשֶׁבַח לְבוֹרֵא עוֹלָם.

כְּכַלּוֹתוֹ יָצָא מִשָּׁם טוֹב לֵב/ וְשָׂם פָּנָיו אֶל שָׁהּ אִירָן, כָּוֻס.

שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים יָשְׁבוּ יַחְדָּו,/ וְלֹא פָּסְקָה הַחֲגִיגָה לְרֶגַע.

כְּהִמָּלֵא הָרֹאשׁ שֵׁכָר תּוֹסֵס,/ שָׁכְבוּ עַל מִשְׁכָּבָם לְהִנָּפֵשׁ. [90]

כּי־כוּסרו וכּאווּס נשבעים להינקם מאפראסיאבּ    🔗

כְּבָר הֶעֱלָה הַבֹּקֶר יוֹם בָּהִיר,/וָאֳדָמִים פִּזֵּר עַל הֶעָפָר.

אֲדוֹן הָאָרֶץ וְכָּוֻס סָבוֹ – / שְׁנֵי מְלָכִים דְּגוּלִים וּמַצְלִיחִים –

יָשְׁבוּ עִם זָל וְעִם רֻסְתַּם יַחְדָּו,/ וְכַּי־כָּוֻס הִשְׁמִיעַ הֲגִיגָיו.

תְּחִלָּה דִּבֵּר בִּגְנוּת אַפְרָסִיָבּ,/ וּבְדַם עֵינָיו רָחַץ אֶת לְחָיָיו,

מַה זֶּה הַשָּׁהּ עוֹלֵל לְסִיָוֻשׁ,/ אֵיךְ מֵאִירָן הֵרִים אָבָק שָׁחוֹר, [95]

אֵיךְ אֲצִילִים הַרְבֵּה שָׁבְקוּ חַיִּים,/ וְסֵבֶל רַב שָׂבְעוּ נָשִׁים וָטָף.

אָמַר: "הַרְבֵּה עָרִים אַתָּה מוֹצֵא,/ אֲשֶׁר הָרַס אַפְרָסִיָבּ כָּלָה.

לְךָ, נֶכְדִּי, מַתְּנוֹת יַזְדָּן כֻּלָּן:/ צָבָא גָּדוֹל, חָכְמָה וּזְרוֹעַ כֹּחַ,

לְךָ גְּדֻלָּה וְזֹהַר וּמַזָּל,/ אַתָּה דָּגוּל מִכָּל הַמְּלָכִים.

לָכֵן אֲנִי דּוֹרֵשׁ שְׁבוּעָה מִמֶּךָּ,/ וְלֹא תָּסוּר יָמִין אוֹ שְׂמֹאל מִמֶּנָּה, [100]

כִּי תְּמַלֵּא לִבְּךָ נָקָם מֵאֵת/ אַפְרָסִיָבּ וְלֹא יִכְבֶּה אִשּׁוֹ.

עֲצֹם עֵינֶיךָ לְקִרְבַת אִמְּךָ!/ וְאָזְנְךָ אֱטֹם לַדִּבּוּרִים;

אַל יְפַתּוּךָ עֹשֶר וְשִׁפְעָה/ בְּשִׂמְחָתְךָ אוֹ בַּעֲטֹף לִבֶּךָ.

אַל תִּתְפַּתֶּה לִסְטוֹת מִדַּרְכְּךָ/ בְּחֶרֶב אוֹ אַלָּה, בְּכֵס אוֹ כֶּתֶר.

עַתָּה אַגִּיד מַה שֹּׁרֶשׁ הַשְּׁבוּעָה,/ אֲשֶׁר תִּקְשֹׁר לִבְּךָ וּתְבוּנָתְךָ. [105]

הִשָּׁבְעָה לִי בְּאֵל הַמְּאוֹרוֹת,/ בַּכֶּתֶר, בַּכִּסֵּא וּבַחוֹתָם,

בְּצֶדֶק פַרִידוּן וּבְמִדּוֹתָיו,/ בְּנַפְשְׁךָ אַתָּה וּבְדַם אָבִיךָ,

בְּזֹהַר הַמַּלְכוּת וּבְכוֹכָבְךָ,/ כִּי לֹא תָּסוּר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר,

כִּי לֹא שָׁלוֹם, רַק חֶרֶב וְאַלָּה/ יָגֵנּוּ עַל כְּבוֹדְךָ וְקוֹמָתְךָ."

כִּשְׁמֹעַ זֹאת הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר,/ הִפְנָה פָּנָיו וְנִשְׁמָתוֹ לָאֵשׁ, [110]

וְכֹה נָדַר: "בֵּאלֹהֵי הַצֶּדֶק,/ בְּאוֹר הַיּוֹם, בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה,

בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּיָּרֵחַ וּבַכֶּתֶר,/ בַּכֵּס, בַּחֶרֶב, וּבְחוֹתַם הַשָּׁהּ –

לָנֶצַח לֹא אֶשְׁאַל לְאָהֳבוֹ,/ וְלֹא אֶרְאֶנּוּ אַף בַּחֲלוֹמִי."

אֶת הַשְּׁבוּעָה כָּתְבוּ בְּפַּהְלַוִית/ עַל מְגִלַּת מַלְכוּת בְּשׂוּמָה בְּמֻשְׁק.

אֶת זָל וְאֶת רֻסְתַּם מִנָּה עֵדִים,/ עֵדִים הָיוּ גַּם כָּל הַמְפַקְּדִים. [115]

אֶת הָאִגֶּרֶת, חֲתוּמָה כַּחֹק,/ בִּידֵי רֻסְתַּם הִנִּיחַ לְמִשְׁמֶרֶת.

כְּתֹם הַמְּלָאכָה, קָרָא מִשְׁתֶּה,/ וְהַמּוֹשָׁב הָיָה שׁוֹנֶה הַפַּעַם,

שִׁבְעָה יָמִים בְּנֵבֶל וּבְשֵׁכָר/ בִּלּוּ הַנִּכְבָּדִים בִּזְבוּל כָּוֻס.

בְּבֹקֶר יוֹם שְׁמִינִי חָפַף כֻסְדַרּו/ רֹאשׁוֹ, עָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל הַמִּקְדָּשׁ,

וּבוֹ הִבִּיעַ אַהֲבָה וָשֶׁבַח/ לְאֵל בּוֹרֵא רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. [120]

שָׁם כָּל הַלַּיְלָה עַד עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ,/ וּבִדְמָעוֹת חַמּוֹת, קָרָא לֵאמֹר:

"שׁוֹפֵט צֶדֶק וֶאֱלֹהִים אֶחָד,/ אָדוֹן הַזָּן עוֹלָם, מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ!

עוֹדֶנִּי נַעַר וַחֲסַר צָבָא,/ מֵהֶבֶל הַדְּרָקוֹן אוֹתִי גָּאַלְתָּ.

אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי מַצְבִּיא תּוּרָן/ אִישׁ חֲמָסִים, וְחֵטְא לֹא יַרְתִּיעֶנּוּ.

קִלְלָתוֹ רוֹבֶצֶת עַל הָאָרֶץ,/ לֵב הַחַפִּים מָלֵא אֵלָיו נָקָם. [125]

שְׂדוֹתֵינוּ הַבְּרוּכוֹת שִׁלַּח בָּאֵשׁ,/ וְסֵבֶל רַב שָׁפַךְ עַל גִּבּוֹרֵינוּ.

דַּם סִיָוֻשׁ עַל לֹא אָשָׁם הִגִּיר,/ וְנַפְשׁוֹתֵינוּ לִנְתָחִים בִּתֵּר.

אֵימָה גְּדוֹלָה הִפִּיל עַל הַשָּׁהִים,/ וְשִׁלְטוֹנוֹ הוּא רַעַל לָעוֹלָם.

אַתָּה מַכִּיר אָפְיוֹ הַמְרֻשָּׁע,/ אֶת מוֹצָאוֹ הָרַע וְכִשּׁוּפָיו."

זְמַן רַב שָׁכַב אַפַּיִם בֶּעָפָר,/ וְלַבּוֹרֵא קָרָא דִּבְרֵי הַלֵּל. [130]

כְּכַלּוֹתוֹ, חָזַר לִמְקוֹם שִׁבְתּוֹ,/ וְאֶל שָׂרֵי צְבָאוֹ גְּאֵי הָרֹאשׁ

פָּנָה לֵאמֹר: "שָׂרַי, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם,/ שׁוֹלְפֵי הַחֶרֶב אַמִּיצֵי הַלֵּב!

עָבַרְתִּי אֶת אִירָן בְּרַמָּכִי/ מִפֹּה וְעַד מִקְדַּשׁ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ

וְלֹא רָאִיתִי בֶּן אָדָם שָׂמֵחַ,/ גַּם אִם עָשִׁיר וּבַעַל קַרְקָעוֹת.

אַפְרָסִיָבּ פָּגַע בְּכָל אֶחָד,/ כָּל לֵב דַּוָּי, כָּל עַיִן בּוֹכִיָּה. [135]

אֲנִי רִאשׁוֹן בְּנִפְגְּעֵי הַלֵּב,/ סוֹבֵל מֵהָרָשָׁע בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ.

שֵׁנִי – סָבִי, הַמֶּלֶךְ הָאָצִיל,/ בַּאֲנָחוֹת קָרוֹת מַסְפִּיד אֶת בְּנוֹ.

יוֹשְׁבֵי אִירָן, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים,/ קוֹרְאִים חָמָס עַל הֶרֶג, שֹׁד וָעֹשֶק.

אִם יְדִידַי בְּלֵב שָׁלֵם אַתֶּם,/ נֶאֱמָנִים תָּמִיד בְּלֵב וּבְנֶפֶשׁ,

אֶחְגֹּר מָתְנַי בְּעֹז לִנְקַם אָבִי,/ אָסִיר הָרַע מֵעַל הָאִירָנִים. [140]

אִם תְּחַדְּשׁוּ אֶת הַמַּעֲרָכָה,/ וּבָהּ תִּלָּחֲמוּ כַּנְּמֵרִים,

אֵצֵא אֲנִי לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה,/ וְהֶהָרִים יִהְיוּ מִישׁוֹר בַּקְּרָב.

עֲווֹן הַדָּם אֲשֶׁר עוֹד יִשָּׁפֵךְ/ הוּא לְבַדּוֹ יִשָּׂא, לֹא אִישׁ אַחֵר;

אַךְ אִישׁ מֵאֲנָשֵׁינוּ אִם יִפֹּל,/ מְנוּחָתוֹ תִּהְיֶה בְּגַן הָעֵדֶן.

וּבְכֵן, מַה בְּפִיכֶם? מַה תְּשׁוּבַתְכֶם?/ עוּצּו עֵצָה בְּרוּכָה כֻּלְּכֶם יַחְדָּו. [145]

אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי הוּא פָּתַח בָּרִיב – /הַאִם יִהְיֶה מַרְגּוֹעַ גְּמוּל הָרֶשַׁע?"

הַמְפַקְּדִים עָרְכוּ אֶת תְּשׁוּבָתָם,/ בְּלֵב דּוֹאֵג הֵם קָמוּ מִשִּׁבְתָּם

וְכֹה אָמְרוּ: "יִהְיֶה לִבְּךָ תָּמִיד/ שָׂמֵחַ וּפָטוּר מִדְּאָגָה.

לִפְקֻדָּתְךָ אֲנַחְנוּ גּוּף וָנֶפֶשׁ,/ סִבְלֵנוּ וְאָשְׁרֵנוּ בְּיָדֶיךָ.

לָמּות נוֹעַדְנוּ מִלֵּדָה וָבֶטֶן,/ כֻּלָּנוּ בְּנֵי חוֹרִין, אַךְ עֲבָדֶיךָ." [150]

אַחַר תְּשׁוּבָה כָּזֹאת מֵהַקָּהָל,/ מִטּוּס, מִגֵּו הַפִּיל וּמִגּוּדַרְז,

אוֹרוּ פָּנָיו כְּפֶרַח אַרְגְּוָן,/ כִּי בַּר מַזָּל הָיָה וְשָׁהּ צָעִיר.

עַתָּה בֵּרַךְ אֶת הָעוֹמְדִים בַּפָּרֶץ:/ “יִרְבּוּ כָּאֵלֶּה לוֹחֲמִים בָּאָרֶץ.”

כּי־כוּסרו עורך מפקד הגיבורים    🔗

סָבַב הַשַּׁחַק פְּעָמִים הַרְבֵּה,/ עַד בִּ“בְתוּלָה” הֶרְאָה פָּנָיו הַשֶּׁמֶשׁ.

כֻסְרַוּ קָרָא אֶת מוּבַּדֵּי הַפֶּלֶךְ,/ וְדָן עִמָּם בַּמִּתְעַתֵּד לִקְרוֹת. [155]

סָגַר אוּלַם הַכֶּתֶר לִשְׁבוּעַיִם,/ וּמֵחָדָשׁ עָרַךְ רְשִׁימוֹתָיו.

צִוָּה כֻסְרַוּ אֶת מַזְכִּירָיו לִקְרֹא/ אֶת שְׁמוֹת גְּדוֹלֵי הָעָם וְאֶת קְטַנָּיו,

וְהוּא כְּתָבָם בַּסֵּפֶר כָּרָאוּי,/ וּמַה תַּפְקִיד הוֹעִיד לְאִישׁ וָאִישׁ.

תְּחִלָּה קְרוֹבֵי כָּוֻס־כַּי נִרְשְׁמוּ,/ מֵאָה וַעֲשָׂרָה שָׂרֵי צָבָא,

וּפַרִיבֻּרְז בְּרֹאשׁ הַלּוֹחֲמִים,/ כִּי בֶּן כָּוֻס הָיָה וְדוֹד הַשָּׁהּ. [160]

עַתָּה בָּחַר שְׁמוֹנִים יוֹצְאֵי נַוּדַֹר,/ כֻּלָּם נוֹשְׂאֵי אַלָּה וְלוֹחֲמִים,

וְאַלּוּפָם זַרַסְפּ בֶּן טוּס, אֲשֶׁר/ בְּכָל צָרָה נָשָׂא דַּאֲגָתָם,

וְהוּא תִּפְאֶרֶת הַכַּיִים, כִּתְרָם,/ אָמַּן הַחֶרֶב, הָאַלָּה, הַתֹּף.

שְׁלִישִׁי בַּתּוֹר גּוּדַרְז, מִבְּנֵי כַּשְׁוָד,/ כָּל עֲצוֹתָיו הוֹעִילוּ לַצָּבָא.

צֶאֱצָאִים שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה לוֹ,/ עַזִּים בָּהָר וּפָרָשֵׁי מִישׁוֹר. [165]

בְּגַאֲוָה נָשְׂאוּ אֶת נֵס כָּוֶה,/ הֵאִירוּ כֵּס הַכַּי וּמַזָּלוֹ.

שִׁשִּׁים הֵם וּשְׁלשָׁה בְּנֵי גֻּזְ’דַּהַם,/ כֻּלָּם שָׂרִים וְגֻסְתַּהַם רֹאשָׁם.

קְרוֹבֵי מִילַד מֵָאה רוֹכְבִים הָיוּ,/ וּמַצְבִיאֶם גֻּרְגִּין הַמְנַצֵּחַ.

מִזֶּרַע תַּוָבֶּה יוֹצְאֵי־צָבָא /שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה, עַל הָאוֹצָר,

וַעֲלֵיהֶם בַּרְתֶּה גִּבּוֹר הַחַיִל,/ שׁוֹמְרָם וְתִפְאַרְתָּם בִּשְׂדֵה הַקְּרָב. [170]

שְׁלוֹשִׁים וְעוֹד שְׁלשָׁה מִבְּנֵי פַּשַׁנְג,/ אֲשֶׁר נִשְׁקָם בַּקְּרָב הָיָה הָרֹמַח.

אוֹתָם הִפְקִיד בִּידֵי חֲתַן טוּס, רִיו,/ אַמִּיץ הָיָה, גִּבּוֹר וְגַם חָכָם,

בַּמִּלְחָמָה יָצָא לִפְנֵי תֻּפָּיו,/ מִשְׂגַּב הַלּוֹחֲמִים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

קְרוֹבֵי בַּרְזִין שִׁבְעִים יוֹצְאֵי־צָבָא/ הָיוּ כַּאֲרָיוֹת בְּיוֹם הַקְּרָב.

שׁוֹמְרָם וּמַצְבִּיאָם הָיָה פַרְהָד,/ וְהוּא בִּשְׂדֵה הַקְּרָב סַדַּן פְּלָדָה. [175]

מִגֻּרָזֶה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים /צֶאֱצָאִים, וְגֻרָזֶה שָׂרָם.

הָיוּ נוֹסָף עַל אֵלֶּה אַלּוּפִים,/ שׁוֹעִים, שָׂרִים וַאֲדוֹנִים גְּדוֹלִים;

אִישׁ לֹא יָדַע לִמְנוֹת אֶת מִסְפָּרָם/ מֵרֹב אַנְשֵׁי הַשֵּׁם וְהֶהָדָר –

עַתָּה רָשְׁמוּ בְּסֵפֶר שָׁהּ אִירָן/ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם עַד אַחֲרוֹן בָּהֶם.

כְּתֹם מִפְקַד הַלּוֹחֲמִים כַּדָּת,/ שְׁלָחָם הַשָּׁהּ אֶל מֶרְחֲבֵי אִירָן [180]

וְשָׂח:" בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ יִשָּׁמְעוּ/ הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַפַּעֲמוֹנִים –

הָאוֹת לַמִּלְחָמָה בַּתּוּרָנִים./ שְׂמֵחִים אָז שׁוּבוּ לְמַסַּע הַקְּרָב."

הִרְכִּינוּ רָאשֵׁיהֶם הַלּוֹחֲמִים,/ וּפֶה אֶחָד בֵּרְכוּהוּ וְאָמְרוּ:

"אָי, מֶלֶךְ מְפֹאָר, נוֹשֵׂא הַזֹּהַר,/ הַמַּאֲצִיל אוֹרָה עַל כֵּס וָכֶתֶר!

כֻּלָּנוּ אוֹהֲבֶיךָ הַדְּבֵקִים,/ מִנִּי מַזַּל “טָלֶה” וְעַד “דָּגִים”." [185]

כוּסרַוּ מעניק מאוצרותיו לגיבורים    🔗

מִכָּל מָקוֹם בּוֹ רָעוּ הַסּוּסִים/ הוּבְאוּ הָעֲדָרִים לַמִּכְלָאוֹת.

צִוָּה הַשָּׁהּ: "הָאָמָּנִים בַּחֶבֶל/ אֲשֶׁר נָחוּשׁ גֵּוָם בִּשְׂדֵה הַקְּרָב,

פְּלָצוּרֵיהֶם יָטִילוּ, וְרָאשֵׁי /הָרַמָּכִים בַּעֲנִיבוֹת יִלְכֹּדוּ."

כְּתֹם הַמַּעֲשֶׂה, אַלָּה בַּכַּף,/ יָשַׁב אֲדוֹן אִירָן בְּכֵס הַפָּז,

פָּתַח אוֹצַר כַּסְפּוֹ וְכֹה אָמַר:/ "הַמִּכְמַנִּים אַל יִגָּנְזוּ בְּסוֹד. [190]

בִּימֵי תְּלָאָה וּמִלְחֲמוֹת נָקָם/ צוֹפִים בְּבוּז עַל מִכְמַנִּים וָכֶסֶף.

הָבָה וְנוֹצִיאֵם לַגִּבּוֹרִים,/ וְיַעֲלֶה עַד שֶׁמֶשׁ פְּרִי גִּזְעֵנוּ.

מַדּוּעַ נִמְנְעֵם מִלּוֹחֲמֵינוּ/ בְּלִי לְהוֹעִיל בָּהֶם לָאֲנָשִׁים?"

מֵאָה גְּלִילֵי אֲרִיג רִקְמָה מֵרוּם,/ צִיּוּרֵיהֶם פְּנִינִים עַל שְׂדֵה זָהָב,

גַּם מֶשִׁי, גַּם אָרִיג וּשְׁאָר מִינֵי בַּדִּים/ בְּפָז, וְכוֹס מְלֵאָה מַרְגָּלִיּוֹת [195]

הוּבְאוּ לִפְנֵי כִּסֵּא הַשַּׁהְרְיָר,/ וְכֹה אָמַר הַשָּׁהּ אֶל לוֹחֲמָיו:

"הִנֵּה מְחִיר הָרֹאשׁ חֲסַר הָעֶרֶךְ,/ רֹאשׁ פַּלָשָׁן, הָרַהַב הַנּוֹרָא,

אֲשֶׁר הָכְרַז מַצְבִּיא צִבְאוֹת תּוּרָן,/ בִּזְמַן עֵרָנוּתוֹ שָׁהּ תּוּר יָשֵׁן.

אֶל מַחֲנֵנוּ מִי בְּיוֹם הַקְּרָב/ יָבִיא רֹאשׁוֹ, חַרְבּוֹ וְרַמָּכוֹ?"

מִיָּד קָם עַל רַגְלָיו בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו,/ קָשַׁר מָתְנָיו לְהִלָּחֵם בָּרַהַב. [200]

אָכֵן אָסַף אֶת הָאָרִיג וְאֶת/ מִבְחַר הָאֲבָנִים בְּכוֹס הַפָּז,

הִרְבָּה שְׁבָחִים לַשָּׁהּ, בַּסּוֹף קָרָא:/ “יִשָּׂא רֹאשְׁךָ הַכֶּתֶר עַד עוֹלָם!”

מִשָּׁם חָזַר בֶּן גִּיו לִמְקוֹם שִׁבְתּוֹ/ וְהֶחֱזִיק בִּגְבִיעַ הַפְּנִינִים.

עַתָּה צִוָּה הַשָּׁהּ אֶת הַגִּזְבָּר/ הָבֵא שְׂמָלוֹת שְׁזּרוֹת זָהָב מָאתַיִם,

פַּרְווֹת בִּיבָר וּמֶשִׁי מְצֻיָּר,/ שְׁתֵּי אֲמָהוֹת יָפוֹת חוֹגְרוֹת מָתְנַיִם, [205]

וְכֹה אָמַר: "הַמַּתָּנָה הַזֹּאת,/ וְשֶׁפַע מַתָּנוֹת שׁוֹנוֹת אַרְעִיף

לָאִישׁ אֲשֶׁר יַנִּיחַ לְפָנַי,/ קֳבָל כָּל מְפַקְּדַי, כֶּתֶר תַּזָ’ו,

אוֹתוֹ אַפְרָסִיָבּ שָׂם עַל רֹאשׁוֹ,/ וְהִכְרִיזוֹ חֲתַן הַשַּׁהְרְיָר."

מִמְּקוֹמוֹ קָפַץ שֵׁנִית בִּיזַ’ן/ אֲשֶׁר לוֹ זְרוֹעַ אֲרֻכָּה בַּקְּרָב,

אָסַף הָעֲבָדִים וְהַתְּשׁוּרוֹת,/ קֳבָל הַנּוֹכְחִים הַמִּתְפַּלְּאִים [210]

נָשָׂא בְּרָכָה עַל רֹאשׁ הַשָּׁהּ לֵאמֹר:/ “תִּשְׂמַח הָאָרֶץ בְּמַלְכָּהּ כֻסְרַוּ!”

הִזְמִין הַמֶּלֶךְ נְעָרִים עֲשֶׂרֶת,/ סוּסִים עֲשֶׂרֶת בְּרִתְמוֹת זָהָב,

וְעֶשֶׂר רְעוּלוֹת פָּנִים נָאוֹת. /וּבְכֵן הוּבְאוּ לִפְנֵי הַשָּׁהַנְשָׁהּ.

אָמַר הַשָּׁהּ, רוֹעֶה הָעָם הָעֵר:/ "יְפוֹת הַתֹּאַר וְהָרַמָּכִים,

אַתֶּן לְאִישׁ, אֲשֶׁר כְּנוּס תַּזָ’ו, לֵב אֲרָיוֹת חָזָק אַךְ לְמוֹתָר לוֹ. [215]

אָמָה נִלְוֵית לְצַד תַּזָ’ו בַּקְּרָב,/ בְּנֹעַם קוֹל הִיא מַרְגִּיעָה נָמֵר.

פָּנִים לָהּ כְּאָבִיב, קוֹמָה כִּבְרוֹשׁ,/ כְּסוּף – מָתְנֶיהָ, הִלּוּכָהּ – פַּסְיוֹן.

פְּנֵי סַהַר לָהּ וְאִסְפַּנְוִי קֹרְאָה./ יַסְמִין מַרְאֶהָ, מְפַתֶּה כָּל לֵב.

אֲנִי אוֹסֵר לְהַכּוֹתָהּ בַּחֶרֶב,/ כִּי לֹא לַחֶרֶב לְחָיַיִם אֵלֶּה.

בַּעֲנִיבַת פְּלָצוּר יִלְכֹּד מָתְנֶיהָ,/ וְכָכָה יְבִיאֶנָּה אֶל חֵיקוֹ." [220]

בִּיזַ’ן טָפַח בַּכַּף עַל הֶחָזֶה,/ וּבָא לִפְנֵי הַשָּׁהּ הַמְנַצֵּחַ.

בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ לַאֲדוֹן הָאָרֶץ/ וְתִשְׁבָּחוֹת לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם.

עָלָיו שָׂמַח הַמֶּלֶךְ גַּם הַפַּעַם,/ וְכֹה אָמַר: "דָּגוּל וּבַעַל שֵׁם!

לוֹחֵם כָּמוֹךָ אַל יִהְיֶה לַצַּר:/ וּמִי יִתֵּן תִּחְיֶה לְעוֹלָמִים."

עַתָּה פָּנָה אֶל גְּזְבָּרוֹ לֵאמֹר:/ "הָבֵא לִי עֲשָׂרָה גְּבִיעֵי זָהָב, [225]

וּבִגְבִיעֵ הַפָּז נֵרוֹת נִיחוֹחַ,/ עוֹד עֲשָׂרָה מְשֻׁבָּצִים פְּנִינִים,

אֶחָד עָשׂוּי פִּטְדָה מָלֵא בְּמֻשְׁק,/ אֶחָד מִשְּׁבוֹ, אֶחָד מֵאַחְלָמָה,

מְמֻלָּאִים אִזְמָרַגְדִּים וָנֹפֶךְ,/ מְעֻרְבָּבִים בְּמֻשְׁק וּבְמֵי וְרָדִים;

וַעֲלָמִים חוֹגְרֵי אַבְנֵט עֲשֶׂרֶת,/ וְעֲשָׂרָה סוּסִים, מִתְגֵי זָהָב לָהֵם.

אֵלֶּה" – אָמַר – עֲבוּר הָאִישׁ, אֲשֶׁר/ בְּיוֹם הַקְּרָב יַכְרִיעַ אֶת תַּזָ’ו, [230]

וְאֶת רֹאשׁוֹ מֻתָּז מֵהַשָּׂדֶה / יָבִיא לִפְנֵי צְבָאֵנוּ הָאַמִּיץ."

עַל הֶחָזֶה טָפַח הַפַּעַם גִּיו,/ חָגַר מָתְנָיו לַקְּרָב עִם הַנָּכְרִי.

יְפֵי הַתֹּאַר וְחֶפְצֵי הַחֵן /סְדוּרִים הוּבְאוּ לִפְנֵי גִּבּוֹר הֶחָיִל.

בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַשָּׁה /וְשָׂח: “אַל כֶּתֶר וְחוֹתָם בִּלְתֶּךָ!”

וְעוֹד צִוָּה הַשָּׁהּ לְגִזְבָּרוֹ:/ "שִׂים עֲשָׂרָה טַסִּים לִפְנֵי כִּסְאִי, [235]

בָּהֶם מֻשְׁק דִּינָרִים וְאַבְנֵי חֵן./ הָבֵא גַּם הֵנָּה עֶשֶׂר עֲלָמוֹת,

פַּרְווֹת בִּיבָר מָאתַיִם וְרִקְמָה,/ כֶּתֶר מַלְכוּת וְאַבְנֵטִים עֲשֶׂרֶת.

"אֵלֶּה – אָמַר – הֵם מַתָּנָה לְאִישׁ,/ שֶׁלֹּא יַחְסֹךְ עָמָל לְמַעַן עשֶׁר.

מִכָּאן יֵלֵךְ אֶל הַנָּהָר כָּסֶה,/ לָשֵׂאת בְּרָכָה לְנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ.

יִמְצָא שָׁם עֲרֵמַת עֵצִים כְּהָר,/ הַמִּתְנַשֵּׂאת עַד פְּלָצוּרִים עֲשֶׂרֶת. [240]

אוֹתָהּ הִגְבִּיהַּ שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ,/ גַּלְעֵד כִּי שָׁם חָצָה אֶת הַנָּהָר,

אוֹת אַזְהָרָה לְכָל אָדָם נָכְרִי,/ בַּל יַעֲבֹר מִגְּבוּל אִירָן תּוּרָנָה,

לוֹחֵם אַמִּיץ יִכּוֹן אֵפוֹא לַקְּרָב,/ לְהַעֲטוֹת אֶת הַכָּסֶה סְדִין אֵשׁ.

וְהָיָה כִי תִּקְרֶנּוּ מִלְחָמָה,/ לֹא תְּשַׁמֵּשׁ מַחְסֶה לִצְבָא הַצַּר.

שׁוּב גִּיו קָרָא: "הַטֶּרֶף הוּא שֶׁלִּי,/ גַּם הַדְלָקַת הַמְּדוּרָה עָלַי, [245]

וְאִם צָבָא יָבוֹא, יָרֵא אֵינֶנִּי,/ וְלִסְעֻדָּה אַזְמִין שָׁם רְחָמִים."

גַּם מַעֲנָק שֵׁנִי מָסַר לְגִיו,/ וְכֹה אָמַר: "אַלּוּף נוֹדָע בָּאָרֶץ!

אַל תֵּעָדֵר מִלּוֹחֲמַי וָעֶד,/ וְאַל יֶחְסַר אֱלִיל לִבְּרַהְמַנוּ."

צִוָּה כֻסְרַוּ:“מֵאָה בַּדֵּי רִקְמָה/ יָבִיא לִי הַגִּזְבָּר בְּעוֹד מוֹעֵד.”

וּבָאוֹצָר בָּחַר מַרְגָּלִיּוֹת/ צְלוּלוֹת מֵאָה, תֹּאמַר: “טִפּוֹת קְפוּאוֹת!” [250]

מֵהַהַרְמוֹן הוֹצִיא חָמֵשׁ אָמוֹת,/ שְׂעַר רֹאשָׁן אָסוּף בְּנִזְרֵיהֶן.

אָמַר הַשָּׁהּ: "הִנֵּה אֶשְׁכָּר יָפֶה/ לְאִישׁ טָהוֹר, אֲשֶׁר חָכְמַת שָׁהִים לוֹ:

אַמִּיץ, נְבוֹן לֵבָב, בַּעַל לָשׁוֹן,/ וְלֹא נָסוֹג אָחוֹר בִּקְרָב עִם כְּפִיר,

יֵצֵא הַפַּעַם אֶל אַפְרָסִיָבּ,/ וְלֹא יִפְרֹץ בִּבְכִי מֵאֵימָתוֹ,

רַק יַחֲזִיר אֵלַי אֶת מַעֲנֵהוּ,/ מִי הָאָצִיל יִמְצָא לִבּוֹ לָזֹאת?" [255]

גֻּרְגִּין מִבְּנֵי מִילַד הוֹשִׁיט כַּפּוֹ,/ וְאֶת מָתְנָיו חָגַר לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

אֶת הָאָמוֹת וְהַבְּגָדִים קִבֵּל/ וְאֶת הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת.

גֻּרְגִּין בֵּרַךְ מַלְכּוֹ וְכֹה אָמַר:/ “תִּהְיֶה הַתּוּשִׁיָּה אֵשֶׁת חֵיקְךָ.”

פְּנֵי אֲדָמָה הִשְׁחִירוּ כְּעוֹרֵב/ וּמִמִּרוֹמֵי הָהָר עָלָה יָרֵחַ.

עָיֵף יָצָא הַשָּׁהּ לְאַרְמוֹנוֹ,/ וְכָל קָרוּא חָזַר אֶל מְעוֹנוֹ. [260]

כּי־כוּסרַוּ שולח את רוּסתם לארץ הודו    🔗

הַיּוֹם צָבַע אֶת הֶהָרִים שָׁנִי,/ וְלֶעָנָן עָלְתָה קְרִיאַת הַגֶּבֶר.

בָּא תַּהַמְתַּן אֶל כַּי־כֻסְרַוּ לָשִׂיחַ/ בַּכֵּס, בַּכֶּתֶר וּבַמַּמְלָכָה.

אִתּוֹ הִגִּיעוּ זַוָרֶה וּפַרָמַרְז, /וְיַחַד בָּחֲנוּ מַצַב אִירָן.

אָמַר רֻסְתַּם בֶּן זָל אֶל שָׁהּ הָאָרֶץ:/ "מֶלֶךְ מְפֹאָר, רַב תְּהִלָּה!

לְיַד זָבֻּלִסְתַּן יֵשׁ חֶבֶל אֶרֶץ,/וְהוּא הָיָה אַךְ חֵלֶק מִתּוּרָן, ⁵⁶ [265]

דָּשֵׁן הַחֶבֶל וְיָפֶה, אוֹתוֹ/ טִהֵר שָׁה מַנוּצִ’הְר מֵהַתֻּרְכִּי.

כִּהְיוֹת כָּוֻס אֵין לֵב לְעֵת זִקְנָה,/ כִּשְׁקֹעַ הַכִּשְׁרוֹן, הַשֵּׁם, הַזֹּהַר,

פָּלְשׁוּ הַתּוּרָנִים שֵׁנִית לַפֶּלֶךְ,/ וְאִירָנִים לֹא נִשְׁאֲרוּ עוֹד שָׁם.

הַתּוֹשָׁבִים בָּזִים לְשָׁהּ אִירָן,/ וּמַעֲלִים הַמַּס לְשָׁהּ תּוּרָן.

הַרְבֵּה פִּילִים וְאוֹצָרוֹת בַּחֶבֶל./ סוֹבְלִים יִשְׁרֵי הַלֵּב מֵעַם תּוּרָן, [270]

מִשֹּׁד תָּמִיד, מֵהַתְקָפוֹת וָהֶרֶג,/ מֵעֶלְבּוֹנוֹת וְרוּם עֵינֵי כּוֹבְשָׁם.

עַתָּה כִּהְיוֹת לְךָ שָׁלְטַן אִירָן/ מֵרֶגֶל נְמָלָה עַד כַּף אַרְיֵה,

הַזְעֵק בְּעוֹד מוֹעֵד צָבָא כָּבֵד,/ אֲשֶׁר יֵצֵא בְּרֹאשׁ מַצְבִּיא גָּדוֹל,

וְאֶת הַמַּס יָבִיא לַחֲצֵרְךָ,/ הַמַּס, אוֹ אֶת רָאשֵׁי הַסּוֹרְרִים.

וְהָיָה אִם נִתְפֹּשׂ אֶת זֶה הַפֶּלֶךְ,/ מַכָּה קָשָׁה תִּהְיֶה זֹאת לְתּוּרָן." [275]

עָנָה הַשָּׁהּ לְתַהַמְתַּן לֵאמֹר:/ "חֲיֵה לָעַד! אַתָּה צוֹדֵק, רֻסְתַּם.

הַשְׁגַּח כִּי הַצָּבָא גָּדוֹל יִהְיֶה,/ וּבְחַר לְךָ אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.

גּוֹבֵל הַחֶבֶל עִם נַחֲלָתְךָ,/ וּמְחִיר הָאֲדָמָה כְּעֶרְכְּךָ.

לְפַרָמַרְז מְסֹר צָבָא כָּבֵד,/ גָּדוֹל כְּמַעֲלַת הַמְּשִׂימָה.

הַמַּטָּלָה תַּצְלִיחַ בְּיָדָיו,/ גַּם תַּנִּינִים יִמְשֶׁה בְּחַכָּתוֹ." [280]

פְּנֵי הַגִּבּוֹר זָרְחוּ לִדְבַר הַשָּׁהּ,/ הַרְבֵּה בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו.

כְּתֹם שִׂיחַת רֻסְתַּם וְכַי־כֻסְרַוּ,/ צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן.

הֵבִיאוּ מְנַגְּנִים וְכַד שֵׁכָר,/ שָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ לְקוֹל הַשָּׁר.

כּי־כוּסרַוּ עורך את צבאו    🔗

כִּזְרֹחַ הַחַמָּה מֵעַל הָהָר/ וְהַמְשׁוֹרְרִים עָיְפוּ מִשִּׁיר,

הִרְעִימוּ הַתֻּפִּים מֵהֶחָצֵר,/ וְהַשּׁוּרוֹת יָצְאוּ אֶל הַמִּגְרָשׁ. [285]

אֶל גַּב הַפִּיל נִקְשַׁר תֻּנְפַּן נְחשֶׁת,/ וְהַקְּרָנוֹת הִשְׁמִיעוּ קוֹל תְּרוּעָה.

אֶל פִּיל גָּדוֹל קָשְׁרוּ כִּסֵּא מַלְכוּת,/ עֵץ הַכַּיִים הִנֵּה נָתַן פִּרְיוֹ.

בָּא וְיָשַׁב כֻסְרַוּ עַל גַּב הַפִּיל,/ וְעַל רֹאשׁוֹ קוֹבַע עִם אַבְנֵי חֵן.

עֲנַק יַהֲלוֹמִים לְצַוָּארוֹ,/ בַּכַּף אַלָּה כְּבֵדָה וְלָהּ רֹאשׁ פָּר;

שְׁנֵי עֲגִילִים מִכֶּתֶם בְּאָזְנָיו,/ מְשֻׁבָּצִים פְּנִינִים וָאֳדָמִים, [290]

לִזְרוֹעוֹתָיו צְמִידִים מְכֻדְכָּדִים,/ אַבְנֵט מִפָּז וְאִזְמָרַגְד לַמֹּתֶן.

צָעַד הַפִּיל בַּדֶּרֶךְ לַמֶּרְכָּז,/פַּעֲמוֹנֵי זָהָב לַפִּיל וְרֶסֶן פָּז,

בְּיַד הַמֶּלֶךְ קְעָרָה וּבָהּ כַּדּוּר,/ וְהַשָּׁאוֹן הִגִּיעַ עַד שַׁבְּתַאי.

שְׁלָחִים, אַלּוֹת, תֻּפִּים, פַּעֲמוֹנִים,/ הִשְׁחִירוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.

לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “הַחַמָּה בְּרֶשֶׁת,” /אוֹ “מְצוּלָה בָּלְעָה אֶת הָרָקִיעַ!” [295]

לֹא רָאֲתָה אֶת הָעוֹלָם כָּל עַיִן,/ מִבֹּהַק רֹמַח לֹא נִרְאָה כּוֹכָב.

וְעוֹד תֹּאמַר: “הַיָּם מַכֶּה גַּלִּים,”/ כִּי הַצָּבָא הִגִּיעַ בִּגְדוּדִים.

אֹהֶל מַלְכוּת נָטָה עַל הַמִּישׁוֹר,/ מֵהַשָּׁאוֹן הָרַב הָמוּם רָקִיעַ.

חֹק בְּאִירָן הָיָה, כִּי אִם הַשָּׁהּ/ הֵטִיל אֶת הַכּדּוּר אֶל הַגָּבִיעַ,

נִדְרַשׁ כָּל אִישׁ צָבָא בַּמַּמְלָכָה /לְהִתְיַצֵּב בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן. [300]

כָּזֶה הָיָה הָאוֹת מֵעִם כֻסְרַוּ /לְכָל גְּאֵי הָרֹאשׁ בַּמַּמְלָכָה.

מֵעַל הַפִּיל בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ /סָקַר הַשָּׁהּ אֶת הָעוֹבְרִים בַּסָּךְ.

רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן הִפְסִיעַ פַרִיבֻּרְז,/ עָבַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ

בְּנַעֲלִי זָהָב, אַלָּה בַּכַּף,/ וְאַחֲרָיו הַדֶּגֶל עִם הַשֶּׁמֶשׁ.

עַל רַמָּכוֹ הַחוּם יָשַׁב אֵיתָן,/ וּפְלָצוּרוֹ קָשׁוּר לְאֻכָּפוֹ. [305]

בְּגַאֲוָה רָכַב, בְּהוֹד וּבְזֹהַר,/ וּמְלָוָּיו עוֹטִים זָהָב וָכֶסֶף.

בֵּרְכוֹ הַמֶּלֶךְ הַדָּגוּל לֵאמֹר:/ "יִשְׁרוּ עָלֶיךָ זֹהַר וּגְדֻלָּה,

וְהַמַּזָּל יָאִיר לְךָ פָּנִים,/ יִהְיוּ יָמֶיךָ חַג אֶחָד רָצוּף,

חָסֹן יִהְיֶה גּוּפְךָ בְּיוֹם צֵאתְךָ,/ אַל יֶחֱלַשׁ חָזְךָ בְּבוֹאֲךָ."

עַתָּה בָּא תּוֹר גּוּדַרְז יְלִיד כַּשְׁוָד,/ בַּעֲצָתוֹ בָּא שֶׁפַע לָעוֹלָם. [310]

הַדֶּגֶל אַחֲרָיו, עָלָיו רָקוּם/ אַרְיֵה, בְּכַפּוֹתָיו אַלָּה וָחֶרֶב.

רָכַב מִשְּׂמֹאל לוֹ הַגִּבּוֹר רֻהָּם,/ וְלִימִינוֹ גִּיו הַמּוּרָם מֵעָם,

וְאַחֲרָיו שִׁידוּשׁ נוֹשֵׂא הַדֶּגֶל,/ אֲשֶׁר כְּפִירוֹ הֵעִיב עַל הָעוֹלָם.

גְּאֵי רֹאשׁ אֲלָפִים בְּעִקְּבוֹתָיו,/ וְכָל אֶחָד כִּידוֹן אָרֹךְ אִתּוֹ.

עַל דֶּגֶל גִּיו הָיְתָה תְּמוּנַת זְאֵב;/ וְזֶה וְלוֹחֲמָיו מֵאֲחוֹרָיו. [315]

בְּעוֹד עַל נֵס רֻהָּם הַשַּׁאֲפָן,/ נָמֵר מֵרִים כִּידוֹן לָעֲנָנִים.

שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה יְלִידֵי גּוּדַרְז/ מִלְּאוּ אֶת הַמִּישׁוֹר עַד לִקְצוֹתָיו.

לְכָל אֶחָד דֶּגֶל שׁוֹנֶה בַּצֶּבַע,/ אַךְ לְכֻלָּם מַגְּפֵי זָהָב וָאֹמֶץ.

לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “לְגוּדַרְז הָאָרֶץ!/ הַמְפַקְּדִים סָרִים אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ.”

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא הַשָּׁהּ,/ בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ עַל כִּסֵּא וָכֶתֶר. [320]

הַשָּׁהּ הֵשִׁיב לוֹ בִּבְרָכָה חַמָּה;/ הוּא הַדָּבָר לְגִיו וְלַצָּבָא.

הַבָּא אַחַר גּוּדַרְז הוּא גֻּסְתַּהַם /בֶּן גֻּזְ’דַּהַם הָעֵר בַּלוֹחֲמִים.

נִשְׁקוֹ בַּקְּרָב הָיָה כִּידוֹן שָׁנוּן,/ נֶאֱמָנָיו – הַקֶּשֶׁת וְהַחֵץ.

כָּל חֵץ שָׁחוּט שָׁלוּחַ מִזְּרוֹעוֹ/ הִבְקִיעַ סֶלַע אוֹ סַדָּן עַד לֵב.

צָבָא גָּדוֹל לִוָּהוּ בַּמִּצְעָד,/ אִתּוֹ אַלּוֹת, שְׁלָחִים וְדִבְרֵי חֵפֶץ. [325]

תְּמוּנַת יָרֵחַ מֵעָלָיו בַּדֶּגֶל,/ רֹאשׁוֹ הִגְבִּיהַּ עַד לָעֲנָנִים.

גַּם הוּא קָרָא בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁהּ,/ וְשָׁהּ אַדְמַת אִירָן שָׂמַח עָלָיו.

תַּם גֻּסְתַּהַם – הִגִּיעַ תּוֹר אַשְׁכַּשׁ/ טְהָר הַמֹּחַ וַחֲכַם הַלֵּב.

אָמַּן אַלָּה זֶה, צֶאֱצָא הֻמָי,/ עֵצָה אִם תְּחַפֵּשׂ, יוֹשִׁיעֲךָ.

אַנְשֵׁי צְבָאוֹ מִכּוּץ' וּמִבַּלוּץ' / דְּרוּכִים לִקְרָב כְּמוֹ אֵילֵי הָרִים. [330]

אִישׁ לֹא רָאָה עָרְפָּם בִּנְסִיגָתָם,/ וְלֹא אֶצְבַּע אַחַת בְּאֵין מָגֵן.

דִּגְלָם מַרְאֶה נָמֵר, הַמִּשְׂתָּעֵר/ עַל הָאוֹיֵב בְּצִפָּרְנֵי טוֹרֵף.

אַשְׁכַּשׁ הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַשָּׁהּ/ בְּרָכוֹת עַל הַתְּמוּרָה הַמְשַׂמַּחַת.

כֻסְרַוּ הִבִּיט נִכְחוֹ מִגַּב הַפִּיל:/ טוּרֵי צְבָאוֹ כִּשְׁנֵי מִילִין בָּאֹרֶךְ.

טוֹב־לֵב שִׁבַּח אֶת הַמַּזָּל הָעֵר/ וְאֶת הָאָרֶץ הַבְּרוּכָה בַּכֹּל. [335]

אַחַר אַשְׁכַּשׁ עָבַר בַּתּוֹר פַרְהָד,/ אֲשֶׁר הָיָה עַל מַעַרְכוֹת הַשָּׁהּ.

שָׁמַר עָלָיו כְּעַל בָּבַת עֵינוֹ,/ נָצַר אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם וּזְמָן.

תְּמוּנַת אַיָּל קַל רֶגֶל עַל דִּגְלוֹ,/ אֲשֶׁר צִלּוֹ כִּסָּה רֹאשׁוֹ בַּדֶּרֶךְ.

הַלּוֹחֲמִים, שִׁרְיוֹן תֻּרְכִּי לָהֶם,/ שְׁלָחִים מִהֹדּוּ, אֻכָּפִים מִסֻגְֹד,

כֻּלָּם שׁוֹעִים, יוֹצְאֵי יֶרֶךְ קֻבָּד;/ זֹהַר יַזְדָּן וְצֶדֶק לְרֹאשָׁם. [340]

פְּנֵי כָּל אֶחָד כַּסַּהַר הַמֵּאִיר,/ כְּשֶׁמֶשׁ מַזְהִירָה עַל שְׂדֵה הַקְּרָב.

כִּרְאוֹת פַרְהָד אֶת הַדָּגוּל בַּכֵּס,/ נָתַן בְּרָכוֹת הַרְבֵּה עַל רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ.

פָּרָשׁ אִישׁ שֵׁם וּבַעַל לֵב אַמִּיץ/ בָּא אַחֲרֵי פַרְהָד כְּמוֹ אַרְיֵה,

הוּא גֻּרָזֶה, הַבְּכוֹר בְּזֶרַע גִּיו./ הוּא בָּא עִם שְׁאֵרָיו הַלּוֹחֲמִים,

עַל אֻכָּפוֹ פְּלָצוּר רַב טַבָּעוֹת./ שָׂמַח הַשָּׁהּ בּוֹ, כִּי נָעִים הָיָה. [345]

תְּמוּנַת חֲזִיר בָּר עַל דִּגְלוֹ;/ נוֹשְׂאֵי פְּלָצוּר וְלוֹחֲמִים צְבָאוֹ,

רוֹכְבֵי סוּסִים וְשׁוֹעֲטֵי מִישׁוֹר./ הַרְבֵּה בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעוּ וְעָבְרוּ.

עַתָּה בָּא תּוֹר זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן./ עִם גִּבּוֹרָיו הוֹפִיעַ וְשָׂרָיו.

מֵאֲחוֹרָיו הַדֶּגֶל עִם הַנֶּשֶׁר /צָעַד הָאִישׁ כְּהַר הַמִּתְקַדֵּם.

בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַשָּׁהּ/ עַל הֲדָרוֹ, חַרְבּוֹ וְחוֹתָמוֹ. [350]

הַלּוֹחֲמִים מִמְּדִינַת בַּגְדָּד /בַּחֲרָבוֹת וּבְכִידוֹנִים הוֹפִיעוּ,

הֵם צָעֲדוּ עָבְרוּ בְּצֵל הַנֶּשֶׁר,/ אַךְ מַצְבִּיאָם רָכַב עַל פִּיל.

עַתָּה בָּא פַרָמַרְז גִּבּוֹר הַחַיִל,/ אֲשֶׁר הָדָר לוֹ, זֹהַר וְקוֹמָה.

עִמּוֹ פִּילִים, תֻּפִּים וְחַיִל רַב,/ כֻּלָּם חוֹמְדֵי קְרָבוֹת וְאַמִּיצִים,

כָּל מְאוֹרוֹת הָאָרֶץ הַגֵּאִים/ מִגְּבוּל כַּשְׁמִיר, כָּבֻּל וּמִנִּימְרוּז, [355]

דִּגְלוֹ כְּדֶגֶל תַּהַמְתַּן אָבִיו, /הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵין עוֹד אֶחָד כָּמוֹהוּ.

דְּרָקוֹן לַדֶּגֶל בֶּן שִׁבְעָה רָאשִׁים,/ תֹּאמַר: “אַךְ זֶה עַתָּה קֹרָא לוֹ דְּרוֹר.”

צָעוֹד צָעַד כְּמוֹ אִילָן מֵנִיב,/ בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַשָּׁהּ.

הַשָּׁהּ שָׂמַח לִרְאוֹת אֶת פַרָמַרְז,/ וְלֹא חָשַׂךְ מִלּוֹת עֵצָה טוֹבָה.

אָמַר הַשַּׁהְרְיָר: "חֲנִיךְ גֵּו פִּיל/ יִזְכֶּה בְּגֹדֶל וּבִיקָר הָעָם. [360]

אַתָּה יְלִיד רֻסְתַּם הָעֵר תָּמִיד,/ וְנֵצֶר זָל בֶּן סָם בֶּן נַרִמיָן.

לְךָ אַדְמַת כָּל הֹדּוּ מֵעַתָּה/ מִנִּי קַנּוּג' וְעַד פְּאַת סִיסְתָּן.

אַל תְּיַסֵּר אָדָם אֲשֶׁר נִמְנַע /לַחְגֹּר מָתְנָיו לְהִלָּחֵם בְּךָ.

מֵָגן וָרֵעַ לֶעָנִי הֱיֵה,/ נְדִיב לֵבָב אֶל שְׁאֵרֵי בְּשָׂרְךָ.

בְּחַן הֵיטֵב מִי הֵמָּה יְדִידֶךָ,/ וּמִי יְנַחֶמְךָ בְּאֶבְלְךָ. [365]

נַדֵּב, עֲשֵׂה, וְאַל תֹּאמַר: “מָחָר!”/ מַה יּוֹם מָחָר יוֹלִיד אֵינְךָ יוֹדֵעַ.

לְךָ נָתַתִּי מְלוּכָה, הַחְזֵק בָּהּ./ אַל בְּלִי סִבָּה תָּשִׂישׂ לְמִלְחָמָה.

הַנְּעוּרִים אֵינָם יָפִים לְבֶצַע;/ אַל תְּצַעֵר אֲשֶׁר לֹא צִעַרְךָ.

בִּמְעוֹן אוֹרְחִים זֶה אַל תִּבְטַח,/ כִּי פַּעַם בּוֹ שִׂמְחָה וּפַעַם אֵבֶל.

דְּאַג־נָא לְשִׁמְךָ הַטּוֹב בָּאָרֶץ,/ וְלֹא תֵּבוֹשׁ, לֹא תִּוָּאֵשׁ לָעַד. [370]

יָמַי וְכֵן יָמֶיךָ יַחְלֹפוּ,/ נִשְׁימוֹתֶיךָ כְּבָר סוֹפֵר רָקִיעַ.

לֵבָב שָׂמֵחַ וּבְרִיאוּת הַגּוּף – / מָה עוֹד צָרִיךְ אָדָם בְּעוֹלָמֵנוּ?

יָאִיר יַזְדָּן הַטּוֹב פָּנָיו אֵלֶיךָ,/ וְלֵב חוֹרְשֵׁי הָרַע יִמְלָא עָשָׁן."

כִּשְׁמֹעַ פַרָמַרְז עֲצַת הַשָּׁהּ, /יָרַד מֵעַל סוּסוֹ קַל הָרַגְלַיִם,

בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ וְאָמַר: “חֲיֵה/ בְּאשֶׁר כַּיָּרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ!” [375]

כְּכַלּוֹתוֹ נָשַׁק לָאֲדָמָה/ וְשָׂם פָֹנָיו לַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה.

שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת לִוָּהוּ תַּהַמְתַּן,/ אוּלָם מֹחוֹ בִּגְלַל צֵאת בְּנוֹ נִסְדַּק.

הִנְחָהוּ דֶּרֶךְ בַּחָכְמָה, בַּקְּרָב/ וּבַמִּשְׁתֶּה, אִחֵל בְּרִיאוּת וָאשֶׁר.

בְּלֵב דַּוַּי פָּנָה לַאֲחוֹרָיו,/ מֵהַמִּדְבָּר חָזַר לַמַּחֲנֶה.

הַשָּהַנְשָׁה נָחַת מֵעַל הַפִּיל לָאָרֶץ,/ עָלָה עַל רַמָּכוֹ מְהִיר הָרֶגֶל, [380]

וְשָׂם פָּנָיו לְאָהֳלוֹ הָרָם,/ בַּלֵּב – עָקָה, בָּרֹאשׁ – מַחֲשָׁבוֹת.

כְּשׁוּב רֻסְתַּם מִבְּנוֹ הִגִּישׁוּ יַיִן,/ הַשָּׁה מִלֵּא גָּבִיעַ וְאָמַר:

"אִם הַשִּׂמְחָה יְדִידָתְךָ, דַּיֶּךָ,/ כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד מָחָר.

אַיֵּה הֵם פַרִידוּן וְתוּר וְסַלְם?/ כֻּלָּם אָבְדוּ וְשָׁבוּ לֶעָפָר.

אֲנַחְנוּ עֲמֵלִים צוֹבְרִים כָּל הוֹן,/ וּמַפַּח נֶפֶשׁ פְּרִי מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ. [385]

כְּבוֹא הַיּוֹם עָפָר יִהְיֶה חֶלְקֵנוּ,/ אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יָנוּס מִמֶּנּוּ.

נֵיטִיב הַלַּיְלָה אֶת הַלֵּב בְּיַיִן,/ וְכַאֲשֶׁר יַפְצִיעַ יוֹם מָחָר,

נֹאמַר כִּי טוּס יִתְקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת,/ יָבִיא קְרָנוֹת תֻּפִּים וְתֻנְפָּנִים.

וְנִוָּכַח יַד הַמַּזָּל בַּקְּרָב/ הַזֶּה אֶל מִי תּוּשַׁט בְּאַהֲבָה.

תִּשְׁאַל: "מָה הַתַּכְִלית בַּמַּאֲמָץ – / הֲלֹא אֲשֶׁר אָמוּר לִהְיוֹת יִהְיֶה. [390]

הַטּוֹב וָרַע עָלֵינוּ יַעַבְרוּ – / וְהֶחָכָם מַדּוּעַ זֶה יִיגַע?"

אִם הַבּוֹרֵא לְעֶזְרָתִי יָבוֹא,/ אֶרְאֶה נָקָם בְּשׁוֹפְכֵי דַּם אָבִי."

 

הַגָּדַת פִרוּד בֶּן סִיָאוֻשׁ    🔗

פתיחת ההגדה    🔗

שַׁלִּיט, גַּם אִם בּוֹטֵחַ בְּכֹחוֹ,/ אַל נָא יַפְקִיד צְבָאוֹ בִּידֵי אוֹיֵב –

אַחַר כֵּן רַק דְּמָעוֹת מָרוֹת יַזִּיל,/ אֲשֶׁר תְּרוּפָה לָהֶן לֹא תִּמָּצֵא.

אִישׁ מַעֲלָה מִזֶּרַע אֲצִילִים,/ מֹרַת רוּחוֹ תִּגְדַּל מִיּוֹם לְיוֹם, [395]

אִם רַק מִשְׁאֶלֶת אֲדוֹנוֹ יִשְׁמֹר,/ וְחֵפֶץ לְבָבוֹ יִכְבּשׁ כְּעֶבֶד.

אִם שָׁהּ קוֹרֵא לְאִישׁ כָּזֶה “יָדִיד”,/ אֵין־זֹאת כִּי־אִם לִבּוֹ צָפוּן מִשֵּׂכֶל.

אִם הַשָּׁמַיִם יִמְנְעוּ חֶפְצוֹ,/ וְאַהֲבָה לֹא יְגַלּוּ אֵלָיו,

לֹא יֵרָתַע מִמְּזִמָּה בַּלֵּב,/ תַּאֲוָתוֹ תּוֹלִיךְ אוֹתוֹ שׁוֹלָל.

סָכָל, לִבּוֹ נָעוּר מִדַּעַת,/ אָדָם אֵינֶנּוּ בְּעֵינֵי חָכָם. [400]

כְּשָׁמְעֲךָ אֶת כָּל הַמָּסוֹרָה,/ תָּבִין אֶת הָרִשְׁעָה וּמוּסָרָהּ.

טוּס הולך לתוּרכּיסתּאן    🔗

הוֹפִיעַ שֶׁמֶשׁ בַּהֲדַר כְּבוֹדוֹ /רָכוּב עַל סוּס שַׁלְהֶבֶת קַל רַגְלַיִם.

כְּהַעְפִּילוֹ אֶל הַמַּזָּל טָלֶה,/ כִּהְיוֹת עוֹלָם כַּיַּיִן הַכָּתֹם,

עָלוּ מִשַּׁעַר טוּס קוֹל מְצִלּוֹת,/ תְּרוּעַת קְרָנוֹת וְרַעַם תֻּנְפָּנִים.

פָּרְצָה קְרִיאַת הַקְּרָב בַּמְּדִינָה,/ זָע הָאֲוִיר, הָאֲדָמָה רָעָדָה. [405]

מִצָּהֳלַת סוּסִים וּמִתְּרוּעָה /נָבוֹךְ חָרַג מִמַּסְלוּלוֹ יָרֵחַ.

לְרֵעַ הַפִּילִים וּשְׁאוֹן הַנֶּשֶׁק,/ תֹּאמַר: “הַנִּיל הֵצִיף אֶת הָעוֹלָם.”

עֵין הָאֲוִיר הוּא בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת,/ כִּזְרֹחַ דֶּגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה.

קְרוֹבֵי גּוּדַרְז הַפָּרָשִׁים סָבִיב לוֹ,/ וְהוּא בַּתָּוֶךְ מִתְנוֹסֵס אֶל עָל.

בְּכֶתֶר, עִם אַלָּה וּבִתְקִיעוֹת/ מֵאָהֳלוֹ הוֹפִיעַ הַמַּצְבִּיא. [410]

הוּא בָּא וְדֶגֶל הַכַּיִים אִתּוֹ,/ וּשְׁתֵּי רַגְלָיו בְּנַעֲלֵי זָהָב.

וְאַחֲרָיו עוֹנְדֵי־הָעֲנָקִים/ צְמֵאֵי הָעֲלִילָה, יוֹצְאֵי נַוּדַֹר,

רָכְבוּ יַחְדָּו לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה,/ מְמַהֲרִים אֱלֵי חֲצַר הַשָּׁהּ.

פִּיל הִתְנוֹפֵף עַל דֶּגֶל הַמַּצְבִּיא,/ זָהָב רֹאשׁוֹ נָגַע בָּעֲנָנִים.

כָּל הַשּׁוֹעִים מִזֶּרַע מַנוּצִ’הְר/ קָשְׁרוּ נַפְשָׁם בְּנֶפֶשׁ הַנָּסִיךְ, [415]

וְעִמָּדוֹ פָּסְעוּ כְּהַר כֵּהֶה,/ הִסְתִּירוּ שֶׁמֶשׁ מְאִירָה וָסַהַר.

כְּבוֹא הַלּוֹחֲמִים לִפְנֵי כֻסְרַוּ/ בְּדִגְלֵיהֶם, זֵינָם וְקוֹבְעֵיהֶם,

צִוָּה אֶת מַצְבִּיאָם, כִּי לְפָנָיו/ יַצִּיג אֶת פָּרָשָׁיו הַנִּבְחָרִים,

וְכֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם:/ "טוּס הוּא מַצְבִּיא צְבָאֵנוּ וְרֹאשׁוֹ.

לוֹ דֶּגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה כַּיּוֹם,/ לִפְקֻדָּתוֹ חִגְרוּ אֶת מָתְנֵיכֶם." [420]

לְעֵינֵיהֶם מָסַר לוֹ הַחתֹוָם,/ וְשָׂח: “שַׂרְכֶם הוּא וּמוֹרֵה הַדֶּרֶךְ.”

לְטוּס אָמַר:,שְׁמֹר עַל בְּרִיתְךָ אִתִּי,/ כַּבֵּד אֶת חֻקּוֹתַי וּמִצְווֹתַי.

אַל תִּפְגְּעוּ בְּאֶזְרָחִים חַפִּים,/ כִּי זֶה מִשְׁפַּט כִּסְאִי וַעֲטַרְתִּי.

יוֹגֵב, חָרָשׁ, עוֹשֶׂה כָּל מְלָאכָה,/ אֲשֶׁר לַקְּרָב חוֹגֵר מָתְנָיו אֵינֶנּוּ,

אַל רוּחַ קַר יִגַּע בּוֹ לְרָעָה. /אַל תִּלָּחֵם בִּלְתִּי אִם בָּאוֹיֵב, [425]

אַל תְּיַסֵּר חִנָּם אַנְשֵׁי שָׁלוֹם,/ כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מְלוֹן אוֹרְחִים הוּא.

אַל תַּעֲבֹר, חָלִילָה, בְּכַּלָּתּ – /לָרִיק תַּשְׁלִיךְ אֶת נַפְשְׁךָ מִנֶּגֶד.

שָׁהּ סִיָוֻשׁ, נַפְשׁוֹ תִּזְרַח כַּשֶּׁמֶשׁ,/ מְקוֹם כָּבוֹד לוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא,

מִּבַּת פִּירָן נוֹלַד לוֹ בֵּן אֶחָד,/ הוּא מֵאָבָיִו בִּמְאוּם לֹא הִתְבַּדֵּל.

אָחִי הוּא, דּוֹמֶה לִי בְּצַלְמוֹ,/ גַּם בְּגִילִי הָעֶלֶם הַדָּגוּל. [430]

עַתָּה הוּא בְּכַּלָתּ עִם הוֹרָתוֹ;/ אֲדוֹן הַחֶבֶל הוּא וְזֹהַר לוֹ.

מַכִּיר אֵינֶנּוּ אִירָנִים בִּשְׁמָם./ מִמּוֹשָׁבוֹ אֵפוֹא הַפְנֵה הָרֶסֶן.

צָבָא וְאַנְשֵׁי־שֵׁם לַקְּרָב אִתּוֹ, /בְּהַר תָּלוּל הַדֶּרֶךְ וְצָרָה.

אִישׁ מִלְחָמָה אָחִי, פָּרָשׁ אַמִּיץ,/ נָסִיךְ מֵרֶחֶם וְגִבּוֹר בֶּן שֵׁם –

טוֹב כִּי תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר,/ וְאַל תִּגַּע בְּצִפָּרְנֵי הַלַּיִשׁ." [435]

עָנָה לַמֶּלֶךְ טוּס וְכֹה אָמַר:/"בַּעֲצָתְךָ צְפוּנָה הַצְלָחָתִי.

הַדֶּרֶךְ צִוִּיתַנִי – בָּהּ אֵלֵךְ,/ כִּי לֹא תִּצְמַח רָעָה מִפְּקֻדּוֹתֶיךָ."

יָצָא לַדֶּרֶךְ טוּס, וְעִם רֻסְתַּם /שׁוֹחֵר הַטּוֹב חָזַר הַשָּׁהּ לְכֵּס.

כְּשֶׁבֶת כַּי־כֻסְרַוּ עִם תַּהַמְתַּן/ וְעִם הַמּוּבַּדִים וְהַשּׁוֹעִים,

הִרְבּוּ לָשִׂיחַ בְּאַפְרָסִיָבּ, בִּכְאֵב/ הַלֵּב וּבְסֵבֶל סִיָוֻשׁ הָאָב. [440]

בֵּינְתַיִם טוּס וְכָל צְבָאוֹ עִמּוֹ/ מְמַהֲרִים לְאֵם דְּרָכִים הִגִּיעוּ:

מִצַּד אֶחָד מִדְבָּר בְּלִי טַל וּמַיִם,/ מִצַּד שֵׁנִי הַדֶּרֶךְ לְכַּלָתּ.

עָצְרוּ פִּילֵי הַחַיִל וְתֻפָּיו,/ עַד טוּס יַגִּיעַ אֶל מְקוֹם הַצֹּמֶת,

וְהוּא יִבְחַר בְּדֶרֶךְ מִן הַשְּׁתַּיִם,/ וּבָהּ יֵלֵךְ בִּפְקֻדָּתוֹ צְבָאוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל הֶחָלוּץ בְּנַחַת,/ שָׁקַל הַדֶּרֶךְ הַחַמָּה, צְחִיחָה, [445]

וְאֶל גּוּדַרְז אָמַר: "צִיָּה צְמֵאָה זוֹ, /לוּ אֲבָקָהּ – עִנְבָּר, מֻשְׁק – עֲפָרָהּ,

אִם הַמַּסָּע אָרֹךְ אַף מְיַגֵּעַ,/ לֹא יִתָּכֵן בְּלִי מְנוּחָה וּמַיִם.

עַל כֵּן נֵלֵךְ בִּנְתִיב כַּלָתּ־צַ’רַם,/ וְנַחֲנֶה עַל יַד הָעִיר מַיַם.

מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין שְׂדוֹת בָּר וָמַיִם,/ וּמַה נִּבְחַר מִדְבָּר וּתְלָאוֹתָיו?

פַּעַם אַחַת עָבַרְתִּי דֶּרֶךְ זוֹ, /וְגֻזְ’דַּהַם הָיָה אָז מְפַקְּדֵנוּ. [450]

נָתִיב אָרֹךְ וְרֹב תְּלָאוֹת הָיָה/ וּבוֹ רָאִינוּ אַךְ הָרִים, בְּקָעוֹת.

מוּטָב נֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הָאַחֶרֶת,/ וְלֹא נֶחְצֶה מִדְבָּר וְעוֹד מִדְבָּר."

עָנָה גּוּדַרְז: "מַלְכֵּנוּ הָאָצִיל/ הִפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַצָּבָא הַזֶּה.

נְחֵה אוֹתָנוּ כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתָ,/ וְאַל תַּכְבִּיד אֶת הַמַּסָּע עָלֵינוּ.

אַל תֶּאֱטֹם לִדְבַר הַשָּׁהּ אָזְנֶיךָ,/ פֶּן יִפָּגַע צְבָאֵנוּ בִּגְלָלְךָ." [455]

הֵשִׁיב לוֹ טוּס: "גִּבּוֹר נוֹדָע בָּאָרֶץ!/ אַל יִהְיֶה כָּל פַּחַד בְּלִבְּךָ.

הַשָּׁהּ לֹא יֵעָצֵב וְלֹא יִכְעַס,/ וְאַל תִּדְאַג עוֹד לַאֲשֶׁר יִקְרֵנוּ."

שָׂח וְצִוָּה לִפְתֹּחַ בַּמַּסָּע/ בַּדֶּרֶךְ בּוֹאֲכָה כַּלָתּ־צַ’רַם.

אַחַר הִתְכַּחֲשׁוֹ לְצַו הַשָּׁהּ,/ שִׂים לֵב לַסְּעָרָה בָּהּ הִתְנַסָּה.

פִרוּד שומע על בוא טוּס    🔗

הַחֲדָשׁוֹת הִגִּיעוּ אֶל פִרוּד/ לֵאמֹר: "קָדַר הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּאִיר. [460]

מֵהָאָבָק, הֵרִימוּ הַגְּמַלִּים/ וְהַפִּילִים, הִשְׁחִירוּ פְּנֵי הָאָרֶץ.

צְבָא כַּי־כֻסְרַוּ אָחִיךָ מֵאִירָן/ לִנְקוֹם נָקָם נוֹסֵע אֶל תּוּרָן.

עַתָּה פָּנָיו בַּדֶּרֶךְ לְכַּלָתּ./ אַיֵּה יָחוּל הַקְּרָב, נֶעְלָם מִמֶּנִּי."

כִּשְׁמֹעַ כֵּן פִרוּד אֵין נִסָּיוֹן,/ הַדְּאָגָה מִלְאָה חַדְרֵי לִבּוֹ.

מֵהַחוֹמָה יָרַד, פָּתַח הַשַּׁעַר,/ יָצָא הַחוּצָה וְסָקַר הָהָר, [465]

צִוָּה כִּי הַגְּמַלִּים וְהַכְּבָשִׂים/ וְהַסּוּסִים, הַסּוֹבְבִים חָפְשִׁים,

יוּבְאוּ בַּחֲבָלִים אֶל הַמִּבְצָר,/ וְלֹא יִרְעוּ בָּהָר וּבַמִּישׁוֹר.

מִשָּׁם דְּפָקָם כֻּלָּם אֶל הַר סַפִּיד,/ בְּמוֹסֵרוֹת הִסִּיעַ אֶל אַנְבּוּהּ.

אַחַר שׁוּבוֹ סָגַר הַשְּׁעָרִים,/ וְעַל רַמָּךְ עָלָה, מְהִיר רַגְלַיִם.

כִּרְעֹם תֻּפֵּי הַקְּרָב מִנִּי מַיַם,/ וּכְעֲטוֹת אָבָק שָׁחוֹר צַ’רַם, [470]

מִגַּג זְבוּלָהּ הִשְׁקִיפָה גַ’רִירֶה,/ וּלְבוֹא הַחַיִל פָּג לִבָּהּ מִפַּחַד.

וְגַ’רִירֶה, הֲלֹא הִיא אֵם פִרוּד,/ מֵרֶצַח סִיָוֻשׁ עָשֵׁן לִבָּהּ.

לִפְנֵי אִמּוֹ פִרוּד הָעֶלֶם בָּא/ וְכֹה אָמַר: "אַי, גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים!

צָבָא בָּא מֵאִירָן, אִתּוֹ פִּילִים, / תֻּפִּים, וּמַצְבִּיאוֹ הַשּׁוֹעַ טוּס.

מַה מַּעֲנֶה בְּפִיךָ? מַה נַּעֲשֶׂה? /אֵיכָכָה נְנִיאֵם מֵהַתְקָפָה?" [475]

עָנְתָה לוֹ גַ’רִירֶה: "לוֹחֵם אָצִיל!/ יוֹם טוֹב הַיּוֹם הַזֶּה, יִרְבּוּ כָּמוֹהוּ.

אָחִיךָ בְּאִירָן עָלָה לִמְלֹךְ./ שַׁלִּיט חָכָם וּנְבוֹן דָּבָר כֻסְרַוּ,

אוֹתְךָ מַכִּיר בַּשֵּׁם וּבַמּוֹצָא,/ וְהֵן מִזֶּרַע אָב אֶחָד שְׁנֵיכֶם.

אֵין בָּעוֹלָם דּוֹמֶה לְסִיָוֻשׁ,/ אָכֵן רָאוּי הָאִישׁ לִיקַר עוֹלָם.

פִּירָן אוֹתִי הִשִּׂיא לוֹ בַּתְּחִלָּה,/ לוּלֵא כֵּן לֹא נָשָׂא אִשָּׁה תֻּרְכִּית. [480]

מִצַּד הָאֵם וְגַם מִצַּד הָאָב/ אַתָּה נָסִיךְ דָּגוּל, אָצִיל מֵרֶחֶם.

עַתָּה כְּצֵאת אָחִיךָ לַנָּקָם,/ לִרְחֹץ בְּדָם אֶת נֶפֶשׁ אֲבִיכֶם,

הֱיֵה רִאשׁוֹן בְּתַחֲרוּת הַגְּמוּל,/ חֲגֹר מָתְנֶיךָ בְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ,

לְבַשׁ מְעִיל רוּמִי וְצֵא מַהֵר/ בְּלֵב סוֹעֵר וּבְרֹאשׁ מָלֵא תְּרוּעָה.

אִם הוּא נָקָם תּוֹבֵעַ מִסַּבְכֶם,/ נָאֶה לְךָ נָקָם מִתַּחְבּוּלָה. [485]

רָאוּי עָצְבֵּנוּ לְדִמְעוֹת נָמֵר,/ אוֹ לְאֶנְקַת הַתַּנִינִים בַּיָּם.

אָכֵן הַצִּפֳּרִים וְהַדָּגִים/ מְקַלְלִים אַפְרָסִיָבּ בְּקוֹל.

אֵין עוֹד כּוֹבֵשׁ עוֹלָם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ/ אֲשֶׁר חָגַר מָתְנָיו כְּסִיָוֻשׁ

בְּאֹמֶץ, בִּגְבוּרָה, בְּשֵׁם וּבְיַחַשׂ,/ בְּדַעַת, בְּמַזָּל, בְּעֹז וּבְישֶׁר.

אַתָּה בֶּן הַמַּצְבִּיא הַמְהֻלָּל/ הַזֶּה, נֶכֶד כַּיִים דּוֹמֶה לְכַּי. [490]

חֲגֹר מָתְנֶיךָ לְנִקְמַת אָבִיךָ,/ יִרְאוּ־נָא מִי אַתָּה וּמָה עֶרְכֶּךָ.

שִׂים לֵב אֶל הַמַּצְבִּיא בִּצְבָא אִירָן/ וְאֶל הַנּוֹדָעִים בָּאַלּוּפִים.

הָאֵר פָּנִים וְהַזְמִינֵם אֵלֶיךָ,/ עֲרֹךְ שֻׁלְחָן וּמַתָּנוֹת חַלֵּק:

חַרְבוֹת הֹדּוּ, שִׁרְיוֹן וְקוֹבָעִים,/ סוּסִים וּמְעִילִים וּפִגְיוֹנוֹת.

אַל חוּס! אָחִיךָ הוּא אוֹצָר גָּדוֹל./ הַאִם נָקָם זֶה לֹא יִהְיֶה חֶלְקֶךָ? [495]

בְּיוֹם כָּזֶה הוֹבִילָה אֶת צְבָאוֹ,/ אַתָּה חָדָשׁ לִנְקֹם, הוּא – לִמְלֹךְ."

עָנָה פִרוּד לָאֵם וְכֹה אָמַר:/ "לְמִי מִבֵּינֵיהֶם אֶפְנֶה תְּחִלָּה?

עָלַי לִמְצֹא עוֹזֵר וְאִישׁ אֵמוּן/ מִבֵּין גְּאֵי אִירָן הַלּוֹחֲמִים,

כִּי אֵין אֲנִי מַכִּיר שָׁם אִישׁ בִּשְׁמוֹ,/ וְאֵיךְ אֶשְׁלַח דְּרִישַׁת שָׁלוֹם וָמֶסֶר?"

עָנְתָה הָאֵם לִבְנָהּ גִּבּוֹר הַחַיִל:/ "כְּהֵרָאוֹת בָּאֹפֶק הָאָבָק, [500]

מְצָא בֵּין הַגֵּאִים אֶת הַפָּרָשׁ/ בַּהְרָם וְאֶת זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן.

חַפֵּשׂ אוֹתוֹת הַגִּבּוֹרִים הַשְּׁנַיִם,/ כִּי לֹא הִסְתַּרְנוּ כָּל דָּבָר מֵהֶם.

יִנּוֹן רֹאשְׁךָ וְשִׁמְעֲךָ לָעַד,/ וְנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ תַּזְהִיר לָנֶצַח.

אָבִיךָ וְהַשְּׁנַיִם לֹא נִפְרָדוּ,/ הֵם נִכְבָּדָיו הָיוּ, וְהוּא – מַלְכָּם.

לֵךְ עִם תֻּכְוָר מִפֹּה אַךְ בְּלִי צָבָא,/ אַל בְּלִבְּךָ תָּקֵל רֹאשׁ בִּדְבָרַי. [505]

כְּשָׁאָלְךָ עַל לוֹחֲמֵי אִירָן,/ תֻּכְוָר יַגִּיד לְךָ אוֹתוֹתֵיהֶם.

מַכִּיר הוּא כָּל גָּדוֹל וְכָל קָטָן,/ יַרְאֶךָ הַכְּבָשִׂים וְהָרוֹעִים."

אָמַר אֵלֶיהָ: “חָכְמָתֵךְ, גְּבִירָה,/ אוֹר לִקְרוֹבַיִךְ וְלָעָם כֻּלּוֹ.”

אוֹתָהּ שָׁעָה צוֹפֶה בָּא לְפִרוּד,/ וְהוֹדִיעוֹ עַל צְבָא אִירָן לֵאמֹר:

“מִישׁוֹר הָרִים וָעֵמֶק מְלֵאִים/ צָבָא, תֹּאמַר: הַשֶּׁמֶשׁ בִּכְבָלִים!” [510]

מִקְצֵה הָהָר עַד שַׁעַר הַמִּבְצָר – /דְּגָלִים, פִּילִים וְחַיִל אֵין־מִסְפָּר."

פִרוּד ותוכוואר יוצאים לראות את הצבא    🔗

פִרוּד, אֲשֶׁר בָּגַד בּוֹ הַמַּזָּל,/ יָצָא בְּיַחַד עִם תֻּכְוָר לָהָר.

כְּהִתְנַכֵּר אֵלֵינוּ הַשָּׁמַיִם,/ לֹא כַּעַס, לֹא לָשׁוֹן רַכָּה יוֹשִׁיעוּ.

צָעִיר אֲשֶׁר מָאַס בְּעוֹלָמוֹ – / כֵּיצַד יַגִּיעַ עַד שֵׂיבָה טוֹבָה?

הֵם בָּחֲרוּ פִּסְגָּה לִמְקוֹם תַּצְפִּית/ מִמֶּנָּה לְהַשְׁקִיף עַל צְבָא אִירָן, [515]

וְהִתְפַּלְּאוּ הַשְּׁנַיִם כְּאֶחָד/ לַחַיִל הַכָּבֵד וּלְצִיּוּדוֹ.

אָמַר פִרוּד אֶל הַדּוֹבֵר תֻּכְוָר:/ "אֲשֶׁר אֶשְׁאַל, אַל תַּעְלִים מִמֶּנִּי.

אֲדוֹן הַמַּעֲלָה, נוֹשֵׂא הַדֶּגֶל,/ אִישׁ הָאַלָּה וְנַעֲלֵי הַפָּז –

כְּהוֹפִיעָם אֱמֹר לִי שְׁמוֹתֵיהֶם/ כְּכָל אֲשֶׁר הִכַּרְתָּ בְּאִירָן."

בֵּינְתַיִם צְבָא אִירָן גְּדוּדִים גְּדוּדִים/ נִכְנַס אֶל הַמֵּצַר בֵּין הֶהָרִים. [520]

מֵרֹב קוֹבְעֵי זָהָב וּמָגִנִּים,/ מֵרֹב אַלּוֹת וְגַרְזִנֵּי זָהָב,

תֹּאמַר: “אָזַל הַכֶּתֶם בַּמִּכְרוֹת!/ עָלָה עָנָן, הִמְטִיר יַהֲלוֹמִים!”

מִקּוֹל הַתֹּף, אֲשֶׁר בֵּין הֶהָרִים,/ נִבְהַל הַנֶּשֶׁר בְּעוּפוֹ בַּשַּׁחַק.

שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף נוֹשְׂאֵי מָגֵן וָחֶרֶב/ עָשׂוּ הַדֶּרֶךְ עֲרוּכִים לַקְּרָב.

אַחַר רְאוֹת תֻּכְוָר אֶת הַצָּבָא/ הִפְנָה אֵלָיו פִרוּד שְׁאֵלוֹתָיו. [525]

עָנָה לוֹ הַסּוֹקֵר וְכֹה אָמַר:/ "אֲשֶׁר נֶעְלָם מִמֶּךָּ אֲגַלֶּה.

הַדֶּגֶל עִם הַפִּיל, הַפָּרָשִׁים/ סְבִיבוֹ, הַחֲרָבוֹת כְּחֻלּוֹת הַפֶּלֶד –

לְטוּס הַגֵּא, מַצְבִּיא הַחַיִל, הֵמָּה,/ וְהוּא בְּנִקְמָתוֹ אַכְזָר וָרַע.

הַדֶּגֶל אַחֲרָיו הוּא שֶׁל אַחֵר,/ עָלָיו תְּמוּנַת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת.

הוּא שֶׁל דּוֹדְךָ, לוֹ זֹהַר וְתַכְלִית/ הֲלֹא הוּא פַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס. [530]

הַבָּא בַּתּוֹר, יָרֵחַ עַל דִּגְלוֹ,/ וְגִבּוֹרִים אַמִּיצֵי לֵב אִתּוֹ,

הוּא גֻּסְתַּהַם בֶּן גֻּזְ’דַּהַם בֶּן חַיִל,/ יָרֵא אֵינֶנּוּ מֵאַלָּה וָרֹמַח.

הַדֶּגֶל אַחֲרָיו, עָלָיו עָרוֹד,/ סְבִיבוֹ צָבָא עָרוּךְ לְמִלְחָמָה,

הוּא שֶׁל זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, וְלוֹ /שָׁם לוֹחֲמִים גֵּאִים וְאַמִּיצִים.

הַדֶּגֶל אַחֲרָיו, עָלָיו יָרֵחַ,/ רִקְעוֹ אָדֹם, גְּדִילָיו כְּמֻשְׁק שָׁחוֹר, [535]

הוּא שֶׁל בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו גִּבּוֹר הַחַיִל,/ מַתִּיז הוּא דַּם אוֹיְבָיו עַד הַשָּׁמַיִם.

הַנֵּס הַבָּא, עָלָיו תְּמוּנַת נָמֵר,/ אֲשֶׁר יָכוֹל לִשְׁבֹּר מָתְנֵי לָבִיא,

שִׁידוּשׁ הוּא בְּעָלָיו. לֵאמֹר תּוּכַל:/ “עוֹד רֶגַע וְיִקְפֹּץ מִמְּקוֹמוֹ!”

הַבָּא בַּתּוֹר, תְּמוּנַת חֲזִיר סִמְלוֹ,/ עָלָיו תֹּאמַר: “נִיבָיו יוֹרִידוּ שַׁחַק!”

לְגֻרָזֶה גִּבּוֹר הַחַיִל הוּא/ לְהִלָּחֵם בָּאֲרָיוֹת אַךְ צְחוֹק לוֹ. [540]

הַדֶּגֶל אַחֲרָיו, עָלָיו תְּאוֹ,/ אַנְשֵׁי־שֵׁם לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו,

עָלָיו מָפְקָד פַרְהָד, אַלּוּף דָּגוּל,/ תֹּאמַר: “רֹאשׁוֹ נוֹגֵעַ בַּשָּׁמַיִם.”

הַדֶּגֶל עִם זְאֵב הָעֲרָבוֹת/ הוּא נֵס וְאוֹת גִּבּוֹר הַחַיִל גִּיו,

וְזֶה אֲשֶׁר עָלָיו אַרְיֵה זָהָב,/ גּוּדַרְז מִבְּנֵי כַּשְׁוָד הוּא בְּעָלָיו.

הַדֶּגֶל הָאָרֹךְ עִם הַנָּמֵר/ לִפְנֵי רִיוְנִיז הַמְהֻלָּל נוֹסֵס, [545]

וְזֶה אֲשֶׁר תְּמוּנַת אַיָּל עָלָיו,/ לְבֶן גּוּדַרְז נַסְתּוּהּ וְלִצְבָאוֹ הוּא;

הַנֵּס אֲשֶׁר עָלָיו כִּבְשַׂת הָרִים,/ נִשָּׂא לִפְנֵי בַּהְרָם מִבְּנֵי גּוּדַרְז –

כֻּלָּם כְּפִירִים וּפָרָשִׁים בְּנֵי חַיִל,/ לִמְנוֹת כֻּלָּם זֶה מַעֲשֶׂה מוֹגִיעַ."

כְּכַלּוֹתוֹ לִמְנוֹת אֶת הַשָּׂרִים/ לִפְנֵי פִרוּד, שְׁאֵר הַשַּׁהְרְיָר,

הִבִּיט זֶה בַּקְּטַנִּים כְּבַגְּדוֹלִים/ בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבִמְאוֹר פָּנִים, [550]

וְכֹה אָמַר אֶל בֶּן שִׂיחוֹ תֻּכְוָר:/ "נִקְמַת אָבִי נַשִּׂיג עַל נְקַלָּה.

בִּקְרַב הַנְּקָמָה הַבָּא פָּרָשׁ/ לֹא יִוָּתֵר מִצִּ’ין וּמִמָּצִ’ין.

אוּלַי אֶתְפֹּשׂ אֶת הַדְּרָקוֹן בַּכַּף,/ וְרֹאשׁ כִּסְאָם אָבִיא בַּמְּצָרִים."

הָאִירָנִים הִשְׁגִּיחוּ בְּפִרוּד/ וּבְיוֹעֲצוֹ תֻּכְוָר בְּרֹאשׁ הָהָר,

וְטוּס, אֲשֶׁר עָלְתָה בּוֹ חֲמָתוֹ, עָצַר אֶת הַפִּילִים וְהַתֻּפִּים, [555]

וְכֹה אָמַר: "מִלּוֹחֲמֵי צְבָאֵנוּ/ פָּרָשׁ בֶּן חַיִל מְבַקֵּשׁ אֲנִי,

אֲשֶׁר צְמֵא מַעֲשִׂים מִמַּחֲנֵנוּ /יָרִים אֶת פְּעָמָיו אֶל רֹאשׁ הָהָר,

וְיִוָכַח מִי שְׁנֵי הַלּוֹחֲמִים,/ וְלָמָּה זֶה הֶעְפִּילוּ לַפִּסְגָּה.

אִם מִצְּבָאֵנוּ הֵם, עַל רָאשֵׁיהֶם/ מָאתַיִם רְצוּעוֹת יַמְטִיר בְּכֹחַ,

וְאִם תֻּרְכִּים חוֹרְשֵׁי רָעָה, יִקְשֹׁר /וְיִסְחָבֵם אֵלֵינוּ עַל פְּנֵיהֶם. [560]

אִם יֵהָרְגוּ, בְּכָל זֹאת יִגְרְרֵם/ בְּלִי פַּחַד וִיבִיאֵם לְמַחֲנֵנוּ.

אוּלָם אִם מְרַגְּלִים הֵם, הָרוֹצִים/ בַּסֵּתֶר לֶאֱמֹד אֶת כֹּחוֹתֵינוּ,

בַּחֶרֶב יְשַׁסְּעֵם לַחֲצָאִים,/ וְיַשְׁלִיכֵם מִלְמַעְלָה לַסְּלָעִים."

בהראם בא אל פירוּד בהר    🔗

פָּנָה בַּהְרָם לְטוּס וְכֹה אָמַר:/ "חִידָה זוֹ תִּפָּתֵר עַד מְהֵרָה.

אֵלֵךְ וְאֶעֲשֶׂה כְּמִצְוָתְךָ,/ וְראֹשׁ הָהָר אַנִּיחַ לְרַגְלֶיךָ." [565]

דִּרְבֵּן סוּסוֹ, עָזַב אֶת הַשּׁוּרָה, / וְשָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר הַפִּסְגָּה.

אָמַר פִרוּד אֶל יוֹעֲצוֹ תֻּכְוָר:/ "מִי הָעוֹלֶה אֵלֵינוּ קַל רַגְלַיִם?

לֹא נֶחְשָׁבִים אֲנַחְנוּ בְּעֵינָיו,/ כַּסְּעָרָה מַעְפִּיל הוּא לַמָּרוֹם.

סוּס אַדמוֹנִי מָהִיר לָאִישׁ תַּחְתָּיו/ וּפְלָצוּרוֹ קָשׁוּר אֶל הָאֻכָּף."

עָנָה לוֹ הַמּוֹדִיעַ וְאָמַר:/ "רָאוּי הוּא כִּי נָאִיר אֵלָיו פָּנִים. [570]

אָמְנָם סִמְלוֹ וּשְׁמוֹ מַכִּיר אֵינֶנִּי,/ אֲבָל חוֹשְׁבַנִי כִּי מִבְּנֵי גּוּדַרְז הוּא.

כְּצֵאת כֻסְרַוּ־כַּי מִתּוּרָן אִירָנָה/ נֶעְלָם אִתּוֹ קוֹבַע הַשַּׁהְרְיָר.

דּוֹמַנִי, הַקּוֹבע בְּרֹאשׁ הַבָּא, /וְזֶה אַף זֶה, שִׁרְיוֹן מַלְכוּת עָלָיו.

אֵין זֹאת כִּי אִם מִבְּנֵי גּוּדַרְז הָאִישׁ,/ נִפְתַּח אֵפוֹא אֶת פִּינוּ לְחָקְרוֹ."

כִּקְרֹב בַּהְרָם אֶל הַפִּסְגָּה בָּהָר,/ הֵרִיעַ כְּעָנָן רוֹעֵם לֵאמֹר: [575]

"הַגִּידָה, מִי אַתָּה שָׁם בַּפִּסְגָּה?/ הַאֵין אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַצָּבָא

וְלֹא שָׁמַעְתָּ רַעַם הַתֻּפִּים?/ הֲלֹא תִּירָא מִטּוּס, מַצְבִּיא הַחַיִל?"

עָנָה פִרוּד לַבָּא וְכֹה אָמַר:/ "לְאַט לְךָ. וְכִי בְּךָ פָּגַעְנוּ?

הַשְׁמַע דִּבּוּר נָעִים, אִישׁ מְנֻסֶּה,/ בַּחֲרָפוֹת אַל תְּנַבֵּל אֶת פִּיךָ.

אַתָּה לֹא שַׁחַל וַאֲנִי לֹא עַיִר,/ בְּדֶרֶךְ זוֹ אַל תִּתְהַלֵּךְ אִתָּנוּ. [580]

אֵינְךָ עוֹלֶה עָלַי בְּכָל מְאוּמָה,/לֹא בִּגְבוּרָה, בְּכֹחַ אוֹ בְּאֹמֶץ.

רַגְלַיִם, רֹאשׁ, יָדַיִם, לֵב וָמֹחַ,/ לָשׁוֹן דּוֹבֶרֶת, עַיִן אֹזֶן –

כָּל אֵלֶּה גַּם לְךָ, וּרְאֵה, גַּם לִי./ וְאִם גַּם לִי, אַל תְּאַיֵּם עָלַי.

דָּבָר אֵלֶיךָ לִי אִם תַּעֲנֵנִי,/ אֶשְׂמַח אִם עֲצָתְךָ טוֹבָה תִּהְיֶה."

עָנָהוּ הַמַּעְפִּיל: “יָפֶה, שְׁאַל!/ אַתָּה בַּשַּׁחַק וַאֱנִי בָּאָרֶץ.” [585]

שָׁאַל הָעֶלֶם: “מִי מַצְבִּיאֲכֶם,/ וּמַהִי הָעִלָּה לַמִּלְחָמָה?”

עָנָה בַּהְרָם: "טוּס בֶּן נַוּדַֹר שָׂרֵנוּ,/ וְלוֹ דֶּגֶל כָּוֶה וְהַתֻּפִּים.

בֵּין לוֹחֲמָיו: גּוּדַרְז, רֻהָּם וְגִיו, / שִׁידוּשׁ, גֻּרְגִּין וְהַגִּבּוֹר

פַרְהָד.

גַּם גֻּסְתַּהַם, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, /וְגֻרָזֶה, פְּאֵר הַלּוֹחֲמִים."

שָׁאַל פִרוּד: "מַדּוּעַ שֵׁם בַּהְרָם/ הִשְׁמַטְתָּ וְהָרְשִׁימָה פְּגוּמָה? [590]

מִבְּנֵי גּוּדַרְז הוּא לָנוּ הַיָּקָר/ וְלֹא הֵבֵאתָ שְׁמוֹ עַל דַּל שְׂפָתֶיךָ."

אָמַר אֵלָיו בַּהְרָם: “אַי, לֶב אֲרִי!/ מִי עַל בַּהְרָם סִפֵּר לְךָ כָּזֹאת?”

עָנָה פִרוּד וְכֹה אָמַר לַבָּא:/ "אֶת סִפּוּרוֹ שָׁמַעְתִּי מֵאִמִּי.

אָמְרָה לִי: "כְּהוֹפִיעַ הַצָּבָא/ שְׁאַל בַּאֲדִיבוּת לַשֵּׁם בַּהְרָם.

וְאִישׁ שֵׁנִי בַּקֵּשׁ בֵּין הַבָּאִים,/ וְשֵׁם הָאִישׁ זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן. [595]

שְׁנֵיהֶם הָיוּ אֲחֵי שָׁד עִם אָבִיךָ./ שְׁאַל שְׁלוֹמָם וּמַה מַּעֲשֵׂיהֶם.“”

קָרָא בַּהְרָם: "אַךְ בֶּן מַזָּל אַתָּה,/ חֹטֶר אוֹתוֹ אִילָן מַלְכוּת גָּדוּעַ!

הֲלֹא, נָסִיךְ צָעִיר, אַתָּה פִרוּד!/חֲיֵה לָעַד בְּאשֶׁר וּבְשִׂמְחָה."

עָנָה הָעֶלֶם: “כֵּן, אֲנִי פִרוּד,/ וּמֵאוֹתוֹ אִילָן גָּדוּעַ נֵצֶר.”

אָמַר בַּהְרָם: “גַּלֵּה לִי אֶת גּוּפְךָ,/ אוֹת סִיָוֻשׁ הַרְאֵה לִי וָאֵדַע.” [600]

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה חָשַׂף פִרוּד זְרוֹעוֹ: כֶּתֶם עִנְבָּר עַל עוֹר וָרֹד נִגְלָה,

תְּמוּנָה אֲשֶׁר גַּם בִּמְחוּגָה סִינִית/ אִישׁ לֹא יָצוּר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

עַתָּה יָדַע: “הוּא צֶאֱצָא קֻבָּד,/ וְמוֹצָאוֹ מִזֶּרַע סִיָחֻשׁ.”

בַּהְרָם, אִתִּי שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב,/ אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת, חָכָם וְגַם גִּבּוֹר.

יָרַד מֵעַל סוּסוֹ פִרוּד הָעֶלֶם,/ בְּנֶפֶשׁ מְאִירָה יָשַׁב עַל סֶלַע, [605]

וְאֶל בַּהְרָם אָמַר: "אַי, אִישׁ מוּרָם/ מֵעַם, פִּקֵּחַ וְאַרְיֵה בַּקְּרָב!

לוּ שְׁתֵּי עֵינַי רָאוּ אָבִי הַחַי,/ לֹא רַבָּה שִׂמְחָתִי מִלִּרְאוֹתְךָ,

בַּהְרָם, אִתִּי שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב,/ אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת, חָכָם וְגַם גִּבּוֹר.

עָלִיתִי אֶל מְרוֹם הָהָר, לִלְמֹד/ אֶת שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים בִּצְבָא אִירָן,

אֶשְׁאַל לִשְׁמֹעַ מִי הוּא הַמַּצְבִּיא,/וּמִי אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בַּמִּלְחָמָה. [610]

עַתָּה אַקְבִּיל אֶת פְּנֵי מַצְבִּיאֲכֶם,/ וְאֶעֱרֹךְ מִשְׁתֶּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

גַּם אַעֲנִיק לוֹ מַתָּנוֹת הַרְבֵּה:/ סוּסִים, חֲגוֹר, אַלּוֹת וַחֲרָבוֹת,

וְאַחְרֵי־כֵן אֶצְעַד לִפְנֵי הַחַיִל/ בְּלֵב דַּוַּי תּוּרָנָה לַנָּקָם.

אָכֵן כָּשֵׁר אֲנִי לַמְּלָאכָה,/ כִּי אֵשׁ אֲנִי בְּאֻכָּפִי בַּקְּרָב.

אֱמֹר־נָא לַמַּצְבִּיא, כִּי בּוֹא יָבוֹא/ לְרוּם הָהָר בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. [615]

פֹּה נְבַלֶּה שִׁבְעָה יָמִים בְּיַחַד,/ נִבְחַן אֶת כָּל אָפְנֵי הַטּוֹב וָרָע,

וּבַשְּׁמִינִי, כִּרְעֹם תֻּפֵּי הַקְּרָב,/ כְּשֶׁבֶת הַמַּצְבִּיא בְּאֻכָּפוֹ,

אֶחְגֹר מָתְנַי לִנְקֹם אֶת דַּם אָבִי,/ בִּכְאֵב לִּבִּי אַשְׁלִיךְ נַפְשִׁי מִנֶּגֶד.

תִּגְרַת יָדִי תִּדְמֶה לִכְפִיר בַּקְּרָב,/ וּמְעוּף הָעַיִט אַף יָעִיד עַל כָּךְ,

כִּי לִנְקָמָה כָּזֹאת אִישׁ בָּעוֹלָם /וּבַגֵּאִים לֹא נֶחֱלַץ עֲדֶנָה." [620]

עָנָה בַּהְרָם וְכֹה אָמַר: "נָסִיךְ/ צָעִיר, גִּבּוֹר מַצְלִיחַ וּפָרָשׁ!

אַגִּיד לְטוּס אֲשֶׁר הִשְׁמַעְתָּ פֹּה,/ אוֹסִיף הַמְלָצָתִי, אֶשַׁק יָדֹו.

אַךְ מַצְבִּיאֵנוּ אִישׁ חָכָם אֵינֶנּוּ,/ רֹאשׁוֹ אֵינֶנּוּ לְעֵצָה טוֹבָה,

אָצִיל הוּא מִלֵּדָה, עָשִׁיר, בֶּן חַיִל,/ אֲבָל אֶת שֵׁם הַשָּׁהּ מַזְכִּיר אֵינֶנּוּ;

רוֹגֵז עַל גִּיו, גּוּדַרְז וְעַל הַשָּׁהּ,/ כִּי לֹא נָתַן לְפַרִיבֻּרְז הַכֶּתֶר. [625]

אָמַר:" אֲנִי יוֹצֵא חַלְצֵי נַוּדַֹר,/ וְאֵין רָאוּי כָּמוֹנִי לִמְלוּכָה."

חוֹשֵׁשְׁנִי, לִדְבָרַי יַכְבִּיד אָזְנָיו/ וְאַף יִשְׁפֹּךְ עָלַי אֶת עֶבְרָתוֹ.

אִם חוּץ מִמֶּנִּי אִישׁ יָבוֹא אֵלֶיךָ,/ רֹאשְׁךָ וְקֹוָבעֹו הַסְתֵּר מִמֶּנּוּ.

אָמַר לִי: "לֵךְ וּרְאֵה מִי שָׁם בָּהָר./ אַל תִּשְׁאָלֵהוּ “לָמָּה בָּאתָ הֵנָּה”,

דַּבֵּר אֵלָיו בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה,/ כִּי לָמָּה זֶה הַיּוֹם יֵשֵׁב בָּהָר?" [630]

כְּהֵרָגְעוֹ אָבִיא אֶת הַבְּשׂוֹרָה,/ וְאַצִּיגְךָ טוֹב־לֵב בִּפְנֵי צְבָאֵנוּ.

אִם אִישׁ יָבוֹא אֵלֶיךָ זוּלָתִי,/ אַל בִּדְבָרוֹ תִּבְטַח וְאַל תֶּחְסֶה בּוֹ.

יוֹתֵר מֵאִישׁ אֶחָד לֹא יִשָּׁלַח/ אֵלֶיךָ, זֶהוּ נֹהַג מַצְבִּיאֵנוּ.

עַתָּה חֲשֹׁב הֵיטֵב מַה לְּפָנֶיךָ – /בְּרַח לַמִּבְצָר וּנְטשׁ אֶת הַמָּקוֹם."

אַלָּה, וְלָהּ יָדִית זָהָב וּשְׁבוֹ,/ הֵסִיר פִרוּד מֵעַל חֲגוֹרָתוֹ, [635]

וְכֹה אָמַר: "מַזְכֶּרֶת הִיא מִמֶּנִּי./ תִּהְיֶה נָא בְּיָדְךָ בְּעֵת צָרָה.

אִם הַמַּצְבִּיא יֵאוֹת לְקַבֶּלְךָ,/ נִשְׂמַח יַחְדָּו, נִהְיֶה מְאֻשָּׁרִים,

לַשַּׁי הַזֶּה אוֹסִיף כָּהֵנָּה עוֹד,/ סוּסִים, כָּרִים, כְּתָרִים וְטַבָּעוֹת."

בּהראם שב אל טוּס    🔗

כְּשׁוּב בַּהְרָם אֶל מְפַקְּדוֹ, אָמַר:/ "תִּשְׁרֶה חָכְמָה עָלֶיךָ עַד עוֹלָם.

דְּעֶה, הַהוּא פִרוּד בֶּן סִיָוֻשׁ,/ אֲשֶׁר נִרְצַח בְּלִי עָוֶל בְּכַפָּיו, [640]

הֶרְאָה לִי אֶת הָאוֹת, אֲשֶׁר מֵרֶחֶם/ הוּא מְשֻׁתָּף לְכָל יוֹצְאֵי קֻבָּד."

הִקְשִׁיחַ טוּס לִבּוֹ וְכֹה אָמַר:/ "לִי הַצָּבָא, הַתֹּף וְהַקְּרָנוֹת.

לְךָ אָמַרְתִּי: “הֲבִיאֵהוּ הֵנָּה,/ אַל שְׁאֵלוֹת אִתּוֹ וְאַל תְּשׁוּבוֹת!”

אִם הוּא נָסִיךְ אוֹ מֶלֶךְ, מִי אֲנִי?/ וְלָמָּה זֶּה אֲנִי פֹּה עִם צְבָאִי?

תֻּרְכִּי אֶחָד, כְּמוֹ עוֹרֵב שָׁחוֹר,/ תָּפַס נְתִיב צְבָאִי בִּמְרוֹם הָהָר! [645]

רוֹאֶה אֲנִי כִּי מִיּוֹצְאֵי גּוּדַרְז/ יָכֹלְנִי לְצַפּוֹת אַךְ לְאָסוֹן.

הִנֵּה נִבְהַלְתָּ מִפָּרָשׁ עָלוּב,/ לֹא כְּפִיר זוֹעֵם יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ הָהָר.

רָאָה צְבָאֵנוּ וְנָקַט עָרְמָה./ אָכֵן, חִנָּם טָרַחְתָּ מַעְלָה־מַטָּה."

אֶל מְפַקְּדָיו פָּנָה וְכֹה אָמַר:/ "שִׁמְעוּ־נָא אַנְשֵׁי־שֵׁם מַכֵּי אוֹיֵב!

אִישׁ מְהֻלָּל, שׁוֹחֵר כָּבוֹד בִּקַּשְׁתִּי,/ אֲשֶׁר יַעְפִּיל אֶל הַתֻּרְכִּי הַלָּז, [650]

רֹאשׁוֹ יַתִּיז בַּחֶרֶב מֵעָרְפּוֹ/ וְיַנִּיחֶנּוּ לְרַגְלַי בְּלִי אֹמֶר."

חָגַר מָתְנָיו רִיוְנִיז, אַךְ הַדָּבָר/ עָלָה לוֹ בַּחַיִּים, כִּי בָּא יוֹמוֹ.

אָמַר בַּהְרָם לְטוּס: "מַצְבִּיא בֶּן חַיִל,/ אַל תַּעֲכִיר אֶת נַפְשְׁךָ לַשָּׁוְא.

יְרָא אֲדוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר,/ וּבוֹשׁ לְךָ מִכַּי־כֻסְרַוּ מַלְכֵּנוּ,

כִּי הַלָּזֶה אָחִיו הוּא מִלֵּדָה,/ פָּרָשׁ שׁוֹחֵר קְרָבוֹת וּבַעַל שֵׁם. [655]

אִם פָּרָשִׁים מֵאָה מִלּוֹחֲמֵינוּ/יָבוֹאוּ לְפָנָיו אֶל רֹאשׁ הָהָר,

מִצִּפָּרְנָיו לֹא יְמַלְּטוּ נַפְשָׁם,/ וְתַחַת גִּיל בַּלֵּב תַּצִּיעַ אֵבֶל."

חָרָה אַף טוּס לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים./ עֲצַת שְׁלִיחוֹ בַּהְרָם לֹא נָעֲמָה לוֹ.

מִיָּד צִוָּה מִנְיָן מִלּוֹחֲמָיו/ לְהֵחָפֵז אֶל מְרוֹמֵי הָהָר.

הַרְבֵּה מִגִּבּוֹרָיו יָצְאוּ חוֹצֵץ /וְאֶל הַקְּרָב הֵרִימוּ צַוְּארֵיהֶם. [660]

בַּהְרָם הִזְהִיר אוֹתָם וְכֹה אָמַר:/ "אַל נָא יִהְיֶה זֶה קַל בְּעֵינֵיכֶם –

אֲחִי כֻסְרַוּ יוֹשֵׁב בָּהָר הַזֶּה,/ שַׂעֲרָתוֹ שָׁוָה מֵאָה בְּנֵי חַיִל.

מִי לֹא רָאָה אֶת סִיָוֻשׁ הָאָב,/ יִרְוֶה רֹב נַחַת מִמַּרְאֵה הַבֵּן."

וְכַאֲשֶׁר תֵּאֵר אֶת אוֹת הָעֶלֶם,/ נָסוֹגוּ כָּל גְּאֵי הָרֹאשׁ בְּאֵלֶם.

ריוְניז נהרג בידי פירוּד    🔗

רִיוְנִיז חֲתַן טוּס שׁוּב יָצָא חוֹצֵץ,/ אָכֵן חָמְדוּ לָצוֹן לוֹ הַשָּׁמַיִם – [665]

מֵאֶל צַ’רַם פָּנָה אֶל הַר סַפִּיד,/ לִבּוֹ מָלֵא חֵמָה, מַטִּיל אֵימָה.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ פִרוּד מֵהַפִּסְגָּה,/ הוֹצִיא הַקֶּשֶׁת מֵעֲטִיפָתָהּ

וְאֶל תֻּכְוָר הַמְנֻסֶּה אָמַר:/ "טוּס זֶה קִבֵּל הַצָּעָתִי בְּבוּז,

כִּי בָּא פָּרָשׁ אַחֵר וְלֹא בַּהְרָם./ לִבִּי קָשֶׁה, עָצוּב וְלֹא שָׂמֵחַ.

אֱמֹר לִי מִי הַגֶּבֶר, אִם יָדַעְתָּ,/ וְלָמָּה בְּבַרְזֶל מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל?" [670]

עָנָה תֻּכְוָר לִמּוּד הַנִּסָּיוֹן:/ רִיוְנִיז שְׁמוֹ, וּפָרָשׁ לוֹחֵם הַגֶּבֶר.

הוּא בֵּן אֶחָד, יָחִיד בַּמִּשְׁפָּחָה,/ וְאַרְבָּעִים לוֹ אֲחָיוֹת פּוֹרְחוֹת.

רָשָׁע, חָנֵף, בּוֹגֵד כְּנַחַל הוּא,/ צָעִיר אִישׁ כִּשְׁרוֹנוֹת וַחֲתַן טוּס."

אָמַר פִרוּד אֶל הֶחָכָם תֻּכְוָר:/ "לֹא עֵת שִׂיחָה כָּזֹאת לִפְנֵי הַקְּרָב.

אִם בּוֹא יָבוֹא לְהִלָּחֵם אִתִּי,/ אַרְדִּים אוֹתוֹ עַל שֹׁבֶל אַחְיוֹתָיו. [675]

אִם רַק מַשַּׁב חִצִּי יִשֹּׁב עָלָיו,/ וְחַי יֵצֵא מִזֶּה, קְרָא לִי רֵיקָא.

הַאִם אֶפְגַּע בַּסּוּס אוֹ בַּפָּרָשׁ – / מַה דַּעְתְּךָ, תֻּכְוָר לִמּוּד הַקְּרָב?"

עָנָה: "כַּוֵּן חִצְּךָ לְלֵב הָאִישׁ,/ אוּלַי יַעְכֹּר כְּבַד טוּס וְיִתְרַגֵּשׁ.

אֵין הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהוֹקִירְךָ,/ כִּי אַךְ שָׁלוֹם אִתּוֹ מַשָּׂא נַפְשֶׁךָ.

אִם זֶה יִתְקֹף אוֹתְךָ, וְאֶל חִנָּם,/הֵן רַק קָלוֹן יָבִיא עַל רֹאשׁ אָחִיךָ." [680]

כְּהִתְקָרֵב רִיוְנִיז, חַרְבּוֹ בַּכַּף,/ דָּרַךְ פִרוּד הַיֶּתֶר עַל הַקֶּשֶׁת.

חֵץ תְּאַשּׁוּר שָׁלַח מִימִין חָזֵהוּ/ וּבוֹ סִמֵּר קוֹבַע רִיו לְרֹאשׁוֹ.

צָנַח הָאִישׁ וְרַמָּכוֹ בָּרַח,/ בָּרֹאשׁ לְמַטָּה בָּא אֶל הֶעָפָר.

כִּרְאוֹת זֹאת מִמַּיַם שׂר צְבָא אִירָן,/ חָשְׁכוּ עֵינָיו, נֶעְלַם מֵהֶן הָהָר.

לָזֹאת מִכְּבָר הִשְׁמִיעַ הֶחָכָם:/ “אָפְיוֹ הָרַע הוּא עֹנֶשׁ הַמֵּרַע.” [685]

זראספּ נהרג בידי פירוּד    🔗

אָמַר מַצְבִּיא הַחַיִל אֶל זַרַסְפּ: /"יִדְלַק לִבְּךָ כְּאֵשׁ אָדַֹרְגֻּשַׁסְפּ.

חֲגֹר כְּלֵי נֶשֶׁק פָּרָשֵׁי הַקְּרָב,/ שִׂים נַפְשְׁךָ בַּכַּף וְהֵחָלֵץ

לִנְקֹם מוֹת אַלּוּפֵנוּ הַמּוָּבס,/ וָלֹא, אֲנִי עַצְמִי אֶדְרשׁ דָּמוֹ."

זַרַסְפּ יָצָא בְּלֵב מָלֵא אֵיבָה,/ וְשָׂם עַל קָדְקֳדוֹ קַסְדַּת הַקְּרָב.

אֶל מְרוֹמֵי סַפִּד שָׂם פְּעָמָיו/ כְּמוֹ אַרְיֵה הַמְשַׁחֵר לַטֶּרֶף. [690]

צוֹעֵק, רוֹתֵחַ, מְהַלֵּךְ אֵימִים,/ בְּרֹאשׁ מוּרָם אֶל עָל הֶעְפִּיל מִתַּחַת.

אָמַר פִרוּד הַלַּיִשׁ אֶל תֻּכְוָר:/ "פָּרָשׁ נוֹסָף עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ אֵלֵינוּ.

רְאֵה־נָא מִי הוּא הַפָּרָשׁ הַזֶּה,/ הַבָּא כְּרוּחַ אֶל פִּסְגַּת הָהָר?"

תֻּכְוָר לֹא הִתְמַהְמַהּ, פָּתַח אֶת פִּיו/ וְכָל אֲשֶׁר יָדַע עָלָיו הֵשִׂיחַ:

"בֶּן טוּס הוּא הַפָּרָשׁ, וּשְׁמוֹ זַרַסְפּ./ נִרְתָּע אֵינֶנּוּ מֵאַרְיֵה אוֹ פִּיל. [695]

רִיוְנִיז הֵן בַּעַל אֲחוֹתוֹ הָיָה,/ עַתָּה הוּא בָּא לִנְקֹם אֶת מוֹת גִּיסוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ עַד רְאוֹתוֹ רֹאשְׁךָ,/ שְׁלַח חֵץ אָשׁוּר שָׁנוּן מִימִין חָזְךָ.

אֶל הֶעָפָר בְּלִי רוּחַ בְּאַפּוֹ/ יִצְנַח, הָרֹאשׁ לְמַטָּה, מֵהַסּוּס.

לִבִּי בָּטוּחַ: בְּמוֹתוֹ לֵב טוּס/ יַצְהִיב כְּמוֹ עָלֶה בְּחֹדֶשׁ דַּי.

יָבִין אָז הַמַּצְבִּיא חֲסַר הַדַּעַת,/ כִּי לֹא מַהֲתַלּוֹת עִמָּנוּ פֹּה." [700]

וְכַאֲשֶׁר זַרַסְפּ בֶּן טוּס קָרַב/ אֶל רֹאשׁ הָהָר לְנֶגֶד צְבָא אִירָן,

דִּרְבֵּן סוּסוֹ פִרוּד אַמִּיץ־הַלֵּב,/ וְחֵץ שָׁלַח אֶל מֹתֶן הַגִּבּוֹר.

הַחֵץ סִמְרֵר אֶת שִׁרְיוֹנוֹ לַגּוּף/ וְנִשְׁמָתוֹ הִבְעִיר בְּחֹד רֹאשׁוֹ.

נָפַל תַּחְתָּיו הָאִישׁ, וּבִדְהָרָה / יָצָא סוּסוֹ בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה.

טוּס נלחם בפירוּד    🔗

קוֹל צְעָקָה עָלָה מִצְּבָא אִירָן./ הַלּוֹחֲמִים הֵסִירוּ קוֹבְעֵיהֶם. [705]

לֵב טוּס צָבָה, עֵינָיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת./ בְּחִפָּזוֹן לָבַשׁ אֶת שִׁרְיוֹנוֹ.

סוֹפֵד מָרָה לְגִבּוֹרֵי אִירָן,/ רוֹעֵד כְּמוֹ עָלֶה בְּרוּחַ סְתָו,

יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ כְּהַר גָּדוֹל,/ אֲשֶׁר מַעֲמִיסִים עַל פִּיל אַדִּיר.

מוֹשְׁכוֹת סוּסוֹ הִפְנָה אֶל מוּל פִרוּד,/ לִבּוֹ מָלֵא נָקָם, רֹאשׁוֹ – עָשָׁן.

אָמַר מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ אֶל פִרוּד:/ "אֶל רֹאשׁ הָהָר מַעְפִּיל וּבָא הַר חַי. [710]

מַצְבִּיא אִירָן קָרֵב וּבָא לַקְּרָב,/ לֹא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי תַּנִּין וָתִיק זֶה.

נָחוּשׁ לַמְּצוּדָה, בָּהּ נִתְבַּצֵּר/ וּבָהּ נַמְתִּין לִרְאוֹת מַה יֵּלֶד יוֹם.

אַחַר מוֹת בְּנוֹ וַחֲתָנוֹ בַּקְּרָב / אַל תְּצַפֶּה לְמִשְׁתָּאוֹת אִתּוֹ."

דִּבְרֵי תֻּכְוָר הִרְגִּיזוּ אֶת הָעֶלֶם: /"אִם לְפָנֵינּו קְרָב וְאֵין בִּלְתּוֹ,

מַה טּוּס לִי, מָה אַרְיֵה זוֹעֵף, מַה פִּיל,/ מַה בַּרְדְּלָס טוֹרֵף וּמַה נָּמֵר? [715]

יֵשׁ לְחַזֵּק לֵב הָאָדָם בַּקְּרָב,/ לֹא טִיט לָשִׂים עַל מְדוּרָה דּוֹלֶקֶת."

עָנָה תֻּכְוָר הַמְנֻסֶּה לֵאמֹר:/ "שָׁהִים אֵינָם בָּזִים לִדְבַר עֵצָה.

אַתָּה יָחִיד, וְאִם גַּם מִבַּרְזֶל,/ וְהַר הַצֹּר תָּזִיז מִמַּסָּדוֹ,

וְהֵם שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף יְדוּעֵי שֵׁם,/ לַקְּרָב אִתְּךָ יָבוֹאוֹ אֶל הָהָר.

לֹא יִשָּׁאֵר פֹּה לֹא מִבְצָר, לֹא סֶלַע,/ וְיֵהָרֵס הַכֹּל פֹּה עַד הַיְסוֹד. [720]

וְאִם מִזֶּה אָסוֹן יִקְרֶה אֶת טוּס,/ כֻסְרַוּ לֹא יִנָּחֵם בְּצַעֲרוֹ.

נִקְמַת אָבִיךָ תִּשָּׁבֵר אֲזַי,/ שֶׁבֶר אֲשֶׁר לֹא יְתֻקַּן לָעַד.

לָמָּה לְךָ לְהִלָּחֵם בִּכְפִיר?/ סוּר לַמִּבְצָר וּשְׂטֵה מִקְּרַב אֵין־שַׁחַר."

אֶת זֹאת הָיָה עָלָיו לֵאמֹר מִכְּבָר,/ אַךְ הוּא נָצַר אֶת פִּיו וְלֹא אָמַר.

כֹּה בְּאַשְׁמַת יוֹעֵץ חֲסַר תְּבוּנָה/ יָצָא פִרוּד לַקְּרָב וּבוֹ נָפַל. [725]

הָעֶלֶם הִתְגּוֹרֵר בַּמְּצוּדָה,/ וְלוֹ שְׁמוֹנִים אָמוֹת יְפוֹת מַרְאֶה.

עַל גַּג הַמְּצוּדָה עָמְדוּ כֻּלָּן,/ וּמְלַהֲגוֹת צָפוּ בַּנַּעֲשֶׂה.

הַנְּסִיגָה לְעֵינֵיהֶן הָיְתָה/ עֶלְבּוֹן קָשֶׁה לְנֶפֶשׁ הַצָּעִיר.

טִלְטֵל אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת, זִנֵּק כָּרוּחַ/ וְעַל הַיֶּתֶר שָׂם עוֹד חֵץ אָשׁוּר.

אֶל הַנָּסִיךְ פָּנָה תֻּכְוָר לֵאמֹר:/ "אִם בּוֹ לְהִלָּחֵם גָּמַרְתָּ אֹמֶר, [730]

טוֹב כִּי תַּפִּיל תְּחִלָּה סוּסוֹ תַּחְתָּיו,/ וָלֹא, לֹא יִשָּׁבֵר הַמְהֻלָּל.

שָׁהִים אֵינָם מִשְׂתָּעֲרִים בָּרֶגֶל,/ גַּם אִם תִּכְבַּד הַמְּלָאכָה מְאֹד.

וְעוֹד: דַּע, כִּי חַיֵּי גִּבּוֹר הַחַיִל/ בְּחֵץ אֶחָד מִקֶּשֶׁת לֹא יִתַּמּוּ.

וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ אֶל הָהָר,/ עִמּוֹ יַגִּיעַ בְּלִי סָפֵק צְבָאוֹ.

לֹא תַּעֲצֹר כֹּחַ לְהִלָּחֵם בּוֹ./ הֲלֹא רָאִיתָ אֶת קִמְטֵי גְּבִינָיו?" [735]

פִרוּד שָׁמַע דְּבַר יוֹעֲצוֹ, הוּא שָׂם/ הַיֶּתֶר עַל הַקֶּשֶׁת וּדְרָכָהּ.

הַחֵץ פָּגַע בְּרֶכֶשׁ הַמַּצְבִּיא – / אָכֵן, יְרִי יָאֶה לְפָרָשִׁים.

הָרֹאשׁ לְמַטָּה הִתְגַּלְגֵּל הַסּוּס,/ וְטוּס, לִבּוֹ – נָקָם, רֹאשׁוֹ – סוּפָה,

לַמַּחֲנֶה בָּרֶגֶל שָׁב; רֹאשׁוֹ – / סְחַרְחַר וּמָגִנּוֹ עַל צַוָּארוֹ.

פִרוּד קָרָא בְּלַעַג אַחֲרָיו:/"מַה לּוֹ לַפַּהְלַוָן הַמְהֻלָּל? [740]

אִם לֹא יָכוֹל לִי, לְפָרָשׁ בּוֹדֵד,/ אֵיךְ יַעֲמֹד בִּפְנֵי צָבָא לוֹחֵם?"

נְשׁוֹת הַמַּחֲנֶה פָּרְצוּ בִּצְחוֹק,/ שָׁלְחוּ קוֹלָן מֵרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם:

“רְאֶינָה אֵיךְ זָקֵן לִפְנֵי הָעֶלֶם/ שָׁם מִתְדַּרְדֵּר מִפַּחַד הַחִצִּים.”

כְּרֶדֶת טוּס לְמַרְגְּלוֹת הָהָר,/ נִגְּשׁוּ אֵלָיו שָׂרָיו הַדּוֹאֲגִים,

בֵּרְכוּהוּ בִּשְׁבָחִים וְכֹה אָמְרוּ:/"מַצְבִּיא תֵּבֵל נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים! [745]

מַה טּוֹב כִּי שַׁבְתָּ חַי וְגַם שָׁלֵם,/ וְלֹא נִרְחַץ פָּנֵינוּ בִּדְמָעוֹת."

גִּיו רַם הַיַּחַשׂ הִתְעַטְּפָה רוּחוֹ/ כִּי בָּא בָּרֶגֶל טוּס גִּבּוֹר הַחַיִל,

וְשָׂח: עַזּוּת פָּנָיו עָבְרָה כָּל גְּבוּל!/ פְּנֵי גִּבּוֹרִים מַכְלִים הוּא בְּלִי מַעְצוֹר.

גַּם אִם בֶּן מֶלֶךְ הוּא וַעֲגִילִים לוֹ,/ אֵיךְ מַעֲלִיב הוּא חַיִל רַב כָּזֶה?

הֲשֵׂאת נוּכַל וְגַם הַשְׁלֵם נַשְׁלִים/ עִם כָּל הָעֶלְבּוֹנוֹת אֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ? [750]

אִם פַּעַם טוּס הִסְכִּיל לְהֵחָפֵז,/ מִלֵּא פִרוּד אֶת כָּל הָאָרֶץ תֹּהוּ.

לְמַעַן סִיָוֻשׁ נַקְרִיב חַיֵּינוּ,/ אַךְ אַל נִשְׁכַּח אֶת הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה.

זַרַסְפּ, פָּרָשׁ דָּגוּל, חֹטֶר נַוּדַֹר,/ נִכְרַת מֵאֶרֶץ בְּתִגְרַת יָדוֹ.

בְּדַם לִבּוֹ טָבְעָה גּוּפַת רִיוְנִיז – / מָה עוֹד עֶלְבּוֹן צָפוּי לָאִירָנִים?

אַף כִּי מִזֶּרַע גַ’ם הוּא וְקֻבָּד,/ בָּחַר בְּדֶרֶךְ בָּהּ לֹא יְכֻבָּד." [755]

גיו נלחם בפירוּד    🔗

אָמַר, אֶת שִׁרְיוֹנוֹ לָבַשׁ מַהֵר,/ וּבִדְהָרָה יָצָא כְּעֵז הָרִים.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ פִרוּד בָּהָר, הוֹצִיא / מִתּוֹךְ חָזֵהוּ נְשִׁיפָה קָרָה

וְשָׂח: "צָבָא זֶה הֶעָרוּךְ לַקְּרָב/ מַבְדִּיל אֵינֶנּוּ בֵּין גִּבְעָה לְגַיְא.

בּוֹ כָּל לוֹחֵם אַמִּיץ מֵחֲבֵרוֹ,/ וְכָל כֻּלּוֹ כְּכֶתֶר הַצְּבָאוֹת,

אַךְ אֵין שָׂרָם נִכָּר בְּיֶתֶר שֵׂכֶל/ וְרֹאשׁ בְּלִי שֵׂכֶל כְּגוּפָה בְּלִי נֶפֶשׁ. [760]

הַאִם יַצְלִיחוּ בְּנִקְמַת הַדָּם?/ אֵין זֹאת כִּי־אִם כֻסְרַוּ יָבוֹא תּוּרָנָה.

לִנְקַם אָבִי אָז גַּב אֶל גַּב נֵצֵא,/ נִתְפֹּשׂ אוֹיְבֵנוּ בְּכַפּוֹת יָדֵינוּ.

אֱמֹר־נָא לִי: פָּרָשׁ דָּגוּל זֶה מִי הוּא?/אֲשֶׁר יָדוֹ, חַרְבּוֹ, דְּמָעוֹת הִגִּירוּ?"

הִבִּיט תֻּכְוָר מֵעַל פִּסְגַת הָהָר/ אֶל עֵבֶר הַמִּדְרוֹן הַיְשֵׁר לְמַטָּה.

וְכֹה אָמַר: "מִפְלֶצֶת הַדְּרָקוֹן,/ הַמַּפִּילָה בְּהֶבֶל פִּיהָ עוֹף, [765]

הוּא אֶת יְדֵי סָבְךָ פִּירָן כָּבַל,/ וּשְׁנֵי צְבָאוֹת תּוּרָן שָׁבַר בְּיַחַד.

הַרְבֵּה יַלְדֵי תּוּרָן יִתֵּם; חָצָה/ יַמִּים, מִדְבָּרִיּוֹת, עָבַר הָרִים,

הַרְבֵּה אָבוֹת שִׁכֵּל מִיַּלְדֵיהֶם/ וְעַל צַוְּארֵי כְּפִירִים דָּרְכוּ רַגְלָיו.

הוּא אֶת אָחִיךָ לְאִירָן הֵבִיא,/ עָבַר אֶת הַגַּ’יְחוּן בְּלֹא סִירָה.

שְׁמוֹ גִּיו, וְלֹא נָחוּת הָאִישׁ מִפִּיל/ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, אוֹ מִנְּהַר הַנִּיל. [770]

כְּשַׁחְרֶרְךָ הַחֵץ מֵעַל הַיֶּתֶר,/ הוּא לֹא יַבְקִיעַ שִׁרְיוֹנוֹ בַּרְזֶל.

חֲגוֹר אָבִיךָ סִיָוֻשׁ אוֹזֵר הוּא,/ מֵחֹד חִצֵּי אָשׁוּר יָרֵא אֵינֶנּוּ.

דְּרֹךְ קַשְׁתְּךָ וּשְׁלַח חִצְּךָ בַּסּוּס,/ אוּלַי כְּהִפָּגְעוֹ יִמְעַד תַּחְתָּיו,

וּבְאֵין לְגִיו רַמָּךְ, כְּמַצְבִּיאוֹ/ יָשׁוּב וְהַמָּגֵן עַל צַוָּארוֹ."

פִרוּד עִנֵּב הַיֶּתֶר וּדְרָכוֹ./ כִּנְגֹעַ קְצוֹת הַקֶּשֶׁת בִּכְתֵפוֹ, [775]

יָרָה הַחֵץ אֶל כֶּרֶס הָרַמָּךְ./ צָנַח הַסּוּס, אַךְ גִּיו קָם וְנָסוֹג.

מֵהַחוֹמָה בְּהַר סַפִּד עָלָה/ צְחוֹק הָאָמוֹת אֲשֶׁר כִּוֵּץ מֹחוֹ.

אַךְ גִּבּוֹרָיו סְבָבוּהוּ וְאָמְרוּ:/ הוֹדֶה לֵאלֹהִים, גִּבּוֹר דָּגוּל,

כִּי רַק סוּסְךָ נִפְגַּע וְלֹא אַתָּה./ אֵינְךָ שָׁבוּי, וְשׁוּב תּוּכַל לִתְקֹף."

אֶל גִּיו נִגַּשׁ בִּיזַ’ן גִּבּוֹר הַחַיִל/ וְלֹא חָסַךְ מִלִּים עַל זֶה הַקְּרָב: [780]

"אָבִי, גִּבּוֹר מַכְרִיעַ אֲרָיוֹת,/ אַתָּה, אֲשֶׁר פִּיל לֹא יוּכַל לְךָ,

אֵיכָה פָּרָשׁ בֹּוֵדד גִּלָּה גַּבְּךָ,/ בְּעוֹד יָדְךָ מִשְׁעֶנֶת הַצָּבָא?

סוּסְךָ בִּידֵי הַתּוּרָנִי פָּצוּעַ,/ וּבְרֹאשׁ סְחַרְחַר נָע כְּשִׁכּוֹר אַתָּה."

עָנָה לוֹ גִּיו: “כְּהִפָּצַע סוּסִי,/ כָּל מַעְיָנַי הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁלוֹמוֹ.”

דְּבָרִים קָשִׁים הִשְׁמִיעַ גִּיו לִבְנוֹ;/ כִּרְאוֹת בִּיזַ’ן כִּי כֵן, פָּנָה לָלֶכֶת. [785]

חָרָה אַף גִּיו עַל בְּנוֹ הַשָּׂם בּוֹ דֹּפִי,/ וְעַל רֹאשׁוֹ הִצְלִיף בְּמַגְלֵבוֹ.

קָרָא: "הֲלֹא שָׁמַעְתָּ מִמּוֹרְךָ,/ כִּי גַּם הַזְּהִירוּת מִדַּת לוֹחֵם?

לְךָ לֹא מֹחַ, תּוּשִׁיָּה וָשֵׂכֶל./ יֹאבַד הָאִישׁ אֲשֶׁר לִמֶּדְךָ כֶּסֶל."

רֹגֶז הָאָב הִכְאִיב מְאֹד לַבֵּן,/ וְכֹה נִשְׁבַּע בִּפְנֵי שׁוֹפֵט הָאָרֶץ:

“אֻכָּף מִגַּב הָרֶכֶשׁ לֹא אָסִיר,/ בִּלְתִּי אִם אֵהָרִג בִּנְקַם זַרַסְפּ.” [790]

מִשָּׁם בְּלֵב דּוֹאֵג, הָרֹאשׁ מָלֵא/ נָקָם, פָּנָה אֶל גֻּסְתַּהַם לֵאמֹר:

"סוּס קַל רַגְלַיִם מִסּוּסֶיךָ תֵּן לִי,/ אֲשֶׁר יַעְפִּיל עַל נְקַלָּה בָּהָר.

אָשִׂים זֵינִי עָלַי וְהַחֲגוֹר/ לְהֵרָאוֹת שֵׁנִית כְּבֶן אָדָם.

תֻּרְכִּי אֶחָד עָלָה בְּרֹאשׁ הָהָר,/ לִמְשֹׁךְ אֵלָיו עֵינֵי הַמִּסְתַּכְּלִים,

גָּמַרְתִּי בְּלִבִּי לְהִלָּחֵם בּוֹ,/ כִּי אֶת נַפְשִׁי הִקְדִּיר בְּמַעֲשָׂיו." [795]

אָמַר לוֹ גֻּסְתַּהַם:" לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ! אַל תְּטַפֵּס לְמַעְלָה אֶל חִנָּם.

מִפֹּה לְשָׁם אִם לַעֲבֹר רָצִיתָ,/ רַבּוֹת הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת,

וְלִי סוּסִים נוֹשְׂאֵי שִׁרְיוֹן רַק שְׁנַיִם/ עוֹד נִשְׁאֲרוּ, וְאִם תִּקַח אֶחָד,

לֹא עוֹד אֶמְצָא רַמָּךְ נוֹסָף דּוֹמֶה/ בַּהֲלִיכָה, בְּכֹחַ וּבְקוֹמָה.

רִיוְנִיז, זַרַסְפּ הָעַז וְטוּס, אֲשֶׁר/ כָּל הָעוֹלָם כְּאַיִן לְפָנָיו, [800]

וְגִיו אָבִיךָ, הַלּוֹכֵד כְּפִירִים,/ וְהַמֵּקֵל בְּמַהַלְכֵי רָקִיעַ,

שָׁבוּ מִמֶּנּוּ בְּבשֶׁת פָּנִים,/ אִישׁ לֹא הָלַךְ בַּקְּרָב עִם הַר הַצִ’ר.

לוֹ כַּנְפֵי נֶשֶׁר לָנוּ אוֹ דַּיָּה! / אַךְ אֵין לָבוֹא אֶל הַמִּבְצָר בָּרֶגֶל."

בִּיזַ’ן עָנָה לוֹ:/ "אַל תִּשְׁבֹּר לִבִּי,/ וְאַל תִּשְֹּׁבר עָרְפִּי וּזְרוֹעוֹתַי.

שְׁבוּעָה כְּבֵדָה נִשְׁבַּעְתִּי בַּיָּרֵחַ,/ בְּכֵס הַמֶּלֶךְ וּבְשׁוֹפֵט הָאָרֶץ, [805]

כִּי לֹא אַפְנֶה סוּסִי מִזֶּה הָהָר/ בִּנְקַם זַרַסְפּ, וְגַם אִם אֵהָרֵג."

אָמַר לוֹ גֻּסְתַּהַם: “אַל תַּעֲשֶׂה כֵן./ לֹא בְּחָכְמָה אַתָּה נֶחְפָּז הַיּוֹם.”

עָנָה בִּיזַ’ן: “אִם כֵּן לִנְקַם זַרַסְפּ/ אֵלֵךְ בָּרֶגֶל, לְמוֹתָר הַסּוּס!”

אָמַר לוֹ גֻּסְתַּהַם: "חָלִילָה אִם/ אַחַת מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ תִּפֹּל.

לוּ רַמָּכִים לַאֲלָפִים הָיוּ לִי,/ אֲשֶׁר אַבְנֵי חֵן בְּזַנְבוֹתֵיהֶם, [810]

לֹא מְנַעְתִּים עַד אַחֲרוֹן מִמֶּךָּ,/ גַּם לֹא אוֹצָר, חַיַּי, אַלָּה אוֹ חֶרֶב.

לֵךְ בְּחַן אֶת הַסּוּסִים אֶחָד אֶחָד,/ אֲשֶׁר יִשָּׂא חֵן בְּעֵינֶיךָ – קַח.

צַוֵּה לָשִׂים עָלָיו אֻכָּף מֻבְחָר,/ וְאִם הוּא יֵהָרֵג אַל תִּתְיַסֵּר."

הָיָה לוֹ סוּס אֶחָד דֹּוֶמה לִזְאֵב – /הַבֶּטֶן אֲרֻכָּה, גָּבוֹהַּ, עֵר.

עֲבוּר הָעֶלֶם צְמֵא הָעֲלִילָה/ הֶעְטוּ גּוּפוֹ שִׁרְיוֹן סוּסִים מַבְרִיק. [815]

וְגִיו, אֲבִי בִּיזַ’ן, כְּהַרְהֲרוֹ/ בְּמַעֲשֵׂה פִרוּד, עָגְמָה נַפְשׁוֹ;

קָרָא לְגֻסְתַּהַם, וּכְהַשְׁמִיעוֹ/ הֶעָרוֹתָיו עַל נְעוּרִים וָנֹעַר,

שָׁלַח לִבְנוֹ שִׁרְיוֹן שָׁהּ־סִיָוֻשׁ,/ נוֹסָף עָלָיו קוֹבַע מַלְכוּת אֶחָד.

הִגִּיעַ גֻּסְתַּהַם עִם הַשִּׁרְיוֹן,/ וְחִישׁ כְּרוּחַ לְבָשׁוֹ בִּיזַ’ן.

אֶל עֵבֶר הַר סַפִּד שָׂם פְּעָמָיו,/ וְהַנָּקָם מַרְתִּיחַ אֶת דָּמָיו. [820]

בּיז’ן נלחם בפירוּד    🔗

אָמַר פִרוּד אֶל יוֹעֲצוֹ תֻּכְוָר:/ "שׁוּב מִתְקָרֵב וּבָא לוֹחֵם אֵלֵינוּ,

הַבֵּט וּרְאֵה מַה שֵּׁם הָאִישׁ הַזֶּה,/ וּמִי עָלָיו יִבְכֶּה כְּבוֹא קִצּוֹ?"

עָנָה תֻּכְוָר לָעֶלֶם וְאָמַר:/ "לוֹחֵם כָּמוֹהוּ אֵין בְּכָל אִירָן.

בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו הַבָּא, פָּרָשׁ נוֹעָז,/ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב הוּא כְּאַרְיֵה טוֹרֵף.

אֵין זוּלָתוֹ יוֹרֵשׁ נוֹסָף לְגִיו,/ וְהוּא יָקָר לוֹ מֵחַיִּים וָעשֶׁר. [825]

עַתָּה כַּוֵּן יָדְךָ אֶל רַמָּכוֹ,/ וְאַל תִּשְׁבֹּר אֶת לֵב מֶלֶךְ אִירָן.

דַּע עוֹד: שִׁרְיוֹן שָׁהּ סִיָוֻשׁ עָלָיו,/ וְגִיו רָכַס אוֹתוֹ עַד צַוָּארֹו.

חֲנִית וָחֵץ בִּקְרָב אִתּוֹ יַכְזִיבוּ,/ אַף יִתָּכֵן כִּי יִלָּחֵם בָּרֶגֶל.

אַתָּה לוֹ לֹא יָרִיב בַּתַּחֲרוּת./ רְאֵה חַרְבּוֹ – אַךְ יַהֲלֹם בַּכַּף!"

פִרוּד שָׁלַח חִצּוֹ אֶל סוּס בִּיזַ’ן,/ וְזֶה, כְּמוֹ אֵין רוּחַ חַיִּים בֹּו, [830]

כָּרַע תַּחְתָּיו. בִּיזַ’ן חִישׁ נֶחֱלַץ,/ אֶל רֹאשׁ הָהָר בַּחֶרֶב שָׂם פָּנָיו,

וּבְקוֹל קָרָא: "לוֹחֵם אַמִּיץ, חַכֵּה/ וְתִוָּכַח אֵיךְ נִלְחָמִים כְּפִירִים;

אֵיךְ גִּבּוֹרִים גַּם בְּלִי סוּסִים, בָּרֶגֶל,/ שָׂשִׂים לַקְּרָב וְחֶרֶב בְּכַפָּם.

אִם תְּחַכֶּה לִי בִּמְקוֹמְךָ תִּרְאֶה זֹאת;/ אַחֲרֵי כֵן עַל קְרָב לֹא תַחְשֹׁב עוֹד."

כִּי לֹא נָסוֹג בִּיזַ’ן וְאָץ קָדִימָה,/ מְאֹד חָרָה לוֹ לְפִרוּד הַגֵּא, [835]

וְחֵץ שֵׁנִי יָרָה גּוּר־הָאַרְיֵה./ בִּיזַ’ן כִּסָּה רֹאשׁוֹ בְּמָגִנּוֹ,

אוֹתוֹ הִבְקִיעַ, לֹא אֶת הַשִּׁרְיוֹן./ בִּיזַ’ן בֵּינְתַיִם צְעָדָיו הֵחִישׁ,

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַפִּסְגָּה,/ אָחַז בַּחֶרֶב וּשְׁלָפָהּ מִתַּעַר.

אוּלָם פִרוּד, יַקִּיר תּוּרָן, נָסוֹג,/ וּמֵהַחֵל עָלְתָה שַׁוְעָה גְּדוֹלָה.

בִּיזַ’ן דָּלַק אַחַר הַפּוֹנֶה עֹרֶף,/ הַחֶרֶב הַנּוֹצֶצֶת בְּכַפּוֹ. [840]

פָּגַע בְּחשֶׁן הָרַמָּךְ, נִתְּקוֹ,/ וְהָרַמָּךְ קָרַס תַּחְתָּיו אֵין רוּחַ.

פִרוּד הִגִּיעַ לַמִּבְצָר, שׁוֹמְרָיו/ הִבְרִיחוּ אֶת הַשַּׁעַר בַּעֲדוֹ,

וּמֵהַחֵל הִמְטִירוּ אֲבָנִים/ עַל הַתּוֹקֵף הַמִּתְדַּפֵּק לַשָּׁוְא.

בִּיזַ’ן קָרָא: "לוֹחֵם נוֹדָע בַּשַּׁעַר,/ מֵאִישׁ רַגְלִי וּמִפָּרָשׁ אַבִּיר,

אֵיָכה פָּנִיתָ עֹרֶף בְּלִי בּוּשָׁה?/ הַאֵלֶּה לֵב פִרוּד וְכַף יָדוֹ?" [845]

מִשְּׂדֵה הַקְּרָב רֵיקָם חָזַר בִּיזַ’ן/ וְכֹה אָמַר אֶל טוּס, מַצְבִּיא אִירָן:

"לְהִלָּחֵם עִם אִישׁ גִּבּוֹר כָּמוֹהוּ/ רָאוּי לָצֵאת אַרְיֵה מֵהַמִּדְבָּר.

וְאִם הַר חַלָּמִישׁ, בַּקְּרָב אִתּוֹ/ לְמַיִם יֵהָפֵךְ הַמְכַסִּים כַּיָּם.

אַל תִּתְפַּלֵּא לָזֹאת, כִּי זֶה לְמַעְלָה/ מִכָּל אֲשֶׁר יַפְתִּיעַ הַדִּמְיוֹן."

מַצְבִּיא אִירָן נִשְׁבַּע אָז בַּבּוֹרֵא:/ "מֵהַמִּבְצָר אָרִים אָבָק עַד שֶׁמֶשׁ; [850]

לִרְאוֹת בִּנְקַם זַרַסְפּ, מַחְמַל נַפְשִׁי,/ בְּלִי לְהוֹחִיל אוֹבִיל צְבָאִי לַקְּרָב.

אֶת הַתֻּרְכִּי אַפִּיל אֵין נְשָׁמָה,/ וּבְדַם לִבּוֹ אֶצְבַּע הָאֲדָמָה."

פירוּד נופל חלל    🔗

כְּהֵעָלֵם הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת/ וְאֶת צְבָאוֹ עָרַךְ בַּשַּׁחַק לַיְלָה,

אֶלֶף הַפָּרָשִׁים הַמְּגִנִּים/ עַל הַמִּבְצָר, אֶל תּוֹךְ כַּלָתּ נִקְבָּצוּ,

וּלְקוֹל פַּעֲמוֹנֵי הָאַזְעָקָה,/ הַשַּׁעַר מִבִּפְנִים סָגְרוּ עַל בְּרִיחַ. [855]

אָז בַּת פִּירָן, בְּנֶפֶשׁ כְּאוּבָה/ וּבְלֵב מָלֵא עָשָׁן, אֶל בְּנָהּ הִגִּיעָה,

שָׁכְבָה לְיַד הָעֶלֶם בִּשְׁנָתוֹ;/ בַּחֲשֵׁכָה פָּקַד אוֹתָהּ הַצַּעַר.

בַּחֲלוֹמָהּ עָלְתָה אֵשׁ לֶהָבָה/ מֵהַמִּבְצָר לְנֹכַח יַקִּירָהּ,

הֵאִירָה הַר סַפִּד כְּמוֹ בַּיּוֹם,/ שָׂרְפָה אֶת הַטִּירָה עַל אַמְהוֹתֶיהָ.

לֵב גַ’רִירֶה נִבְהַל, וְהִיא הֵקִיצָה/ בְּנֶפֶשׁ חֲרֵדָה וּבִרְעָדָה. [860]

אֶל הַחוֹמָה יָצְאָה וְרָאֲתָה:/ הָהָר מָלֵא שִׁרְיוֹן וְכִידוֹנִים!

מָלְאוּ פָּנֶיהָ דָּם, לִבָּהּ – עָשָׁן./ לֹא בּוֹשְׁשָׁה מִשּׁוּב אֶל בְּנָהּ פִרוּד,

וְכֹה אָמְרָה לוֹ: "עוּרָה, יַקִּירִי,/ כִּי כּוֹכָבֵינוּ מְנַבְּאִים אָסוֹן.

הָהָר כֻּלּוֹ בִּידֵי הַצַּר, וּבְשַׁעַר/ הַמְּצוּדָה שִׁרְיוֹן וְכִידוֹנִים."

אֶל הוֹרָתוֹ אָמַר פִרוּד הָעֶלֶם:/"אַל דְּאָגָה וַאֲנָחוֹת, אִמִּי. 865

הֲלֹא צָבָא לְאִישׁ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,/ וְאִם קִצִּי קָרוֹב לֹא יִדָּחֶה.

אָבִי, עוֹדֶנּוּ בְּאִבּוֹ, נָפַל;/ אֲנִי כָּמוֹהוּ, שְׁעָתִי הִגִּיעָה.

אָבִי נָפַל חָלָל בִּידֵי גֻּרוּי,/ לְנִשְׁמָתִי אוֹרֵב עַתָּה בִּיזַ’ן.

אַךְ אֶלָּחֵם כָּל עוֹד בִּי נְשָׁמָה,/ וְחֶסֶד לֹא אֶשְׁאַל מִבְּנֵי אִירָן."

לְכָל הַלּוֹחֲמִים חִלֵּק אַלּות/ וְשִׁרְיוֹנִים; חָבַשׁ קוֹבַע נוֹצֵץ, [870]

לָבַשׁ מְעִיל הַקְּרָב הַבָּא מֵרוּם,/ וּבָא בְּקֶשֶׁת הַכַּיִים בַּכַּף.

וְכַאֲשֶׁר חַמָּה גִּלְּתָה פָּנֶיהָ,/ דּוֹרֶכֶת עֹז בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם,

קָם רַעַשׁ הַפְּקֻדּוֹת מֵעֲבָרִים:/ הוּנְפוּ אַלּוֹת הָעֶשֶׁת הַכְּבֵדוֹת,

רָעַם הַתֹּף, תָּקְעוּ הַחֲצוֹצְרוֹת;/ קוֹל חֲלִילִים, פַּעֲמוֹנִים, קְרָנוֹת.

פְרוּד יָרַד מֵהַחוֹמָה לְמַטָּה/ עִם בְּנֵי לִוְיָתוֹ הָאַמִּיצִים. [875]

מֵהָאָבָק וּמֵרָאשֵׁי הַחֵץ/ הָיְתָה פִּסְגַּת הָהָר כְּמוֹ יָם זֶפֶת.

חֶלְקַת מִישׁוֹר שָׁם לֹא הָיְתָה לַקְּרָב,/ סַלְעֵי הָהָר בִּלְּעוּ רַגְלֵי הַסּוּס.

הַצְּעָקוֹת מִלְאוּ אֶת הָאֲוִיר/ מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת הַלּוֹחֲמִים.

לִפְנֵי צְבָאוּ חֲגוּר מָתְנַיִם טוּס,/ מָגֵן, חִצִּים וָחֶרֶב בְּכַפּוֹ,

עִם בְּנֵי לִוְיָתוֹ, שָׂרָיו סְבִיבוֹ,/ עָשׂוּ דַּרְכָּם אֶל הַחוֹמָה בָּרֶגֶל. [880]

הֵם נִלְחֲמוּ עַד צָהֳרֵי הַיּוֹם, וּצְבָא פִרוּד הָעַז הָלַךְ וְדַל.

הַהֲרוּגִים כִּסּוּ כָּל גַּיְא וָגֶבַע./ הִפְנָה רֹאשׁוֹ אָחוֹר מַזַּל הָעֶלֶם.

הָאִירָנִים תָּמְהוּ עַל הַתֻּרְכִּי,/ כִּי כְּפִיר אַדִּיר כָּמוֹהוּ לֹא רָאוּ,

אַךְ הוּא כִּכְבֹד אֵלָיו הַמִּלְחָמָה,/ הֵבִין כִּי הַמַּזָּל זְנָחוֹ הַפַּעַם.

מֵהַתֻּרְכִּים אַף לֹא פָּרָשׁ נוֹתַר,/ וְהוּא נִצַּב אֶחָד בַּמַּעְרָכָה. [885]

אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו הֵסֵב לַאֲחוֹרָיו/ וְלַמִּבְצָר הֵחִישׁ אֶת פְּעָמָיו.

רֻהָּם מִלְמַעְלָה וּבִיזַ’ן מִלְמַטָּה/ תְקָפוּהוּ פֶּתַע מִן הַמַּאֲרָב.

כְּהִגָּלוֹת בִּיזַ’ן, מוֹשְׁכוֹת סוּסוֹ/ מְשֻׁלָּחוֹת, וְאַרְכּוֹפָיו כְּבֵדִים,

וּבְקוֹבָעוֹ הִשְׁגִּיחַ הַנָּסִיךְ,/ הוֹצִיא אֶת אַלָּתוֹ מֵאַבְנֵטוֹ,

וְהִשְׂתָּעֵר כְּמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵם,/ בְּלִי דַּעַת מַה מִנּוּ לוֹ הַשָּׁמַיִם. [890]

אָמַר לַנְחִית מַכָּה עַל הַקּוֹבַע,/ וּבְאַחַת לִשְׁבֹּר גַּם אֶת רֹאשׁוֹ.

בִּיזַ’ן מֵהַמַּכָּה נָע כְּשִׁכּוֹר;/ חוּשָׁיו שֻׁתְּקוּ וְכֹחוֹתָיו אָזְלוּ.

כִּרְאוֹת אֶת זֶה רֻהָּם, בָּא מֵאָחוֹר/ בְּחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפּוֹ, מֵרִיעַ,

הִכָּה עַל כְּתֵף פִרוּד גִּבּוֹר הַחַיִל,/ וּזְרוֹעַ הַגִּבּוֹר שֻׁתְּקָה אֵין מַעַשׂ.

פִרוּד, פָּצוּעַ בְּכָתֵף וּזְרוֹעַ,/ הֵאִיץ בַּסּוּס לָבוֹא אֶל הַמִּבְצָר. [895]

קָרוֹב לַשַּׁעַר הִשִּׂיגוֹ בִּיזַ’ן,/ נִתֵּק גִּידֵי רַגְלֵי הַסּוּס בַּחֶרֶב.

פִרוּד בָּרֶגֶל עִם מְתֵי מִסְפָּר,/ מֻכִּים בִּקְרַב הָאַמִּיצִים, הִגִּיעוּ,

וְאֶת הַשַּׁעַר בַּעֲדָם נָעָלוּ./ חֲבָל עַל לֵב פִרוּד וּשְׁמוֹ הַטּוֹב!

עִם אַמְהוֹתֶיהָ גַ’רִירֶה הוֹפִיעָה;/ חִבְּקוּהוּ הַמְצֹעָפוֹת פָּנִים

וְהִנִּיחוּהוּ עַל כִּסֵּא מִשֵּׁן./ אָתָה יוֹמוֹ וּזְמַן כִּתְרוֹ חָלַף. [900]

אֶת שְׂעָרָן נִיחוֹחַ, תַּלְתַּלֵּי/ הַמֻּשְׁק, תָּלְשׁוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם בְּבֶכֶה.

פִרוּד מַחְמַל נַפְשָׁן עָקַר נַפְשׁוֹתֵיהֶן./ שֵׂעָר בַּכֹּל, וְהָאַרְמוֹן בְּאֵבֶל.

עַיִן פָּקַח פִרוּד; בַּאֲנָחָה / פָּנָה אֶל הוֹרָתוֹ וְאַמְהוֹתָיו,

וּבִשְׂפָתָיו הָרוֹעֲדוֹת אָמַר:/ "לֹא שָׁוְא תּוֹלְשׁוֹת אַתֶּן אֶת שְׂעַרְכֶן –

מִיָּד יָבוֹאוּ לוֹחֲמֵי אִירָן,/ לִשְׁדֹּד אֶת הַטִּירָה חָגְרוּ מָתְנַיִם. [905]

נַעֲרוֹתַי יוֹבִילוּ בַּשִּׁבְיָה;/ מִבְצָר וְהַר יִהְיוּ לְמַשּׁוּאוֹת.

אֵלֶּה אֲשֶׁר לִבָּם נִשְׂרָף עָלַי,/ וּלְחָיֵיהֶן דּוֹלְקוֹת עַל נִשְׁמָתִי,

תַּשְׁלֵכְנָה אֶת עַצְמָן, הַטְּהוֹרוֹת,/ מֵהַחוֹמָה, הֵן תִּתְרַסֵּקְנָה מַטָּה,

וְלֹא תִּפֹּלְנָה בְּשִׁבְיַת בִּיזַ’ן./ לֹא אֶשָׁאֵר זְמַן רַב פֹּה גַּם אֲנִי,

כִּי זֶה בִּיזַ’ן, הַחֶרֶב הָאוֹכֶלֶת,/ הֵבִיא מוֹתִי בְּשַׁחַר נְעוּרַי." [910]

אָמַר וְהֶחֱוִירוּ לְחָיָיו,/ וְנִשְׁמָתוֹ יָצְאָה בִּכְאֵב וָעֶצֶב.

הַשַּׁחַק, כְּפַעֲלוּלָן שִׁכּוֹר,/ בְּשִׁבְעִים יָד מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּנוּ.

עִתִּים בְּסַעַר וְעִתִּים בְּעָב,/ עִתִּים בְֶּחֶרב וְעִתִּים בְּחֵץ,

עִתִּים בְּיָד קָשָׁה וּמִתְאַכְזֶרֶת,/ אַךְ גַּם פּוֹדָה קְשֵׁה רוּחַ מֵאָסוֹן.

יֵשׁ וְיִתֵּן כִּסֵּא, אוֹצָר וָכֶתֶר,/ וְיֵשׁ – בּוֹר כֶּלֶא, עֶלְבֹוֹנוֹת וָצַעַר. [915]

יַשְׁלִים אָדָם עִם גּוֹרָלוֹ כְּמוֹ,/ אֲנִי, לִבִּי לָחוּץ בִּגְלַל עָנְיִי.

כְּנֵפֶל לוּ עָזַבְנוּ רֶחֶם אֵם,/ כִּי אָז יָשַׁמּוּ, לֹא יָדַעְנוּ רֹגֶז.

אָדָם נוֹלַד לְמַתְּלָאָה וָסֵבֶל –/ אָרוּר הַיּוֹם הָאֵם הָרְתָה לַגֶּבֶר.

כִּכְלוֹת הַכֹּל עָפָר אָפֹר כָּרוֹ,/ שָׁוְא כִּשְׁרוֹנוֹ, חֶפְצוֹ וְזָהֳרוֹ.

ג’רירה שולחת יד בנפשה    🔗

פִרוּד אֵין שֵׁם, לִבּוֹ דַּוַּי עָלָיו,/ עָזַב אֶת הָעוֹלָם בְּפָחֵי נֶפֶשׁ. [920]

הַנְּעָרוֹת נִגְּשׁוּ אֶל סַף הַגָּג, /וְאֶת עַצְמָן הִשְׁלִיכוּ לַסְּלָעִים.

וְגַ’רִירֶה הִדְלִיקָה אֲבוּקָה,/ וְאֵשׁ שָׁלְחָה בְּעשֶׁר אוֹצְרוֹתֶיהָ.

תָּפְשָׂה חֶרֶב וְרָצָה לָאֻרְוָה,/ סָגְרָה דַּלְתָּהּ, בִּתְּקָה כְּרֵס הַסּוּסִים

וּבְרַגְלֵיהֶם עִקְּרָה מֵיתְרֵי הַבֶּרֶךְ./ דָּמָם וְזֵעָתָם כִּסּוּ פָּנֶיהָ.

נִגְּשָׁה לִיצּוַע בְּנָהּ אֲצִיל הַנֶּפֶשׁ,/ וְעַל בְּגָדָיו מָצְאָה פִּגְיוֹן נוֹצֵץ. [925]

הִיא שָׂמָה אֶת לֶחְיָהּ עַל פְּנֵי הַבֵּן,/ בִּתְּקָה בִּטְנָה, דָּמָהּ עָלָיו הִגִּירָה.

הָאִירָנִים הִבְקִיעוּ אֶת הַשַּׁעַר/ לִשְׁלֹל שָׁלָל חָגְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם.

כְּבוֹא בַּהְרָם קָרוֹב אֶל הַחוֹמָה,/ נִשְׁבַּר לִבּוֹ לַחֲתִיכוֹת מִצַּעַר.

נִגַּשׁ אֶל עֶרֶשׂ הַדָּגוּל פִרוּד,/ פָּנָיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת, לִּבֹו עָשַׁן,

וְשָׂח לָאִירָנִים: "נָפַל הַבֵּן/ בְּבִזָּיוֹן גָּדוֹל מִשֶּׁל הָאָב, [930]

כִּי סִיָוֻשׁ לֹא הֶאֱבִיד נָשָׁיו,/ אִמּוֹ עַל מִטָּתוֹ לֹא נִסְפְּתָה.

אַרְמוֹן פִרוּד סְבִיבוּ עוֹלֶה בָּאֵשׁ /וּמִשְׁפַּחְתּוֹ נֶעְקֶרֶת הִיא כֻּלָּהּ.

אוּלָם זְרוֹעוֹת אֱלֹהַּ אֲרֻכּוֹת /וְעוֹד תַּשֵּׂגְנָה אֶת עוֹשֵׂי הָרֶשַׁע.

הֲלֹא תֵבוּשׁוּ מֵעֵינֵי כֻסְרַוּ,/ אֲשֶׁר הוֹרָה אֶת טוּס לִנְהֹג בְּחֶסֶד.

לִנְקֹם אֶת סִיָוֻשׁ שָׁלַח אֶתְכֶם/ בְּהַזְהָרוֹת וּבְהוֹרָאוֹת הַרְבֵּה. [935]

בְּהִוָּדַע לַשָּׁהּ דְּבַר מוֹת אָחִיו,/ יָקִיץ הַקֵּץ עַל נֹעַם וּנְדִיבוּת.

מֵאֵת רֻהָּם וּמִבִּיזַ’ן חַם מֶזֶג/ הַרְבֵּה טוֹבוֹת בָּאָרֶץ לֹא תִּצְמַחְנָה."

בֵּין כֹּה וָכֹה מַצְבִּיא הַחַיִל טוּס/ הוֹבִיל תֻּפָּיו בַּדֶּרֶךְ אֶל כַּלָתּ,

אִתּוֹ גּוּדַרְז וְגִיו הַמְפַקְּדִים,/ אַחֲרֵיהֶם צְבָא גִּבּוֹרִים כָּבֵד.

נָשָׂא רַגְלָיו אֶל עֵבֶר הַר סַפִּד,/ וּבְלִי מוּסַר כְּלָיוֹת הִרְחִיב הַצַּעַד. [940]

כְּהַגִּיעוֹ לִיצוּעַ הֶהָרוּג,/ עָלָיו שָׁכְבָה גַּם גַ’רִירֶה אֵין רוּחַ,

בְּצַד אֶחָד בַּהְרָם מַזִּיל דְּמָעוֹת,/ יוֹשֵׁב עַל הַמִּטָּה קוֹדֵר וּשְׁחוֹחַ,

בְּצַד שֵׁנִי זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן,/ אִתָּם צוֹבְאִים שְׁאָר הַלּוֹחֲמִים,

תֹּאמַר: "אַלּוֹן אַדִּיר עַל כֵּס הַשֵּׁן./ יָפֶה כְּסַהַר, בַּקּוֹמָה – שָׂגָא,

זֶה סִיָוֻשׁ יָשֵׁן בְּשִׁרְיוֹנוֹ /וּבְקוֹבָעוֹ, אִתּהֹ אַלָּה וָחֶרֶב," [945]

עָלָיו בּוֹכִים מָרָה גּוּדַרְז וָגִיו/ וּשְׁאָר אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם הַגִּבּוֹרִים –

פְּנֵי טוּס אָדְמוּ מִדַּם כְּבֵדוֹ/ בִּכְאֵב עַל מוֹת פִרוּד וְעַל מוֹת בְּנוֹ.

בַּאֲנָחוֹת וּבִדְמָעוֹת מָרוֹת/ הִפְנוּ פְּנֵיהֶם אֶל טוּס, מַצְבִּיא אִירָן.

גּוּדַרְז וְגִיו וּשְׁאָר הַלּוֹחֲמִים/ הָאַמִּיצִים וְכֹה אָמְרוּ אֵלָיו:

"זוֹרֵעַ רֹגֶז וְעִקְּשׁוּת קְשַׁת עֹרֶף/ קוֹצֵר דְּמָעוֹת, עָמָל וַחֲרָטָה. [950]

הַכַּעַס הוּא מִדַּת חִדְלֵי אִישִׁים,/ וְדֹפִי הוּא בְּאִישׁ מוּרָם מֵעָם.

הִנֵּה אָצִיל מִזֶּרַע הַכַּיִים,/ לוֹ זֹהַר, הוֹד מָתְנַיִם וְקוֹמָה,

בְּחָפְזְךָ וּבְכַעַסְךָ הִפְקַרְתָּ./ בַּחֲרוֹנְךָ אָבַד רִיוְנִיז בֶּן חַיִל,

וְאַחֲרָיו זַרַסְפּ יוֹצֵא נַוּדַֹר –/ מָה עוֹד יָכוֹל הָרֹגֶז לַעֲשׂוֹת?

כִּשְׁרוֹן בְּנֶפֶשׁ הָרַגְזָן דּוֹמֶה/ לְחֶרֶב מִתְקַהָה בַּחֲלוּדָה." [955]

עוֹדָם דּוֹבְרִים וְטוּס הִזִּיל דְּמָעוֹת,/ וְשָׁב מִכַּעֲסוֹ וּמֵרֻגְזוֹ.

עָנָה לָהֶם: “אִם בֶּן מַזָּל אֵינֶנּוּ,/ תְּלָאוֹת רַבּוֹת תִּמְצֶאנָה אֶת הָאִישׁ.”

אָז יָד וָשֵׁם צִוָּה טוּס לְהָקִים/ לָעֶלֶם הָאָצִיל בִּמְרוֹם הָהָר.

כִּסֵּא זָהָב הֵבִיאוּ לְתוֹכוֹ,/ וְכֵן שִׁרְיוֹן, אַלָּה, אַבְנֵט וָחֶרֶב.

גְּוִיַּת פִרוּד חָנְטוּ רוֹפְאִים בְּמֻשְׁק,/ בְּכֹפֶר, בְּתִירוֹשׁ וּבִוְרָדִים. [960]

רֹאשׁוֹ יִבְּשׁוּ בְּכֹפֶר וְגוּפוֹ/ כִּסּוּ בְּדֶבֶק, מֵי וְרָדִים וּמֻשְׁק.

עַל הַכִּסֵּא שָׂמוּהוּ וְיָצְאוּ./ הֵקִיץ הַקֵּץ עַל כְּפִיר, אִישׁ שֵׁם וָתָם.

גַּם אֶת זַרַסְפּ וְאֶת רִיוְנִיז קָבְרוּ שָׁם,/ מִשְּׁנֵי צִדֵּי פִרוּד בַּכֵּס הוֹשִׁיבוּ,

וְטוּס כְּהִפָּרְדוֹ מֵעֲלֵיהֶם,/ כִּסָּה אֶת זִקְנֵיהֶם בְּדֶמַע דָּם.

כֵּן הוּא: גַּם אִם נַאֲרִיךְ יָמִים,/ לֹא כְּפִיר, לֹא פִּיל יִחְיוּ לְעוֹלָמִים. [965]

יָרֵא מִמָּוֶת לֵב־סַדָּן וָסֶלַע,/ לֹא יִנָּצֵל עָלֶה אוֹ שֹׁרֶשׁ. סֶלָה.

טוּס מוביל צבאו לכָּסֶה־רוּד ובּיז’ן הורג את פּלאשאן    🔗

כְּרֶדֶת טוּס, מַצְבִּיא צִבְאוֹת אִירָן,/ מֵהַר סַפִּד אַחַר תִּגְרַת פִרוּד,

חָנָה שְׁלוֹשָׁה יָמִים בָּעִיר צַ’רַם,/ וּבָרְבִיעִי תָּקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת,

הֵקִים צְבָאוֹ לְקוֹל חָלִיל וָתֹף,/ וּפְנֵי הָאֲדָמָה הָפְכוּ הָבְנֶה.

כָּל אִישׁ תֻּרְכִּי אֲשֶׁר פָּגַשׁ,/ הָרַג, וְאֶת גּוּפוֹ הִשְׁאִיר בַּדֶּרֶךְ. [970]

חָפַר גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ שְׁתִי וָעֵרֶב,/ בַּסּוֹף הִגִּיעַ עַד לִנְהַר כָּסֶה.

בִּסְבִיבָתוֹ שָׁם הֶחֱנָה צְבָאוֹ,/ וּבְאֹהָלָיו כִּסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ.

לִצְבָא תּוּרָן הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה/ כִּי צְבָא אִירָן חוֹנֶה עַל הַכָּסֶה.

מִבֵּין הַתּוּרָנִים צָעִיר אַמִּיץ, /שְׁמוֹ פַּלָשָׁן, קָצִין נָבוֹן וְעֵר,

יָצָא לִתְהוֹת עַל הַצָּבָא הַבָּא,/ לִסְפֹּר אָהֳלֵיהֶם וְדִגְלֵיהֶם. [975]

בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה הָיתְהָ גִּבְעָה/ פְּנוּיָה מֵאֹהָלִים וּמִצָּבָא.

יָשְׁבוּ עָלֶיהָ גִּיו וּבְנוֹ בִּיזַ’ן,/ וְשָׂחוּ עַל קְטַנּוֹת וְעַל גְּדוֹלוֹת.

נֵס פַּלָשָׁן מִצְּבָא תּוּרָן נִגְלָה/ פִּתְאֹם, עוֹשֶׂה דַּרְכֹּו לְעֵינֵיהֶם,

וּכְמוֹ רָאָהוּ גִּיו קָרֵב וּבָא,/ שָׁלַח יָדוֹ לַחֶרֶב וּשְׁלָפָהּ.

“אֵלֵךְ”–קָרָא –“וְאֶעֱרֹף רֹאשׁוֹ,/אוֹ טוֹב מִזֶּה –אוֹלִיךְ אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי.” [980]

אָמַר בִּיזַ’ן לְגִיו:"אִישׁ־שֵׁם יָקָר! הַמֶּלֶךְ הֶעֱנִיק לִי סוּת כָּבוֹד.

בִּפְקֻדָּתוֹ אֶקְשֹׁר אֶת אַבְנֵטִי/ לַקְּרָב עִם פַּלָשָׁן הַמִּשְׂתָּעֵר."

עָנָה גִּבּוֹר־הַחַיִל לְבִּיזַ’ן:/ "אַל תֵּחָפֵז אֶל הַלָּבִיא הָעַז,

לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ מִלְחָמָה חָלִילָה,/ וְאַל תַּקְדִּיר יוֹמִי בַּקְּרָב הַזֶּה.

הוּא כְּאַרְיֵה,וּשְׂדֵה הַקְּרָב – גַּנּוֹ;/לֹא עַיִר פֶּרֶא,גִּבּוֹרִים – טַרְפּוֹ." [985]

אָמַר בִּיזַ’ן לְגִיו: "בְּדִבּוּרְךָ/ אַל תַּכְלִימֵנִי לְעֵינֵי יַזְדָּן.

הַפַּעַם נֶשֶׁק סִיָוֻשׁ הַשְׁאֵל לִי,/ וְצֵיד נָמֵר תִּרְאֶה בְּמוֹ עֵינֶיךָ."

גִּיו הָאַמִּיץ מָסַר לוֹ שִׁרְיוֹנוֹ,/ וְזֶה כְּנָעֳלוֹ הָאַבְזֵמִים,

עָלָה עַל סוּס מָהִיר, וּבַכִּידוֹן/ בַּכַּף יָצָא חוֹצֵץ אֶל הַמִּדְבָּר.

בֵּינְתַיִם פַּלָשָׁן הִפִּיל אַיָּל,/ נִתְחֵי בְּשָׂרוֹ הַנָּא צָלָה עַל אֵשׁ, [990]

סָעַד לִבּוֹ, הַקֶּשֶׁת עַל זְרוֹעוֹ,/ וְרַמָּכוֹ שִׁלַּח לִרְעוֹת סָבִיב.

כִּרְאוֹת הַסּוּס אֶת סוּס בִּיזַ’ן קָרֵב,/ צָהַל בְּקוֹל, נָכוֹן לְהִשְׂתָּעֵר.

וּפַּלָשָׁן, כַּהֲבִינוֹ כִּי בָּא/ פָּרָשׁ, הֵכִין עַצְמוֹ לַקְּרָב,

בְּקוֹל הֵרִיעַ עַל בִּיזַ’ן לֵאמֹר:/ "אֲנִי מַדְבִּיר כְּפִירִים, כּוֹבֵל דִּיוִים –

אֱמֹר לִי, אַל תַּסְתִּיר שִׁמְךָ מִמֶּנִּי,/ כִּי כּוֹכָבְךָ יִבְכֶּה עַל גּוֹרָלְךָ." [995]

עָנָה לוֹ הַגִּבּוֹר: "אֲנִי בִּיזַ’ן./ בַּקְּרָב נָחוּשׁ גֵּוִי כְּגֵו הַדִּיו.

סָבִי אַרְיֵה בַּקְּרָב, וְגִיו אָבִי,/ וּמַהוּ חֹזֶק יָד תִּלְמַד מִמֶּנִּי.

בְּיוֹם תַּעֲצוּמוֹת, כִּנְשֹׁף הַקְּרָב,/ אַתָּה בָּהָר כִּזְאֵב זוֹלֵל פְּגָרִים,

נוֹשֵׁם עָשָׁן וּמְלַעֲלֵעַ דָּם./ הֲכֹה מוֹבִיל אַתָּה צָבָא לַקְּרָב?"

אַךְ פַּלָשָׁן נָצַר אֶת לְשׁוֹנוֹ,/ וְרַמָּכוֹ הִזְנִיק לַמִּלְחָמָה. [1000]

הַפָּרָשִׁים תָּקְפוּ בְּכֹחַ רַב/ וְהֶעֱלוּ אָבָק שָׁחוֹר שָׁמַיְמָה.

כְּהִשָּׁבֵר רָאשֵׁי כִּידוֹנֵיהֶם,/ הַגִּבּוֹרִים שָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם,

אֲשֶׁר גַּם הֵן מֵהַמַּכּוֹת נֻפְּצוּ./ הַשְּׁנַיִם רָעֲדוּ כְּמוֹ עָלִים.

בְּזֵעָתָם טָבְלוּ הָרַמָּכִים,/ וְרוֹכְבֵיהֶם הַדְּאָגָה קִדְּמָתַם.

אַלּוֹתֵיהֶם הוֹרִידוּ הַכְּבֵדוֹת/ הָאֲרָיוֹת הַשְּׁנַיִם הַגֵּאִים, [1005]

וְנִלְחֲמוּ עַד כִּי בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו/ אַלָּה עַל הַכָּתֵף, הִרְעִים פִּתְאֹם,

וְעַל מָתְנֵי שׂוֹנְאוֹ הִנְחִית מַכָּה,/ וּבְאַחַת שָׁבַר אֶת שִׁגְרָתוֹ.

מִגַּב הַסּוּס נָפַל אָז פַּלָשָׁן,/ הָרֹאשׁ בְּקוֹבָעוֹ צוֹנֵחַ מַטָּה.

כְּמוֹ אָבָק קָפַץ בִּיזַ’ן לָאָרֶץ/ וְאֶת רֹאשׁוֹ כָּרַת מֵעַל גּוּפוֹ.

הָרֹאשׁ, הַנֶּשֶׁק, יַחַד עִם הַסּוּס,/ אָסַף וֶהֱבִיאָם אֶל גִּיו אָבִיו, [1010]

אֲשֶׁר עַד כֹּה דּוֹאֵג שָׁאַל בַּלֵּב:/ “רוּחַ הַקְּרָב הַיּוֹם לְאָן נוֹשֶׁבֶת?”

גּוֹנֵחַ וְסוֹעֵר נָע בַּמִּצְפֶּה,/ עַד כִּי אֲבַק בִּיזַ’ן עָלָה בַּדֶּרֶךְ.

אָכֵן חָזַר הָעֶלֶם, וְאִתּוֹ/ רֹאשׁ הַגִּבּוֹר, סוּסוֹ וְשִׁרְיוֹנוֹ,

אֲשֶׁר הֵבִיא לָשִׂים לִפְנֵי אָבִיו./ אָמַר לוֹ גִּיו: “יִישַׁר כֹּחֶךָ, בְּנִי!”

הָלְכוּ מִשָּׁם יַחְדָּו בְּלֵב שָׂמֵחַ,/ וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל אֹהֶל טוּס. [1015]

הֵבִיאוּ אֶל מַצְבִּיא אִירָן הָרֹאשׁ,/ הָרֶכֶשׁ, הַשִּׁרְיוֹן וְהַקּוֹבַע.

שָׂמַח מְאֹד לָזֹאת הַפַּהְלַוָּן,/ עַד כִּי תֹּאמַר: “נַפְשׁוֹ יוֹצֵאת מִגִּיל.”

קָרָא: "בְּנִי, מִשְׁעֶנֶת הַצָּבָא,/ גִּבּוֹר בַּגִּבּוֹרִים, כֶּתֶר הַשָּׁהּ!

הֱיֵה נָדִיב וּרְאֵה חַיִּים טוֹבִים,/ וְאַל תֵּדַע עַוְלָה וּמַכְאוֹבִים."

סוּפת שלג מאיימת על האירנים    🔗

שָׁמַע אַחֲרֵי זֶה אַפְרָסִיָבּ:/ "גְּבוּלוֹת תּוּרָן דּוֹמִים לְיָם גָּדוֹל. [1020]

צָבָא הִגִּיעַ עדַ לִגְדוֹת כָּסֶה־רוּד,/ בִּנְקַם דַּם סִיָוֻשׁ הִשְׁחִירָה אֶרֶץ,"

וְכֹה אָמַר אֶל שַׂר צְבָאוֹ פִּירָן:"כֻסְרַוּ גִּלָּה אֶת הַנִּסְתָּר מֵעַיִן.

אוּלַי נַקְדִּים אֶת פְּנֵי הַנְּקָמָה,/ וּבַדְּגָלִים וּבַתֻּפִּים נֵצֵא,

וָלֹא, יָבוֹא הַחַיִל מֵאִירָן,/ וְלֹא נִרְאֶה לֹא שֶׁמֶשׁ, לֹא יָרֵחַ.

לֵךְ וְהַזְעֵק מֵעֲבָרִים צְבָאֵנוּ,/ וְאַל לַשָּׁוְא נַרְבֶּה עוֹד בְּמִלִּים." [1025]

אֶל מַחֲנֵה אִירָן פָּרְצָה סוּפָה,/ וּדְבַר הַמִּלְחָמָה נִשְׁכַּח מִלֵּב:

עָנָן סָמִיךְ בָּא כְּאָבָק פּוֹרֵחַ,/ מִקֹּר קָפְאוּ שִׂפְתֵי הַלּוֹחֲמִים.

גְּדֵרוֹת וְאֹהָלִים הָיוּ לְקֶרַח,/ מַרְבָד לָבָן נִפְרַשׂ עַל הֶהָרִים.

בַּשֶּׁלֶג נֶעֶלְמָה הָאֲדָמָה,/ שִׁבְעָה יָמִים אִישׁ לֹא רָאָה הָאָרֶץ.

מָזוֹן, שֵׁנָה אוֹ מְנוּחָה מָעָטוּ,/ תֹּאמַר: “פְּנֵי אֲדָמָה הָיוּ לְאֶבֶן.” [1030]

אִישׁ לֹא זָכַר אֶת יוֹם הַקְּרָב הַבָּא,/ אֶת סוּסֵיהֶם זָבְחוּ לְמַאֲכָל.

הֲמוֹן אָדָם וּבְהֵמָה נִסְפּוּ,/ וְלֹא נוֹתְרוּ סוּסִים לַמִּלְחָמָה.

כְּתֹם שָׁבוּעַ שׁוּב זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ/ וְהָעוֹלָם דָּמָה לְיָם גָּדוֹל.

טוּס מֵחָדָשׁ סָקַר אֶת לוֹחֲמָיו,/ וּבִדְבָרִים הֵכִין אוֹתָם לַקְּרָב.

"מָקוֹם זֶה הִשְׂבִּיעָנוּ מְרוֹרוֹת. / טוֹב כִּי מִיָּד נֵצֵא מִפֹּה לַדֶּרֶךְ. [1035]

אַל טַל וְאַל מָטָר עַל הַשָּׂדוֹת/ מֵהַר סַפִּד, כַּלָתּ וְעַד כָּסֶה־רוּד."

מִבֵּין הַלּוֹחֲמִים הֵגִיב בַּהְרָם/ הַגֵּא: "אַתָּה לְפִינוּ שָׂם מַחְסוֹם,

אַךְ בְּמִלִּים עֲצֹר עוֹד לֹא אוּכַל:/ הֲלֹא בְּבֶן שָׁהּ סִיָוֻשׁ נִלְחַמְתָּ?

אָמַרְתִּי: “אַל לְךָ, לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ!”/ רְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלָה הָאֲבֵדָה,

וּמַה הִיא עֲלוּלָה לִהְיוֹת מָחָר,/ כִּי הַתְּאוֹ עוֹדֶנּוּ בְּעוֹרוֹ." [1040]

עָנָה לוֹ טוּס: "אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ אֵינֶנּוּ /יוֹתֵר נוֹדָע בָּאָרֶץ מִזַּרַסְפְּ.

לֹא בְּלִי אָשָׁם נָפַל פִרוּד חָלָל,/ וְכָל אֲשֶׁר קָרָה נִגְזַר מֵרֹאשׁ.

חַפֵּשׂ בְּכָל צְבָאֵנוּ מִי בֵּינֵינוּ/ גִּבּוֹר וִיפֵה מַרְאֶה כְּמוֹ רִיוְנִיז?

הוּא אֶת כּוֹסִי מִלֵּא חָלָב אוֹ יַיִן,/ צָעִיר בְּגִיל, אֲבָל זָקֵן בְּדַעַת.

אַךְ הָבָה אַל נַזְכִּיר אֶת הֶעָבָר,/ וְאִם נָפַל בְּצֶדֶק אוֹ בְּעֹשֶק. [1045]

הַשָּׁהּ מִלֵּא יַד גִּיו לִשְׁלֹחַ אֵשׁ/ בַּעֲרֵמַת הָעֲנָפִים בַּדֶּרֶךְ,

הִנֵּה עַתָּה הַזְּמַן לְהַבְעִירָהּ,/ וְשַׁחַק לְהָאִיר בְּלֶהָבוֹת.

אוּלַי נִמְצָא הַדֶּרֶךְ לִצְבָאֵנוּ,/ כִּי הֵן עָלֵינוּ לַעֲבֹר בָּזֶה."

עָנָה לוֹ גִּיו:“אֵין זֹאת טִרְחָה גְּדוֹלָה./ כְּגֹדֶל הֶעָמָל יִרְבֶּה הַגְּמוּל.”

בִּיזַ’ן עָגְמָה נַפְשׁוֹ וְכֹה אָמַר:/ "אֵינֶנִּי תְּמִים דֵּעִים אִתְּךָ הַפַּעַם. [1050]

אוֹתִי גִּדַּלְתָּ בְּלִי לַחְסֹךְ עָמָל,/ וּמֵעוֹלָם, אָבִי, לֹא הִכְלַמְתַּנִי.

אֲנִי צָעִיר – הַאֶחֱבֹק יָדַיִם, / וּלְעֵת זִקְנָה אַתָּה תַּחְגֹּר מָתְנַיִם?"

אָמַר לוֹ גִּיו: "בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה – / אֲשֶׁר גָּמְַרִּתי אֹמֶר הוּא יָקוּם.

עַתָּה הַזְּמַן לְהֵעָרֵךְ לַקְּרָב,/ לֹא זְמַן פְּרִישָׁה מִזֹּקֶן וּמְנוּחָה.

אֲנִי בַּתּוֹר וְאַל־נָא דְּאָגָה –/ הַר צֹר אֲנִי, שׂוֹרֵף בְּהֶבֶל פִּי." [1055]

בְּקֹשִׁי רַב עָבַר אֶת הַכָּסֶה,/ כִּי שְׁתִי וָעֵרֶב הָעוֹלָם בְּשֶׁלֶג.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל הַר גִּזְרֵי הָעֵץ,/ הִפְלִיא אוֹתוֹ בָּאֹרֶךְ וּבָרֹחַב.

בְּחֹד כִּידוֹן הִצִּית זְרָדִים מִסְפָּר,/ וְהִשְׁלִיכָם לָעֲרֵמָה כֻּלָּהּ.

עָשָׁן וְחֹם וְלַהֲבוֹת הָאֵשׁ/ חָסְמוּ הַדֶּרֶךְ שָׁבוּעוֹת שְׁלוֹשָׁה,

וּבָרְבִיעִי פִּלְּסָה הַמַּעֲבָר,/ וְהַצָּבָא חָצָה אֶת הַנָּהָר. [1060]

בּהראם מוביל בשבי את כּבּוּדֶה    🔗

מַצְבִּיא אִירָן, כְּהֵעָרֵךְ צְבָאוֹ, /שָׂם פְּעָמָיו אֶל עֵבֶר גִּרַוּ־גִרְד.

צְבָא טוּס צָעַד עָרוּךְ יָפֶה, כַּדָּת/ בָּהָר וּבַמִּישׁוֹר חָנָה הַחַיִל,

וְכַנָּהוּג, לִשְׁמֹר מִמַּאֲרָב,/ הֵרִיץ אֶת גַּשָּׁשָׁיו לַעֲבָרִים.

וְגִרַּו־גִרְד הָיְתָה קִרְיַת תַּזָ’ו,/ וְזֶה פָּרָשׁ נִלְחָם בַּאֲרָיוֹת.

הָיוּ לוֹ עֲדָרִים בְּחֶבֶל זֶה/ וְעִמָּהֶם נָדַד מֵהַר אֶל הַר. [1065]

כְּהַגִּיעוֹ הַשֵּׁמַע: “צְבָא אִירָן/ קָרֵב וּבָא, עֵת לְפַנּוֹת בְּקָרֵנוּ,”

שָׁלַח תַּזָ’ו מִיָּד לוֹחֵם מָהִיר/ אֶל הָרוֹעֶה עֶדְרֵי אַפְרָסִיָבּ,

אֶל כַּבּוּדֶה, זֶה שְׁמוֹ, אִישׁ תּוּשִׁיָּה,/ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ אֵין בְּעֵת צָרָה,

וְכֵן צִוּוֹ: "כִּפְרֹשׂ בַּשַּׁחַק לַיְלָה,/ בַּסֵּתֶר צֵא וְאַל תַּרְאֶה פָּנֶיךָ,

חֲקֹר כַּמָּה מוֹנִים צִבְאוֹת אִירָן,/ וּלְמִי הַקּוֹבָעִים וְהַדְּגָלִים. [1070]

כִּי מַאֲרָב נָשִׂים לָהֶם מִפֹּה,/ וּבְדָם נִצְבַּע הָהָר וְהַמִּישׁוֹר."

בַּלַּיְלָה הָאָפֵל בָּא כַּבּוּדֶה/ כְּדִיו שָׁחוֹר קָרוֹב לִצְבָא אִירָן,

וְאָז עַל הַמִּשְׁמָר עָמַד בַּהְרָם,/ אֲשֶׁר בִּפְלָצוּרוֹ רִסֵּן פִּילִים.

סוּס כַּבּוּדֶה צָנַף צְנֵפָה גְּדוֹלָה,/ בַּהְרָם הִטָּה אָזְנוֹ לַצָּהֳלָה,

בַּיֶּתֶר שָׂם קַשְׁתּוֹ, לָחַץ בִּרְכַּיִם,/ מִמְּקוֹמוֹ זִנֵּק עַל רַמָּכוֹ, [1075]

וְחֵץ שָׁלַח בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים./ אַף כִּי רוֹעֶה הַשָּׁהּ חָסָה בַּחשֶׁךְ,

פָּגַע הַחֵץ בַּחֲגוֹרַת הָאִישׁ,/ וְכַּבּוּדֶה, אֲשֶׁר חָשְׁכוּ פָּנָיו,

צָנַח לְמַטָּה וּבִקֵּשׁ חָסוּת./ אָמַר אֵלָיו בַּהְרָם: "דַּבֵּר אֱמֶת!

מִי שְׁלָחֲךָ הֲלוֹם בְּאִישׁוֹן לַיִל,/ וּבְמִי, אֱמֹר, לְהִתְנַקֵּשׁ רָצִיתָ?"

עָנָה הָאִישׁ: "אִם לִי מַחְסֶה תִּתֵּן,/ אַגִּיד אֱמֶת עַל כָּל שְׁאֵלוֹתֶיךָ. [1080]

תַּזָ’ו הוּא אֲדוֹנִי, אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי,/ וְאָנֹכִי עַבְדּוֹ וּבְשֵׁרוּתוֹ.

חָנֵּנִי וְאַרְאֶה לְךָ הַדֶּרֶךְ/ אֶל מְגוּרָיו, מְקוֹם מְנוּחָתוֹ."

עָנָה בַּהְרָם: “תַּזָ’ו הוּא, דַּע לְךָ,/ בַּעֲבוּרִי כְּשׁוֹר לִכְפִיר טוֹרֵף.”

רֹאשׁ כַּבּוּדֶה כֹּרַת בְּלִי רַחֲמִים,/ לְאֻכָּפוֹ קְשָׁרוֹ בִּרְצוּעוֹתָיו,

הֵבִיא לַמַּחֲנֶה, וְהִשְׁלִיכוֹ/ לָאָרֶץ לְבָשְׁתּוֹ כְּלֹא אִישׁ־שֵׁם. [1085]

קְרִיאַת הַגֶּבֶר וְהָעֶפְרוֹנִי/ עָלְתָה, וְכַּבּוּדֶה לֹא שָׁב עֲדֶנָּה.

תַּזָ’ו שׁוֹחֵר הַקְּרָב נָפְלוּ פָּנָיו – /הָבֵן הֵבִין כִּי מְצָאוֹ אָסוֹן.

מִיָּד אָסַף צְבָאוֹ, מִסְפָּר לֹא רָב,/ וְהוֹצִיאוֹ אֶל הַשָּׂדֶה לַקְּרָב.

האיראנים נלחמים בתז’או    🔗

הַשֶּׁמֶשׁ אַךְ הֵרִים דִּגְלוֹ בָּאֹפֶק,/ וְּקֵצה הַלַּיְלָה מֵחַרְבּוֹ הִכְחִיל,

וּכְבָר תַּזָ’ו הִסִּיעַ לוֹחֲמָיו./ הִשְׁגִּיחוּ בָּם שׁוֹמְרֵי הַמֻּצָּבִים, [1090]

הוֹדִיעוּ: “צְבָא תֻּרְכִּים קָרֵב וּבָא,/ שָׂרָם, תַּנִּין, הַדֶּגֶל בְּכַפּוֹ.”

מֵהַגֵּאִים נִכְחוֹ יָצָא אָז גִּיו,/ אִתּוֹ בְּנֵי־לְוָיָה אַמִּיצֵי־לֵב,

וּמִתְאַנֵּף שָׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ, /וְכֹה הוֹסִיף: "אַי, אִישׁ שׁוֹחֵר קְרָבוֹת!

עִם חַיִל זֶה מוּעָט אַתָּה מֵעֵז/ לִצְעֹד אֶל נֹכַח צִפָּרְנֵי תַּנִּין?"

עָנָה תַּזָ’ו אַמִּיץ־הַלֵּב לֵאמֹר:/"לִי לֵב חָזָק וְצִפָּרְנֵי אַרְיֵה. [1095]

אֲנִי תַּזָ’ו מַכְנִיעַ גִּבּוֹרִים,/ רָאשֵׁי כְּפִירִים מַתִּיז מִצַּוְארֵיהֶם.

מוֹלַדְתִּי וּמוֹצָאִי אִירָן,/ מִזֶּרַע גִּבּוֹרִים וַאֲרָיוֹת.

אֲנִי אֲדוֹן מְחוֹז הַסְּפָר הַזֶּה,/ דָּגוּל מֵרְבָבָה וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ."

אָמַר גִּיו: "אַל תֹּאמַר כָּזֹאת שֵׁנִית,/ כִּי מִדְּבָרֶיךָ זָהָרְךָ יִכְהֶה.

מִי, זוּלָתִי נִזּוֹן בְּדָם וּבְרַעַל,/ יִטֹּש אִירָן לָשֶׁבֶת בְּתוּרָן? [1100]

אִם שַׂר אַתָּה וְגַם חֲתַן הַשָּׁהּ,/ מַדּוּעַ אֵין לְךָ צָבָא גָּדוֹל?

בְּחַיִל כְּחֵילְךָ עֲזֹב קְרָבוֹת,/ אַל תִּדָּחֵף לִפְנֵי הָאַמִּיצִים.

כִּי רַב הָעֲלִילָה, הַשָּׂח אֵלֶיךְ,/ רוֹמֵס רָאשֵׁי קְצִינֵי הַסְּפָר תַּחְתָּיו.

אִם תִּשָּׁמַע לִפְקֻדָּתִי הַפַּעַם,/ וּלְשָׁהּ אִירָן תֵּצֵא עִם צְבָאֲךָ,

לֵךְ הִתְיַצֵּב תְּחִלָּה לִפְנֵי מַצְבִּיא/ צְבָאֵנוּ טוּס וּשְׁמַע מוֹצָא שְׂפָתָיו. [1105]

אֶדְאַג כִּי סוּת כָּבוֹד וַחֲמוּדוֹת/ יִתֵּן לְךָ, סוּסִים וַעֲבָדִים.

הֲמֵישָׁרִים דִּבַּרְתִּי, אִישׁ חָכָם?/ מַה דַּעְתְּךָ? אוֹ נִלָּחֵם הַיֹּום?"

עָנָהוּ הַכֶּחָשׁ תַּזָ’ו: "בֶּן חַיִל!/ אִישׁ לֹא יוֹרִיד דִּגְלוֹ הַמִּתְנוֹסֵס.

לִי פֹּה עַתָּה חוֹתַם מַלְכוּת וָכֵס,/ עֶדְרֵי סוּסִים וְצֹאן וְגַם צָבָא.

יוֹתֵר מִזֶּה, שָׁהּ כְּאַפְרָסִיָבּ /אִישׁ לֹא רָאָה מִכֶּם בַּחֲלוֹמוֹ. [1100]

לִי עֲבָדִים, עֶדְרֵי סוּסִים קַלִּים,/ מְשׁוֹטְטִים בָּעֵמֶק וּבָהָר,

וְאַל תִּרְאֶה צְבָאִי שֶׁהוּא קָטָן,/ רְאֵה אֶת הָאַלָּה בְּאֻכָּפִי,

כִּי בִּצְבָאִי כֹּה צְבָאֲךָ אָבִיס / כִּי תִּתְחָרֵט עַל בּוֹאֲכֶם הֲלוֹם."

בִּיזַ’ן פָּנָה אֶל גִּיו הַמְבֹרָךְ/ וְשָׂח: "לוֹחֵם אִישׁ שֵׁם, שֹׁוֵחר קְרָבוֹת,

מַצְבִּיא צְבָאֵנוּ הַגֵּאֶה וָעֵר!/ כַּיּוֹם אֵינְךָ עוֹד כִּבְבַחֲרוּתְךָ. [1115]

מָה הָעֵצוֹת הָאֵלֶּה לְתַזָ’ו,/ מֵאַיִן כָּל הָאַהֲבָה אֵלָיו?

הֲלֹא מוּטָב לִשְׁלֹף אַלָּה וָחֶרֶב/ וְלַעֲקֹר מֵהֶם לֵבָב וָמֹחַ?"

בִּיזַ’ן הֵרִיעַ וְדִרְבֵּן סוּסוֹ,/ וַאֲנָשָׁיו שָׁלְפוּ אַלָּה וָחֶרֶב.

אָבָק כֵּהֶה עָלָה מֵהַמֶּרְכָּז,/ בְּעַרְפִלָּיו כִּסָּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ.

קָדְרָה תֵּבֵל כְּעַב־מָטָר שָׁחוֹר,/ חָפְרוּ יָרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים. [1120]

פִּקֵּד בַּתָּוֶךְ גִּיו גִּבּוֹר הֶחָיִל,/ אֲשֶׁר בִּגְבוּרָתוֹ הוֹבִישׁ שָׁמַיִם.

בִּיזַ’ן זְרִיז יָד תָּמִיד רִאשׁוֹן בַּקְּרָב,/ חֵרֵף נַפְשׁוֹ, הוֹבִיל אֶת הֶחָלוּץ.

מִמּוּל בְּכֶתֶר עַל הָרֹאשׁ הַגֵּא/ פִּקֵּד תַּזָ’ו מַדְבִּיר הָאֲרָיוֹת,

אִתּוֹ אַרְזַ’נְג וְהַבָּלִיא מַרְדוּי,/ אֲשֶׁר אַף פַּעַם לֹא שָׂבַע קְרָבוֹת.

אַךְ לֹא זְמַן רַב עָבַר מִזֶּה הָרֶגַע,/ כִּי הַגִּבּוֹר אַרְזַ’נְג חָדַל לִלְחֹם. [1125]

כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מֵהֶם נָפְלוּ חָלָל,/ וּמַזָּלָם זְנָחָם לַאֲנָחוֹת.

תַּזָ’ו הָעַז נָטַשׁ אֶת מְקוֹמוֹ,/ וּבְעִקְּבוֹתָיו יָצָא בִּיזַ’ן הַכְּפִיר

מֵרִיעַ וְסוֹעֵר, כִּידוֹן בַּכַּף,/ לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “פִּיל שׁוֹטֶה מֵרִיעַ!”

בִּיזַ’ן פָּגַע בְּמֹתֶן הַתֻּרְכִּי,/ וְלֹא נוֹתַר עוֹד כֹּחַ לַבּוֹרֵחַ.

הוּא הִתְנוֹדֵד, אַךְ מְעִילוֹ/ קְשָׁרָיו וְאַבְזֵמָיו עָמְדוּ בַּפָּרֶץ. [1130]

בִּיזַ’ן נָגַח שֵׁנִית בְּכִידוֹנוֹ,/ וּכְמוֹ נָמֵר הָעָט בָּהָר עַל עֵז,

אוֹ בַּז נוֹפֵל פִּתְאֹם עַל עֶפְרוֹנִי,/ שָׁלַח יָדוֹ לַנֵּזֶר הַיָּקָר,

אֲשֶׁר הִכְתִּיר אַפְרָסִיָבּ רֹאשׁוֹ,/ וְלֹא נִפְרַד מִמֶּנּוּ יוֹם וָלַיְלָה.

תַּזָ’ו מִהֵר בְּלִי כֶּתֶר אֶל הַשַּׁעַר,/ וְאַחֲרָיו בִּיזַ’ן – כְּאֵשׁ אָדַֹר.

כְּדַהֲרוֹ אֶל עֵבֶר הַמִּבְצָר,/ בּוֹכָה מָרָה הוֹפִיעָה אִסְפַּנוּי, [1135]

וּבְקוֹל קָרְאָה אֵלָיו לֵאמֹר: "תַּזָ’ו!/ כָּל צְבָאֲךָ וְכֹחֲךָ אַיָּם,

כִּי כֹה הַיּוֹם אַתָּה פּוֹנֶה לִי עֹרֶף,/ וּבַמִּבְצָר לְחֶרְפָּתִי נוֹטְשֵׁנִי?

קָחֵנִי אַחֲרֶיךָ בָּאֻכָּף,/ וְלָאוֹיֵב אַל תַּשְׁאִירֵנִי פֹּה."

לֵבַב תַּזָ’ו כְּמוֹ עַל גֶּחָלִים,/ שְׁתֵּי לְחָיָיו כְּלֶהָבוֹת דּוֹלְקוֹת.

מִלְמַעְלָה אִסְפַּנוּי, תַּזָ’ו לְמַטָּה,/ כְּהִפָּגְשָׁם הִגִּישׁ לָהּ אַרְכּוֹפוֹ, [1140]

וְהִיא עָלְתָה מֵאֲחוֹרָיו כְּרוּחַ,/ וְאֶת מָתְנָיו חִבְּקָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.

מַהֵר כְּמוֹ אָבָק עִם אִסְפַּנוּי/ נָשָׂא רַגְלָיו בַּדֶּרֶךְ לְתוּרָן.

הַסוּס דָּהַר כָּל עוֹד בּוֹ נְשָׁמָה,/ עַד כִּי לָאָה. לָאוּ גַּם שְׁנֵי רוֹכְבָיו.

אָמַר אָז הַגִּבּוֹר אֶל אֲמָתוֹ:/ "יַקִּירָתִי, אֲנַחְנוּ בְּצָרָה.

סוּסִי לִקְרָב הִנֵּה אָפֵס כֹּחוֹ,/ אוֹיְבֵנוּ בְּעָרְפִּי, תְּהוֹם מוּלֵנוּ; [1145]

אִם כִּי בֵּינִי וּבֵין בִּיזַ’ן מִרְוָח,/ מִשְׁאֶלֶת מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי תָּקוּם.

הוֹאִיל וְאֵין הֵם צוֹרְרִים אוֹתָךְ,/ הִשָּׁאֲרִי פֹּה וְאָאִיץ בַּסּוּס."

מֵהָאֻכָּף צָנְחָה אָז אִסְפַּנוּי,/ בְּעוֹד בִּיזַ’ן דּוֹלֵק בְּעִקְּבוֹתָיו.

כִּרְאוֹת בִּיזַ’ן שָׁם אֶת יְפַת הַתֹּאַר,/ שַׂעֲרוֹתֶיהָ מֻשְׁק עַד עִקְּבוֹתֶיהָ, [1150]

עָצַר מִלֶּכֶת וְנִגַּשׁ אֵלֶיהָ./ וְשָׁב עִמָּהּ אֶל מַחֲנֵה אִירָן.

שָׂמֵחַ בָּא אֶל אֹהֶל הַמַּצְבִּיא./ לְקוֹל תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת בַּפֶּתַח,

כִּי אִישׁ הַמִּלְחָמָה, בִּיזַ’ן הָעֵר,/ שָׁב מֵהַקְּרָב עִם צַיִד בָּאֻכָּף.

הַלּוֹחֲמִים צְמֵאֵי הַקְּרָב וְטוּס/ יָצְאוּ אֶל הַמִּבְצָר לִשְׁלֹל שָׁלָל; [1155]

אַחֲרֵי כֵן פָּשְׁטוּ עַל הַסּוּסִים/ אֲשֶׁר רָעוּ אֵין רֶסֶן בַּמִּדְבָּר.

כָּל אִישׁ וָאִישׁ אָחַז בִּפְלָצוּרוֹ,/ וְכַיָּאֶה לְוָתִיקִים בַּקְּרָב,

הֵבִיא רֹאשׁ סוּס דּוֹהֵר בַּעֲנִיבָה,/ וְהִצְטַיֵּד בְּרֶכֶשׁ מִלְחָמָה.

בְּמִשְׁכְּנוֹת תַּזָ’ו שָׂרֵי אִירָן/ הַגִּבּוֹרִים יָשְׁבוּ כִּבְתוֹךְ עִירָם.

שמועות באות לאפראסיאבּ על טוּס וצבאו    🔗

תַּזָ’ו עָצוּב, דְּמָעוֹת בְּעַפְעַפָּיו,/ הִגִּיעַ אֶל הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ [1160]

וְכֹה אָמַר: "בָּא טוּס מַצְבִּיא אִירָן,/ אִתּוֹ צָבָא בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְתֹף.

וּבַאֲשֶׁר לְפַלָשָׁן וְלַקְּצִינִים – /כָּל רָאשֵׁיהֶם הֻפְּלוּ אֶל הֶעָפָר.

אֵשׁ בִּשְׂדוֹתֵינוּ וּבִגְבוּלוֹתֵינוּ,/ הָיוּ עֶדְרֵי סוּסֵינוּ לְשָׁלָל."

שָׁמַע אַפְרָסִיָבּ אֶת הַדְּבָרִים,/ וְכִהֲתָה רוּחוֹ. בִּקֵּשׁ תְּרוּפָה,

וְאֶל פִּירָן וִיסֶה פָּנָה לֵאמֹר:/ "אֲנִי צִוִּיתִי: “צְבָאֲךָ הַזְעֵק,” [1165]

אוּלָם אַתָּה הוֹחַלְתָּ מֵחֻלְשָׁה / אוֹ מִזִּקְנָה, אוּלַי גַּם בְּזָדוֹן.

הַרְבֵּה בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וּבְרִית נָפְלוּ,/ כִּי הַמַּזָּל פָּנָה אֵלֵינוּ עֹרֶף.

עַתָּה לֹא עֵת לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד,/ צַר הָעוֹלָם כַּיּוֹם גַּם לַזָּהִיר."

פִּירָן, שַׂר צְבָא תּוּרָן הַמְהֻלָּל,/ מִהֵר לָצֵאת מֵעִם אַפְרָסִיָבּ.

מִכָּל הַמְּחוֹזוֹת הִזְעִיק צָבָא,/ חִלֵּק צִיּוּד, שָׂכָר, וְאָץ לַדֶּרֶךְ. [1170]

הוּא אַךְ יָצָא מִשַּׁעַר הַקִּרְיָה,/ קָבַע לְכָל גִּבּוֹר אֶת מְקוֹמוֹ:

בְּצַד יָמִין – בָּרְמָן, אִתּוֹ תַּזָ’ו,/ שְׁנֵיהֶם כֹּחָם כְּכֹחַ אֲרָיוֹת.

אֲגַף שְׂמָאלִי מָסַר לְנַסְתִּיהַן;/ זֶה שַׁחַל בְּכַפָּיו כְּמוֹ כִּבְשָׂה.

תֵּבֵל מָלְאָה תְּרוּעָה וַחֲצוֹצְרוֹת,/ קוֹל מְצִלְתַּיִם וּפַעֲמוֹנִים.

צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בָּאֲוִיר, אָדֹם, / צָהֹב, סָגֹל, מֵרֹב כִּידוֹן וָדֶגֶל. [1175]

אֵין מַעֲבָר מִיָּם לְיָם מֵרֹב/ סוּסִים, פִּילִים, גְּמַלִּים וּפָרָשִׁים.

פִּירָן הֵאִיץ בַּהֲכָנוֹת לַדֶּרֶךְ; / אַפְרָסִיָבּ יָצָא אֶל הַמִּישׁוֹר

לִפְקֹד אֶת לוֹחֲמָיו אֶחָד אֶחָד,/ לָדַעַת מַה מִּנְיַן גְּאֵי הָרֹאשׁ.

מָנָה הַחַיִל מֵאָה אֶלֶף נֶפֶשׁ,/ כֻּלָּם כְּפִירִים שׁוֹלְפֵי אַלָּה וָחֶרֶב.

נַפְשׁוֹ הִזְהִירָה וְלִבּוֹ שָׂמַח,/ בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַשַּׂר: [1180]

“אַתָּה יוֹצֵא לְנִצָּחוֹן וּלְגִיל,/ אַל מֵעַתָּה תֵּדַע אָסוֹן וָפֶגַע.”

יָצְאוּ גְּדוּדֵי תּוּרָן אֶחָד־אֶחָד,/ עַד אֵין לִרְאוֹת לֹא הַר, לֹא יָם, לֹא עֵמֶק.

צִוָּה פִּירָן: "עִזְבוּ דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ/ וּלְכוּ מִפֹּה בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה.

אוֹיְבֵנוּ אַל יֵדַע אֶת הַדָּבָר/ עַל אוֹדוֹת אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בֵּין לוֹחֲמֵינוּ.

וְכֹה בְּהַפְתָּעָה אָבִיא צְבָאֵנוּ/ וְאַצְנִיחוֹ כְּהַר עַל רֹאשׁ צָרֵנוּ." [1185]

פִּירָן שָׁלַח סַיֶּרֶת מְרַגְּלִים/ לָתוּר הָאָרֶץ וּמַצַּב יוֹשְׁבֶיהָ,

וְהוּא עַצְמוֹ נִרְגָּשׁ יָצָא לַדֶּרֶךְ,/ לְעֵבֶר גִּרַוּ־גִרְד מִהֵר צְמֵא קְרָב.

הַחֲדָשׁוֹת מִמְּרַגְּלָיו הִגִּיעוּ,/ וּמְפַקְּדֵיהֶם הוֹדִיעוּ לְפִּירָן:

"שׁוֹהֶה שַׂר צְבָא אִירָן בִּמְקוֹם שִׁבְתּוֹ,/ וְאֵין נִשְׁמַע קוֹל תֹּף אוֹ חֲצוֹצְרָה.

שׁוֹתִים קְצִינָיו בְּלִי הֶרֶף לְשָׁכְרָה,/ כּוֹס יַיִן בְּכַפָּם יוֹמָם וָלַיְלָה. [1190]

לֹא סַיָּרִים שָׁלַח לַחְפֹּר הַדֶּרֶךְ,/ וְלֹא דָּאַג לִשְׁלוֹם הַמַּחֲנֶה."

כִּשְׁמֹעַ כֵּן פִּיָרן קָרָא אֵלָיו/ אֶת מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ וְהוֹדִיעָם:

“לָנוּ צָפוּי יִתְרוֹן כָּזֶה בַּקְּרָב,/ אֲשֶׁר לֹא מְצָאוּנוּ זֶה זְמַן רַב.”

פּיראן עורך מארב־לילה על האיראנים    🔗

מִתּוֹךְ אוֹתוֹ צָבָא בָּחַר פִּירָן/ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשׁ חוֹגְרֵי חֶרֶב

אִתּוֹ רָכְבוּ עַד לְאַחַר חֲצוֹת –/לֹא תֹּף, לֹא חֲצוֹצְרָה, לֹא כָּל שָׁאוֹן. [1195]

הַשָּׂר הָעֵר הֵבִיא אֶת הַצָּבָא/ עַד שֶׁבַע פַּרְסָאוֹת מֶרְחָק מִטּוּס.

תְּחִלָּה הִגִּיעוּ אֶל עֶדְרֵי אִירָן,/ אֲשֶׁר רָעוּ בְּמִישׁוֹרֵי תּוּרָן,

לָקְחוּ מֵהֶם הַרְבֵּה וְהִסִּיעוּם,/ וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אַף סוּס אֶחָד.

רוֹעֵי הָעֲדָרִים נָפְלוּ חָלָל;/ מַזַּל אִירָן הִפְנָה רֹאשׁוֹ אָחוֹר.

מִשָּׁם עָשׂוּ דַּרְכָּם אֶל צְבָא אִירָן;/ רָכְבוּ וּבָאוּ כְּעָנָן שָׁחוֹר. [1200]

הָאִירָנִים הִתְגּוֹדְדוּ קְבוּצוֹת/ בְּלִי נֶשֶׁק בְּכַפָּם וְשִׁכּוֹרִים.

רַק גִּיו בְּאָהֳלוֹ יָשַׁב פִּכֵּחַ,/ וְהַמַּצְבִּיא גּוּדַרְז גִּבּוֹר הַחַיִל.

קְרִיאַת הַקְּרָב הִגִּיעָה לְאָזְנָם,/ וְגִיו שׁוֹחֵר הַקְּרָב הָפְתַּע מְאֹד,

אוּלָם לִפְנֵי הָאֹהֶל בָּאֻכָּף / עָמַד חָבוּשׁ סוּסוֹ קַל הָרַגְלַיִם.

גִּיו הָאַמִּיץ כְּמוֹ אַרְיֵה זָכָר/ לָבַשׁ שִׁרְיוֹן וְנֶשֶׁק סִיָוֻשׁ, [1205]

וְעַל עַצְמוֹ זוֹעֵף כְּבַרְדְּלָס,/ נִכְלָם בִּמְנוּחָתוֹ וּבִשְׁנָתוֹ,

קָרָא לֵאמֹר:“קוּם!מַה קָּרְךָ הַלַּיְלָה,/ כִּי זֶה רֹאשְׁךָ מָלֵא עָשָׁן, לֹא קְרָב?”

נִגַּשׁ אֶל הָרַמָּךְ, הֵרִים רַגְלוֹ,/ וּמֵעָמְדוֹ זִנֵּק כְּמוֹ סוּפָה.

קָדְרוּ שָׁמַיִם מֵאָבָק וָלַיְלָה; אֶל אֹהֶל הַמַּטֶּה בָּא וְקָרָא:

“עוּרוּ! צְבָא הָאוֹיֵב אַחַר כָּתְלֵנוּ,/וְאָנוּ, לוֹחֲמָיו, עַל עַרְשׂוֹתֵינוּ!” [1210]

מִשָּׁם פָּנָה לָלֶכֶת אֶל אָבִיו,/ וְאַלָּתוֹ עִם רֹאשׁ הַפָּר בַּכַּף.

מִיָּד עָבַר עַל פְּנֵי צְבָאוֹ כְּרוּחַ,/ עוֹרֵר אֶת הַפִּכְּחִים מִשְּׁנַת לֵילָם

וּמִתְרָעֵם נָזַף בִּבְנוֹ בּיזַ’ן:/ “הַאִם מְקוֹם מִשְׁתֶּה, אוֹ קְרָב הוּא זֶה?”

כִּתֵּר פִּירָן אֶת הַצָּבָא סָבִיב,/ שָׁאוֹן עָלָה מִשְּׂדֵה הַמַּעְרָכָה.

מִ“קַּח!” וְ“הָא!” הַשִּׁכּוֹרִים נָבוֹכוּ,/עָלָה עָנָן מַמְטִיר חִצִּים שְׁנוּנִים. [1215]

מִתַּחַת רָאשֵׁיהֶם כָּרִים רַכִּים,/ מֵעַל אַלּוֹת חַמּוֹת וַחֲרָבוֹת.

כְּהֵרָאוֹת הַשַּׁחַר בְּמַזַּל אַרְיֵה,/ סָקַר גִּיו הָאַמִּיץ אֶת לוֹחֲמָיו.

מָצָא כִּי רַבּוּ חַלְלֵי אִירָן,/ כִּי הַמַּזָּל הִפְנָה רֹאשׁוֹ מֵהֶם.

גּוּדַרְז גַּם כֵּן בָּחַן אֶת הַמַּצָּב:/ צְבָא הָאוֹיֵב הָלַךְ הָלֹךְ וָרָב.

אֶל מוּל הַמְעַטִּים זָרְמוּ בְּלִי הֶרֶף/ שׁוּרוֹת כַּנְּמָלִים וְכָאַרְבֶּה. [1220]

טוּס הִתְבּוֹנֵן סָבִיב וְלֹא רָאָה/ בַּלּוֹחֲמִים אֶת גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל.

דְּגָלִים קְרוּעִים סָבִיב, תֻּפִּים זְרוּקִים,/ וּפְנֵי הַנּוֹתָרִים כְּמוֹ הַבְנֶה.

אָבוֹת בְּלִי בָּנִים, בָּנִים בְּלִי אָבוֹת,/ כָּל צְבָא אִירָן הָיָה לְעֵרֶב רַב.

כָּכָה סוֹבֶבֶת כִּפַּת הָעֲרָבוֹת – / פַּעַם שִׂמְחָה וּפַעַם מַכְאוֹבוֹת.

בְּרִפְיוֹנָם הִפְנוּ גַּבָּם לָנוּס,/ מִתְנוֹדְדִים נָטְשׁוּ אָהֳלֵיהֶם. [1225]

לֹא עוֹד צָבָא, לֹא תֹּף וְלֹא מִטְעָן – / פְּצוּעִים, פְּגוּעִים בַּשְּׂמֹאל וּבַיָּמִין.

בִּמְצוּקָתָם הָמוֹן בְּלִי שְׁתִי וָעֵרֶב,/ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל עֵבֶר הַכָּסֶה.

הַתּוּרָנִים דָּלְקוּ בְּעִקְּבוֹתָם,/ לִבָּם הוֹגֶה שִׂנְאָה, פִּיהֶם שְׁנִינָה.

הִמְטִירוּ הָאַלּוֹת כְּמֵעָנָן/ עַל הַקּוֹבַע, הַגַּב וְהַשִּׁרְיוֹן.

אִישׁ לֹא עָמַד בַּקְּרָב בִּפְנֵי הַצַּר,/ הַנְּסוֹגִים בִּקְשׁוּ מִפְלָט בָּהָר. [1230]

הָאֲנָשִׁים וְהַסּוּסִים עָיְפוּ,/ וְלֹא נוְֹתרּו לְאִישׁ לֹא לֵב, לֹא כֹּחַ.

בַּסּוֹף שָׁב צְבָא תּוּרָן מֵהַגְּבָהִים,/ לָאוּ אַף הֵם מִדֶּרֶךְ וּמִקְּרָב.

וְטוּס, אֲשֶׁר מָצָא מַחְסֶה בָּהָר,/ חָדַל לִירֹא מֵהַתְקָפָה נוֹסֶפֶת.

הַרְבֵּה מִלּוֹחֲמֵי אִירָן נָפְלוּ,/ וְהַמִּסְפֵּד הָיָה גָּדוֹל מְאֹד.

הַנּוֹתָרִים פְּצוּעִים, כְּבוּלִים בַּשֶּׁבִי,/ וַעֲלֵיהֶם גַּם כֵּן גָּדוֹל הַבֶּכֶה. [1235]

לֹא כֶּתֶר, לֹא כִּסֵּא, לֹא אֹהֶל שָׁהּ,/ לֹא פָּרָשִׁים, סוּסִים וְלֹא רַגְלִים.

הָאָרֶץ שׁוֹמֵמָה וְאֵין מָזוֹן,/ אֵין מְחַפֵּשׂ, אוֹסֵף אֶת הַפְּגוּעִים.

הַבֵּן בּוֹכֶה מָרָה עַל מוֹת הָאָב,/ לִבּוֹ נִשְׂרָף בְּסֵבֶל הַפְּצוּעִים.

הַסֵּדֶר בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא זֶה:/ אֶת תַּכְלִיתוֹ מַסְתִּיר הוּא מֵעֵינֶיךָ.

תַּעֲלוּלָיו מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד,/ עִקֵּשׁ וּבִשְׁרִירוּת לִבּוֹ הוֹלֵךְ. [1240]

בְּצִפָּרְנֵי הַתַּאֲוָה אֲנַחְנוּ,/ וְאֵיךְ נַבְדִּיל בֵּין סוֹד לְבֵין גָּלוּי?

מֵרוּחַ בָּאתָ, לְעָפָר תֵּלֵךְ,/ וְאֵיךְ תֵּדַע מַה יֵּעָשֶׂה לְךָ?

כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִבֵּין הָאִירָנִים/ נָפְלוּ חָלָל וְהַשְּׁאָר – פְּצוּעִים.

לְמַרְאֲשׁוֹתֵיהֶם חָסְרוּ רוֹפְאִים,/ בְּכָל מָקוֹם אַךְ סֵבֶל, דָּם וָדֶמַע.

טוּס מֵהַקְּרָב עָמַד לְהִשְׁתַּגֵּעַ,/ הוּא וְשִׂכְלוֹ – זֶה לֹא הִכִּיר אֶת זֶה. [1245]

לְאִישׁ הַנִּסָּיוֹן הַשָּׂב, גּוּדַרְז,/ לֹא בֵּן, לֹא נִין וָנֶכֶד, לֹא שָׂדֶה עוֹד.

הִגִּיעוּ וָתִיקֵי הַלּוֹחֲמִים/ בְּלֵב שָׁבוּר לִמְצֹא בּוֹ מוֹרֵה דֶּרֶךְ.

גּוּדַרְז הִצִּיב צוֹפֶה בְּרֹאשׁ הָהָר/ לָשִׂים עֵינָיו בַּדֶּרֶךְ אֶל אַנְבּוּהּ,

וְסַיָּרִים שָׁלַח לָתוּר סָבִיב,/ לִמְצֹא מַרְפֵּא וָנֹחַם לַמַּכָּה.

צִוָּה אִישׁ־שֵׁם מִבֵּין הָאִירָנִים/ לַחְגֹּר מָתְנָיו בְּתוּשִׁיָּה וּבְאֹמֶץ, [1250]

לָבוֹא אֶל כַּי־כֻסְרַוּ עִם הַבְּשׂוֹרָה,/ מַה טּוּס, שַׂר צְבָא אִירָן, עוֹלֵל לָהֶם:

תַּעְתּוּעֵי מַסַּע הַנְּקָמָה,/ הַנֶּזֶק לְאִירָן וְהַכְּלִמָּה.

כַּי־כוּסרַוּ מחזיר את טוּס    🔗

בָּא הַשָּׁלִיחַ עִם הַחֲדָשָׁה,/ כִּי הַמַּזָּל הַטּוֹב אָסַף אוֹרוֹ.

כּשְׁמֹעַ כֵּן כֻסְרַוּ אַמִּיץ־הַלֵּב,/ חָרָה אַפּוֹ וְכִהֲתָה רוּחוֹ.

מִקְרֵה אָחִיו הִכְאִיב לוֹ עַד מְאֹד,/ נוֹסְפָה לָזֹאת מַפֶּלֶת הַצָּבָא. [1255]

מִפִּיו פָּרְצוּ קְלָלוֹת כְּבֵדוֹת עַל טוּס,/ וְלֹא הִרְגִּיעַ עַד קְרִיאַת הַגֶּבֶר.

צִוָּה לָבוֹא אֵלָיו סוֹפֵר חָכָם,/ צָרַת נַפְשׁוֹ הֵשִׂיחַ לְפָנָיו,

וּבְלֵב מָלֵא חָרוֹן וּבִדְמָעוֹת/ בְּאֵבֶל עַל אָחִיו כָּתַב מִכְתָּב

אֶל פַרִיבֻּרְז מִזֶּרַע כַּי־כָּוֻס,/ מִכְתָּב נוֹסָף – אֶל מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ.

פָּתַח הַשָּׁהּ אֶת הַמִּכְתָּב בְּשֶׁבַח/ בּוֹרֵא הָאָרֶץ וְהַזְמַן לֵאמֹר: [1260]

"בְּשֵׁם אֲדוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר,/ הַמַּעֲנִיק עָצְמָה לַטּוֹב וָרָע!

הַנִּצָּחוֹן וְהַתְּבוּסָה מִמֶּנּוּ,/ מִמֶּנּוּ הָרָצוֹן לְטוֹב וָרָע.

מָקוֹם וּזְמַן בָּרָא וְהָעוֹלָם,/ מֵרֶגֶל נְמָלָה וְעַד הָהָר.

שֵׂכֶל נָתַן לַנֶּפֶשׁ, אוֹן לַגּוּף,/ גְּדֻלָּה לַכֶּתֶר וְהָדָר לַכֵּס.

אֵין אִישׁ חָפְשִׁי מֵהַשְׁגָּחַת אֱלֹהַּ:/ פְּלוֹנִי זוֹכֶה בְּזֹהַר וּבְתִפְאֶרֶת, [1265]

וְאַלְמוֹנִי – אַךְ מְרוֹרִים חֶלְקוֹ,/ מַחְסוֹר, כְּאֵב וְצַעַר מְנָתוֹ.

בְּכָל זֹאת מֵחַמָּה עַד עָפָר/ יָשָׁר יַזְדָּן וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ.

עִם נֵס כָּוֶה יָצָא לַדֶּרֶךְ טוּס,/ וְאַרְבָּעִים אִישׁ בְּמַגְּפֵי זָהָב

לִנְקַם אָבִי שָׁלַחְתִּי עִם צְבָאִי,/ וְקָרְבָּנָם רִאשׁוֹן הָיָה אָחִי!

נָסִיךְ כָּמוֹהוּ אַל יָקוּם שֵׁנִי,/ לוֹחֵם כָּמוֹהוּ בְּאִירָן אַל יֶהִי. [1270]

אֲהָהּ, אָחִי עוּל הַיָּמִים פִרוּד,/ רִאשׁוֹן אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, מִשְׁעַן הֶחָיִל!

זְמַן רַב בָּכִיתִי עַל גּוֹרַל אָבִי,/ נִצְלֵיתִי בַּמַּכְאוֹב וְנֶאֱנַחְתִּי,

עַתָּה עָלַי לִבְכּוֹת גַּם עַל אָחִי,/ בְּלִי דַּעַת מִי אוֹהֵב וּמִי אוֹיֵב.

לְטוּס אָמַרְתִּי: "לְצַ’רַם אַל תֵּלֶךְ,/ עֲקֹף מִבְצַר כַּלָתּ וְהַר סַפִּד.

כִּי שָׁם שׁוֹכֵן פִרוּד עִם הוֹרָתוֹ,/ מִזֶּרַע מְלָכִים הוּא וְגִבּוֹר, [1275]

מַבְחִין אֵינַנּוּ חַיִל זֶה מֵאַיִן,/ הֲמֵאִירָן אוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר.

בְּתֻמָּתוֹ יָצָא לְהַכִּירְךָ,/מִבְּלִי מֵשִׂים יָבִיא רֹאשׁוֹ בַּקְּרָב."

אוֹי וַאֲבוֹי לְחֹטֶר הַשָּׁהִים,/ אֲשֶׁר טוּס, אִישׁ נִקְלֶה, קִפֵּד חַיָּיו.

אִלּוּ הָיָה מַצְבִּיא אִירָן מִקֹּדֶם,/ גּוֹרַל כָּוֻס הָיָה בְּרַע מִזְּמָן.

יוֹתֵר מִזֶּה, הוּא מְנַמְנֵם בַּקְּרָב,/ וּמִתְעוֹרֵר רַק כְּשִׁבְתּוֹ לִסְבֹּא. [1280]

מִדּוֹת יָפוֹת זָרוֹת לְגַס הָרוּחַ – / תֹּאבַד נַפְשׁוֹ הָאֲפֵלָה לָעַד!

כְּקָרְאֲךָ אֶת אִגַּרְתִּי אֵלֶיךָ,/ לִפְנֵי כָּל אֲרוּחָה, שֵׁנָה וָנוּחַ,

מַהֵר וּשְׁלַח אֶת טוּס בַּחֲזָרָה./ שְׁמֹר פְּקֻדָּתִי וְאַל תָּסוּר מִמֶּנָּה.

אוֹתְךָ הִנֵּה מִנִּיתִי לְמַצְבִּיא/ בְּנַעֲלֵי זָהָב וּלְךָ הַדֶּגֶל.

גּוּדַרְז הַשָּׂב וְהַדָּגוּל מִכֹּל,/ בְּכָל דָּבָר יִהְיֶה מוֹרֵה דַּרְכֶּךָ. [1285]

עֲצֹר בְּךָ, וְאַל תִּפְתַּח בִּקְרָב./ אַל תִּתְמַכֵּר לְיַיִן וּלְשֵׁנָה,

אַל תְּבַקֵּשׁ קְרָבוֹת בְּכַעַסְךָ/ עַד הַפְּצוּעִים מִפִּצְעֵיהֶם יַחְלִימוּ.

אָז גִּיו יוֹבִיל הַשָּׂדֶה צְבָאֵנוּ,/ כִּי לוֹ גַּם זֹהַר גַּם כַּפּוֹת נָמֵר.

בֵּינְתַיִם הֵעָרֵךְ לַמִּלְחָמָה,/ רַק לֹא, חָלִילָה, מִשְׁתָּאוֹת וָיַיִן!"

עַל הַמִּכְתָּב הִטְבִּיעַ חוֹתָמוֹ/ וְלַמַּלְאָךְ הוֹסִיף:"לַדֶּרֶךְ צֵא. [1290]

אַל תִּנָּפֵשׁ בַּיּוֹם וְאַל בַּלַּיְלָה./ כָּל תַּחֲנָה, הַחְלֵף רַמָּכְךָ."

הָרָץ יָצָא רָכוּב בְּאֻכָּפוֹ/ אֶל פַרִיבֻּרְז הַמְהֻלָּל בָּאָרֶץ.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל הַנּוֹדָע בַּשַּׁעַר,/ מָסַר לוֹ אֶת מִכְתַּב הַשַּׁהְרְיָר.

וּפַרִיבֻּרְז קָרָא אֵלָיו אֶת טוּס/ (אִתּוֹ שׂוֹחַח הַרְבֵּה עַל הַמַּצָּב),

אֶת גִּיו הַמְהֻלָּל, גִּבּוֹר הַחַיִל,/ וּשְׁאָר שָׂרֵי צְבָאוֹ הָאַמִּיצִים, [1295]

וּבְאָזְנֵיהֶם קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב,/ וְעֵץ חָדָשׁ הֵנִיב אֶת פֵּרוֹתָיו:

כָּל הַגְּדוֹלִים, אַרְיוֹת אַדְמַת אִירָן,/ בֵּרְכוּ אֶת מַעֲשֵׂה הַשַּׁהְרְיָר.

טוּס הַמֻּדָּח מָסַר לְפַרִיבֻּרְז/ אֶת נֵס כָּוֶה וְנַעֲלֵי הַפָּז,

אֶת הַתֻּפִּים וְהַפִּילִים וְשָׂח:/ "קָחֵם, אַתָּה אָדָם רָאוּי לָהֶם.

יָאִיר־נָא הַמַּזָּל פָּנָיו אֵלֶיךָ,/ יִהְיֶה כָּל יוֹם מִימֵי חַיֶּיךָ חַג." [1300]

לָקַח מִכָּל צֶאֱצָאֵי נַוּדַֹר,/ אֶת הָרוֹכְבִים הַמְנֻסִּים בִּקְרָב,

וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ בְּדַרְכּוֹ,/ בָּא אֶל הַשָּׁהּ מִשְּׂדֵה הַמִּלְחָמָה.

הַשַּׂר הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה,/ אוּלָם כֻסְרַוּ אַף לֹא הֵעִיף בּוֹ עַיִן.

בְּגִדּוּפִים פָּתַח הַשָּׁהּ אֶת פִּיו,/ קֳבָל שָׂרָיו שָׂמָהוּ לְחֶרְפָּה,

גָּעַר בּוֹ וְאַָמר: "אָרוּר אַתָּה!/ שִׁמְךָ יָבוּזוּ הַמְהַלְלִים. [1305]

הֲלֹא תִּירָא אֶת הַטָּהוֹר יַזְדָּן,/ וְלֹא תֵבוֹשׁ בִּפְנֵי הַלּוֹחֲמִים?

קוֹבַע מַלְכוּת נָתַתִּי וְאַבְנֵט, /לְמִלְחָמָה שְׁלַחְתִּיךָ בָּאוֹיֵב.

אָמַרְתִּי: “אֶל הָעִיר צַ’רַם אַל תֵּלֶךְ.”/ הָלַכְתָּ לַמְרוֹת כֵּן וְצִעַרְתַּנִי.

לְמִבָּרִאשׁוֹנָה נָקַמְתָּ בִּי,/ עָנָף מִגֶּזַע סִיָוֻשׁ גָּדַעְתָּ.

אָחִי פִרוּד, אִישׁ מִלְחָמָה דָּגוּל,/ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ אֵין עוֹד בָּעוֹלָם, [1310]

הָרַגְתָּ, אִישׁ אֲשֶׁר צָבָא שָׁלֵם/ כָּמוֹךָ נֶאֱבַק בּוֹ יוֹם תָּמִים.

אַתָּה יָצָאתָ לְמַסַּע הַקְּרָב,/ וְהִתְפַּנֵּיתָ רַק לְמִשְׁתָּאוֹת.

אֵין מְקוֹמְךָ בֵּין הֶהָמוֹן, לְךָ/ יָפִים כְּבָלִים אוֹ בֵּית מְשֻׁגָּעִים.

אַף שִׂיג לְךָ וָשִׂיחַ עִם חוֹרִים,/ כִּי אֵין לְךָ עֵצָה, חָכְמָה וָדַעַת.

מוֹצָאֲךָ מִמַּנוּצִ’הְר וְזֶה/ זְקָנְךָ שֵׂיבָה הִצִּילוּ אֶת חַיֶּיךָ, [1315]

לוּלֵא כֵּן, אִישׁ אָז מֵאוֹיְבֵי נַפְשֶׁךָ/ לִכְרֹת רֹאשְׁךָ צִוִּיתִי מִגּוּפְךָ.

לֵךְ! מֵעַתָּה יִהְיֶה בֵּיתְךָ כִּלְאֶךָ,/ וְטִבְעֲךָ – רַע סוֹהֶרְךָ יִהְיֶה."

גֵּרְשׁוֹ מֵעַל פָּנָיו, שָׂם בִּכְבָלִים,/ הֵמִיר בְּאֵבֶל חַג וְהִלּוּלִים.

פריבּוּרז מבקש מפּיראן הפוגה בקרב    🔗

קוֹבַע לוֹחֵם חָבַשׁ אָז פַרִיבֻּרְז,/ כִּי גַּם גִּבּוֹר הָיָה וְגַם בֶּן מֶלֶךְ,

וְעַל רֻהָּם, יְלִיד גּוּדַרְז, פָּקַד,/ כִּי יְגַלֶּה מַה שְּׁמוֹ וְיַחֲשׂוֹ, [1320]

בְּמַסָּעוֹ אֶל הַמַּצְבִּיא פִּירָן,/ לֵאמֹר דְּבָרִים הַרְבֵּה וְגַם לִשְׁמֹעַ.

אָמַר לוֹ: "לֵךְ וּבוֹא לִפְנֵי פִּירָן / וּמַלְאֲכוּת רָצוֹן הָבִיאָה לוֹ.

הַגֵּד לוֹ: " הַשָּׁמַיִם סוֹבְבִים/ מֵאָז בְּאַהֲבָה וּבְמַשְׂטֵמָה.

אֶחָד הֵם מַגְבִּיהִים עַד הָרָקִיעַ,/ וּמַשְׁפִּילִים שֵׁנִי עַד הֶעָפָר,

וּבִמְיֻחָד אִם גִּבּוֹרִים שׂוֹנֵא הוּא,/כִּי מַאֲרָב – לֹא תַּחְבּוּלַת שׁוֹעִים. [1325]

לְמַאֲרָב אֵינֶנּוּ שָׂשׂ גִּבּוֹר,/ אִם בְּאַלָּה כְּבֵדָה אֵמוּן הָאִישׁ.

אִם הֲפוּגָה תַּצִּיעַ – נְקַבְּלֶנָּה,/ אֲבָל אִם קְרָב רָצִיתָ – נִלָּחֵם.

אִם הֲפוּגָה – אֲנִי מַצִּיעַ חֹדֶשׁ,/ עַד יַעֲלוּ פְּצָעֵינוּ אֲרוּכָה.“”

רֻהָּם נִפְרַד מֵפַרִיבֻּרְז שׁוֹלְחוֹ,/ הַמַּלְאֲכוּת אִתּוֹ וְהָאִגֶּרֶת.

הַגַּשָּׁשִׁים פָּגְשׁוּ אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ,/ וְשָׁאֲלוּ לִשְׁמוֹ וְלִמְקוֹמוֹ. [1330]

עָנָה לָהֶם: "אֲנִי רֻהָּם, לוֹחֵם/ רַב כִּשְׁרוֹנוֹת, עֵר וְחָזָק כְּסֶלַע.

בְּמַלְאֲכוּת מִפַרִיבֻּרְז אֲנִי,/ בַּדֶּרֶךְ אֶל פִּירָן הִגַּעְתִּי הֵנָּה."

פָּרָשׁ מֵהַסַּיֶּרֶת כְּאָבָק/ אָץ לַמַּצְבִּיא עִם הַבְּשׂוֹרָה לֵאמֹר:

“רֻהָּם מִבְּנֵי גּוּדַרְז מִשְּׂדֵה הַקְּרָב/ בָּא לְשׂוֹחֵחַ עִם מַצְבִּיא תּוּרָן.”

לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו צִוָּה פִּירָן/ בְּלֵב פָּתוּחַ וּבִמְאוֹר פָּנִים. [1335]

הַצִּיר רֻהָּם הוֹפִיעַ לְפָנָיו,/ יָרֵא מְזִמּוֹתָיו הַנִּסְתָּרוֹת.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ פִּירָן, הִכִּיר מִיָּד,/ דִּבֵּר רֵעוּת וְעַל כִּסְאוֹ הוֹשִׁיב.

רֻהָּם גִּלָּה אֶת סוֹד בּוֹאֹ לְשָׁם,/ וְאֶל יָדוֹ מָסַר אֶת הָאַגֶּרֶת.

תְּשׁוּבַת פִּירָן אֶל פַרִיבֻּרְז הָיְתָה:/ "הַמַּעֲשֶׂה אֵינֶנּוּ לִכְבוֹדְכֶם.

אַתֶּם פְּתַחְתֶּם בַּמַּאֲבָק הַזֶּה,/ בְּטוּס רָצוֹן טוֹב לֹא מָצָאנוּ. [1340]

כִּזְאֵב טוֹרֵף פָּלַשׁ אֶל אַדְמָתֵנוּ,/ וּבְלִי מַעְצוֹר הָרַג זָקֵן וָיֶלֶד.

כַּמָּה רָצַח, כַּמָּה הוֹבִיל בַּשֶּׁבִי! /אַחַת הִיא לוֹ אוֹיֵב וְגַם אוֹהֵב.

עַל כֵּן לָקְחוּ הַפַּעַם עַל חֶטְאָם,/ וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם הַחִפָּזוֹן.

עַתָּה, אִם מְפַקֵּד אִירָן אַתָּה,/ נִשְׁמַע אֶת הָעוֹלֶה עַל רוּחֲךָ.

אִם הֲפוּגָה בִּקַּשְׁתָּ מֶנִּי חֹדֶשׁ,/ אִישׁ מִצְּבָאֵנוּ לֹא יַחְגֹּר מָתְנָיו. [1345]

אַךְ אִם רָצִיתָ קְרָב, אֲנִי לַקְּרָב,/ אֶל הַשָּׂדֶה הוֹצֵא אֶת שׁוּרוֹתֶיךָ.

חֹדֶשׁ תָּמִים בַּלּוּ בַּנְּעִימִים,/ וְאִם אַחַר כֵּן מִתּוּרָן תֵּצְאוּ

וְהַצָּבָא תַּסִּיעוּ לִגְבוּלְכֶם,/ כְּבוֹדְכֶם לֹא יִפָּגַע וְיִשָּׁמֵר,

וָלֹא, נָבוֹא בִּקְרָב עִקֵּשׁ, כָּבֵד,/ וַהֲפוּגָה לֹא תְּבַקֵּשׁ אָז עוֹד."

שִׂמְלַת כָּבוֹד הִצִּיעַ לְרֻהָּם,/ לְפִי עֶרְכּוֹ וּלְפִי תְּהִלָּתוֹ. [1350]

רֻהָּם אַמִּיץ הַלֵּב קִבֵּל מִכְתָּב /אֶל פַרִיבֻּרְז כְּמוֹ הֵבִיא מִמֶּנּוּ.

וְזֶה כְּהַשִּׂיגֹו הַהֲפוּגָה,/ שָׁלַח כַּפָּיו לַעֲבָרִים כִּכְפִיר:

הַגִּזְבָּרִים פָּתְחוּ שַׂקֵּי הַכֶּסֶף,/ שָׂרָיו אָסְפוּ קְשָׁתוֹת וּפְלָצוּרִים;

שֵׁנִית עָרְכוּ צְבָאָם הַמִּתְיַסֵּר,/ בְּחָרִיצוּת הִשְׁלִימוּ הֶחָסֵר.

האיראנים נוחלים מפּלה בקרב עם התּוּרכים    🔗

כְּתֹם הַחֹדֶשׁ וְכִקְרֹב הַקְּרָב,/ אַחַר שָׁמְרָם הַהֲפוּגָה כַּדָּת, [1355]

עָלָה מֵעֲבָרִים שְׁאוֹן צָבָא,/ וְכָל אֶחָד פָּנָיו אֶל הַשָּׂדֶה.

מִקּוֹל פַּעֲמוֹנִים, רַעַם תֻּפִּים/ וְתֵקַע חֲצוֹצְרוֹת מוֹטֵט רָקִיעַ.

מֵרַעֲמוֹת סוּסִים, מוֹשְׁכוֹת, יָדַיִם, /מֵחֲרָבוֹת, קְשָׁתוֹת וְכִידוֹנִים,

מֵרֹב אַלּוֹת צִנּוֹת וּמָגִנִּים,/ אֵין מַעֲבָר אַף לְיַתּוּשׁ מִסְכֵּן.

תֹּאמַר: “אֶת הָעוֹלָם בָּלַע תַּנִּין!”,/ אוֹ “אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הֲפֵכָה!” [1360]

בְּצַד יָמִין חָנָה גִּיו בֶּן גּוּדַרְז,/ וְהוּא מוּבַּד וְגַם מַצְבִּיא הַסְּפָר;

מִשְׂמֹאל חָנָה אַשְׁכַּשׁ מְהִיר הַיָּד,/ יָם דָּם הִגִּיר בִּשְׂדוֹת הַמִּלְחָמָה;

וּפַרִיבֻּרְז, הַדֶּגֶל עִמָּדוֹ, /וְגִבּוֹרֵי הַחַיִל – בַּמֶּרְכָּז.

אֶל לוֹחֲמָיו פָּנָה וְכֹה אָמַר:/ "עַד הֵנָּה לֹא גִּלִּינוּ יְכָלְתֵּנוּ.

אֲבָל הַיּוֹם נִלְחַם כַּאֲרָיוֹת/ וְאֶת עוֹלַם חוֹרְשֵׁי הָרַע נָצֵר. [1365]

וָלֹא, לְכִשְׁלוֹנֵנוּ יִצְחֲקוּ/ הַקּוֹבָעִים מֵרוּם וְהָאַלּוֹת."

גֶּשֶׁם חִצִּים הִמְטִירוּ קַשָּׁתָיו,/ כְּעֵץ מַשִּׁיר עָלָיו בְּרוּחַ סְתָו.

אֵין לְצִפּוֹר מָקוֹם פָּנוּי בַּשַּׁחַק/ מֵרֹב חִצִּים וּמֵאֲבַק צְבָאוֹת.

הַחֲרָבוֹת בּוֹרְקוֹת כְּאַבְנֵי חֵן,/ כְּאֵשׁ מֵאֲחוֹרֵי אָבָק אָפֵל.

תֹּאמַר: “הָאֲדָמָה כִּפְנֵי כּוּשִׁי,/ הַכּוֹכָבִים – לִבּוֹת הַלּוֹחֲמִים.” [1370]

מֵרֹב הַכִּידוֹנִים, הַחֲרָבוֹת/ וְהָאַלּוֹת בָּא יוֹם הַדִּין לָאָרֶץ.

מֵהַמֶּרְכָּז יָצָא קָדִימָה גִּיו,/ בְּקֶצֶף עַל שְׂפָתָיו לַקְּרָב הֵרִיעַ,

וְיַחַד עִם צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז,/ אֲשֶׁר תּוֹצְאוֹת כָּל קְרָב עַל צַוְּארֵיהֶם,

בְּחִצֵּיהֶם וּבְרָמְחֵיהֶם נִלְחָמוּ,/ נִיצוֹצוֹת אֵשׁ שָׁפְכוּ מִבַּרְזִלָּם.

גּוּדַרְז נִלְחַם בְּכֹחַ בְּפִּירָן,/ וּתְשַׁע מֵאוֹת מִבֵּין קְרוֹבָיו הִכְרִיעַ. [1375]

כִּרְאוֹת לַהָּךּ וּפַרְשִׁידְוַרְד,/ אֵיךְ בְּאָבָק עוֹלֶה צְבָאָם בַּקְּרָב,

הִשְׂתָּעֲרוּ עַל גִּיו וְלוֹחֲמָיו /הָאַמִּיצִים, הַמְּנִיפִים אַלָּה,

חִצִּים אֵין סְפוֹר הִמְטִירוּ הַתֻּרְכִּים/ עַל עוֹטֵי הַשִּׁרְיוֹן הַנּוֹדָעִים.

אִישׁ לֹא רָאָה עוֹד אֶת הָאֲדָמָה – / הַחֲלָלִים הִסְתִּירוּ אֶת פָּנֶיהָ.

אִישׁ לֹא הִפְנָה עָרְפּוֹ לִפְנֵי צָרוֹ,/ וְלֹא עָזַב אֶת מְקוֹמוֹ לָנוּס. [1380]

פָּנָה הוּמָן אֶל פַרְשִׁידְוַרְד וְשָׂח:/ "הָבָה וְנִשְׂתָּעֵר עַל הַמֶּרְכָּז,

וְהָיָה אִם אֶת פַרִיבֻּרְז נִדְחַק /מִשָּׁם, בְּאֵין עוֹד לַצָּבָא מִשְׁעֶנֶת,

יֵקַל הַלַּחַץ מֵאֲגַף יָמִין,/ וּמִטְעָנָם נִתְפֹּשׂ בְּאֵין מַפְרִיעַ."

מִיָּד שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַמֶּרְכָּז,/ לִתְקֹף אֶת פַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס.

מִפְּנֵי הוּמָן בָּרַח הַפַּהְלַוָן,/ בְּהַתְקָפָה גַּם לוֹחֲמָיו נִשְׁבָּרוּ. [1385]

גְּאֵי הָרֹאשָׁ נָטְשׁוּ עֶמְדוֹתֵיהֶם,/ וְהַתֻּרְכִּים אֶת רַגְלֵיהֶם דָּחָקוּ.

אֶחָד אֶחָד פִּנּוּ אֶת הַמָּקוֹם,/ אִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵי הַמַּתְקִיפִים.

נֶעְלַם הַדֶּגֶל וְנָדַם הַתֹּף,/ הַמַּאֲמָץ עִרְפֵּל אֶת עֵינֵיהֶם.

הָאַמִּיצִים פָּנוּ עֹרֶף לָנוּס,/ כִּי מַאֲמַצֵּיהֶם עָלוּ בַּתֹּהוּ.

הַדִּגִל וְהַתֹּף כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ,/ וְלֹא נִכַּר אַרְכּוֹף מֵהַמּוֹשְׁכוֹת, [1390]

כִּי פָּג לְבַב הָאִירָנִים פִּתְאֹם,/ הָהָר וְהַמִּישׁוֹר רָטְבוּ מִדָּם.

כְּרֹב הַתּוּרָנִים מֵעֲבָרִים,/ סָר פַרִיבֻּרְז לְמַרְגְּלוֹת הָהָר

עִם כָּל הַנִּשְׁאָרִים עוֹד בַּחַיִּים,/ חַיִּים אֲשֶׁר יָפֶה לָהֶם הַבֶּכֶה.

עָצְרוּ עֲדַיִן כֹּחַ גִּיו, גּוּדַרְז/ וְלֹא מְעַט אַנְשֵׁי־שֵׁם אַמִּיצִים,

אוּלָם כְּהֵעָלֵם מֵעֵין גּוּדַרְז/ נֵס פַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס, [1395]

אִתּוֹ גַּם גִּבּוֹרָיו וְהַצָּבָא,/ נִדְלַק לִבּוֹ מֵאֵשׁ מַכְאוֹב צוֹרֶבֶת,

וּמוֹשְׁכוֹתָיו הִפְנָה לְהִמָּלֵט,/ כִּי עַל יוֹצְאֵי גּוּדַרְז בָּא יוֹם הַדִּין.

אַךְ גִּיו קָרָא לֵאמֹר: "מַצְבִּיא זָקֵן,/ הַרְבֵּה אַלּוֹת רָאִיתָ וְחִצִּים.

אִם מִפִּירָן אַתָּה אוֹמֵר לִבְרֹחַ,/ אֶזְרֶה עָפָר וָאֵפֶר עַל רֹאשִׁי.

בֵּין כֹּה וָכֹה לֹא יִשָּׁאֵר אִישׁ חַי/ מִכָּל הַגִּבּוֹרִים הַוָּתִיקִים. [1400]

אֵין לִי וְאֵין לְךָ תְּרוּפָה לַמָּוֶת,/ הוּא אַחֲרוֹן בְּכָל הָאֲסוֹנוֹת.

כְּבוֹא הַיּוֹם הַמַּר וְהַנִּמְהָר,/ טוֹב כִּי יִרְאוּ פָּנֶיךָ, לֹא גַּבְּךָ.

אַל נַחֲלִיק מִשְׂדֵה הַקְּרָב הַזֶּה,/ פֶּן נְכַסֶּה כְּלִמָּה עֲפַר כַּשְׁוָד.

הֲלֹא שָׁמַעְתָּ דְּבַר הַמְמַשֵּׁל/ מֵהַיָּמִים הָעַתִּיקִים הָהֵם:

“אִם זֶה לָזֶה אַחִים נוֹתְנִים כָּתֵף,/גַּם הַר גָּדוֹל הוּא כְּכַדּוּר בַּכַּף.” [1405]

עוֹד חַי אַתָּה, אִתְּךָ שִׁבְעִים בָּנֶיךָ,/ וּבֵינֵיהֶם פִּילִים וַאֲרָיוֹת.

נִשְׁבֹּר בְּחַרְבוֹתֵינוּ לֵב אוֹיְבֵנוּ,/ וְגַם אִם הַר, מִשֹּׁרֶשׁ נַעַקְרֶנּוּ."

גּוּדַרְז הִקְשִׁיב לְגִיו, וְכִרְאוֹתוֹ/ רָאשֵׁי צֶאֱצָאָיו הַגִּבּוֹרִים,

נִחַם עַל עֲצָתוֹ, בָּאֲדָמָה/ תָּקַע רַגְלַיִם וְעָצַר מִלֶּכֶת.

הִגִּיעוּ גֻּרָזֶה וְגֻסְתַּהַם/ בְּיַחַד עִם בַּרְתֶּה וְעִם זַנְגֶּה, [1410]

וּבָאוּ בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה,/ כִּי לֹא יָפֵרוּ אֶת בְּרִיתָם. אָמְרוּ:

"לִשְׂדֵה קְרָב זֶה עָרְפֵּנוּ לֹא נַפְנֶה,/ גַּם אִם יֻגַּר דָּמֵנוּ בְּאַלּוֹת.

כֻּלָּנוּ נִלָּחֵם כָּתֵף בְּצַד/ כָּתֵף, וּשְׁמֵנוּ הַמָּשְׁפָּל נָרִים."

אַחַר זֶה נֶאֶחְזוּ בִּמְקוֹם עָמְדָם,/ וְשׁוּב בִּקְרָב אַלּוֹתֵיהֶם הִפְעִילוּ.

הַרְבֵּה תֻּרְכִּים יְדוּעֵי שֵׁם נָפְלוּ,/ אֲבָל מַזַּל אִירָן הִקְדִּיר פָּנָיו. [1415]

גּוּדַרְז הַשָּׂב אָמַר אָז אֶל בִּיזַ’ן:/ "מַהֵר וְצֵא עִם קֶשֶׁת וְאַלָּה,

אֶל פַרִיבֻּרְז הַפְנֵה אֶת מוֹשְׁכוֹתֶיךָ,/ חוּשׁ וְהָבֵא אֵלַי אֶת נֵס כָּוֶה.

אוּלַי יָבוֹא גַּם פַרִיבֻּרְז עַצְמוֹ,/ וּפְנֵי תֵּבֵל יָאִיר בְּאוֹר סָגֹל."

כִּשְׁמֹעַ כֵּן בִּיזַ’ן, הֵאִיץ בַּסּוּס,/ וּלְפַרִיבֻּרְז כְּמוֹ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ

הִגִּיעַ מְהֵרָה וְכֹה אָמַר לוֹ:/ "מַה פֹּה נֶחְבָּא אַתָּה אֶל הַכֵּלִים? [1420]

הַפְנֵה אֶת מוֹשְׁכוֹתֶיךָ כְּלוֹחֵם,/ וְאַל תֵּשֵׁב בְּרֹאשׁ הָהָר אֵין מַעַשׂ.

אוּלָם אִם לֹא תָּבוֹא, הַדֶּגֶל שְׁלַח,/ וּפָרָשֶׁיךָ שְׁלַח שׁוֹלְפֵי הַחֶרֶב."

כִּשְׁמֹעַ פַרְיבֻּרְז דִּבְרֵי בִּיזַ’ן/ הַנְּבוֹנִים, בָּגְדָה בּוֹ תְּבוּנָתוֹ;

הֵרִים עָלָיו קוֹלוֹ, גֵּרְשָׁהוּ: לֵךְ!/ אַתָּה קַל דַּעַת וּבַקְּרָב חָדָשׁ.

הַמֶּלֶךְ לִי נָתַן אֶת נֵס כָּוֶה,/ אֶת הַפִּקּוּד, הַכֶּתֶר וְהַכֵּס. [1425]

לֹא לְבִּיזַ’ן בֶּן גִּיו נוֹעַד הַדֶּגֶל,/ אוֹ לְלוֹחֵם אַחֵר בְּכָל הָאָרֶץ."

בִּיזַ’ן תָּפַשׂ בַּחֶרֶב הַסְּגֻלָּה,/ הִנְחִית אוֹתָהּ בְּכֹחַ עַל הַדֶּגֶל,

וַחֲצָאוֹ לִשְׁנַיִם חֲצָאִים./ חֲצִי אֶחָד תָּפַשׂ מִבֵּין הַשְּׁנַיִם

וְאָץ לַהֲבִיאוֹ אֶל הַצָּבָא./ כְּהֵרָאוֹת הַדֶּגֶל נָע בַּדֶּרֶךְ,

יָצְאָה כִּתַּת תֻּרְכִּים שׁוֹחֶרֶת קְרָב /וְאָצָה כִּלְבִיאִים לִקְרַאת בִּיזַ’ן [1430]

בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וּבְאַלּוֹת,/ לְהִלָּחֵם עַל דֶּגֶל הַנַּפָּח.⁵⁷

פִּתְאֹם קָרָא הוּמָן: "הִנֵּה הַדֶּגֶל!/ גְּבוּרַת אִירָן בַּדֶּגֶל הַסָּגֹל,

וְהָיָה אִם נִתְפֹּשׂ אוֹתוֹ הַפַּעַם,/ נָצֵר אָז אֶת עוֹלַם הַשַּׁהְרְיָר."

בִּיזַ’ן עָנַב הַיֶּתֶר עַל קַשְׁתּוֹ/ וְעַל תּוקְפָיו הִמְטִיר חִצִּים כְּגֶשֶׁם.

הוּא הֲדָפָם מֵעַל פָּנָיו אָחוֹר,/ מֵהֶם עָרַךְ כֵּרָה לַזְּאֵבִים. [1435]

הַפָּרָשִׁים אֲשֶׁר לִוּוּ אֶת גִּיו/ וְגֻסְתַּהַם אָמְרוּ לִמְפַקְּדֵיהֶם:

“נָסוֹגוּ מֵאִתָּנוּ הַתֻּרְכִּים – /אוּלַי בִּיזַ’ן שָׁב הֵנָּה עִם הַדֶּגֶל?”

שָׂרֵי אִירָן הָאַמִּיצִים, אַלּוֹת/ כְּבֵדוֹת בַּכַּף, יָצְאוּ חוֹצֵץ,

וּפָרָשִׁים תֻּרְכִּים הַרְבֵּה הִפִּילוּ./ בִּיזַ’ן עָשָׂה הַדֶּרֶךְ בִּדְהָרָה,

וְעַד שׁוּבוֹ לְמַחֲנֶה אִירָן,/ בַּדֶּרֶךְ הֶחֱזִיקוּ הַשָּׂרִים. [1440]

בִּיזַ’ן הִגִּיעַ כְּאַרְיֵה טוֹרֵף/ וְדֶגֶל צְבָא אִירָן בְּכַף יָדוֹ.

הַלּוֹחֲמִים הִקִּיפוּ אֶת הַדֶּגֶל,/ מֵאֲבָקָם הִקְדִּיר אֲוִיר הָאָרֶץ;

עַתָּה שֵׁנִית יָצְאוּ לְהַתְקָפָה,/ וּקְרָב חָדָשׁ נִטַּשׁ בָּעֲרָבָה.

בְּקַו רִאשׁוֹן נָפַל חָלָל רִיוְנִיז,/ אוֹתוֹ אָהַב כַּי־כָּוֻס כְּנַפְשׁוֹ.

בְּנוֹ הַצָּעִיר הָיָה, רָאוּי לְכֶתֶר,/ יָקָר לְפַרִיבֻּרְז, מַחְמַל אָבִיו. [1445]

כִּנְפֹל רֹאשׁ הַנָּסִיךְ אֶל הֶעָפָר,/ קָרְעוּ אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם אֶת בִּגְדֵיהֶם,

וְגִיו קָרָא בְּקוֹל וְכֹה אָמַר:/"אַי, גִּבּוֹרִים וְלוֹחֲמִים בְּנֵי חַיִל!

כְּרִיו אֵין עוֹד אֶחָד בִּשְׂדֵה קְרָב זֶה/ יָקָר לְפַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס.

נֶכֶד כָּוֻס הַשָּׂב וּבֶן זְקוּנָיו,/ פִרוּד בֶּן סִיָוֻשׁ וְרִיו אַחְרָיו

אָבְדוּ פֹּה, בַּמָּקוֹם הַזֶּה, לַשָּׁוְא./ הֲיֵשׁ דָּבָר מַדְהִים מִזֶּה בָּאָרֶץ? [1450]

אִם כֶּתֶר הַנָּסִיךְ עוּל הַיָּמִים/ יִפֹּל בִּידֵי הַצַּר, נִלְבַּשׁ כְּלִמָּה.

אִם אָנֹכִי אֶטּשׁ אֶת הַשָּׂדֶה,/ עַל צְבָא אִירָן תִּנְחַת מַהֲלוּמָה,

וְאִם, חָלִילָה, כֶּתֶר הַנָּסִיךְ/ יִפֹּל בִּידֵי אוֹיְבֵנוּ בַּשָּׂדֶה,

בּוּשָׁה נוֹסֶפֶת תְּכַסֶּה פָּנֵינוּ – /אָבְדַן הָעֶלֶם וְאָבְדַן הַכֶּתֶר."

מוֹצָא פִּי גִּיו הִגִּיעַ לְאָזְנֵי/ פִּירָן, מַצְבִּיא תּוּרָן גִּבּוֹר הַחַיִל, [1455]

וְהַצְּבָאוֹת בְּיֶתֶר עֹז חִדְּשׁוּ/ הַתַּחֲרוּת עַל כֶּתֶר בֶּן כָּוֻס.

הַרְבֵּה נָפְלוּ מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנֹות,/ אוּלָם מַזַּל אִירָן הִסְתִּיר פָּנָיו.

נִלְחַם כְּשַׁחַל הַגִּבּוֹר בַּהְרָם,/ בְּכִידוֹנוֹ תָּקַף אֶת הַתֻּרְכִּים,

בַּחֹד הֵרִים הַכֶּתֶר מֵעָפָר,/ וְהַצְּבָאוֹת עָמְדוּ פְּעוּרֵי פֶּה.

שָׂמְחוּ הָאִירָנִים לָזֹאת,/ כִּי הֶחֱזִיר הַנֵּזֶר הֶחָדָשׁ. [1460]

אוּלָם הַמִּלְחָמָה כָּבְדָה כָּל רֶגַע,/ אִישׁ לֹא הִפְנָה רֹאשׁוֹ מִשְּׂדֵה הַקְּרָב.

חֲרוֹן הַלּוֹחֲמִים גָּבַר אַף הוּא/ וְאִישׁ הִכָּה עַל רֹאשׁ שׂוֹנְאוֹ בְּכֹחַ.

הַמַּאֲבָק נִטַּשׁ עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ,/ עַד עֵינֵיהֶם הֻכּוּ בְּסַנְוֵרִים.

מִבְּנֵי גּוּדַרְז כֻּלָּם נוֹתְרוּ שְׁמוֹנָה,/ הָאֲחֵרִים נָפְלוּ חָלָל בַּקְּרָב.

מִזֶּרַע גִּיו – עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה,/ כֻּלָּם יָפִים לְכֶתֶר וּלְאוֹצָר, [1465]

מִזֶּרַע כַּי־כָּוֻס נָפְלוּ שִׁבְעִים,/ וְהֵמָּה אֲרָיוֹת בְּיוֹם הַקְּרָב,

לְבַד מֵרִיו, אוֹתֹו גִּבּוֹר עָטוּר,/ אֲשֶׁר לָבוֹא רָאוּי חוּץ לַחֶשְׁבּוֹן.

מִבֵּין קְרוֹבֵי פִּירָן כִּתְשַׁע מֵאוֹת/ פָּרָשׁ נָפְלוּ חָלָל בַּמִּלְחָמָה,

וּשְׁלשׁ מֵאוֹת מִזֶּרַע אַפְרָסִיָבּ,/ אֲשֶׁר דָּעַךְ בַּשַּׁחַק כּוֹכָבָם,

אַךְ הַמַּזָּל, הַדֶּגֶל הַזּוֹרֵחַ/ וְהַשָּׂדֶה הָיוּ בִּידֵי פִּירָן. [1470]

לֹא יוֹם הָאִירָנִים הָיָה הַיּוֹם,/ חֶמְדַּת הַקְּרָב תַּמָּה בְּכִשָּׁלוֹן.

הָאִירָנִים עָזְבוּ אֶת הַמִּישׁוֹר,/ וְהַפְּצוּעִים נִטְּשׁוּ לְגוֹרָלָם.

שָׁם מַזָּלָם הִפְנָה מֵהֶם פָּנִים,/ כִּי גַּם סוּס גֻּסְתַּהַם נָפַח רוּחוֹ,

וְגֻסְתַּהַם, כִּידוֹן בַּכַּף, עוֹטֶה/ שִׁרְיוֹן, בְּקוֹבָעוֹ, נָע כְּשִׁכּוֹר.

עִם חֲשֵׁכָה, כְּהַאֲפִיל הַיּוֹם,/ פָּגַשׁ בִּיזַ’ן אֶת גֻּסְתַּהַם הַשָּׂב. [1475]

קָרָא אֵלָיו: “בּוֹא, שֵׁב מֵאֲחוֹרַי,/ אֵין אִישׁ יָקָר לִי בָּעוֹלָם מִמֶּךָּ.”

וְכֹה רָכְבוּ שְׁנֵיהֶם עַל סוּס אֶחָד./ כְּהַחֲשִׁיךְ הַיּוֹם בְּבַת אַחַת,

נָטְשׁוּ כֻּלָּם אֶת הַמַּעֲרָכָה,/ וְנִמְלְטוּ לְמַרְגְּלוֹת הָרֶכֶס.

הַפָּרָשִׁים הַתּוּרָנִים שְׂמֵחִים,/ חָפְשִׁים מִדְּאָגָה וּמֵעָמָל,

חָזְרוּ לַמַּחֲנֶה בְּאֵין מַפְרִיעַ, /בְּרֶגֶל גַּאֲוָה וּבְכשֶׁר קְרָב. [1480]

מִלּוֹחֲמֵי אִירָן עָלְתָה שַׁוְעָה/ קוֹרַעַת לֵב, מַחֲרִישָׁה אָזְנַיִם.

כָּל אִישׁ מַסְפִּיד קְרוֹבוֹ וַעֲמִיתוֹ,/ מַשְׁמִיעַ קִינָתוֹ בַּמִּדְרוֹנוֹת.

הִנֵּה כָּזֹאת הִיא דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם./ אֲשֶׁר חָרְצוּ לְמַעְלָה אֵין לִמְנֹעַ.

הֵם סוֹבְבִים בְּלִי אַהֲבָה עָלֵינוּ,/ מִדָּה אַחַת לָרֵעַ וְלָעָר.

כִּנְטוֹת רֹאשׁ מַזָּלְךָ לִישֹׁן,/ עָלֶיךָ לֹא יִפְסַח עוֹד הָאָסוֹן. [1485]

בּהראם חוזר לשדה הקרב לחפש את שוטו    🔗

כְּנוּחַ הַצְּבָאוֹת מֵהֶעָמָל,/ אַחַר אַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה בַּלַּיְלָה,

נִדְחַף בַּהְרָם לָבוֹא לִפְנֵי גּוּדַרְז,/ וְכֹה אָמַר: "אָבִי הַמְהֻלָּל!

בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל בְּבַקְשִׁי הַכֶּתֶר,/ וְכַהֲרִימוֹתִיו בְּכִידוֹנִי

עַד הֶעָנָן, אָבַד לִי הַמַּגְלֵב./ אִם יַאַסְפוּהוּ הַתֻּרְכִּים, חָלִילָה,

יִהְיֶה בַּהְרָם הַמְהֻלָּל לִצְחוֹק, /וְעוֹלָמִי יִקְדַּר כְּמוֹ הָבְנֶה. [1490]

טָבוּעַ שְׁמִי בָּעוֹר, וּמַצְבִּיאָם/ גִּבּוֹר־הַחַיִל יִקָּחֶנּוּ לוֹ.

אֵלְכָה מִיָּד וַאֲשִׁיבֶנּוּ לִי,/ וְגַם אִם רַב וּמְמֻשָּׁךְ הַטֹּרַח.

הַאִם צָרָה כְּתוּבָה בַּכּוֹכָבִים הִיא,/ כִּי יִתְגּוֹלֵל שְׁמִי בַּעֲפַר שָׂדוֹת?"

עָנָה גּוּדַרְז הַשָּׂב לֵאמֹר:"אַי, בְּנִי!/ בָּזֶה תָּבִיא הַקֵּץ לְגוֹרָלְךָ.

בִּגְלַל מַקֵּל כָּרוּךְ בִּרְצוּעַת עוֹר/תָּבוֹא עַד הֶבֶל פִּי אוֹיְבֵי נַפְשֶׁךָ?" [1495]

עָנָה בַּהְרָם גִּבּוֹר הַמִּלְחָמָה:/ "אֲנִי כַּאֲחֵרִים, לֹא טוֹב מֵהֶם.

כְּבוֹא עִתּוֹ אָדָם גַּם מֵת בַּבַּיִת./ הַדְּאָגָה, אֵפוֹא אַךְ לְחִנָּם הִיא."

אֵלָיו פָּנָה אָז גִּיו:" אָחִי, אַל תֵּלֶךְ./ בְּבֵית גְּנָזַי לִי מַגְלְבִים הַרְבֵּה:

אֶחָד – יָדִית זָהָב וָכֶסֶף לוֹ,/ וּשְׁנַיִם – אַבְנֵי חֵן טְבוּעוֹת בָּהֶם.

כִּפְתֹחַ פַרַנְגִּיס אֶת הָאוֹצָר,/ כְּהַרְעִיפָהּ עָלַי חֲגוֹר וָנֶשֶׁק, [1500]

צִנַּת חָזֶה בָּחַרְתִּי וּמַגְלֵב;/ הִשְׁאַרְתִּי כָּל הַיֶּתֶר בְּלִי “חֲבָל!”

מַגְלֵב אַחֵר לִי הֶעֱנִיק כָּוֻס,/ בּוֹ אֲבָנִים הַמְּאִירוֹת כַּסַהַר.

עוֹד חֲמִשָּׁה לִי עֲטוּרֵי זָהָב,/ מְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת.

לְךָ כָּל הַשִּׁבְעָה, רַק אַל תֵּלֵךְ. / אַל קְרָב אֵין שַׁחַר תְּחַדֵּשׁ הַפַּעַם."

עָנָה לְגִיו אָחִיו גִּבּוֹר־הַחַיִל"/ "עֶלְבּוֹן כְּבוֹדִי זֶה לֹא אוּכַל לָשֵׂאת. [1505]

אַתֶּם דּוֹבְרִים עַל רֵיחַ וְעַל צֶבַע,/ אֲנִי עַל שֵׁם צָפוּי לְבִזָּיוֹן.

אַחַת מִשְׁתַּיִם: אַחֲזִיר הַשּׁוֹט,/ אוֹ אֶת רֹאשִׁי אֶמְסֹר בַּמִּלְחָמָה."

עֲצַת יַזְדָּן מִמֶּנּוּ נִסְתְּרָה; /גַּלְגַּל רָקִיעַ לֹא נָטָה לוֹ חֶסֶד.

כִּצְנֹחַ רֹאשׁ מַזָּל לְהֵרָדֵם,/ תּוֹקֵף אֶת רֹאשׁ הַכְּסִיל הַחִפָּזוֹן.

בַּהְרָם דָּפַק סוּסוֹ לִשְׂדֵה הַקְּרָב,/ אוֹתוֹ הֵאִיר יָרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ. [1510]

בָּכָה מָרָה עַל כָּל הַהֲרוּגִים,/ אֲשֶׁר בְּאֵין מַזָּל נָפְלוּ חָלָל.

רִיוְנִיז טָבַל בְּדָם וּבְאָבָק,/ וְהַמְּעִיל עָלָיו קְרָעִים קְרָעִים.

עָלָיו הִזִּיל דְּמָעוֹת בַּהְרָם הַכְּפִיר,/ קָרָא: "אֲהָהּ, פָּרָשׁ צָעִיר, בֶּן־חַיִל,

וּמֵעַתָּה חֹפֶן עָפָר בִּלְבַד!/ גְּדוֹלִים – בְּאַרְמוֹנוֹת, אַתָּה – לְבוֹר!"

בַּהְרָם פָּקַד אֶחָד־אֶחָד אֶחָיו,/ אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל הָרָחָב. [1515]

אֶחָד מִבֵּין הַגִּבּוֹרִים פָּגוּעַ/ בַּחֶרֶב, אֶפֶס בַּחַיִּים עוֹדֶנּוּ,

הִשְׁגִּיחַ בְּבַּהְרָם הַמִּתְקָרֵב,/ וְנֶאֱנַק מִכְּאֵב שָׁאַל לִשְׁמוֹ,

וְכֹה אָמַר: "אַי, כְּפִיר! עוֹדֶנִּי חַי/ אִם כִּי הוּטַלְתִּי אֶל הַהֲרוּגִים.

נַפְשִׁי יוֹצֵאת לְפַת וּלְמַיִם זֶה/ יוֹמַיִם, גַּם לְסוּת לִישֹׁן עָלֶיהָ."

כִּשְׁמֹעַ כֵּן בַּהְרָם, מִהֵר אֵלָיו/ בְּלֵב קָרוֹב וּבְנֶפֶשׁ מְרַחֶמֶת. [1520]

הִתְחִיל בּוֹכֶה, פּוֹצֵעַ אֶת פָּנָיו./ קָרַע אֶת מְעִילוֹ לַחְבּשׁ פִּצְעוֹ,

וְשָׂח: "אַל תִּבָּהֵל, זוֹ רַק שְׂרִיטָה,/ וְהִיא קָשָׁה, כִּי טֶרֶם נֶחְבְּשָׁה.

כְּהֵחָבְשָׁהּ, תָּשׁוּב לַמַּחֲנֶה,/ וּמִפְּצָעֶיךָ תַּחֲלִים מַהֵר."

הִנֵּה הֵקִים אֶחָד מֵהַנּוֹפְלִים, /וְלֹא יָדַע כִּי הוּא עַצְמוֹ יִפֹּל.

אָמַר אֶל הַפָּצוּעַ: "שְׁמַע נָא, עֶלֶם! / חַכֵּה לִי פֹּה עַד אֶחֱזֹר מִיָּד. [1525]

מַגְלֵב אָבַד לִי בַּמִּגְרָשׁ הַזֶּה/ בַּקְּרָב עַל כֶּתֶר בֶּן כָּוֻס, רִיוְנִיז.

כְּהִמָּצְאוֹ אָשׁוּב מִיָּד אֵלֶיךָ,/ וְיַחַד חִישׁ נַגִּיעַ לִגְדוּדְךָ."

בַּהְרָם הֵאִיץ בַּסּוּס אֶל הַמֶּרְכָּז,/ סָבַב הָלוֹךְ וָשׁוֹב בָּרַחֲבָה,

וְאֶת שׁוֹטוֹ מָצָא בְּגַל פְּצוּעִים/ מִתְבּוֹסְסִים בְּדָם וּבְאָבָק.

מֵרַמָּכוֹ נָחַת וֶהֱרִימוֹ,/ פִּתְאֹם צְנֵפַת סוּסָה לָקְחָה אָזְנוֹ. [1530]

בַּצָּהֳלָה הִשְׁגִּיחַ גַּם סוּסוֹ;/ סוֹעֵר וְעֵר כְּמוֹ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ

אֶל עֵבֶר הַסּוּסָה נָשָׂא רַגְלַיִם,/ וְאַחֲרָיו בַּהְרָם בְּעַל כָּרְחוֹ.

הִרְחִיב אֶת צְעָדָיו בְּקוֹבָעוֹ/ וּבִמְעִילוֹ כֻּלּוֹ רָטֹב מִיֶּזַע.

כְּהַשִּׂיגוֹ סוּסוֹ עָלָה עָלָיו/ וְחֶרֶב הֹדּוּ מִנְּדָנָהּ שָׁלַף,

אוּלָם כְּהַאִיצוֹ בַּסּוּס, לֹא זָז! / הָסּוּס וְהַפָּרָשׁ כֻּסּוּ זֵעָה, [1535]

בַּהְרָם אוֹבֵד עֵצוֹת פִּתְאֹם, הֵנִיף/ חַרְבּוֹ עַל רֹאשׁ הַסּוּס וַהֲרָגוֹ.

מִשָּׁם לִשְׂדֵה הַקְּרָב עָשָׂה עַתָּה/ דַּרְכּוֹ בָּרֶגֶל, אַךְ מַהֵר כְּרוּחַ.

הַחֲלָלִים כִּסּוּ אֶת הַמִּישׁוֹר,/ וְהַמִּישׁוֹר – כְּעֵין הָאַרְגְּוָן.

אָמַר בַּהְרָם: “אֵיכָה אֶשָּׂא רַגְלַי/ עַל הַמִּגְרָשׁ הַזֶּה בְּלִי סוּס דּוֹהֵר?”

דְּבַר קִרְבָתוֹ נוֹדַע לִצְבָא תּוּרָן./ מֵאָה רוֹכְבִים מֵהַמֶּרְכָּז זִנְּקוּ [1540]

לִתְפֹּשׂ אוֹתוֹ בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה,/ לַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי מַצְבִּיא צְבָאָם.

בַּהְרָם הַכְּפִיר צִיֵּד קַשְׁתּוֹ בַּיֶּתֶר,/ וּמְטַר חִצִּים הוֹרִיד גִּבּוֹר־הֶחָיִל.

וְהַחִצִּים כְּהִשָּׁלְחָם בְּכֹחַ,/ לֹא נִשְׁלְחוּ לַעֲבָרִים לָרִיק.

תֻּרְכִּים רַבִּים נָפְלוּ וְנִפְצְעוּ,/ וְהוּא כִּכְפִיר סוֹעֵר וּמִשְׂתָּעֵר.

הַפָּרָשִׁים נָסוֹגוּ מִפָּנָיו,/ וְאֶל פִּירָן הִרְחִיבוּ צַעֲדָם. [1545]

אָמְרוּ: “רְאֵה, מָצָאנוּ שָׁם אוֹיֵב,/ וְהוּא נִלְחָם בָּרֶגֶל כְּאַרְיֵה!”

בהראם נהרג בידי תּז’או    🔗

כְּשׁוּב הַחַיִל לַמַּצְבִּיא פִּירָן/ הִגִּידוּ לוֹ כָּל עֲלִילוֹת הָעֶלֶם.

הַרְבֵּה סִפְּרוּ לוֹ עַל מִלְחֲמוֹתָיו/ הַנּוֹדָעוֹת וְהַנַּעֲלָמוֹת.

שָׁאַל פִּירָן: “וּמִי הָאִישׁ הַזֶּה?/ מַה שְּׁמוֹ בֵּין נִכְבְּדֵי הָאָרֶץ?”

עָנָה פָּרָשׁ אֶחָד: “בַּהְרָם הָאִישׁ,/מַדְבִּיר הָאֲרָיוֹת, מְאוֹר צְבָאוֹ הוּא.” [1550]

אָז אֶל רוּאִין פָּנָה פִּירָן לֵאמֹר:/ "בַּהְרָם מִשָּׁם לִבְרֹחַ לאֹ יַצְלִיחַ.

קוּם, בְּנִי! אוּלַי תָּבִיא אוֹתוֹ חַיִּים,/ וְאָז הַזְּמַן יָנוּחַ מִקְּרָבוֹת.

קַח דַּי הַצֹּרֶךְ לוֹחֲמִים אִתְּךָ,/ כִּי הוּא אִישׁ מִלְחָמָה רָאוּי לִשְׁמוֹ."

כִּשְׁמֹעַ כֵּן רוּאִין מִהֵר לָצֵאת/ וּמַעַרְכֵי לִבּוֹ – אֵיבָה וָרֶשַׁע.

בַּהְרָם רָאָה אוֹתוֹ אָץ כְּאָבָק,/ וּבְרַד חִצִּים סָמִיךְ הִמְטִיר עָלָיו, [1555]

בְּעוֹד יוֹשֵׁב הוּא עַל גִּבְעָה כִּכְפִיר/ וּמָגִנּוּ סִתְרָה לִפְנֵי רֹאשׁוֹ.

כְּהִפָּגַע רוּאִין בְּחֵץ, אָבְדוּ/ לִבְנֵי־הַחַיִל עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיהֶם.

בְּחֻלְשָׁתָם נָסוֹגוּ עַד פִּירָן,/ וְדוֹאֲגִים, אֵין יָד וָרֶגֶל, שָׂחוּ:

“לוֹחֵם כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה עֲדֶנָּה,/ בַּיָּם תַּנִּין כָּמוֹהוּ לֹא רָאִינוּ.”

פִּירָן שָׁמַע זֹאת וְנֶהְַּפְך לִבּוֹ,/ רוֹעֵד, כְּמוֹ עָלֶה, בְּרֹאשׁ אָמִיר, [1560]

עָלָה עַל רַמָּכוֹ קַל הָרַגְלַיִם,/ וְעִם בְּנֵי לְוָיָה יָצָא לַדֶּרֶךְ.

הוּא בָּא וְכֹה אָמַר: "גִּבּוֹר אִישׁ־שֵׁם!/ מַדּוּעַ זֶה אַתָּה נִלְחָם בָּרֶגֶל?

כְּבוֹאֲךָ עִם סִיָוֻשׁ תּוּרָנָה,/ חָכָם, שׁוֹלֵט בְּרוּחֲךָ הָיִיתָ.

טוֹב כִּי נֹאכַל יַחְדָּו לֶחֶם בְּמֶלַח;/ נֵשֵׁב, נַצְמִיחַ יְדִידוּת בֵּינֵינוּ.

חֲבָל כִּי בֵּן־פֹּרָת צָעִיר כָּמוֹךָ,/ גִּבּוֹר כִּכְפִיר וּבַעַל כִּשְׁרוֹנוֹת, [1565]

יַפְקִיר רֹאשׁוֹ הַגֵּא אֶל הֶעָפָר,/ וְלוֹ יִבְכּוּ קְרוֹבָיו וּבְנֵי אַרְצוֹ.

בּוֹא וְנִכְרֹת בֵּינֵינוּ בְּרִית שָׁלוֹם,/ אֲשֶׁר יַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹן לִבְּךָ.

אַחַר כֵּן קֶשַׁר מִשְׁפָּחָה נִקְשֹׁר,/ וּבֶעָתִיד נַגְדִּיל עוֹד לַעֲשׂוֹת.

לֹא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי צָבָא בָּרֶגֶל./ אַל תְּחָרֵף אֶת נַפְשְׁךָ לַשָּׁוְא."

עָנָה בַּהְרָם וְכֹה אָמַר: "מַצְבִּיא/ נָבוֹן וּבַעַל נֶפֶשׁ מְאִירָה! [1570]

שְׁלשָׁה יָמִים לֹא בָּא מָזוֹן אֶל פִּי,/ אֲבָל לָחוֹם נִלְחַמְתִּי יוֹם וָלַיְלָה.

אוּלָם שֶׁאֱלָתִי מִמֶּךָּ – סוּס,/ כִּי יְבִיאֵנִי אֶל בְּנֵי הַחוֹרִים,⁵⁸

אֶל הַזָּקֵן גּוּדַרְז הַכַּשְׁוָדִי,/ וָלֹא, אֶפְתַּח בַּקֶּשֶׁת מֵחָדָשׁ.|

אָמַר פִּירָן: "שׁוֹחֵר כָּבוֹד! הֲלֹא/ יָדַעְתָּ כִּי דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר?

הַצָּעָתִי לְךָ טוֹבָה יוֹתֵר./ אַתָּה אַמִּיץ, אַךְ אַל תִּפְעַל בְּלִי שֵׂכֶל. [1575]

שִׂים אֶל לִבְּךָ כִּי פָּרָשֵׁי צְבָאֵנוּ /אֵינָם רוֹאִים זֹאת לְכָבוֹד לָהֶם,

כִּי נְפָשׁוֹת מִזֶּרַע נְסִיכִים,/ נוֹשְׂאֵי כְּתָרִים וְאַנְשֵׁי־שֵׁם בַּחֶרֶב,

בַּקְּרָב אִתְּךָ נָפְלוּ אוֹ נִפְצְעוּ,/ וּבְדַם לִבָּם הִרְטִיבוּ הֶעָפָר.

מִי יַעֲמֹד עַתָּה עַל גְּבוּל אִירָן,/ וְלֹא יִרְתַּח דָּמוֹ בּוֹ וּמֹחוֹ?

לוּלֵא יָרֵאתִי מֵאַפְרָסִיָבּ/ כִּי יִתְרַגֵּז עַל מַעֲשֵי לִבּוֹ, [1580]

רַמָּךְ לְךָ נָתַתִּי, בַּחוּרִי,/ אֲשֶׁר יַחֲזִירְךָ לִצְבָאֲךָ."

אָמַר דְּבָרוֹ וְשָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו,/ הַלֵּב נִכְמָר, אוּלָם הָרֹאשׁ פִּכֵּחַ.

מִלּוֹחֲמָיו נִגַּשׁ אֵלָיו תַּזָ’ו./ גָּדוֹל הָיָה הָאִישׁ מִפִּיל אַדִּיר,

בִּקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ מֶה חָדָשׁ בְּפִיו,/ וְזֶה:"בֵּין גִּבּוֹרִים אֵין כְּבַּהְרָם.

מֵאַהֲדָה עֵצוֹת טוֹבוֹת יָעַצְתִּי,/ הֶרְאֵיתִי דֶּרֶךְ וְהִצַּעְתִּי בְּרִית. [1585]

אַךְ לֹא מָצְאוּ דְּבָרַי נָתיב אֵלָיו,/ כִּי הִשְׁתּוֹקֵק לָשׁוּב לִצְבָא אִירָן."

אָמַר תַּזָ’ו בֶּן־חַיִל לְפִּירָן: /"לִקְנוֹת לִבּוֹ בְּאַהֲבָה נוֹאַלְתָּ.

כָּל עוֹד רַגְלִי, אֵצֵא אֵלָיו בַּחֶרֶב,/ וַאֲטִילוֹ לְבֵין הָאֲבָנִים."

סוֹעֵר יָצָא תַּזָ’ו לָרְחָבָה,/ אֲשֶׁר בַּהְרָם שָׁהָה בָּהּ לְבַדּוֹ,

וְכִרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ, כִּידוֹן בַּכַּף, /הֵרִיעַ לִקְרָאתוֹ כְּפִיל זוֹעֵם. [1590]

קָרָא: "מֵחֵיל תּוּרָן הַמְהֻלָּל/ מִפְלָט בִּקְרָב זֶה לֹא תִּמְצָא הַיּוֹם.

הַאִם לִבְרֹחַ לְאִירָן אָמַרְתָּ,/ קִוִּיתָ לְהָרִים רֹאשְׁךָ לְמַעְלָה?

כָּרַתָּ פֹּה רָאשֵׁי שָׂרִים. עֲמֹד!/ הִנֵּה הֵקִיץ הַקֵּץ גַּם עַל רֹאשְׁךָ."

אֶל מְלַוָּיו קָרָא: “לַמְּדוּהוּ לֶקַח/ בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת, בְּכִידוֹן וּבְחֶרֶב.”

הַתּוּרָנִים, כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָמַד/ לִבּוֹ, צָרוּ עָלָיו בַּהֲמוֹנָם. [1595]

דָּרַךְ הַקֶּשֶׁת הַגִּבּוֹר בַּהְרָם,/ וְהֶאֱפִיל שָׁמַיִם בְּחִצָּיו.

כִּכְלוֹת חִצָּיו, אָחַז בְּכִידוֹנוֹ,/ וּבְדָם כִּסָּה כַּיָּם מִישׁוֹר וָגֶבַע.

כְּהִסָּדֵק רָמְחוֹ, הִגִּיר דָּמָם,/ כְּעַב מָטָר, בְּחֶרֶב וּבְאַלָּה.

הֶמְשֵׁךְ הַמַּאֲבָק הָיָה כָּזֶה:/ חִצֵּי הָאַמִיצִים פָּצְעוּ גּוּפוֹ;

וְכֶאֲזֹל כֹּחוֹ וּגְבּרָתוֹ,/ מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ נִגַּשׁ תַּזָ’ו, [1600]

וְעַל כְּתֵפוֹ הִכָּהוּ בְּחַרְבּוֹ./ בַּהְרָם נָפַל מֵהַגִּבְעָה אַפַּיִם.

יָדוֹ נוֹשֵׂאת הַחֶרֶב נִגְדְּעָה,/ הַקְּרָב נָדַם וְתַם הַמַּעֲשֶׂה.

גַּם הַנָּבָל תַּזָ’ו, לִבּוֹ נִכְמַר,/ עָלָה בָּאֵשׁ מֵרַחֲמִים עָלָיו.

בּוֹשׁ וְנִכְלָם פָּנָה עַתָּה לָלֶכֶת,/ בְּעוֹד נַפְשׁוֹ אֶל קָרְבָּנוֹ נִמְשֶׁכֶת.

גיו הורג את תּז’או בנקמת בהראם    🔗

כִּפְנוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת עֹרֶף,/ יָרְדָה הַדְּאָגָה עַל נֶפֶשׁ גִּיו, [1605]

וְאֶל בִּיזַ’ן אָמַר: "שִׂמְחַת לִבִּי!/ אָחִי, לְצַעֲרִי, לֹא שָׁב עֲדֶנָּה.

לִבְחֹן שׂוּמָה עָלֵינוּ מַה קָּרָה לוֹ,/ וְאַל נַמְתִּין עַד נְבַכֶּה הַמֵּת."

יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם כְּאָבָק בָּרוּחַ/ לִשְׂדֵה הַקְּרָב, מְקוֹם הַמַּאֲבָק.

הֵם סָבְבוּ בְּכָל פִּנָּה וָעֵבֶר,/ נַפְשָׁם יוֹצֵאת לִרְאוֹת אֶת אֲהוּבָם.

וְכַאֲשֶׁר בַּסּוֹף נִגְלָה לָהֶם,/ פָּרְצוּ דְּמָעוֹת וְדָם מֵעֵינֵיהֶם. [1610]

מוּטָל הָיָה שָׁם בְּעָפָר וּבְדָם,/ יָדוֹ קְטוּעָה וְגוֹרָלוֹ חָרוּץ.

מֵאֻכָּפוֹ צָנַח אַמִּיץ הַלֵּב/ וְכָאַרְיֵה שָׁאַג בְּקוֹל אַדִּיר.

מִקּוֹל הַצְּעָקָה נֵעוֹר בַּהְרָם,/ הוּא הִסְתּוֹבֵב, שָׁב לְהַכָּרָתוֹ,

וְכֹה אָמַר אֶל גִּיו: "לוֹחֵם צְמֵא שֵׁם!/ בַּעֲטָפְךָ גּוּפִי בַּאֲרוֹנִי,

צֵא לְנִקְמַת אָחִיךָ מִתַּזָ’ו./ הַשּׁוֹר לֹא יַעֲמֹד בִּפְנֵי הַכְּפִיר. [1615]

פִּירָן רָאַנִי, אַךְ לֹא שָׂשׂ לַקְּרָב,/ זָכַר יְדִידוּתֵנוּ בֶּעָבָר.

לֹא כֵן אַבִּירֵי סִין אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם – /דָּרְשׁוּ אֶת רָעָתִי מִבַּתְּחִלָּה.

תַּזָ’ו בֶּן הָעַוְלָה פְּצָעַנִי כֹּה,/ וְרֹאשׁ הֵקַל בְּמַעֲמָד וָיַחַשׂ."

כִּשְׁמֹעַ גִּיו אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים/ מִפִּי בַּהְרָם, הִמְטִיר דְּמָעוֹת מָרוֹת,

וּבַבּוֹרֵא הַכֹּל יָכוֹל נִשְׁבַּע,/ בְּאוֹר הַיּוֹם וֶּבֱאֱשׁוּן הַלַּיְלָה: [1620]

“קוֹבַע רוּמִי יִשָּׂא רֹאשִׁי תָּמִיד,/ עַד לֹא אֶקֹּם אֶת דַּם בַּהְרָם אָחִי.”

בְּלֵב כּוֹאֵב, נוֹטֵר אֵיבָה, יָשַׁב/ בְּאֻכָּפוֹ וְחֶרֶב בְּכַפּוֹ.

כְּהַאֲפִיל הָאֲדָמָה עִם עֶרֶב/ הָיָה תַּזָ’ו בַּדֶּרֶךְ מִסִּיּוּר.

כְּהַשְׁגִּיחוֹ בַּבָּא, שָׁאַף גִּיו רוּחַ,/ וּמוֹשְׁכוֹתָיו כִּוֵּן אֶל שְׂנוּא נַפְשׁוֹ.

תַּזָ’ו נִפְרַד בֵּינְתַיִם מִצְּבָאוֹ/ וְהִתְרַחֵק מֵעִם הַלּוֹחֲמִים. [1625]

כִּרְאוֹת כֵּן גִּיו הִשְׁלִיךְ אֶת פְּלָצוּרוֹ/ וְאֶת מָתְנָיו הֵבִיא בָּעֲנִיבָה.

עַתָּה הִנִּיחַ עַל כְּתֵפָיו הַחֶבֶל,/ וֶהֱרִימוֹ מֵהָאֻכָּף בְּלִי קֹשִי.

אֶל הֶעָפָר הִשְׁלִיךְ כִּכְלִי אֵין־חֵפֶץ,/ יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, קָשַׁר כַּפָּיו,

שׁוּב עָל סוּסוֹ עָלָה, וְאַחֲרָיו/ סְחָבוֹ כְּאִישׁ מֻכֶּה בְּשִׁגָּעוֹן.

תַּזָ’ו הִפְצִיר בְּגִיו וְהִתְחַנֵּן:/ "גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל! לֹא נוֹתַר בִּי כֹּחַ. [1630]

מָה עָוֶל בִּי מָצָאתָ, כִּי בַּחשֶׁךְ/ רַק בִּי בָּחַרְתָּ לְיַסְּרֵנִי תֹּפֶת?"

הִצְלִיף גִּיו עַל רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שׁוֹט,/וְכֹה אָמַר: "לֹא עֵת דְּבָרִים. קָדִימָה!

הֲלֹא יָדַעְתָּ, בֶּן עַוְלָה אָרוּר,/ כִּי עֵץ בְּגַן הַנְּקָמָה נָטַעְתָּ,

אֲשֶׁר שִׂיאוֹ יִשְׂגֶּא עַד הַשָּׁמַיִם,/ מַשְׁקֵהוּ – דָּם, וַחֲרָבוֹת – פִּרְיוֹ.

כְּצַיִד קַל בָּחַרְתָּ בְּבַּהְרָם,/ עַתָּה תַּכִּיר אֶת לֹעַ הַתַּנִּין. [1635]

הַפִּיד אֲשֶׁר קִפֵּד חַיֵּי בַּהְרָם/ זִעְזַע בְּמַכְאוֹבִים אֶת נֶפֶשׁ גִּיו."

עָנָה לְגִיו תַּזָ’ו גִּבּוֹר־הַחַיִל:/ "אַתָּה – כְּנֶשֶׁר, כְּחוּגָה – אֲנִי.

אָחִיךְ לֹא שָׂנֵאתִי מֵעוֹלָם,/ וְגַם לֹא מִיָּדִי חָלָל נָפַל.

הַפָּרָשִׁים מִסִּין הִכּוּהוּ נֶפֶשׁ/ בְּטֶרֶם הִשַּׂגְתִּיו בִּשְׂדֵה הַקְּרָב."

אָמַר לוֹ גִּיו: “נָבָל וּבֶן־בְּלִיַּעַל!/ חֲסֹךְ שְׁקָרֶיךָ מִבַּקֵּשׁ סְלִיחָה.” [1640]

גִּיו הָאַמִּיץ סְחָבוֹ, וֶהֱבִיאוֹ/ לִפְנֵי בַּהְרָם הַשַּׁחַל הַפָּצוּעַ,

וְשָׂח: "הִנֵּה הָרֹאשׁ זוֹמֵם הָרָע./ אֶגְמֹל לוֹ לָעַוָּל כְּעַוְלָתוֹ.

תּוֹדָה לְאֵל עֶלְיוֹן הַכֹּל יָכוֹל,/ כִּי הֶעֱנִיק לִי הַגּוֹרָל דֵּי זְמָן,

לִפְנֵי הֵאָסֶפְךָ לָקַחַת פֹּה/ אֶת נֶפֶשׁ הַבְּלִיַּעַל לְעֵינֶיךָ."

נָשָׂא תַּזָ’ו כַּפָּיו, וְרַחֲמִים/ בִּקֵּשׁ עַל נִשְׁמָתוֹ מִגִּיו לֵאמֹר: [1645]

"אֲשֶׁר קָרָה – נִגְזַר עָלָיו לִקְרוֹת,/ רֹאשִׁי כָּרוּת בַּחֶרֶב – מַה יּוֹעִיל?

הוּא הִתְפַּלֵּשׁ אַפַּיִם בֶּעָפָר/ וְאֶל בַּהְרָם קָרָא: אַי, אִישׁ נָדִיב!

לִהְיוֹת הַרְשֵׁנִי עֶבֶד לְנַפְשֶׁךָ,/ וַאֲשָׁרֵת אֶת הַשּׁוֹמֵר קִבְרֶךָ."

אֶל גִּיו אָמַר אָז הַגִּבּוֹר בַּהְרָם:/ "אֲשֶׁר נוֹלַד לִחְיוֹת, סוֹפוֹ לָמוּת.

אַף כִּי מִמֶּנּוּ בָּאָה הָרָעָה לִי,/ אַל יִתְנַסֶּה דַּרְכִּי בִּכְאֵב הַמָּוֶת. [1650]

רֹאשׁוֹ זוֹמֵם הָרֶשַׁע אַל תַּתִּיז,/ וְהוּא יִשְׁמֹר זִכְרִי בֵּין הַחַיִּים."

אַךְ גִּיו, אֲשֶׁר רָאָה אָחִיו גּוֹסֵס,/ וְעַל יָדוֹ אֶת הָעַוָּל כָּבוּל,

הִרְעִים בְּקוֹל, תָּפַשׂ בִּזְקַן תַּזָ’ו,/ וְאֶת רֹאשׁוֹ הִתִּיז כְּרֹאשׁ חוּגָה.

בַּהְרָם, עֵינָיו הִזִּילוּ דֶּמַע־דָּם,/ וּמִשְׁתּוֹמֵם עַל תַּהְפּוּכוֹת שָׁמַיִם,

קָרָא וְכֹה אָמַר: "מִי בָּעוֹלָם/ רָאָה לְאוֹר הַיּוֹם פֶּלֶא כָּזֶה: [1655]

אִם מִיָּדִי אוֹ מִיָּדְךָ נָפַל,/ הֵן כְּאָחִי הָיָה וְכִשְׁאֵרִי!"

אָמַר אֶת אֵלֶּה וְנָפַח נַפְשׁוֹ./ בְּעוֹלָמֵנוּ הַדְּבָרִים הֵם אֵלֶּה:

הַמַּחֲזִיק בְּרֶסֶן הַשִּׁלְטוֹן,/ עָלָיו בְּדָם לִרְחֹץ כַּפָּיו לֹא פַּעַם.

אוֹ תַּהֲרֹג, אוֹ תֵּהָרֵג אַתָּה./ אַשְׁרֵי אָדָם שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.

גִּבּוֹר־הַחַיִל גִּיו סָפַד לָאָח,/ וְעַל רֹאשׁוֹ שָׁפַךְ עָפָר שָׁחוֹר. [1660]

בּוֹכֶה קָשַׁר אָחִיו אֶל סוּס תַּזָ’ו / וְהַמּוֹשְׁכוֹת מָסַר לִידֵי בִּיזַ’ן.

אֶת גּוּפָתוֹ הֵבִיא מִשְּׂדֵה הַקְּרָב,/ וְיָד הֵקִים לוֹ כַּיָּאֶה לְשָׁהּ.

אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ מִלְאוּ עִנְבָּר וּמֻשְׁק,/ גּוּפוֹ הִלְבִּישׁוּ מֶשִׁי בָּא מִסִּין.

אוֹתוֹ כְּשָׁהּ עַל כִּסֵּא שֵׁן הוֹשִׁיבוּ,/ לָנוּחַ בּוֹ בְּצֵל הָעֲטָרָה.

אָדֹם־כָּחֹל צָבְעוּ אֶת הָאִיתוֹן,/ וְאֵין בַּהְרָם כְּאִלּוּ לֹא נוֹלַד! [1665]

הַלּוֹחֲמִים לָבְשׁוּ קַדְרוּת וָאֵבֶל /עַל קֵץ אֲהוּב נַפְשָׁם לִמּוּד הַסֵּבֶל.

האיראנים שבים אל כוּסרו    🔗

הֵרִים רֹאשׁוֹ הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרֵחַ,/ וְיוֹם חָדָשׁ עָלָה בַּעֲטַרְתּוֹ.

הַלּוֹחֲמִים הֵחֵלוּ מִתְאַסְּפִים,/ וְכָל אֶחָד הֵשִׂיחַ נִסְיוֹנוֹ:

"רַבִּים הַהֲרוּגִים בִּצְבָא אִירָן,/ וְהַמַּזָּל הֶעְלִים פָּנָיו מִמֶּנּוּ.

כַּמָּה הִשְׂכִּילוּ הַתֻּרְכִּים בַּקְּרָב!/ אָכֵן, אָסוּר לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד. [1670]

הָבָה, נָבוֹא לִפְנֵי כֻסְרַוּ, מַלְכֵּנוּ,/ וְשָׁם מִפִּיו נִשְׁמַע מַה יֵלֶד יוֹם.

אִם לֵב הַשָּׁהּ לְמִלְחָמָה אֵינֶנּוּ,/ אֵין לִי וְלָנוּ מַה פֹּה לַעֲשׂוֹת.

אָבוֹת פֹּה בְּלִי בָּנִים, בָּנִים בְּאֵין/ אָבוֹת, פְּצוּעִים פֹּה וּלְבָבוֹת שְׁבוּרִים.

אַךְ אִם לְמִלְחָמָה יִקְרָא אוֹתָנוּ,/ וְיַעֲרֹךְ צְבָאוֹ הַמְהֻלָּל,

נָחוּשׁ בְּלֵב מָלֵא נָקָם וָכַעַס,/ וְאֶת עוֹלַם חוֹרְשֵׁי הָרָע נָצֵר." [1675]

בְּרוּחַ זוֹ נָסוֹגוּ מֵהַגְּבוּל,/ דָּם בָּעֵינַיִם, צַעַר בַּלְּבָבוֹת,

אַחִים מְקוֹנְנִים עַל דַּם אַחִים,/ קְרוֹבִים נֶאֱנָחִים עַל קְרוֹבֵיהֶם.

הִרְחִיבוּ צַעֲדָם אֶל הַכָּסֶה,/ כְּנִפְרָדִים מֵעִם הַחֲלָלִים.

צוֹפֵי תּוּרָן אֲשֶׁר הִקְדִּימוּ צֵאת,/ כְּבָר לֹא מָצְאוּ אַף אִישׁ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב,

וְאֶל פִּירָן הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה:/ “פְּנוּיָה הָאָרֶץ מֵהָאִירָנִים!” [1680]

כִּשְׁמֹעַ כֵּן פִּירָן, שָׁלַח בַּסֵּתֶר/ אֶת סַיָּרָיו לְכָל הָעֲבָרִים,

וְכַאֲשֶׁר הַנְּסִיגָה אֻשְּׁרָה,/ נָחָה דַּעְתּוֹ מִדְּאָגָה וָרֹגֶז.

עִם הַשְּׁקִיעָה יָצָא עִם מְלַוִּים/ לָתוּר אֶת שְׂדֵה הַקְּרָב הַהוּא.

הָהָר, הָעֵמֶק וְהָעֲרָבָה/ הָיוּ מְלֵאִים גְּדֵרוֹת וְאֹהָלִים.

אוֹתָם כֻּלָּם מָסַר לְלוֹחֲמָיו/ וְהִתְפַּלֵּא לַמִּתְחוֹלֵל בַּחֶלֶד: [1685]

"הַיּוםֹ – רוּם שַׁחַק, מָחֳרָת – שְׁקִיעָה:/ פַּעַם שִׂמְחָה וּפַעַם חֲרָדָה.

טוֹב כִּי בִּגְבִיעַ יַיִן מִתְנוֹצֵץ /דַּרְכֵּנוּ נַעֲשֶׂה מִיּוֹם לְיוֹם."

מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד שָׁלַח/ לְשָׁהּ תּוּרָן בְּשׂוֹרַת הַנְּסִיגָה,

וְזֶה שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עָלֶיהָ – / קֹרָא לוֹ דְּרוֹר מִדְּאָגָה וָפַחַד.

כָּל הַצָּבָא בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה /קִשְּׁטוּ נְתִיב פִּירָן אֶל הָאַרְמוֹן. [1690]

תָּלוּ עַל גַּג וָדֶלֶת אֲרִיגִים/ וְעַל רֹאשׁוֹ זָרוּ אֲדַרְכּוֹנִים.

כְּהוֹפִיעוֹ לִפְנֵי הַשָּהְרְיָר,/יָצָא זֶה לְקַבְּלוֹ בְּמַתָּנוֹת,

בֵּרַךְ בּוֹאוֹ, וְכֹה אָמַר אֵלָיו:/ “לְךָ בַּגִּבּוֹרִים אֵין אָח וָרֵעַ!”

שְׁבוּעַיִם קוֹל קַתְרוֹס עָלָה וָנֵבֶל/ מִתּוֹךְ אַרְמוֹן הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ,

וּבַשְּׁלִישִׁי גָּמַר פִּירָן הָאֹמֶר/ לָשׁוּב בְּלֵב שָׂמֵחַ לְבֵיתוֹ. [1695]

הֵכִין לוֹ אַפְרָסִיָבּ מַתְּנַת פְּרִידָה,/ אֲשֶׁר תִּלְאֶה לִסְפֹּר חֲמוּדוֹתֶיהָ:

דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת/ וְאַבְנֵטֶים מְשֻׁבָּצִים פְּנִינִים;

סוּסֵי עֲרָב – רִתְמֹות זָהָב לָהֶם,/ חַרְבֹת הֹדּוּ בִּנְדָנֵיהֶן מִפָּז,

כִּסֵּא מַלְכוּת הָדוּר מִשָּׂג וָשֵׁן,/ וְאַפִּרְיוֹן שְׁבוֹ וְכֶתֶר מֵעִנְבָּר;

אָמוֹת מִסִּין עִם נְעָרִים מֵרוּם,/כּוֹסות מִשְּׁבוֹ מְלֵאוֹת עִנְבָּר וּמֻשְׁק – [1700]

כָּל הַכְּבֻדָּה יָעַד לַשַּׂר פִּירָן,/ וְעוֹד הוֹסִיף כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

אֱלֵי פִּירָן, בְּטֶרֶם פְּרִידָתוֹ,/ אָמַר הַשָּׁהּ: "גִּבּוֹר טוֹב־לֵב, אִישׁ חֶסֶד,

חֲבֹר לַמּוּבַּדִים, מֵהֶם תֶּחְכַּם,/ וּמִפְּגָעִים רָעִים צְבָאֵנוּ שְׁמֹר.

שְׁלַח מְרַגְּלִים לְכָל הָעֲבָרִים,/ וְיַחְקְרוּ אֶת הָאוֹיֵב בַּסֵּתֶר.

כִּי כַּי־כֻסְרַוּ כָּבֵד כַּיּוֹם בְּעשֶׁר,/ וְצֶדֶק וּנְדִיבוּת הֵם תִּפְאַרְתּוֹ. [1705]

אִם יַחַשׂ, כֶּתֶר וְכִסֵּר לְךָ,/ אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ יוֹתֵר מִזֶּה.

אִם אוֹיִבְךָ עָקָר, אַל תַּעֲלֹז,/ שְׁמֹר צְעָדָיו וּבְחַן כַּוָּנוֹתָיו.

כָּל עוֹד רֻסְתַּם בֶּן זָל הוּא שַׂר צְבָאוֹ,/ אַל תֵּרָדֵם בָּטוּחַ וְשָׁלֵו.

אֵין אִישׁ מַדְרִיךְ מְנוּחָתִי כָּמוֹהוּ,/ כִּי מְגַמַּת פָּנָיו נָקָם וּגְמוּל.

יָרֵאתִי פֶּן יָקוּם פִּתְאֹם הָאִישׁ,/ וְאֶת צְבָאוֹ יַסִּיעַ עַל תּוּרָן." [1710]

פִּירָן נֵאוֹת לְכָל עֲצוֹת הַשָּׁהּ,/ כִּי שַׂר צְבָאוֹ וְגם קְרוֹבוֹ הָיָה.

אַחַר כֵּן שָׂם מַצְבִּיא תּוּרָן פָּנָיו,/ בְּיַחַד עִם צְבָאוֹ, לִמְחוֹז כֻתַּן.

הַלּוֹחֲמִים, וְכֵן פִּירָן רֹאשָׁם,/ עָשׂוּ דַּרְכָּם שְׂמֵחִים וְרוֹעֲשִׁים.

פֹּה תַּם סִפּוּר פִרוּד בֶּן סִיָוֻשׁ, /עַתָּה הַסְכֵּת לְפָרָשַׁת כָּמוּס.

 

יג ב. הַגָּדַת כָּאמוּס אִישׁ כֻּשָׁאן    🔗

פתח־דבר    🔗

בְּשֵׁם אֲדוֹן הַשֶּׁמֶש וְהַסַּהַר,/ אֲשֶׁר גִּלָּה לַלֵּב צְפוּנוֹת הַשֵּׂכֶל,

אֲדוֹן הַיֵּשׁ וְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר,/ הַמְתַעֵב תְּכָכִים וּלְשׁוֹן מִרְמָה,

אֲדוֹן שַׁבְּתַאי וְשֶׁמֶשׁ וּמַאְדִּים,/ אֲשֶׁר תִּקְוָה בּוֹ, פַּחַד וּבְשׂוֹרָה.

נִבְצַר מִמֶּנִּי לְשַׁבְּחוֹ כְּמוֹ,/ וּבִלְבָבִי אֲנִי שׁוֹפֵךְ שִׂיחִי.

מֶרְחָב וּזְמָן מִמֶּנּוּ הֵם, אֲבָל/ גַּם רֶגֶל נְמָלָה נוֹשֵׂאת תָּווֹ. [5]

מֵרוּם שָׁמַיִם עַד עֲפַר הָאָרֶץ,/ הַמַּיִם, הָאֲוִיר וְהַחַמָּה,

כֻּלָּם עֵדִים לַהֲוָיַת יַזְדָּן,/ וּמוֹדִיעִים לַנֶּפֶשׁ אֶת דְּבָרוֹ.

שׂוּמָה עָלֶיךָ לְהַשִּׂיג גָּדְלוֹ,/ לוֹ בִּכְבוֹדוֹ אַךְ לְמוֹתָר הַכֹּל,

שָׂרִים, גִּזְבָּר, כִּסֵּא, אַבְנֵט וָכֶתֶר,/ הָ“עוֹד” וְהַ“פָּחוֹת” וְהַמַּזָּל.

לַמְרוֹת כָּל זֹאת אֲנַחְנוּ עֲבָדָיו,/ וְלִרְצוֹנוֹ רָאשֵׁינוּ מַרְכִּינִים, [10]

כִּי הוּא בָּרָא הַנֶּפֶשׁ וְהַדַּעַת,/ אֶת הַשָּׁמַיִם וְהַכּוֹכָבִים.

אַל תַּעֲבֹד אֱלֹהַּ זוּלָתוֹ,/ הָאשֶׁר וְהַסֵּבֶל מִיָּדוֹ.

הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם וְהַשָּׁמַיִם,/ שֵׁנָה וָלֶחֶם, אַהֲבָה וָרֹגֶז,

וְהָרָקִיעַ הַסּוֹבֵב מַהֵר,/ וּפַעַם גִּיל יָבִיא וּפַעַם סֵבֶל.

בַּעֲלִילוֹת רֻסְתַּם רַב הַמֻּפְלָא,/ שָׁמוּר יָפֶה בְּלֵב כָּל אִישׁ וָאִישׁ: [15]

בַּיַּבָּשָׁה הוּא פִּיל, בַּיָּם – תַּנִּין,/ חָכָם, עָרוּם וְעֵר בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

בּוֹ אֹמֶץ לוֹחֲמִים גְּדוֹלִים/ בְּיַחַד עִם הָדָר, חָכְמָה וָדַעַת.

עַתָּה נִפְתַּח בְּהַגָּדַת כָּמוּס,/ מִסֵּפֶר הֶעְתַּקְתִּיהָ בִּלְשׁוֹנִי.

עַתָּה חֲזֹר לְשִׂיחַ זְקַן הַכְּפַר,/ שְׁמַע מַה בְּפִיו מֵהַיָּמִים מִכְּבָר.

כוּסרו מבַזה את טוס    🔗

הַלּוֹחֲמִים עִם פַרִיבֻּרְז בְּרֹאשׁ/ וְעִם גּוּדַרְז וְגִיו, פַּחַד אוֹיְבָיו, [20]

כֻּלָּם בְּאֵבֶל, דֶּמַע עַל פְּנֵיהֶם,/ עָשׂוּ דַּרְכָּם אִירָנָה מִתּוּרָן.

כְּהַגִּיעָם לַדֶּרֶךְ אֶל צַ’רַם,/ כַּלָתּ לְמַעְלָה, מֵי מַיַם לְמַטָּה,

הֵחֵלּוּ בְּשִׂיחָה עַל קְרַב פִרוּד/ אֲשֶׁר פִּרְיוֹ אַךְ חֲרָטָה וּכְאֵב.

פַּחַד הַשָּׁהּ נָפַל עַל הַבָּאִים:/ דָּם בָּעֵינַיִם, בַּלֵּבָב אַשְׁמָה.

מְבֻיָּשִׁים הִגִּיעוּ אֶל הַשָּׁהּ,/ כְּבֵדָם פָּצוּעַ וְלִבָּם מַכָּם: [25]

אֲחִי הַשָּׁהּ הַחַף מֵחֵטְא רָצְחוּ,/ וְלָאוֹיֵב מָסְרוּ חוֹתָם וָכֶתֶר.

בְּלֵבַּ דַּוַּי,זְרוֹעוֹת מְצֻלָּבוֹת,/ כַּעֲבָדִים לִפְנֵי הַכַּי הוֹפִיעוּ.

הִבִּיִט בָּהֶם הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ בְּכַעַס,/ לִבּוֹ מָלֵא כְּאֵב, עֵינָיו – דְּמָעוֹת,

וְאֶל יַזְדָּן קָרָא: "שׁוֹפֵט צַדִּיק!/ אַתָּה נָתַתָּ לִי מַזָּל וָכֵס.

עַתָּה נִכְלָם אֲנִי, בּוֹשׁ מִפָּנֶיךָ,/ אַתָּה מֵיטִיב לָדַעַת אֵיךְ וְלָמָּה, [30]

וָלֹא, צִוִּיתִי תֵּכֶף בַּשָּׂדֶה/ לִתְקֹעַ אֶלֶף עַמּוּדֵי תֵלִיָּה,

וְטוּס הוֹקַעְתִּי עַל רִאשׁוֹן בָּהֶם;/ אֶת הַנִּלְוִים אֵלָיו – עַל כָּל הַיֶּתֶר.

רַבּוֹת אָבְלָה נַפְשִׁי עַל דַּם אָבִי,/ יָגוֹן וּכְאֵב הָיוּ מְנָת חֶלְקִי.

עַתָּה נְקַם פִרוּד נוֹסַף עַל אֵלֶּה./ חֵי אֱלֹהִים, טוּס זֶה בֶּן־מָוֶת הוּא!

אָמַרְתִּי: "מִכַּלָתּ וּמִצַּ’רַם/ מְנַע רַגְלֶיךָ גַּם תְּמוּרַת כָּל הוֹן, [35]

כִּי שָׁם פִרוּד וְהוֹרָתוֹ בַּדֶּרֶךְ,/ וְהוּא גִּבּוֹר מִזֶּרַע הַכַּיִים."

הֵן לוּ יָדַע פִרוּד, כִּי טוּס הַבָּא/ וְלָמָּה הַצָּבָא עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ,

כִּי אָז תָּקַף רִאשׁוֹן, וּמֵהָהָר/ כָּרַת רָאשִׁים לֹא מְעַטִּים מִמֶּנּוּ.

טוּס זֶה סָכָל, קְשֵׁה־לֵב – מַדּוּעַ זֶה/ הֶחִישׁ אֶת הַצָּבָא אֶל הַמִּבְצָר?

כְּעֹנֶשׁ מִשָּׁמַיִםִ, הַבּוֹרֵא/ מִטּוּס וּמִצְּבָאוֹ הֵסִיר לִבּוֹ. [40]

צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז שִׁלְּמְוּ מִשְׁגּוֹ./ אָרוּר יִהְיֶה, אִתּוֹ פִּילָיו, תֻּפָּיו!

שִׂמְלַת כָּבוֹד וְשַׁי נָתַתִּי לוֹ,/ וּלְהִלָּחֵם שָׁלַחְתִּי בְּאָחִי!

לוֹחֵם כְּטוּס אַל יִוָּלֵד בָּאָרֶץ,/ מַצְבִּיא כָּמוֹהוּ אַל יֵדַע צְבָאֵנוּ!

אוֹי לְפִרוּד, בֶּן סִיָוֻשׁ אָבִי,/ אֲשֶׁר לֵב גִּבּוֹרִים לוֹ וְאַלָּה!

כְּמוֹ אָבִיו נָפַל בְּלֹא אָשָׁם,/ וּבְיַד מַצְבִּיא צְבָאִי נָפַל חָלָל. [45]

אֵין בָּעוֹלָם יְצוּר נִבְזֶה מִטּוּס,/ לַבּוֹר וְלַכְּבָלִים רָאוּי הוּא, זֶהוּ!

חֲסַר עוֹרְקִים וָמֹחַ זֶה הָאִישׁ,/ טוּס הַנִּקְלֶה הוּא לְפָנַי אַךְ כֶּלֶב."

מִדַּם אָבִיו וּמִנִּקְמַת אָחִיו/ עִוֵּת פָּנָיו בְּמַכְאוֹבוֹת נַפְשׁוֹ.

אֶת הַצָּבָא שִׁלַּח מֵעַל פָּנָיו,/ וּמֵעֵינָיו הִגִּיר אֶת דַּם לִבּוֹ.

אוּלַם־הָעֲטָרָה בִּפְנֵי כֻּלָּם סָגַר/ בִּהְיוֹת נַפְשׁוֹ פְּצוּעָה בְּמוֹת הָאָח. [50]

גְּדוֹלֵי אִירָן, שְׁחוֹחִים וַאֲבֵלִים,/ נָשְׂאוּ רַגְלַיִם לַחֲצַר רֻסְתַּם

לְהִצְטַדֵּק: "מֵאֱלֹהִים הָיָה זֶה,/ אִישׁ לֹא אָבָה לִפְגֹּעַ בְּפִרוּד.

אוּלָם כִּנְפֹל חָלָל זַרַסְפּ בֶּן טוּס,/ הִשְׁחִירוּ פְּנֵי הַמְפַקְּדִים מִבֹּשֶׁת,

וְכַאֲשֶׁר גַּם חֲתָנוֹ נִסְפָּה,/ הַפּוּר נָפַל וְגוֹרָלוֹ נֶחְרַץ.

מִי שֵׁם פִרוּד וְאוֹתוֹתָיו יָדַע,/ וּמִי בִּקֵּשׁ אֶת לֵב הַשָּׁהּ לִפְצֹעַ? [55]

סוּר אֶל הַמֶּלֶךְ וְגוֹנֵן עָלֵינוּ,/ יִכְבֹּש אַפּוֹ, יָאִיר פָּנָיו אֵלֵינוּ.

הַאִם יוֹצֵא יֶרֶךְ כָּוֻס, רִיוְנִיז,/ לֹא נֶהֱרַג בִּידֵי פִרוּד תְּחִלָּה,

וְהוּא צְעִיר בָּנָיו, גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל,/ יְפֵה מַרְאֶה, יָקָר לְכַּי־כֻסְרַוּ?

אֵלֶּה תּוֹצְאוֹת וְסוֹף כָּל מִלְחָמָה:/ לָזֶה עֲטֶרֶת וְלָזֶה דּוּמָה.

כּי־כוּסרו סולח לאירנים    🔗

הִזְהִיבִהָ שֶׁמֶשׁ פַּאֲתֵי עוֹלָם/ וְלַיְלָה אֵין אוֹרָה נָסוֹג בַּלָּאט. [60]

עָלְתָה קְרִיאָה מִשַּׁעַר הָאַרְמוֹן,/ כִּי תַּהַמְתַּן לִפְנֵי הַשָּׁהּ הוֹפִיעַ.

אָמַר רֻסְתַּם לַשָּׁהּ: "כֻסְרַוּ דָּגוּל!/ בְּךָ שְׂמֵחִים כִּסֵּא חוֹתָם וָכֶתֶר.

מִטּוּס וּמִצְּבָאוֹ נִפְגַּעְתָּ, שָׁהּ./ לְמַעֲנִי סְלַח־נָא לַעֲווֹנָם.

כִּרְאוֹת טוּס בְּנוֹ וַחֲתָנוֹ מֵתִים,/ עָזַב הַשֵּׂכֶל אֶת מִשְׁכַּן מֹחוֹ.

רֵאשִׁית, כִּי הוּא מָהִיר לִכְעֹס, שֵׁנִית,/ חַיֵּי יֶלֶד אֵינָם מַהֲתַלָּה. [65]

לָכֵן כִּנְפֹל לִפְנֵי עֵינָיו רִיוְנִיז, /וְאַחֲרָיו זַרַסְפּ, הַכְּפִיר הַגֵּא,

לֹא יִפָּלֵא כִּי חֲמָתוֹ גָּדְלָה./ רָאוּי אֵינֶנּוּ לְּנָקָם וָעֹנֶשׁ.

וְעוֹד: נָטַר צְבָאֵנוּ לְאָחִיךָ,/ כִּי לֹא בָּא לְבַקֶּרְךָ מֵעוֹלָם.

אֶפֶס דַּע, אֵין אִישׁ מֵת לֹא בְּעִתּוֹ,/ וְאַל תַּפְקִיר אֶת לְבָבְךָ לַצַּעַר.

הַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת אוֹ מְגֹרֶשֶׁת,/ גַּם בִּכְשָׁפִים לֹא תַּאֲרִיךְ צְבָאָהּ." [70]

הֵשִׁיב לוֹ כִּי־כֻסְרַוּ: "אַי, פַּהְלַוָן!/ לִבִּי דָּוֶה לָעֶלֶם הַדָּגוּל.

עַתָּה הֵבֵאתָ נֹחַם לְנַפְשִׁי,/ אִם כִּי רוּחִי מָרָה עָלַי מְאֹד."

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן אֶת תְּשׁוּבָתוֹ,/ נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה בְּתוֹדָה.

יָרָה הַשֶּׁמֶשׁ כִּידוֹנָיו אֶל עָל,/ כְּהַעְפִּילוֹ אֶל מְרוֹמֵי רָקִיעַ,

וְכַאֲשֶׁר קָרַע שִׂמְלַת הַשְּׁבוֹ /לַחְשׂף עֶדְנַת גּוּפוֹ וְזָהֳרוֹ, [75]

בָּא טוּס, שַׂר הַצָּבָא, לִפְנֵי הַשָּׁהּ/ עִם גִּיו וְלוֹחֲמִים מִצְּבָא אִירָן,

הַרְבֵּה שְׁבָחִים הִשְׁמִיעַ וְאָמַר:/"רְאֵה חַיִּים כָּל עוֹד יִנּוֹן הַזְּמָן.

תִּהְיֶה הָאָרֶץ כַּן כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ/ וְהַשָּׁמַיִם סֵתֶר זָהָרְךָ.

לִבִּי דָּוֶה עָלַי לִמְשׁוּגָתִי,/ כְּבֵדִי פָּצוּעַ בִּכְאֵבִי כִּי רָב.

נַפְשִׁי מָלְאָה בּוּשָׁה בִּפְנֵי מַלְכִּי,/ עַל לְשׁוֹנִי נֹחַם וַחֲרָטָה. [80]

בְּשֶׁל פִרוּד וּבְנִי הַטְּהוֹרִים/ אֲנִי בּוֹעֵר כְּמוֹ אָדַר־גֻּשַׁסְפּ.

גַּם אִם אָשֵׁם אֲנִי מֵאֲחֵרִים,/ אֲנִי גַּם מִתְיַסֵּר מִמַּעֲשַׂי.

בְּהַשְׁוָאָה אֶל רִיו וְאֶל בַּהְרָם,/ שָׁוֶה אֵינֶנִּי אֲגוֹרָה שְׁחוּקָה.

אִם אֲדוֹנִי יִסְלַח לַעֲווֹנִי,/ וְלִצְבָאִי הַמְהֻלָּל יִשָּׂא,

אֵלֵךְ אָשִׁיב כְּבוֹדֵנוּ הָאָבוּד /וְאֶת רָאשֵׁינוּ הַשְּׁחוֹחִים אָרִים. [85]

עֲמַל צְבָאֵנוּ אַעֲמִיס עָלַי,/ אִם לְנַצֵּחַ אִם לְהִנָּצַח.

לֹא עוֹד אַבִּיט עַל כֶּתֶר וְכִסֵּא,/ וְרַק קוֹבַע רוּמִי יִרְאֶה רֹאשִׁי."

הַשַּׁהְרְיָר שָׂמַח לַאֲמָרָיו,/ לִבּוֹ הִצְעִיר כְּפֶרַח בָּאָבִיב.

הַרְבֵּה נוֹעַץ בָּזֹאת עִם תַּהַמְתַּן/ וְעִם אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם הַגִּבּוֹרִים.

בַּסּוֹף שָׁלַח אֶת טוּס אֶל גְּבוּל תּוּרָן,/ אִתּוֹ צָבָא, פִּילִים, קְרָנוֹת וָתֹף. [90]

עַתָּה קְרוּאָיו יָצְאוּ מֵעַל פָּנָיו,/ וְגַם רֻסְתַּם חָזַר אֶל מְעוֹנָיו.

כוּסרו שולח את טוס אל תוראן    🔗

בִּקְצֵה הָאֹפֶק כְּבָר עָלָה הַשַּׁחַר,/ וְהַחַמָּה הַמְּאִירָה הוֹפִיעָה.

כְּהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ טוּס,/ מַצְבִּיא הַשָּׁהּ, עִם אַלּוּפֵי צְבָאוֹ,

אָמַר אֲדוֹן הָאָרֶץ לַבָּאִים:/ "עִקְּבוֹת הָרִיב לֹא נֶעֶלְמוּ מֵאָז.

בְּתוּר וּבְסַלְם רֵאשִׁיתוֹ, אוֹתוֹ/ חִדֵּשׁ אַחַר כֵּן מַנוּצִ’הְר הַנִּין. [95]

אֲבָל אֵין שָׁהּ לוֹבֵשׁ כְּלִמָּה כָּמוֹנִי,/ וְטֶרֶם דָּם רָוְתָה כֹּה אֲדָמָה.

מִדַּם צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז חָגְרוּ / הָרִים אֶת מָתְנֵיהֶם אַבְנֵט דָּמִים.

הַצִּפֳּרִים בַּגָּן וְהַדָּגִים/ בַּיָּם סוֹפְדִים לָהֶם בַּאֲנָחוֹת.

מִלּוֹחֲמֵי אִירָן מִישׁוֹר תּוּרָן/ מָלֵא זְרוֹעוֹת, רַגְלַיִם וּמָתְנַיִם.

הַאִם מִשְׁאַלְתְּכֶם לִרְאוֹת חַיִּים,/ וְאֵין לִבְּכֶם נוֹטֶה אֶל הַנָּקָם?" [100]

הַגִּבּוֹרִים כֻּלָּם צְלוּבֵי זְרוֹעוֹת/ הִשְׁתַּחֲווּ אֶל הַדוֹמֶה לַשֶּׁמֶש,

נָשְׁקוּ הָאֲדָמָה הָאַלּוּפִים/ כְּמוֹ רֻהָּם, גֻּרְגִּין, גּוּדַרְז וְטוּס,

וּכְמוֹ כַרָּד, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן,/ בִּיזַ’ן וְגִיו וַאֲחֵרִים כָּאֵלֶּה,

וְכֹה אָמְרוּ: "שָׁהּ בַּר מַזָּל וְטוֹב!/ לְךָ לֵב לַעֲקֹר מִכְּפִיר לִבּוֹ.

כֻּלָּנוּ לְפָנֶיךָ עֲבָדִים,/ שַׁחוֹנוּ בְּיִרְאַת כָּבוֹד אֵלֶיךָ. [105]

לִקְרָב אִם תִּקְרָאֵנוּ, לִפְקֻדָּה/ אֲנַחְנוּ, נְחָרֵף אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ.

לֹא תִּמְצָא בָּנוּ שׁוּם עֶרְוַת דָּבָר /גַּם כַּחֲשֹׁךְ פְּנֵי שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ."

כֻסְרַוּ קָרָא לָבוֹא אֵלָיו אֶת גִּיו/ וְעַל יָדוֹ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בַּכֵּס.

הַרְבֵּה כָּבוֹד חָלַק לוֹ וְהַלֵּל,/ הֵכִין לוֹ שַׁי רַב עֶרֶךְ וְאָמַר:

"אַתָּה נוֹשֵׂא בַּעֲמָלִי תָּמִיד/ מִבְּלִי לָשֵׂאת לְאוֹצָרִי עֵינֶיךָ. [110]

לֹא טוֹב כִּי טוּס בְּלִי עֲצָתְךָ יוֹבִיל/ תֻּפֵּינוּ וּפִילֵינוּ בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל.

הֲלֹא רָאִיתָ אֵיךְ גְּבוּרַת בַּהְרָם,/ נוּחוֹ עֵדֶן, בִּגְלַל עַצָה רָעָה,

כָּבוֹד וְיֵצֶר תְּהִלָּה וָשֵׁם,/ הָפְכָה אֶת עוֹלָמוֹ בּוֹר צַר, אָפֵל.

גַּם אִם זְמַן רַב לֹא נִתְמַהְמַהּ בָּאָרֶץ,/ טוֹב כִּי שֵׁם טוֹב נַשְׁאִיר וְלֹא קָלוֹן."

חִלֵּק כְּסָפִים בִּידֵי הַשַּׁלָּמִים,/ וְלֹא חָסַךְ דְּבָרִים עִם הַמַּצְבִּיא. [115]

כִּהְיוֹת כָּל הַצָּבָא עָרוּךְ לַדֶּרֶךְ,/ חַי מַחָדָשׁ לְבַב הַפַּהְלַוָן.

עַתָּה צִפָּה לַיּוֹם הַמְאֻשָּׁר,/ אֲשֶׁר עָלָיו הַכּוֹכָבִים יַצְבִּיעוּ.

כְּבוֹא הַיּוּם בָּאּ טוּס לִפְנֵי הַשָּׁהּ,/ קִבֵּל פִּילִים, תֻּפִּים וְאֶת הַדֶּגֶל.

הִשְׁתַּחֲוָה לְקוֹל תְּרוּעַת צְבָאוֹ,/ וּמִפַּרְסוֹת סוּסָיו רָגְשָׁה הָאָרֶץ.

הַפָּרָשִׁים הֵרִימוּ עַב אָבָק,/ וְהַקְּרָנוֹת הִשְׁמִיעוּ תְּקִיָעָתן. [120]

מִנֵּס כָּוֶה וְשִׁרְיוֹנִים לָרֹב/ הִסְגִּילוּ פְּנֵי תֵּבֵל עַד קְצֵה שָׁמַיִם.

תֹּאמַר: “טוֹבַעַת הַחַמָּה בַּיָּם,/ וְהַשָּׁמַיִםִ וּצְבָאָם נָמִים.”

הַשָּׁהּ נָכַח בָּרְחָבָה עַל פִּיל,/ עַד עַל פָּנָיו עָבַר מַצְבִּיא הַחַיִל.

מִשָּׁם בְּחֻפָּתוֹ הִרְחִיב הַצַּעַד,/ עָשָׂה דַּרְכּוֹ בְּחִפָּזון לְשַׁהְד.

פּיראן במלאכוּת אל צבא איראן    🔗

בֵּין כֹּה וָכֹה רוֹכֵב גְּמַלִּים מָהִיר/ בָּא אֶל פִּירָן בְּמַלְאֲכוּת לֵּאמֹר: [125]

“לִשְׂפַת הַשַּׁהְד הִנֵּה עָרוּךְ הִגַּעְתִּי,/ וְצַוָּארִי מוּרָם לִקְרַאת הַקְּרָב.”

כִּשְׁמֹע כֵּן פִּירָן, עָגְמָה נַפְשׁוֹ,/ כִּי נֶאֱלַץ לִקְשֹׁר אֶת מַשָּׂאוֹ.

הוּא נֶחֱלַץ עִם מְפַקְּדָיו, קְצִינֵי/ צְבָאוֹ, הַפָּרָשִׁים הָאַמִּיצִים,

לְהִתְחַקּוֹת עַל צְבָא אִירָן, אֵיךְ הוּא,/ כַּמָּה קְצִינִים לוֹ וְעִם טוּס מִי בָּא:

מֵעֵבֶר הַנָּהָר נִגְלוּ לוֹ הַשּוּרוֹת./ אֶל מַצְבִּיאַן שָׁלַח פִּירָן בְּרָכָה, [130]

לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, שָׁם טוּס הֵבִיא/ צְבָאוֹ, פִּילָיו תֻּפָּיו וְאֶת הַדֶּגֶל.

פִּירָן נְעִים הַהֲלִיכוֹת שָׁלַח/ אֵלָיו מֵהַתֻּרְכִּים מַלְאָךְ לֵאמֹר:

"אֲנִי גָּמַלְתִּי חֲסָדִים לַשָּׁהּ/ וּלְפַרַנְגִּיס אִמּוֹ בְּכָל מָקוֹם.

צָעַקְתִּי מִכְּאֵב לְסִיָוֻשׁ,/ וּכְמוֹ עַל אֵשׁ אוֹכְלָה נִצְלָה לִבִּי.

עַתָּה אֲרוּכָתִי לִי רוֹשׁ הִצְמִיחָה,/ וְחֵלֶק לִי בְּכָל הַמַּכְאוֹבוֹת." [135]

לֶב טוּס עָטַף מִכָּל הַמַּעֲשֶׂה,/ הוּא נֶאֱנַח עַל גּוֹרָלוֹ, שִׂיחוֹ,

וְכֹה אָמַר הַפַּהְלַוָן לָרָץ:/ "שׁוּב אֶל פִּירָן, הַנֶּפֶשׁ הַטּוֹבָה,

וְכֹה אֱמֹר: "אִם מֵישָׁרִים דִּבַּרְתָּ,/ לֹא רִיב וְלֹא אֵיבָה בֵּינֵינו עוֹד.

נַעֵר רֹאשְׁךָ וּרְחַק מִסְּבִיבָתְךָ,/ נְעַל דַּלְתוֹת הַפַּחַד וְהַנֶּזֶק,

אֶל שָּׁהּ אִירָן בּוֹא בְּלִי צָבָא,/ וְהוּא יִגְמֹל לְךָ עַל מַעַשְׂךָ. [140]

הוּא יְמַנֶּךָ פַּהְלַוָן וְשׁוֹעַ,/ וְכֶתֶר נְסִיכִים יָשִׂים עָלֶיךָ.

יִזְכֹּר אֶת מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים / וְיֵעָצֵב בְּצַעַר לְבָבְךָ.

לַהַצָּעָה הַזֹּאת יֵאוֹתוּ גִּיו,/ גּוּדַרְז וְאַלּוּפֵינוּ הַדְּגוּלִים.“”

כְּרוּחַ בַּמִּישׁוֹר מִהֵר הָרָץ,/ שָׁב אֶל פִּירָן, יוֹצֵא יֶרֶךְ וִיסֶה,

וְלוֹ סִפֵּר אֲשֶׁר שָׁמַע מִטּוּס/ וּמִגּוּדַרְז הַנֶּפֶש הַנִּלְהֶבֶת. [145]

תְּשׁוּבַת פִּירָן הָיְתָה: "יוֹמָם וָלַיְלָה/ פִּי לֹא יֶחְדַּל מִלְּהַלֵל אֶת טוּס.

אָבוֹא, וְגַם אֶקַּח מִבְּנֵי בֵּיתִי/ אֶת הַנּוֹטִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי,

אִירָן תִּהְיֶה לִי לִמְחוֹז חֶפְצִי./ הָרֹאשׁ עָדִיף עַל כֶּתֶר וְעַל כֵּס."

הוּא לֹא חָשַׁב לִפְעֹל בְּרוּחַ זֹאת,/ וְרַק זָמַם הַהַכְרָעָה לִדְחוֹת.

אפראסיאבּ שולח צבא לפיראן    🔗

מַלְאָךְ רוֹכֵב גְּמַלִּים שָׁלַח פִּירָן / בַּלַּיְלָה אֶל אַפְרָסִיָבּ לֵאמֹר: [150]

"צָבָא בָּא בְּתֻפִּים מִגְּבוּל אִירָן/ וְעִמָּדֹו גּוּדַרְז וְגִיו וְטוּס.

הַרְבֵּה שְׁקָרִים שִׁגַּרְתִּי אֲלֵיהֶם,/ עֵצוֹת תְּפֵלוֹת בְּאָזְנֵיהֶם הִשְׁמַעְתִּי.

עַתָּה צְבָא לוֹחֲמִים בְּנֵי שֵׁם עֲרֹךְ,/ וָלֹא, כָּבוֹד הַפַּעַם לֹא נִנְחַל.

שׂוּמָה עָלֵינוּ לְעָקְרָם מִשֹּׁרֶשׁ,/ בִּשׂדוֹתֵיהֶם לִשְׁלֹחַ אֵשׁ אוֹכֶלֶת,

וָלֹא, בְּשֶׁל נִקְמַת דַּם סִיָוֻשׁ,/ מִקְּרָב הַחַיִל לֹא יָנוּחַ עַד." [155]

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ דְּבָרוֹ,/ קָרָא אֵלָיו מִיָּד שָׂרֵי צְבָאוֹ,

הַחֲדָשָׁה הִשְׁמִיעַ וְצִוָּה:/ “לְכוּ, הִכּוֹנוּ חִישׁ לַמִּלְחָמָה.”

עַד מְהֵרָה עָרַך הַשָּׁהּ צָבָא/ כָּבֵד, אֲשֶׁר הִקְדִּיר אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ.

בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי בָּא אֶל פִּירָן/ וּבְלוֹחֲמָיו כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ.

פִּירָן צִיֵּד צְבָאוֹ בְּאֹכֶל נֶפֶשׁ,/ אָרַז הַמַּשָּׂאוֹת וְהִטְעִינָם, [160]

וּבְלִי לַזְכִּיר אֶת דְּבַר הַבְטָחָתוֹ,/ הוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל שְׂפַת נְהַר הַשַּׁהְד.

סַיָּר נִדְחַף אֶל טוּס וְכֹה קָרָא:/ "קְשֹׁר אֶת תֻּפֵּי הַקְּרָב אֶל הַפִּילִים,

כִּי זֶה פִּירָן דִּבֵּר כָּזָב וָשֶׁקֶר, /כַּהֲבִינוִ כִּי מַפָּלָה צְפוּיָה לוֹ.

כְּבָר דֶּגֶל הֶעָרִיץ נִרְאֶה בַּחוֹף,/ וְהַצָּבָא עָרַך אֶת שׁוּרוֹתָיו."

מַצְבִּיא אִירָן עָרַךְ צְבָאוֹ אַף הוּא;/ פִּילָיו, תֻּפָיו הוֹצִיא אֶל הַמִּישׁוֹר. [165]

הַמַּחֲנוֹת תָּקְפוּ כִּשְׁנֵי הָרִים – /ִ גְּדוּדֵי תּוּרָן וּפָרָשֵׁי אִירָן.

הַשֶּׁמֶשׁ כָּהֲתָה מֵהָאָבָק,/ כְּלֶהָבָה עוֹלָה מִמְּצוּלוֹת.

לִבְרַק חִצִּים וְכִידוֹנִים תֹּאמַר:/ “הָאֲדָמָה הִצְמִיחָה צִבְעוֹנִים.”

הַפָּרָשִׁים בְּאַבְנְטֵי הַפָּז,/ קוֹבְעֵי הַפָּז וּמָגִנֵּי הַפָּז

הֵקִימוּ עַב אֲבַק־שָׁנִי זוֹהֵר./ הָאֲדָמָה הִשְׁחִירָה כְּהָבְנֶה. [170]

רָאשֵׁי הַלּוֹחֲמִים וְהָאֵלּוֹת/ דָּמוּ לְסַדָּנִים וּלְפַטִּישִׁים

לִנְהַר הַדָּם תֹּאמַר: “גַּת יַיִן הוּא,”/ וְלַעֲתַר הַכִּידוֹנִים: “זֶה חֹרֶשׁ!”

הַרְבֵּה רָאשִׁים בִּפְלָצוּרִים נִלְכָּדוּ,/ גוּפוֹת שׁוֹעִים הִתְגּוֹלְלוּ אֵין־חֵפֶץ.

גְּוִיּוֹת מְבֻתָּקוֹת בַּחֲרָבוֹת,/ תַּכְרִיכֵיהֶן – שִׁרְיוֹן, כָּרָם – עָפָר.

שָׁנִי – הָאָרֶץ, הָאֲוִיר – הָבְנֶה;/ שָׁמַיִם וּצְבָאָם – רַעַם תֻּפִּים. [175]

לִצְמֵא הָעֲלִילָה הַקְּרָב יַנְחִיל/ כִּסֵּא וָכֶתֶר אוֹ עָפָר וָדָם.

אֶת הָעוֹלָם כִּכְלוֹת הַכֹּל יִטּשׁ,/ אִם בְּחֶלְקוֹ נָפַל מָזוֹר אוֹ רוֹשׁ.

תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה הָאַחֲרִית,/ לַאֲנָחוֹת נָדוֹנָה וְלִבְכִית.

טוּס הורג את ארז’נג    🔗

גִּבּוֹר תֻּרְכִּי הָיָה וּשְׁמוֹ אַרְזַ’נְג; /תְּהִלָּתוֹ עָלְתָה עַד לֶעָבִים.

הוּא הֶעֱלָה אָבָק מֵהַשָּׂדֶה,/ לִמְצֹא כָּבוֹד בַּקְּרָב עִם צְבָא אָיִרָן. [180]

וּכְמוֹ הִשְׁגִּיחַ טוּס בּוֹ מֵרָחוֹק,/ הֵרִיעַ וְשָׁלַף חַרְבּוֹ מִתַּעַר.

לְבֶן זִרִהּ קָרָא לֵאמֹר: “מַה שְּׁמֶךָ? / בֵּין לוֹחֲמֵי תּוּרָן מִי הֵם רֵעֶיךָ?”

עָנָה לוֹ: "הַלּוֹחֵם אַרְזַ’נְג אֲנִי,/ אַרְיֵה אָצִיל וְלֹא נִרְתָּע מֵאִישׁ.

אֶת הֶעָפָר תַּחְתֶּיךָ אֲעוֹלֵל, / וְאֶת רֹאשְׁךָ אַשְׁלִיךְ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אַרְזַ’נְג הִשְׁמִיעַ/ אָמְנָם לָקְחָה אֹזֶן מַצְבִּיא אִירָן, [185]

אַךְ לֹא הָיְתָה נַפְשׁוֹ לַעֲנוֹתוֹ./ הוּא רַּק הֵנִיף הַחֶרֶב הַשְּׁלופָה

וְהִנְחִיתָהּ עַל רֹאשׁ הַמְהֻלָּל,/ עָדַ כִּי תֹּאמַר: “הַגּוּף, רֹאשׁ לֹאֹ הָיָה לוֹ!”

עָלָיו אָבַל פִּירָןּ וּצְבָא תּוִּרָן,/ אַךְ אֵיִשׁ מֵׁהֶם שׁוּב לֹא יָצָא חוֹצֵץ.

הַגִּבּוֹרִים, הָאַמִּיצִים בָּהֶם,/ שָׁלְפוּ אַלּוֹת ֹכְּבֵדוֹת אוֹ חֲרָבוֹת,

בְּקוֹל גָּדוֹל הֵרִיעוּ זֶה אֶל זֶה,/ וְכֹה אָמְרוּ הָאֲרָיוֹת הָאֵלֶּה: [190]

“הָבָה יַחַד נִתְקֹף אֶת הַפּוֹלְשִׁים,/ וְהָעוֹלָם נָצֵר עַל טוּס שָׂרָם.”

אָמַר הוּמָן: "הַיּוֹם נָכִין הַקְּרָב,/ וְאַל תְּצַעֲרוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם.

וְהָיָה אִם גִּבּוֹר מִתּוֹךְ צְבָאָם/ יָרִים רֹאשׁוֹ לָצֵאת אֶל הַמִּישׁוֹר,

נִשְׁלַח מִיָּד גִּבּוֹר לְעֻמָּתוֹ,/ וְנִוָּכַח לְמִי נוֹטֶה הַזְּמָן.

אֲנַחְנוּ אַל נִיזֹם מָדוֹן וּקְרָב,/ יוֹם מְנוּחָה הוּא לָנוּ אֲרוּכָה. [195]

אוּלָם כְּצֵאת אוֹיְבֵנוּ לַשָּׂדֶה,/ כְּהִשָּׁמַע מֵאֹהֶל הַמַּטֶּה

קוֹל תֹּף, נָרִים כֻּלּנוּ אַלּוֹתֵינוּ,/ וְנִשְּׂתָּעֵר עֵלַ עֹמֶק הַגָּדָה.

לִשְׂדֵה־הַקְּרָב נֵצֵא בַּהֲמוֹנֵינוּ,/ וּבֵאלֹהִים נִגְבַּר עַל מְשַׂנְאֵינוּ.

הומאן נלחם בטוּס    🔗

הוּמָן עָלָה עַל רַמָּכוֹ, הַנֶּשֶׁר,/ דְּפָקוֹ וְהִזְנִיקוֹ מִמְּקוֹמוֹ,

תֹּאמַר: “בְּשִׁרְיוֹנוֹ – חוֹמַת בַּרְזֶל/ עָפָה הָאִישׁ, אוֹ הַר אַלְבֻּרְז נוֹסֵעַ.” [200]

לִפְנֵי צְבָאוֹ יָצָא חוֹצֵץ לַקְּרָב,/ כִּידוֹן נוֹצֵץ אָחוּז בְּכַף יָדוֹ.

לְעֻמָּתוֹ בָּא טוּס, וְהָעוֹלָם/ נִמְלָא תְּרוּעַת קְרָנוֹת וְקוֹל תֻּפִּים.

קָרָא: "הֲיִפָּלֵא כִּי מִוִּיסֶה/ בִּישׁ־גַּד גָּדֵל אִילָן עָלוּב וְדַל?

עֹצֶם יָדִי הָרְאֵיתָ בְּאַרְזַ’נְג,/ אֲשֶׁר בָּכֶם נֶחְשַׁב לוֹחֵם בֶּן שֵׁם.

הֲגַם אַתָּה לְהִלָּחֵם בִּי בָּאתָ,/ כִּי בָּאֻכָּף בְּכִידֹונְךָ הוֹפַעְתָּ? [205]

בְּרֹאשׁ וּבְנֶפֶשׁ שָׁהּ אִירָן נִשְׁבַּעְתִּי,/ כִּי בְּלִי שִׁרְיוֹן, אַלָּה וּבְלִי קוֹבַע

אָבוֹא בִּקְרָב אִתְּךָ כְּמוֹ נָמֵר/ הַמְשַׁחֵר לַטֶּרֶף בֶּהָרִים.

מִיָּד תִּרְאֶה אֵיךְ נִלְחָמִים כְּפִירִים,/ אִם רַק תָּהִין לָבוֹא אֶל הַשָּׂדֶה."

עָנָה הוּמָן לְטוּס וְכֹה אָמַר:/ "פֶּה רַבְרְבָן! עָבַרְתָּ כָּל מִדָּה.

אִם בִּישׁ־מַזָּל אֶחָד נִקְרָה לְךָ/ מִלּוֹחֲמֵינוּ, אַל תָּבוּז לַיֶּתֶר. [210]

בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, בְּהַשְׁוָאָה אֵלַי,/ אַרְזַ’נְג דִּמָּה עַצְמוֹ עָלוּב מְאֹד.

הַאֵין לְגִבּוֹרֵי אִירָן בּוּשָׁה?/ הַאֵין דָּם חַם רוֹתֵחַ בְּחָזָם,

כִּי מַצְבִּיאָם נִלְחָם בַּעֲבוּרָם?/ הַאִם בַּמִּלְחָמָה מָטָה יָדָם?

אַיֵּה בִּיזַ’ן וְגִיו בְּנֵי הַחוֹרִים,/ אַיֵּה גּוּדַרְז מַכְנִיעַ הָעוֹלָם?

אִם הַמַּצְבִּיא מֵהַמֶּרְכָּז אַתָּה,/ אֵיךְ בָּאתָ אֶל מְקוֹם הַקְּרָב הַזֶּה? [215]

הַחֲכָמִים יִתְכַּחֲשׁוּ לְךָ,/ וְהַשְּׁפוּיִים יֹאמְרוּ כִּי הִשְׁתַּגַּעְתָּ.

לֵךְ וְהָנֵף אֶת דֶּגֶל הַנַּפָּח – / מַצְבִּיא אֵינֶנּוּ אָץ לִקְרַב בֵּינַיִם.

מְצָא לוֹחֵם עוֹטֶה לְבוּשׁ כָּבוֹד,/ אֶחָד חוֹתֵר לְכֶתֶר וּלְחוֹתָם,

אוֹתוֹ צַוֵּה לְהִלָּחֵם בְּלַיִשׁ,/ יַשְׁפִּיל הוּא אֶת זְרוֹעִי הַנְּטוּיָה.

כִּי אִם אַתָּה תִּפֹּל מִכַּף יָדִי,/ צָרָה גְּדוֹלָה תָּבוֹא עַל צְבָאֲךָ, [220]

בְּאֵין מוֹשִׁיעַ וּנְשָׁמָה יִהְיֶה,/ וְכָל אֲשֶׁר יִחְיֶה יוּעַד לְסֵבֶל.

חוּץ מֵרֻסְתַּם בֶּן זָל וְחוּץ מִסָּם/ רוֹאֶה אֵינֶנִּי עוֹד פָּרָשׁ כָּמוֹךָ,

בֵּן לְאָבוֹת אַנְשֵׁי־שֵׁם וְשָהִים;/ אִם קְרָב אִוִּיתָ, לְמוֹתָר הַחַיִל.⁵⁹

לֵךְ בְּרֵה מֵאֲנָשֶׁיךָ אִישׁ כָּבוֹד,/ יָבוֹא לְהִתְרָאוֹת אִתִּי פָּנִים.

אַךְ מִי יִתֵּן לַעֲצָתִי תִּשְׁמַע,/ וְלִלְשׁוֹנִי עֵדִים לֵבָב וָנֶפֶש, [225]

כִּי חֲרָטָה תִּהְיֶה מְנָת הָאִישׁ,/ אֲשֶׁר יֵצֵא לְמִלְחָמָה עָלַי."

עָנָה לוֹ טוּס: "אָדָם הַמַּעֲלָה!/ אָמְנָם אֲנִי מַצְבִּיא, אַךְ גַּם פָּרָשׁ.

הֵן גַּם אַתָּה אַלּוּף בִּצְבָא תּוּרָן,/ וְלָמָּה בָּאתָ אֶל מִגְרַשׁ הַקְּרָב?

אִם לְבָבְךָ קַשּׁוּב לַעֲצָתִי,/ בַּקֵּש־נָא וְתִמְצָא בָּה בְּרִית רֵעִים.

אַתָּה, בְּיַחַד עִם מַצְבִּיאֲךָ /הַמְהֻלָּל, בּוֹא אֶל מַלְכִּי כֻסְרוּ, [230]

כִּי כָּל עוֹד מֵאִתָּנוּ חַי אֶחָד,/ הַחֶרֶב לֹא יַנִּיחוּ הַצְּבָאוֹת.

אַל תַּעֲרֶה אֶת נַפְשְׁךָ לָרוּחַ,/ לַעֲצָתִי הַקְשִׁיבָה, כִּי טוֹבָה הִיא.

הַנַּח לָרְאוּיִים לְהֵהָרֵג/ לִשְׁלֹחַ יְדֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה.

בַּנְּקָמָה, אִישׁ מֵהָאֲשֵׁמִים/ לֹא יִנָּצֵל. הַטֵּה לַשֵּׂכֶל אֹזֶן.

לִי שַׁהְרְיַר אִירָן יָעַץ לֵאמֹר:/ "לְאַט לְךָ לְבֶן וִיסֶה, פִּירָן, [235]

כִּי הוּא אוֹמְנִי הַטּוֹב, הַמְנֻסֶּה,/ וְגַם דּוֹרֵש שְׁלוֹמִי הַנֶּאֱמָן.

אַל תִּלָּחֵם חִנָּם בּוֹ, לֹא בְּצֶדֶק,/ שִׂים לֵב כִּי יֵעָתֵר לַעֲצָתְךָ."

הֵשִׁיב הוּמָן: "צוֹדֵק אוֹ לֹא צוֹדֵק,/ אִם כֹּה צִוָּה הַשָּׁהּ הַמְבֹרָךְ,

מִי אָנוּ כִּי נָפֵר אֶת פְּקֻדָּתוֹ?/ לִבֵּנוּ לוֹ, וּמִשְׁאַלְתּוֹ תָּקוּם.

נֶפֶשׁ פִּירָן לַקְּרָב הַזֶּה אֵינֶנָּה,/ כִּי הוּא נָדִיב, אָצִיל וְשׁוֹחֵר טוֹב." [240]

עוֹד טוּס דְּבָרִים לוֹקֵחַ עִם הוּמָן,/ וְגִיו, פָּנָיו הֶאְדִּימוּ כַּתּוֹלָע.

מֵהַשּׁוּרָה יָצָא מַהֵר כְּרוּחַ /וְכֹה קָרָא: "אֵי, טוּס בָּרוּךְ מֵרֶחֶם!

תֻּרְכִּי אָרוּר, וְקֶצֶף עַל שְׂפָתָיו,/ יָצָא חוֹצֵץ בֵּין שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת.

מַדּוּעַ זֶה יַרְבֶּה אִתְּךָ שִׂיחָה/ בְּלֹא עֵדִים, בְּאֵין שׁוֹמְעִים אֲנַחְנוּ?

אַל תְּדַבֵּר אִתּוֹ אֶלָּא בַּחֶרֶב,/ אַל תְּחַפֵּשׁ אֶת דֶּלֶת הַשָּׁלוֹם." [245]

כִּשְׁמֹעַ זֹאת הוּמָן, חָרָה אַפּוֹ,/ וְכֹה אָמַר אֶל גִּיו בֶּן הַמַּזָּל:

"אֲהָה, עָלוּב בְּכָל בְּנֵי הַחוֹרִים!/ יֹאבַד גּוּדַרְז, אָביךָ, בֶּן כַּשְׁוָד!

כְּבָר רְאִיתַנִי פַּעַם בְּלָדַן/ וְחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפִּי בַּקְּרָב.

מִכָּל צֶאֱצָאֵי כַּשְׁוָד, אֲשֶׁר/ קָרְאוּ הַכְּתָב עָלֶיהָ, אִישׁ לֹא נוֹתַר.

פְּנֵי מַזָּלְךָ כְּתֹאַר אַהְרִימַן,/ תָּמִיד קִינָה נִשְׁמַעַת בְּבֵיתְךָ. [250]

אִם יַהַרְגֵנִי טוּס, הֲלֹא יוּרְמוּ/ אַלּוֹת בַּרְזֶל, וְקוֹל הַתֹּף יִדֹּם?

הֲלֹא תִּשֹּׁם הָאָרֶץ בִּגְלָלִי,/ וְאֶשָּׁכַח מִלֵּב הֲמוֹן הָעָם?

פִּירָן עוֹד וְאַפְרָסִיָבּ חַיִּים,/ עַד מְהֵרָה אֶת נִקְמָתִי יִדְרֹשוּ.

אוּלָם אִם טוּס יִפֹּל בִּקְרָב אִתִּי,/ מֵאֲנָשָׁיו אִישׁ לֹא יַשִּׂיג אִירָן.

כָּעֵת בַּכֵּה אֶת יִסּוּרֵי אַחֶיךָ,/ וְלָמָּה תַּאֲשִׁים אֶת בֶּן נַוּדַר?" ⁶⁰ [255]

אָמַר לוֹ טוּס: "אַךְ לְמוֹתָר הַכַּעַס,/ כִּי בְּשָׂדֶה זֶה רִיב לְךָ אִתִּי.

צֵא לַמִּגְרָשׁ וּנְנַסֶּה כֹּחֵנוּ,/ וְאֶת גְּבִינֵינוּ נְקַמֵּט בַּקְּרָב."

עָנָה הוּמָן: "לֹא יִמָּלֵט מִמָּוֶת/ גַּם רֹאשׁ חוֹבֵשׁ קוֹבַע וַעֲטָרָה.

אַךְ אִם נִגְזֹר נִגְזַר וְאֵין מָנוֹס/ מִמֶּנּוּ, יְבֹרַךְ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

יָבוֹא מִידֵי פָּרָשׁ בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת,/ מַצְבִּיא־נָסִיךְ, לוֹחֵם גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל." [260]

עַד כֹּה וָכֹה תָּפְשׂוּ אַלּוֹת כְּבֵדוֹת,/ וְזֶה עַל זֶה הִשְׂתָּעֲרוּ בְּכֹחַ.

הָאֲדָמָה הִתְנוֹדְדָה תַּחְתָּם,/ עֲנַן אָבָק הִקְדִּיר אֶת הַשָּׁמַיִם,

תֹּאמַר: “לַיְלָה יָרַד בַּצָּהֳרַיִם,/ נֶעְלַם הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּאִיר עוֹלָם.”

מֵהַמַּכּוֹת הָאַדִּירוֹת עֻוְּתוּ/ אַלּוֹתֵיהֶם כְּמוֹ קְשָׁתוֹת מִצָּ’ץ".

צִלְצֵל מַתֶּכֶת הִתְרוֹמֵם עַד שַׁחַק,/ סוּפַת הַקְּרָב הִסְעִירָה אֶת הַשַּׁהְד, [265]

תֹּאמַר: “רָאשִׁים מִסֶּלַע בַּקְּסָדוֹת,/ מֵהַמַּכּוֹת הִשְׁחִירוּ פְּנֵי הַמָּוֶת.”

שָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם, תּוֹצֶרֶת הֹדּוּ,/ שְׁבִיבִים הִתִּיזו מִפְּלָדָה וָאֶבֶן.

מֵעֹצֶם הַמַּכּוֹת הַחֲרָבוֹת/ עֻקְּמוּ וְלִשְׁבָרִים נֻפְּצוּ בַּסּוֹף.

הַחֵךְ יָבֵשׁ, אָבָק בְּראשֵׁיהֶם,/ תָּפְשׂוּ אֶחָד בַּחֲגוֹרַת רֵעֵהוּ.

מִמַּאֲמָץ כָּבְדוּ הָאַרְכּוֹפִים, /אִישׁ לֹא הִפִּיל אֶת מִתְחָרֵהוּ אַרְצָה. [270]

אַבְזֵם הוּמָן נִשְׁבַּר, מִיָּד קָפַץ/ וְעַל סוּס רַעֲנָן שֵׁנִי עָלָה.

אַלוּף אִירָן שָׁלַח יָדוֹ לַתֶּלִי,/ צִיֵּד קַשְׁתּוֹ בַּיֶּתֶר, חֵץ כּוֹנֵן,

וְעַל הוּמָן פָּתַח בִּמְטַר חִצִּים/ מֵעַל סוּסוֹ הָאָץ יָמִין וּשְׂמֹאל.

רָאשֵׁי הַפֶּלֶד וְנוֹצוֹת הַנֶּשֶׁר/ הִקְדִּירוּ הַחַמָּה בַּצָּהֳרַיִם.

עוֹלָם – כְּבַמִּשׁמֶרֶת הַשְּׁנִיָּה,/ פָּנָיו מִתְנוֹצְצִים כְּיַהֲלוֹם. [275]

חֵץ עֵץ אָשׁוּר פָּגַע בְּסוּס הוּמָן,/ וְזֶה נָפַל וְהִתְגּוֹלֵל בַּחוֹל.

הוּמָן הִסְתִּיר פָּנָיו בְּמָגִנּוֹ,/ שָׁמַר רֹאשׁוֹ מֵחֹד חִצֵּי אוֹיְבוֹ.

כִּרְאוֹת הָאַבִּירִים מִצְּבָא תּוּרָן/ הוּמָן עוֹשֶׂה בִּשְׂדֵה הַקְּרָב בָּרֶגֶל,

אַחַר אֲשֶׁר נָטַשׁ אֶת מְקוֹמוֹ,/ הֵבִיאוּ לוֹ רַמָּךְ אָצִיל אַחֵר.

הוּמָן יָשַׁב עַל הָאֻכָּף מִתּוּז,/ שּׁוּב חֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפּוֹ תָּפַשׂ, [280]

וְכָל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, שָׂשִׂים לַקְּרָב,/ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם לְהִלָּווֹת עָלָיו,

וְכֹה אָמְרוּ: "פָּנָה הַיּוֹם, דַּיֵּנוּ,/ תִּקְצַר יָדֵנוּ לַעֲרֹךְ עוֹד קְרָב.

עֵינֵי רָעִים לֹא יַשִּׂיגוּךָ עוֹד,/ וְסוֹף הַקְּרָב הַזֶּה יִהְיֶה מִשְׁתֶּה."

עוֹד טוּס מַפְנֶה אֵלָיו אֶת כִּידוֹנוֹ,/ וְאֶת מוֹשְׁכוֹת סוּסוֹ סוֹבֵב הוּמָן,⁶¹

וְאֶל פִּירָן חָזַר מִשְּׂדֵה הַקְּרָב./ תְּרוּעָה עָלְתָה מִמַּחֲנֵה תּוּרָן: [285]

"אַתָּה, הַשָּׂשׂ לַקְּרָב, מַה שָּׁם קָרְךָ/ אַחַר הִתְנַגֶּשְׁךָ פָּנִים בְּטוּס?

הַלְּבָבוֹת הָיוּ מְלֵאֵי דָּם,/ יַזְדָּן בִּלְבַד יוֹדֵעַ מַה הִרְגַּשְׁנוּ."

אֶל הַצּוֹבְאִים עָלָיו אָמַר הַכְּפִיר:/ "בְּנֵי־חַיִל מְנֻסִּים וְאַמִּיצִים!

עִם שַׁחַר יוֹם יָאִיר שׁוּב מַזָּלֵנוּ,/ הַדֶּגֶל הַזּוֹהֵר יִהְיֶה אִתָּנוּ.

אַתֶּם כֻּלְכֶם מְאֻשָּׁרִים תִּהְיוּ,/ וְלִי יִהְיוּ הַכּוֹכָבִים מִמַּעַל." [290]

בְּמַחֲנֵה אִירָן קוֹלוֹ הָרָם/ הִשְׁמִיעַ טוּס בַּלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר:

“הַכְּעֶרְכִּי הוּמָן בִּשְׂדֵה –הַקְּרָב?/ לִי תְּנוּ אַרְיֵה זוֹעֵם, לֹא עֵרֶב רַב.”

האיראנים נלחמים שנית בתוּראנים    🔗

ְוְכַאֲשֶׁר הַשַּׁחַק הֶאֱפִיל,/ הִדְלִיק כְּמוֹ אָכָט נֵרוֹת הַשְּׁחֵלֶת,

יָצְאוּ הַסַּיָּרִים לַעֲבָרִים,/ וְהַשּׁוֹמְרִים – לַמֻּצָּבִים סָבִיב.

אוּלָם כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּעַקְרָב,/ כְּאוֹר פְּנֵי הָעוֹלָם כִּפְנֵי רוּמִי, [295]

נִשְׁמַע הַתֹּף בִּשְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת,/ וְהַקְּרָנוֹת מִלְּאוּ עוֹלָם תְּרוָּעה.

קָדְרוּ שָׁמַיִם מִשִּׁפְעַת דְּגָלִים/ שְׁחוֹרִים, סְגֻלִּים, כְּתֻמִּים וַאֲדֻמִּים.

בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת, בְּכִידוֹנִים/ וּבְאַלּוֹת הִפְנוּ מוֹשׁכוֹת לַקְּרָב.

תֹּאמַר: “שָׁמַיִם, זְמַן וַאֲדָמָה/ לָבְשׁוּ צְעִיף בַּרְזֶל עַל רָאשֵׁיהֶם.”

הִסְתִּירָה שֶׁמֶשׁ בְּוִילוֹן פָּנֶיהָ/ מִסַּעֲרַת הַפָּרָשִׁים בַּקְּרָב. [300]

מִצָּהֳלַת סוּסִים וְקוֹל תֻּפִּים/ רָקִיעַ מְבֹהָל נָשַׁק לָאָרֶץ.

הַשַּׂר הוּמָן נֶחְפַּז לִפְנֵי הַחַיִל,/ הָרֹמַח הַנּוֹצֵץ בְּכַף יָדוֹ,

קָרָא: "כְּהַשְׁמִיעִי תְּרוּעַת הַקְּרָב/ וַאֲדַרְבֵּן סוּסִי הַמִּתְקַצֵּף,

כֻּלְכֶם אֲזַי שִׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיכֶם,/ מַגִנֵּיכֶם, תּוֹצֶרֶת סִין, הָרִימוּ,

וְאַל תִּרְאוּ דָּבָר חוּץ מִסּוּסִים;/ אֲנִי אוֹסֵר עַל קֶשֶׁת וְכִידוֹן. [305]

הִלָּחֲמוּ־נָא בְּאַלָּה וּבְחֶרֶב,/ כְּדֶרֶךְ לוֹחֲמִים שׁוֹמְרֵי מָסֹרֶת.

הַרְפּוּ מוֹשְׁכוֹת הַסּוּס, הַכּוּ בְּכֹחַ,/ אַף נְכוֹנִים הֱיוּ לִסְפֹּג מַכּוֹת."

הוּמָן, פָּרָשׁ אַמִּיץ, כְּאָמְרוֹ כֵּן, /מִהֵר כְּלַיִשׁ אֶל אָחִיו פִּירָן,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: "אַי, פַּהְלַוָן!/ פְּתַח מַנְעוּלֵי צִיּוּד הַגִּבּוֹרִים,

אַל כַּסְפְּךָ תִּשְׁמֹר בְּאוֹצָרְךָ,/ וְאַל תִּהְיֶה לָהוּט אַחַר הַנֶּשֶׁק. [310]

וְהָיָה אִם נֵצֵא בְּיָד רָמָה,/ יִקְטֹף לִבְּךָ פְּרִי טוֹב מִכּוֹכָבֵינוּ.

בְּמַחֲנֵה אִירָן מַצְבִּיא הַחַיִל/ עָרַך צְבָאוֹ כְּעֵין הַתַּרְנְגוֹל.

הַגִּבּוֹרִים שִׁבְּחוּהוּ וּבֵרְכוּהוּ/ וְאַף כִּנּוּהוּ “פַּהְלַוָן הָאָרֶץ”,

כִּי אֶת הוּמָן נִצַּח בְּיוֹם הַקְּרָב,/ וּבִגְבוּרָה הֵרִים אֶת אֲבָקוֹ.

בֵּינְתַיִם טוּס שָׂח אֶל גּוּדַרְז לֵאמֹר:/ "אֵין לְהַסְתִּיר אֶת הָאֱמֶת כְּמוֹ. [315]

צְבָאֵנוּ אםִ יֵצֵא אֶל הַשָּׂדֶה,/ וּפָרָשֵׁי תּוּרָן תָּרוּם יָדָם,

נָשִׂים אֶת מִבְטַחֵנוּ בְּיַזְדָּן,/ וְיָהֳרָה נַרְחִיק מִנַּפְשׁוֹתֵינוּ,

אוּלַי יֹאחַז כַּפֵּינוּ לְהוֹשִׁיעַ,/ וְלֹא, כּוֹכָב רַע מְאַיֵּם עָלֵינוּ.

עַתָּה אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בְּנַעֲלֵי/ הַפָּז יִשָּׁאֲרוּ עִם נֵס כָּוֶה,

וְאֶת הָהָר הַזֶּה אִישׁ אַל יִטֹּש;/ זֶה לֹא הַיּוֹם לִקְרָב וְלֹא הַזְּמָן. [320]

מוּל כָּל אֶחָד מִלּוֹחֲמֵי צְבָאֵנוּ/ לַתּוּרָנִים מָאתַיִם וְיוֹתֵר."

עָנָה גּוּדַרְז: "אִם הַבּוֹרֵא יֹאבֶה/ יָסִיר מִמֶּנּוּ רֹעַ הַגְּזֵרָה.

אִם הֵם הַרְבֵּה אוֹ קֹמֶץ – הֶבֶל הוּא,/ אַל תְּרַפֶּה יְדֵי הָאִירָנִים.

פָּנִים אִם לֹא יָאיִרִוּ הַשָּׁמַיִם,/ הַהַמְתָּנָה לֹא תְּשַׁנֶּה גּוֹרָל.

עֲרֹךְ אֶת הַצָּבָא, אַל תְּעַנֶּה/ אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ בֶּעָלוּל לִקְרוֹת." [325]

שָׁמַע טוּס וְעָרַךְ אֶת הַצָּבָא,/ פִּילֵי הַקְּרָב, תֻּפָּיו וַאֲנָשָׁיו.

חֵיל הָרַגְלִים עָלָה עִם הַמִּטְעָן/ לָהָר. גּוּדַרְז הָפְקַד עַל הַ“יָּמִין”.

עָרַךְ אֶת חַיָּלָיו כֻּלָּם בְּטוּר,/ רֻהָּם וְגַם גֻּרְגִּין פִּקְּדוּ עַל “שְׂמֹאל”.

מִקּוֹל תֻּפִּים וּמִּתְּקִיעַת קְרָנוֹת/ יָרַד לָאָרֶץ מִמְּרוֹם רָקִיעַ.

נִשְׁבַּר לְבַב הַשַּׁחַק הַסּוֹבֵב/ וְחֵךְ הַשֶּׁמֶשׁ הִתְכַּסָּה אָבָק. [330]

אִישׁ לֹא רָאָה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה/ מֵהָאָבָק הַמִּתְאַבֵּךְ מִמֶּנָּה.

הָעֲנָנִים הִמְטִירוּ בָּרַקּוֹת,/ הַחֲרָבוֹת בַּקּוֹבָעִים הִרְשִׁיפוּ.

הַכִּידוֹנִים בְּרָאשֵׁיהֶם הִבְרִיקוּ,/ וְהָאֵלּוֹת הוּנְפוּ בְּחֹזֶק יָד.

אֵין זֹאת כִּי הָאֲוִיר – אַלּוֹת בַּרְזֶל,/ פַּרְסוֹת סוּסִים וְשִׁרְיוֹנִים – הָאָרֶץ.

יַם־דָּם כִּסָּה מִישׁוֹר וּמִדְרוֹנוֹת,/ הַחֲרָבוֹת בָּאֹפֶל – מְנוֹרוֹת. [335]

מֵרַעַשׁ הַתֻּפִּים וְהַקְּרָנוֹת/ אִישׁ לֹא יָדַע לַבְחִין בֵּין רֹאשׁ לְרֶגֶל.

אֶל הָאַלּוּף גּוּדַרְז אָמַר אָז טוּס:/ "הוֹלֵךְ וּמַחֲשִׁיךְ חוּג הַשָּׁמַיִם,

וְלִי שָׂח הָרוֹאֶה בַּכּוֹכָבִים:/ "הַיּוֹם עַד אַשְׁמוּרָה שְׁלִישִׁית תֵּצֵא.

הַלּוֹחֲמִים, כְּמוֹ עָנָן שָׁחוֹר,/ יַמְטִירוּ דָּם הַרְבֵּה עַל שְׂדֵה הַקְּרָב,

אוּלָם הַמְנַצְּחִים, חָרֵד אֲנִי,/ יִהְיוּ הַתּוּרָנִים הָאַכְזָרִים". [340]

הַגִּבּוֹרִים שִׁידוּשׁ, רֻהָּם וְגִיו,/ כַרָּד, פַרְהָד, בַּרְזִין וְגֻסְתַּהַם

יָצְאוּ חוֹצֵץ אֶל בֵּין שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת; /פְּגוּעִים בַּלֵּב, צְמֵאֵי נָקָם יָצְאוּ,

וְאֶל הַכּוֹכָבִים עָלָה קוֹל רֵעַ,/ כְּמִגְּרוֹנוֹת דִּיוִים בְּאֹפֶל לַיְלָה.

מִמַּחֲנֵה תּוּרָן, כְּהַר נִשָּׂא,/ הוֹבִיל הוּמָן צְבָאוֹ גְּדוּדִים גְּדוּדִים.

מִכִּידוֹנִים, אַלּוֹת וַחֲרָבוֹת/ לָרֹב, תַּחְלִיף מוֹשְׁכוֹת בְּאַרְכּוֹפִים. [345]

הַלּוֹחֲמִים מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת/ יָצְאוּ זוּגוֹת הַתּוֹאֲמִים בַּקְּרָב.

כֹּה גֻרָזֶה מִגֶּזַע גִּיו יָצָא/ לִקְרַאת נַהִל, וַאֲרָיוֹת שְׁנֵיהֶם.

רֻהָּם הַגֵּא נִלְחַם בְּפַרְשִׁידְוַרְד,/ שִׁידוּשׁ יָצָא חוֹצֵץ לִקְרַאת לַהָּךְ,

בִּיזַ’ן נִלְחַם בְּבֶן וִיסֶה, כֻּלְבָּד,/ שְׁנֵיהֶם הֵפִיחוּ סְעָרָה וָאֵשׁ.

לִקְרַאת שִׁיטְרַךְ הַמְהֻלָּל בָּא גִּיו,/ שְׁנֵי לוֹחֲמִים עַזִּים וַאֲצִילִים. [350]

גּוּדַרְז בָּא עִם פִּירָן, הוּמָן עִם טוּס./ צוֹדֵק הָיָה הַתֹּאַם, בְּלִי מִרְמָה.

אָמַר הוּמָן: "הַמַּאֲבָק הַיּוֹם,/ חָלִילָה אִם יִהְיֶה כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

שׂוּמָה לְהַשְׁמִידָם מֵעַל הָאָרֶץ,/ וְלֹא יִהְיֶה דּוֹרֵשׁ נָקָם מִמֶּנּוּ."

טוּס בֶּן נַוּדַֹר יָצָא אֶל הַמִּישׁוֹר/ בְּרֹאשׁ תֻּפִּים, פִּילִים וּצְבָא רַגְלִים,

תּוֹפְשֵׂי מָגֵן, תּוֹפְשֵׂי כִּידוֹן וָרֹמַח/ עָרְכוּ שׁוּרָה לִפְנֵי הַפָּרָשִׁים. [355]

אָמַר טוּס: "אַל יִטֹּשׁ אִישׁ מְקוֹמוֹ./ הָרִימוּ כִּידוֹנִים וּמָגִנִּים.

נִרְאֶה אוֹתָם שָׂרֵי־צָבָא דְּגוּלִים,/ אַלּוֹתֵיהֶם אֵיכָכָה מַפְעִילִים."

התוראנים מלחמים בצבא איראן בכשפים    🔗

בֵּין הַתֻּרְכִּים הָיָה קוֹסֵם אֶחָד,/ בָּזוּר שְׁמוֹ, יִדְעוֹנִי רַב פְּעָלִים,

אָמוּן בְּמַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים וָכַחַשׁ,/ יוֹדֵעַ פַּהְלַוִית וְגַם סִינִית.

פָּנָה פִּירָן אֶל הַכַּשָּׁף וְשָׂח:/ "עֲלֵה מִפֹּה אֶל מְרוֹמֵי הָהָר, [360]

וְשֶׁלֶג, כְּפוֹר וְרוּחַ זִלְעָפוֹת/ שַׁלַּח בָּאִירָנִים כְּהֶרֶף עַיִן."

כְּבוֹא הַמְכַשֵּׁף אֶל הַמָּקוֹם,/ הוֹפִיעוּ רוּחַ זִלְעָפוֹת וָשֶׁלֶג.

יְדֵי הָאוֹחֲזִים בַּכִּידוֹנִים/ קָפְאוּ כְּקֶרַח וְשָׁבְתוּ מִקְּרָב.

בְּיוֹם הַדִּין הַזֶּה, בַּקֹּר הָעַז/ עָלְתָה תְּרוּעָה, יָרַד מְטַר חִצִּים.

צִוָּה פִּירָן: "צְבָאֵנוּ עַד אֶחָד/ יֵצֵא לְהַתְקָפָה בִּשְׂדֵה הַקְּרָב! [365]

כִּקְפֹא כַּף הַלּוֹחֵם עַל הַכִּידוֹן,/ לֹא יְגַלֶּה כֹּחוֹ וְנִסְיוֹנוֹ."

הוּמָן הִשְׁמִיעַ צְעָקָה גְּדוֹלָה,/ וּבִצְבָאוֹ הִתְקִיף כְּדִיו נוֹרָא.

הַרְבֵּה נָפְלוּ מִבֵּין הָאִירָנִים,/ עַד כִּי יַם־דָּם זָרַם בֵּין הַשּׁוּרוֹת.

שְׁלָגִים וְדָם מִלְּאוּ מִישׁוֹר וָעֵמֶק,/ וּפָרָשֵׁי אִירָן הַחֲלָלִים.

מָקוֹם פָּנוּי לָסֹב בַּקְּרָב אֵינֶנּוּ,/ צַר הַמָּקוֹם מֵהֲרוּגִים וָשֶׁלֶג. [370]

מַצְבִּיא אִירָן וְכָל שָׂרֵי צְבָאוֹ/ פָּרְשׂוּ כַּפַּיִם אֶל יַזְדָּן לֵאמֹר:

"נִשְׂגָּב מִכָּל חָכְמָה וְכָל תְּבוּנָה,/ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם, לֹא פֹּה אוֹ שָׁם!

אֲנַחְנוּ, עֲבָדֶיךָ הַחוֹטְאִים,/ בְּיֵאוּשֵׁנוּ חֶסֶד מְבַקְּשִׁים.

אַתָּה מוֹשִׁיעַ לְחַסְרֵי הַיֶּשַׁע,/ שׁוֹלֵט בְּאֵשׁ, עָבִים וּבַקָּרָה;

מִקֹּר כָּבֵד זֶה רַק אַתָּה תּוֹשִׁיעַ,/ מוֹשִׁיעַ לָנוּ בִּלְעָדֶיךָ אַיִן." [375]

אָדָם נְבוֹן דָּבָר בָּא לְרֻהָּם/ וְעַל הָהָר הִצְבִּיעַ מֵרָחוֹק,

אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר עָלָיו בָּזוּר/ עוֹשֶׂה שָׁם בִּכְשָׁפָיו וּבִכְזָבוֹ.

רֻהָּם פָּנָה אָחוֹר לִשְׂדֵה הַקְּרָב,/ דָּפַק סוּסוֹ, עָזַב הַמַּעֲרָךְ,

שְׂפַת שִׁרְיוֹנוֹ קָשַׁר בְּאַבְנֵטוֹ,/ וְשָׂם פָּנָיו אל רֹאשׁ הָהָר בָּרֶגֶל.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ בָּזוּר, תָּפַשׂ אַלָּה/ תּוֹצֶרֶת סִין, וּבָא מוּכָן לַקְּרָב. [380]

כְּבוֹא רהָּם קָרוֹב לַיִּדְּעוֹנִי,/ מִהֵר לִשְׁלֹף חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ,

וּבְלַהֲבָה הַחַד גָּדַע זְרוֹעוֹ./ רוּחַ הִתְעוֹרְרָה כִּבְיוֹם הַדִּין,

וּמִשָּׁמַיִם הֶעָבִים הֵסִירָה./ מֵרֹאשׁ הָהָר יָרַד גִּבּוֹר הַחַיִל.

בִּזְרוֹעַ הַקּוֹסֵם קְשׁוּרָה לַסּוּס,/ רָכוּב חָזַר אֶל הַמִּישׁוֹר לַקְּרָב.

בֵּינְתַיִם פָּג הַכְּפוֹר, נָמַס הַשֶּׁלֶג,/ זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהִכְחִיל רָקִיעַ. [385]

שָׂח לְאָבִיו רֻהָּם: “סִפּוּר כְּשָׁפִים!/ וּמַה בְּיוֹם הַקְּרָב הֵבִיא עָלֵינוּ?”

שָׂרֵי הַשָּׁהּ רָאוּ לְעָגְמָתָם/ אֵיךְ שְׂדֵה הַקְּרָב הָפַךְ כֻּלּוֹ יַם־דָּם.

כָּל הַכִּכָּר כֻּסְּתָה בְּאִירָנִים:/ גּוּפוֹת בְּלִי רֹאשׁ, רָאשִׁים לְלֹא גְּוִיּוֹת.

גּוּדַרְז פָּנָה אֶל טוּס וְכֹה אָמַר:/ "אַךְ לְמוֹתָר פִּילִים וְקוֹל הַתֹּף.

הָבָה נִשְׁלֹף אֶת כָּל הַחֲרָבוֹת/ וְנִשְׂתָּעֵר – נִפְגַּע אוֹ נִפָּגַע. [390]

אָכֵן הַזְּמַן מַגִּיעַ לְקִצּוֹ,/ לֹא יוֹם פְּלָצוּר וְקֶשֶׁת זֶה הַיּוֹם."

שָׂח טוּס: "וָתִיק אֲשֶׁר רָאָה עוֹלָם!/ פָּסַק הַכְּפוֹר וְטָהֲרוּ שָׁמַיִם.

לָמָּה נַפְקִיר רָאשֵׁינוּ לָרוּחוֹת,/ כְּתֵת אֱלֹהַּ לָנוּ כֹּחַ, זֹהַר?

אַל תְּחָרֵף אֶת נַפְשְׁךָ בָּרֹאשׁ,/ הַגִּבּוֹרִים כְּבָר יִפְתְּחוּ בַּקְּרָב.

אַל תְּמַהֵר לִקְרַאת פְּנֵי גּוֹרָלְךָ/ וְאַל תָּשִׂישׂ אֱלֵי חוֹרְשֵׁי רָעָה. [395]

שְׁהֵה־נָא בַּמֶּרְכָּז עִם נֵס כָּוֶה,/ בְּעוֹד הַחֶרֶב הַחַדָּה בַּכַּף,

בִּיזַ’ן וְגִיו הֵם יַחַד בַּ“יָּמִין”,/ וְגֻסְתַּהַם הוּא מְפַקֵּד הַ“שְּׂמֹאל”.

רֻהָּם, אִתּוֹ שִׁידוּשׁ הֵם בַּחֲזִית,/ וְגֻרָזֶה רוֹתֵחַ מִנָּקָם.

אִם אֵהָרֵג, מִשְּׂדֵה הַקְּרָב הַזֶּה/ חֲזֹר אַתָּה אֶל שָׁהּ צִבְאוֹת אִירָן.

טוֹב מָוֶת מֵחַיֵּי קָלוֹן וָבוּז,/ מִלַּעַג מְרֵעִים בְּכָל מָקוֹם." [400]

כֵּן דֶּרֶךְ הָעוֹלָם – עֶלְבּוֹן וּכְאֵב./ צָבָא לְאִישׁ, וְאַל תִּדְרשׁ יוֹתֵר.

כִּי יוֹם אֶחָד יַכְאִיב לְךָ הַיֶּתֶר,/ אַךְ עַד עוֹלָם לֹא תַּאֲרִיךְ יָמִים.

שׁוּב נִשְׁמְעוּ תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת,/ הַמְּצִלּוֹת וְהַפַּעֲמוֹנִים,

וְשׁוּב מַשַּׁק הַפָּרָשִׁים בַּקְּרָב,/ שְׁרִיקַת חִצִּים וְנֹגַהּ חֲרָבוֹת.

מִכִּידוֹנִים, חִצִּים וּמֵאַלּוֹת/ הָיְתָה הָאֲדָמָה סָבִיב יָם זֶפֶת. [405]

מָלְאָה יָדַיִם וְרָאשִׁים בְּלִי גּוּף,/ מֵהֹלֶם הָאַלּוֹת חָרְשׁוּ אָזְנַיִם.

הִקְדִּיר פָּנִים מַזַּל הָאִירָנִים,/ הִפְנוּ עָרְפָּם הַגִּבּוֹרִים וְנָסוּ.

אַךְ טוּס, גּוּדַרְז וְגִיו, וְעִמָּהֶם/ שִׁידוּשׁ, בִּיזַ’ן וְהָאַרְיֵה רֻהָּם

הִשְׁלִיכוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם מִנֶּגֶד,/ שֵׁם לַעֲשׂוֹת בִּפְנֵי הַמַּחֲנוֹת.

הַלּוֹחֲמִים אֲשֶׁר הָיוּ עִם טוּס,/ הַגִּבּוֹרִים הַנּוֹדָעִים בָּעָם, [410]

שָׁפְכוּ דָּמָם לִפְנֵי שׁוּרוֹת צְבָאָם,/ הַיֶּתֶר מֵאֲחוֹרֵיהֶם בָּרְחוּ.

מוּבַד אֶחָד קָרָא אֶל טוּס לֵאמֹר:/ "הַרְבֵּה לֹא נִשְׁאֲרוּ מֵאֲחוֹרֶיךָ,

הֵן לֹא תִּתֵּן שֶׁהָאוֹיֵב יַקִּיף/ אוֹתְךָ, וְאֶת כֻּלְּכֶם יַשְׁמִיד מֵאָרֶץ!"

אֶל גִּיו אַמִּיץ־הַלֵּב אָמַר אָז טוּס:/ "אָכֵן חַסְרֵי־דֵּעָה הֵם אֲנָשֵׁינוּ.

עָזְבוּ אוֹתָנוּ לְבַדֵּנוּ פֹּה,/ וּבְעִוְרוֹנָם הִפְנוּ פְּנֵיהֶם לָנוּס. [415]

לֵךְ וְאָסְפֵם וַהֲשִׁיבֵם, לְבַל/יִצְחַק שׂוֹנְאֵנוּ וְיֵבוֹשׁ הַשָּׁהּ."

הָלַךְ וְהֶחֱזִיר אֶת הַנָּסִים,/ רָאוּ כִּי הַמִּישׁוֹר מָלֵא פְּגָרִים.

אֶל מְפַקְּדָיו פָּנָה טוּס וְאָמַר:/ "זֶה מַאֲבַק שָׂרִים וּמִלְחַמְתָּם.

לְחִי הַיּוֹם הוֹלֶכֶת וְכֵהָה,/ וְהַמִּישׁוֹר מָלֵא דָּמִים כַּיָּם –

הָבָה נָתוּר מַָקוֹם לָנוּחַ בּוֹ,/ אִם מְנוּחָה לַלַּיְלָה הָאָפֵל. [420]

אוּלַי נִמְצָא גַּם לַמֵּתִים מַחְסֶה:/ יְצוּעַ חוֹל וּמֵעָפָר מִכְסֶה."

האירנים פונים אל הר המָאוַון    🔗

הָאִירָנִים חָזְרוּ מִשְׂדֵה־הַקְּרָב/ בְּלֵב פָּצוּעַ לַקְּרוֹבִים, בּוֹשִׁים.

מֵעַל הָהָר הֵרִים רֹאשׁוֹ יָרֵחַ/ כְּמֶלֶךְ מְנַצֵּחַ עַל כִּסְאוֹ.

פִּירָן אָסַף אֶת לוֹחֲמָיו וְשָׂח:/ "מִצְּבָא אוֹיְבֵנוּ לֹא נוֹתְרוּ הַרְבֵּה.

וְעִם הַבֹּקֶר אוֹר, כִּגְבֹר בַּשַּׁחַק/ גַּלֵּי הַתְּכֵלֶת עַל עֵיפַת הַלַּיְלָה, [425]

אוֹצִיא נִשְׁמוֹת הַנּוֹתָרִים בָּהֶם,/ וַאֲעַוֵּת בִּכְאֵב אֶת כְּבַד מַלְכָּם."

הַתּוּרָנִים הָלְכוּ לָהֶם שְׂמֵחִים,/ הֵסֵבּוּ נֹכַח אֹהֶל הַמַּטֶּה,

לְקוֹל קַתְרוֹס וָנֵבֶל כָּל הַלַּיְלָה,/ וְלֹא עָצְמוּ אֶת עֵינֵיהֶם לִישֹׁן.

לְעֻמָּתָם עָגְמוּ הָאִירָנִים:/ אָנוּ אָבוֹת בְּאֵבֶל עַל בְּנֵיהֶם.

כָּל הַמִּישׁוֹר זָרוּעַ נִפְגָּעִים,/ בְּדַם גְּדוֹלִים הָאָרֶץ מִתְרַחֶצֶת. [430]

מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין זְרוֹעוֹת, רַגְלַיִם, אֵין אִישׁ מוֹצֵא לוֹ שׁוּם מָקוֹם פָּנוּי.

אֶת הַפְּצוּעִים הֵרִימוּ הַקְּרוֹבִים,/ אֶת הַזָּרִים עָזְבוּ לַאֲנָחוֹת.

אֶת הַמֵּתִים שָׂרְפוּ, וְהַפְּצוּעִים/ אֶת פִּצְעֵיהֶם תָּפְרוּ וַחֲבָשׁוּם.

הַרְבֵּה מִבֵּין צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז/ נָפְלוּ חָלָל, נִשְׁבּוֹ אוֹ נִפְצְעוּ.

כִּשְׁמֹעַ זֹאת גּוּדַרְז קָרָא בְּקוֹל,/ וּמִקּוֹלוֹ הָאֲדָמָה רָעָדָה. [435]

הַמְפַקְּדִים קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם,/ גּוּדַרְז שָׁפַךְ עָפָר עַל שֵׂיבָתוֹ

וְשָׂח: "אֵין אִישׁ שֵׂיבָה בְּכָל אִירָן,/ אוֹתוֹ הִשִּׂיגוּ הָרָעוֹת כָּמוֹנִי.

חַיִּים לִי לָמָּה וְשֵׂיבָה, אִם כֹּה/ רַבִּים נָפְלוּ מִבֵּין צֶאֱצָאַי?

מֵאוֹתוֹ יוֹם שָׁחוֹר, בּוֹ אוֹר עוֹלָם/ רָאִיתִי, לֹא פָּשַׁטְתִּי שִׁרְיוֹנִי.

כְּהֵעָרְכִי עִם גִּבּוֹרַי לַקְּרָב,/ בָּנַי עִם נְכָדַי הָיוּ עוֹזְרַי, [440]

אוּלָם בִּקְרָב רִאשׁוֹן בִּשְׂדוֹת תּוּרָן/ אִישׁ לֹא נוֹתַר מֵהֶם לְיוֹם נָקָם.

נִלְקַח מִמֶּנִּי בְּנִי בַּהְרָם בְּלִי עֵת – /אֵין זֹאת כִּי אִם דָּעַךְ פִּתְאֹם שִׁמְשִׁי.

הַתּוֹצָאָה: רָאשֵׁי צָבָא הַרְבֵּה/ רוֹאֶה אֲנִי מִתְגּוֹלְלִים בְּדָם."

כִּשְׁמֹעַ טוּס אֶת הַמּוֹצְאוֹת גּוּדַרְז,/ בָּכָה בְּדָם וְעוֹר פָּנָיו הִצְהִיב.

קוֹל יְלָלָה מָרָה הִשְׁמִיעַ טוּס,/ וְדָם הַרְבֵּה הִמְטִיר עַל הֶחָזֶה. [445]

אָמַר: "לוּלֵא נַוּדַֹר טְהָר הַגּוּף/ נָטַע רַגְלַי בַּעֲרוּגַת הַגָּן,⁶²

חָשַׂךְ עָמָל לִי, דְּאָגָה וּכְאֵב/ וְצַעַר עַל הַהֲרוּגִים בַּקְּרָב.

מֵאָז אַבְנֵט חָגַרְתִּי לְמָתְנַי,/ בַּלֵּב נִפְגַּעְתִּי, אַךְ לֹא בְּחַיַּי.

עַתָּה גּוּפוֹת הַחֲלָלִים אִסְפוּ/ לְבוֹר קָרוֹב וּבֶעָפָר כַּסּוּן.

צָרְפוּ אֶת הָרָאשִׁים אֶל הַגְּוִיּוֹת,/ וּצְאוּ עִם הַמִּטְעָן אֶל הַמָוַן. [450]

הַסִּיעוּ אֶל הָהָר אֶת הַצָּבָא,/ הַמַּחֲנֶה וְאֹהֶל הַמַּטֶּה.

רוֹכֵב גְּמַלִּים נָרִיץ אֱלֵי הַשָּׁהּ,/ לְזַעְזְעוֹ – יִשְׁלַח תִּגְבֹּרֶת לָנוּ.

וְזֶה אֲשֶׁר שִׁגַּרְתִּי כְּבָר לִפְנֵי/ הַקְּרָב פָּרָשׁ עִם יְדִיעוֹת עָלֵינוּ,

הִצַעְתִּי כִּי כֻסְרַוּ יִשְׁלַח אֵלֵינוּ/ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב אֶת תַּהַמְתַּן בֶּן זָל."

עָרַךְ צְבָאוֹ, טָעַן הַמַּשָּׂאוֹת,/ אַךְ כְּזָכְרוֹ מֵתָיו, שָׁפַךְ דְּמָעוֹת. [455]

צבא תוראן שׂם מצור על הר הַמאוַון    🔗

הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה גִּלְּתָה כִּתְרָהּ,/ וְעַל כִּסְאָהּ מִשֵּׁן זָרְתָה כָּפוּר.

כְּבָר טוּס עָשָׂה כְּעֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת /בְּעוֹד אוֹיְבוֹ יָגֵעַ עוֹד יָשֵׁן.

כִּתֵּת רַגְלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה טוּס,/ הַלֵּב דַּוַּי וְהַקֵּבָה רֵיקָה,

עַד הַגִּיעוֹ אֶל הַר הַהַמָוַן;/ שָׁם לְמַרְגְּלוֹתָיו חָנוּ מִלֶּכֶת.

דָּם בָּעֵינַיִם וּבַלֵּב כְּאֵב,/ וְכָעוֹרֵב שְׁחוֹרוֹת הַנְּפָשׁוֹת. [460]

אָז טוּס פָּנָה אֶל גִּיו וְכֹה אָמַר:/ "חָכָם, אִישׁ דַּעַת, וְגִבּוֹר בֶּן שֵׁם!

שְׁלוֹשָׁה יָמִים מֵאָז עָקַרְנוּ רֶגֶל,/ וְלֹא נִפְנֵינוּ לְשֵׁנָה וָאֹכֶל.

בּוֹא, נוּחָה וֶאֱכֹל־נָא מִן הַלֶּחֶם./ הַנַּח רֹאשְׁךָ עַל הַמַּצָּע לָפוּשׁ,

כִּי בְּלִי סָפֵק פִּירָן בְּעִקְּבוֹתֵינוּ,/ וּבְלִי לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ יָבוֹא לַקְּרָב.

אַתָּה עֲלֵה לָהָר, וְעִם בִּיזַ’ן/ הַשְׁאֵֵר אַנְשֵׁי צָבָא רַעֲנַנִּים." [465]

גִּיו שְׂבַע קְרָבוֹת, עָיֵף מִן הָעוֹלָם,/ יָצָא עִם הַפְּצוּעִים לִמְרוֹם הָהָר.

אֶת הַפְּצוּעִים הֵבִיא אֶל הַמִּבְצָר./ מֵהָרַעֲנַנִּים בָּחַר צְבָאוֹ,

וְכֹה אָמַר: “רֹאשׁ הַר זֶה הוּא בֵּיתֵנוּ,/ הָבָה וְנַעֲרֹךְ אֶת שׁוּרוֹתֵינוּ.”

הַסַּיָּרִים יָרְדוּ אֶל הַמִּישׁוֹר,/ לִסְגֹּר אֶת הַמַּעֲבָרִים לָהָר.

קוֹל צִלְצָלִים וְרַעַשׁ הַשּׁוֹמְרִים,/ תֹּאמַר: “הָהָר וְהַסְּלָעִים קוֹרְאִים.” [470]

כִּזְרֹחַ הַחַמָּה מֵעַל הָהָר,/ קָצְרָה רוּחַ כָּל לוֹחֲמֵי תּוּרָן.

קוֹל צְעָקָה עָלָה מִזְּבוּל פִּירָן,/ וְהוּא הִסְעִיר אֶת הֶעָפָר סָבִיב.

מִהֵר כְּאֵשׁ מַצְבִּיא חֵילוֹת תּוּרָן,/ אֶת לוֹחֲמָיו הוֹצִיא אֶל הַמִּישׁוֹר,

וְאֶל הוּמָן אָמַר:" עַתָּה לַקְּרָב!/ אָכֵן, לֹא טוֹב כָּעֵת לְהִתְמַהְמֵהַּ.

כָּל פָּרָשֵׁי אִירָן פְּגָרִים מֵתִים,/ אוֹ חֲבוּלִים, פְּסוּלִים לְמִלְחָמָה." [475]

פִּירָן הִכָּה בַּתֹּף, וּלְקוֹל שָׁאוֹן/ מֵהַמִּישׁוֹר הוֹבִיל צְבָאוֹ לַקְּרָב.

כְּהַגִּיעָם אֶל הַשָּׂדֶה, מָצְאוּ/ אֶת אָהֳלֵי הַמַּחֲנֶה רֵיקִים.

לִפְנֵי פִּירָן סַיָּר בָּא וְהוֹדִיעַ:/ “אֵין אִישׁ בַּמַּחֲנֶה מִצְּבָא אִירָן!”

קְרִיאַת שִׂמְחָה פָּרְצָה מִגְּרוֹן תּוּרָן,/ וְלִפְקֻדַּת פִּירָן הִטּוּ אָזְנַיִם.

מַצְבִּיא תּוּרָן פָּנָה לַחֲכָמִים:/ "אַי, מוּבַּדִּים מְהֻלָּלִים בְּנֵי־יַחַשׂ! [480]

מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה, מַה נְּתַכְנֵן/ כִּנְטשׁ אוֹיְבֵנוּ אֶת הַמַּעֲרָכָה?"

הַפָּרָשִׁים כֻּלָּם, זָקֵן וָנַעַר,/ פָּקְעָה סַבְלָנוּתָם לְמַצְבִּיאָם:

"צְבָאָם נִמְלַט מִמֶּנּוּ עַל נַפְשׁוֹ,/ שָׁבוֹר נִשְׁבַּר גְּאוֹן דּוֹרְשֵׁי אֵידֵנוּ.

מִישׁוֹר הַקְּרָב מָלֵא אָבָק וָדָם./ אֵין לְפַחֵד עוֹד מִתִּגְרַת יָדָם.

נֵצֵא־נָא בְּעִקְּבוֹת אוֹיְבֵי אַרְצֵנוּ,/ גַּם אִם תּוֹהֶה אַתָּה עַל הַחָכְמָה. [485]

הַנָּס מֵרוּחַ וְקוֹפֵץ לַמַּיִם – /עָדִיף לוֹ שֶׁיָּרוּץ וְלֹא יַמְתִּין."⁶³

עָנָה פִּירָן: "בַּקְּרָב טוֹבָה הָרֶגֶל/ הַמִּתְמַהמַהַת מֵהַמְמַהֶרֶת.

צָבָא גָּדוֹל, דּוֹמֶה לְיָם, הוֹלֵךְ/ וּמִתְאַסֵּף לִפְנֵי אַפְרָסִיָבּ.

נַמְתִּין עַד כָּל הַחַיִל הַכָּבֵד/ עִם לוֹחֲמָיו וְגִבּוֹרָיו יָבוֹא.

אָז נֶפֶשׁ לֹא נַשְׁאִיר עוֹד בְּאִירָן./ זוֹ הַתָּכְנִית הַנְּבוֹנָה וְדַי. [490]

אָמַר הוּמָן: "אַי, פַּהְלַוָן זָקֵן!/ אַל תְּעַנֶּה אֶת נַפְשְׁךָ לַשָּׁוְא.

צְבָאָם – פַּהְלַוָנִים וּפָרָשִׁים,/ נוֹשְׂאֵי פְּלָצוּר וְאָמָּנֵי הַחֶרֶב –

נָטְשׁוּ הָאֹהָלִים, הַמַּחֲנֶה / וְהַמָּקוֹם מִבְּלִי לָקַחַת מָה.

דַּע כִּי אֶת זֹאת עָשׂוּ מִתּוֹךְ חֻלְשָׁה,/ בְּבַת אַחַת פָּנוּ אֵלֵינוּ עֹרֶף.

אַל נְחַכֶּה עַד לְכֻסְרַוּ יַגִּיעוּ,/ וְהוּא יַזְעִיק צָבָא חָדָשׁ אֵלָיו. [495]

מִנִּי זָבֻּל רֻסְתַּם יָחוּשׁ לַקְּרָב,/ וּמְחִיר הַהַמְתָּנָה יִהְיֶה יָקָר.

עַתָּה הַזְּמַן לִתְקֹף אוֹתָם בְּכֹחַ,/ וְגַם בְּתַחְבּוּלוֹת וּבִכְשָׁפִים.

אִם אֶל נָכוֹן אֶת טוּס וְאֶת גּוּדַרְז,/ אֶת פִּילֵיהֶם, דִּגְלָם וְתֻפֵּיהֶם

לִתְפֹּשׂ נַצְלִיחַ וְנוֹבִיל בַּשֶּׁבִי – / מַה טַּעַם כִּי נֵשֵׁב וְנִתְמַהְמֵהַּ?"

עָנָה פִּירָן לֵאמֹר:"לִבְּךָ הָעֵר/ וְאוֹר הַנֶּפֶשׁ יַעַמְדוּ לָעַד. [500]

עֲשֵׂה כַּעֲצָתְךָ. אָכֵן טוֹבָה הִיא./ בְּחָכְמָתְךָ גָּבַהְתָּ מִשָּׁמַיִם."

הַמְפַקֵּד פִּירָן עִם צְבָא תּוּרָן/ יָצְאוּ לִרְדֹּף אַחַר הַנְּסוֹגִים.

רֵאשִׁית פָּנָה אֱלֵי לַהָּךּ לֵאמֹר:/"צֵא עִם מָאתַיִם פָּרָשִׁים מִיָּד;

אַל תְּפַתַּח אֶת חֲגוֹרְךָ לָנוּחַ/ עַד תְּגַלֶּה מְקוֹם הָאִירָנִים."

לַהָּךּ יָצָא עַל רַמָּכוֹ כְּרוּחַ,/ מִבְּלִי לַחְשֹׁב עַל לֶחֶם וְשֵׁנָה. [505]

אַחַר חֲצוֹת בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה/ הִשְׁגִּיחוּ בְּבוֹאוֹ צוֹפֵי אִירָן.

מִיָּד הֵרִימוּ קוֹל שָׁאוֹן בָּהָר./ כִּרְאוֹת לַהָּךּ כִּי אֵין מַה לְּחַכּוֹת,

הֵרִיץ סוּסוֹ בַּדֶּרֶךְ אֶל פִּירָן,/ לְהוֹדִיעוֹ מְקוֹם הָאִירָנִים:

“וּבְכֵן חוֹנִים הֵם עַל הַר הַמָוַן,/ סְגוּרָה הַדֶּרֶךְ, וַהֲרַת אָסוֹן.”

אָמַר פִּירָן אֶל הַגִּבּוֹר הוּמָן:/ "חוּשׁ וְהַפְעֵל מוֹשְׁכוֹת וְאַרְכּוֹפִים [510]

וְקַח אִתְּךָ צְבָא פָּרָשִׁים דַּיּוֹ,/ מֵאֲצִילִים וְנוֹדָעִים בִּשְׁמָם,

כִּי צְבָא אִירָן, דִּגְלָם וּמַצְבִּיאָם/ מָצְאוּ מִפְלָט בִּמְרוֹם הַהַמָוַן.

עָמָל נוֹסָף הַמִּלְחָמָה תּוֹבַעַת – / חֲשֹׁב עָלָיו וּמְצָא לוֹ אֲרוּכָה.

אִם בְּיָדְךָ לִתְפֹּשׂ אֶת נֵס כָּוֶה,/ תָּבִיא עַל מְשַׂנְאֵינוּ יוֹם שָׁחוֹר.

אִִם יֵשׁ לְאֵל יָדְךָ, כִּידוֹנֵיהֶם/ בְּחַרְבְּךָ רְעַץ, וּשְׁבֹר דִּגְלָם. [515]

הִנֵּה אֲנִי כְּרוּחַ בַּמִּדְבָּר/ בָּא אַחֲרֶיךָ, וְלֹא אֶתְמַהְמֵהַּ."

הוּמָן בָּחַר מִפָּרָשֵׁי תּוּרָן/ שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף נוֹשְׂאֵי מָגֵן וָשֶׁלַח,

וְכַאֲשֶׁר גִּלְּתָה חַמָּה פָּנֶיהָ,/ מָלֵא עוֹלָם מִמֶּנָּה אַהֲבָה,

הוֹפִיעַ מֵרָחוֹק אָבָק עוֹלֶה,/ וְהַסַּיָּר הִשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ:

“הִנֵּה צָבָא הִגִּיעַ מִתּוּרָן,/ וַאֲבָקוֹ עוֹלֶה עַד לֶעָבִים.” [520]

כִּשְׁמֹעַ טוּס, לָבַשׁ אֶת שִׁרְיוֹנוֹ,/ תָּקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת, הִכָּה בַּתֹּף,

וּפָרַשֵׁי אִירָן עָרְכוּ כֻּלָּם/ שׁוּרוֹתֵיהֶם לְמַרְגְּלוֹת הָהָר.

כִּרְאוֹת הוּמָן אֶת הַצָּבָא הָרַב,/ נוֹפֵף בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה, בָּרֹמַח,

רוֹתֵחַ וְסוֹעֵר כִּכְפִיר טוֹרֵף,/ וּבַמֶּרְכָּז דֶּגֶל כָּוֶה נוֹסֵס,

קָרָא אֶל טוּס וְאֶל גּוּדַרְז לֵאמֹר:/ "בְּפִילֵיכֶם וּבְתֻפֵּיכֶם בָּאתֶם [525]

אֶל מְדִינַת תּוּרָן לִדְרשׁ נָקָם,/ לִפְלשׁ בִּצְבָאֲכֶם אֶל אַדְמָתָהּ.

אוּלָם בְּרַחְתֶּם לָהָר כְּחַיַּת צַיִד,/ עֲיֵפָה יֶדְכֶם וּנְפוּצוֹתֶם לָרוּחַ.

הֲלֹא תֵּבוֹשׁוּ מֵאֲשֶׁר קָרְכֶם?/ הַאִם הָהָר מְקוֹם מְנוּחַתְכֶם?

מָחָר, כְּרוּם הַשֶּׁמֶשׁ מֵהָהָר,/ מְצוּדַתְכֶם אָשִׂים לְיָם וָמַיִם.

אוֹתְךָ מֵרוּם הָהָר אוֹרִיד לְמַטָּה,/ וּשְׁתֵּי יָדֶיךָ בִּפְלָצוּר אֶכְבֹּל, [530]

וְאֶל אַפְרָסִיָבּ אֶשְׁלָחֲךָ /בְּלִי אֹכֶל, בְּלִי שֵׁנָה וּבְלִי מָנוֹחַ.

אוֹ אָז תֵּדַע כִּי עָרְמָתְךָ מֵאֶפַע,/ כִּי עַל תַּחְבּוּלָתְךָ בָּכֹה תִּבְכֶּה."

רוֹכֵב גְּמַלִּים הֵרִיץ הוּמָן לִשְׁאֹל:/ "מַה טִּיב הַקְּרָב אֲשֶׁר עוֹד לְפָנֵינוּ?

שׁוֹנוֹת הָיוּ תָּכנִיּוֹתֵינוּ אָנוּ,/ וּכְבָר לִתְקֹף עָמַדְנוּ אֶת אוֹיְבֵנוּ,

אַךְ כָּל הָהָר מָלֵא צָבָא וָתֹף,/ וְאַחֲרֵי גּוּדַרְז וָטוּס – הַדֶּגֶל! [535]

אֲנִי תִּקְוָה כִּי כְהָאִיר הַיּוֹם,/ כְּהִגָּלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בָּרָקִיעַ,

אַתָּה עִם צְבָאֲךָ תִּהְיֶה אִתָּנוּ,/ וְהַמִּישׁוֹר תָּצִיף בְּלוֹחֲמֶיךָ."

כִּשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הָרָץ פִּירָן,/ סָעַר לִבּוֹ לְשֵׁמַע דְּבַר הוּמָן.

כְּרֶדֶת לַיְלָה, עֵת שֵׁנָה וָנוּחַ,/ הוֹצִיא צָבָא כַּיָּם וְאָץ כְּרוּחַ.

פּיראן הולך בעקבות האיראנים אל הר המאוון    🔗

בִּשְׁחוֹר הָרְעָלָה נָקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ,/ קָרְעָה הָאֶרֶג וְחָשְׂפָה פָּנֶיהָ. [540]

פִּירָן הִגִּיעַ אֶל הַהַמָוַן – / אֲבַק צְבָאוֹ כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ –

וְאֶל הוּמָן אָמַר: "שְׁמֹר מְקוֹמֶךָ,/ וְאַל תַּסִּיעַ צְבָאֲךָ זְמַן מָה,

כִּי קֹדֶם אֲשׂוֹחַח עִם מַצְבִּיאָם/ אֶשְׁאַל: “מַדּוּעַ נֵס כָּוֶה הֵנַפְתָּ?”

כִּי מִי סִפֵּר לוֹ עַל הַהַמָוַן?/ וְאִם הוּא שָׁם – מַה מְּבַקֵּשׁ הוּא בּוֹ?"

פִּירָן קָרַב אֶל מַחֲנֵה אִירָן,/ הָרֹאשׁ מָלֵא נָקָם, הַלֵּב – שִׂנְאָה, [545]

וְכֹה קָרָא: "טוּס הַמְהֻלָּל,/ אֲדוֹן פִּילֵי הַקְּרָב וְהַתֻּפִּים!

הִנֵּה עָבְרוּ חֲמֵשֶׁת חֳדָשִׁים/ מֵאָז קָרָאתָ מִלְחָמָה עָלֵינוּ.

צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז הָאֲצִילִים/ אֵין־רֹאשׁ מִתְגּוֹלְלִים פֹּה בַּשָּׂדֶה,

בְּעוֹד אַתָּה כְּמוֹ כִּבְשַׂת הָרִים/ אֲכוּל נָקָם בָּרַחְתָּ לֶהָרִים.

אוּלָם צְבָאֵנוּ לֹא יַרְפֶּה מִמֶּךָ,/ כִּכְלוֹת הַכֹּל תִּפֹּל עוֹד בְּרִשְׁתֵּנוּ." [550]

עָנָה לוֹ טוּס הַגֵּא וְכֹה אָמַר:/ "תִּעַבְתִּי אֶת כְּזָבֶיךָ וּשְׁקָרֶיךָ,

בְּרַחֲבֵי עוֹלָם נָקָם זָרַעְתָּ/ בֵּין הַגְּדוֹלִים לְמַעַן סִיָוֻשׁ.

הֲלֹא תֵבוֹשׁ בַּטִּיחַ הַתָּפֵל?/ לֹא תְּצוּדֵנִי בְּעָרְמַת דְּבָרֶיךָ.

אַל בָּעוֹלָם יִחְיֶה מַצְבִּיא כָּמוֹךָ/ בֵּין הַגְּדוֹלִים וּבֵין אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

אֶת סִיָוֻשׁ הָרַסְתָּ בִּשְׁבוּעָה,/ וְהָעוֹלָם רוֹקַנְתָּ מִדָּמוֹ. [555]

בְּאַשְׁמָתְךָ נִשְׁאַר הוּא בְּתוּרָן,/ וּבִגְלָלוֹ הַמִּלְחָמָה בָּאָרֶץ.

חֲבָל עַל שָׁהּ גָּדוֹל וּבַעַל־נֶפֶשׁ,/ אֲשֶׁר פָּנָיו שִׂמְּחוּ אֶת לֵב רוֹאָיו.

בְּדֶרֶךְ זוֹ, בְּשֶׁקֶר וּבְכָזָב,/ בְּלֵב אִישׁ רוּחַ לֹא תִּנְחַל כָּבוֹד.

בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב הַהוּא אֵין דֵּי מִרְעֶה,/ לָכֵן עָבַרְנוּ אֶל הַהַמָוַן.

שְׁמוּעוֹת הִגִּיעוּ כְּבָר אֶל שָׁהּ הָאָרֶץ,/ וְעִם גְּדוֹלָיו אָמְנָם יַגִּיעַ הֵנָּה. [560]

כְּבָר גִּבּוֹרֵי הַחַיִל נִקְבְּצוּ,/ כְּזָל בֶּן סָם וְגֵו הַפִּיל רֻסְתַּם.

וְכַאֲשֶׁר הַשָּׁהּ יַגְבִּיר כֹּחֵנוּ,/ לֹא תִּוָּתֵר בְּתוּר אֶבֶן עַל אֶבֶן.

עַתָּה, כִּי בָּאתָ, הִלָּחֵם כַּדָּת,/ אַל תַּחְבּוּלוֹת מִרְמָה וּמַאֲרָב."

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן, שָׁלַח צָבָא/ לִתְפֹּשׂ אֶת הַמַּעֲבָרִים בָּהָר.

מֵעֲבָרִים לְמַרְגְּלוֹת הָהָר/ הוֹצִיא גְּדוּדֵי צְבָאוֹ כְּמוֹ הָרִים. [565]

בְּאֵין מִרְעֶה לְבֶהֱמַת אִירָן,/ טִכֵּס פִּירָן עֵצָה וְתַחְבּוּלָה.

אָמַר הוּמָן אֶל מַצְבִּיאוֹ פִּירָן:/ "הָבָה נִתְפֹּשׂ אֶת מַרְגְּלוֹת הָהַר.

יִרְאוּ אֶת מְלַאכְתִּי וְלֹא יֹאבוּ/ לַחְגֹּר עוֹד לְנָקָם מָתְנַיִם."

עָנָה פִּירָן: "הָרוּחַ בְּפָנֵינוּ,/ וְאֵין לְהִלָּחֵם אֶל מוּל הָרוּחַ.

אוּלָם בְּאֵין לִצְבָא אִירָן מִרְעֶה,/ לֹא יֵאָחֵז בְּסֶלַע צֹר חָשׂוּף: [570]

יַכְבִּיד אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ צַו שָׂרוֹ,/ אֵשׁ הַנָּקָם בָּעַיִן תַּאֲפִיל,

יִפְרֹשׂ כַּפַּיִם לְבַקֵּשׁ מַחְסֶה/ וְרַחֲמִים, לֹא קְרָב וּמִלְחָמָה.

עֵת חֲרָטָה לָהֶם וַעֲנָוָה,/ לֹא הֵעָרְכוּת בְּרֶגֶל גַּאֲוָה."

האיראנים עורכים התקפת לילה    🔗

זְמָמָם הִגִּיעַ לְגוּדַרְז וּלְטוּס,/ אֲשֶׁר עָטַף לִבָּם בַּחֲרוֹנָם.

אָמַר גּוּדַרְז, אִישׁ הַשֵּׂיבָה, אֶל טוּס:/ "לֹא נִמָּנַע מִבּוֹא בִּקְרָב הַפַּעַם. [575]

שְׁלוֹשָׁה יְמֵי צֵידָה עִמָּנוּ עוֹד,/ וְאֵין עוֹד שְׁבִיל פָּתוּחַ לְפָנֵינוּ.

אֵין אֹהָלִים, אֵין לֶחֶם וּמִסְפּוֹא,/ וְהָרָעָב עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ.

עַתָּה, כַּאֲשֶׁר יַצְהִיבוּ פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,/ וְיִתְגַּלֶּה צְעִיף הַלַּיְלָה הָאָפֵל,

נִבְחַר־נָא פָּרָשִׁים אַמִּיצֵי־לֵב / וּמִמָּרוֹם נֵרֵד אֶל הַשָּׂדֶה,

וְנִשְׂתָּעֵר מִמַּאֲרָב בַּחשֶׁךְ,/ וְהַמַּזָּל אוּלַי יָאִיר פָּנָיו. [580]

אַחתַ מִשְׁתַּיִם: אוֹ נִפֹּל חָלָל,/ אוֹ כֶּתֶר גִּבּוֹרִים יִשְׂאוּ רָאשֵׁינוּ.

קֵץ הַקְּרָבוֹת וְתַכְלִיתָם הוּא זֶה:/ אֶחָד יִמְצָא עָפָר, שֵׁנִי – יְקָר."

כִּשְׁמֹעַ טוּס אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים/ הֵקִיצָה הַשִּׂנְאָה הַנּוֹשָׁנָה בּוֹ.

פָּנָה הַיּוֹם, יָרְדָה חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה,/ וְהָעוֹלָם קָדַר כַּזֶּפֶת הַשְּׁחוֹרָה.

אַחַר אַשְׁמֹרֶת לַיְלָה רִאשׁוֹנָה,/ כִּנְצֹר הָאֲנָשִׁים אֶת לְשׁוֹנָם, [585]

עָרַךְ טוּס אֶת צְבָאוֹ לַקְּרָב הַבָּא:/ קָרָא אֵלָיו אֶת גִּבּוֹרֵי הַחַיִל,

אֲגַף אֶחָד מָסַר לִידֵי בִּיזַ’ן,/ אֲגַף שֵׁנִי – לְשִׁידוּשׁ וְכַרָּד;

אֶת נֵס אִירָן נָתַן לְגֻסְתַּהַם,/ וְהוֹרָאוֹת אַחֲרוֹנוֹת – לַכֹּל.

טוּס בְּעַצְמוֹ, רֻהָּם וְגִיו וְעוֹד/ שָׂרִים אִתּוֹ, אַלּוֹתֵיהֶם הִכְתִּיפוּ,

וְצַעֲדָם הִרְחִיבוּ אֶל פִּירָן,/ הִשְׂתָּעֲרוּ כְּאֵשׁ עַל הַמֶּרְכָּז. [590]

כָּל הַשָּׂדֶה הָפַךְ מַהֵר יַם־דָּם,/ שַׁוְעָה גְּדוֹלָה עָלְתָה מֵהַצָּבָא.

דֶּגֶל פִּירָן נִשְׁבַּר לַחֲצָאִים,/ וְלֵב צְמֵאֵי הַקְּרָב נִמְלָא אֵימָה.

כִּשְׁמֹעַ אֶת הַצְּעָקָה הוּמָן/ עָלָה עַל גַּב שְׁחוֹרוֹ הָעֲרָבִי,

בָּא וְרָאָה הַהֲרוּגִים מָה רַבּוּ,/ מָה רַבּוּ הָעוֹרְקִים מֵהַמִּישׁוֹר,

וּמֵעֵינָיו פָּרְצוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת./ מִיָּד נָתַן קוֹלוֹ עַל הַצָּבָא [595]

וְכֹה אָמַר: "הֲלֹא הָיוּ שׁוֹמְרִים? /הַאֵין בָּכֶם עוֹד רוּחַ מִלְחָמָה?

מוּל אִישׁ מֵהֶם הֵן לָנוּ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת,/ בּוּשָׁה לְהֵרָדֵם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

שִׁלְפוּ הַחֲרָבוֹת וְהָאַלּוֹת,/ הַמָּגִנִּים עַל רָאשֵׁיכֶם הָרִימוּ!

כִּשְׁלֹף חַרְבּוֹ הַסַּהַר עַל הָהָר/ תִּפְסוּ אֶת הַדְּרָכִים מֵעֲבָרִים.

אַל אִישׁ מֵהֶם יִמְצָא מִפְלָט הַפַּעַם,/אִם הוּא לַקְּרָב וְאִם הוּא מִתְמַהְמֵהַּ." [600]

עָלְתָה תְּקִיעַת קַרְנוֹת הַמִּלְחָמָה,/ מִמְּקוֹמָם זִנְּקוּ הַלּוֹחֲמִים,

וְאֶת הַפָּרָשִׁים הָאִירָנִים/ מֵעֲבָרִים הִקִּיפוּ כִּלְבָאִים.

זִיקִים נִתְּזוּ מֵהַקְּסָדוֹת בַּחֶרֶב,/ תֹּאמַר: “מְטַר אַלּוֹת מֵהֶעָבִים.”

הַלַּיְלָה הָאָפֵל וְהָאָבָק/ הִסְתִּירוּ סַהַר וְהַכּוֹכָבִים.

מֵרֹב שִׁרְיוֹן תֹּאמַר: "חוֹמַת בַּרְזֶל!/ הָעֲלָטָה תֹּאמַר: “יָם זֶפֶת!” [605]

הוּמָן עָצַר אֶת אֲנָשָׁיו לֵאמֹר:/ "דַּיְּכֶם! אַל תַּהַרְגוּ עוֹד בַּקְּצִינִים

אוֹתָם חַיִּים הָבִיאוּ, כִּשְׁבוּיִים,/ וְלֹא פְּגוּעִים בַּחֶרֶב וּבַחֵץ."

כָּךְ הַצָּבָא קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:/ "אֶת יְדֵיכֶם הַנִּיחוּ בִּכְלָבִים.

אִם יָד תָּשִׂימוּ בְּכִידוֹן וָרֹמַח,/ תַּכְתִּירוּ דָּם בְּרֹאשׁ מַצְבִּיאֵיכֶם."

אָמַר אָז טוּס אֶל גִּיו וְאֶל רֻהָּם:/"חַיֵּינוּ פֹּה הֵם אַךְ מַהֲתַלָּה, [610]

וְאִם בּוֹרֵא רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם/ מֵהַמֵּצַר הַזֶּה לֹא יַצִּילֵנוּ,

בְּכַנְפֵי נְשָׁרִים תְּלוּיִים חַיֵּינוּ,/ אוֹ בְּחַסְדֵי גַּלֵּי הַיָּם לְמַטָּה."

שְׁלָשְׁתָּם בְּבַת אַחַת כַּאֲרָיוֹת/ זִנְּקוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם לַקְּרָב,

עָלָה קוֹל תֹּף בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי,/ צְלִילֵי פַּעֲמוֹנִים וַחֲלִילִים.

מִכִּידוֹנִים לָרֹב אֵין הָרוֹכְבִים/ רוֹאִים אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת וְהַסּוּסִים. [615]

הוּמָן קָרָא בְּקוֹל: "לָכֶם פֹּה לֹא/ מָקוֹם לִקְרָב, אוֹ דֶּרֶךְ לִנְסִיגָה.

רַק מַזַּלְכֶם הָרָע מֵאִיץ בָּכֶם,/ עַד כִּי יָשִׁיב גְּמוּלְכֶם בְּרָאשֵׁיכֶם."

שְׁלשֶׁת הַגִּבּוֹרִים וּמְעַט צָבָא / עוֹד נִשְׁאֲרוּ בִּשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה.

רֻסְתַּם בֶּן זָל עָלָה בְּמַחְשַׁבְתָּם,/ אֲשֶׁר בְּכָל מָקוֹם גִּלָּה כֹּחוֹ,

בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו, שִׁידוּשׁ וְגֻסְתַּהַם,/ גּדוֹלֵי הַלּוֹחֲמִים וְהַקְּטַנִּים [620]

אָמְרוּ: "אֶחָד בִּלְבַד מִצְּבָא אִירָן/ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִשּׁוֹאָה.

לְכָאן הֵן לֹא לְשֵׁם הַקְּרָב הִגַּעְנוּ,/ פְּתָאִים לְלֹעַ הַתַּנִּין נִכְנַסְנוּ.

אוֹיָה לְכֵס הַשָּׁהּ וּלְשַׁעֲרוֹ,/ כִּי עוֹד מְעַט יַקִּיפוּ וְיִשְׁבּוּנוּ.

רֻסְתַּם וְזָל יַרְגִּיעוּ בְּזָבֻּל / וּמְכוֹרָתֵנוּ לְשַׁמָּה תִּהְיֶה."

מַשַּׁק אַלּוֹת וְקוֹל תֻּפִּים הִגִּיעוּ/ לִצְבָא אִירָן, וְגִיו וְטוּס לֹא שָׁבוּ. [625]

אָמְרוּ שִׁידוּשׁ וְגֻסְתַּהַם הַלַּיִשׁ:/“טוּס מִתְמַהְמֵהַּ שָׁם יוֹתֵר מִדַּי.”

וְגֻרָזֶה הֵעִיר בִּפְנֵי בִּיזַ’ן:/ “מְלֶאכֶת מַצְבִּיאֵנוּ מְמֻשֶּׁכֶת.”

מֵהַמִּישׁוֹר בָּא רַעַם הַתֻּפִּים,/ כְּזֶפֶת – הָאֲוִיר, הָבְנֶה – הָאָרֶץ.

הַלּוֹחֲמִים הָלְכוּ לִקְרַאת קוֹל טוּס,/ דָּם בִּנְחָלִים הֵצִיף אֶת הַמִּגְרָשׁ.

כְּהַגִּיעָם אֶל שְׁלשֶׁת הַשָּׂרִים/ שָׁלְפוּ אַלּוֹתֵיהֶם כִּבְדוֹת הָרֹאשׁ. [630]

טוּס, כִּרְאוֹתוֹ כִּי בָּאָה הָעֶזְרָה,/ הֵרִיעַ מִשִּׂמְחָה כְּתֹף רוֹעֵם.

הִרְפָּה מוֹשְׁכוֹת, הִכְבִּיד הָאַרְכּוֹפִים,/ הָבֵן הֵבִין כִּי מַזָּלוֹ נֵעוֹר.

רֻהָּם וָגִיו כַּאֲרָיוֹת נִלְחָמוּ,/ מְחֻזָּקִים בְּקוֹל בִּיזַ’ן הַגֵּא,

הֵם נִלְחֲמוּ עַד הִבָּקַע הַשַּׁחַר,/ עַד זְרֹחַ שֶׁמֶשׁ אוֹר עַל הֶהָרִים.

אָז הֶחֱזִירוּ אֶת הַלּוֹחֲמִים/ וְשָׁבוּ אֶל הָהָר וְלִסְלָעָיו. [635]

אֶל גִּבּוֹרָיו אָמַר מַצְבִּיא אִירָן:/ "מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ עַד לְקוֹל הַתֹּּף

תִּרְחַק עַיִן רָעָה מֵאֲצִילֵינוּ,/ וּמִי יִתֵּן יִתַּם הַקְּרָב בְּיַיִן.

עַל אֹמֶץ לוֹחֲמִים, אֲשֶׁר בָּכֶם/ רָאִיתִי, לֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם.

רֵאשִׁית אֶשָּׂא כַּפַּיִם לְיַזְדָּן,/ כִּי יִשְׁמְרֵנוּ מֵעַיִן רָעָה;

מְנוּסֵנוּ הוּא בְּעֵת צָרָה;/ עַד מְהֵרָה יוֹצִיאֲכֶם מִזֶּה. [640]

אֲנִי בּוֹטֵחַ בּוֹ, כִּי בְּעֶזְרֵנוּ/ יָבִיא צָבָא מַהֵר כְּמוֹ עָשָׁן.

הָרָץ עַל הַגָּמָל מְהִיר הָרֶגֶל,/ אֲשֶׁר יָצָא מִמֶּנִּי אֶל הַשָּׁהּ,

וּבְאַמְתַּחְתּוֹ אִגֶּרֶת מֵעִמִּי,/ הֵפִיחָה בְּלִבּוֹ אֵשׁ הֶעָבָר,

וּלְעֶזְרָתֵנוּ תַּהַמְתַּן יָבוֹא /עִם חֶבֶל אֲרָיוֹת מְהֻלָּלִים.

בְּנִצָּחוֹן נָשׁוּב שְׂבֵעֵי רָצוֹן,/מִשְׁתּוֹקְקִים לִרְאוֹת אֶת כַּי־כֻסְרַוּ. [645]

לַמֶּלֶךְ הַדָּגוּל אָז נְסַפֵּר/הַמַּעֲשִׂים כְּפִי אֲשֶׁר קָרוּ,

וְכָל אִישׁ מֵאִתָּנוּ יְקַבֵּל/ כְּיַד הַמֶּלֶךְ הַטּוֹבָה עָלָיו."

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת פָּנוּ לָאֹהָלִים;/ שְׂבֵעֵי עָמָל נָשְׁמוּ שׁוּב לִרְוָחָה.

מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת אֶל הַמִּישׁוֹר/ יָצְאוּ הַסַּיָּרִים הָאַמִּיצִים.

כְּבוֹא הוּמָן לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה,/ שְׁבִיל לֹא מָצָא פָּנוּי מֵהֲרוּגִים, [650]

וְאֶל פִּירָן אָמַר:"נִסּוֹג הַיּוֹם,/ הַקְּרָב אֲשֶׁר נִטַּשׁ – לֹא לְרוּחֵנוּ.

אַךְ כַּאֲשֶׁר יָנוּחוּ לוֹחֲמֵינוּ, /הַפָּרָשִׁים הָרְאוּיִים לְשֶׁבַח,

קְרָב אֶעֱרֹךְ אֲשֶׁר חַמָּה וָסַהַר/ כָּמוֹהוּ לֹא רָאוּ מִימוֹת עוֹלָם."

אָמְרוּ וְנִפְרְדוּ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ,/ וְכָל אֶחָד הֶגְיוֹן לִבּוֹ עִמּוֹ.

כי־כוּסרַוּ שומע על מצב צבאו    🔗

הַחֲדָשׁוֹת הִגִּיעוּ אֶל כֻסְרַוּ:/ "נָחַל הַפַּעַם נִצָּחוֹן פִּירָן, [655]

וְטוּס נָסוֹג לְהַמָוַן הָהָר./ הַרְבֵּה קְצִינֵי צָבָא אָבְדוּ בַּקְּרָב.

שַׁעַר אַרְמוֹן גּוּדַרְז, יְלִיד כַּשְׁוָד, /רוֹקַן מִגִּבּוֹרִים וּבְנֵי חוֹרִים.

כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם מְבַכִּים מוֹתָם,/ וְהַוְּרָדִים קְמֵלִים בָּעֲרוּגוֹת.

כָּל הָעוֹלָם מָלֵא אָבָק וָדָם,/ מַזַּל מַצְבִּיאֲךָ – עָפָר וָאֵפֶר."

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כֻסְרַוּ הַמְהֻלָּל/ אֶת הַבְּשׂוֹרָה, נֶהְפַּךְ עָלָיו לִבּוֹ. [660]

צִוָּה מִיָּד אֶת תַּהַמְתַּן בֶּן זָל/ לָבוֹא עִם לוֹחֲמָיו הַנּוֹדָעִים.

מַצְבִּיא הָאַלּוּפִים פָּתַח אֶת פִּיו,/ תֵּאֵר אֶת מַהֲלַךְ הַמִּלְחָמָה,

וְאֶל רֻסְתַּם אָמַר: "גִּבּוֹר דָּגוּל!/ אֲנִי יָרֵא פֶּן מַמְלַכְתֵּנוּ זוֹ,

הָעַתִּיקָה, תִּמּוֹט וְתֵהָרֵס./ לָכֵן רוּחִי הִתְפָּעֲמָה מְאֹד. [665]

אַתָּה תּוֹמֵךְ הַכֶּתֶר וְהַכֵּס,/ מַזַּל הַשָּׁהּ מֵאִיר בְּזָהָרְךָ.

לֵב הָרָקִיעַ עַל חֹד חַרְבְּךָ,/ תַּחַת רַגְלֶיךָ אֶרֶץ, זְמַן וָשַׁחַק.

אַתָּה עָקַרְתָּ מֹחַ דִּיו־סַפִּיד,/ תִּקְוַת דּוֹרֵנוּ – בְּאַהֲבָתְךָ.⁶⁴

הָאֲדָמָה – שִׁפְחַת אֲבַק סוּסְךָ,/ וּלְךָ הַזְּמַן כְּאֵם שׁוֹחֶרֶת טוֹב.

בְּחַרְבְּךָ נִדְלֶקֶת הַחַמָּה, /וְנֹגַהּ נֶחֱרָד מֵאַלָּתְךָ. [670]

חִצֶּיךָ הַשְּׁנוּנִים מַלְאִים כְּפִירִים,/ כְּבוֹא יוֹמָם הַמַּר בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

מֵאָז חָבַשְׁתָּ בִּגְבוּרָה קַסְדָּה/ אִישׁ לֹא הֵהִין לִפְגֹּעַ בְּאִירָן.

אַתָּה, גּוּדַרְז וְטוּס וְגִיו, וְעוֹד/ שָׂרִים וְלוֹחֲמִים מֵאֶרֶץ זוֹ,

בְּלֵב דַּוַּי וּבְדֶמַע בָּעֵינַיִם,/ עָרְקוּ מִפְּנֵי כְּפִירֵי אַפְרָסִיָבּ.

הַרְבֵּה מִבֵּין צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז/ נָפְלוּ בַּקְּרָב וּמִשְׁכָּבָם עָפָר. [675]

אֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ חַיֵּיהֶם/ חוֹנִים שְׁבוּרֵי לֵב עַל הַהַמָוַן.

אֶת עֵינֵיהֶם נוֹשְׂאִים אֶל הַשָּׁמַיִם,/ אֶל מְחוֹלֵל הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם,

כִּי הֵנָּה בּוֹא יָבוֹא רֻסְתַּם גֵּו פִּיל/ בְּכֹחַ אֱלֹהִים וּבְמִצְוָתוֹ.

בַּלַּיְלָה, כְּקָרְאִי אֶת הָאִגֶּרֶת,/ הַרְבֵּה דִּמְעוֹת דָּם עַל פָּנַי הִגַּרְתִּי.

שְׁלוֹשָׁה יָמִים שָׁמַרְתִּי לְשׁוֹנִי,/ וְרַק לִפְנֵי יַזְדָּן לִבִּי גִּלִּיתִי. [680]

עַתָּה הִגִּיעוּ מַיִם עַד הַנֶּפֶשׁ /וְאָנֹכִי דּוֹאֵג לְגוֹרָלֵנוּ.

אַתָּה תִּקְוַת צְבָאֵנוּ וּמְפַקְּדוֹ – /הֱיֵה בָּרִיא תָּמִיד, תָּאִיר נַפְשֶׁךָ;

יִפְרַח רֹאשְׁךָ, לִבְּךָ יִשְׂמַח תָּמִיד,/ וְהִנָּצֵל מֵחֵץ וּמִכִּידוֹן.

בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי כָּל אֲשֶׁר אָבִיתָ,/ סוּסִים וְנֶשֶׁק, כֶּסֶף אוֹ צָבָא.

לֵךְ בְּעֵצָה טוֹבָה וּבְלֵב שָׂמֵחַ,/ כִּי לֹא קְטַנָּה הַמַּטָּלָה עָלֶיךָ." [685]

עָנָה רֻסְתַּם וְכֹה אָמַר לַשָּׁהּ:/ "אַל בִּלְעָדֶיךָ כֶּתֶר וְחוֹתָם,

כִּי בְּקוֹמָה, בְּזֹהַר וּבְחָכְמָה,/ כָּמוֹךָ מֶלֶךְ אֵין זוֹכְרִים שָׁמַיִם,

הֲלֹא שָׁמַעְתָּ, כִּי מֵאָז קֻבָּד/ שָׂם עַל רֹאשׁוֹ אֶת כֶּתֶר הַכַּיִים,

קָשַׁרְתִּי אֶת מָתְנַי לִשְׁלוֹם אִירָן/ וְלֹא יָדַעְתִּי יוֹם אֶחָד מָנוֹחַ.

חֶלְקִי מִדְבָּר וַאֲפֵלָה, פִּילִים,/ כְּפִירִים, כְּשָׁפִים וּדְרָקוֹנִים עַזִּים. [690]

שָׂרֵי מָזַנְדַּרָן וּצְבָא תּוּרָן,/ עֲלֶטֶת לַיְלָה וְאַלּוֹת כְּבֵדוֹת,

גַּם דֶּרֶךְ רְחוֹקָה וְצִמָּאוֹן;/ בִּכַּרְתִּי יֶגַע נוֹד עַל רֹגַע בַּיִת.

הַרְבֵּה עָמָל וַאֲסוֹנוֹת רָאִיתִי,/ וְלֹא בִּקַּשְׁתִּי לִי יְמֵי שִׂמְחָה.

אַתָּה הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי עַבְדֶּךָ,/ אָזַרְתִּי אֶת מָתְנַי לִפְקֻדּוֹתֶיךָ.

אֲשֶׁר לַהֲרוּגִים, אַל תִּתְיַסֵּר./ יַצְהִיבוּ פְּנֵי כָּל הַחוֹרְשִׁים רָעָה! [695]

אֵלֵךְ אֶל הַמַּצְבִּיא עָרוּךְ לַקְּרָב,/ אֶחְגֹּר מָתְנַי לִנְקֹם אֶת בְּנֵי עַמֵּנוּ.

כְּבֵדִי פָּצוּעַ לִילִידֵי גּוּדַרְז,/ קָשַׁרְתִּי שַׂק לַחֲלָצַי בָּאֵבֶל."

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כֻסְרַוּ קוֹלוֹ הָרָם/ פָּרְצוּ מִשְׁתֵּי עֵינָיו זִרְמֵי דְּמָעוֹת.

אָמַר: "לִי בִּלְעָדֶיךָ לְמוֹתָר/ חַיִּים, הָדָר, כִּסֵּא כַּיִים וָכֶתֶר.

יִהְיוּ שָׁמַיִם בַּעֲנִיבָתְךָ,/ צַוְּארֵי הַשַּׁלִּיטִים – בֶּאֱסוּרֶיךָ." [700]

לַדִּינָרִים, כְּתָרִים וְאַבְנֵי־חֵן, /לַקּוֹבָעִים, קְשָׁתוֹת וְאַבְנֵטִים

הֵבִיא גִּזְבָּר הַשָּׁהּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ,/ הוּא גַּם הִתִּיר שַׂקֵּי אֲדַרְכּוֹנִים,

וְשָׁהּ אִירָן שָׂמָם לִפְנֵי רֻסְתַּם/ וְכֹה אָמַר: "גִּבּוֹר וּמְהֻלָּל!

אַתָּה עִם לוֹחֲמֶיךָ מִזָּבֻּל/ וְגִבּוֹרֵי־הַחַיִל מִכָּבֻּל,

שְׂאוּ אֶת רַגְלֵיכֶם כְּרוּחַ סַעַר,/ אַל תֵּעָצְרוּ בַּדֶּרֶךְ לַחֲנוֹת. [705]

מֵאָמָּנֵי הַחֶרֶב בִּצְבָאֵנוּ/ בָּחְרָה אַלְפַּיִם, שְׁלשֶׁת אֲלָפִים,

לְפַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס הַקְצֵה/ צָבָא, יֵלֵךְ בְּרֹאשׁ לִדְרשׁ נָקָם."

רֻסְתַּם שָׁחָה אַפַּיִם וְאָמַר:/"מוֹשְׁכוֹת וְאַרְכּוֹפִים – רֵעַי.

אָאִיץ בַּאֲנָשַׁי כִּפְקֻדָּתְךָ,/ לֹא נַחֲנֶה וְלֹא נִשְׁכַּב לִישֹׁן."

צִוָּה לָתֵת לַלּוֹחֲמִים שְׂכָרָם,/ וְאֶת צְבָאוֹ עָרַךְ לַמִּלְחָמָה. [710]

אֶל פַרִיבֻּרְז אָמַר:"עִם שַׁחַר צֵא/ וּנְחֵה אֶת הֶחָלוּץ בְּרֹאשׁ הַטּוּר,

וְאַל תִּישַׁן בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה,/ עַד בּוֹאֲךָ אֶל טוּס מַצְבִּיאֲךָ.

כְּבוֹאֲךָ אֱמֹר: "אַל תֵּחָפֵז!/ עָרְמָה וּזְמַן נְקֹט וְאַל כִּסְלָה.

כְּרוּחַ סַעַר בְּשָׂדֶה פָּתוּחַ/ אָבוֹאָה גַּם אֲנִי, לֹא אֶתְמַהְמֵהַּ.

בְּהֵעָדְרִי גֻּרְגִּין לִמּוּד הַקְּרָב/ יִהְיֶה לְיוֹעַצְךָ בְּטוֹב וּבְרָע." [715]

פריבּוּרז מבקש לשאת לאשה את פרנגיס, אם כוּסרַוּ    🔗

שָׂח פַרִיבֻּרְז: "גִּבּוֹר מַכְתִּיר רָאשִׁים, / אֲדוֹן רַכְשׁ, הָאַלָּה וְהַשִּׁרְיוֹן!

מִשְׁאֶלֶת לֵב נִסְתֶּרֶת עִמָּדִי,/ לֹא אֲגַלֶּנָּה, זוּלָתִי לְךָ,

אֲשֶׁר לְךָ בִּלְבַד, שַׁלִּיט הָאָרֶץ,/ יָאִים טַבַּעַת, כֶּתֶר וְחוֹתָם.

אַתָּה גַּב הַצָּבָא וּמִשְׂגַּבּוֹ,/ וְנִדְגְּלוּ בְּךָ קוֹבְעֵי שׁוֹעֵינוּ.

דַּע, אִישׁ מוֹפֵת, תִּפְאֶרֶת כָּל אִירָן – /מִי יִתֵּן וִיבָרֶכְךָ יַזְדָּן! [720]

כִּי אָח אֲנִי לְסִיָוֻשׁ הַכַּי,/ וּמֵאוֹתוֹ הַשֹּׁרֶשׁ וְהַגֶּזַע.

זוֹ אֵשֶׁת סִיָוֻשׁ, אַלְמְנָתוֹ, /לִי מַתְאִימָה מְאֹד, גִּבּוֹר דָּגוּל.

הָבֵא הַצָּעָתִי בִּפְנֵי הַשָּׁהּ,/ וּבְמַעַשְׂךָ תָּשִׂים עָלַי הַכֶּתֶר."

עָנָה רֻסְתַּם:“אֲנִי לִפְקֻדָּתְךָ,/ וְכַאֲשֶׁר אָבִיתָ אֲבִיאֶנָּה.”

הָלַךְ גִּבּוֹר־הַחַיִל אֶל הַשָּׁהּ/ וְכֹה אָמַר: "אַי, מֶלֶךְ מְהֻלָּל! [725]

לִי מִשְׁאָלָה, אִם תְּמַלְּאֶנָּה,שָׁהּ,/ אָרִים רֹאשִׁי מֵעַל גַּלְגַּל יָרֵחַ.

אוֹתָהּ אַגִּיד, אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב,/ כִּי בְּעֵינֵי יַזְדָּן תִּישַׁר מְאֹד.

אַתָּה נוֹהֵג בְּאַהֲבָה וּבְצֶדֶק,/ וּשְׁתֵּי פָּנִים לְךָ כְּלַשָּׁמַיִם.

שִׂים לֵב, כִּי פַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס,/ אָצִיל כָּמוֹהוּ אֵין בֵּין נְסִיכִים.

הוּא הַדָּבָר בְּכִשְׁרוֹנוֹת וּבְשֵׂכֶל – / רוֹאֶה אֵינֶנִּי אִישׁ אַחֵר שָׁוֶה לוֹ. [730]

לוֹ מִשְׁאָלָה אַחַת מֵאֵת הַשָּׁהּ,/ וְהוּא: מְקוֹם אָבִיךָ סִיָוֻשׁ.

וְכַאֲשֶׁר יַחְגֹּר אֶת חֲלָצָיו/ לִנְקֹם אֶת דַּם אָחִיו מֵהַתֻּרְכִּים,

תִּשְׁמֹר אֶת אַרְמוֹנוֹ וְאוֹצָרוֹ / אַחַת הַמַּכִּירָה דַּאֲגוֹתָיו,

אַךְ בַּת אַפְרָסִיָבּ, וְלֹא אַחֶרֶת,/ יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם כְּשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ."

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כֻסְרַוּ אֶת הַדְּבָרִים/ מִפִּי חֲכַם הַלֵּב, שׁוֹחֵר הַשֵּׁם, [735]

נָתַן אֶת הָאִשּׁוּר לַמַּעֲשֶׂה,/ וְאֶל רֻסְתַּם אָמַר: "אִישׁ מְהֻלָּל!

כָּל הַמַּעְלִים אָזְנוֹ מֵעֲצָתְךָ,/ הַזְּמַן הָרָץ דּוֹרְכֵהוּ בְּרַגְלָיו.

מֵאֲמָרֶיךָ רַק טוֹבוֹת תִּצְמַחְנָה,/ וּמִי יִתֵּן יַזְהִירוּ כָּל שְׁנוֹתֶיךָ.

אֲשֶׁר לַמִּשְׁאָלָה, כֹּחִי לֹא רַב,/ נְאוּם כָּזֶה עָלֶיהָ לֹא יִפְעַל.

אוּלָם, אִם אַךְ תַּקְשִׁיב, אֶפְנֶה אֵלֶיהָ/ בַּעֲצוֹתַי הַתּוֹאֲמוֹת לַשֵּׂכֶל." [740]

הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם אֶל יְפַת הַתֹּאַר,/ כֻסְרַוּ שׁוֹחֵר הַטּוֹב וְתַהַמְתַּן,

וְכֹה אָמַר הַשָּׁהּ אֶל הוֹרָתוֹ:/ "אַי, יָד וָזֵכֶר לְאָבִי בָּאָרֶץ,

מַחְסִי וּמְנוּסָתִי בְּטוֹב וּבְרַע!/ אַתְּ הַמַּלְכָּה וְאָנֹכִי מִשְׁנֵךְ.

גּוֹרַל צְבָאֵנוּ לֹא נִסְתָּר מִמֵּךְ,/ אַף לֹא הַמַּאֲמָץ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב:

הַרְבֵּה גְּדוֹלִים מִלּוֹחֲמֵי אִירָן/ מָסְרוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּמִּלְחָמָה. [745]

אֲנִי עוֹמֵד לִשְׁלֹחַ עוֹד צָבָא,/ וּמַצְבִּיאוֹ יִהְיֶה רֻסְתַּם בֶּן זָל.

הוּא גַּם יִהְיֶה מִשְׂגַּב הַלּוֹחֲמִים,/ וּפַרִיבֻּרְז יוֹבִיל אֶת הֶחָלוּץ.

הִנֵּה רֻסְתַּם בֶּן זָל בָּא וְהִצִּיעַ,/ כִּי לְאִשָּׁה תִּהְיִי לְפַרִיבֻּרְז.

אֵיךְ אַתְּ רוֹאָה זֹאת? מַה הִיא תְּשׁוּבָתֵךְ?/ מְנָת חֶלְקֵךְ תִּהְיֶה גְּדֻלָּה וָאשֶׁר."

כִּשְׁמֹעַ פַרַנְגִּיס אֶת הַדְּבָרִים,/ עָלוּ עַל לְבָבָהּ יָמִים עָבָרוּ, [750]

הַחֲבוּאִים קִרְבָּהּ בִּכְאֵב וּבְכַעַס,/ וּבִדְמָעוֹת חַמּוֹת אָמְרָה לִבְנָהּ:

"אֵינִי רוֹצָה לָרִיב עִם תַּהַמְתַּן,/ אַחֶרֶת לֹא הָיָה זֶה מְקֻבָּל עָלַי.

כִּרְצוֹת רֻסְתַּם דָּבָר, רַק הַשָּׁמַיִם/ לִדְחוֹת יָהִינוּ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ."

אֶל אֵם הַשָּׁהּ אָמַר אָז גֵּו־הַפִּיל,/ גִּבּוֹר־הַחַיִל: "גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים,

הַטְּהוֹרָה בַּנֶּפֶשׁ וּבַגּוּף!/ יֹאבְדוּ כָּל מְשַׂנְאַיִךְ בָּעוֹלָם. [755]

אוּלַי תֵּאוֹתִי אֶת דַּעְתִּי לִשְׁמֹעַ?/ אִשָּׁה בְּלִי בַּעַל לֹא תֵּדַע שָׁלֵו.

כָּל בַּחוּרָה לִבָּהּ יוֹצֵא לְעֶלֶם,/ וְעַל אַחַת כַּמָּה אִם בֶּן כַּיִים הוּא.

אֵין גֶּבֶר מִשְׁתּוֹקֵק אֶל הָאִשָּׁה/ כְּהִשְׁתּוֹקֵק אִשָּׁה אֶל בֶּן זוּגָהּ.

בֶּן כַּי־כָּוֻס הוּא בֶּן מַזָּל מַצְלִיחַ,/ מֵאִיר הַכֵּס, יָאֶה לַעֲטָרָה.

לְסִיָוֻשׁ אָחִיו דּוֹמֶה בְּאֹפִי,/ מִזֶּה הַגֶּזַע וּמִזֶּה הַזֶּרַע. [760]

מַרְבִּית אִירָן הִיא תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ,/ אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת וּמִדְבָּר לוֹ הֵם.

בִּרְשׁוּת הַמֶּלֶךְ וּבַעֲצָתוֹ/ אֲנִי מַמְלִיץ כִּי תִּנָּשְׂאִי לָאִישׁ.

אַךְ מָה אוֹמֶרֶת אַתְּ? עוֹנָה אָמֵן?/ הַאִם לִהְיוֹת אִישֵׁךְ נִרְאֶה הוּא לָךְ?

טוֹב כִּי תַּטִּי אָזְנַיִם לִדְבָרַי,/ וְלַעֲצַת הַשַּׁהְרְיָר תַּקְשִׁיבִי."

מְלֶכֶת הַנָּשִׁים צִפְּתָה בְּצַעַר/ וְלֹא פָּצְתָה אֶת פִּיהָ בִּתְשׁוּבָה. [765]

הִיא נֶאֶנְחָה אַנְחוֹת קָרָה תְּכוּפוֹת,/ וּבוֹשָׁה לַעֲנוֹת בִּפְנֵי הַבֵּן.

בַּסּוֹף פָּנְתָה לְגֵו־הַפִּיל וְשָׂחָה:/ "אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת דָּגוּל, מַצְבִּיא הָעָם!

אַף כִּי כָּמוֹהוּ אֵין עוֹד בְּאִירָן,/ הוּא לֹא יָכוֹל לָרֶשֶׁת אֶת אָחִיו.

אֶפֶס אַחַר הַשְׁמִיעֲךָ דְּבָרְךָ,/ אֹמַר כִּי לְשׁוֹנִי בַּאֲזִקִּים.

מַה מְּצַוֶּה עַתָּה הַשַּׁהְרְיָר?/ לְמִצְוָתוֹ תָּמִיד אֶחְגֹּר מָתְנַיִם." [770]

הִנֵּה כִּי כֵן רָצְתָה הַהַצָּעָה/ בְּהַסְמִיקָהּ כְּוֶרֶד בָּאָבִיב.

רֻסְתַּם, מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד,/ זֵרֵז אֶת טֶכֶס נִשּׂוּאֵי הַזּוּג.

קָרָא מוּבַּד נִכְבָּד לַמְּאֹרָע / וְנִכְתְּבָה הַתְּעוּדָה כַּדָּת.

לֹא נָח רֻסְתַּם, מַצְבִּיא אִירָן,/ עַד לֹא נִשׂאָה לְפַרִיבֻּרְז כַּחֹק,

וְכֹה הָיָה זֶה לְחוֹתֵן הַשָּׁהּ./ תּוֹדוֹת לְכַּי־כֻסְרַוּ וּלְתַהַמְתַּן. [775]

מַעֲמָדוֹ וְרוּם עֶרְכּוֹ עָלוּ,/ וּבְכֵן הֵכִינוּ לוֹ שִׂמְלָה וָכֶתֶר.

שְׁלוֹשָׁה יָמִים אָרְכוּ הַהֲכָנוֹת/ וּבָרְבִיעִי, כְּתֹם הַמְּלָאכָה,

יָצָא רֻסְתַּם בֶּן זָל, מַצְבִּיא אִירָן,/ עִם גִּבּוֹרָיו הַנּוֹעָזִים לַקְּרָב.

רָכַב בְּרֹאשׁ הַחַיִל פַרִיבֻּרְז,/ זוֹרֵחַ כְּכוֹכָב בְּרוּם שָׁמַיִם.

וְכַאֲשֶׁר גִּלְּתָה חַמָּה פָּנֶיָה,/ יָפָה כֶּאֱלִילַת הָאַהֲבָה, [780]

עָלְתָה תְּקִיעַת קְרָנוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת,/ וְתַהַמְתַּן הִסִּיעַ אֶת צְבָאוֹ.

שָׁהּ הָעוֹלָם חָרַד לְלוֹחֲמָיו,/ לִוָּה אֶת הַמַּצְבִּיא שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת.

רֻסְתַּם יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא שָׁבַת,/ כָּל שְׁתַּיִם חֲנִיּוֹת עָשָׂה אַחַת.

טוּס רואה את סיאווּש בחלום    🔗

בַּלַּיְלָה טוּס, קָרוֹב לִשְׁעַת הַתֹּף,/ בְּלֵב דּוֹאֵג וְסַר, נִרְדַּם סוֹף סוֹף,

וּבַחֲלוֹם רוּחוֹ הַמְּאִירָה/ רָאָה הִלָּה עוֹלָה מִתּוֹךְ הַמַּיִם, [785]

וּבַהִלָּה נִשָּׂא כִּסֵּא מִשֵּׁן,/ עָלָיו בְּכֶתֶר סִיָוֻשׁ יוֹשֵׁב.

עַל הַשְּׂפָתַיִם צְחוֹק, בְּנֹעַם קוֹל/ וּבְאוֹר פָּנִים כַּשֶּׁמֶשׁ שָׂח אֶל טוּס:

"אַל עוֹד תַּסִּיעַ צְבָאֲךָ מִפֹּה/ כִּי מֵהַקְּרָב תֵּצְאוּ בְּיַד רָמָה.

אַל בֶּכֶה עַל צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז,/ כִּי בָּעוֹלָם הַבָּא גַּן שׁוֹשַׁנִּים,

וּבְתוֹךְ הַגָּן, לְרֵיחַ הַפְּרָחִים,/ נִשְׁתֶּה שֵׁכָר וְיַיִן עַד עוֹלָם." [790]

טוּס מִשְּׁנָתוֹ הֵקִיץ בְּלֵב שָׂמֵחַ,/ קֹרָא לוֹ דְּרוֹר מִדְּאָגָה וָצַעַר.

אָמַר טוּס אֶל גּוּדַרְז: "מַצְבִּיא דָּגוּל!/ רָאִיתִי בְּנַפְשִׁי הַמְּאִירָה,

כִּי תַּהַמְתַּן כְּרוּחַ סְעָרָה/ יָבוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ מְהֵרָה."

מִיָּד צִוָּה לִתְקֹעַ בַּקְּרָנוֹת/ וְהַצָּבָא קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ.

הָאִירָנִים חָגְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם,/ וְדֶגֶל הַכַּיִים הוּרַם אֶל עָל. [795]

מִצַּד שֵׁנִי פִּירָן הֵבִיא צָבָא/ וַאֲבָקוֹ הִקְדִּיר אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ,

מֵהַקְּרִיאוֹת וְגֶשֶׁם הַחִצִּים/ הֻכְּתָה עֵין הַחַמָּה בַּסַּנְוֵרִים.

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת נִצְּבוּ אָז זֶה מוּל זֶה,/ אַךְ מִתְחָרִים לֹא הִתְנַדְּבוּ לַקְּרָב.

בָּא אֶל פִּירָן הוּמָן וְכֹה אָמַר:/"נִפְתַּח בַּקְּרָב! מַדּוּעַ נִתְמַהְמֵהַּ.

לֹא בָּא צְבָאֵנוּ לַמִּישׁוֹר לְצַיִד,/ עוֹמְשִׂים מַשָּׂא סוּסֵינוּ וְרוֹכְבֵינוּ." [800]

הֵשִׁיב פִּירָן: "אַל נָא בְּחִפָּזוֹן,/ לֹא יוֹם חָפְזָה הַיּוֹם, אוֹ שִׂיג וָשִׂיחַ.

אֶמֶשׁ שְׁלוֹשָׁה מֵהֶם, בִּמְתֵי מְעַט/ יָצְאוּ פִּתְאֹם כַּאֲרָיוֹת עָלֵינוּ,

וְאָנוּ כִּכְבָשִׂים אוֹבְדִים הָיִינוּ,/ אֲשֶׁר הַקֹּר גֵּרַשׁ מֵרֹאשׁ הָהָר.

אֶת הַמִּישׁוֹר מוּצָף בְּדָם מָצָאתִי,/ וּבְעָפָר – רָאשֵׁי אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

עוֹד הֵם מַחֲזִיקִים בְּהַר חָשׂוּף,/ וּלְסוּסֵיהֶם דַּרְדַּר תּוֹאֵם כְּנֹפֶת. [805]

חַכֵּה עַד יִצָּלוּ שָׁם עַל הַסֶּלַע,/ וְעַד יִפְּלוּ שָׁם אֵין אוֹנִים וָיֶשַׁע.

נִסְגֹּר לָהֶם הַדֶּרֶךְ מִלְּפָנִים/ וּמֵאָחוֹר וְגַם מֵהַצְּדָדִים.

מֵאֲלֵיהֶם יָבוֹאוּ אֲלֵיכֶם –/ וְלָמָּה בָּנוּ כֹּה דּוֹחֵק אַתָּה

לְהַחֲלִיף שׁוּבָה בְּקֹצֶר רוּחַ?/ שְׁלַח סַיָּרִים, וְדַי בַּעֲשָׂרָה.

שֵׁב עַד אֱזֹל הַלֶּחֶם וְהַמַּיִם – / יֵרְדוּ אֵלֵינוּ וִיבַקְּשׁוּ מַחְסֶה, [810]

וָלֹא, כְּתֹם כָּל הַצֵּידָה אִתָּם,/ יֹאכְלוּ דַּרְדַּר וָאֶבֶן וְיָמוּתוּ."

מֵהַשָּׂדֶה פָּנוּ לָאֹהָלִים./ הַסַּיָּרִים יָצְאוּ לִמְשִׂימָתָם.

הַלּוֹחֲמִים הִתִּירוּ חֲגוֹרָם,/ נָתְנוּ דַּעְתָּם לְלֶחֶם וּלְשֵׁנָה.

לַמַּחֲנֶה שָׁב טוּס, מַצְבִּיא אִירָן,/ לִבּוֹ פָּצוּעַ וּפָנָיו הָבְנֶה,

וְאֶל גּוּדַרְז אָמַר: "רַע הַמַּצָּב,/ מַזַּל הָאִירָנִים, רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר. [815]

צָבָא כָּבֵד מַקִּיף אוֹתָנוּ פֹּה; /מְזוֹן הַבְּהֵמָה – דַּרְדַּר וָקוֹץ,

וְהַצֵּידָה הוֹלֶכֶת וְאוֹזֶלֶת./ חוּץ מֵאַלָּה וָחֶרֶב אֵין מָזוֹר.

עִם שַׁחַר אוֹר שִׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיכֶם,/ וּלְפַאֲתֵי הָהָר נַגִּישׁ צְבָאֵנוּ.

אִם הַכּוֹכָב הַטּוֹב יָחִישׁ עֶזְרָה,/ נִגְבַּר וְנִתְחַזֵּק עַל מְשַׂנְאֵינוּ.

אֲבָל אִם אֱלֹהִים, שׁוֹפֵט שָׁמַיִם,/ חָרַץ דִּינֵנוּ כִּי נִפֹּל בַּחֶרֶב, [820]

אַל תַּעֲמֹד אִתּוֹ עַל הַמִּקָּח,/ וְאַל פּוֹתֶה, תִּסְפֹּר נְשִׁימוֹתֶיךָ.

גַּם זֹאת אַגִּיד לְךָ: מוֹת גִּבּוֹרִים/ טוֹב מֵחַיִּים בְּמִסְכֵּנוּת וּבְפַחַד."

הַלּוֹחֲמִים הָיוּ תְּמִימֵי־דֵּעִים /עִם מְפַקְּדָם, וָתִיק הַמַּצְבִּיאִים.

אפראסיאבּ שולח את הכאקאן ואת כּאמוּס לעזרת פּיראן    🔗

כִּפְשֹׁט כַּפֶּיהָ שֶׁמֶשׁ מִמַּזַּל/ סַרְטָן, לִקְרֹעַ אֶת גְּלִימַת הַחשֶׁךְ,

בָּא אֶל פִּירָן מַלְאַךְ הַשָּׁהּ וְשָׂח:/ "צָבָא גָּדוֹל צוֹעֵד מֵעֲבָרִים, [825]

צָבָא אֲשֶׁר בְּיוֹם הַקְּרָב יָשִׂים/ בַּאֲבָקוֹ יַם־סִין לֶחָרָבָה,

וּמַצְבִּיאוֹ אִישׁ מָרַוָא אַלנַּהְר,/ רָאשׁוֹ הֵרִים מֵעַל גַּלְגַּל רָקִיעַ.

לוֹ כֹּחַ גּוּף – מֵאָה אַרְיוֹת אֵימָה,/ רָאשֵׁי פִּילִים גְּדוֹלִים תַּחְתָּיו מַכְנִיעַ.

נִשָּׂא כִּבְרוֹשׁ הוּא, סַהַר בְּמַרְאֶה,/ הַכֶּתֶר וְהַכֵּס מְפָאֲרִים אוֹתוֹ.

גֵּא הַגֵּאִים הָאִישׁ וּכְמוֹ כָּמוּס,/ מַטִּיל אֵימָה עַל טוּס וְעַל גּוּדַרְז. [830]

צְבָאוֹ גֻּיַּס בָּאָרֶץ הַנּוֹשֶׁבֶת/ מִסִּפַּנְגָ’בּ וְעַד מַמְלֶכֶת רוּם.

רֵאשִׁית אֶמְנֶה אֶת הַכָקָן מִסִּין,/ כִּתְרוֹ בַּשַּׁחַק וְכִסְאוֹ בָּאָרֶץ.

שֵׁנִי מַנְשׁוּר עַז־נֶפֶשׁ, בְּחַרְבּוֹ/ מַפִּיל רָאשֵׁי אוֹיְבָיו אֶל הֶעָפָר.

שְׁלִישִׁי אִישׁ חֶרֶב מִכֻּשָׁן, כָּמוּס, /אֲשֶׁר לֹא הִתְנַסָּה בְּמַפָּלָה.

כָּל מַעֲשָׂיו הִצְלִיחוּ בְּיָדוֹ,/ בְּכַעְסוֹ מֵבִיא סוּפָה וָשֶׁלֶג." [835]

פִּירָן פָּנָה לִצְבָא תּוּרָן לֵאמֹר:/ "גְּאֵי הָרֹאשׁ וְגִבּוֹרֵי הַמֶּלֶךְ!

לִבְשׂוֹרָתוֹ הַמַּרְנִינָה שִׂמְחוּ/ זָקֵן וָנַעַר, וּפְנֵיכֶם הָאִירוּ.

נִשְׁטֹף־נָא דְּאָגָה מִלֵּב, כִּי לֹא/ אוֹתִיר בְּתוֹךְ אִירָן נָוֶה וָנִיר.

הַשָּׁהּ יָנוּחַ מֵעֲמַל וָצַעַר,/ וּמֵרְדִיפָה אַחַר נָקָם וּקְרָב.

דְּבָרוֹ יָקוּם בְּתוּרָן וּבְאִירָן/ עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה וְעַל הַיָּם." [840]

מֵהַצָּבָא הַבָּא רָצִים הִגִּיעוּ,/ וַחֲדָשׁוֹת זוֹ אַחַר זוֹ הֵבִיאוּ,

לֵאמֹר: "אַי, פַּהְלַוָן נוֹדָע בַּשַּׁעַר,/ רְאֵה חַיִּים בְּנֶפֶשׁ מְאִירָה.

יִשְׂמַח לִבְּךָ לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁהִים/ וּבֶן חוֹרִין תִּהְיֶה מִדְּאָגוֹת.

מִפַּאֲתֵי כַּשְׁמִיר וְעַד יָם שַׁהְד – /דְּגָלִים, צָבָא, פִּילִים, אַפִּרְיוֹנִים.

בָּא מסַּקְלָבּ הַכְּפִיר כֻּנְדֻּר, אִתּוֹ/ הַשַּׁחַל הַלּוֹחֵם בִּיוַרְד מִכָּת; [845]

בָּא מִסַּגְסָר גַֹרְצֶ’ה, שַׁנְגֻּל מֵהֹדּוּ;/ דְּגָלִים וַחֲרָבוֹת מִלְּאוּ עוֹלָם.

פַרְטוּס, מְאוֹר צְבָאוֹ, בָּא מִצַּגָֹן,/ גַּהָר, שׂוֹרֵף אוֹיְבָיו, בָּא מִגַּהָן,

וְשַׁמִירָן, שִׁכְּנִי, גִּבּוֹר דּוֹרוֹ,/ טוֹבֵל חִצּוֹ וְכִידוֹנוֹ בְּרַעַל.

עַתָּה הָרֵם רֹאשְׁךָ הַמָּךְ וּשְׂמַח;/ זְקֵנִים יַצְעִידוּ מִבְּשׂוֹרוֹת כָּאֵלֶּה."

פִּירָן פָּרַץ בִּצְחוֹק מִקֶּרֶב לֵב,/ תֹּאמַר עָלָיו: “קָם לִתְחִיָּה הַמֵּת!” [850]

וְאֶל הוּמָן פָּנָה לֵאמֹר: "אֵלֵךְ/ וַאֲקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַלּוֹחֲמִים,

כִּי הֵם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה,/ דְּרוּכִים לַקְּרָב וְדוֹאֲגִים יַגִּיעוּ.

מוּרָם רֹאשָׁם כְּרֹאשׁ הַשָּׁהּ מַלְכֵּנוּ,/ לָהֶם כִּסְאוֹת הָדָר וָכֹחַ.

אֵלְכָה־נָּא וְאֶרְאֶה כַּמָּה וְאֵיךְ הֵם,/ מִי הַשָּׂרִים וּמִי הַלּוֹחֲמִים.

אֶשָּא בְּרָכָה אֶל הַכָקָן מִסִּין,/ לִפְנֵי כִּסְאוֹ אֶשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם. [855]

אֶרְאֶה אֶת הַמּוּרָם מֵעָם כָּמוּס,/ וְזֶה עִם זֶה אַשְׁוֶה שַׁנְגֻּל עִם טוּס.

אַחַר שׁוּבִי הֲלוֹם אֶחְגֹּר מָתְנַי/ וּנְשִׁימַת אַף הָאִירָנִים אֶסְתֹּם.

אִם כֹּחַ סֵבֶל אֵין לָהֶם בַּקְּרָב,/ אוֹרִיד עַל רָאשֵׁיהֶם יוֹם חשֶׁךְ צַר.

קְצִינֵי אִירָן, שְׂרִידֵי הַקְּרָב, אָשִׂים/ אֶת רַגְלֵיהֶם וְצַוְּאֵריֶהם בַּחֶבֶל,

וְאֶשְׁלָחֵם אֱלֵי אַפְרָסִיָבּ./ לֹא אֶתְפַּנֶּה עַד אִם אָפִיק זְמָמִי. [860]

פְּשׁוּטֵי הָעָם כִּי יִתָּפְשׂוּ בַּקְּרָב,/ אֶת רָאשֵׁיהֶם אַתִּיז וְאֶשְׂרְפֵם,

אֶת אֵפֶר הַגְּוִיּוֹת אֶזְרֶה לָרוּחַ,/וְלֹא אֶפְקֹד אֶת הַמָּקוֹם שֵׁנִית.

אַחַר כֵּן אֶחֱצֶה צְבָאִי שְׁלוֹשָׁה/ רָאשִׁים וְאַאֲפִיל אֶת יוֹם כֻסְרַוּ.

אֶחָד מֵהָרָאשִׁים אֶשְׁלַח לְבַּלְךְ/ וְעַל הָאִירָנִים אָבִיא יוֹם מַר;

שֵׁנִי בָּהֶם יֵצֵא כָּבֻּלִסְתָּנָה /וְאֶל כָּבֻּל יָבִיא אֲבַק זָבֻּל; [865]

הַגַּיִס הַשְּׁלִישִׁי אוֹבִיל אֲנִי,/ תֻּרְכִּים דְּגוּלִים בּוֹ וְאַרְיוֹת אֵימָה,

נָשִׁים וָטַף זְקֵנִים עִם צְעִירִים/ אַגִּיר בַּחֶרֶב, לֹא אָחוּס עַל אִישׁ.

אָשִׂים אִירָן, נָוֶה וָנִיר, שְׁמָמָה,/ וְלֹא אוֹתִיר לֹא יָד, לֹא רֹאשׁ, לֹא רֶגֶל.

אַךְ עַד אַשְׁלִים אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת,/ אַל קְרָב וְהִתְגָּרוּת בָּאִירָנִים!"

כִּלָּה דְּבָרוֹ וּבְלֵב זוֹעֵף יָצָא,/ תֹּאמַר: “עוֹרוֹ עוֹמֵד לְהִתְפַּקֵּעַ!” [870]

אֶל הַצָּבָא פָּנָה הוּמָן וְשָׂח:/ "הָסִירוּ דְּאָגָה מֵעַל לִבְּכֶם.

יוֹמַיִם נַעֲבֹד בַּהֲכָנוֹת,/ אַךְ גַּם נַשְׁגִּיחַ בַּקּוֹרֶה בָּהָר,

פֶּן יִתְחַמְּקוּ בַּלַּיְלָה מִסְּלָעָיו,/ וְיִבְרְחוּ מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ.

כָּעֵת דְּגָלִים בָּעֵמֶק וּבָהָר,/ בַּדֶּרֶךְ, בַּשָּׂדֶה וּבַנָּהָר!"

הכאקאן של סין בא להמאוון    🔗

כִּקְרֹב פִּירָן אֶל הַבָּאִים, מָצָא/ מִישׁוֹר וָעֵמֶק עֲמוּסִים סוּסִים, [875]

גְּדֵרוֹת וְאֹהָלִים, הָעֲשׂוּיִים/ מִשֵּׁשׁ מָשְׁזָר סִינִי וּמִמֵּילָת,

מָלֵא עוֹלָם בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת./ בְּכָל גְּדֵרָה מוּנָף בַּתָּוֶךְ דֶּגֶל.

נִדְהַם פִּירָן מִפְּנֵי הַנַּעֲשֶׂה,/ שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים וְאַף שָׁאַל:

“הַאִם זֶה עֵדֶן, אוֹ אוּלָם מִשְׁתִּים,/ גַּלְגַּל הַכּוֹכָבִים אוֹ חוּג יָרֵחַ?”

אֶל הַכָקָן מִסִּין פָּסַע בָּרֶגֶל;/ כְּהַגִּיעוֹ, נָשַׁק לָאֲדָמָה. [880]

חִבְּקָהוּ הַכָקָן בִּזְרוֹעוֹתָיו, תָּמַהּ עַל צַוָּארוֹ וְעַל חָזֵהוּ.

שָׁאַל הַרְבֵּה, שִׁבְּחוֹ לִפְנֵי קְרוֹבָיו,/ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בַּכֵּס וְכֹה קָרָא:

“יִישַׁר כֹּחֶךָ! עִם מַצְבִּיא תּוּרָן/ אֲנִי יוֹשֵׁב שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב!”

עַתָּה שָׁאַל: "לְמִי מִצְּבָא אִירָן/ טַבַּעַת הַחוֹתָם וּלְמִי הַכֶּתֶר?

אֵיזֶה צָבָא לָהֶם? מִי גִּבּוֹרָיו,/ וְלָמָּה הֵם יוֹשְׁבִים בְּרֹאשׁ הָהָר?" [885]

עָנָה פִּירָן וְכֹה אָמַר:"אַי, שָׁהּ!/ רְאֵה חַיִּים טוֹבִים עַד בְּלִי יָרֵחַ.

בִּרְכוֹת יַזְדָּן יָנוּחוּ עַל רֹאשְׁךָ,/ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי, שָׁהּ, בִּשְׁאֵלוֹתֶיךָ.

בְּמַזָּלְךָ אָשְׁרִי וּגְבוּרָתִי, /נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֱלֵי אֲבַק רַגְלֶיךָ.

שָׁאַלְתָּ לְמַצַּב הָאִירָנִים – /לֹא כֵּס לָהֶם, לֹא כֶּתֶר וְחוֹתָם,

בְּשָׁאֳפָם נָקָם וּמִלְחָמָה/ הֵם נִשְׁאֲרוּ עִם הַסְּלָעִים בִּלְבַד. [890]

מְיֹאָשִׁים, חַסְרֵי אוֹנִים, בְּלִי שֵׁם/ בָּרְחוּ אֶל מְרוֹמֵי הַר הַמָוַן.

מַצְבִּיא הַחַיִל טוּס, גִּבּוֹר נוֹעָז,/ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב לֹא יַפְחִידֶנּוּ כְּפִיר.

שָׂרֵי צְבָאוֹ – גּוּדַרְז מִבְּנֵי כַּשְׁוָד/ וּשְׁנֵי בְּנֵי הַחוֹרִים רֻהָּם וָגִיו.

כָקָן דָּגוּל, בְּמַזָּלְךָ נִשְׁבַּעְתִּי,/ זוּלַת צָבָא זֶה לֹא תִּרְאֶה צָבָא.

הֵם לֹא בָּאִים לַקְּרָב אֶל הַמִּישׁוֹר,/ וְאֵין לָהֶם בַּכַּף זוּלָתִי אֶבֶן. [890]

אָמַר לוֹ הַכָקָן:"אֱרַח אֶצְלִי./ יָבוֹאוּ עִמָּדְךָ גַּם מְלַוֶּיךָ.

שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי־לֵב נִסְבָּא הַיּוֹם,/ וּמִמָּחָר נַסִּיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ."

קִשֵּׁט אֶת אֹהָלָיו כְּגַן פּוֹרֵחַ,/ בִּשְׁלַל צְבָעָיו אַךְ עֵדֶן לָאוֹרֵחַ.

האיראנים נועצים איך לפעול    🔗

כִּנְסֹק כַּוּדּר הַשֶּׁמֶשׁ לַשָּׁמַיִם,/ קָצְרָה רוּחַ גּוּדַרְז וְטוּס. אָמְרוּ:

"הַיּוֹם מַדּוּעַ הַתֻּרְכִּים שׁוֹבְתִים?/ הַאִם הֵם נוֹעָצִים, אוֹ שִׁכּוֹרִים? [900]

אוּלָם אִם עֲצוּבִים וְאִם שְׂמֵחִים,/ אֲנִי צוֹפֶה רַק מַעֲשֵׂי אֵיבָה.

אִם מִלּוּאִים הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם,/ סוֹפֵנוּ מַר וּמַזָּלֵנוּ רַע.

תָּאֵר בְּנַפְשְׁךָ: רַבִּים מֵתֵינוּ,/ וְהַחַיִּים בּוֹרְחִים מֵהַשָּׂדֶה!

אִם לֹא יוֹפִיעַ תַּהַמְתַּן לַקְּרָב,/ אָסוֹן יָבִיא עָלֵינוּ צְבָא תּוּרָן.

אִישׁ לֹא יִזְכָּה לְקֶבֶר אוֹ לְיָד,/ פַּרְסוֹת סוּסִים תִּרְמֹסְנָה אֶת רָאשֵׁינוּ." [905]

אָמַר אָז גִּיו לְטוּס: "מַצְבִּיא/ מַלְכֵּנוּ! מַה הִרְהוּרֵי הָאֲבַדּוֹן הָאֵלֶּה?

עָגְמַת דַּאֲגוֹתֶיךָ לְמוֹתָר,/ כִּי הַבּוֹרֵא יִהְיֶה בְּעֶזְרֶךָ.

אֲנַחְנוּ עֲבָדָיו, שׁוֹמְרֵי בְּרִיתוֹ, / זָרַעְנוּ זֶרַע טוֹב בְּכָל הָאָרֶץ.

דַּע עוֹד, כִּי בְּמַזַּל אֲדוֹן הָאָרֶץ,/ אֲדוֹן הַכֵּס, הַחֶרֶב וְהַכֶּתֶר,

אֱלֹהַּ לֹא יִמְנַע אֶת עֶזְרָתוֹ,/ וְלֹא יִתֵּן לִשְׁלֹחַ בָּנוּ יָד. [910]

כְּבוֹא רֻסְתַּם לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה,/ יָבוֹא הַקֵּץ לְמַתְלְאוֹת צְבָאֵנוּ.

אַל יִוָּאֵשׁ אֱנוֹשׁ מֵאֱלֹהִים,/ גַּם כְּהַקְדִּיר הַיּוֹם כִּפְנֵי הַלַּיְלָה.

אִם יוֹם אֶחָד מִקְּרָב יַחְמֹק אוֹיְבֵנוּ,/ אַל תְּיַסֵּר אֶת מַצְפּוּנְךָ לַשָּׁוְא.

לֹא יַחְסְמוּ שָׁמַיִם בְּפָנֵינוּ. /אַל תְּפַחֵד מִמְּזִמּוֹת קָמֶיךָ.

אוּלָם אִם הַבּוֹרֵא הַכֹּל־יָכוֹל/ הוֹכִיחַ לָנוּ אֲבַדּוֹן חָרוּץ. [915]

גָּרֵשׁ אֶת מַחְשְׁבוֹת הַסְּרָק מִלֵּב,/ הֵן לֹא תָּסֵרְנָה רֹעַ הַגְּזֵרָה.

נַחְפֹּר בִּפְנֵי אוֹיְבֵנוּ תְּעָלָה – / זוֹ תַּחְבּוּלָה מֻכֶּרֶת וּבְדוּקָה.

נִשְׁלֹף אֶת חַרְבוֹתֵינוּ מִנָּדָן,/ נִיזֹם קְרָב בְּאוֹיְבֵנוּ וְנַכֶּה בּוֹ.

כֹּה נְגַלֶּה מַה מְּגַמַּת פָּנָיו/ וְאֶת הַלּוֹט נָסיר מֵעַל רָזָיו.

בְּשׂוֹרָה טוֹבָה מִגְּבוּל אִירָן תַּגִּיעַ – /בְּרוֹשֵׁנוּ הַתָּמִיר אוֹרוֹ יַגִּיהַּ." [920]

החדש על בוא רוּסתם מגיעה לגוּדרז    🔗

אַלּוּף גּוּדַרְז עָזַב אֶת הַמֶּרְכָּז/ וְשָׂם פָּנָיו אֶל מְרוֹמֵי הָהָר.

מֵהַמֻּצָּב שָׁמַע תַּאֲנִיָּה/ לֵאמֹר: "גּוֹרַל הָאִירָנִים חָרוּץ!

הֵן כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת/ נָטְתָה לָרֶדֶת מִשָּׁמַיִם יָמָּה,

כָּל הָעוֹלָם עַד פַּאֲתֵי מִזְרָח/ מֵרֹב אָבָק הֻכָּה בְּאַשְׁמַנִּים.

מֵרֹב אֲבַק פִּילִים נוֹשְׂאֵי דְּגָלִים/ הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּעֲדוֹ סְגֻלָּה." [925]

גּוּדַרְז שָׁמַע זֹאת וְקָרָא בְּקוֹל:/ “חוּץ מֵעָפָר שָׁחוֹר אֵין לִי מִסְתּוֹר!”

פָּנָיו מִדְּאָגָה הָיוּ כְּזֶפֶת./ כְּאִישׁ, אֲשֶׁר פָָּגַע בּוֹ חֵץ, קָרָא:

"בְּגוֹרָלִי מֵעִם גַּלְגַּל הַזְּמַן/ נָפְלוּ תָּמִיד אֵיבָה וּמִלְחָמָה.

חֶלְקִי מֵהָעוֹלָם – הֹוָה עַל שֶׁבֶר,/ תַּחַת מָזוֹר – אַךְ רוֹשׁ וְלַעֲנָה.

הָיוּ לִי צָבָא, בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים,/ אֲשֶׁר יָצָא שִׁמְעָם בְּכָל הָאָרֶץ. [930]

לְמַעַן סִיָוֻשׁ נָפְלוּ כֻּלָּם,/ וּמַזָּלִי הַטּוֹב פָּנָה לִי עֹרֶף.

אֵינֶנִּי מְצַפֶּה עוֹד לְדָבָר,/ כִּי הַגּוֹרָל הִקְדִּיר אֶת אוֹר יוֹמִי.

הָהּ, לוּ לֹא יְלָדַתְנִי הוֹרָתִי,/ לֹא סָבְבוּ שָׁמַיִם מֵעָלַי."

אֶל הָעוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר אָמַר:/ "צוֹפֶה מֵיטִיב לִרְאוֹת וְנַעֲלֶה,

הַבִּיטָה בַּצְּבָאוֹת לְמֵרָחוֹק,/ וּרְאֵה מִי בָּא לִשְׂדֵה הַקְּרָב הַזֶּה? [935]

אַיֵּה דֶּגֶל מַצְבִּיא הָאִירָנִים?/ הַבֵּט יָמִינָה וְהַבִּיטָה שְׂמֹאלָה"

עָנָה לוֹ הַצּוֹפֶה: "תְּנוּעַת צָבָא/ וַהֲזָזַת שׁוּרוֹת רוֹאֶה אֵינֶנִּי.

אוּלָם בְּעוֹד אֶצְלָם חָפְזָה וָסַעַר,/ בַּצַּד הַזֶּה – אֲחָזָתַם שֵׁנָה."

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים עָגַם גּוּדַרְז,/ דְּמָעוֹת מָרוֹת שָׁטְפוּ אֶת לְחָיָיו.

אָנָה וְכֹה אָמַר: "חִבְשׁוּ סוּסִי,/ וּמִלְּבֵנִים הָכִינוּ לִי קִבְרִי. [940]

אֵלֵךְ וַאֲרַצֶּה עֵינַי, חָזִי,/ וַאֲחַבֵּק אֶת גִּיו וְאֶת שִׁידוּשׁ,

וְאֶת בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו וְאֶת רֻהָּם,/ הַפָּרָשִׁים הָאַמִּיצִים בַּקְּרָב.

כְּהִפָּרְדִי מֵהֶם, פְּנֵי כָּל אֶחָד/ אֶשַּׁק וַאֲכַסֶּנּוּ בִּדְמָעוֹת."

אַךְ זֶה נֶחְבַּשׁ סוּסוֹ הָאַדְמוֹנִי,/ וְהַצּוֹפֶה קָרָא פִּתְאֹם לֵאמֹר:

מַצְבִּיא אִירָן, הָאֵר פָּנִים וּשְׂמַח! /קְרָא דְּרוֹר לְנַפְשְׁךָ מִדְּאָגָה, [945]

כִּי מֵאִירָן אָבָק אָפֵל בַּדֶּרֶךְ,/וְאוֹר הַיּוֹם הָפַךְ כָּחֹל כֵּהֶה.

הַרְבֵּה דְּגָלִים מֵעַל צָבָא כָּבֵד/ מִתְנוֹסְסִים מֵהַמֶּרְכָּז כְּסַהַר.

עַל הָרִאשׁוֹן בָּהֶם תְּמוּנַת זְאֵב,/ עַל הַשֵּׁנִי בָּהֶם תְּמוּנַת יָרֵחַ,

עַל הַשְּׁלִישִׁי תְּמוּנַת נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ וּבְרֹאשׁוֹ אַרְיֵה עָשׂוּי זָהָב."

אָמַר גּוּדַרְז: "תָּבוֹא בְּרָכָה עָלֶיךָ,/ וְאַל תִּשְׁלֹט בְּךָ עַיִן רָעָה. [950]

וְהָיָה אִם יָקוּמוּ הַדְּבָרִים/ כְּפִי אֲשֶׁר בְּתֹם לִבְּךָ הוֹדַעְתָּ,

כָּל טוּב וָעֹשֶר לֹא אֶחְשׂךְ מִמֶּךָּ,/ לֹא תַּעֲמֹל עוֹד כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

וְיוֹם אֶחָד אִם לְאִירָן נָשׁוּב,/ אָבוֹא אֶל מֶלֶךְ גִּבּוֹרֵי אִירָן,

אוֹתְךָ אָבִיא לִפְנֵי כִּסְאוֹ הָרָם,/ וְאֶת רֹאשְׁךָ אָרִים מֵעַל שָׂרִים.

עַתָּה עֲזֹב אֶת הַמִּצְפֶּה, וְרוּץ/ בִּשְׁלִיחוּתִי אֶל טוּס, מַצְבִּיא אִירָן. [955]

סַפֵּר לָהֶם אֲשֶׁר רָאִיתָ, חוּשׁ,/ וְהֵעָזֵר בְּכָל אָדָם בַּדֶּרֶךְ."

עָנָה לוֹ הַצּוֹפֶה: "לֹא טוֹב עַתָּה,/ כָּל עוֹד אוֹר יוֹם, לִנְטשׁ אֶת הַמִּצְפֶּה.

אַךְ כַּאֲשֶׁר הָאָרֶץ תַּאֲפִיל,/ וְלֹא אוּכַל בַּחֲשֵׁכָה לִצְפּוֹת,

אָרוּץ מִפֹּה מַהֵר כְּמוֹ סִימֻרְג,/ וְהַבְּשׂוֹרוֹת אָבִיא לִצְבָא אִירָן."

אָמַר הַפַּהְלַוָן אֶל הַצּוֹפֶה:/"יָאִיר נֵרְךָ וְנַפְשְׁךָ תַּזְהִיר! [960]

מֵרוּם הָהָר הַשְׁקִיפָה וֶאֱמֹר,/ כַּמָּה עוֹד תֶּאֱרַךְ דַּרְכָּם עַד הֵנָּה?"

וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה: “מָחָר בַּבֹּקֶר/ יָבוֹא הַחַיִל עַד הַהַמָוַן.”

עַל הָאַלּוּף גּוּדַרְז קָפְצָה שִׂמְחָה,/ הָעֲשׂוּיָה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.

בְּמַחֲנֵה תּוּרָן כְּמוֹ אָבָק/ הוֹבִיל פִּירָן צְבָאוֹ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב.

פָּרָשׁ פִּקֵּחַ לְפָנָיו שָׁלַח/ עִם הַבְּשׂוֹרָה עַל הָעוֹמֵד לִקְרוֹת. [965]

כִּשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו הוּמָן, צָחַק:/ “עַתָּה בָּרוּר כִּי מַזָּלֵנוּ עֵר!”

קְרִיאוֹת שִׂמְחָה עָלוּ מִצְּבָא תּוּרָן/ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב עַד עַנְנֵי שָׁמַיִם.

גְּדוֹלֵי אִירָן דָּוִים וְדוֹאֲגִים,/ פְּנֵיהֶם חִוְרוֹת, שִׂפְתוֹתֵיהֶם כְּחֻלּוֹת,

נָפוֹצוּ בְּמִדְרוֹן הָהָר סָבִיב,/ לָתֵת אֶת הַפְּקֻדּוֹת הָאַחְרוֹנוֹת.

בְּכָל מָקוֹם הִתְגּוֹדְדוּ כִּתּוֹת/ וְקוֹנְנוּ עַל גּוֹרָלָם לֵאמֹר: [970]

"אוֹיָה לָאֲצִילִים הָאַמִּיצִים,/ אֲשֶׁר הָאִירָנִים שְׁכָחוּם מִלֵּב.

לֹעֵי הָאֲרָיוֹת יִהְיוּ קִבְרָם/ וּבְדַםלִבָּם תִּרְוֶה הָאֲדָמָה."

מַצְבִּיא אִירָן פָּנָה אָז אֶל בִּיזַ’ן:/ "קוּם וַחֲשׂף אֶת הַתַּעֲלוּמָה.

הַעְפֵּל אֶל רֹאשׁ הָהָר וּבְחַן מִשָּׁם/ מִי הַצָּבָא הַבָּא וְכַמָּה הֵם.

בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ הֵם קְרֵבִים אֵלֵינוּ,/ לְמִי שָׁם אֹהֶל נְסִיכִים וָכֵס." [975]

בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו יָצָא מֵהַשּׁוּרוֹת/ אֶל רֹאשׁ הָהָר הַרְחֵק מֵהַצָּבָא.

מֵהַפִּסְגָּה רָאָה סָבִיב לָהָר/ צָבָא, דְּגָלִים, פִּילִים וּפָרָשִׁים.

מִיָּד מִהֵר וְרָץ אֶל הַמַּצְבִּיא/ בְּלֵב דּוֹאֵג וּבְנֶפֶשׁ כְּאוּבָה,

וְכֹה אָמַר:" פִּילִים וּפָרָשִׁים/ פָּרְשׂוּ צִלָּם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

אֵין קֵץ לַכִּידוֹנִים וְלַדְּגָלִים,/ הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָבָק כְּמוֹ נוֹבֶלֶת, [980]

הַלּוֹחֲמִים לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב,/ וְהַתֻּפִּים מַחֲרִישִׁים אָזְנַיִם."

כִּשְׁמֹעַ טוּס אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,/ עָטְפָה עָלָיו נַפְשׁוֹ עַד לִדְמָעוֹת.

דּוֹאֵג לַלּוֹחֲמִים הַמֻּקָּפִים,/ אָסַף שָׂרֵי צְבָאוּ וְאַלּוּפָיו,

וְכֹה אָמַר: "חֶלְקִי מֵאֵת הַזְּמַן/ מִנְּעוּרַי תְּלָאוֹת הַמִּלְחָמָה.

יָדַעְתִּי עֲלִיּוֹת אַף יְרִידוֹת,/ אֲבָל פַּחַד כָּזֶה טֶרֶם בָּאַנִי. [985]

דֶּרֶךְ אַחַת נוֹתְרָה עוֹד בְּפָנֵינוּ,/ אַף כִּי מוּעָט צְבָאֵנוּ, דַּל נִשְׁקֵנוּ,

וְהִיא: נֵצֵא לְהַתְקָפָה בַּלַּיְלָה,/ וַאֲדָמָה נָשִׂים לִנְהַר גַ’יְחוּן.

אֲנַחְנוּ אִם נִפֹּל, כָּל עוֹד יִחְיֶה/ הַשָּׁהּ, יָקוּמוּ מְפַקְּדִים תַּחְתֵּינוּ,

וְלֹא יַגִּידוּ “בִּקְלוֹנָם אָבְדוּ”,/ אַף כִּי חֶלְקִי אֲנִי עָפָר יִהְיֶה."

הָיוּ בָּזֶה תְּמִימֵי־דֵּעִים אִתּוֹ/ הַמְפַקְּדִים אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב. [990]

אַךְ כַּאֲשֶׁר הִשְׁחִירוּ פְּנֵי תֵּבֵל,/ וְנֶעֶלְמוּ מַאְדִּים, כּוֹכָב וָנֹגַהּ,

כְּצֵאת יָרֵחַ מִמַּזַּל דָּגִים/ וְעַד טַבּוּר קָרַע אֶת שְׁחוֹר סוּתוֹ,

בָּא בְּרִיצָה אֶל טוּס צוֹפֵה גּוּדַרְז,/ פָּנָיו צִבְעָן כְּשִׂיחַ הַתּוּיָה,

וְכֹה קָרָא בְּקוֹל: “מַצְבִּיא דָּגוּל!/ צָבָא בָּא מֵאִירָן מֵעִם הַשָּׁהּ!”

פָּרְצוּ בִּצְחוֹק שִׂמְחָה טוּס וּקְצִינָיו,/ וְטוּס אָמַר: "הָהּ, גִּבּוֹרֵי־הֶחָיִל! [995]

עֶזְרָה אִם בָּאָה, אַל נָרוּץ לַקְּרָב;/ הַזְּמַן הוּא בְּיָדֵינוּ מֵעַתָּה.

רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל בְּכֹחַ הַבּוֹרֵא/ וּבִצְבָאוֹ יָבוֹא וְיוֹשִׁיעֵנוּ,

עַתָּה נִרְאֶה נָקָם בַּתּוּרָנִים/ וְיַעֲלֶה עַד שֶׁמֶשׁ שֵׁמַע שְׁמֵנוּ."

עַל הַתְקָפַת הַלַּיְלָה לֹא חָשְׁבוּ עוֹד,/ הַלּוֹחֲמִים הָיוּ מְאֻשָּׁרִים.

בְּשׂוֹרַת הָרָץ הֵאִירָה אֶת הַנֶּפֶשׁ,/ עָבְרָה מִפֶּה לְפֶה עַד שָׂב וָנַעַר. [1000]

אֶל הַשָּׂדֶה שָׁלַח טוּס סַיָּרִים,/ תְּרוּעָה וְצֶלְצְלִים עָלוּ בָּהָר.

בְּלֵב עָלֵז, עַד בֹּקֶר אוֹר עֵרִים,/ עַל תַּהַמְתַּן הִשְׁמִיעוּ סִפּוּרִים.

הכאקאן מסין יותר לרַגל את צבא איראן    🔗

בְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ לְמִסְדַּר צְבָאוֹ,/ וּכַחֲמֹק הַלַּיְלָה הָאָפֵל,

קָרָא עֲצֶרֶת הַכַקָן מִסִּין / מֵאַלּוּפֵי תּוּרָן וְגִבּוֹרֶיהָ,

וְאֶל פִּירָן אָמַר: "הַיּוֹם הַזֶּה/ נָפוּשׁ וְלֹא נֵצֵא לַמִּלְחָמָה, [1005]

אַךְ עַד גְּאֵי הָרֹאשׁ וּקְשֵׁי הָעֹרֶף,/ הַפָּרָשִׁים קוֹטְלֵי הָאֲנָשִׁים,

יָנוּחוּ מִדַּרְכָּם הָאֲרֻכָּה,/ מֵהָרִיצָה בָּהָר עָלֹה וָרֶדֶת.

אֵלֵךְ לִרְאוֹת הָאִירָנִים אֵיךְ הֵם,/ וְלַשָּׂדֶה הַזֶּה עִם מִי הִגִּיעוּ."

פִּירָן עָנָה לוֹ: "הַכָקָן מִסִּין/ הוּא שָׁהּ חָכָם וּמְהֻלָּל מְאֹד,

וְיַעֲשֶׂה הַיּוֹם כִּרְאוּת עֵינָיו,/ כִּי הוּא אָדוֹן עַל הַצָּבָא כֻּלּוֹ. [1010]

קוֹלוֹת הִגִּיעוּ מֵהַמַּאֲהָל,/ תְּקִיעַת קְרָנוֹת וְרַעַם תֻּנְפָּנִים.

אֶל חֲמִשָּׁה פִּילִים קָשְׁרוּ כִּסְאוֹת/ הַמְכֻסִּים בְּשֵׁשׁ מָשְׁזָר מִסִּין,

מְשֻׁבָּצִים אִזְמָרַגְדִּים וּשְׁבוֹ,/ וַעֲטוּרִים רִקְמַת חוּטֵי זָהָב.

הַכַּר מֵעוֹר נָמֵר, מִפָּז הָרֶסֶן,/ הַמְּצִלּוֹת וְהַפַּעֲמוֹנִים.

רָאשֵׁי הַנֶּהָגִים בַּעֲטָרוֹת,/ וַעֲנָקִים לָהֶם וַעֲגִילִים. [1015]

מֵרֹב דְּגָלִים בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת,/ תֹּאמַר כִּי הָאֲוִיר בָּזָר סִינִי.

הַלּוֹחֲמִים פָּסְעוּ אֶל שְׂדֵה־הַקְּרָב/ כְּצוֹעֲדִים בַּחַג אֱלֵי מִשְׁתֶּה.

הָאֲדָמָה יָפְתָה כְּעֵין שֶׂכְוִי/ מֵרֹב גְּוָנִים, תֻּפִּים וְקִשּׁוּטִים.

הָאַלּוּפִים נָסְעוּ מִמְּקוֹמָם,/ וְהָאֲוִיר נִמְלָא תְּקִיעַת קְרָנוֹת.

הִבְרִיקוּ כִּידוֹנִים, רָגַשׁ הַחַיִל,/ וְהַמִּישׁוֹר הִשְׁחִיר מִלּוֹחֲמִים. [1020]

כִּרְאוֹת טוּס מֵרָחוֹק אֶת הַבָּאִים,/ עָרַךְ אֶת כָּל הַלּוֹחֲמִים לַקְּרָב.

הַגִּבּוֹרִים חָגְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם,/ וְגִיו הֵבִיא אֶת דֶּגֶל הַנַּפָּח.

מִשְּׂדֵה הַקְּרָב וְעַד פִּסְגַּת הָהָר/ גְּדוּדִים גְּדוּדִים חָנוּ הָאִירָנִים.

כָּמוּס, מַנְשׁוּר, בִּיוַרְד וְהַכָקָן,/ עִם הַצּוֹפֶה לְמֵרָחוֹק שַׁנְגֻּל,

יָצְאוּ לָתוּר מְרוֹם הַהַמָוַן,/ וְלֹא דִּמּוּ לִפְגֹּש אֶת הָאוֹיֵב. [1025]

כִּשְׁמֹעַ הַכָקָן תְּרוּעַת הַקְּרָב,/ וְכִרְאוֹתוֹ אֶת פָּרָשֵׁי אִירָן,

שָׂשׂ לְמַרְאֵה עֵינָיו: "הִנֵּה צָבָא/ שׁוֹחֵר קְרָבוֹת, יוֹדֵעַ לְהַכְרִיעַ!

אַלּוּף פִּירָן סִפֵּר דָּבָר אַחֵר,/ אַךְ כִּשְׁרוֹנוֹת בֶּן־חַיִל לֹא תַּעְלִים.

אֶת פִּי הַבּוֹר כִּסָּה בְּבַרְקָנִים, /וּבוֹ יִפֹּל סוּסוֹ בְּיוֹם הַצַּיִד.

מָה הַטּוֹבָה תִּצְמַח בְּיוֹם הַקְּרָב,/ כְּעוֹלֶלְךָ אֶת כְּבוֹד צָרְךָ בָּאֵפֶר? [1030]

עַד הֵנָּה לֹא רָאִיתִי פָּרָשִׁים/ קְשֵׁי עֹרֶף, אָמָּנֵי אֻכָּף כָּאֵלֶּה."

אָמַר פִּירָן: “מִקֹּמֶץ לוֹחֲמִים/ כָּזֶה, אֵין נִבְהָלִים בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.”

אַךְ הַכָקָן מִסִּין הוֹסִיף לִשְׁאֹל:/ “מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.”

עָנָה פִּירָן: "עָבַרְתָּ כִּבְרַת אֶרֶץ,/ הָרִים גְּבוֹהִים וַעֲמָקִים רָאִיתָ.

הָבָה וְנִתְמַהְמַהּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים/ בַּנּוֹף הַזֶּה וְהַצָּבָא יָנוּחַ. [1035]

אוֹתוֹ אַחַר־כֵּן אֲחַלֵּק לִשְׁנַיִם;/ הַקֵּץ לְיוֹם הַפַּחַד וְהַקְּרָב:

מִבֹּקֶר אוֹר עַד צָהֳרֵי הַיּוֹם/ חֲצִי הַפָּרָשִׁים הַנִּדְגָּלִים

יִלָּחֲמוּ עִם מְבַקְּשֵׁי הָרָע/ בָּרֹמַח וּבַחֶרֶב וּבַקֶּשֶׁת,

וּמֵהַצָּהֳרַיִם עַד הַלַּיְלָה/ יֵלֵךְ בַּקְּרָב הַחֵצִי הַשֵּׁנִי.

בַּלַּיְלָה שׁוּב אָבִיא אֶת הַנָּחִים:/ כֹּה נֶאֱסֹר הַקְּרָב בְּלִי הֲפוּגָה. [1040]

כֹּה לֹא נִתֵּן מָנוֹחַ לִצְבָאָם/ בְּגִבּוֹרִים הַמְחַדְּשִׁים כֹּחָם."

נוֹאָשׁ אָמַר כָּמוּס: "לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ!/ דְּחִיַּת הַקְּרָב אֵינֶנָּה לְרוּחִי.

עִם עַם־אָדָם רַב זֶה בַּמִּלְחָמָה,/ לָמָּה נֵשֵׁב בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה?

הָבָה וְנֵעָרֵךְ, וַעֲלֵיהֶם/ בְּבַת אַחַת נָצֵר בִּקְעָה וָהָר.

מִפֹּה נַסִּיעַ לְאִירָן צְבָאֵנוּ,/ וְלֹא נַשְׁאִיר כִּסֵּא וָכֶתֶר בָּהּ. [1045]

שָׂדֶה וָנִיר נָשִׂים מִדְבַּר שְׁמָמָה, /נִפְעַל כְּגִבּוֹרִים וַאֲרָיוֹת,

וְלֹא נָחוּס עַל נַעַר וְזָקֵן,/ עַל שָׁהּ וָשׁוֹעַ, עַל נָשִׁים וָטַף.

בִּגְבוּל אִירָן נַשְׁמִיד שָׂדֶה וָאָחוּ,/ וְלֹא נוֹתִיר טִירָה אוֹ בְּהֵמָה.

מַה טַּעַם לְיָמִים רָעִים כָּל כָּךְ/ וְלַדְּאָגוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ?

אַךְ אַל תִּפְתַּח הַדֶּרֶךְ לָאוֹיֵב,/פֶּן יִתְחַמֵּק מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב הַחוּצָה. [1050]

עִם שַׁחַר יוֹם, כִּגְבֹר מַשַּׁב הַבֹּקֶר, /נוֹצִיא צְבָאֵנוּ לַמַּעֲרָכָה.

אֲנִי עִם שַׂר צְבָא הֹדּוּ אֶת דִּגְלִי/ אַסִּיעַ אֶל הָהָר הָרָם הַהוּא.

מָחָר תִּרְאֶה שָׁם עֲרֵמַת פְּגָרִים/ מִתְגּוֹלְלִים מִלּוֹחֲמֵי אִירָן.

וְלֹא תִּרְאֶה בָּאִירָנִים אִישׁ חַי/ נוֹסָף בִּלְתִּי אִם הַמְקוֹנְנִים."

אָמַר כָקָן סִין: “אֵין כַּעֲצָתְךָ,/ וְאֵין גַּם בָּעוֹלָם מַצְבִּיא כָּמוֹךָ!” [1055]

הָאַלּוּפִים הָיוּ תְּמִימֵי־דֵעִים/ עִם הַמַּכְנִיעַ אֲרָיוֹת, כָּמוּס.

הַשִּׂיחַ תַּם, כָּל אִישׁ נָשָׂא רַגְלָיו/ לְאָהֳלוֹ, לְהֵעָרֵךְ לַקְּרָב.

פריבּוּרז מגיע אל הר המאוון    🔗

כִּפְרֹשׂ הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה בַּשַּׁחַק/ אֶת אָהֳלָהּ מִפָּז מֵעַל הַתְּכֵלֶת,

הִגִּיעָה צְעָקָה מֵהַמִּצְפֶּה/ אֶל הָאַלּוּף גּוּדַרְז: "מַצְבִּיא הַחַיִל!

צָבָא קָרֵב וּבָא, מֵאֲבָקוֹ/ הָרַב הוֹלֵךְ וּמַחֲשִׁיךְ הַיּוֹם." [1060]

קָפַץ גּוּדַרְז מִמְּקוֹמוֹ כְּרוּחַ,/ הוֹצִיא אֶת רַמָּכוֹ קַל הָרַגְלַיִם,

וּבְלֵב דּוֹאֵג, שָׁבוּר, שָׂם פְּעָמָיו/ לְעֵבֶר הָאָבָק הַמִּתְאַבֵּךְ.

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב אֶל הַבָּאִים/ רָאָה אֶת דֶּגֶל פַרִיבֻּרְז נוֹסֵעַ,

כִּי זֶה עָמַד בְּרֹאשׁ חֲלוּץ אִירָן,/ וְהוּא אֲהוּב הַשָּׁהּ וְהַצָּבָא.

גּוּדַרְז הַשָּׂב יָרַד מֵאֻכָּפוֹ,/ וְכֵן עָשָׂה גַּם פַרִיבֻּרְז הַבָּא. [1065]

מִיָּד נָפְלוּ אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת רֵעֵהוּ,/ וְהַזָּקֵן הִמְטִיר דְּמָעוֹת חַמּוֹת.

פָּתַח פִּיו פַרִיבֻּרְז: "מַצְבִּיא זָקֵן,/ הַנֶּאֱלָץ עוֹד לֶאֱחֹז בַּחֶרֶב!

נִקְמַת אָחִי עָלְתָה לְךָ בְּיֹקֶר./ לִבִּי לַפָּרָשִׁים, צֶאֱצָאֶיךָ.

וּמִי יִתֵּן תִּשְׁמַע בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת,/ וְרַע וָמַר יִהְיֶה גּוֹרַל אוֹיְבֵנוּ.

הַשֶּׁבַח לַאֲדוֹן חַמָּה וָסַהַר,/ כִּי לִרְאוֹתְךָ זָכִיתִי בַּחַיִּים." [1070]

גּוּדַרְז בָּכָה בְּדֶמַע דָּם עַל כָּל/ הַיְשֵׁנִים שְׁנַת נֵצַח בְּעָפָר.

עָנָה: "רְאֵה אֵיךְ הַמַּזָּל הָרָע/ עוֹרֵם עָלַי צָרוֹת וּבְלִי חָשָׂךְ.

בִּקְרָב זֶה לֹא נִשְׁאַר לֹא בֵּן לֹא נֶכֶד,/ אָבַד צְבָאֵנוּ עַל דְּגָלָיו, תֻּפָּיו.

אֲבָל הִנֵּה שָׁכַחְתִּי אֲסוֹנִי – / עֵת מִלְחָמָה הַיּוֹם, עֵת לַעֲשׂוֹת.

צְבָאֵנוּ בַּמִּישׁוֹר וּבַבִּקְעָה,/ כִּסָּה בִּכְנַף עוֹרֵב אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ. [1075]

צְבָא טוּס לְעֻמָּתוֹ כְּשַׂעֲרָה/ שְׁחוֹרָה אַחַת לְעֻמַּת פַּר לָבָן.

בְּסִין, בְּהֹדּוּ, בְּסַקְלָבּ וּבְרוּחַ,/ בְּאֶרֶץ הַמּוֹשָׁב וְהַמִּדְבָּר

נֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת לֹא נִשְׁאֲרָה/ אֲשֶׁר מָתְנֶיהָ לֹא חָגְרָה נֶגְדֵּנוּ.

עַתָּה, עַד לֹא תֹּאמַר לִי אֵי רֻסְתַּם,/ גַּבִּי לֹא אֲיַשֵּׁר מִדְּאָגָה."

עָנָה לוֹ פַרִיבֻּרְז: "הוּא אַחֲרַי,/ הוּא בָּא לַמִּלְחָמָה לְעֶזְרָתֵנוּ. [1080]

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה, עַד הַשַּׁחַר,/ יָחִישׁ אֶת צְעָדָיו לָבוֹא בַּזְּמָן.

אַיֵּה בֵּינְתַיִם אֶחֱנֶה אֲנִי/ בִּמְתֵי מִסְפָּר הַלּוֹחֲמִים שֶׁלִּי?"

גּוּדַרְז שָׁאַל: “מַה תַּהַמְתַּן אָמַר?/ דְּבָרוֹ אֵלֵינוּ אַל תִּשְׁמֹר בְּסוֹד.”

עָנָה לוֹ פַרִיבֻּרְז: "אִישׁ דָּגוּל!/ הוּא לֹא צִוָּנוּ לְהַתְחִיל בַּקְּרָב.

“הוֹחִילוּ בִּמְקוֹמוֹתֵיכֶם,” – אָמַר:/ "אַל תִּגָּלוּ שָׁם לְעֵינֵי הַצָּר. [1085]

שְׁבוּ, הַחֲלִיפוּ כֹּחַ בַּשָּׂדֶה,/ עַד יֵרָאֶה דִּגְלִי לְעֵינֵיכֶם."

גּוּדַרְז וּפַרִיבֻּרְז, הַשְּׁנַיִם יַחַד,/ יָצְאוּ אֶל עֵבֶר הַמָּוַן בְּלִי פַּחַד.

פּיראן נועָץ עם הכאקאן מסין    🔗

כִּרְאוֹת צוֹפֵה פִּירָן צָבָא קָרֵב,/ מִהֵר אֶל מַחֲנֵה תּוּרָן כְּרוּחַ,

וּלְשַׂר צְבָאוֹ קָרָא לְמֵרָחוֹק:/ "חִגְרוּ מִיָּד אֶת מָתְנֵיכֶם לַקְּרָב,

כִּי מֵאִירָן בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר/ צָבָא קָרֵב לְעֵבֶר הַמָוַן." [1090]

פִּירָן מִהֵר אֶל הַכָקָן מִסִּין/ וְשָׂח: "צָבָא מַגִּיעַ מֵאִירָן.

כַּמָּה הֵם וְשָׂרָם מִי – מִי יוֹדֵעַ? /מַה נַּעֲשֶׂה? מָה אֲרוּכָה תַּצִּיעַ?"

עָנָה כָּמוּס לִמּוּד הַמִּלְחָמוֹת:/ "עִם צְבָאֲךָ שְׁהֵה־נָא בִּמְקוֹמְךָ.

לְךָ גְּדוֹלֵי חֲצַר אַפְרָסִיָבּ,/ צָבָא כָּבֵד כְּמֵי הַיָּם לָרֹב,

וּמָה עוֹלַלְתָּ בּוֹ בַּחֲמִשָּׁה/ חָדְשֵׁי הַקְּרָב לַקֹּמֶץ הֶעָלוּב? [1095]

עַתָּה כִּהְיוֹת הָאֲדָמָה כֻּלָּהּ/ צְבָא הַכָקָן, צְבָאִי וּצְבָא מַנְשׁוּר,

כֹּחֵנוּ נְגַלֶּה. נָעַלְתָּ שַׁעַר,/ אַךְ הַמַּפְתֵּחַ לַמַּנְעוּל אֶצְלֵנוּ.

אַף כִּי מִצְּבָא כָּבֻּל, זָבֻּל וְהֹדּוּ,/ הָיוּ פְּנֵי הָעוֹלָם כְּמֶשִׁי סִין.

לִי, הָאֶחָד, כֻּלָּם כְּלֹא הָיוּ,/ לִשְׁאֹל תּוּכַל: “הָאִירָנִים אַיָּם?”

אַתָּה מַבְהִיל אוֹתִי בְּתַהַמְתַּן –/ דַּע, רִאשׁוֹנָה אָבִיא עָלָיו כְּלָיָה. [1100]

אִם פַּעַם אֶלְכְּדֶנּוּ בְּרִשְׁתִּי,/ זִכְרוֹ לֹא יִפָּקֵד עוֹד בָּעוֹלָם.

נִרְעָשׁ מִצְּבָא סִיסְתָּן וּמֵרֻסְתַּם,/ נִרְתַּעְתָּ מִלַּחְגֹּר לַקְּרָב מָתְנֶיךָ.

אוּלָם עֲקֹב־נָא אַחֲרַי בַּקְּרָב:/ וְכַאֲשֶׁר יֵרוֹם מֵהַמִּישׁוֹר אָבָק,

תַּכִּיר מִי גִּבּוֹר־חַיִל בָּעוֹלָם,/ מִי אִישׁ אַמִּיץ־לֵבָב וּמַהוּ קְרָב."

עָנָה פִּירָן: "בָּרוּךְ תִּהְיֶה לָעַד,/ וְיַד הָרַע תִּקְצַר בְּךָ לִפְגֹּעַ. [1105]

וּמִי יִתֵּן וְיִתְקַיְּמוּ דְּבָרֶיךָ,/ וְלֹא תִּמְצָא לְךָ אִישׁ רִיב כָּמוֹךָ."

הֵעִיר כָקָן סִין לְפִּירָן לֵאמֹר:/"אַתָּה פָּתַחְתָּ לְכָּמוּס הַדֶּרֶךְ,

וְהוּא גַּם יְקַיֵּם אֶת אִמְרָתוֹ,/ כִּי בְּנֵי בְּרִיתוֹ הָרִים, רֵעָיו – פִּילִים.

הָאִירָנִים אֵינָם שָׁוִים הַרְבֵּה – /אַל תְּרַפֶּה יְדֵי הַלּוֹחֲמִים.

לֹא אִישׁ דָּגוּל אֶחָד בְּכָל אִירָן/ אוֹתִיר, אָרִים אָבָק מֵהַר וָעֵמֶק. [1110]

אֶת כָּל הַנִּכְבָּדִים וְהַשּׁוֹעִים/ אוֹלִיךְ בַּשְּׁבִי לִפְנֵי אַפְרָסִיָבּ

בְּשַׁלְשָׁלוֹת כְּבֵדוֹת עַל רַגְלֵיהֶם./ מֵהֶם הַרְבֵּה אֶכְרֹת אֶת רָאשֵׁיהֶם,

וְלֹא אוֹתִיר עָלֶה רוֹעֵד עַל עֵץ,/ לֹא מֶלֶךְ וְאַרְמוֹן, לֹא כֵּס וָכֶתֶר."

בִּמְאוֹר פָּנִים נָשָׂא פִּירָן בְּרָכָה/ לִפְנֵי כָקָן סִין וְאַנְשֵׁי־הַשֵּׁם,

וּשְׂבַע־רָצוֹן חָזַר לַמַּחֲנֶה./ אוֹתָהּ עֵת בָּאוּ יֶתֶר בְּנֵי הַחַיִל [1115]

כְּמוֹ הוּמָן, לַהָּךְ וּפַרְשִׁידְוַרְד – /גְּדוֹלִים וַאֲרָיוֹת בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

אָמְרוּ: "בָּא מֵאִירָן צָבָא כָּבֵד,/ וּמִלְּפָנָיו בָּרֹאשׁ דֶּגֶל שָׁחוֹר.

סַיָּר זָרִיז אֲשֶׁר אַךְ זֶה עַתָּה/ שָׁב מִתּוּרוֹ, הֵבִיא אֶת הַשְּׁמוּעָה

כִּי פַרִיבֻּרְז קָרֵב וּבָא, וְהוּא/ לוֹחֵם דָּגוּל וְנֶאֱמָן לַמֶּלֶךְ."

אָמַר פִּירָן אֶל הַגִּבּוֹר הוּמָן:/ "נָסִיר הַדְּאָגָה מִלִּבּוֹתֵינוּ. [1120]

אִם לֹא רֻסְתַּם, מַה לָּנוּ לְפַחֵד?/ אֵין פַרִיבֻּרְז תְּרוּפָה לְרַעַל זֶה.

אָמְנָם כָּמוּס חָרַץ כִּי אֵין רֻסְתַּם/ שָׁוֶה הַרְבֵּה וְלֹא נֶחְשָׁב בַּקְּרָב,

יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יָבוֹא הֲלוֹם,/ גַּם אִם כָּמוּס תַּנִּין מַטִּיל אֵימָה."

הֵעִיר עַל זֹאת הוּמָן: "אַי, פַּהְלַוָן! /מַדּוּעַ זֶה אַתָּה לוֹבֵשׁ קַדְרוּת?

הוּא לֹא רֻסְתַּם, צְבָאוֹ לֹא מִסִּיסְתָּן,/ דַּם פַרִיבֻּרְז וַאֲבָקוֹ תִּרְאֶה." [1125]

אָמַר פִּירָן: "רָחַקְתִּי מִכִּסֵּא,/ מָאַסְתִּי בַּחַמָּה וּבַיָּרֵחַ.

כִּי כְּשָׁמְעִי עַל חַיִל מֵאִירָן/ קָרֵב וּבָא אֶל שְׂדֵה־הַקְּרָב הַזֶּה,

מָלְאוּ כְּאֵב הַמֹּחַ וְהַנֶּפֶשׁ,/ וַאֲנָחָה מִתּוֹךְ לִבִּי."

אָמַר כֻּלְבָּד:"מָה הַכְּאֵב הַזֶּה/ וּמָה הַבְּכִי בִּגְלַל רֻסְתַּם וְטוּס?

מֵרֹב צָבָא, פִּילִים וַחֲרָבוֹת/ אֵין מַעֲבָר לָרוּחַ בְּדַרְכָּהּ. [1130]

הָאִירָנִים אָבָק הֵם בְּפָנֵינוּ,/ מַה פַּחַד מֵרֻסְתַּם, כֻסְרַוּ וְטוּס?"

וְאָז נָפוֹצוּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם,/ הָלכוּ אִישׁ־אִישׁ אֶל אָהֳלוֹ.

כִּשְׁמֹעַ טוּס אֶת הַבְּשׂוֹרָה לֵאמֹר:/"מָלֵא הַחֶבֶל קוֹל הַלְמוּת תֻּפִּים,

רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל מַגִּיעַ מֵאִירָן,/ וּפַרִיבֻּרְז וְהַצָּבָא אִתּוֹ,"

צִוָּה גַּם הוּא לִקְשֹׁר אֶת הַתֻּפִּים,/ וְכָל הָהָר כֻּסָּה אָבָק שָׁחוֹר. [1135]

מֵרוּם הַהַמָוַן עָלָה שָׁאוֹן,/ הָאֲדָמָה מֵהַפְּרָסוֹת רָעָדָה.

אֶל הַצָּבָא פָּתַח אָז טוּס אֶת פִּיו,/ וְהֶעֱלָה זִכְרוֹן מָזַנְְדַּרָן,

וּמָה עוֹלֵל רֻסְתַּם בַּקְּרָב הַמַּר/ עִם הַדִּיוִים וּמַה הֵסֵב לָהֶם.

הַלּוֹחֲמִים בֵּרְכוּ אֶת מַצְבִּיאָם:/ "יֵעוֹר לִבְּךָ, וְנִשְׁמָתְךָ תָּּאִיר!

לְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרוֹת נִפְעַם לִבֵּנוּ,/ כִּי הֵן מְשׁוֹבְבוֹת אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ. [1140]

עַתָּה, כְּבוֹא רֻסְתַּם אֶל הַשָּׂדֶה,/ הֲיִתְחָרֶה צְבָאָם עִם הַתַּנִּין?

כֻּלָּנוּ נִלָּחֵם פֹּה עַל הָהָר,/ נָסִיר אֶת הַחֶרְפָּה מֵעַל אִירָן.

נִתְפֹּשׂ אֶת דֶּגֶל הַכָקָן, כִּתְרוֹ,/ אֶת מָגִנֵּי הַפָּז וְכֵס הַשֵּׁן,

נִזְרֵי הַמְפַקְּדִים עַל הַפִּילִים,/ הָעֲנָקִים וְאַבְנְטֵי הַכָּתֶם,

הַמְּצִלּוֹת וְהַפַּעֲמוֹנִים,/ אֲשֶׁר כָּהֶם עַד הֵנָּה לֹא רָאִינוּ, [1145]

וְהַסּוֹכֵךְ מִזְּנַב הַטַּוָּסִים,/ הַמְשֹֻבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת.

נִתְפֹּשׂ כָּל אֵלֶּה, וְנוֹסָף עַל אֵלֶּה,/ אִם אַךְ נָשִׂים נַפְשֵׁנוּ בְּכַפֵּנוּ."

אֶל הַצָּבָא אָמַר אָז טוּס הָעֵר:/ "צְפוּיִים לְפַחַד וְלִצְחוֹק אֲנַחְנוּ.

כָּל מַרְגְּלוֹת הָהָר אַנְשֵׁי צָבָא,/ רָאשֵׁי שָׂרֵינוּ נִלְכְּדוּ בָּרֶשֶׁת.

כְּבוֹא רֻסְתַּם אֵלֵינוּ יוֹכִיחֵנוּ,/ מִבְּלִי לִשְׁאֹל לְפֵשֶׁר הַדָּבָר. [1150]

יֹאמַר:" "יָשַׁבְתָּ כְּצִפּוֹר בָּרֶשֶׁת,/ מַאֲמַצְּךָ עָקָר, הַקְּרָב לַשָּׁוְא,

וּכַמַּצְבִּיא כֵּן הַצָּבָא כֻּלּוֹ./ רוֹאֶה אֵינֶנִּי אִישׁ שׁוֹחֵר קְרָבוֹת."

הָבָה אֵפוֹא נַתְקִיף כַּאֲרָיוֹת/ וְנֶהֶדְפֵם לְמַרְגְּלוֹת הָהָר."

עָנוּ הַלּוֹחֲמִים:"אַל בִּגְדוֹלוֹת!/ הִמָּנַע מִדִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה.

אַל יֶאֱסֹר אִישׁ מִבֵּינֵינוּ קְרָב,/ כָּל עוֹד רֻסְתַּם לֹא תָּר אֶת הַשָּׂדֶה. [1155]

הָבָה וְנַעֲמֹד לִפְנֵי יַזְדָּן,/ כִּי הוּא מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ אֶל הַטּוֹב.

בִּרְצוֹן בּוֹרֵא הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר,/ רֻסְתַּם יָבוֹא לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה,

לָמָּה לְךָ צָרוֹת וּפֻרְעָנוּת?/ מוּטָב חַלֵּק צְדָקָה לַעֲנִיִּים."

מִלּוֹחֲמֵי אִירָן קְרִיאוֹת שִׂמְחָה/ פָּרְצוּ לַעֲבָרִים מֵרֹאשׁ הָהָר.

כָּל אִישׁ וָאִישׁ יָצָא לְפִנָּתוֹ./ טוּס כָּל הַלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנָתוֹ. [1160]

גיו וטוּס נלחמים בכּאמוּס    🔗

כְּשִׂים כַּפּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ עַל גַּב שׁוֹר/ וּבַמִּישׁוֹר פָּצַח בְּשִׁיר זָמִיר,

עָלְתָה תְּרוּעָה מִמַּחֲנֵה כָּמוּס,/ מַכְנִיעַ הָאוֹיְבִים וְהַמַּנְהִיג.

אָסַף צְבָאוֹ, צִיֵּד בְּשִׁרְיוֹנִים,/ לִבּוֹ לַקְּרָב, רֹאשׁוֹ מָלֵא קִיטוֹר.

שִׁרְיוֹן בַּרְזֶל עָשָׂה שִׂמְלַת יוֹמוֹ,/ קוֹבַע – נִזְרוֹ, צִנַּת חָזֶה – חָשְׁנוֹ.

אָסַף צָבָא חָסֹן מִקְּשֵׁי הָעֹרֶף,/ וְהִלְבִּישָׁם פְּלָדָה מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל. [1165]

אָבָק עָלָה מֵהַצְּבָאוֹת, מֵרֹב/ שִׁרְיוֹן וָחֶרֶב לֹא נוֹדְעָה הַדֶּרֶךְ.

צוֹפֵה אִירָן הֵרִיעַ מֵרָחוֹק:/ "צָבָא גָּדוֹל קָרֵב וּבָא אֵלֵינוּ,

וְדֶגֶל הַמַּצְבִּיא רֻסְתַּם, הַפִּיל,/ שָׁם מִתְנוֹפֵף מֵאֲחוֹרֵי הַחַיִל.

מִצַּד שֵׁנִי אֲבַק חֵילוֹת תּוּרָן/ מִלֵּא אֶת הָאֲוִיר עָנָן שָׁחוֹר.

מַצְבִּיא צְבָאָם דּוֹמֶה לְסֶלַע הָר,/ וּמִפַּרְסוֹת סוּסוֹ עֻלְּפָה הָאָרֶץ. [1170]

אַלָּה כְּבֵדָה לוֹ וְרֹאשָׁהּ תְּאוֹ;/ צְבָא כִּידוֹנִים בְּעִקְּבוֹתָיו נוֹסֵעַ.

אֶת הָאַלָּה הִנִּיחַ עַל כְּתֵפוֹ,/ וְלֹא חִנָּם תִּתְמַהּ וְתִשְׁתָּאֶה לוֹ."

בְּצַד אִירָן הִכָּה טוּס בַּתֻּפִּים/ וְהֶעֱלָה אֶת רַעֲמָם עַד שַׁחַק.

כִּשְׁמֹע הַמַּצְבִּיא בְּשׂוֹרַת צוֹפָיו,/ קָפְצָה עָלָיו שִׂמְחָה, נַפְשׁוֹ הֵאִירָה.

בֵּינְתַיִם מִגּוּדַרְז אֶל פַרִיבֻּרְז/ פָּרָשׁ מָהִיר הִגִּיעַ וְהוֹדִיעַ: [1175]

"הַתּוּרָנִים מְמַהֲרִים לַקְּרָב,/ וּכְבָר מִפֹּה כִּמְטַחֲוֵי הַקֶּשֶׁת.

וְהָיָה אִם אוֹתָנוּ בְּהַמָוַן/ יַתְקִיפוּ וְיַפְתִּיעוּ, יַכְרִיעוּנוּ.

פְּעַל, אֵפוֹא, וְכַיָּאֶה לְךָ,/ אָבִיךָ מֶלֶךְ וְאַתָּה נָסִיךְ.

אֲבַק רֻסְתַּם כְּבָר מִתְאַבֵּךְ בַּדֶּרֶךְ,/ וְעוֹד מְעַט יוֹפִיעַ בַּשָּׂדֶה."

חִישׁ פַרִיבֻּרְז עַז־נֶפֶשׁ וּצְבָאוֹ/ יָצְאוּ לְהִלָּווֹת עַל טוּס וְגִיו. [1180]

יַחְדָּו עָרְכוּ שׁוּרוֹתֵיהֶם בָּהָר,/ וְאֶת דִּגְלָם הַמְבֹרָךְ הֵנִיפוּ.

כִּהְיוֹת צְבָאָם מוּכָן – הָאֲגַפִּים/ יָמִין וּשְׂמֹאל, מֶרְכָּז וְהַמִּטְעָן –

הֵרִיעוּ הַקְּרָנוֹת לְהִשְׂתָּעֵר,/ כְּשַׁחַק שֶׁנִּתַּק מִמְּקוֹמוֹ.

וְכַאֲשֶׁר יָצָא כָּמוּס לַקְּרָב,/ לֹא הִתְמַהְמַהּ בְּצִפִּיָּה לַצָּר,

כִּי אֶת צְבָאוֹ כְּאֶשֶׁד בֶּהָרִים,/ אֲשֶׁר מֵימָיו יוֹרְדִים בַּהֲמֻלָּה, [1185]

הוֹבִיל כְּרוּחַ אֶל הַהַמָוַן,/ וּבוֹ כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

כְּהַגִּיעוֹ הֵרִים רֹאשׁוֹ לָהָר/ וּבִלְחָיַיִם צוֹחֲקוֹת קָרָא:

"אֲשֶׁר נִלְחַם בָּאִירָנִים הָאֵלֶּה,/ גִּבּוֹר אַמִּיץ לְהִתְפָּאֵר אֵינֶנּוּ,

אָמְנָם הַיּוֹם צְבָאָם עָצוּם וָרַב,/ אַךְ לֹא פִּירָן אַתֶּם וְלֹא הוּמָן.

וּמִי שׁוֹחֵר קְרָבוֹת בִּצְבָא אִירָן/ אֲשֶׁר יֵצֵא לְמִלְחָמָה עָלַי?" [1190]

עַתָּה פָּנָה אֶל הַיּוֹשְׁבִים בָּהָר:/ "אַתֶּם, אַרְיוֹת אֵימָה בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב!

רְאוּ אֶת קוֹמָתִי וַהֲדָרִי,/ אֶת זְרוֹעוֹתַי, חַרְבִּי וְאַלָּתִי!"

כִּשְׁמֹעַ גִּיו דְּבָרוֹ, צָבָה מִכַּעַס/ וְאֶת חַרְבּוֹ שָׁלַף מִתַּעְרָהּ.

אַךְ כְּקָרְבוֹ אֶל הַדּוֹבֵר חָשַׁב:/ “רַק פִּיל זוֹעֵף יֵלֵךְ עִמּוֹ בִּקְרָב!”

מִיָּד הוֹצִיא קַשְׁתּוֹ, שָׂמָהּ בַּיֶּתֶר,/ בִּקֵּשׁ עֶזְרַת יַזְדָּן נוֹתֵן הַטּוֹב, [1195]

וְעַל כָּמוּס הוֹרִיד מְטַר חִצִּים – /הָפַךְ הַקֶּשֶׁת לַעֲנַן אָבִיב.

כִּרְאוֹת כָּמוּס אֶת גִּיו בְּפָעֳלוֹ,/ הִסְתִּיר רֹאשׁוֹ מִתַּחַת לַמָּגֵן,

וּכְקַרְנַף תָּקַף בְּכִידוֹנוֹ, /אָבָק וַחֲלָלִים מִלְּאוּ הָאָרֶץ.

כְּהִפָּגְשָׁם פָּנִים אֱלֵי פָּנִים,/ הִכָּה כָּמוּס בְּכִידוֹנוֹ בְּגִיו,

וְכַאֲשֶׁר בְּאֻכָּפוֹ נָע גִּיו,/ הֲלוּם מַכַּת הָרֹמַח הַמַּבְרִיק, [1200]

שָׁלַף כָּמוּס חַרְבּוֹ מִתַעְרָהּ,/ זוֹעֵף נָתַן בְּקוֹל, הוֹדִיעַ שְׁמוֹ,

אֶל יְרִיבוֹ זִנֵּק כְּמִשְׁתּוֹלֵל,/ הִנְחִית חַרְבּוֹ, וְכִידוֹן גִּיו שָׁבַר כְּסוּף.

הִשְׁגִּיחַ טוּס בָּזֹאת מֵהַמֶּרְכָּז,/ דָּאַב לִבּוֹ לִקְרַב הָאַמִּיצִים.

הֵבִין:“אֵין גִּיו יָרִיב לִכְמוֹ כָּמוּס;/ אֵין אִישׁ כִּידוֹן כָּמוֹהוּ חוּץ מִטּוּס.”

צוֹעֵק בְּקוֹל עָזַב אֶת הַמֶּרְכָּז/ וּצְמֵא נָקָם מִהֵר לְיֶשַׁע גִּיו. [1205]

כָּמוּס הִפְנָה אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו/ וּבָא לַקְּרָב עִם שְׁנֵי הַפָּרָשִׁים.

הִכָּה בַּחֶרֶב עַל צַוָּאר סוּס טוּס,/ וְזֶה פָּנָיו הִשְׁחִירוּ כְּהָבְנֶה.

הַסּוּס קָרַס תַּחְתָּיו, אַךְ קָם רוֹכְבוֹ, /נִצַּב הָכֵן כְּמוֹ אַרְיֵה שׁוֹאֵג.

כִּידוֹן בַּכַּף, רַגְלִי בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ נִלְחַם אִתּוֹ לְנֹכַח הַצְּבָאוֹת.

שְׁנֵי לוֹחֲמִים נֶגֶד פָּרָשׁ אֶחָד,/ וְהוּא, הַכֻּשָׁנִי, צְמֵא קְרָב עוֹדֶנּוּ. [1210]

כֹּה נֶאֶבְקוּ עַד הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם,/ הָיְתָה בָּעֵמֶק מְהוּמָה גְּדוֹלָה,

אַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ הָבְנֶה שָׁחוֹר,/ הִנִּיחוּ זֶה אֶת זֶה כָּמוּס וְטוּס,

פָּנוּ לָאֳהָלִים, זֶה אֶל הָהָר/ וְזֶה אל הַמִּישׁוֹר, לָשׁוּב מָחָר.

רוּסתם מגיע אל האירנים    🔗

בְּאֵין חַמָּה וָסַהַר בַּשָּׁמַיִם,/ כְּצֵאת הַסַּיָּרִים לְפָעֳלָם,

פָּתַח אֶת פִּיו צוֹפֶה מֵהַמֻּצָּב:/ "אָבָק עוֹלֶה וַחֲשֵׁכָה גּוֹבֶרֶת, [1215]

מָלְאוּ קוֹלוֹת הָהָר וְהַמִּישׁוֹר, /הַרְבֵּה אוֹרוֹת רוֹאֵנִי בַּצְּבָאוֹת.

אָכֵן מַרְחִיב הַצַּעַד גֵּו־הַפִּיל,/ אִתּוֹ הַחַיִל מִזָּבֻּלִסְתָּן."

כִּשְׁמֹעַ בֶּן כַּשְׁוָד אֶת הַבְּשׂוֹרָה,/ מִהֵר לָרֶדֶת מֵעַרְפֶל הָהָר,

נִגְלָה הַנֵּס עִם צֶלֶם הַדְּרָקוֹן,/ לַמְרוֹת הַלַּיְלָה וְחֶשְׁכַת הָאָרֶץ.

גּוּדַרְז יָרַד מֵרַמָּכוֹ. רֻסְתַּם/ אַף הוּא מִהֵר לִקְרַאת הַבָּא בָּרֶגֶל. [1220]

כְּהִפָּגְשָׁם חִבֵּק אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,/ וּבְצַעֲקוֹת הֶסְפֵּד פָּרְצוּ שְׁנֵיהֶם

עַל כָּל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, זֶרַע גּוּדַרְז,/ וְעַל תִּקְוַת הַשָּׁוְא אֲשֶׁר הִכְזִיבָה.

אָמַר גּוּדַרְז: "פַּהְלַוָן חָכָם,/ אִישׁ מִלְחָמָה אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ זוֹהֶרֶת!

הַכֶּתֶר וְהַכֵּס אוֹרָם מִמֶּךָּ,/ וּמַה תֹּאמַר הוּא קֹשׁטְ דִּבְרֵי אֱמֶת.

אַתָּה לָאִירָנִים יוֹתֵר מֵאֵם,/ מֵאָב, מִכֵּס מַלְכוּת וּמֵאוֹצָר. [1225]

אֲנַחְנוּ בִּלְעָדֶיךָ דָּג בְּלִי מַיִם,/ הָרֹאשׁ – אֶבֶן, הַגּוּף – גְּוִיָּה בַּקֶּבֶר.

אַךְ כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה אֲנִי פָּנֶיךָ,/ וּשְׁאֵלוֹתֶיךָ הַחַמּוֹת שׁוֹמֵעַ,

אֶבְלִי עַל אֵלֶּה יַקִּירַי נֶעְלָם,/ וְנִשְׁאָרִים הַחִיּוּכִים בִּלְבַד."

עָנָה לוֹ תַּהַמְתָּן“”יִשְׂמַח לִבְּךָ,/ אַךְ שְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ מִפַּח יָקוּשׁ,

כִּי הָעוֹלָם מָלֵא כָּזָב וָסֵבֶל,/ אֶת אוֹצָרוֹ הוּא רַק מַרְאֶה לְךָ. [1230]

אֶחָד – עָשִׁיר, וְהַשֵּׁנִי – עָנִי,/ לָזֶה כָּבוֹד וְלַשֵּׁנִי כְּלִמָּה,

אֲבָל שְׁנֵיהֶם יֹאבְדוּ, כִּי אֵין תְּרוּפָה,/ וְאֵין אָסוֹן נוֹרָא לִי מִן הַמָּוֶת.

אַךְ דַּי לְהִתְאַבֵּל עַל הַהוֹלְכִים,/ וּמִי יִתֵּן בִּקְרָב נָמוּת גַּם אָנוּ."

בֵּין כֹּה וָכֹה, כִּשְׁמֹעַ טוּס וְגִיו/ וּפָרָשֵׁי אִירָן הָאַמִּיצִים,

כִּי תַּהַמְתַּן הִגִּיעַ אֶל הָהָר,/ וְכִי גּוּדַרְז הַמְנֻסֶּה רָאָהוּ, [1235]

יָצְאוּ מִמְּקוֹמָם מַהֵר כְּרוּחַ;/ קְרִיאוֹת אָדָם וְקוֹל קְרָנוֹת נִשְׁמָעוּ.

שְׁנֵיהֶם וְהַצָּבָא פָּסְעוּ בָּרֶגֶל,/ הַלֵּב פָּתוּחַ, חֲגוּרִים מָתְנַיִם.

הֵרִימוֹ קוֹל מִסְפֵּד לַהֲרוּגִים/ אֲשֶׁר נָפְלוּ בַּהֲמֻלַּת הַקְּרָב.

לְבַב רֻסְתַּם עָטַף מֵרַחֲמִים,/ וּבִנְקָמָה חָגַר מָתְנָיו שֵׁנִית.

רֻסְתַּם בָּכָה עַל סֵבֶל הַצָּבָא,/ אַחַר שָׁמְעוֹ אֶת קוֹרוֹתָיו בַּקְּרָב. [1240]

וַעֲצָתוֹ הִשְׁמִיעַ בְּאָמְרוֹ:/ "לִפְנֵי מַסָּה גְּדוֹלָה עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ,

וְתוֹצְאוֹתֶיהָ הַתְחָלָה וָסוֹף:/ לָזֶה מִסְפֵּד, וְלָזֶה מִשְׁתֶּה."

רֻסְתַּם, מְאוֹר עוֹלָם, תָּקַע הָאֹהֶל,/ מֵאֲחוֹרָיו חָנָה כָּל צְבָא נִימְרוּז.

הֵקִימוּ אֶת הַמַּחֲנֶה בָּהָר/ וְדֶגֶל מַצְבִּיאָם הֵנִיפוּ בּוֹ.

רֻסְתַּם יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא הָרָם,/ וְכָל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם צָבְאוּ עָלָיו. [1245]

בְּצַד אֶחָד יָשְׁבוּ גּוּדַרְז וְגִיו,/ וְטוּס וַאֲחֵרִים בְּצַד שֵׁנִי.

שָׁם מְנוֹרָה זוֹרַחַת לְפָנָיו/ וְדָנוּ בַּנּוֹשֵׂא עַל כָּל אָפְנָיו:

אֵיךְ נִלְחֲמוּ גְּדוֹלִים וּמַה זֶּה קְרָב,/ עַל הַחַמָּה וְעַל הַלְּבָנָה,

עַל הַצָּבָא, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר./דִּבְּרוּ עִם הַגִּבּוֹר הַמְהֻלָּל,

עַל הַכָקָן מִסִּין וְעַל כָּמוּס, /שַׁנְגֻּל, מַנְשׁוּר וְלוֹחֲמֵי תּוּרָן: [1250]

"עַל זֶה כָּמוּס – בְּפִינוּ אֵין מִלִּים,/ כִּי לִרְאוֹתוֹ אֵינֶנּוּ רְאוּיִים.

הוּא עֵץ אֲשֶׁר פִּרְיוֹ אַלָּה וָחֶרֶב./ גַּם אִם עָבִים סְלָעִים עָלָיו יַמְטִירוּ,

לֹא יַעֲרֹק מִפְּנֵי פִּילֵי הַקְּרָב;/ רֹאשׁוֹ מָלֵא נָקָם, לִבּוֹ – אֵיבָה.

הָאָרֶץ לֹא תָּכִיל אֶת כָּל מַנְשׁוּר,/ כִּי אֵין תִּפְאֶרֶת לַצָּבָא כָּמוֹהוּ.

מֵהַמָוַן וְעַד לִנְהַר הַשַּׁהְד/ דְּגָלִים, צָבָא, פִּילִים, אַפִּרְיוֹנִים. [1255]

אֵין סוֹף לְקוֹבָעִים וּלְשִׁרְיוֹנִים,/ וּפְנֵי הַלּוֹחֲמִים – אֵימָה וָזַעַף.

כָּל הַמִּישׁוֹר – גְּדֵרוֹת וְאֹהָלִים,/ הָעֲשׂוּיִים מִשֵּׁשׁ תּוֹצֶרֶת סִין.

לוּלֵא אַתָּה, הַשַּׂר הַמְהֻלָּל,/ הוֹפַעְתָּ עִם חֵילְךָ, כִּי אָז אָבַדְנוּ.

הַשֶּׁבַח לֵאלֹהֵי הַנִּצָחוֹן,/ אֲשֶׁר סוֹף סוֹף שָׂם קֵצֶה לְסִבְלֵנוּ.

אֲנַחְנוּ בַּחַיִּים תּוֹדוֹת לְךָ,/ כִּי כְּבָר אָפְסָה תִּקְוַת כָּל אִישׁ מִמֶּנּוּ." [1260]

הַפַּהְלַוָן סָפַד זְמַן מָה לַחֲלָלִים,/ אָבַל, בָּכָה וְנֶעֱצַב אֶל לֵב.

אַחֲרֵי־כֵן אָמַר: "הַבֵּט וּרְאֵה:/ מֵחוּג יָרֵחַ עַד עֲפַר הָאָרֶץ

אַךְ פַּחַד, דְּאָגָה, עָמָל וָסֵבֶל./ כָּזֶה הַסֵּדֶר בְּפֻנְדַּק הַדֶּרֶךְ.

זוֹ דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם הַסַּבִּים:/ עֵת קְרָב וָרוֹשׁ, עֵת אַהֲבָה וָנֹפֶת.

אִם נֵהָרֵג וְאִם נָמוּת – נָסוּף!/ וְטוֹב כִּי לֹא נֵדַע מַדּוּעַ, אֵיךְ; [1265]

בְּמַהֲלַךְ הַזְּמַן הַכֹּל חוֹלֵף,/ וְאַל לַשָּׁוְא תִּרְגַּז עַל הַשָּׁמַיִם.

אֲדוֹן עוֹלָם יִהְיֶה בִּישׁוּעָתֵנוּ,/ וְרֹאשׁ מַזַּל שׂוֹנְאֵנוּ יִשָּׁמֵט.

נָשִׂים אֶת כָּל לִבֵּנוּ בַּנָּקָם,/ וּדְרוֹר נִקְרָא לָאָרֶץ מֵאוֹיְבֵנוּ."

הַנִּכְבָּדִים שִׁבְּחוּהוּ וְאָמְרוּ:/ "עִם כֵּס וְכֶתֶר, חֶרֶב וְאַלָּה

רְאֵה חַיִּים בְּטוּב וּבִתְהִלָּה,/ לִימִין שַׁלִּיט הָאָרֶץ עַד עוֹלָם." [1270]

האיראנים והתוראנים עורכים צבאותיהם    🔗

כִּזְרֹחַ הַמָּאוֹר מֵעַל הָהָר,/ כִּתְפֹּשׂ הַיּוֹם בִּשְׁתֵּי צַמּוֹת הַלַּיְלָה,

צְעִיף הַזֶּפֶת מֵעָלָיו קָרַע,/ וְעַד זוֹב דָּם נָשַׁךְ שִׂפְתֵי הַסַּהַר,

קוֹל תֹּף עָלָה מֵאֹהֶל הַמַּטֶּה,/ וְרַגְלֵיהֶם נָשְׂאוּ הַלּוֹחֲמִים.

הַמְפַקֵּד הוּמָן מִהֵר לָצֵאת,/ לָתֵת לִבּוֹ לַנַּעֲשֶׂה בָּהָר:

עֶזְרָה גְּדוֹלָה לִָאיָרִנים הִגִּיעָה,/ לֹא שָׁוְא הָאֳהָלִים וְהַגְּדֵרוֹת. [1275]

הִבִּיט אֶל אֹהֶל שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּשְׁבוֹ, /וַעֲבָדִים בַּעֲמָלָם סְבִיבוֹ,

בַּחֲזִיתוֹ כִּידוֹן מַצְבִּיא וְדֶגֶל,/ וְאֹהָלִים כַּכּוֹכָבִים כִּתְּרוּהוּ.

עוֹד אֹהֶל נְסִיכִים יָקָר רָאָה,/ וְדֶגֶל לְפָנָיו מֵאִיר כַּסַּהַר,

כִּי פַרִיבֻּרְז עִם הַפִּילִים/ תָּקַע שָׁם,אֵצֶל טוּס, אֶת אֹהָלָיו.

הוּמָן דּוֹאֵג בָּא אֶל פִּירָן וְשָׂח:/ "הַיּוֹם הַזֶּה הֲרֵה עָמָל הַרְבֵּה. [1280]

הַצְּעָקוֹת בְּמַחֲנֵה אִירָן/ רַבּוּ אֶמֶשׁ מִיֶּתֶר הַלֵּילוֹת.

יָצָאתִי מֵהָאֹהֶל בְּגַפִּי /עִם שַׁחַר וְסִיַּרְתִּי מִסָּבִיב.

צָבָא גָּדוֹל בָּא הֵנָּה מֵאִירָן/ לְעֶזְרָתָם בַּמַּעְרָכָה הַזֹּאת.

רָאִיתִי אֹהֶל שֵׁשׁ מָשְׁזָר יָרֹק,/ וְעַל דִּגְלוֹ דְּרָקוֹן לִפְנֵי הַפֶּתַח.

צְבָא לוֹחֲמִים סָבִיב לוֹ מִזָּבֻּל /נוֹשְׂאִים מָגֵן וָחֶרֶב מִכָּבֻּל. [1285]

אֵין זֹאת כִּי אִם רֻסְתַּם מֵעִם הַשָּׁהּ/ נִשְׁלַח לְעֶזְרָתָם בַּקְּרָב הַבָּא."

אָמַר פִּירָן:"בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ./ אִם תַּהַמְתַּן בָּא לַמַּעֲרָכָה,

לֹא יִוָּתֵר כָּמוּס, לֹא הַכָקָן,/ גַּם לֹא שַׁנְגֻּל אוֹ יֶתֶר הַתֻּרְכִּים."

אָמַר דְּבָרוֹ, וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ/ יָצָא אַף הוּא לִסְקֹר אֶת צְבָא אִירָן.

מִשָּׁם כְּמַהֲרוֹ בָּא אֶל כָּמוּס/ וְאֶל מַנְשׁוּר וְאֶל פַרְטוּס וְשָׂח: [1290]

"הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר אָהֳלִי עָזַבְתִּי,/ הִקַּפְתִּי אֶת כָּל מַחֲנֵה אִירָן.

לְעֶזְרָתָם צָבָא גָּדוֹל הִגִּיעַ,/ הַרְבֵּה צְמֵאֵי נָקָם יְדוּעֵי שֵׁם.

חוֹשֵׁב אֲנִי, כִּי זֶה רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל,/ אֲשֶׁר עָלָיו דִּבַּרְתִּי בִּפְנֵיכֶם,

עַתָּה שׁוֹחֵר נָקָם, מִשָּׁהּ אִירָן,/ הִגִּיעַ לְעֶזְרַת הַנְּצוּרִים."

עָנָה כָּמוּס: "פִּירָן נְבוֹן דָּבָר!/ לִבְּךָ הוֹגֶה אַךְ מַחְשְׁבוֹת אָסוֹן. [1295]

דַּע כִּי־כֻסְרַוּ בָּא לַמַּעֲרָכָה,/ אֲבָל אַל תְּצַעֵר אֶת נַפְשְׁךָ.

חֲדַל מִדִּבּוּרִים עָלָיו לַשָּׁוְא,/ וְאַל תַּזְכִּיר כָּל רֶגַע אֶת זָבֻּל.

הֵן כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הַדֶּגֶל בְּכַפִּי,/ יִשְׁבֹּת מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ בַּתַּחֲרוּת.

עֲרֹךְ אֶת צְבָאֲךָ וְהוֹבִילוֹ,/ וְהַדְּגָלִים הוֹצֵא אֶל הַשָּׂדֶה,

וְכַאֲשֶׁר אֶפְתַּח בַּמַּעְרָכָה,/ אַל תִּתְמַהְמַהּ לָבוֹא לְעֶזְרָתִי. [1300]

מִיָּד תִּרְאֶה קְרַב אַנְשֵׁי־חַיִל מַהוּ –/ כָּל הַמִּישׁוֹר יִדְמֶה לְיָם דָּמִים."

הַפַּהְלַוָן שָׂמַח לִשְׁמֹעַ זֹאת,/ וּמֵרֻסְתַּם הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ,

בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבְדֵעָה נֶחְרֶצֶת/ בָּא וְרָחַץ נַפְשׁוֹ בְּמֵי הָאֹמֶץ.

לְכָל לוֹחֵם נִפֵּק שִׁרְיוֹן, קוֹבַע,/ וּבְזִכְרוֹנוֹ שָׁמַר דִּבְרֵי כָּמוּס.

מִשָּׁם מִהֵר אֶל הַכָקָן מִסִּין./ בָּא וְנָשַׁק אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה, [1305]

וְכֹה אָמַר: "רְאֵה חַיִּים בְּאשֶׁר!/ יִזּוֹן הַשֵּׂכֶל בְּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ.

עָבַרְתָּ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה קָשָׁה./ לְךָ עָמָל קָנִיתָ, לָנוּ – נַחַת.

בְּדֶרֶךְ זוֹ, בְּעַד אַפְרָסִיָבּ,/ בָּאֳנִיָּה חָצִיתָ אֶת הַיָּם.

תּוֹדוֹת לְךָ יִשַּׁרְנוּ אֶת הַגַּב./ עַתָּה עֲשֵׂה־נָא כַּיָּאֶה לְךָ.

עַטֵּר פִּילֶיךָ בְּפַעֲמוֹנִים,/ וְהַחֲרֵשׁ תֵּבֵל בְּקַרְנוֹתֶיךָ. [1310]

אֲנִי יוֹצֵא הַיּוֹם לְהַתְקָפָה./ אַתָּה עִם הַפִּילִים וְהַתֻּפִּים

שְׁמֹר בְּעָרְפִּי עָלַי מֵהַמֶּרְכָּז,/ וְקוֹבָעִי אָרִים עַד הֶעָבִים.

כָּמוּס גִּבּוֹר־הַחַיִל כֹּה אָמַר לִי:/ “אַתָּה תּוֹבִיל אֶת הֶחָלוּץ הַפַּעַם,”

שְׁבוּעוֹת־אַלָּה כְּבֵדוֹת נִשְׁבַּע זְמַן רַב,/ וְאַלָּתוֹ נוֹפֵף מֵעַל רֹאשׁוֹ.

אָמַר: “הַיּוֹם רַק בְּאַלָּה אֶלְחַם,/ אַף אִם עָבִים יַמְטִירוּ אֲבָנִים.” [1315]

הֵרִיעַ הַכָקָן בַּחֲצוֹצְרוֹת,/ לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “לָאָבָק רַגְלַיִם!”

מִקּוֹל הַתֹּף חָרְדוּ תֵּבֵל וָשַׁחַק,/ וְנִכְרְתָה מֵהֶם הָאַהֲבָה.

צִוָּה לָשִׂים עַל פִּיל אַפִּרְיוֹנוֹ /וְהֶאֱפִילוּ פְּנֵי תֵּבֵל כְּנִיל.

כְּהַגִּיעוּ רָכוּב אֶל הַמֶּרְכָּז,/ מֵהָאָבָק הָיוּ לְעָב שָׁמַיִם.

קוֹל מְצִלּוֹת וּפַעֲמוֹנֵי הֹדּוּ,/ “הַלֵּב” – תֹּאמַר – “חָרַג מִמְּקוֹמוֹ!” [1320]

מֵרֹב אַפִּרְיוֹנִים עַל גַּב פִּילִים,/ מִשֶּׁפַע הַדְּגָלִים כְּיָם אָפֵל,

אָבַד לָאֲנָשִׁים אוֹר הָעֵינַיִם,/ שַׁלוְתַ נַפְשָׁם נָגוֹזָה וְאֵינֶנָּה.

אָבָק מִלֵּא עֵין שַׁחַק וְלֹעוֹ,/ תֹּאמַר: “עוֹלָם מָרַח פָּנָיו בְּזֶפֶת!”

כְּבוֹא כָקָן סִין לְמֶרְכַּז הַחַיִל,/ עִבֵּט אָרְחוֹ יָרֵחַ בַּשָּׁמַיִם.

“יָמִין” דָּמָה בִּזְכוּת כָּמוּס לְהַר./ אֶת הַמִּטְעָן הִסִּיעוּ לַמִּישׁוֹר. [1325]

פִּירָן בְּיַחַד עִם אָחִיו הוּמָן/ וְעִם כֻּלְבָּד הוֹבִילוּ אֶת “הַשְּׂמֹאל”.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת תִּמְרוֹנֵי תּוּרָן,/ עָרַךְ צְבָאוֹ גַּם הוּא בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

צִוָּה אֶת טוּס לִקְשֹׁר אֶת הַתֻּפִּים,/ וְאֶת צְבָאוֹ עָרַךְ כְּעֵין שֶׂכְוִי.

אָמַר רֻסְתַּם: "הִנֵּה נִרְאֶה מִיָּד/ אֶל מִי הַיּוֹם יַטּוּ שָׁמַיִם חֶסֶד;

מַה סִּבּוּבָם יָבִיא בְּאַמְתַּחְתּוֹ,/ וּלְמִי מִן הַגְּדוֹלִים בָּא מוֹעֲדוֹ. [1330]

מִהַרְתִּי וּבַדֶּרֶךְ לֹא עָצַרְתִּי;/ כָּל שָׁלשׁ תַּחֲנוֹת כָּרַךְ רַכְשׁ יַחַד.

עַתָּה פַּרְסוֹת הָרֶכֶשׁ חֲבוּלוֹת/ וּמֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ עֲיֵפוֹת.

לֹא אַעֲמִיס עָלָיו מַשָּׂא נוֹסָף,/ לָצֵאת לְהַתְקָפָה לִפְנֵי הַכֹּל.

שְׂאוּ אִתִּי בְּמַשָּׂאִי הַיּוֹם,/ וְהִתְחַזְּקוּ הַפַּעַם בִּלְעָדַי."

מַצְבִּיא אִירָן הִכָּה בַּחֲלִילִים/ וּבַתֻּפִּים. עָלְתָה קְרִיאַת הַקְּרָב. [1335]

גּוּדַרְז עָמַד בְּרֹאשׁ אֲגַף יָמִין,/ אֶת הַמִּטְעָן שָׁלַח אֶל הַר הַצֹּר,

וּפַרִיבֻּרְז פִּקֵּד עַל זְרוֹעַ שְׂמֹאל./ כָּל הָעוֹלָם נִרְאָה כְּחֹרֶשׁ סוּף.

טוּס בֶּן נַוּדַֹר פִּקֵּד עַל הַמֶּרְכָּז./ אָבָק לְמַטָּה, רוּחַ בָּאֲוִיר,

הָאֲדָמָה כְּאִלּוּ נֶחְבְּאָה,/ מֵרֹב אָבָק אִישׁ לֹא רָאָה גּוּפוֹ.

רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל הֶעְפִּיל אֶל רֹאשׁ הָהָר/ לִצְפּוֹת בִּצְבָא תּוּרָן וּבַכָקָן. [1340]

אָכֵן רָאָה צָבָא, אֲשֶׁר יַם רוּם /בְּהַשְׁוָאָה נִרְאָה אַךְ פֶּלַח דּוֹנַג.

צְבָא הַרָאת שַׁכַּן גַּם כֻּשָׁן/ בְּשִׁרְיוֹנִים וּבְקוֹבָעִים שׁוֹנִים;

צָבָא מִסִּין, צַ’גָן סַקְלָבּ וְהֹדּוּ,/ גְּדוּדִים מֵרוּם, גַּהָן, נַהַר וְסִנְד.

בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה – שָׂפָה שׁוֹנָה,/ דְּגָלִים זָרִים בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת.

מֵהַפִּילִים וּמִכִּסְאוֹת הַשֵּׁן,/ מֵאֶצְדָעוֹת, צְנִיפִים וּמִכְּתָרִים [1345]

הָיְתָה תֵּבֵל כְּגַן הָאֱלֹהִים,/ יְפַת מַרְאֶה, אַךְ מַפִּילָה אֵימָה.

עָמַד רֻסְתַּם בָּהָר וְהִתְפַּעֵל./ בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה הִרְהֵר לֵאמֹר:

“מָתַי פָּנִים יָאִירוּ הַשָּׁמַיִם,/ אוֹ שׁוּב לָצוֹן בְּשֵׂיבָתָם יַחְמֹדוּ?”

רֻסְתַּם נָחַת, אַךְ לֹא בְּלֵב עָצוּב. /לִפְנֵי הַחַיִל לֹא עָבַר הַפַּעַם,

אֲבָל אָמַר: "מֵאָז מָתְנַי חָגַרְתִּי,/ שָׁנָה תְּמִימָה תַּחְתַּי לֹא הִתְגּוֹרַרְתִּי. [1350]

הַרְבֵּה צְבָאוֹת רָאִיתִי בְּעֵינַי,/ אַךְ לֹא רָאִיתִי רַב כַּמּוּת כָּמוֹהוּ."

צִוָּה אָז לְהַרְעִים בַּתֻּנְפָּנִים,/ וְטוּס שַׂר צְבָא אִירָן פָּתַח בַּקְּרָב.

מֵרֹאשׁ הַהַמָוַן אֶל תַּחְתִּיתוֹ/ נָשָׂא אֶת כִּידוֹנוֹ לִטְבֹּל בְּדָם.

בַּצָּהֳרַיִם בָּאוּ לַמִּישׁוֹר,/ וְהִתְפָּרְשׂוּ עַל פְּנֵי שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת.

אֲבַק הַפָּרָשִׁים כִּבָּה אוֹר יוֹם,/ עַד אֵין הֶבְחֵן בֵּין חשֶׁךְ וּבֵין שֶׁמֶשׁ. [1355]

אֲוִיר תֵּבֵל חָשַׁךְ מִכִּידוֹנִים,/ וְהַחַמָּה הֻכְּתָה בְּסַנְוֵרִים.

שְׁאוֹן סוּסִים וּפָרָשִׁים הִמְרִיא / מִלְּמַטָּה עַד מַאְדִּים וְעַד שַׁבְּתַאי.

מִקּוֹל הַלְמוּת פְּרָסוֹת וְקַרְדֻּמּוֹת/ נִתְּזוּ צְרוֹרוֹת הַצֹּר לַעֲבָרִים.

הַחֲרָבוֹת וְהַזְּרוֹעוֹת אָדְמוּ,/ אָנְחָה הָאָרֶץ תַּחַת הָרוֹכְבִים.

לְבַב הַחֲרֵדִים נִתֵּר מִפַּחַד,/ הַנּוֹעָזִים חֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת. [1360]

אָמַר אַלּוּף כָּמוּס אֶל לוֹחֲמָיו:/ "הַיּוֹם נִדְרֹךְ עַל בָּמֳתֵי שָׁמַיִם,

כָּל הָאַלּוֹת, הַחֲרָבוֹת וְכָל/ הַפְּלָצוּרִים לִשְׂדֵה־הַקְּרָב הָבִיאוּ.

שׁוֹחֵר כָּבוֹד מֵעֵז פָּנִים, וָלֹא,/ רֹאשׁוֹ בֵּין הַסְּלָעִים יִנְחַל קָלוֹן."

רוּסתם נלחם באשכּבּוּס    🔗

גִּבּוֹר־הַחַיִל אַשְׁכַּבּוּס מִצְּבָא/ תּוּרָן הִרְעִים בְּקוֹל כְּתֹף הַדּוּד,

וּבָא לִקְרַאת הָאִירָנִים בַּקְּרָב,/ לָתֵת רֹאשׁ מִתְחָרֵהוּ בְּעָפָר. [1365]

קָרָא לְמֵרָחוֹק: "אַי, אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם!/ מִי בֵּינֵיכֶם יָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּי?

מִי יְחָרֵף נַפְשׁוֹ לְהִתְיַצֵּב,/ כִּי אֶת דָּמוֹ אַגִּיר בַּאֲשָׁדוֹת?"

וּכְמוֹ שָׁמַע רֻהָּם אֶת הַדְּבָרִים,/ הִרְעִים בְּקוֹל וְהִשְׂתָּעֵר כַּיָּם.

קַשְׁתּוֹ תָּפַשׂ צְעִיר הַפָּרָשִׁים,/ וְעַל הַמְהֻלָּל הִמְטִיר חִצָּיו.

אוּלָם שׁוֹחֵר הָעֲלִילָה עָטוּף פְּלָדָה,/ חִצֵּי רֻהָּם לְשִׁרְיוֹנוֹ אַךְ רוּחַ. [1370]

וּבְכֵן הֵנִיף אֶת אַלָּתוֹ כְּבֵדָה,/ פָּתַח בָּהּ מַאֲבָק מַתִּישׁ יָדַיִם.

עָמַד בִּפְנֵי כָּבְדָּהּ קוֹבַע הַצַּר,/ אִם כִּי אִמֵּץ כֹּחוֹ לְהַבְקִיעוֹ.

גַּם אַשְׁכַּבּוּס תָּפַשׂ אַלָּה, בְּעוֹד/ הָאֲדָמָה בַּרְזֶל, הָבְנֶה הַשַּׁחַק,

הָלַם בָּהּ עַל קוֹבַע רֻהָּם, וְזֶה,/ מֵהַמַּכָּה, רֻסַּק לִרְסִיסִים.

רֻהָּם תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, הִפְנָה עָרְפּוֹ/ לַכֻּשָׁנִי וְשָׂם פָּנָיו לָהָר. [1375]

טוּס, בַּמֶּרְכָּז, עָלְתָה בּוֹ חֲמָתוֹ./ דָּפַק סוּסוֹ לָצֵאת אֶל אַשְׁכַּבּוּס.

עָצַר בּוֹ תַּהַמְתַּן וְכֹה אָמַר:/"יָפֶה לוֹ לְרֻהָּם מִזְרַק שֵׁכָר,

הַחֶרֶב לוֹ רַק רֵעַ לְמִשְׁתֶּה,/ אַךְ מִתְיַמֵּר – גִּבּוֹר בַּגִּבּוֹרִים!

עַתָּה חִוֵּר פָּנִים לְאָן פָּנָה /הַשָּׂשׂ לְהִתְגָּרוֹת בְּאַשְׁכַּבּוּס?

לְךָ בְּצֶדֶק “הַמֶּרְכָּז” – שָׁמְרֵהוּ./ אֲנִי בֵּינְתַיִם אֶלָּחֵם בָּרֶגֶל." [1380]

תָּלָה קַשְׁתּוֹ בַּיֶּתֶר עַל זְרוֹעוֹ,/ בַּחֲגוֹרָה תָּקַע חִצִּים מִסְפָּר,

וְכֹה קָרָא: “אִישׁ מִלְחָמָה דָּגוּל!/ בָּא מִתְחָרְךָ, חֲזַק וְאַל תִּסּוֹג.”

גִּבּוֹר כֻּשָׁן צָחַק בְּלֹא מוֹרָא,/ אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו אָסַף, וְאֶל רֻסְתַּם

בְּצַחֲקוֹ הֵרִיעַ: “מַה שִּׁמְךָ?/ מִי יֶאֱבַל עָלֶיךָ הֶעָרוּף?”

עָנָה לוֹ תַּהַמְתַּן וְכֹה אָמַר: / "אָרוּר! מַדּוּעַ זֶה לִשְׁמִי שָׁאַלְתָּ? [1385]

אִמִּי “מוֹתְךָ” כִּנַּתְנִי, מַזָּלְךָ/ קַרְדֹּם עָשַׂנִי לְקוֹבָעֲךָ."

אָמַר הַכֻּשָׁנִי: “בְּלִי סוּס, בָּרֶגֶל,/ אַתָּה מַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשְׁךָ מנִגֶּדֶ!”

עָנָה לוֹ תַּהַמְתַּן וְכֹה אָמַר:/ "חֲסַר־דֵּעָה הַשָּׂשׂ לַמִּלְחָמָה.

הֲלֹא רָאִיתָ מֵעוֹלָם רַגְלִי/ מַפִּיל רָאשֵׁי גֵּאִים בֵּין הַסְּלָעִים?

הַאִם בִּמְדִינָתְךָ נָמֵר, תַּנִּין /וּכְפִיר יוֹצְאִים לַטֶּרֶף בִּרְכִיבָה? [1390]

הִנֵּה, אִישׁ מִלְחָמָה, גַּם זֹאת הַפַּעַם/ בָּרֶגֶל אֲלַמֶּדְךָ מַהוּ קְרָב.

שְׁלָחַנִי טוּס לִשְׂדֵה־הַקְּרָב בָּרֶגֶל,/ כִּי סוּס יָפֶה אַשִּׂיג מֵאַשְׁכַּבּוּס.

כִּהְיוֹת גַּם הוּא בְּאֵין רַמָּךְ כָּמוֹנִי,/ יִהְיֶה לִשְׂחוֹק לִשְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת.

רַגְלִי מֻצְלָח אֶחָד הַיּוֹם וּפֹה – /טוֹב מִמָּאתַיִם פָּרָשִׁים כָּמוֹךָ."

שָׁאַל הַכֻּשָׁנִי: “אַיֵּה נִשְׁקֶךָ?/ רוֹאֶה אֵינֶנִּי כְּלוּם זוּלַת לָצוֹן.” [1395]

עָנָה רֻסְתַּם: “תִּרְאֶה חִצִּים וָקֶשֶׁת,/ אֲשֶׁר יָשִׂימוּ קֵץ לִימֵי חַיֶּיךָ.”

וּכִרְאוֹתוֹ כִּי עַל סוּסוֹ גֵּאֶה הוּא,/ נָתַן קַשְׁתּוֹ בַּיֶּתֶר וּדְרָכָהּ,

וְחֵץ יָרָה אֶל בֶּטֶן הָרַמָּךְ,/ אֲשֶׁר קָרַס לְמַטָּה עַל רֹאשׁוֹ.

צָחַק רֻסְתַּם וּבְקוֹל קָרָא לֵאמֹר:/"שֵׁב אֵצֶל חֲבֵרְךָ אֲצִיל הַגֶּזַע.

טוֹב תַּעֲשֶׂה אִם תְּחַבֵּק רֹאשׁוֹ,/ וְעֵת קַלָּה תָּנוּחַ מֵהַקְּרָב." [1400]

קַשְׁתּוֹ נָתַן בַּיֶּתֶר אַשְׁכַּבּוּס,/ כֻּלּוֹ רוֹעֵד וְהַפָּנִים חִוְרוֹת.

וְעַל רֻסְתַּם הוֹרִיד מְטַר חִצִּים,/ אַךְ תַּהַמְתַּן קָרָא אֵלָיו לֵאמֹר:

“לַשָּׁוְא אַתָּה מַלְאֶה אֶת נַפְשְׁךָ /הַנַּעֲוָה וּזְרוֹעוֹתֶיךָ אֵלֶּה.”

רֻסְתַּם שָׁלַח כַּפּוֹ אֶל אַבְנֵטוֹ,/ בָּחַר לוֹ חֵץ מֵעֵץ אָשׁוּר קָשֶׁה,

רֹאשׁוֹ שָׁנוּן, מַבְהִיק כְּעֵין הַמַּיִם,/ וּבִזְנָבוֹ אַרְבַּע נוֹצוֹת הַנֶּשֶׁר. [1405]

בְּכַף יָדוֹ אָחַז קַשְׁתּוֹ מִצָּ’ץ',/ שָׂם בָּהֳנוֹ עַל יֶתֶר הָאַיָּל,

יִשֵּׁר שְׂמֹאלוֹ, כּוֹפֵף אֶת יְמִינוֹ,/ עַד נֶאֶנְחָה מֵרֹב אוֹנִים הַקֶּשֶׁת.

כְּבוֹא חֶרֶק הַחֵץ לְקַו הָאֹזֶן,/ מֵיתַר הַצְּבִי הִשְׁמִיעַ קוֹל הֶמְיָה.

כְּגַעַת רֹאשׁ הַחֵץ בְּבֹהֶן שְׂמֹאל,/ וְכַעֲבֹר חֶרְקוֹ חוּט הַשִּׁדְרָה,

הִרְפָּה הַחֵץ אֶל עֵבֶר אַשְׁכַּבּוּס,/ וְהַשָּׁמַיִם אָז נָשְׁקוּ כַּפָּיו. [1410]

מַזָּל הִשְׁמִיעַ:“קַח!”, “תֵּן!” שָׂח גּוֹרָל;/ שָׁמַיִם: “יֹפִי!”; מַלְאָכִים:“הֵידָד!”

הַכֻּשָׁנִי נָפַח נַפְשׁוֹ בֵּינְתַיִם,/ תֹּאמַר: “הוּא לֹא נוֹלַד מִכֹּל וָכֹל.”

בַּקְּרָב הִבִּיטוּ שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת,/ עָקְבוּ אַחַר תְּנוּעַת הַלּוֹחֲמִים.

כָּמוּס וְהַכָקָן מִסִּין אָמְדוּ/ קוֹמַת רֻסְתַּם, כֹּחוֹ וּמִלְחַמְתּוֹ.

וְכַאֲשֶׁר עָזַב אֶת הַשָּׂדֶה,/ שָׁלַח מִיָּד כָקָן סִין אִישׁ בֶּן־חַיִל, [1415]

לִשְׁלֹף אֶת חֵץ רֻסְתַּם מֵאַשְׁכַּבּוּס,/ אֲשֶׁר עַד לַנּוֹצוֹת אָדַם מִדָּם.

עָבַר הַחֵץ בֵּין לוֹחֲמֵי תּוּרָן,/ וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי לִפְנֵיהֶם כִּידוֹן.

כִּרְאוֹת כָקָן סִין אֶת נוֹצוֹת הַחֵץ/ וְאֶת עֻקְצוֹ, הִזְקִין לִבּוֹ כְּרֶגַע,

וְאֶת פִּירָן שָׁאַל: "לוֹחֵם זֶה מִיהוּ?/ מַה שְּׁמוֹ בֵּין יֶתֶר גִּבּוֹרֵי אִירָן?

אַתּה אָמַרְתָּ: “אַךְ מְתֵי מִסְפָּר הֵם,/ לֹא מֵהָרִאשׁוֹנִים בַּמַּעֲלָה,” [1420]

בְּעוֹד כָּל חֵץ מֵחִצֵּיהֶם כִּידוֹן,/אֵין לֵב לְהַר לְהִלָּחֵם בָּהֶם.

אַתָּה הֵקַלְתָּ רֹאשׁ בִּגְבוּרָתָם,/ וְכָל דְּבָרֶיךָ אַךְ עוֹרֵב פּוֹרֵחַ."

עָנָה פִּירָן: "בֵּין לוֹחֲמֵי אִירָן /מַכִּיר אֵינֶנִּי גֶּבֶֶר כְּעֶרְכּוֹ,

אֲשֶׁר חִצּוֹ יַבְקִיעַ גֶּזַע עֵץ. / אֵינִי יוֹדֵעַ מַה יֵּשׁ בְּלִבּוֹ.

אֲנִי מַכִּיר בָּהֶם אֶת גִּיו וָטוּס,/ אֲשֶׁר לָהֶם גַּם תֹּאַר, אֹמֶץ, זֹהַר. [1425]

וְלֹא אַחַת בִּקְרַב הוּמָן אָחִי/ הִקְדִּיר אֶת עוֹלָמָם כְּמוֹ הָבְנֶה.

אַךְ אֵין אֲנִי מַכִּיר רַב־כֹּחַ זֶה,/ אוֹ אֵי־מִי בִּצְבָאֵנוּ יִתְחָרֶה בּוֹ.

אֵלֵךְ אֶחְקֹר אֶת שְׁמוֹ בָּאֳהָלִים,/ וְיִוָּדַע לְכָל הַשּׁוֹאֲלִים."

פּיראן חוקר את דבר בוא רוּסתם    🔗

פִּירָן, פָּנָיו חִוְרוֹת, לִבּוֹ דַּוַּי,/ הָלַךְ לִשְׁאֹל אֶת מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ.

עַל שְׁאֵלָתוֹ עָנָה אָחִיו הוּמָן:/ "חָכָם מֵקֵל אֵינֶנּוּ בְּאוֹיְבוֹ. [1430]

לֵב אֲצִילֵי אִירָן טוֹב עֲלֵיהֶם,/ תֹּאמַר: “הֵם עֲשׂוּיִים לִשְׁבֹּר בַּרְזֶל!”

עַתָּה, כְּבוֹא תִּגְבֹּרֶת מֵאִירָן, /שׁוּב מַשְׁמִיעִים הֵם אֶת קְרִיאַת הַקְּרָב"

עָנָה פִּירָן: "כָּל אִישׁ מִפָּרָשֵׁי /אִירָן, אֲשֶׁר יָבוֹא לְיֶשַׁע טוּס,

אִם לֹא רֻסְתַּם הוּא, אֵין לְהִבָּהֵל,/ וְגַם אִם הוּא רֻהָּם אוֹ אִם גֻּרְגִּין,

כִּי זוּלָתִי טוּס אֵין לָהֶם לוֹחֵם./ גֻּרְגִּין וּפַרִיבֻּרְז אֵינָם כָּמוּס. [1435]

כְּהִנָּטֵשׁ הַקְּרָב, כָּל אִישׁ שֶׁלָּנוּ/ יָשִׂים נַפְשׁוֹ בַּכַּף לַגְדִּיל אֶת שְׁמוֹ."

מִשָּׁם הִרְחִיב הַצַּעַד אֶל כָּמוּס,/ וְאֶל מַנְשׁוּר וְאֶל פַרְטוּס הִגִּיעַ,

וְכֹה אָמַר: "הַיּוֹם, כְּהִתְחוֹלֵל/ הַקְּרָב, נִגְלָה זְאֵב בֵּין הַכְּבָשִׂים.

עוּצוּ עֵצָה, גַּלּוּ אֶת הָאָשֵׁם/ בְּאֵלֶּה הַפְּצָעִים הָאֲנוּשִׁים."

עָנָה כָּמוּס:" בְּהִתְנַגְּשׁוּת הַיּוֹם/ הָפְכָה תִּפְאֶרֶת שְׁמֵנוּ לִכְלִמָּה. [1440]

בִּקְרָב כָּבֵד זֶה אַשְׁכַּבּוּס נָפַל. /לָזֹאת שָׂמַח מְאֹד לֵב טוּס וָגִיו.

אוֹתוֹ רַגְלִי שָׁבַר לִבִּי לִשְׁנַיִם,/ כִּי הוּא מִלֵּא לֵב לוֹחֲמֵינוּ פַּחַד.

בְּמִדּוֹתָיו אֵין אִישׁ עַל אֲדָמוֹת,/ וּבִצְבָאֵנוּ אֵין לוֹ מִתְחָרֶה.

קַשְׁתּוֹ רָאִיתָ וְחִצּוֹ אִתָּנוּ,/ עוֹלֶה הוּא בְּכֹחוֹ עַל כְּפִיר טוֹרֵף.

אָכֵן סַגְזִי זֶה הַנִּדְחָף לַקְּרָב,/ אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ פְּעָמִים רַבּוֹת, [1445]

הִגִּיעַ לַשָּׂדֶה הַזֶּה בָּרֶגֶל,/ לְעֵזֶר צְבָא אִירָן הִגִּיעַ הֵנָּה."

אָמַר אֵלָיו פִּירָן: “הַהוּא אַחֵר./ פָּרָשׁ דָּגוּל הַהוּא וְגִבּוֹר־חַיִל.”

חָקַר אוֹתוֹ כָּמוּס, אֲשֶׁר נָתַן/ אֶת כָּל לִבּוֹ אֶל הַחִידָה הַזֹּאת:

"תָּאֵר לִי אֶת הָאִישׁ הַכְּפִיר הַהוּא:/ דְּמוּתוֹ, וְאֵיךְ מוֹפִיעַ בַּשָּׂדֶה?

מָה עַל כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ יָדַעְתָּ,/ וּמַה שָּׂפָה דִּבֵּר עִם יְרִיבָיו? [1450]

מַה בֶּן אָדָם הָאִישׁ וּמַה מַּרְאֵהוּ,/ וְאֵיךְ אֵצֵא אֲנִי לְהִלָּחֵם בּוֹ?

אִם זֶה הָאִישׁ, אֲשֶׁר הַיּוֹם הִגִּיעַ,/ אֵצֵא אֲנִי וְלֹא אַחֵר לַקְּרָב."

קָרָא פִּירָן:"חָלִילָה! רַק לֹא זֹאת,/ כִּי הֵנָּה בּוֹא יָבוֹא לְהִלָּחֵם.

אָכֵן, אָדָם תִּרְאֶה כִּבְרוֹשׁ תָּמִיר,/ יְפֵה מַרְאֶה וְזֹהַר עַל פָּנָיו.

הַרְבֵּה הֵם הַקְּרָבוֹת אַפְרָסִיָבּ/ הִפְנָה אֵלָיו הָעֹרֶף בִּדְמָעוֹת.⁶⁵ [1455]

הוּא נֶאֱמָן כֻסְרַוּ, נָכוֹן לִקְרָב,/ וְהָרִאשׁוֹן לִשְׁלֹחַ יָד לַחֶרֶב,

לִנְקֹם אֶת רֶצַח סִיָוֻשׁ, אֲשֶׁר/ חָנַךְ לוֹ וּנְשָׂאָהוּ עַל כַּפַּיִם.

אֵין אִישׁ עוֹמֵד בִּפְנֵי תִּגְרַת זֵינוֹ,/ אַף כִּי הַרְבֵּה נִסּוּ אֶת גְּבוּרָתָם.

כַּחְגֹר הָאִישׁ מָתְנָיו לַמִּלְחָמָה,/ גּוּפוֹ חָזָק כְּגֵו אַרְיֵה טוֹרֵף.

אִם אַלָּתוֹ תִּפֹּל מִכַּף יָדוֹ,/ תַּנִּין לֹא יְרִימֶנָּה, כִּי כְּבֵדָה הִיא. [1460]

מֵיתַר קַשְׁתּוֹ עָשׂוּי מֵעוֹר לָבִיא,/ מִשְׁקַל כָּל חֵץ – עֲשֶׂרֶת סִתִּירִים.⁶⁶

אִם סֶלַע צֹר יִפֹּל לְתוֹךְ כַּפָּיו/ יִהְיֶה לְדוֹנַג וְיֵבוֹשׁ מִדּוֹנַג.

לַקְּרָב מַגִּיעַ בְּשִׁרְיוֹן שַׁרְשֶׁרֶת,/ עָלָיו צִנַּת מַתֶּכֶת רְכוּסָה,

וְעַל הַכֹּל, לִפְנֵי צֵאתוֹ לִשְׂדֵה,/ הַמִּלְחָמָה, עוֹטֶה הוּא עוֹר נָמֵר.

בַּבְּרִ־בַּיָן קוֹרֵא הוּא לַפַּרְוָה,/ וְהִיא יוֹתֵר לוֹ מִשִּׁרְיוֹן וָשֶׁלֶט. [1465]

עוֹמְדָה בָּאֵשׁ, בַּמַּיִם אֵין נִרְטֶבֶת,/ אַךְ יִלְבָּשָׁהּ תַּצְמִיחַ לוֹ כְּנָפַיִם.

לוֹ סוּס אַבִּיר תַּחְתָּיו, לֵאמֹר תּוּכַל:/ “הַר בִּיסֻתּוּן יָצָא אֶל הַכִּכָּר!”⁶⁷

צוֹהֵל הַסּוּס בְּלִי הֲפוּגוֹת בַּקְּרָב,/ וְאֵשׁ מַצִּית בְּפַרְסוֹתָיו בַּסֶּלַע.

אוּלָם לַמְרוֹת נִפְלְאוֹתָיו בַּקְּרָב, / אוּלַי תַּצְלִיחַ וְתִגְבַּר עָלָיו."

בְּאֵלֶּה הַזְּרוֹעוֹת, בְּעֹרֶף זֶה,/ לֹא אֶתְפַּלֵּא אִם תִּתְחַזֵּק עָלָיו." [1470]

כָּמוּס, גִּבּוֹר־הַחַיִל הַנָּבוֹן,/ הִטָּה אָזְנוֹ וְגַם עֵינָיו לַשַּׂר.

אָכֵן דְּבָרָיו נָשְׂאוּ חֵן לְפָנָיו,/ גַּאֲוָתוֹ נִצְּתָה בַּחֲלָקוֹת,

וְאֶל פִּירָן אָמַר: "פַּהְלַוָן! / לְךָ לֵב עֵר וְנֶפֶשׁ מְאִירָה.

הַצִּיעָה לִי שְׁבוּעוֹת כִּרְאוּת עֵינֶיךָ,/ אֲשֶׁר בָּהֶן שָׁהֵי מַזָּל נִשְׁבָּעוּ,

וְאֶשָּׁבַע פֹּה בַּכְּבֵדָה בָּהֶן,/ אֲשֶׁר תָּאִיר לִבְּךָ הַמִּתְיַסֵּר, [1475]

כִּי לֹא אָסִיר אֻכָּף מֵרַמָּכִי/ בְּעֹז אֲדוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וּבְכֹחוֹ,

עַד לֹא אַרְנִין לִבְּךָ וְאַאִירוֹ,/ וְעוֹלָמָם אָצֵר כְּקוּף הַמַּחַט."

פִּירָן בֵּרְכוֹ בְּרָכוֹת הַרְבֵּה וְשָׂח:/ "מֶלֶךְ חָכָם, דּוֹבֵר אֱמֶת וָצֶדֶק!

לִפְקֻדָּתְךָ יִכּוֹנוּ מַעֲשֵׂינוּ,/ אַךְ מִלְחָמָה רַבָּה לֹא עוֹד נוֹתְרָה."

כְּהִפָּרְדוֹ יָצָא לְהַקָּפָה,/ לִבְחֹן כָּל אֹהֶל וּגְדֵרָה לְחוּד. [1480]

אוֹתָם דְּבָרִים הִשְׁמִיעַ לַכָקָן,/ אַף אֲמָרָם בִּפְנֵי הַנֶּאֱסָפִים.

התוּראנים והאיראנים עורכים צבאותיהם    🔗

וּכְמוֹ הֶאְדִּים מִשֶּׁמֶשׁ הָאֲוִיר,/ וְאֹפֶל לַיְלָה הִשְׂתָּעֵר עַל שַׁחַק,

נוֹעֲדוּ יַחַד גִּבּוֹרֵי־הַחַיִל,/ הַחֲכָמִים הָאוֹחֲזִים בַּחֶרֶב.

אֶל אֹהֶל הַכָקָן מִסִּין נִקְבָּצוּ,/ בְּלֵב מָלֵא נָקָם וּבְיֵצֶר קְרָב,

בָּהֶם כָּמוּס מַכְרִיעַ הַפִּילִים,/ מַנְשׁוּר אַמִּיץ־הַלֵּב בַּמִּלְחָמָה, [1485}

שַׁנְגֻּל מֵהֹדּוּ, שַׁמִירָן מִשַּׁכַּן,/ כֻּנְדֻּר הַסַּקְלָבִּי וּמֶלֶךְ סִנְד.

דַּעְתָּם הִבִּיעוּ עַל הַמִּלְחָמָה,/ דִּבְּרוּ הַרְבֵּה עַל תַּהְפּוּכוֹת אִירָן,

עַד הַגִּיעָם לִכְלַל עֵצָה אַחַת,/ כִּי כָּל אֶחָד יִרְחַץ בְּדָם כַּפָּיו.

כְּתֹם הַמּוֹעֲצָה יָצָא אִישׁ אִישׁ/ לִמְנוּחָתוֹ אוֹ לַהֲנָאָתוֹ.

אוּלָם כִּנְטֹש הַסַּהַר בְּעֶדְנָה/ אֶת תַּלְתַּלֵּי הַלַּיְלָה הַשְּׁחוֹרִים, [1485]

וּמוּל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה בַּשַּׁחַק,/ קָם נוֹטֵף מַיִם וְרָחַץ פָּנָיו,

הַלּוֹחֲמִים מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת/ הֵרִימוּ קוֹל שָׁאוֹן עַד הֶעָבִים.

אָמַר כָקָן סִין: "לֹא כִּתְמוֹל הַיּוֹם./ הַיּוֹם דּוֹחִים אֵינֶנּוּ אֶת הַקְּרָב.

נִפְעַל כְּאִלּוּ לֹא הָיָה פִּירָן,/ הֲלֹא נוּכַל לִלְחֹם מִבַּלְעָדָיו?

כֻּלָּנוּ בָּאנוּ מוּכָנִים לַקְּרָב,/ מִמֶּרְחַקִּים הִגַּעְנוּ לְעֶזְרָה. [1495]

אִם גַּם הַפַּעַם נִתְמַהְמַהּ כִּתְמוֹל,/ הַתְּהִלָּה נָמִיר בְּתָהֳלָה.

וְעוֹד: מָחָר נִשְׁמַע דִּבְרֵי הַלֵּל/ מִפִּי אַפְרָסִיָבּ וְגַם נָנוּחַ.

נַתְקִיף אֵפוֹא כֻּלָּנוּ בֶּהָמוֹן,/ כְּהַר נוֹצִיא צְבָאֵנוּ לַשָּׂדֶה.

מֵעֲשָׂרָה אֲנַחְנוּ מְחוֹזוֹת,/ לֹא עֵת שֵׁנָה אוֹ אֲרוּחָה הַפַּעַם."

גְּדוֹלֵי תּוּרָן מִכָּל הָאֲרָצוֹת/ אֶל הַכָקָן הִפְנוּ אֶת מִשְׁאַלְתָּם: [1500]

"הַיּוֹם פְּקֻדַּת צְבָאֵנוּ בְּיָדֶיךָ,/ מְְחוֹזוֹת סִין וְהַתֻּרְכִּים לְךָ הֵם.

דְּאַג הַיּוֹם כִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה /עָבִים שְׁחוֹרִים יַמְטִירוּ חֲרָבוֹת."

בְּמַחֲנֵה אִירָן אָמַר רֻסְתַּם/ אֶל לוֹחֲמָיו: "הִגִּיעַ הַמּוֹעֵד.

אִם אֲבֵדוֹת הָיוּ בְּשׁוּרוֹתֵינוּ,/ אֶחָד כְּנֶגֶד שְׁלשׁ מֵאוֹת הָיוּ.

לָכֵן אַל תְּעַנּוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם./ אַךְ לִי חַיִּים בְּלִי שֵׁם הֵם לֹא חַיִּים. [1505]

כָּל צְבָא תּוּרָן זָנַח אֶת אַשְׁכַּבּוּס,/ וּפְנֵי לוֹחֲמֵיהֶם שְׁחוֹרִים כְּזֶפֶת.

עַל כֵּן מַלְּאוּ לִבּוֹתֵיכֶם נָקָם,/ וְגַבּוֹת עֵינֵיכֶם – קִמְטֵי חָרוֹן.

הַיּוֹם פִּרְזַלְתִּי אֶת פַּרְסוֹת סוּסִי,/ וּמֵעָלָיו אֶצְבַּע חַרְבִּי בְּדָם.

הִכּוֹנוּ, יוֹם חָדָשׁ הִנֵּה זֶה בָּא,/ תִּהְיֶה הָאָרֶץ נַחֲלַת כֻסְרַוּ.

חִגְרוּ אֶת מָתְנֵיכֶם לַקְּרָב הַבָּא,/ כְּתָרִים וַעֲגִילִים יִהְיוּ שְׁלַלְכֶם. [1510]

מִמֶּנִּי כֶּסֶף תְּקַבְּלוּ וָשַׁי:/ חֶמְדַּת זָבֻּל וּמִצְנְפוֹת כָּבֻּל."

הַגִּבּוֹרִים הֵרִיעוּ לִכְבוֹדוֹ:/ “אַל בִּלְעָדֶיךָ כֶּתֶר וְחוֹתָם!”

רֻסְתַּם עָדָה אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה,/ וּבְרֹב פְּאֵר יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה.

שָׂם הַשִּׁרְיוֹן עַל כְּתֹנֶת הַשַּׁרְשָׁה,/ עָלָיו עָטָה אֶת עוֹר בַּבְּרִי־בַּיָן;

קוֹבַע פְּלָדָה מִסִּין חָבַשׁ לָרֹאשׁ – / תִּזְכֹּרֶת מָוֶת לְדוֹרְשֵׁי אֵידוֹ. [1515]

בִּרְצוֹן יַזְדָּן חָגַר אֶת חֲלָצָיו,/ עָלָה עַל רַכְשׁ כַּפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל,

מִקּוֹמָתוֹ נָבוֹכוּ הַשַָּּׁמַיִם,/ וּמִפַּרְסוֹת סוּסוֹ הִשְׁחִירָה אָרֶץ.

כאמוּּס הורג את אלווא    🔗

תְּרוּעָה וָתֹף בִּשְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת./ לֹא עֵת עָרְמָה הַפַּעַם וְלָצוֹן.

הָהָר וְהַמִּישׁוֹר הִזְדַּעְזְעוּ,/ הָאֲדָמָה עָיְפָה מֵהַפְּרָסוֹת.

כָּמוּס עָמַד בְּרֹאשׁ “יְמִין” תּוּרָן/ מֵאֲחוֹרָיו – פִּילִים וְהַמִּטְעָן. [1520]

עַל צְבָא הַ“שְׂמֹאל” צִוָּה מַצְבִּיא חֵיל הֹדּוּ,/ לָבַשׁ שִׁרְיוֹן וְחֶרֶב בְּיָדוֹ;

וְעַל “מֶרְכַּז” הַחַיִל הַכָקָן./ הָאָרֶץ נָעָה, זֶפֶת – הַשָּׁמַיִם.

בִּ“שְׂמֹאל” אִירָן עָצַר בֶּן כַּי־כָּוֻס,/ כְּשֶׁמֶשׁ הַזּוֹרֵחַ בְּמַזַּל טָלֶה,⁶⁸

וּבַ“יָּמִין” – גּוּדַרְז, יוֹצֵא יֶרֶךְ כַּשְׁוָד,/ עוֹטֶה פְּלָדָה מֵרֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.

טוּס בֶּן נַוּדַֹר פִּקֵּד עַל הַ“מֶרְכָּז”,/ וּמִלְּפָנָיו הַתֹּף וְהַקְּרָנוֹת. [1525]

מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים עָלָה שָׁאוֹן,/ קוֹרֵעַ בְּעֻזּוֹ אָזְנֵי פִּילִים.

עָשָׁן וָאֵשׁ פָּרְצוּ גַּם מֵהַמַּיִם,/ אִישׁ לֹא רָאָה כָּזֹאת אַף בַּחֲלוֹם.

רִאשׁוֹן אֲשֶׁר נִגְלָה בֵּין הַצְּבָאוֹת,/ מִדַּם כְּבֵדוֹ הַקֶּצֶף עַל שְׂפָתָיו,

הָיָה כָּמוּס, שַׂר הַצָּבָא הַגֵּא,/ אִתּוֹ פִּילִים, תֻּפִּים וְלוֹחֲמִים.

כְּפִיל זוֹעֵף הֵרִיעַ הַגִּבּוֹר;/ אַלָּה, רֹאשׁ פָּר לָהּ, בְּכַפּוֹ, קָרָא: [1530]

"אַיֵּה אוֹתוֹ רַגְלִי רַב־עֲלִילָה/ הַשָּׂשׂ לְהִלָּחֵם עִם אַנְשֵׁי־שֵׁם?

יָבוֹא, יִרְאֶה הַקֶּשֶׁת וְהַחֵץ,/ אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּחֻבָּם קִצּוֹ."

רָאוּהוּ בְּבוֹאוֹ הַלּוֹחֲמִים/ הָאַמִּיצִים כְּגִיו, רֻהָּם וְטוּס,

אַךְ לֹא אָבוּ לְהִלָּחֵם אִתּוֹ,/ וּשְׂדֵה־הַקְּרָב פֻּנָּה מֵאִירָנִים,

כִּי לֹא הָיָה לְאִישׁ דֵּי עֹז וָכֹחַ:/ הוּא כְּנָמֵר וְהֵם כְּאַיָּלִים. [1535]

הָיָה שָׁם זָבֻּלִי אֶחָד, אַלְוָא שְׁמוֹ/ חֶרֶב נָקָם שָׁלַף מִתַּעְרָהּ.

נוֹשֵׂא כֵּלִים לְתַהַמְתַּן הָיָה,/ שָׁמַר עַל אֲדוֹנוֹ מֵאֲחוֹרָיו.

בְּחָרִיצוּת רַבָּה לָמַד תּוֹרַת/ הַקֶּשֶׁת, הָאַלָּה וְהַכִּידוֹן;

בְּיֶגַע רַב וּבְיִסּוּרֵי כָּבֵד/ קָנָה מִתַּהַמְתַּן חָכְמַת הַקְּרָב.

מָה הַמָּשָׁל בְּפִי הַמְמַשֵּׁל/ שְׂבַע הַיָּמִים? תֵּן דַּעְתְּךָ עָלָיו: [1540]

"אַל תִּתְגַּדֵּל בִּבְרַק כִּשְׁרוֹנוֹתֶיךָ,/ שִׂים לֵב לָאֲדָמָה תַּחַת רַגְלֶיךָ.

לֹא יִתְחָרֶה יוּבַל בִּמְצוּלוֹת יָם,/ זוּלָתִי אִם הֻכָּה בְּשִׁגָּעוֹן."

כְּשֵׂאת אַלְוָא רַגְלָיו לִקְרַאת כָּמוּס, / אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לָצֵאת אִתּוֹ לַקְּרָב,

הֵכִינוּ שְׂדֵה מַעֲרָכָה גָּדוֹל./ הַכֻּשָׁנִי פָּתַח כִּזְאֵב טוֹרֵף:

בְּכִידוֹנוֹ הִכָּה אֶת יְרִיבוֹ,/ הֵרִים מֵהָאֻכָּף, הִשְׁלִיךְ לָאָרֶץ, [1545]

מָתַח הָרֶסֶן וּבְסוּסוֹ דָּרַס, /וּבְדַם עוֹרְקָיו צָבַע אֶת הַמִּגְרָשׁ.

כּאמוּס נהרג בידי רוּסתּם    🔗

נֶפֶשׁ רֻסְתַּם עָגְמָה עַל מוֹת אַלְוָא./ מֵרְצוּעוֹתָיו פִּתַּח אֶת פְּלָצוּרוֹ,

וְכַנָּהוּג בִּקְרָב הַגִּבּוֹרִים,/ הוֹסִיף לַחֶבֶל גַּם אַלָּה כְּבֵדָה.

הוּא בָּא בְּקוֹל תְּרוּעָה כְּפִיל שׁוֹטֶה,/ אַלָּה בַּכַּף וְהַפְּלָצוּר עַל זְרוֹעַ.

אָמַר כָּמוּס: "אַל תִּתְגַּדֵּל הַרְבֵּה/ בַּחוּט הַזֶּה אֲשֶׁר שִׁשִּׁים כְּרִיכוֹת לוֹ. [1550]

עָנָה רֻסְתַּם עַל הַלָּצוֹן וְשָׂח:/"אַרְיֵה לִפְנֵי טַרְפּוֹ שׁוֹאֵג בְּכֹחַ.

אַתָּה רִאשׁוֹן חָגַרְתָּ אֶת מָתְנֶיךָ,/ וְאִירָנִי אָצִיל הָרַגְתָּ כְּבָר.

אַתָּה הִשְׁוֵיתָ פְּלָצוּרִי לְחוּט – /מִיָּד תִּרְאֶה מַה חֲזָקִים קְשָׁרָיו.

לֹא שָׁוְא בְּמַזָּלְךָ הִגַּעְתָּ הֵנָּה./ פֹּה, אִישׁ כֻּשָׁן, תִּמְצָא אֶת קִבְרְךָ."

כָּמוּס דִּרְבֵּן אֶת אַדְמוֹנוֹ לַקְּרָב / עִם יְרִיבוֹ, הַפִּיל עִם הַפְּלָצוּר. [1555]

הֵנִיף בְּעֹז חַרְבּוֹ הַמַּבְרִיקָה/ לִכְרֹת אֶת רֹאשׁ רֻסְתַּם מֵעַל גּוּפוֹ.

חֻדָּה יָרַד עַל רַכְשׁ, עַל צַוָּארוֹ,/ חָתַךְ אֶת רְצוּעוֹת צִנַּת חָזֵהוּ,

אַךְ גּוּף הַסּוּס יָצָא שָׁלֵם מִזֶּה,/ רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל סוֹבֵב אֶת פְּלָצוּרוֹ

וְהִשְׁלִיכוֹ עַל מֹתֶן מִתְחָרֵהוּ./ מִיָּד דִּרְבֵּן סוּסוֹ הַמִּשְׁתּוֹלֵל.

אֶת הַפְּלָצוּר מִזֶּה קָשַׁר לָרֶגֶל,/ וְאֶת סוּסוֹ הִדְהִיר כְּעַל כְּנָפַיִם. 1560

כָּמוּס אַמִּיץ־הַלֵּב אִמֵּץ בִּרְכָּיו,/ רִפָּה מוֹשְׁכוֹת, הִכְבִּיד אֶת אַרְכּוֹפָיו,

אֶת עֲנִיבַת הַחֶבֶל לְנַתֵּק/ וּלְהִשְׁתַּחְרֵר בְּכֹחַ מֵהַקֶּשֶׁר;

אִבֵּד חוּשָׁיו, לַחֶבֶל לֹא יָכוֹל. / רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל רִסֵּן, כָּבַשׁ סוּסוֹ,

שׁוֹלֵט בְּמוֹשְׁכוֹתָיו, הוֹצִיא אוֹיְבוֹ/ מֵאֻכָּפוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ.

עַתָּה נִגַּשׁ, קָשַׁר אוֹתוֹ בַּחֶבֶל,/ וְשָׂח: "מוֹרָאֲךָ עָלֵינוּ פָּג. [1565]

כְּשָׁפִים וָכַחַשׁ לֹא יוֹעִילוּ עוֹד,/ לַשָּׁוְא מָכַרְתָּ נַפְשְׁךָ לַדִּיו."

יָדָיו קָשַׁר לַאֲחוֹרָיו כְּסֶלַע,/ תָּפַשׂ אֶת הַכְּרִיכוֹת הַנּוֹתָרוֹת,

וּלְמַחֲנֵה אִירָן חָזַר בָּרֶגֶל,/ אוֹיְבוֹ בְּנֶפֶשׁ תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ,

וְכֹה אָמַר לַלּוֹחֲמִים:"צְמֵא קְרָב זֶה/ אָבָה לְהִתְנַסּוֹת אִתִּי בְּכֹחַ,

אַךְ זֶה הַנֹּהַג בְּעוֹלָם הַהֶבֶל – /פַּעַם גֵּאוּת עוֹלָה וּפַעַם שֵׁפֶל. [1570]

מִמֶּנּוּ גַּם שִׂמְחָה וַאֲנָחָה,/ פַּעַם עָפָר וּפַעַם רוּחַ עָבִים.

לוֹחֵם דָּגוּל זֶה וְאַמִּיץ־לֵבָב,/ אֲשֶׁר נִלְחַם בַּאֲרָיוֹת הַרְבֵּה,

הִגִּיעַ לְאִירָן לְהַחְרִיבָהּ,/ לָשִׂים שְׂדוֹתֵינוּ לְמִרְבַּץ כְּפִירִים,

לֹא לְהוֹתִיר אַרְמוֹן אוֹ גַּן וְרָדִים/ בִּנְאוֹת זָבֻּל אוֹ בְּכָּבֻּלִסְתָּן,

לֹא לְהַנִּיחַ הָאַלָּה לְרֶגַע,/ עַד אִם יַשְׁמִיד אֶת תַּהַמְתַּן בֶּן זָל. [1575]

אַךְ קוֹבַע וְשִׁרְיוֹן הֵם תַּכְרִיכָיו,/ כִּתְרוֹ – אָבָק, הַקֶּבֶר – מְעִילוֹ.

מַה מָּוֶת תִּבְחֲרוּ בַּעֲבוּרוֹ,/ כִּי עֲלִילוֹת כָּמוּס הִנֵּה זֶה תַּמּוּ?"

רֻסְתַּם הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לִפְנֵי שָׂרָיו./ הַלּוֹחֲמִים עָזְבוּ שׁוּרוֹתֵיהֶם,

אֶת כָּל גּוּפוֹ בִּתְּרוּ בַּחֲרָבוֹת/ וּבְדָם צָבְעוּ סְלָעִים וַאֲדָמָה.

כֹּה נוֹהֲגִים הַזְּמַן וְהַשָּׁמַיִם:/ פַּעַם צַעַר וָחִיל וּפַעַם גִּיל. [1580]

חַיֵּינוּ דְּאָגָה, עָמָל וּכְאֵב,/ וְלֹא תַּפְחִית מֵהֶם וְלֹא תּוֹסִיף.

גּוּפְךָ עָמוּס מַשָּׂא־אַשְׁמָה כָּבֵד,/ וְנַפְשְׁךָ דּוֹאֶגֶת לַכָּבוֹד.

בְּכֹחֲךָ אַל יִשְׁתַּבַּח לִבְּךָ,/ יַד הַגּוֹרָל עָלֶיךָ אֲרֻכָּה.

בַּקֵּשׁ הַטּוֹב בְּכָל מַעֲלָלֶיךָ,/ וְשֶׁבַח תֵּן לָאֵל, מוֹרֵה דַּרְכֶּךָ.

הַקְּרָב רֻסְתַּם־כָּמוּס שָׁכַךְ וָסָף, שׁוֹדֵד הַנְּפָשׁוֹת שָׁדוּד נָפַל. [1585]

עַתָּה תּוֹר הַכָקָן מִסִּין הִגִּיעַ;/ נָקָם וַעֲלִילוֹת גְּבוּרָה אַבִּיעַ.

 

יג ג. רֻסְתַּם וְהַכָאקָאן מִסִּין    🔗

הידיעה על מות כּאמוּס מגיעה לכאקאן סין    🔗

עַתָּה, חָכָם, אִישׁ נֶפֶשׁ מַזְהִירָה,/ פְּתַח פִּיךָ רַק בְּשֶׁבַח אֱלֹהִים,

מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ לַיָּשָׁר וָטוֹב,/ וְהַמַּנְחֶה בִּמְסִלָּתָם שָׁמַיִם.

קָרוֹב הַיּוֹם וְנִשְׁמָתְךָ תִּמְצָא/ מְנוּחָתָהּ בַּבַּיִת הָאַחֵר.

קַבֶּל־נָא אֶת הַהַגָּדָה, אֲשֶׁר / מִפִּי זְקֵנִים הִשְׁמִיעַ הַדִּהְקָן.

אֶל הַכָקָן הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה/ לֵאמֹר: ‘נָפַל כָּמוּס בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.’ [5]

עַל גִּבּוֹרֵי כֻּשָׁן, בַּלְךְ וְשַׁכַּן/ קָדְרוּ שָׁמַיִם וְיָרַד יוֹם מַר.

הַנּוֹכְחִים פָּנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ:/'מִי הוּא צְמֵא־קְרָב זֶה בְּרוּךְ הַכִּשְׁרוֹנוֹת?

מַה שֵּׁם הָאִישׁ וְאֵיזֶה בֶּן אָדָם הוּא?/ מִי יִתְיַצֵּב אִתּוֹ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב?'

אָמַר פִּירָן אֶל הָאַרְיֵה הוּמָן:/ 'הַיּוֹם הַזֶּה שָׂבַעְתִּי מִלְחָמָה.

אֵיךְ יִבְחֲרוּ עוֹד גִּבּוֹרֵינוּ קְרָב,/ וּמָגִנֵּנוּ, הַתַּנִּין, אָבַד? [10]

דָּגוּל כָּמוֹהוּ אֵין עוֹד בָּעוֹלָם,/ וְאֵין פָּרָשׁ, פִּיל בְּכֹחוֹ, כָּמוֹהוּ.

הִָאִישׁ אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב/ לִקְשֹׁר אֶת הַגִּבּוֹר כָּמוּס בְּחֶבֶל,

יִתְפֹּשׂ גַּם פִּיל בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה/ וְיַפִּילוֹ בְּאֶפֶס יָד לָאָרֶץ.'

כָּל הַצָּבָא נִקְהַל אֶל הַכָקָן,/ שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת מָרוֹת עַל מוֹת כָּמוּס.

הִשְׁתַּחֲוָה פִּירָן, דַּוַּי אַף הוּא,/ וְשָׂח: 'אַתָּה הָרָם מֵהָרָקִיעַ! [15]

אַתָּה רֵאשִׁית הַקְּרָב וְתַכְלִיתוֹ,/ שָׁמַעְתָּ וְרָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ.

עַתָּה מְצָא תְּרוּפָה לְמַכָּתֵנוּ/ מִבְּלִי לְהִוָּעֵץ עִם אִישׁ אַחֵר.

מִלּוֹחֲמֵינוּ בְּחַר לְךָ סַיָּר,/ אָדָם אֲשֶׁר יַחְשׂף אֶת הַנִּסְתָּר,

יוֹדִיעַ מִי אוֹתוֹ לֶב־הָאֲרִי,/ אֲשֶׁר אֵין בִּצְבָאֵנוּ מִתְחָרֶה לוֹ.

כֻּלָּנוּ אָז נֵצֵא לִקְרַאת הַמָּוֶת,/ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב נָשִׂים אֵלָיו פָּנֵינוּ.' [20]

עָנָה לוֹ הַכָקָן מִסִּין לֵאמֹר:/ 'גַּם אָנֹכִי דּוֹאֵג, שׁוֹאֵף לָדַעַת

מִי פַּהְלַוָן זֶה נַעֲלֵה הַלֵּב,/ לוֹכֵד הָאֲרָיוֹת בִּפְלָצוּרוֹ?

אַךְ גַּם אִם אֲרוּכָה לַמָּוֶת אַיִן,/ וְאֵין תְּפִלָּה וְאֹמֶץ מוֹעִילִים,

כִּי עוֹד בְּרֶחֶם אֵם נוֹעַדְנוּ לוֹ,/ וְעַל אַפֵּנוּ לוֹ נוֹשִׁיט צַוָּאר;

גַּם אִם מִמַּזָּלוֹ אִישׁ לֹא יַחְמֹק,/ אַף אִם יַכְרִיעַ פִּיל לָאֲדָמָה, [25]

אַתֶּם אַל תְּעַנּוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם/ עַל מוֹת כָּמוּס, אֲשֶׁר נִלְכַּד בְּחֶבֶל –

אֲנִי אוֹתוֹ, אֲשֶׁר שָׁפַךְ דָּמוֹ, /בֶּאֱסוּרַי אַשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר,

וְכָל אִירָן אָשִׂים שִׁבֹּלֶת דָּם,/ לְהַחֲיוֹת אֶת לֵב אַפְרָסִיָבּ.'

מִבֵּין אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, שׁוֹלְפֵי הַחֶרֶב/ הָאַמִּיצִים, אָסַף כָקָן סִין חַיִל

וְכֹה אָמַר: 'אוֹתוֹ קַשָּׁת לוֹחֵם,/ פָּרָשׁ מַשְׁלִיךְ פְּלָצוּר שׁוֹבֶה כְּפִירִים, [30]

חֲקֹר וּמְצָא אַיֵּהוּ מְקוֹמוֹ,/ בִּשְׂמֹאל הַמַּעֲרָךְ אוֹ בִּימִינוֹ?

שָׁאוֹל תִּשְׁאַל מַה שְּׁמוֹ וּמְכוֹרָתוֹ./ אַחַר־כֵּן נְתַכֵּן אַחֲרִיתוֹ.'

צ’נגוּשׁ נלחם ברוּסתם    🔗

פָּרָשׁ רַב־כֹּחַ, נֶאֱמָן לַשָּׁהּ,/ יָצָא וְהִתְנַדֵּב לַמְּשִׂימָה.

שׁוֹחֵר כָּבוֹד הָיָה, אַמִּיץ־לֵבָב,/ אִישׁ מְנֻסֶּה בַּכֹּל וּשְׁמוֹ צַ’נְגֻּשׁ.

אֶל הַכָקָן אָמַר: 'דָּגוּל מֵעָם!/ כָּל הָעוֹלָם שׁוֹחֵר אַהֲבָתְךָ. [35]

גַּם אִם לָבִיא הָאִישׁ, אֶקַּח נַפְשׁוֹ/ כַּעֲלוֹתִי חוֹצֵץ עַל הַמִּגְרָשׁ.

אֵצֵא לְהִלָּחֵם בּוֹ בְּגַפִּי,/ וְשֵׁם אִירָן אָשִׂים לְבִזָּיוֹן.

לִפְנֵי הַכֹּל אֶדְרשׁ נְקַם כָּמוּס,/ וְכֹה אַחַר מוֹתוֹ אָשִׁיב כְּבוֹדוֹ.'

שִׁבַּח כָקָן סִין אֶת דִּבְרֵי צַ’נְגֻּשׁ,/ אֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה.

שָׂח הַכָקָן: 'כְּנָקְמְךָ הַדָּם,/ הָבֵא אֵלַי הָרֹאשׁ הַמִּתְנַשֵּׂא. [40]

הַרְבֵּה אַבְנֵי חֵן אַעֲנִיק לְךָ,/ בָּהֶן בְּלֹא עָמָל תִּחְיֶה בְּעשֶׁר.'

מִיָּד דִּרְבֵּן צַ’נְגֻּשׁ אֶת רַמָּכוֹ, וּכְמוֹ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ יָצָא לַדֶּרֶךְ.

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב לָאִירָנִים,/ שָׁלַף מֵאַשְׁפָּתוֹ חֵץ צַפְצָפָה,

וְכֹה אָמַר: 'זֶה שְׂדֵה־הַקְּרָב שֶׁלִּי,/ רָאשֵׁי אֲצִילֵיהֶם הֵם בְּיָדִי.

מַשְׁלִיךְ פְּלָצוּר הָעוֹר עַל רֹאשׁ כָּמוּס,/ אָמַּן הַחֵץ וְהַפְּלָצוּר גַּם יַחַד, 45

אִם בּוֹא יָבוֹא עַתָּה לִשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ הוּא לֹא יָשׁוּב מִמֶּנּוּ עַד עוֹלָם.'

פָּנָה לַ’שְּׂמֹאל' וְלַ’יָּמִין', קָרָא:/ ‘אַיֵּה אֲרִי הַקְּרָב הָאִירָנִי?’

קָפַץ רֻסְתַּם מִמְּקוֹמוֹ, תָּפַשׂ / אַלָּה, וְעַל סוּסוֹ עָלָה כְּרוּחַ.

‘אֲנִי’ – קָרָא – 'שׁוֹבֶה הָאֲרָיוֹת!/ אָכֵן לִי קֶשֶׁת, אַלָּה וָחֶבֶל.

תּוֹרְךָ הִגִּיעַ. כְּכָּמוּס הָעַז / עֵינֶיךָ אֲעוֹלֵל פֹּה בֶּעָפָר.' [50]

קָרָא צַ’נְגֻּשׁ: 'הַגִּידָה מַה שִּׁמְךָ?/ מִי אֲבוֹתֶיךָ? מַה מִּשְׁאַלְתְּךָ?

אֵדַע מִי הַגִּבּוֹר, אֲשֶׁר דָּמוֹ / אֶשְׁפֹּךְ כְּהִתְרוֹמֵם אֲבַק הַקְּרָב.'

עָנָה רֻסְתַּם: 'הָהּ, בִּישׁ־מַזָּל עָלוּב!/ הָעֵץ אֲשֶׁר הֵנִיב פֵּרוֹת כָּמוֹךָ,

וְהִתְגָּאָה בִּיבוּל הַבְּאוּשִׁים,/ אַל יַעֲלֶה נִצָּה עוֹד עַד עוֹלָם.

רֹאשׁ כִּידוֹנִי וּשְׁמִי – לְךָ הֵם מָוֶת;/ שִׁרְיוֹנְךָ עָלֶיךָ – תַּכְרִיכֶיךָ.' [55]

צַ’נְגֻּשׁ תָּקַף אֶת יְרִיבוֹ כְּסַעַר./ קַשְׁתּוֹ נָתַם בְּלוּלְאוֹת הַיֶּתֶר

וַעֲשָׂאָהּ עָנָן מַמְטִיר חִצִּים,/ וּלְמִתְחָרֵהוּ הָעוֹטֶה שִׁרְיוֹן

קָרָא: "אַל בְּחָפְזָה, פָּרָשׁ אַמִּיץ!/ עוֹד נַפְשְׁךָ הַיּוֹם תִּשְׂבַּע קְרָבוֹת.'

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם כִּי הַחִצִּים יַבְקִיעוּ / אֶת שִׁרְיוֹנוֹ, הֵרִים אֶת מָגִנּוֹ.

צַ’נְגֻּשׁ בָּחַן אֶת גֵּו־הַפִּיל, אוֹיְבוֹ:/ קוֹמָה כִּבְרוֹשׁ תָּמִיר וָרָם בַּגָּן. [60]

עַל רַמָּכוֹ דּוֹמֶה לְהַר עַל הַר,/ וְזֶה מִתַּחַת – בִּתְנוּעָה מַתְמֶדֶת.

אָמַר צַ’נְגֻּשׁ בַּלֵּב: ‘מוּטָב אֶבְרַח / בְּעוֹד מוֹעֵד וְלֹא אֵצֵא לַקְּרָב.’

מִיָּד הֵאִיץ בַּסּוּס מִמְּקוֹמוֹ, / לְהַסִּיעוֹ אֶל מַחֲנֶה צְבָאוֹ.

אוּלָם רֻסְתַּם אַמִּיץ־הַלֵּב הֵאִיץ / בְּרַכְשׁ כְּאֵשׁ אַחַר מַפְנֵה הָעֹרֶף.

כְּפִיל זוֹעֵם הִשִּׂיג אוֹתוֹ רֻסְתַּם,/ וְהַמִּישׁוֹר הָמָה מִדִּבּוּרִים, [65]

כִּי הַצְּבָאוֹת רָאוּ לְתִמְהוֹנָם,/ אֵיךְ זְנַב רַמַּךְ צַ’נְגֻּשׁ תָּפַשׂ רֻסְתַּם

וְהֶחֱזִיק בּוֹ עַד בְּאֵימָתוֹ / הֵטִיל עַצְמוֹ צַ’נְגֻּשׁ לָאֲדָמָה.

עָף קוֹבָעוֹ וְרַחֲמִים בִּקֵּשׁ,/ אַךְ תַּהַמְתַּן הִשְׁכִּיב אוֹתוֹ בַּחוֹל,

רֹאשׁוֹ הִתִּיז מֵעַל גּוּפוֹ כְּרֶגַע,/ וּלְמַעֲנוֹ הָיָה כְּלֹא הָיָה.

כָּל נִכְבְּדֵי אִירָן אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם / בֵּרְכוּ אֶת הַגִּבּוֹר וְהִלְלוּהוּ. [70]

אוֹחֵז כִּידוֹן נוֹצֵץ בָּאֶצְבָּעוֹת / עָשָׂה רֻסְתַּם דַּרְכּוֹ בֵּין הַצְּבָאוֹת.

הכאקאן שולח את הוּמן אל רוּסתם    🔗

וְהַכָקָן קָדַר עָלָיו הַיּוֹם. / חָרָה אַפּוֹ עַל רֹעַ מַזָּלוֹ,

וְאֶל הוּמָן פָּנָה וְכֹה אָמַר:/ 'מָקוֹם וּזְמַן הֵצֵרוּ צְעָדֵינוּ.

לְכָה, וּבְנַפְשְׁךָ הַמְּאִירָה / גַּלֵּה אֶת שֵׁם הַפַּהְלַוָן הַלָּז.'

עָנָה הוּמָן לֵאמֹר: "סַדָּן אֵינֶנִּי / בַּמִּלְחָמָה וְגַם לֹא שֶׁן הַפִּיל. [75]

לוֹחֵם כְּמוֹ כָּמוּס הֵן לֹא הָיָה,/ צְמֵא קְרָב כָּזֶה וְגַם זָהִיר הָיָה,

וְהַפָּרָשׁ שָׁבָה אוֹתוֹ בַּחֶבֶל./ אַל רֹאשׁ תָּקֵל בּוֹ בַּלּוֹחֵם הַזֶּה.

אֵלֵךְ לִמְצֹא מַה חֵפֶץ הַבּוֹרֵא,/ מִי מְנַצֵּחַ בַּשָּׂדֶה יֵצֵא.'

אֶל אָהֳלוֹ פָּרַץ כְּרוּחַ סַעַר,/ חָבַשׁ לְתַלְתַּלָּיו קַסְדָּה אַחֶרֶת,

דֶּגֶל אַחֵר בָּחַר וְסוּס אַחֵר,/ שִׁרְיוֹן שׁוֹנֵה צֶבַע, מָגֵן שׁוֹנֶה, [80]

וּבָא קָרוֹב לְתַהַמְתַּן גֵּו פִּיל,/ לִרְאוֹת אֶת צַוָּארוֹ וְאֶת גַּפָּיו,

וְכֹה קָרָא אֵלָיו: 'אָצִיל אִישׁ־שֵׁם,/ גִּבּוֹר מֵטִיל פְּלָצוּר, פָּרָשׁ לוֹחֵם!

יַזְדָּן עֵדִי, כִּי לְכִסֵּא הַשָּׁהּ / דָּאַגְתִּי, כִּרְאוֹתִי לוֹחֵם כָּמוֹךָ.

בְּכָל צְבָאֵנוּ הַגָּדוֹל אֵין אִישׁ / אָצִיל, עַז נֶפֶשׁ וְדָגוּל כָּמוֹךָ.

גִּבּוֹר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ בִּקְרָב כָּזֶה,/ יָרִים אָבָק גַּם מֵאַרְיֵה זוֹעֵם. [85]

סַפֵּר לִי יַחַשְׂךָ וּמְכוֹרָתְךָ,/ בֵּיתְךָ, שִׁמְךָ וְזַרְעֲךָ הַגִּידָה.

בִּצְבָא אִירָן רוֹאֶה אֵינֶנִּי אִישׁ,/ אֲשֶׁר לִבּוֹ נָכוֹן לִקְרָב כָּמוֹךָ.

כָּבוֹד רוֹחֵשׁ אֲנִי לְאִישׁ לוֹחֵם,/ יוֹתֵר מִכֹּל – לְמֶזֶג הַנָּמֵר.

לָכֵן עַתָּה הַגֵּד לִי אֶת שִׁמְךָ,/ מוֹלַדְתְּךָ, קְרוֹבֶיךָ וּבֵיתְךָ,

וְחֶסֶד תַּעֲשֶׂה בָּזֶה אִתִּי,/ תִּקְרָא לִי דְּרוֹר מִמַּחֲשֶׁבֶת שָׁוְא.' [90]

עָנָה הַפַּהְלַוָּן וְכֹה אָמַר:/ 'בֶּן־חַיִל בַּעַל נֶפֶשׁ מְאִירָה!

מַדּוּעַ לֹא תֹּאמַר שִׁמְךָ אַתָּה,/ מוֹלַדְתְּךָ, קְרוֹבֶיךָ וּבֵיתְךָ?

בַּחֲנֻפָּה וּבְנֹעַם לָמָּה בָּאתָ,/ וּמַה תַּכְלִית זֶה הַדִּבּוּר הָרַב?

אִם לְשָּׁלוֹם אִתִּי אַתָּה חוֹתֵר,/ לִמְנֹעַ אֲבֵדוֹת הַמַּשְׂטֵמָה,

מְצָא לִי אֶת שׁוֹפֵךְ דַּם סִיָוֻשׁ, / אֲשֶׁר אֶת אֵשׁ הַמַּשְׂטֵמָה הִבְעִיר. [95]

חֲקֹר בִּצְבָא תּוּרָן עַד כִּי תִּמְצָא,/ מִי הָאָשֵׁם וּמִי הַחַף מִפֶּשַׁע.

אֱסֹף הָאֲנָשִׁים וְהַכְּבֻדָּה,/ אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ נְסִיךְ אִירָן,

וְאִם הַכֹּל בְּבַת אַחַת תָּשִׁיב,/ לֹא אֲבַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם בָּכֶם.

וְנַהֲפוֹך הוּא: יְדִידַי תִּהְיוּ,/ בְּנֵי־בְּרִית כַּדָּת לְעוֹלָמִים;

לֹא אֲמַהֵר עוֹד לְנָקָם וּקְרָב,/ וְלֹא אַפִּיל רָאשֵׁי אֲצִילֵיכֶם. [100]

אָשִׂים אֶת פְּעָמַי אֶל כַּי־כֻסְרַוּ,/ לִבּוֹ אֶרְחַץ מֵעֶצֶב וְנָקָם,

אֶשְׁלַח אֵלָיו אֶת נַעֲלֵי הַלֵּב,/ אוּלַי יִשָּׂא עָווֹן אַף יְרַחֵם.

הִנֵּה אַגִּיד לְךָ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם,/ יֹאבְדוּ זִכְרָם וּמִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם!

רֵאשִׁית הַמַּשְׂטֵמָה – בְּגַרְסִיוַז,/ אֲשֶׁר הָרָה עָמָל לִבְנֵי אִירָן.

הַבָּא בַּתּוֹר – אֶחָד מִזֶּרַע תּוּר,/ בְּאִוַּלְתּוֹ הִמְלִיחַ אֶת הַמַּיִם, [105]

וְהוּא גֻּרוּי, יֹאבַד גִּזְעוֹ לָעַד,/ כִּי לֹא נוֹלַד בְּאַהֲבָה וּבְצֶדֶק.

שְׁנֵיהֶם בִּצְּעוּ בְּסִיָוֻשׁ זְדוֹנָם,/ וְהֵם מַפְתֵּחַ כָּל כַּבְלֵי הָרֶשַׁע.

אֶת לֵב אַפְרָסִיָבּ וְאֶת מֹחוֹ / הִשְׁחִיתוּ, וְהִגִּירוּ דָּם כַּמַּיִם.

וְכֵן אֶת אֵלֶּה שֶׁחָגְרוּ מָתְנַיִם / בְּלִי רִיב בֵּינָם וּבֵין הָאִירָנִים,

הֲלֹא הֵם הַגְּדוֹלִים צֶאֱצָאֵי / וִיסֶה, אֲשֶׁר בְּלֵב וָלֵב נִלְווּ, [110]

כְּמוֹ הוּמָן, לַהָּךּ וּפַרְשִׁידְוַרְד,/ וּכְמוֹ כֻּלְבָּד וְנַסְתִּיהַן הַלַּיִשׁ.

אִם אֵלֶּה, כְּאָמְרִי, אֵלַי תַּסְגִּיר,/ וְקֵץ תָּשִׂים לְחֵפֶץ הַנָּקָם,

אֶנְעַל אֶת שַׁעַר הַנָּקָם אֵלֶיךָ,/ וְשִׁרְיוֹנְךָ יִהְיֶה אַךְ לְמוֹתָר.

אַךְ אִם לֹא אֵלֶּה הֵן מַחְשְׁבוֹתֶיךָ,/ הָרִיב בֵּינֵינוּ אֲחַדֵּשׁ כְּקֶדֶם.

בְּרֹאשׁ וּבְנֶפֶשׁ כַּי־כֻסְרַוּ נִשְׁבַּעְתִּי,/ כִּי אֶל גְּבוּלוֹת תּוּרָן אָבִיא שַׁמָּה, [115]

לֹא יִשָּׁאֵר שַׁנְגֻּל, לֹא הַכָקָן/ וְלֹא לוֹחֵם מִלּוֹחֲמֵי תּוּרָן.

כְּבָר הִתְנַסֵּיתָ בִּי בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ כָּזֶה דַּרְכִּי וּמִשְׁפָּטִי תָּמִיד.

אֲנִי אֶחָד מִנִּכְבַּדֵּי אִירָן,/ אֲשֶׁר הִסְכִּין בִּקְרַב הָאֲרָיוֹת.

הַרְבֵּה רָאשִׁים עָרַפְתִּי מִגּוּפוֹת,/ אֲשֶׁר תַּכְרִיכֵיהֶן הָיוּ עָפָר.

בְּאֹפֶן זֶה עַד הֵנָּה לֹא דִּבַּרְתִּי,/ כִּי אַךְ נָקָם בִּקַּשְׁתִּי כָּל הָעֵת. [120]

עַתָּה הַטֵּה אָזְנֶיךָ לִדְבָרַי,/ כְּתֹב אֲמָרַי עַל לוּחַ לְבָבְךָ.'

הוּמָן, אֵימָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עָלָיו,/ גּוּפוֹ רָעַד כְּמוֹ עָלֶה עַל עֵץ.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים מִפִּי רֻסְתַּם / רָאָה אֶת הַנָּקָם מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ.

עָנָה הוּמָן לְתַהַמְתַּן לֵאמֹר:/ 'אַי, לֶב־אֲרִי צְמֵא עֲלִילָה וָמַעַשׂ!

בְּכֹחֲךָ וּבְקוֹמָתְךָ אַתָּה,/ רָאוּי לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא מַלְכוּת, [125]

כִּי לַמִּצְעָר מַצְבִּיא גָּדוֹל אַתָּה,/ גִּבּוֹר אִישׁ־שֵׁם בְּמֶרְחֲבֵי אִירָן.

אַתָּה שָׁאַלְתָּ שְׁמִי וְיַחֲשִׂי,/ אַךְ הִתְעַלַּמְתָּ מִשֶּׁאֱלָתִי.

שְׁמִי כּוּהּ, וְאִישׁ צָבָא אַמִּיץ אֲנִי;/ אָבִי הוּא בּוֹסִפָּס, גִּבּוֹר כְּשַׁחַל.

מִמֶּרְחַקִּים הִגַּעְתִּי עִם צְבָאִי,/ וְהִתְיַצַּבְתִּי כְּלוֹחֵם לַקְּרָב.

אַחַר אֲשֶׁר יָדַעְתָּ שְׁמִי וּמוֹצָאִי,/ רוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת מַה שִּׁמְךָ, [130]

וְכַאֲשֶׁר אוֹתוֹ אֶשְׁמַע מִפִּיךָ,/ אוֹדִיעַ לָעוֹלָם מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.

עַתָּה, אִם תְּגַלֶּנּוּ לִי, אֵלֵךְ,/ אָשׁוּב שָׂמֵחַ אֶל הַמַּחֲנֶה,

וְכָל אֲשֶׁר הִשְׁמַעְתָּ בְּאָזְנַי,/ אוֹתוֹ אוֹדִיעַ בְּאָזְנֵי צְבָאֵנוּ,

בִּפְנֵי מַנְשׁוּר וְהַכָקָן מִסִּין,/ גְּדוֹלֵי אַדְמַת תּוּרָן וְגִבּוֹרֶיהָ.'

עָנָה רֻסְתַּם: 'אַל תְּבַקֵּשׁ אֶת שְׁמִי,/ סַפֵּר לָהֶם אֲשֶׁר רוֹאוֹת עֵינֶיךָ. [135]

לִבִּי מָלֵא חֶמְלָה לַשַּׂר פִּירָן,/ לִבִּי אֵלָיו יוֹצֵא מֵאַהֲבָה.

מוֹת סִיָוֻשׁ פָּגַע גַּם בִּכְבֵדוֹ,/ כִּי הוּא אָצִיל מִכָּל הַתּוּרָנִים.

שָׁלְחֵהוּ חִישׁ, בְּעוֹד מוֹעֵד, אֵלַי,/ וּמַה יָּבִיא זְמַן בִּכְנָפָיו, נִרְאֶה.'

אָמַר אֵלָיו הוּמָן: 'לוֹחֵם דָּגוּל,/ לִבְּךָ יוֹצֵא אֶל הַזָּקֵן פִּירָן.

הָהּ, מַה יָּדַעְתָּ עַל פִּירָן, כֻּלְבָּד,/ עַל בֶּן זִרִהּ, גֻּרוּי וְעַל פּוּלָד?' [140]

אָמַר רֻסְתַּם: 'אַתָּה מַרְבֶּה לִשְׁאֹל,/ אַךְ לֹא תַּטֶּה נָהָר לִמְרוֹם הָהָר.

הַאֵין אַתָּה רוֹאֶה? קְרַב הַצְּבָאוֹת/ תָּלוּי בְּךָ, נוֹשֵׂא הַהוֹדָעוֹת.'

פּיראן נועץ בהוּמאן ובכאקאן    🔗

חִוֵּר פָּנִים, בְּלִי צֶבַע בִּלְחָיָיו,/ מִהֵר הוּמָן לָבוֹא לִפְנֵי פִּירָן,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'אַי, בֶּן מַזָּל!/ רָעָה גְּדוֹלָה צָמְחָה מֵהַדָּבָר,

כִּי הָאַרְיֵה הוּא תַּהַמְתַּן בֶּן זָל./ וְלָנוּ מָה? אַךְ לְבַכּוֹת צְבָאֵנוּ. [145]

שׂוֹחַח אִתִּי הַרְבֵּה, שָׁמַע תְּשׁוּבוֹת,/ וְלֹא שָׁכַח אֶת הָרָעוֹת לָאִישׁ.

בָּרִאשׁוֹנָה, אָחִי, הִזְכִּיר אוֹתִי./ נִקְמַת דַּם סִיָוֻשׁ הָיָה נוֹשְׂאוֹ.

דִּבֵּר עַל הַמִּקְרִים אֲשֶׁר הָיוּ,/ עַל עִיר וָהֶרֶס, מִשְׁאָלוֹת וָצֶדֶק,

מָנָה בַּהְרָם, כָּל יְלִידֵי גּוּדַרְז,/ וְכָל אֲשֶׁר אָבַד בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

אַהֲבָתוֹ שָׁמַר לְךָ בִּלְבַד./ הַרְבֵּה דְּבָרִים אָמַר בִּמְאוֹר פָּנִים, [150]

וּמִצְּבָאֵנוּ רַק אוֹתְךָ דּוֹרֵשׁ הוּא./ נִסְתַּר מִמֶּנִּי מַה לּוֹ בְּלִבּוֹ.

לֵךְ וְתִרְאֵהוּ: הַר רוֹכֵב עַל הַר,/ וְכִידוֹנוֹ נוֹצֵץ בְּכַף יָדוֹ.

אִתּוֹ שִׁרְיוֹן, אַלָּה וְעוֹר נָמֵר,/ תַּחְתָּיו סוּס פִּיל נָכוֹן לְהִשְׂתָּעֵר.

תִּרְאֶה כִּי לֹא בַּדִּים עָלָיו סִפַּרְתִּי – /הָאֵשׁ לוֹקַחַת מֵחַרְבּוֹ אוֹרָהּ.

עַד לֹא תָּבוֹא, הוּא לֹא יָזוּז מִשָּׁם,/ לְךָ הוּא מְצַפֶּה בִּמְקוֹם עָמְדוֹ. [155]

כְּבוֹאֲךָ דַּבֵּר אֵלָיו בְּנֹעַם,/ אַל בְּחָזְקָה אִתּוֹ וְאַל בְּחֶרֶב.'

עָנָה פִּירָן נוּגוֹת: 'אָחִי הַגֵּא,/ אָכֵן יָרֵא אֲנִי, כִּי בָּא יוֹמִי.

אִם דְּבַר אֱמֶת הוּא, כִּי רֻסְתַּם הָאִישׁ,/ מִישׁוֹר זֶה לָנוּ הוּא מְקוֹם מִסְפֵּד,

תִּפֹּל אֵשׁ בִּשְׂדוֹתֵינוּ וּבְבָתֵּינוּ./ מָה הַכּוֹכָב הָרַע זוֹמֵם עָלֵינוּ?'

אֶל הַכָקָן הִגִּיעַ בִּדְמָעוֹת,/ כְּבֵדוֹ פָּצוּעַ וְלִבּוֹ דַּוַּי. [160]

וְכֹה אָמַר: 'אַי, שָׁהּ, אַל תְּמַהֵר,/ כִּי הַמַּצָּב שֻׁנָּה עַד בְּלִי הַכֵּר.

כְּבוֹא הַקֵּץ עַל הַגִּבּוֹר כָּמוּס /עָלְתָה עַל לְבָבִי הַהַשְׁעָרָה,

כִּי קִיר הָעֶשֶׁת הַלָּזֶה – רֻסְתַּם הוּא,/ אֲשֶׁר פְּלָצוּר לוֹ מִכְּרִיכוֹת עוֹר גְּוִיל.

מַה בּוֹא אַפְרָסִיָבּ בַּהֲדָרוֹ? / עֹרֶף רֻסְתַּם אִישׁ לֹא חוֹלֵם לִרְאוֹת.

גַּם הַדִּיוִים שָׂבְעוּ קְרָבוֹת אִתּוֹ./ מַה לּוֹ לוֹחֵם בּוֹדֵד וּמַה צָּבָא? [165]

זְמַן רַב הִרְגִּיעַ בְּזָבֻּלִסְתָּן,/ חוֹנֵךְ לְסִיָוֻשׁ הָיָה אֲזַי.

כְּאָב דּוֹאֵג נִלְחַם בַּעֲבוּרוֹ,/ וְאֶת עוֹלַם הַשַּׁאֲפָן הֵצֵר.

בִּי גֵּו־הַפִּיל בָּחַר מִכָּל הָעָם,/ וְלֹא יָדַעְתִּי מַה חֶפְצוֹ מִמֶּנּוּ.

אֵלֵךְ אֵפוֹא אֶשְׁמַע שֶׁאֱלָתוֹ,/ כִּי כָּהֲתָה רוּחִי מִדְּאָגָה.'

אָמַר לוֹ הַכָקָן: 'מַהֵר וְלֵךְ,/ אֱמֹר לוֹ אֶת דְּבָרְךָ בַּחֲלָקוֹת. [170]

וְאִם לְעשֶׁר וּלְשָׁלוֹם פָּנָיו,/ מַה לָּנוּ לְיַגֵּעַ הַצְּבָאוֹת?

הַבְטַח לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת וְשׁוּב,/ וְאַל תִּתֵּן לוֹ תּוֹאֲנָה לִקְרָב.

אוּלָם הָאִישׁ עוֹטֶה עוֹר נְמֵרִים!/ אִם נֶחְרְצָה הִיא מֵעִמּוֹ לִלְחֹם,

נֵצֵא כֻּלָּנוּ יַחַד לַשָּׂדֶה,/ וְאֶת רַגְלָיו נָצֵר בַּמִּלְחָמָה.

נָשִׂים אֶת מִבְטַחֵנוּ בְּיַזְדָּן,/ וְנִלָּחֵם בְּכָל כֹּחֵנוּ בּוֹ. [175]

גּוּפוֹ כְּמוֹ גּוּפֵנוּ, לֹא בַּרְזֶל / וָעֶשֶׁת, רַק בָּשָׂר, שֵׂעָר וָדָם הוּא.

לֹא בַּשָּׁמַיִם נַעֲרֹךְ הַקְּרָב,/ אַל תְּיַסֵּר אֶת נַפְשְׁךָ לַשָּׁוְא.

גַּם אִם נִזּוֹן מֵאֶבֶן וּבַרְזֶל,/ הָרֹמַח יַבְקִיעֵהוּ וְהַחֵץ.

עַל אִישׁ מֵהֶם עִמָּנוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת./ אַל דְּאָגָה, זוֹ מְרַפָּה יָדַיִם.

גַּם אִישׁ־הַשֵּׁם הַזָּבֻּלִי, רֻסְתַּם,/ אֵינֶנּוּ רַב־אוֹנִים מִפִּיל בַּקְּרָב. [180]

אָכֵן אַרְאֶה לוֹ קְרַב פִּילִים נָאוֹת,/ וּבֶעָתִיד לֹא יִפְגְּשֵׁנִי עוֹד.'

פּיראן בא אל רוּסתּם    🔗

פִּירָן יָצָא מָלֵא כְּאֵב וָפַחַד,/ דְּרִישַׁת רֻסְתַּם קָרְעָה לִבּוֹ לִשְׁנַיִם.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל מַחֲנֵה אִירָן,/ קָרָא: 'גִּבּוֹר רַב־עֲלִילָה, צְמֵא קְרָב!

לָקְחָה אָזְנִי, כִּי מֵהַלּוֹחֲמִים / בִּצְבָא תּוּרָן אוֹתִי בִּלְבַד דָּרַשְׁתָּ.

מִשּׁוּרוֹתֵינוּ אֶל שׁוּרוֹת אִירָן / לָבוֹא מִהַרְתִּי רְצוֹנְךָ לִשְׁמֹעַ.' [185]

כְּהִוָּדַע לְתַהַמְתַּן הַגֵּא / כִּי בָּא אֵלָיו לוֹחֵם מֵהַתֻּרְכִּים,

שָׂם עַל רֹאשׁוֹ אֶת קוֹבָעוֹ בַּרְזֶל,/ יָצָא אֵלָיו לִפְנֵי שׁוּרוֹת צְבָאוֹ,

וְכֹה אָמַר: ‘הַגֵּד לִי, מַה שִּׁמְךָ?/ מָה רְצוֹנְךָ וּמְגַמָּתְךָ, כִּי בָּאתָ?’

וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה: 'אֲנִי פִּירָן,/ מַצְבִּיא אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בִּצְבָא תּוּרָן.

מֵאֵת אָחִי הוּמָן בּוֹאִי דָּרַשְׁתָּ,/ בַּאֲדִיבוּת עָרַכְתָּ לְשׁוֹנְךָ. [190]

נִכְמַר לִבִּי עָלֶיךָ, פַּהְלַוָן./ הַגֵּד, מִי מֵהָאַלּוּפִים אַתָּה?'

‘אֲנִי רֻסְתַּם’ – עָנָה לוֹ – ‘מִזָּבֻּל,/ וּמִכָּבֻּל חַרְבִּי וְשִׁרְיוֹנִי.’

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן מִגֵּא הָרֹאשׁ,/ צָנַח מֵעַל סוּסוֹ וְשַׁח אַפַּיִם.

רֻסְתַּם הוֹסִיף לֵאמֹר: 'אַי, פַּהְלַוָן!/ שָׁלוֹם לְךָ מִשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה,

וּמִכֻסְרַוּ הַמְהֻלָּל בְּכָל הָאָרֶץ,/ מֵעִם הַשָּׁהּ, מִשְׂגַּב הַנְּסִיכִים, [195]

וּמֵאִמּוֹ, בַּת שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ,/ אֲשֶׁר לִבָּהּ לְךָ גַּם בַּחֲלוֹם.'

עָנָה פִּירָן: 'גִּבּוֹר רַב־כֹּחַ! שָׂא / שָׁלוֹם מֵאֵת יַזְדָּן וּמִצְּבָאֵנוּ,

מֵהַמֵּיטִיב תָּבוֹא בְּרָכָה עָלֶיךָ,/ יִהְיֶה־נָּא חוֹתָמְךָ אַשְׁרָה לַשַּׁחַק.

תּוֹדָה לֵאלֹהֵינוּ, מוֹשִׁיעֵנוּ,/ כִּי פֹּה אוֹתְךָ מָצָאתִי בַּחַיִּים.

דַּסְתָּן וְזַרָוֶה וּפַרָמַרְז,/ הַחֲכָמִים וּמַצְלִיחִים תָּמִיד – [200]

אַל תְּיֻתַּם מֵהֶם תֵּבֵל – הַאִם / בְּרִיאִים, מְאֻשָּׁרִים, רֹאשָׁם מוּרָם?

אַגִּיד לְךָ דָּבָר, אִם לֹא תִּכְעַס,/ כִּי נְחוּתִים יָלִינוּ עַל גְּדוֹלִים:

נָטַעְתִּי עֵץ בְּתוֹךְ הַגָּן, וּרְאֵה,/ עָלָיו רוֹשׁ לַעֲנָה, וְדָם פִּרְיוֹ.

דְּמָעוֹת שָׁפַכְתִּי בְּדַאֲגָתִי לוֹ,/ כִּי לְפָנִים מָצָאתִי בּוֹ חַיִּים.

עַתָּה הָעֵץ מֵסֵב לִי מַפַּח נֶפֶשׁ,/ תַּחַת מָזוֹר הֵנִיב פְּרִי רַעַל לִי. [205]

לְסִיָוֻשׁ הָיִיתִי אָב דּוֹאֵג, /וּמַחֲסֶה מִפְּנֵי פִּגְעֵי הַזְּמָן.

נָתַתִּי נַחֲלָה לוֹ וּבִתִּי,/ כִּי יְפָאֵר אֶת גֶּזַע מִשְׁפַּחְתִּי.

אוֹתוֹ וְאֶת בִּתִּי רָצְחוּ בְּלִי חוּס./ אוּלַי תֹּאמַר כִּי זֶה הִגִּיעַ לִי?

הַרְבֵּה כְּאֵב וָצַעַר וְעָמָל / נָשָׂאתִי מִמַּלְכִּי וּמֵהָעָם.

עֵדִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יַזְדָּן,/ אִם כִּי חֵטְא לְהָעִיד אֶת הַשָּׁמַיִם, [210]

וְאִם כִּי כְּבָר עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת,/ וְתַנְחוּמִים שָׁמַעְתִּי מִזְּקֵנִים,

לֹא מָשׁ הָאֵבֶל מֵחַדְרֵי בֵּיתִי,/ וְעוֹד הָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּנַפְשִׁי.

בִּמְקוֹם דְּמָעוֹת עֵינִי נוֹטֶפֶת דָּם,/ תָּמִיד אֲנִי בְּהַשְׁגָּחַת רוֹפְאִים.

הַמַּעֲשֶׂה הֵבִיא עָלַי אָסוֹן,/ לֹא סַבּוּ הַשָּׁמַיִם כִּרְצוֹנִי.

מֵאָז נוֹדַע לִי רֶצַח סִיָוֻשׁ / נִמְנַעְתִּי מִפְּעֻלָּה, מִטּוֹב עַד רָע. [215]

בֵּין שְׁתֵּי הַמְּדִינוֹת וּמַלְכֵיהֶן / עָבְרוּ יָמַי בְּפַחַד וּבְאֵין יֶשַׁע.

חֵרַפְתִּי אֶת נַפְשִׁי, אֶת פַרַנְגִּיס / לִפְדּוֹת מִמְּבַקֵּשׁ נַפְשָׁהּ, אָבִיהָ.

אוֹתָהּ הֶחְבֵּאתִי בֵּין כָּתְלֵי בֵּיתִי,/ וְלֹא חָסַכְתִּי כָּל עָמָל וָטֹרַח.

אַךְ בִּתְמוּרָה רוֹצָה הִיא בְּמוֹתִי, / רָאשֵׁי שׂוֹנְאֶיהָ מִיָּדִי דּוֹרֶשֶׁת.

לִבִּי דַּוַּי מִשְּׁנֵי הַצּוֹרְרִים,/ נָתְנוּ בִּי דֹּפִי הָעַמִּים הַשְּׁנַיִם. [220]

אֵין דֶּרֶךְ מֵאַפְרָסִיָבּ לִבְרֹחַ,/ וְאֵין מָקוֹם אַחֵר לִי לְמָנוֹחַ.

דּוֹאֵג לָעֲדָרִים וְלַשָּׂדוֹת,/ אֵיכָה אֶטְּשֵׁם וְאָנָה זֶה אָבוֹא?

בָּנִים לִי וְעוֹטוֹת צְעִיף הַרְבֵּה,/ כָּאֵלֶּה הֵם קִשְׁרֵי כָּל אִישׁ וָאִישׁ.

כִּקְרֹא אַפְרָסִיָבּ לְמִלְחָמָה,/ הוּא לֹא יַתִּיר לִי מְנוּחָה וּשְׁנָת.

עַל חֲמָתִי אָסוּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ,/ וְהַצָּבָא יֵצֵא בְּפִקּוּדִי. [225]

עַתָּה הַזְּמַן כִּי תְּרַחֵם עָלַי,/ וְלֹא הַזְּמַן לְהֵעָרֵךְ לַקְּרָב.

בִּכְאֵב הַלֵּב דַּיֵּנִי וּבַצַּעַר / עַל מוֹת אָחִי פִּילְסַם בַּמִּלְחָמָה,

אַךְ מִלְּבַדּוֹ הַרְבֵּה עוֹד בַּחוּרִים / נָפְלוּ, וְלֹא שָׂבְעוּ עֲדַיִן קְרָב.

וּכִרְאוֹתִי, לִבִּי הוֹגֶה אֵימָה,/ אֲנִי דּוֹבֵר עַל בְּנִי וְעַל הוֹנִי.

בֶּאֱלֹהִים, הוֹאִילָה, פַּהְלַוָן,/ אַל תִּפָּגַע מִמֶּנִּי נַפְשְׁךָ. [230]

אַל לִקְרוֹבַי בַּשְּׁבִי תִּשְׁמֹר אֵיבָה,/ חֲשֹׁב עַל הַבּוֹרֵא הָרַחֲמָן.

בְּנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ אֲנִי נִשְׁבָּע,/ כִּי טוֹב לִי מָוֶת מִשִּׁרְיוֹן וָחֶרֶב.

אִם הַצְּבָאוֹת שׁוּב יִפְתְּחוּ בִּקְרָב,/ תִּרְאֶה תִּלֵּי פְּגָרִים בִּמְרוֹם הָהָר,

מִבְּנֵי כֻּשָׁן, שַׁכַּן, סַקְלָבּ וְהֹדּוּ,/ מִזֶּה הַגְּבוּל וְעַד לִנְהַר הַסִּנְד,

מֵרֶצַח סִיָוֻשׁ חַפִּים, גַּם אִם / צִבְאוֹתֵיהֶם הוּבְאוּ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב. [235]

אֲנִי מוֹקִיר שָׁלוֹם עַל מִלְחָמָה,/ אַל נָא תַּקְשִׁיחַ אֶת לִבְּךָ אֵלֵינוּ.

אֱמֹר מַה בְּלִבְּךָ. חָכָם אַתָּה,/ וְגַם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב גָּדוֹל מִמֶּנִּי.'

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן נְאוּם פִּירָן / הֵשִׁיב לוֹ מַעֲנֶה לֹא לִרְצוֹנוֹ,

כִּי כֹה אָמַר: 'מֵאָז לַמִּלְחָמָה / קָשַׁרְתִּי אַבְנֵטִי עִם לוֹחֲמַי,

בְּךָ מָצָאתִי רַק מִדּוֹת טוֹבוֹת;/ בֵּין הַתֻּרְכִּים אַתָּה הָרַע פָּחוֹת. [240]

כָּל מַעֲשֶׂיךָ צֶדֶק וֶאֱמֶת,/ אַתָּה נָחִיתָ אֶת תּוּרָן בְּישֶׁר.

יוֹדֵעַ הַנָּמֵר כִּי קְרָב הוּא רֶצַח,/ גַּם הַסְּלָעִים וְהֶהָרִים יוֹדְעִים זֹאת.

אוּלָם כִּנְטֹר אֵיבָה הַשַּׁהְרְיָר,/ הַמַּעֲשֶׂה נִגְמַר בִּמְטַר חִצִּים.

שָׁלוֹם כַּיּוֹם תַּשִּׂיג בִּשְׁנֵי תְּנָאִים,/ תֵּן אֶל לִבְּךָ אִם הֵם יָפִים לְךָ.

רֵאשִׁית, אֵלֶּה, אֲשֶׁר בְּדַם הַשָּׁהּ / עָרְכוּ בְּאִוַּלְתָּם אֶת שְׂדֵה־הַקְּרָב, [245]

תֵּן בִּכְבָלִים וּשְׁלַח לַשַּׁהְרְיָר,/ אִם כִּי אוּלַי לֹא הֵם הָגוּ הַקְּרָב,

וְאֶת הָאֲשֵׁמִים בַּדָּם הַחַף,/ אִם כִּי אוּלַי אֵינָם הַפַּעַם פֹּה.

הַתְּנַאי הַבָּא: אִתִּי תַּחְגֹּר מָתְנַיִם / וְיַחַד נִתְיַצֵּב לִפְנֵי מַלְכִּי.

בִּמְקוֹם הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֶיךָ,/ אֲשֶׁר אוֹתוֹ אַתָּה אוֹמֵד הוֹן רָב,

מִידֵי כֻסְרַוּ תִּמְצָא מוֹנִים עֲשֶׂרֶת – / וְאַל תַּזְכִּיר לִי מַחֲנֵה תּוּרָן.' [250]

אָמַר פִּירָן בַּלֵּב: 'אַךְ נְבָלָה הִיא / לִנְטשׁ תּוּרָן לָשֶׁבֶת בַּנֵּכָר.

וְעוֹד, אֲשֶׁר לַאֲשֵׁמִים בָּרֶצַח,/ הַסְגָּרָתָם לִנְקֹם דַּם־סִיָוֻשׁ בָּם,

הֲלֹא גְּדוֹלֵי מַלְכֵּנוּ וּקְרוֹבָיו הֵם,/ לָהֶם כִּסְאוֹת וַאֲחֻזּוֹת וִיקָר.

מִלִּים כָּאֵלֶּה אֵיךְ אוֹצִיא מִפִּי?/ לֹא רֹאשׁ וָרֶגֶל לְמִשְׁאֲלוֹתָיו,

כִּי אֲנָשִׁים כְּמוֹ הוּמָן, כֻּלְבָּד / וּפַרְשִׁידְוַרְד, מֵהֶם נִפְגַּע גּוּדַרְז, [255]

מְעֹרָבִים בָּזֶה – הֲיִתָּכֵן?/ מַיִם כָּאֵלֶּה לֹא יוֹבִיל נָהָר.

שׂוּמָה עָלַי לִיזֹם תָּכְנִית שֶׁלִּי,/ וְלוֹ אַצִּיעַ דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה.'

עָנָה פִּירָן בְּקוֹל: 'אַי, פַּהְלַוָן!/ הֱיֵה צָעִיר וְנַפְשְׁךָ תָּאִיר!

אָשׁוּב לְמַחֲנִי, דְּבָרְךָ אָבִיא / בִּפְנֵי מַנְשׁוּר, שַׁנְגֻּל וְהַכָקָן.

שָׁלִיחַ אֶל אַפְרָסִיָבּ אַדְהִיר,/ דְּבָרְךָ אוֹדִיעַ, מִשְּׁנָתוֹ אָעִיר.' [260]

התוּרנים נועצים בעניין הקרב עם האיראנים    🔗

פִּירָן יָצָא אֶל לוֹחֲמָיו כְּרוּחַ,/ אָסַף אֶת כָּל צֶאֱצָאֵי וִיסֶה,

גִּלָּה לָהֶם סוֹדוֹ וְכֹה אָמַר:/ 'שׁוֹאָה אוֹ גְּאֻלָּה הִנֵּה בָּאָה.

דְּעוּ, לֶב־הָאֲרִי הַזֶּה – רֻסְתַּם הוּא,/ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב לַאֲסוֹנֵנוּ בָּא

עִם אֲרָיוֹת בְּנֵי־חַיִל מִזָּבֻּל,/ וְעִם גְּדוֹלִים, אַנְשֵׁי־שֵׁם, מִכָּבֻּל,

כְּבֶן כַּשְׁוָד גּוּדַרְז, כְּגִיו וְטוּס,/ וְנִלָּחֵם בָּהֶם לַמְרוֹת חֶפְצֵנוּ. [265[

רֻסְתַּם הוּא הַנּוֹקֵם וְהַמַּצְבִּיא;/ אֵין בָּעוֹלָם פָּרָשׁ שֶׁיַּעַצְרֶנּוּ.

הוּא אֶת הָאֲשֵׁמִים דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ,/ מֵהַחַפִּים מַחֲשַׁבְתּוֹ הִסִּיחַ.

מִי פֹּה לְדַעְתְּכֶם נָקִי מִדֹּפִי,/ וְלֵב הַשָּׁהּ מִמֶּנּוּ לֹא נִפְגַּע?

הֵן אַדְמָתֵנוּ לִשְׁמָמָה תִּהְיֶה,/ כִּרְצוֹן שׁוֹעֵי אִירָן וְגִבּוֹרֶיהָ.

לֹא יִשָּׁאֵר זָקֵן וָנַעַר פֹּה,/ לֹא שָׁהּ, אוֹצָר, צָבָא, כִּסֵּא אוֹ כֶּתֶר. [270]

אָמַרְתִּי לוֹ לַשָּׁהּ הַלֹּא צוֹדֵק:/ "אַל בְּסוּפָה וְאַל בְּאֵשׁ אוֹכְלָה,

פֶּן יוֹם אֶחָד לְפֶתַע תְּאֻכַּל,/ וְתַעֲצֹם עֵין לְבָבְךָ לָעַד."

בֶּן־הָעַוְלָה הִכְבִּיד אָזְנוֹ אֵלַי / וְאֶל עֲצַת קְהַל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

אֶת הַנָּסִיךְ עָקַר מִמְּקוֹמוֹ,/ מִבְּלִי לְהִוָּעֵץ בְּגִבּוֹרָיו.

אַתֶּם תִּרְאוּ: לֹא יִשָּׁאֵר לֹא כֶּתֶר,/ לֹא כֵּס מַלְכוּת וְלֹא פִּילִים לַקְּרָב. [275]

מֶלֶךְ אִירָן, יִשְׂמַח לִבּוֹ לָזֹאת,/ וְצַעַר וּמַכְאוֹב יִהְיוּ חֶלְקֵנוּ.

חֲבָל עַל גִּבּוֹרֵינוּ וּצְבָאֵנוּ,/ אֲשֶׁר לָהֶם כְּתָרִים, קוֹמָה וָזֹהַר.

תִּרְאוּ אַחַר כֵּן אֶת כֻּלָּם שְׁדוּדִים,/ אִישׁ לֹא יָשׁוּב שָׂמֵחַ מֵהַקְּרָב.

אוֹתָנוּ יִדְרְסוּ פַּרְסוֹת סוּסִים,/ בְּרַק מַזָּלֵנוּ הֶחָרוּץ יוּעַם.

לִבִּי עַל גֶּחָלִים בְּשֶׁל הוּמָן,/ נַפְשִׁי נִצְלֵית בְּאֵשׁ בִּגְלַל רוּאִין. [280]

נְקַם רֻסְתָּם גּוֹלֵשׁ מִשְּׂפַת לִבּוֹ,/ גַּבּוֹת עֵינָיו מָלְאוּ קִמְטֵי חָרוֹן.

אֵלֵךְ עַתָּה אֶל הַכָקָן מִסִּין,/ אַגִּיד לוֹ, הַנָּקָם כַּמָּה עָלָה לִי!'

מִיָּד שָׂם פְּעָמָיו אֶל הַכָקָן,/ לִבּוֹ הוֹמֶה וַאֲנָחוֹת בְּפִיו.

מָצָא אֶת אָהֳלוֹ מָלֵא שָׁאוֹן,/ וְצִבְעוֹנִים שְׁתוּלִים בִּפְנֵי כָּל אִישׁ,

כִּי מִקְּרוֹבֵי כָּמוּס צָבָא הַרְבֵּה / אֶל הַכָקָן לִתְבֹּעַ צֶדֶק בָּאוּ. [285]

דִּבְּרוּ בְּקוֹל: 'אַפְרָסִיָבּ מַלְכֵּנוּ/ לֹא יַחֲלֹם עוֹד עַל גְּדֻלָּה כָּעֵת.

לָמָּה פָּתַח בְּרִיב, אִם אֲנָשִׁים / לְהִלָּחֵם בְּיוֹם הַקְּרָב לוֹ אַיִן?

בְּלֵב אֵיבָה וְדֶמַע בָּעֵינַיִם / אֶת צְבָא כֻּשָׁן נוֹלִיךְ תְּחִלָּה לְסִין.

מִסִּין וּמִבַּרְבַּר נָבִיא אֲזַי / צָבָא חָדָשׁ לִנְקֹם אֶת מוֹת כָּמוּס.

גַּם מִבֻּזְגּוּשׁ, סַגְסָר, מָזַנְדַּרָן / יָבוֹאוּ לוֹחֲמִים נוֹשְׂאֵי אַלּוֹת, [290]

אֲשֶׁר יַכְרִיעוּ אֶת רֻסְתַּם לַמָּוֶת,/ וְשֵׁמַע מַעֲשָׂיו לֹא יִזָּכֵר עוֹד.

אִם צְמֵא נָקָם אַפְרָסִיָבּ מַלְכֵּנוּ,/ אַל מְנוּחָה לוֹ וְשֵׁנָה הַפַּעַם.'

קְרוֹבֵי צַ’נְגֻּשׁ וְאַשְׁכַּבּוּס הֵקִימוּ / שָׁאוֹן גָּדוֹל כְּמוֹ הַלְמוּת תֻּפִּים.

כָּל אִישׁ – קְרוֹבוֹ וּמַכְאוֹבוֹ,/ מַזִּיל עַל לְחָיָיו דְּמָעוֹת מָרוֹת.

אָמְרוּ כֻּלָּם וְעֵינֵיהֶם דּוֹמְעוֹת:/ 'לֹא עוֹד נִשְׁכַּב לִישֹׁן וְלֹא נָנוּחַ, [295]

עַד נַעֲלֶה סִיסְתָּן בְּלֶהָבוֹת / וְנַחֲרִיד יָמֶיהָ וְלֵילֶיהָ,

וְרֹאשׁ רֻסְתַּם נוֹקִיעַ עַל הָעֵץ / בְּצַעַר עַל מֵתֵינוּ הַגְּדוֹלִים;

גּוּפוֹ נִשְׂרֹף בָּאֵשׁ, וַאֲפָרוֹ / נִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי בֵּיתוֹ לָרוּחַ.'

כִּשְׁמֹעַ כֵּן פִּירָן, עָטַף לִבּוֹ,/ מֵהַשָּׁאוֹן הִקְדִּירוּ לְחָיָיו,

וְכֹה אָמַר: 'הָהּ, מִסְכֵּנִים אֵין יֶשַׁע,/ דְּווּיִים מִצַּעַר וּמִדְּאָגָה, [300]

עַל דַּעְתְּכֶם עֲדַיִן לֹא עָלָה,/ כִּי מוֹעַדְכֶם הִנֵּה הוּא לִפְנֵיכֶם.'

הוּא בָּא אֶל הַכָקָן וְשׁוּב אָמַר:/ 'קְרָבֵנוּ הַקָּצָר אָרֹךְ יִהְיֶה.

תַּנִּין מֵהַנָּהָר עָלָה לִלְחֹם / וְשִׁרְיוֹנוֹ עָלָיו מֵעוֹר נָמֵר.

רֻסְתַּם אָסַף צָבָא מֵעֲבָרִים,/ כָּל מְפַקְּדָיו הַנּוֹדָעִים הִזְעִיק,

לָשִׂים לְאַל אֶת כָּל מַאֲמַצֵּינוּ / וּלְהָשִׁיב גְּמוּלֵנוּ בְּרָאשֵׁינוּ. [305]

מַלְכֵּנוּ, נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ עָלָיו,/ וּבְמוֹ יָדָיו רָצַח אֶת סִיָוֻשׁ.

דָּרַשׁ זֹאת גַּרְסִיוַז חֲסַר הַלֵּב, / וּמִיָּדוֹ יָצְאָה הַמַּתְּלָאָה.

אָצִיל וָמֶלֶךְ סִיָוֻשׁ הָיָה,/ וְתַהַמְתַּן בֶּן זָל חוֹנְכוֹ הָיָה.

עַתָּה בִּנְקַם דָּמוֹ, בָּרִיב עָלָיו,/ נָכוֹן הוּא לְהוֹרִיד שָׁמַיִם אַרְצָה.

לֹא צִפָּרְנֵי נָמֵר, לֹא חֵדֶק פִּיל,/ לֹא הַר נִשָּׂא וְלֹא נְהַר הַנִּיל [310]

יַצְלִיחוּ לְעָצְרוֹ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ כְּמַהֲרוֹ לִפְנֵי צְבָאוֹ בְּרֹאשׁ.

הַסּוּס תַּחְתָּיו הוּא כִּסְפִינַת שִׁרְיוֹן,/ הַמַּפְלִיגָה עַל פְּנֵי יַם־דָּם סוֹעֵר.

הַקְּרָב הַבָּא אֵינֶנּוּ הֲתוּלִים,/ כִּי כָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת גְּבוּרָתוֹ.

מִתְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם אֵשׁ נָפְלָה,/ וּבֶעָשָׁן מִלְאָה אֵת לִבּוֹתֵינוּ.

עַתָּה אֱסֹף אֶת כָּל הַחֲכָמִים,/ קְרָא אֶת הַמּוּבַּדִים וְהַגְּדוֹלִים, [315]

וְיִמְצְאוּ מָזוֹר לְמַכָּתֵנוּ – / בֶּן־חַיִל כִּי יֵצֵא לִשְׂדֵה־הַקְּרָב;

אוּלַי בִּבְלִי אָסוֹן נָשׁוּב הַבַּיְתָה,/ וְגַם אִם אֵין־אוֹנִים הוּא מַזָּלֵנוּ.

אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, עֲשֵׂה בְּישֶׁר,/ וְאַל תִּפְתַּח בְּרִיב הֲרֵה־אָסוֹן.'

מָדְאָג מִנְּאוּם פִּירָן קָם הַכָקָן,/ קָרָא אֶל הַבּוֹרֵא וְשָׂח לֵאמֹר:

מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה, אָנָה נִפְנֶה,/ כְּבוֹא עָלֵינוּ חַיִל צְמֵא קְרָבוֹת?' [320]

פָּתַח שַׁנְגֻּל לֵאמֹר: כָקָן דָּגוּל!/ מַדּוּעַ פֹּה נַרְבֶּה מִלִּים לַשָּׁוְא?

הִגַּעְנוּ הֵנָּה לְעֶזְרַת מַלְכֵּנוּ / בַּחֲצוֹתֵנוּ מַיִם וּמִדְבָּר.

הַרְבֵּה צְמִידִים וּמַתָּנוֹת קִבַּלְנוּ,/ מִכָּל הַמְּחוֹזוֹת מִהַרְנוּ הֵנָּה.

כַּאֲרָיוֹת הִגַּעְנוּ, וְנֵצֵא /כְּשׁוּעָלִים, אִם נִמָּנַע מִקְּרָב.

מְמַהֲרִים הָלַכְנוּ כִּלְבָאִים,/ וְלֹא בִּקַּשְׁנוּ לֶחֶם חֹק בַּדֶּרֶךְ. [325]

הַאִם בְּשֶׁל אִישׁ קְרָב סַגְזִי אֶחָד / יִקְדַּר עָלֵינוּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ?

שִׂיחָה עַל אִישׁ אֶחָד אֵין בָּהּ כָּבוֹד,/ לֹא זֹאת הַדֶּרֶךְ בָּהּ נֵלֵךְ הַפַּעַם.

דַּע, גַּם אִם פִּיל אַדִּיר הָאִישׁ הַזֶּה,/ וַאֲרָיוֹת מַכְרִיעַ בְּכַפָּיו,

אִם מֵאִתָּנוּ אֶת כָּמוּס גָּזַל, / אַל נְהַסֵּס וְאַל עוֹד נִתְמַהְמֵהַּ.

בְּעוֹד פִּירָן יָרֵא מִתַּהַמְתַּן,/ מִדְּאָגָה שְׁנָתוֹ נוֹדֶדֶת לַיְלָה, [330]

וְיֵשׁ בֵּינֵינוּ מַחֲשִׁיב כֹּחוֹ,/ אוֹשִׁיט אֲנִי יָדִי לְהַצָּלָה.

אֵינֶנּוּ פִּיל, לֹא רֵעַ לַלָּבִיא,/ וְאֵין מַעֲלוֹתָיו כִּדְבַר פִּירָן.

נִהְיֶה־נָּא בְּעֵצָה אַחַת כֻּלָּנוּ,/ וְאַל נִרְחַץ לִבֵּנוּ מִנָּקָם.

עִם דִּמְדּוּמִים נִשְׁלֹף אֶת אַלּוֹתֵינוּ,/ וּבַמִּישׁוֹר נָרִים אֶת פְּעָמֵינוּ.

נָרִים אָבָק כְּמוֹ עֲנַן אָבִיב,/ גֶּשֶׁם חִצִּים נַמְטִיר עַל יְרִיבֵינוּ. [335]

מֵרֹב אָבָק וְהֹלֶם קַרְדֻּמּוֹת,/ אַל אִישׁ יַבְחִין בֵּין רֶגֶל וּבֵין רֹאשׁ.

כֻּלְּכֶם אֵלַי הַשְׁגִּיחוּ: כַּאֲשֶׁר /אַשְׁמִיעַ קְרִיאַת קְרָב, הִשְׂתָּעֲרוּ!

יוֹתֵר מִמֵּאָה אֶלֶף לוֹחֲמִים / אֲנַחְנוּ, גִּבּוֹרִים וּפָרָשִׁים,

וּמֵאֶחָד בִּלְבַד כֹּה נִדְכָּאִים;/ לֹא הֲרוּגִים, אַךְ בְּלִי רוּחַ חַיִּים.

כְּהִתְיַצְּבִי עִם הַסַּגְזִי לַקְּרָב,/ אָבָק הָרִימוּ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. [340]

אַל יִמָּלֵט אַף אִירָנִי אֶחָד,/ לֵב בֶּן־בְּלִיַּעַל לֹא שָׁוֶה הַרְבֵּה.'

פִּירָן הִטָּה אָזְנוֹ לִנְאוּם שַׁנְגֻּל,/ וְלֵב הָאִישׁ הַמִּזְדַּקֵּן הִצְעִיר.

אָמַר פִּירָן: "רְאֵה חַיִּים טוֹבִים,/ וְאַל תֵּדַע יָגוֹן וַאֲנָחָה.'

כָּל גִּבּוֹרֵי תּוּרָן וְהַכָקָן / הִשְׁמִיעוּ שֶׁבַח לְשֶׁנְגֻּל, שָׁהּ הֹדּוּ.

כְּשׁוּב פִּירָן מִבִּקּוּרָיו, הִגִּיעוּ / לְאָהֳלוֹ מִנִּכְבַּדֵּי תּוּרָן, [345]

כְּמוֹ הוּמָן, בָּרְמָן וְנַסְתִּיהַן,/ אֲשֶׁר לִבָּם נָע בֵּין תִּקְוָה וָפַחַד,

וְאֶת פִּירָן חָקַר הוּמָן לֵאמֹר:/ 'הַשִּׂיחַ בֵּינֵיכֶם בַּמֶּה נִגְמַר?

הַהִנַּחְתֶּם שָׁם אֶבֶן לְשָׁלוֹם,/ אוֹ קְרָב יִדְרשׁ צָבָא מֵאֵת צָבָא?'

פִּירָן סִפֵּר לוֹ אֶת דִּבְרֵי שַׁנְגֻּל,/ וְאֵיךְ צְבָאָם נֵאוֹת אִתּוֹ בָּזֹאת.

הַדְּאָגָה קִדְּמָה אֶת פְּנֵי הוּמָן,/ חָרָה לוֹ בְּשַׁנְגֻּל בִּישׁ הַמַּזָּל, [350]

וְאֶל פִּירָן קָרָא: ‘אֲשֶׁר הֵכִינוּ / זְמַן וְשָׁמַיִם, לֹא תָּנוּס מִמֶּנּוּ!’

פָּגַשׁ בַּדֶּרֶךְ אֶת כֻּלְבָּד וְשָׂח:/ 'שַׁנְגֻּל שָׁפוּי אֵינֶנּוּ בְּדַעְתּוֹ.

אִם תַּהַמְתַּן הוּא זֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי / וְגַם שָׁמַעְתִּי מִשָּׂרֵי צְבָאֵנוּ,

שַׁנְגֻּל חַי לֹא יֵרֵד מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב,/ גַּם לֹא כֻּנְדֻּר, מַנְשׁוּר אוֹ הַכָקָן.

הָבָה נָסוּר הַצִּדָּה לְשָׁעָה,/ נִשְׁקֹל הַנֶּזֶק לְעֻמַּת הָרֶוַח, [355]

וְתִוָּכַח כִּי לוֹחֲמֵי צְבָאֵנוּ,/ אֲשֶׁר אַלּוֹתֵיהֶם כָּבְשׁוּ עוֹלָם,

שְׁנֵי שְׁלִישֵׁיהֶם בְּלִי עֵת יִירְשׁוּ עָפָר,/ וְקוֹבְעֵיהֶם יִהְיוּ תַּכְרִיכֵיהֶם.'

אָמַר כֻּלְבָּד לָזֹאת: 'אָמַּן הַחֶרֶב!/ רְחַק מִנְּבוּאוֹת וּמֵאוֹתוֹת;

אַל תְּעַנֶּה אֶת נַפְשְׁךָ לַשָּׁוְא,/ כִּי הַמָּחָר עָשׂוּי לִהְיוֹת אַחֵר.

עַל מַה שֶּׁלֹּא קָרָה אֵין זֶה רָאוּי / לְךָ לְהִתְעַצֵּב, הֱיֵה שָׂמֵחַ.' [360]

רוּסתּם נואם לפני צבאו    🔗

בְּמַחֲנֵה אִירָן קָרָא רֻסְתַּם / לְאַלּוּפָיו וְהֶאֱרִיךְ בִּנְאוּם.

שְׁמָעוּהוּ טוּס, גּוּדַרְז, רֻהָּם וָגִיו,/ גַּם פַרִיבֻּרְז, כַרָּד וְגֻסְתַּהַם,

גֻּרְגִּין, פָּרַשׁ הַמִּלְחָמָה הָעַז,/ וְהַלּוֹחֵם הַמְפֹאָר בִּיזַ’ן.

שָׂח אֲלֵיהֶם רֻסְתַּם: 'חַכְמֵי אִירָן,/ אַי, מוּבַּדִים עֵרִים אַף נְבוֹנִים!

הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶת מַזָּלוֹ בֵּרַךְ / יַזְדָּן, יַגִּיעַ לְכִסֵּא וּלְכֶתֶר. [365]

כּוֹבֵשׁ עוֹלָם יִהְיֶה, גּוֹבֵר בִּקְרָב / וְלֹא יִפְחַד מִפִּיל וּמִתַּנִּין.

כֹּחֵנוּ מִיַּזְדָּן, וּמַה תַּכְלִית / חַיֵּינוּ עַל עֲפַר הָאֲדָמָה? –

לְהִמָּנַע מִמַּחְשְׁבוֹת עָוֹן./ יִהְיוּ יַזְדָּן וְהַתְּבוּנָה מוֹרֵינוּ.

אֵין הָעוֹלָם הַזֶּה חֶלְקֵנוּ נֶצַח,/ וְלֹא נוֹלַדְנוּ לִשְׂמָחוֹת בִּלְבָד.

מַעֲלָתְךָ בְּרַחֲמִים וּבְישֶׁר,/ וְהַזָּדוֹן מוֹלִיד מַחְסוֹר וָנֶזֶק. [370]

כְּבוֹא אֵלַי פִּירָן בְּבֶהָלָה,/ דִּבֵּר אֵלַי זְמַן רַב בְּלֵב דַּוַּי

עַל הַטּוֹבוֹת לְסִיָוֻשׁ מִמֶּנּוּ,/ מַה מְּצָאוֹ מִדְּאָגָה לַנַּעַר,

וְאֵיךְ מִלֵּט אֶת פַרַנְגִּיס הָאֵם / מֵהֶבֶל הַדְּרָקוֹן בְּדִבּוּרוֹ.

עִם זֹאת אוֹמֵר לִבִּי לִי, כִּי פִּירָן / יִהְיֶה בֵּין הַנּוֹפְלִים הָרִאשׁוֹנִים.

אָחִיו וּבְנוֹ יָמוּתוּ לְעֵינָיו,/ וְאַנְשֵׁי־שֵׁם רַבִּים עוֹד מִקְּרוֹבָיו. [375]

אַפְרָסִיָבּ יִפֹּל בִּידֵי כֻסְרַוּ – / כָּל זֹאת מֵרֹאשׁ רָאִיתִי בַּחֲלוֹם.

דְּעוּ, לֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד,/ כֻּלָּם יָמוּתוּ תַּחַת פַּרְסוֹתֵינוּ.

אֲבָל כִּי מִיָּדִי אֲנִי יִפֹּל / אוֹתוֹ מַצְבִּיא הָעָם, רוֹצֶה אֵינֶנִּי.

כִּי אִישׁ מוֹפֵת פִּירָן, תָּם וְיָשָׁר,/ וְזָרוּ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת.

אִם יְקַיֵּם אֵפוֹא אֲשֶׁר הִבְטִיחַ,/ הַטְּעָנוֹת הַנּוֹשָׁנוֹת נִשְׁכַּח; [380]

אִם לְיָדֵינוּ אֶת הָאֲשֵׁמִים / וְאֶת הָרְכוּשׁ יִמְסֹר, יִכְלֶה הָרִיב,

הַמִּלְחָמָה לְמַעֲנִי תִּתַּם,/ כִּי אֵין בְּעוֹלָמֵנוּ טוֹב מִיּשֶׁר.

אִם מֵאַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, אֲשֶׁר לָהֶם / כִּסְאוֹת, פִּילִים, אוֹרְחָה כַּנִּיל יִשְׁלַח

עִם נְזָרִים וְאוֹצָרוֹת, לֹא עוֹד / מְנוּחָתִי יַדְרִיכוּ הַתֻּרְכִּים.

נִגְבֶּה מֵהֶם כֻּלָּנוּ מַס עוֹבֵד,/ וְאֵין־אוֹנִים יִהְיוּ לִקְרֹא תִּגָּר. [385]

אֲנַחְנוּ נְרַחְמֵם וְלֹא נָמִית, / כִּי הַמֵּיטִיב לַכֹּל לִמְּדָנוּ צֶדֶק.

מָלְאָה הָאָרֶץ עשֶׁר וּכְתָרִים,/ מִי בֶּן־מַזָּל, אֲשֶׁר יִזְכֶּה בַּכֹּל?'

כִּשְׁמֹעַ זֹאת גּוּדַרְז קָם וְאָמַר: / 'מַצְבִּיא אָצִיל דּוֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק,

מִשְׁעֶנֶת הַצָּבָא וּפְאֵר הַכֶּתֶר!/ אוֹרְךָ – עַל הַכִּסֵּא וְעַל הַנֵּזֶר:

הַשֵּׂכֶל הַמַּזְהִיר – נַחֲלָתֶךָ, / וְהוּא מָזוֹן יָפֶה לְנַפְשְׁךָ. [390]

אָכֵן שָׁלוֹם עָדִיף מִמִּלְחָמָה./ הַבֵּט וּרְאֵה: הַשּׁוֹר עוֹד בְּעוֹרוֹ!

מָשָׁל קָצָר אַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֶיךָ,/ שְׁמַע שֵׂחַ מְמַשֵּׁל בָּא בַּשָּׁנִים:

‘נַפְשׁוֹת הַחַטָּאִים סוֹלְדוֹת מִיּשֶׁר,/ כְּמוֹ כְּתֵפַיִם מִמַּשָּׂא כָּבֵד.’

פִּירָן בַּצַּר לוֹ נְצוּרוֹת מַבְטִיחַ,/ אַךְ כָּל הַבְטָחוֹתָיו יִשָּׂא הָרוּחַ.

אֲדוֹן עוֹלָם בְּרָאוֹ אִישׁ מְזִמּוֹת,/ אַל תַּאֲמִין לוֹ, מִשְּׁקָרָיו רְחַק. [395]

בְּטֶרֶם נַעַרְכֶנּוּ בַּשָּׂדֶה / הָיְתָה שִׂיחָה אֲשֶׁר מָנְעָה הַקְּרָב,

כִּי מִפִּירָן שָׁלִיחַ בָּא לֵאמֹר:/ "נָקְטָה נַפְשִׁי בִּשְׂדֵה קְרָבוֹת וָרִיב.

מָתְנַי חָגַרְתִּי בְּשֵׁרוּת הַשָּׁהּ,/ וּמַה לִּי נִיר וְאֹהֶל מְלָכִים."

הַרְבֵּה עֵצוֹת שָׁמַע, בַּסּוֹף אָמַר:/ "הַקְּרָב אֵינֶנּוּ עוֹד מַשָּׂא נַפְשִׁי.

אֵלֵךְ וַאֲזָרֵז אֶת הַדָּבָר,/ וְלִקְרוֹבַי אַגִּיד מַה מְּצָאַנִי, [400]

כִּי לִי כִּסֵּא, אוֹצָר וַעֲדָרִים,/ וְחוֹבָתִי לִדְאֹג לַעֲתִידָם."

אָמַרְתִּי: "בּוֹא מִפֹּה עִמָּנוּ,/ שָׁם יְחַכּוּ לְךָ כִּסֵּא, אוֹצָר וְחַיִל.

אַל תְּגַלֶּה אֶת הַדָּבָר לְאִישׁ,/ לְבַל יַגִּיעַ אֶל אַפְרָסִיָבּ."

כְּתֹם הַשִּׂיחַ שָׁב פִּירָן לָאֹהֶל,/ וְכָל הַלַּיְלָה הִתְחַבֵּר לָרוּחַ.⁶⁹

מַלְאָךְ שָׁלַח אֱלֵי אַפְרָסִיָבּ:/ “עֲרֹךְ חֵילְךָ, כִּי צְבָא אִירָן קָרֵב.” [405]

לֵאמֹר יָכֹלְתָּ, לֹא שׂוֹחַחְנוּ כְּלָל,/ כִּי שִׂיחָתֵנוּ לֹא הֵנִיבָה פְּרִי.

בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי בָּא צְבָא פִּירָן / וּבְלוֹחֲמָיו כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ.

עַתָּה, אַי, פַּהְלַוָן, טָמַן לְךָ / בְּדַרְכְּךָ מִכְמֹנֶת מְחֻכֶּמֶת.

עַתָּה, כִּרְאוֹת עֵינָיו אֶת פְּלָצוּרְךָ,/ יָרֵא הוּא עַל נַפְשׁוֹ מֵרְצוּעוֹתָיו.

גַּבָּם וּמִשְׂגַּבָּם הָיוּ כָּמוּס / וְאַלּוּפִים כְּמוֹ מַנְשׁוּר, פַרְטוּס, [410]

אַךְ כִּרְאוֹתוֹ מַזַּל כָּמוּס אוֹבֵד,/ וּבַפְּלָצוּר כָּמוּס עַצְמוֹ שָׁדוּד,

הוּא מִתְדַּפֵּק עַל שַׁעַר הַשָּׁלוֹם,/ וְלֹא מֵהִין לָנוּעַ בַּשָּׂדֶה.

כַּהֲבִינוֹ שֶׁמַּפַּלְתּוֹ קְרוֹבָה,/ גִּיֵּס לַקְּרָב עָרְמָה וְתַחְבּוּלוֹת.

"הָאֲשֵׁמִים – אָמַר – “וְהַכְּבֻדָּה / אֲנִי אוֹסֵף וּלְךָ מוֹסֵר מִיָּד,”

אוּלָם תִּרְאֶה: כִּרְעֹם תֻּפֵּי הַקְּרָב,/ וּפַרִיבֻּרְז וְטוּס יֵצְאוּ חוֹצֵץ, [415]

פִּירָן עַצְמוֹ יוֹבִיל אֶת צְבָא תּוּרָן/ וּמֵחָדָשׁ יָפִיחַ רוּחַ קְרָב.

כָּזָב וָשֶׁקֶר כָּל אֲשֶׁר אָמַר,/ וְאַהְרִימַן יָאֶה לוֹ לְחָבֵר.

לַעֲצָתִי אָזְנֶיךָ אִם אָטַמְתָּ,/ שִׂים לֵב לִבְנִי בַּהְרָם וּמַה קָּרָה לוֹ.

צְבָאֵנוּ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו עִכֵּב,/ וּבְדֶרֶךְ זוֹ שָׂם לָנוּ מַאֲרָב.

בְּיוֹם הַקְּרָב מִכָּל צֶאֱצָאַי,/ הִנִּיחַ בֵּית קְבָרוֹת גָּדוֹל כָּזֶה, [420]

שֶׁדָּם יִהְיוּ דְּמָעַי כָּל עוֹד אֶחְיֶה,/ וְחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפִּי – רוֹפְאִי.'

רֻסְתַּם שָׁמַע נְאוּם גּוּדַרְז וְשָׂח:/ 'קָלַעְתָּ בִּדְבָרֶיךָ לָאֱמֶת:

נֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ. אֵין זֶה סוֹד,/ שֶׁהַזָּקֵן וְאָנֹכִי שׁוֹנִים,

אֲבָל בְּשֶׁל הַחֲסָדִים אֲשֶׁר גָּמַל / לֹא אֶלָּחֵם בּוֹ עַד הַסּוֹף הַמַּר.

חַשֵּׁב־נָא מֶה עָשָׂה לְשָׁהּ אִירָן,/ כַּמָּה אָבַל עַל רֶצַח סִיָוֻשׁ. [425]

אִם יַחֲזֹר בּוֹ מֵהַבְטָחוֹתָיו,/ וְלִקְרָאִתִי יֵצֵא לַמִּלְחָמָה,

עוֹד פְּלָצוּרִי קָשׁוּר לְאֻכָּפִי,/ נָכוֹן לִכְבֹּל פִּילִים מִשְׁתּוֹלְלִים.

עַל־כֵּן אַתְחִיל בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה,/ לֹא אֶבָּהֵל לְהִשְׂתָּעֵר בַּקְּרָב.

אֲבָל אִם יַחֲזֹר בּוֹ מִדְּבָרָיו,/ יִנְחַל מִמֶּנּוּ מַכְאוֹבִים וָצַעַר.'

גּוּדַרְז וְטוּס פָּתְחוּ בְּתִשְׁבָּחוֹת:/ 'גַּם שֶׁמֶשׁ לֹא יוֹלִיכְךָ שׁוֹלָל. [430]

מַרְאִית עֵינַיִם, כַּחַשׁ וְתַרְמִית,/ כָּל הַבְטָחוֹת פִּירָן, לֹא יְסַמְּאוּךָ,

הַמֶּלֶךְ, מִי יִתֵּן, לֹא יֶחְסַר, / וּמְקוֹמְךָ לִפְנֵי כִּסְאוֹ לָעַד.'

אָמַר רֻסְתַּם: 'הִנֵּה יָרַד הַלַּיְלָה / וּסְחַרְחָרִים רָאשֵׁינוּ מִשִּׂיחָה.

נִתֵּן בַּכּוֹס עֵינֵינוּ עַד חֲצוֹת;/ אַחַר חֲצוֹת נִדְאַג לַלּוֹחֲמִים.

וְאָז רָאֹה נִרְאֶה, מַה נְּצוּרוֹת / שׁוֹמֵר יַזְדָּן לַחֲסִידָיו בְּסוֹד.' [435]

וּבַמִּשְׁתֶּה הוֹסִיף: 'בַּיַּיִן גַּם / אָכִין אוֹתוֹת מַזָּל לְהַצְלָחָה.

מָחָר אֶשְׁלֹף אֶת הָאַלָּה שֶׁל סָם,/ אֲשֶׁר בָּהּ בְּמָזַנְדַּרָן נִלְחַמְתִּי,

עַל שֶׁכֶם אַנִּיחֶנָּה וְאֵצֵא / אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ הַתַּנִּין שׁוֹכֵן.

אֶת אָהֳלוֹ, כִּתְרוֹ וְאַלָּתוֹ,/ אֶת הַפִּילִים וְאֶת כִּסְאוֹ מִשֵּׁן

אָשִּׂיג וְאֶמְסְרֵם לָאִירָנִים,/ אִם אֶת מָתְנַי אֶחְגֹּר לַמִּלְחָמָה.' [440]

מִמְּקוֹמָם הֵרִיעוּ לִכְבוֹדוֹ / אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, כָּל נֶאֶמְנֵי כֻסְרַוּ.

כָּל אִישׁ נָשָׂא רַגְלָיו לְאָהֳלוֹ,/ עַל יְצוּעוֹ לִמְצֹא מָנוֹחַ לוֹ.

האיראנים והתוּראנים עורכים צבאותיהם    🔗

וְכַאֲשֶׁר כִּתְרוֹ גִּלָּה הַשֶּׁמֶשׁ,/ דָּמְתָה הַלְּבָנָה מָגֵן מִכֶּסֶף,

אוּלָם פּוֹחֶדֶת מִלָּשׁוֹן הָרָע,/ חָמְקָה, הִתְכַּרְבְּלָה, פָּנִים הִסְתִּירָה.

קוֹל תֹּף הַקְּרָב עָלָה מֵאֹהֶל טוּס,/ אֲבַק פְּרָסוֹת הִקְדִּיר אֶת הָעוֹלָם. [445]

כֵּהָה הָאָרֶץ, הָאֲוִיר אָפֹר;/ רֻסְתַּם חָגַר אֶת כְּלֵי זֵינוֹ עָלָיו.

הָאִירָנִים עָרְכוּ צְבָאָם שׁוּרוֹת,/ בָּנִים וַאֲבוֹתָם צְמֵאִים לִקְרָב.

עַל הַ’יָּמִין' בְּשִׁרְיוֹנוֹ גּוּדַרְז,/ וְאַלָּתוֹ פְּלָדָה בְּכַף יָדוֹ.

עַל ‘שְׂמֹאל’ הַחַיִל פַרִיבֻּרְז פִּקֵּד,/ אֲשֶׁר שָׁטַף נָקָם לְבַב קְצִינָיו.⁷⁰

טוּס בֶּן נַוּדַר פִּקֵּד עַל הַ’מֶרְכָּז',/ וְכָל הָאֲדָמָה כֻּסְּתָה צָבָא. [450]

לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה יָצָא רֻסְתַּם,/ לִשְׁמֹר עַל גִּבּוֹרָיו מִפְּנֵי אוֹיֵב.

בּוֹ הַכָקָן פִּקֵּד עַל הַ’מֶרְכָּז'./ מֵרֹב פִּילִים הִשְׁחִירָה אֲדָמָה.

עַל הַ’יָּמִין' צִוָּה הַכְּפִיר כֻּנְדֻּר,/ פָּרָשׁ אַמִּיץ־לֵבָב בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,

וְעַל הַ’שְּׂמֹאל' – הַמְנֻסֶּה גַּהָר,/ פַּרְסוֹת סוּסָיו פָּצְעוּ אֶת הַקַּרְקַע.

פִּירָן עָשָׂה דַּרְכּוֹ לִפְנֵי צְבָאוֹ,/ בָּא אֶל שַׁנְגֻּל שׁוֹחֵר הַמִּלְחָמָה, [455]

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'הָדִּי אִישׁ־שֵׁם,/ מֶמְשַׁלְתְּךָ הִיא מִשִּׁרְוָן עַד סִנְד.

אָמַרְתָּ לִי: "מָחָר עִם שַׁחַר יוֹם / אַסִּיעַ אֶת צְבָאִי מֵעֲבָרִים.

אֶת תַּהַמְתַּן אֶדְרשׁ לִקְרָב בֵּינַיִם,/ וְאֶת רֹאשׁוֹ אַפִּיל אֶל הֶעָפָר."'

עָנָה שַׁנְגֻּל: "אֵינֶנִּי מִתְכַּחֵשׁ / לַהַבְטָחָה. יָקוּם אֲשֶׁר אָמַרְתִּי.

אֵצֵא מִיָּד אֶל מוּל אוֹתוֹ פּוֹלֵשׁ,/ וְאֶת גּוּפוֹ אֶתְפֹּר בִּמְטַר חִצִּים. [460]

נִקְמַת כָּמוּס רֵעִי אֶדְרשׁ מִמֶּנּוּ,/ וְאֶת עוֹלַם הָאִירָנִים אָצֵר.'

צְבָאוֹ חָצָה אָז לִשְׁלשָׁה רָאשִׁים,/ הִכָּה בַּתֹּף וְהֶעֱלָה אָבָק.

יָצְאוּ כָּל הָרָאשִׁים עִם פִּילֵיהֶם,/ וְהִתְפָּרְשׂוּ בְּרֹחַב שְׁנֵי מִילִין.

צְנִיפֵי הַנֶּהָגִים – בִּשְׁלַל צְבָעִים,/ לַטְּהוֹרִים כְּתָרִים וַעֲגִילִים.

לְצַוְּארֵיהֶם מַחֲרוֹזוֹת זָהָב,/ וְאַבְנְטֵי זָהָב לְמָתְנֵיהֶם. [465]

פִּילֵי הַקְּרָב לָבְשׁוּ רִקְמָה וָשֵׁשׁ,/ עַל גַּבֵּיהֶם אַפִּרְיוֹנֵי זָהָב.

עָלְתָה תְּקִיעַת קְרָנוֹת בַּמַּחֲנֶה,/ וְהַפִּילִים נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם.

שְׁלשִׁים אֶלֶף פָּסְעוּ בְּצַד ‘יָמִין’,/ רוֹכְבִים גֵּאִים, תּוֹפְשֵׂי כִּידוֹן וָרֹמַח.

בְֹ’שְּׂמֹאל' רָכְבוּ שְׁלשִׁים אֶלֶף פָּרָשׁ,/ הָאוֹחֲזִים בְּקֶשֶׁת וּבְמָגֵן.

בַּתָּוֶךְ – הַכָקָן וְהַפִּילִים,/ אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה מְגוֹלְלִים. [470]

רוּסתּם מייסר את פיראן    🔗

שַׁנְגֻּל יָצָא בֵּין שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת / וְחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפּוֹ שְׁלוּפָה.

וְשִׁמְשִׁיָּה גְּדוֹלָה הָעֲשׂוּיָה / נוֹצוֹת־הֻמָי נִשְּׂאָה מֵעַל רֹאשׁוֹ.

בְּנֵי־לְוָיָה מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין,/ וְלַאֲשֶׁר פָּנָה פָּנוּ גַּם הֵם.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ פִּירָן בְּכֹה, שָׂמַח; / לִקְרָב עִם תַּהַמְתַּן חָדַל לִדְאֹג,

וְאֶל הוּמָן אָמַר: 'הַיּוֹם הַזֶּה,/ בַּנֶּשֶׁק וּבַפָּרָשִׁים הָאֵלֶּה, [475]

אֲשֶׁר בָּהֶם כָּל אִישׁ גֵּאֶה לָבִיא,/ יַכְרִיעַ הַמַּזָּל לְטוֹבָתֵנוּ.

אַל יְחִידִי לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה / תֵּצֵא הַיּוֹם, גַּם לֹא מָחָר, לִלְחֹם.

בְּעֹרֶף הַכָקָן מִסִּין תֵּשֵׁב,/ וְאַל לְךָ לָצֵאת אֶל הַשָּׂדֶה.

כִּי אִם נוֹשֵׂא הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר / יִרְאֶךָּ, תָּכְנִיתֵנוּ אֲבוּדָה.

נִצְפֶּה לְמֵרָחוֹק בַּמִּתְרַחֵשׁ,/ אֵיךְ יְשַׂחֵק הַפַּעַם גּוֹרָלֵנוּ.' [480]

מִשָּׁם פָּנָה אֶל עֵבֶר צְבָא אִירָן,/ אֶל הַמָּקוֹם עָמַד בּוֹ גֵּו־הַפִּיל,

צָנַח מֵאֻכָּפוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה / וְשָׂח: 'בְּזָהָרְךָ הֵן אֹרוּ הַשָּׁמַיִם!

אַל יַעֲרֹב יוֹמְךָ לְעוֹלָמִים / וְאַל יִשְׁכֹּן הָעֶצֶב בְּפָנֶיךָ.

אַחַר שׁוּבִי לַמַּחֲנֶה מִמֶּךָּ,/ דְּבָרְךָ הִשְׁמַעְתִּי לְזָקֵן וָנַעַר.

מָנִיתִי קֳבָל־עָם מַעֲלוֹתֶיךָ,/ אַף כִּי אֵין מִי יַגִּיד אֶת כָּל שְׁבָחֶיךָ. [485]

דִּבַּרְתִּי עַל שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה,/ וְלֹא חָסַכְתִּי בְּמִלִּים וּבְצֶבַע.

בַּסּוֹף אָמְרוּ: "אֵיךְ נַעֲשֶׂה אֶת זֹאת?/ אֵיךְ כִּדְבָרְךָ נַעְצֹר אֶת הַנָּקָם?

אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לָתֵת לוֹ הוֹן,/ זָהָב וְאוֹצָרוֹת כִּרְאוּת עֵינָיו,

אַךְ אֵיךְ נַסְגִּיר לוֹ אֶת הָאֲשֵׁמִים?/ הַאִם שָׁקַלְתָּ הַדָּבָר דַּיֶּךָּ?

חוּץ מִקְּרוֹבֵי אַפְרָסִיָבּ, מִי עוֹד / אָשֵׁם לְדַעְתְּךָ? אַל בְּחָפְזָה! [490]

אֵלֶּה אֲשֶׁר דּוֹרֵשׁ רֻסְתַּם שָׂרִים הֵם,/ גְּדוֹלִים, יוֹשְׁבֵי כִּסְאוֹת, עוֹנְדֵי כְּתָרִים.

אֵיךְ נַסְגִּירֵם, וּמִי זֹאת יַעֲשֶׂה? / דְּרִישׁוֹת כָּאֵלֶּה רֹאשׁ צָעִיר תַּלְבֵּנָּה.

צָבָא כָּבֵד וָרָב הִנֵּה זֶה בָּא / מִסִּין, סַקְלָבּ, כֻתְּלָן וּמִתּוּרָן –

מִי שָׁהּ יֹאבֶה שָׁלוֹם, אִם מִלּוּאִים / בַּיָּם וּבַמִּישׁוֹר זוֹרְמִים בְּלִי הֶרֶף?"

בִּתְשׁוּבָתָם גִּנּוּנִי לֹא מְעַט,/ לָכֵן מִהַרְתִּי שׁוּב לָבוֹא אֵלֶיךָ. [495]

מֵהֶם עַתָּה צָבָא גָּדוֹל כַּיָּם / מֵכִין מַהֵר אֶת שׁוּרוֹתָיו לַקְּרָב.

בֵּין רֹאשׁ לְרֶגֶל אֵין הֵם מַבְחִינִים,/ אַךְ מְכַנִּים אוֹתְךָ לִגְנַאי בַּשֵּׁם סַגְזִי.

מֶלֶךְ הֹדּוּ אוֹמֵר לְהִלָּחֵם / בְּךָ בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת וּבַחֶרֶב.

אַךְ לִי בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ, כִּי בְּשֶׁל / רֻסְתַּם הַפִּיל דְּמָעוֹת יַזִּיל עַמֵּנוּ.'

כִּשְׁמֹעַ כֵּן רֻסְתַּם, חָרָה אַפּוֹ,/ וְאֶל פִּירָן קָרָא: 'אַי, בִּישׁ־מַזָּל! [500]

מֵאַיִן כֹּה הַרְבֵּה כָּזָב לְךָ?/ מַדּוּעַ תְּהַלֵּךְ עַל פִּי תְּהוֹם?

לִי עַל שְׁקָרֶיךָ כַּי־כֻסְרַוּ / סִפֵּר הַרְבֵּה בְּסוֹד כְּבַגָּלוּי.

גַּם זֹאת הַפַּעַם בְּעֵינַי יָשַׁרְתָּ,/ בְּעוֹד רַמַּאי אַתָּה מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל.

עוֹד תִּתְפַּלֵּשׁ אֵין דַּעַת בְּדָמְךָ,/ כָּךְ רַע, אַךְ עוֹד יְבוֹאֲךָ גָּרוּעַ.

אִם לְהַשְׁווֹת אֶל הַמָּקוֹם תַּחְתֶּיךָ,/ הַגֵּיהִנּוֹם גַּן עֵדֶן יֵרָאֶה. [505]

אָמַרְתִּי כְּבָר: "מֵאֶרֶץ אֲרוּרָה, /חוֹטֵאת, עֲבֹר לִמְקוֹם מוֹשָׁב.

חַיִּים כָּאֵלֶּה לֹא שָׁוִים הַרְבֵּה,/ רֹאשְׁךָ תָּמִיד בְּהֶבֶל הַדְּרָקוֹן.⁷¹

בּוֹא וְתִרְאֶה שָׁהּ אַהֲבָה וָצֶדֶק,/ נָסִיךְ צָעִיר, נָעִים וִיפֵה מַרְאֶה,"

אֲבָל לְךָ בְּשַׂר נְחָשִׁים וְעוֹר / נָמֵר יִנְעַם מִשֵּׁשׁ מָשְׁזָר וָצֶבַע.

אֵין הַדָּבָר נוֹשֵׂא לְשִׂיג וָשִׂיחַ,/ אַתָּה תֹּאכַל אֶת מָה אֲשֶׁר זָרַעְתָּ.' [510]

עָנָה פִּירָן: "אַי, בֶּן־מַזָּל! עֵץ פְּרִי / מֵנִיב, פּוֹרֵחַ וְיָפֶה לְעַיִן!

מִי זוּלָתְךָ, רֻסְתַּם, חָכָם כָּמוֹךָ?/ הַלֵּל וָשֶׁבַח הַשָּׂרִים עָלֶיךָ.

לִבִּי וְנִשְׁמָתִי לִפְקֻדָּתְךָ,/ תִּהְיֶה נַפְשִׁי אֲנִי כַּפָּרָתְךָ.

הָעֶרֶב אֲיָעֵץ לְלוֹחֲמֵינוּ,/ אֶשָּׂא דְּבָרִי אֶל כָּל הָאֲסֵפָה.'

אָמַר וְשָׁב אֶל מַעֲרַךְ תּוּרָן,/ לִבּוֹ מָלֵא מִרְמָה, רֹאשׁוֹ – נָקָם. [515]

התחלת הקרב    🔗

פִּירָן חָזַר, וְהַצְּבָאוֹת נִצְּבוּ / כִּשְׁנֵי הָרִים זוֹרְחִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

רֻסְתַּם פָּנָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹ וְשָׁר:/ 'הִנֵּה חָגַרְתִּי אֶת מָתְנַי לַקְּרָב.

אַתֶּם, מַלְּאוּ אֶת רָאשֵׁיכֶם נָקָם,/ גַּבּוֹת אֵימָה שַׁוּוּ־נָא לִפְנֵיכֶם,

כִּי קְרָב מַכְרִיעַ יִתְחוֹלֵל הַיּוֹם,/ וְיִתְגַּלֶּה מִי כֶּבֶשׂ, מִי זְאֵב.

אָמַר לִי הָרוֹאֶה בַּכּוֹכָבִים,/ "הַקְּרָב הַבָּא מַדְרִיךְ מְנוּחָתִי, [520]

כִּי הוּא יִהְיֶה בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּדוֹלִים,/ וְיַחַד יִשְׁטְפוּ עוֹלָם בְּדָם.

הַמְפַקְּדִים הַמְנֻסִּים יִמּוֹגוּ,/ הָאָרֶץ תִּשָּׁאֵר לְלֹא אָדָם.

רַק אָז יִשְׁקַע הָרִיב וְהַנָּקָם,/ וּפֶלֶד הָאַלָּה יִמַּס כַּדּוֹנַג.'

יָבוֹא אֲשֶׁר יָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּי,/ אַל לִלְבַבְכֶם יֵצַר וְאַל תִּירָאוּ.

אֶת שְׁתֵּי כַּפָּיו בְּחֶבֶל אֶאֱסֹר,/ גַּם אִם יִהְיוּ שָׁמַיִם בְּעֶזְרוֹ. [525]

אַתֶּם מְלֻכָּדִים כְּאִישׁ אֶחָד,/ מִגִּבּוֹרֵי־הַחַיִל אַל תֵּחַתּוּ.

אֲנִי בַּקְּרָב, אִם בּוֹא יָבוֹא יוֹמִי / (בָּרוּר כַּיּוֹם: לֹא בְּמִשְׁתֶּה אָמוּת!),

דְּאַג לַשֵּׁם כִּי יַאֲרִיךְ יָמִים./ גַּם אִם תָּסוּף בַּמִּלְחָמָה, אַל קֶצֶף.

אַל תִּתְקַשֵּׁר פֹּה לְפֻנְדַּק הַדֶּרֶךְ;/ בִּמְלוֹן אוֹרְחִים זֶה אַל תִּתֵּן אֵמוּן.

אִם הַתְּבוּנָה הִיא יְדִידַת נַפְשֶׁךָ,/ קַבֵּל הָרַע כְּקַבֶּלְךָ הַטּוֹב. [530]

גַּם בַּעֲלֵי כְּתָרִים וְאוֹצָרוֹת / לֹא יִשְׁכְּנוּ בִּמְלוֹן אוֹרְחִים זֶה נֶצַח.'

תְּשׁוּבַת הַמְפַקְּדִים הָיְתָה אַחַת:/ 'צַוְּךָ נִשְׂגָּב מִסַּהַר וְרָקִיעַ.

קְרָב נַעֲרֹךְ גָּדוֹל, וּבְחַרְבוֹתֵינוּ / נַנְצִיחַ שְׁמֵנוּ עַד לְיוֹם הַדִּין.'

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת הִתְקִיפוּ זֶה אֶת זֶה,/ תִּמֵּר אָבָק, תֹּאמַר: 'עָנָן שָׁחוֹר

מַמְטִיר חִצִּים וַחֲרָבוֹת בְּלִי הֶרֶף,/ וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ שִׁבֹּלֶת זֶפֶת.' [535

נוֹצוֹת עַקָּב וְרָאשֵׁי חֵץ פְּלָדָה / הִקְדִּירוּ פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת,

וּ’בָאָבָק' – תֹּאמַר – ‘הַכִּידוֹנִים / מָרְחוּ בְּדָם אֶת עֵין הַכּוֹכָבִים.’

אַלּוֹת כְּבֵדוֹת הָלְמוּ בְּלִי הֶרֶף,/ תֹּאמַר: ‘שָׁמַיִם מַמְטִירִים סְלָעִים!’

עַל בְּרַק חַרְבוֹת הַיַּהֲלוֹם תֹּאמַר:/ ‘עָלָה עָנָן וְגֶשֶׁם דָּם מוֹרִיד.’

בְּדָם וּבְמֹחַ הַקּוֹצִים טָבְלוּ,/ וְלִשְׁבָרִים הָיוּ הַקּוֹבָעִים. [540]

אָמַר גּוּדַרְז בַּעַל רֹאשׁ הַשֵּׂיבָה:/ 'מֵאָז חָגַרְתִּי בִּגְבוּרָה מָתְנַי,

בְּמִלְחָמָה כָּזֹאת לֹא הִתְנַסֵּיתִי,/ גַּם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל כָּזֹאת עַד הֵנָּה.'

תּוֹצְאוֹת הַהֶרֶג לְאֶחָד בְּרָכָה,/ וְלַשֵּׁנִי יָגוֹן וַאֲנָחָה.

שנגוּל נלחם ברוּסתם ובורח    🔗

שַׁנְגֻּל הִרְעִים לִפְנֵי צְבָאוֹ לֵאמֹר:/ 'אֲנִי מַכְרִיעַ גִּבּוֹרִים בַּקְּרָב.

אֶרְאֶה־נָּא מִי אוֹתוֹ אָדָם סַגְזִי,/ וּמַה בּוֹ מִגְּבוּרַת הַלּוֹחֲמִים?' [545]

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן אֶת קוֹל שַׁנְגֻּל,/ הִבִּיט לְמֵרָחוֹק, הִשְׁגִּיחַ בּוֹ,

וְכֹה אָמַר: 'מֵאֵת בּוֹרֵא עוֹלָם / בִּקַּשְׁתִּי בְּגָלוּי וְגַם בַּסֵּתֶר,

כִּי אֵי־מִי זָר מֵהַצָּבָא הָרַב / יָהִין לִדְרשׁ מִמֶּנִּי קְרַב בֵּינַיִם.

חַי לֹא יֵצֵא מִכַּף יָדִי שַׁנְגֻּל,/ לֹא הַכָקָן וְלֹא גִּבּוֹר אַחֵר.'

רֻסְתַּם בָּא עַד שַׁנְגֻּל וּבְקוֹל קָרָא:/ 'רָשָׁע עָלוּב, נִקְלֶה חֲדַל אִישִׁים! [550]

לִי זָלִזַר קָרָא בַּשֵּׁם רֻסְתַּם,/ מַדּוּעַ זֶה, נָבָל, סַגְזִי קְרָאתַנִי?

דַּע כִּי סַגְזִי זֶה הוּא לְךָ הַמָּוֶת,/ וְתַכְרִיכֶיךָ שִׁרְיוֹנְךָ יִהְיֶה.'

אָמַר, זֵרֵז אֶת רַמָּכוֹ הָהָר,/ תָּפַשׂ כִּידוֹן מֵמִית בְּכַף יָדוֹ,

וְהִשְׂתָּעֵר עַל יְרִיבוֹ כְּרוּחַ./ קָרָא דְּרוֹר לִזְרוֹעוֹ הַחֲזָקָה,

הִכָּהוּ בַּכִּידוֹן, וְהִפִּילוֹ / מֵאֻכָּפוֹ, הָרֹאשׁ לְמַטָּה, אַרְצָה. [555]

עָבַר עָלָיו בַּסּוּס וְלֹא פְּצָעוֹ./ אָז אֶל חַרְבּוֹ שָׁלַח אֶת יְמִינוֹ.

אוּלָם מִצְּבָא תּוּרָן שְׁנֵי לוֹחֲמִים,/ חַרְבוֹתֵיהֶם פְּלָדָה, הִגִּיעוּ חִישׁ,

תָּקְפוּ בְּכֹחַ אֶת הַפַּהְלַוָן./ בְּנֵי־חַיִל מִתּוּרָן, סַקְלָבּ וְהֹדּוּ,

כְּעַיִר הִקִּיפוּהוּ מִסָּבִיב,/ וְאֶת שַׁנְגֻּל חָטְפוּ מֵעִם הַפִּיל.

שַׁנְגֻל הִצִּיל נַפְשׁוֹ מִיַּד רֻסְתַּם,/ וְהוּא שָׁלֵם מִתַּחַת שִׁרְיוֹנוֹ. [560]

פָּנָיו מְקֻמָּטוֹת מִתַּדְהֵמָה / בָּרַח וּבָא עַד הַכָקָן מִסִּין,

וְכֹה קָרָא: 'הַלָּז לֹא בֶּן אָדָם! / הֲלֹא מָשְׁלוֹ בְּכָל הָאָרֶץ אַיִן.

הוּא פִּיל עָצוּם רוֹכֵב עַל פִּיל שׁוֹעֵט./ הָבָה וְנַתְקִיפֶנּוּ בֶּהָמוֹן.

אִישׁ לְבַדּוֹ אַל יִלָּחֵם בָּרַהַב,/ אִם יִתְיַצֵּב, לֹא יִנָּצֵל מִמָּוֶת.'

עָנָה לוֹ הַכָקָן וְכֹה אָמַר:/ ‘דְּבָרִים הִשְׁמַעְתָּ אֲחֵרִים בַּבֹּקֶר!’ [565]

צְבָאוֹ צִוָּה אָז הַכָקָן מִסִּין / לָנוּעַ יַחַד לְפָנָיו כְּהָר,

עַל גֵּא הָרֹאשׁ רֻסְתַּם לִסְגֹּר סָבִיב,/ וְקֵץ לָשִׂים לָרַהַב הֶחָסֹן.

אַךְ הָאַרְיֵה שָׁלַח כַּפּוֹ לַחֶרֶב/ וּ’שְֹמֹאל' מִמַּעֲרַךְ תּוּרָן שָׁבַר.

כָּל אִבְחַת חֶרֶב בְּיָדוֹ פִּזְּרָה / עַל הַמִּישׁוֹר רָאשִׁים כְּרוּתִים בְּלִי גּוּף.

הַר לֹא עָמַד בִּפְנֵי כֹּחוֹ בַּקְּרָב, / לֹא פִּיל לוֹחֵם – בִּפְנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ. [570]

כִּתְּרוּ אוֹתוֹ בְּכֹחַ רַב כָּזֶה,/ עַד הֶאֱפִילָה שֶׁמֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ.

מִכִּידוֹנִים, חִצִּים וַחֲרָבוֹת,/ אֲשֶׁר הִפְנוּ אֶל הַלּוֹכֵד כְּפִירִים,

לַחְשֹׁב יָכֹלְתָּ, כִּי בְּסֹבֶךְ סוּף הוּא,/ וְכִי הָאֲדָמָה הָיְתָה לְגַת.

בִּמְחִי אֶחָד מֵאָה כִּידוֹן שָׁבַר,/ שׁוֹאֵג, סוֹעֵר כְּמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵף.

בְּעִקְּבוֹתָיו פָּסְעוּ כְּפִירֵי אִירָן,/ הַלֵּב מָלֵא נָקָם וּצְמֵא קְרָבוֹת. [575]

מֵרֹב כִּידוֹן, אַלָּה, קַרְדֹּם וָחֶרֶב,/ תֹּאמַר: ‘מֵהֶעָנָן יוֹרֵד בָּרָד.’

מִישׁוֹר הַקְּרָב כֻּסָּה כָּלִיל גּוּפוֹת,/ רָאשִׁים, צְנִיפִים, יָדַיִם וּכְתָרִים.

מֵהָאָבָק כַּאֲדָמָה שָׁמַיִם./ צַוְּארֵי אָדָם הָיוּ לַחֲתִיכוֹת.

הַלּוֹחֲמִים קָרְאוּ בְּקוֹל אֶחָד:/ ‘מֵהֲרוּגִים הָיָה מִישׁוֹר לְהָר!’

אַנְשֵׁי צָבָא שִׁכְּנִים, סִינִים, הָדִּים,/ יוֹצְאֵי סַקְלָבּ, הַרִי וּבְנֵי פַּהְלַו ⁷² [580]

כִּסּוּ מִישׁוֹר, בִּקְעָה, נָהָר וָהָר –/ כֻּלָּם מִיַּד אָדָם אֶחָד נִפְגָּעוּ.

פִּירָן פָּנָה אָז אֶל כֻּלְבָּד לֵאמֹר:/ 'לַקְּרָב אָבַד הַצֶּבַע וְהָרֵיחַ

לֹא יַעֲמֹד אִישׁ בְּפָנָיו בְּחֶרֶב,/ בְּכָל הָאָרֶץ אֵין גִּבּוֹר כָּמוֹהוּ.

מִי יַאֲמִין לְאַגָּדָה כָּזֹאת,/ כִּי שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אַנְשֵׁי צָבָא

לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵי פָּרָשׁ אֶחָד?/ יֹאמְרוּ עָלָיו: “חֲסַר דֵּעָה הָאִישׁ!” [585]

הָרִיב הֵבִיא צָרָה עַל אַפְרָסִיָבּ./ אַיֵּה יִמְצָא מָנוֹחַ מֵרֻסְתַּם?

אוֹתָנוּ יַאֲשִׁים בַּמַּפָּלָה,/ כְּהַחִלּוֹ לַחְקֹר נְסִבּוֹתֶיהָ,

וְאָז, אִם יֶחֱרֶה אַפּוֹ עָלֵינוּ,/ פְּדוּת לֹא תִּהְיֶה לְרֹעַ מַזָּלֵנוּ.'

קרב רוסתּם עם סָאוֶה    🔗

אָמַר רֻסְתַּם לָאִירָנִים: 'רְאוּ,/ בַּקְּרָב הַזֶּה לֹא בָּא עָלֵינוּ רַע.

עַתָּה אֶת הַפִּילִים וְהַשָּׁלָל,/ אֶת הַכְּתָרִים וְהַכִּסְאוֹת אֶקַּח, [590]

מֵהַסִּינִים אֶמְסֹר לָאִירָנִים, / וְיוֹם שִׂמְחָה וְחַג יִהְיֶה הַיּוֹם.

לֹא חֵפֶץ לִי בְּכָל עֶזְרָה מִכֶּם,/ יַזְדָּן וְרַכְשׁ סוּסִי הֵם בְּעֶזְרִי.

אִישׁ מִסַּקְלָּבּ, מִסִּין וּמִשַּׁכַּן / לֹא יִוָּתֵר לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ,

כִּי זֶה הַיּוֹם הוּא יוֹם הַנִּצָּחוֹן,/ וּבוֹ מֵאִיר בַּשַּׁחַק כּוֹכָבֵנוּ.

קְלָלָה תִּרְבַּץ עַל רֹאשׁ דּוֹבְרֵי מִרְמָה,/ רָעָה תָּבוֹא עַל רֹאשׁ עוֹשֵׂי הָרָע. [595]

אִם יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ הַבּוֹרֵא,/ רַכְשׁ יְגַלֶּה כָּשְׁרוֹ וּסְגֻלּוֹתָיו.

מִישׁוֹר הַקְּרָב אָשִׂים לְבֵית קְבָרוֹת,/ וְאֶרֶץ דְּבַשׁ וָשֶׁמֶן – לִמְלֵחָה.

עַתָּה צְאוּ כֻּלְּכֶם לְמֻצְּבֵיכֶם,/ וְחָרוּצִים הֱיוּ, זְרִיזִים כָּרוּחַ.

הַקְשִׁיבוּ: כְּנוּעִי מִמְּקוֹמִי,/ פַּעֲמוֹנִים הַשְׁמִיעוּ וּמְצִלּוֹת.

הָאֲדָמָה, הַקְדִּירוּ אֶת פָּנֶיהָ / בְּרַעַם תֹּף וּבַאֲבַק פְּרָסוֹת. [600]

הַכּוּ בַּגַּרְזִנִּים וּבָאַלּוֹת / כִּבְפַטִּישֵׁי פְּלָדָה הַנַּפָּחִים.

מֵהֲמוֹנָם הָרַב אַל תִּפְחֲדוּ,/ מֵהַנָּהָר לָעָב אָבָק הָרִימוּ.

קִרְעוּ שׁוּרוֹת סַקְלָבּ וָסִין, וְאַל / תִּרְאֶה הָאֲדָמָה אֶת אוֹר הַיּוֹם.

כֻּלְּכֶם עִקְּבוּ אַחַר קוֹבַע רֹאשִׁי,/ כַּהֲרִיעִי הִשְׂתָּעֲרוּ יַחְדָּו.'

מִמְּקוֹמוֹ יָצָא כְּפִיל זוֹעֵם;/ אַלַּת רֹאשׁ פַּר כְּבֵדָה בְּכַף יָדוֹ, [605]

וּבִצְעָקָה מִהֵר אֶל הַ’יָּמִין',/ לְהִשְׂתָּעֵר עַל הַמַּצְבִּיא כֻּנְדֻּר.

בְּבַת אַחַת שָׁבַר אֶת הָאֲגַף,/ הַרְבֵּה רָאשִׁים וְקוֹבָעִים אָבְדוּ.

לוֹחֵם אֶחָד, שְׁאֵר כָּמוּס, סָוֶה שְׁמוֹ,/ אִישׁ גֵּא, מַטִּיל חֶפְצוֹ עַל כָּל יוֹדְעָיו,

נִצַּב לִפְנֵי רֻסְתַּם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ וְחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפּוֹ שְׁלוּפָה.

סָבַב יָמִינָה, שְׂמֹאלָה, וְדָרַשׁ / מִתַּהַמְתַּן נִקְמַת קְרוֹבוֹ כָּמוּס. [610]

אֶל הַגִּבּוֹר אָמַר: 'אַי, פִּיל זוֹעֵם!/ מִיָּד תִּרְאֶה נַחְשׁוֹל נְהַר הַנִּיל.

עַתָּה אֶקֹּם אֶת הַמִּסְכֵּן כָּמוּס,/ וְאַחֲרֵי כֵן לֹא תִּרְאֶה עוֹד קְרָב.'

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן דִּבְרֵי סָוֶה,/ שָׁלַח כַּפּוֹ, הֵנִיף אֶת אַלָּתוֹ,

וְהוֹרִידָהּ עַל רֹאשׁ אוֹיְבוֹ, תֹּאמַר:/ ‘רֹאשׁוֹ עַד הֵנָּה לֹא רָאָה גּוּפוֹ.’

הוּא הִפִּילוֹ וְרַכְשׁ עָבַר עָלָיו,/ וּבָעוֹלָם עִקְּבוֹת סָוֶה אָבְדוּ. [615]

לֵב הַצָּבָא נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ,/ דֶּגֶל כֻּשָׁן צָנַח אֶל הֶעָפָר.

לֹא בָּא שֵׁנִי, בִּמְקוֹם סָוֶה, יָרִיב,/ פַּרְסוֹת רַמַּךְ רֻסְתַּם הֵנִיבוּ פְּרִי.

רוּסתּם ממית את גהאר הגֶּהאנִי    🔗

מִשָּׁם עָבַר רֻסְתַּם לַאֲגַף ‘שְׂמֹאל’,/ וּצְבָא תּוּרָן כֻּלּוֹ עָטָה חֲשָׁשׁ.

גַּהָר תּוֹשַׁב גַּהָן, גִּבּוֹר כְּשַׁחַל,/ עִם נֵס שָׁחוֹר בַּיָּד עָמַד בַּדֶּרֶךְ.

כִּרְאוֹת גַּהָר קוֹבַע רֻסְתַּם, חָרָה לוֹ,/ וּכְמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵף נָשָׂא קוֹלוֹ [620]

וְכֹה קָרָא: 'נִקְמַת תּוּרָן וְסִין / אֶדְרשׁ מֵהַסַּגְזִי בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

חֶלְקִי בַּגִּבּוֹרִים לְהִלָּחֵם בּוֹ, /לְבַב אַרְיֵה לִי וְאַלָּה כְּבֵדָה.'

מִקֶּרֶב הַצָּבָא פָּרַץ קָדִימָה / וּבָא שׁוֹאֵף נָקָם עַל גֵּו הַפִּיל.

אַךְ כִּרְאוֹתוֹ קוֹבַע רֻסְתַּם קָרוֹב,/ אָדַם כְּפֶרַח הַגַּרְגְּרָנִית.

אָמַר בַּלֵּב: 'הַקְּרָב עִם פִּיל נוֹרָא זֶה / הוּא כִּקְפִיצָה אֶל מְצוּלוֹת הַנִּיל. [625]

אָמַרְתָּ: “תִּגְבַּר”, וַאֲחֵרִים: “לֹא־כִי”, /וּשְׁתֵּי הָאֲמִירוֹת לֹא קשְׁטְ אֱמֶת.

לָנוּס בַּזְּמַן עִם רֹאשׁ עַל צַוָּארִי,/ טוֹב מִגְּבוּרָה וְהִיא עִם רֹאשׁ מֻתָּז.'

בּוֹרֵחַ מֵרֻסְתַּם בָּא לַ’מֶּרְכָּז' / לְנֶגֶד הַצְּבָאוֹת הָעֲרוּכִים,

בְּעוֹד דֶגֶל רֻסְתַּם נוֹסֵס בַּתָּוֶךְ / כְּעֵץ תָּמִיר עַל מְרוֹמֵי גִּבְעָה.

רֻסְתַּם מִהֵר אַחַר הַנָּס כְּרוּחַ./ אָדְמָה הָאָרֶץ, הָאֲוִיר הִשְׁחִיר. ⁷³ [630]

רָמְחוֹ שָׁלַח לַחֲגוֹרַת גַּהָר, / קָרַע אֶת הַשִּׁרְיוֹן וְאַבְזְמָיו,

וְהִפִּילוֹ כְּמוֹ עַלְוָה מֵעֵץ,/ כְּנַעְנַע הָרוּחַ עֲנָפָיו.

הִפִּיל גַּם אֶת דִּגְלוֹ הַמְאֻבָּק,/ לֵאמֹר תּוּכַל: ‘גַּהָר אֵינוֹ קַיָּם.’

הָאִירָנִים הִשְׁגִּיחוּ בַּדָּבָר / וּמִ’יָּמִין' וּ’שְׂמֹאל' אָבָק הֵרִימוּ.

תֻּפִּים וְדֶגֶל מְפֹאָר הִסִּיעוּ;/ גּוּדַרְז וְטוּס גַּם הֵם הוֹפִיעוּ. [635]

תְּרוּעָה עָלְתָה מֵחֲצוֹצְרוֹת אִירָן,/ נִצְחוֹן מוֹשִׁיעַ הַצָּבָא הוֹדִיעָה.

צִוָּה רֻסְתַּם: 'שִׁלְחוּ לִי מֵאִירָן,/ כְּאֶלֶף פָּרָשִׁים יְדוּעֵי שֵׁם,

וְהַפִּילִים הָאֵלֶּה וְהַכֵּס / הַפָּז, הָעֲנָקִים וְהַכְּתָרִים

שֶׁלַּסִּינִי, אֶשְׁלַח מִפֹּה אִירָנָה,/ לְשַׁהּ הַגִּבּוֹרִים הַמְפֹאָר.'

כְּאֶלֶף נוֹעָזִים עוֹטֵי שִׁרְיוֹן,/ אַלּוֹת רֹאשׁ פַּר לָהֶם, עָזְבוּ אִירָן. [640]

כְּהַגִּיעָם אָמַר לָהֶם רֻסְתַּם: / 'חִגְרוּ אֶת מָתְנֵיכֶם לַנְּקָמָה.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁהּ, בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַסַּהַר,/ בִּצְבָא אִירָן וּבְסִיָוֻשׁ נִשְׁבַּעְתִּי,

כִּי אִם לוֹחֵם מִלּוֹחֲמֵי אִירָן / יִבְרַח מִפַּחַד הַמַּצְבִּיא מִסִּין,

יִנְחַל כְּבָלִים, בּוֹר כֶּלֶא אוֹ תְּלִיָּה – / קוֹבַע נְיָר יָשִׂימוּ בְּרֹאשׁוֹ.'

הַכֹּל יָדְעוּ תְּשׁוּקַת רֻסְתַּם, כִּכְפִיר / לִתְפֹּשׂ אֶת הָאַיָּל בְּעַכּוּזוֹ, [645]

וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הַכָקָן,/ דָּוִים שֶׁמַּצְבִּיאָם חוֹמֵד כְּתָרִים.

רֻסְתַּם הוֹבִיל צְבָאוֹ לְהַתְקָפָה,/ רִפָּה מוֹשְׁכוֹת, וּדְרוֹר קָרָא לְרַכְשׁ.

מִדַּם קָמָיו הִזָּה עַל הַיָּרֵחַ,/ הַכּוֹכָבִים הִבִּיטוּ אֶל הַקְּרָב,

אֲשֶׁר בַּאֲבָקוֹ כִּסָּה עוֹלָם,/ הִסְתִּיר אֶת הַמִּישׁוֹר מֵעֵין רוֹאִים.

מֵרַעַשׁ הַקְּרִיאוֹת וְהַמַּכּוֹת / אִישׁ לֹא הִבְחִין בֵּין מֶתֶג לְאַרְכּוֹף. [650[

תֹּאמַר: ‘בִּצְעִיף – הַשֶּׁמֶשׁ, וְהָאָרֶץ – / גּוֹנַחַת תַּחַת הַפְּרָסוֹת.’

גּוֹן הָאֲוִיר – כִּפְנֵי הַחַבַּשִׁי,/ מֵרֹב נוֹפְלִים לֹא נִרְאֲתָה הַדֶּרֶךְ.

כָּל הַמִּישׁוֹר – שִׁרְיוֹן וְאֻכָּפִים,/ רָאשִׁים כְּרוּתִים מִגֵּו וְקוֹבָעִים.

אֲבַק פְּרָסוֹת נִשָּׂא כְּעָב בָּרוּחַ,/ הָאָרֶץ צָלְלָה מִקּוֹל פְּלָדָה.

הַרְבֵּה קְצִינֵי צָבָא לְמַעַן שְׁמָם / נָתְנוּ לַשָּׁוְא אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּקְּרָב. [655]

רֻסְתַּם הֵרִיעַ בְּקוֹלוֹ הָעָז,/ תֹּאמַר: ‘עָלָה הַיָּם בְּגַעֲשׁוֹ!’

קָרָא: 'פִּילִים אֵלֶּה וְכֵס הַשֵּׁן / וְהַכְּתָרִים וְהַצְּמִידִים הָאֵלֶּה

יַתְאִימוּ בְּאִירָן לְכַּי־כֻסְרַוּ, / הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ בִּמְדִינָתֵנוּ.

לַזֹּהַר וְלַכֶּתֶר מַה לָּכֶם?/ אַתֶּם לַמְרוֹת הַכֹּח וְהַיֶּגַע,

אֶת יְדֵיכֶם תַּגִּישׁוּ לִכְבָלִים,/ וּמָתְנֵיכֶם בִּפְלָצוּרוֹ תָּבִיאוּ. [660]

אֶתְכֶם אֶשְׁלַח לְמֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ,/ וְלֹא אַשְׁאִיר מַנְשׁוּר וְלֹא כָקָן.

לָכֶם אֶתֵּן חַיִּים, וְזֶה הַרְבֵּה,/ וְכִתְרֵיהֶם יִהְיוּ לַאֲחֵרִים.

אִם לֹא תֵּאוֹתוּ, עַב אָבָק נָרִים / עַד סַהַר בְּפַרְסוֹת הָאַבִּירִים.'

הכאקאן נלקח בשבי    🔗

פָּתַח כָקָן סִין פִּיו בַּחֲרָפוֹת,/ וְכֹה קָרָא: 'נָבָל בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ!

עַל מַלְכְּךָ, עַמְּךָ וּמְכוֹרָתְךָ / מֵאִישׁ כָּמוֹנִי רַחֲמִים בַּקֵּשׁ. [665]

אַתָּה, סַגְזִי, מִכָּל אַחֵר גָּרוּעַ!/ הֲמֶלֶךְ סִין לְךָ רַגְלִי הֶדְיוֹט?'

גֶּשֶׁם חִצִּים הִמְטִירוּ הַיּוֹרִים,/ כְּרוּחַ חֹרֶף מְנַעֶרֶת עֵץ.

אֶת הָאֲוִיר הִלְבִּישׁוּ בְּנוֹצוֹת,/ כָּזֹאת אִישׁ לֹא רָאָה אַף בַּחֲלוֹם.

כִּרְאוֹת גּוּדַרְז אֶת גֶּשֶׁם הַפְּלָדָה,/ מִדְּאָגָה לִשְׁלוֹם רֻסְתַּם מִהֵר

וְאֶל רֻהָּם אָמַר: 'אַל תִּתְמַהְמַהּ!/ נַעֵר מוֹשְׁכוֹת עִם פָּרָשִׁים מָאתַיִם, [670]

וּבִקְשָׁתוֹת מִצָּ’ץ' וּבְחִצֵּיהֶן / הַבְטִיחוּ גַּב רֻסְתַּם מֵאֲחוֹרָיו.'

אֶל גִּיו אָמַר: 'נְהַג חֵילְךָ בְּאֹמֶץ,/ וּבַשָּׂדֶה הַזֶּה אַל בְּרִפְיוֹן.

לֹא עֵת מַרְגּוֹעַ לָנוּ וְהָדָר,/ לֹא הֲפוּגָה אוֹ מְנוּחָה הַיּוֹם.

עִם לוֹחֲמֶיךָ לֵךְ אֶל הַ“יָּמִין”,/ וּמְצָא מְקוֹם פִּירָן וְאֵי הוּמָן.

הַבֵּט אֵיךְ תַּהַמְתַּן מוּל הַכָקָן / מוֹרִיד לָאֲדָמָה אֶת הַשָּׁמַיִם. [675]

אַל הַצְלָחָה תִּרְאֶינָה הָעֵינַיִם,/ אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ אֶת קְלוֹן רֻסְתַּם בַּקְּרָב.'

חֲמַת רֻהָּם עָלְתָה כְּבַנָּמֵר,/ וְהוּא מִהֵר לַאֲחוֹרֵי רֻסְתַּם.

אָמַר רֻסְתַּם אֶל הָאַרְיֵה רֻהָּם:/ 'אֲנִי חוֹשֵׁשׁ כִּי רַכְשׁ שָׂבַע כְּבָר יֶגַע,

וְאִם עָיֵף, אֵלֵךְ אֲנִי בָּרֶגֶל,/ וַאֲכַלְכֵּל נַפְשִׁי בְּדָם וּבְיֶזַע.

צָבָא זֶה – כְּאַרְבֶּה וְכִנְמָלִים,/ לְחַם בַּנֶּהָגִים וּבַפִּילִים. [680]

אֲצִילֵיהֶם נָבִיא לִפְנֵי כֻסְרַוּ,/ אֶשְׁכָּר מִסִּין וּמִשַּׁנְגֻּל נָבִיא.'

מִמֻּצָּבוֹ קָרָא אָז וְאָמַר: / אֶת תֻּרְךְּ וְסִין יִשָּׂא לוֹ אַהְרִימַן

אַתֶּם אוֹבְדֵי עֵצוֹת וּבְלִי מַזָּל,/ נֶאֱנָחִים, תּוֹעִים וְדוֹאֲגִים –

הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם עֲדַיִן עַל רֻסְתַּם,/ אוֹ מֹחַ רָאשֵׁיכֶם צָפוּן מִשֵּׂכֶל?

הוּא מְזַלְזֵל בְּכֹחַ דְּרָקוֹנִים,/ אַף מְחַפֵּשׂ פִּילִים בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב. [685]

הֲטֶרֶם תִּשְׂבְּעוּ קְרָבוֹת אִתִּי,/ הַמַּעֲנִיק מַתְּנוֹת אַלָּה וָחֶרֶב?'

רֻסְתַּם הִתִּיר אֶת קֶשֶׁר הַפְּלָצוּר,/ תָּלָה אוֹתוֹ עַל תֶּפֶס הָאֻכָּף,

הֵאִיץ בְּרַמָּכוֹ וּקְרִיאַת קְרָב / נָשָׂא, קוֹרַעַת אֹזֶן דְּרָקוֹנִים.

מָקוֹם, אֲשֶׁר אֵלָיו הוּטְלוּ טַבְּעוֹת / פְּלָצוּר הָעוֹר, רוֹקַן מִגִּבּוֹרָיו;

אַוַּת נַפְשׁוֹ, בַּחֲרוֹנוֹ, הָיָה / לִלְחֹם בְּסִין בִּפְלָצוּרוֹ עַל זְרוֹעַ. [690]

כָּל פַּעַם, כְּעָקְרוֹ בְּנִקְמָתוֹ / בָּעֲנִיבָה קָצִין מֵהָאֻכָּף,

צִוָּה טוּס, הַמַּצְבִּיא בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ הַכּוֹת בַּתֹּף וּתְקֹעַ בִּקְרָנוֹת.

אָז אִירָנִי כָּבַל אֶת הַנּוֹפֵל,/ וְהוֹבִילוֹ מֵהַמִּישׁוֹר לָהָר.

מֵעַל הַפִּיל הִשְׁגִּיחַ הַכָקָן:/ כִּנְהַר הַנִּיל הָאֲדָמָה סוֹעֶרֶת,

וּפִיל־פָּרָשׁ רָכוּב עַל הַר גָּבוֹהַּ,/ בְּכַף יָדוֹ פְּלָצוּר מֵעוֹר אַרְיֵה, [695]

מוֹרִיד מֵהֶעָבִים נִשְׁרֵי שָׁמַיִם,/ וְכוֹכָבִים וָסַהַר מִסְתַּכְּלִים בּוֹ.

מָצָא לוֹחֵם תֻּרְכִּי נוֹדָע בַּשַּׁעַר,/ אֲשֶׁר לְשׁוֹן אִירָן יָדַע יָפֶה,

וְכֹה צִוָּהוּ: 'קְרַב אֶל זֶה הַכְּפִיר / וְכֹה אֱמֹר לוֹ: "אַל־נָא בְּאַפְּךָ!

אַנְשֵׁי צָ’גָן, שַׁכַּן וְסִין וָוַהְר,/ לָהֶם לֹא חֵלֶק בַּשִּׂנְאָה הַזֹּאת.

מֶלֶךְ כֻתְּלָן וּמֶלֶךְ סִין זָרִים פֹּה,/ וְאֵין לְךָ מַצָּה וָרִיב אִתָּם, [700]

רַק עִם אַפְרָסִיָבּ הַשַּׁהְרְיָר,/ אֲשֶׁר מַבְדִּיל אֵינֶנּוּ אֵשׁ מִמַּיִם.

אֶת הָעוֹלָם הִזְעִיק לְמִלְחָמָה / וּבָהּ הֵבִיא צָרָה עַל צַוָּארוֹ.

אֵין אִישׁ צָבָא בְּלִי תַּאֲוַת כָּבוֹד,/ בְּכָל זֹאת טוֹב שָׁלוֹם מִמִּלְחָמָה."'

הָאִישׁ קָרַב אֶל גֵּו הַפִּיל רֻסְתַּם / בַּחֲלָקוֹת וּבְלֵב מָלֵא עָרְמָה,

וְכֹה אָמַר: 'מַצְבִּיא שׁוֹאֵף קְרָבוֹת!/ הַקְּרָב מֵאֲחוֹרֵינוּ, עֵת מִשְׁתֶּה. [705]

אֲנִי תִּקְוָה, כִּי אֵין לְךָ בַּלֵּב,/ עַל הַכָקָן שִׂנְאָה עַל הֶעָבָר.

אִם הוּא יַחְזֹר בּוֹ, גַּם אַתָּה חֲזֹר,/ וְהַצָּבָא גָּמַר אֶת מְלַאכְתּוֹ.

כִּנְפֹל כָּמוּס שָׁדוּד מִכַּף יָדְךָ,/ כָּל הַגֵּאִים הִפְנוּ אָז אֶת עָרְפָּם.'

עָנָה רֻסְתַּם: 'הַכֶּתֶר, הַפִּילִים / וְאַף כִּסֵּא הַשֵּׁן, חָשַׁקְתִּי בָּם.

לְהַחֲרִיב אִירָן שַׂמְתֶּם פְּנֵיכֶם,/ וְלָמָּה חֲנֻפָּה וְדִבּוּרִים? [710]

יוֹדֵעַ הַכָקָן כִּי בְּיָדִי הוּא / וְכִי כּוֹבֵשׁ אֲנִי לַהַט רוּחִי.

רֹאשׁוֹ יִשְׁמֹר לוֹ, אַךְ הַכֶּתֶר לִי./ גַּם הַפִּילִים וְכֵס הַשֵּׁן לִי הֵם.'

קָרָא אֵלָיו הָאִישׁ: 'אַי, בַּעַל רַכְשׁ! / הַצְּבִי עוֹד בַּשָּׂדֶה, אַל תְּנַדְּבֵהוּ.

כָּל הַמִּישׁוֹר מָלֵא פִּילִים, צָבָא,/ אַךְ מִיהוּ כַּכָקָן עִם כֵּס וָכֶתֶר?

הֲיֵשׁ יוֹדֵעַ אַחֲרִית דָּבָר,/ וּמִי מִכֶּם יֵצֵא בְּיָד רָמָה?' [715]

רֻסְתַּם דִּרְבֵּן אֶת רַכְשׁ וְכֹה אָמַר:/ 'אֲנִי מַדְבִּיר כְּפִירִים, מַגִּישׁ כְּתָרִים.

גּוּפִי חָזָק וְעַל זְרוֹעִי פְּלָצוּר./ הַעֵת לָצוֹן עַתָּה אוֹ שִׂיג וָשִׂיחַ?

אִם הַכָקָן מִסִּין, אוֹתוֹ אַרְיֵה,/ אֶת פְּלָצוּרִי וְאֶת צְמִידִי יִרְאֶה,

הוּא יִלָּקַח מִפֹּה בְּחֹזֶק־יָד,/ וּבַחַיִּים עַל אֲדָמוֹת יִמְאַס.'

אֶת פְּלָצוּרוֹ הִשְׁלִיךְ לְמֵרָחוֹק,/ וּפָרָשִׁים תָּפַשׂ בְּרָאשֵׁיהֶם, [720]

עַד אֶל הַפִּיל הִגִּיעַ הַלָּבָן./ וּמֶלֶךְ סִין, מַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד,

דָּפַק בְּמַלְמָדוֹ בְּרֹאשׁ הַפִּיל,/ נָשָׂא קוֹלוֹ כְּרַעַם פַרְוַדִּין,⁷⁴

תָּפַשׂ חֲנִית הַקְּרָב וְהִשְׁלִיכָה / בְּכֹחַ בְּרֻסְתַּם מְהִיר הַיָּד,

בְּכַוָּנָה לִפְגֹּעַ בַּגִּבּוֹר / וְאֶת רֹאשׁוֹ הַמְהֻלָּל לָקַחַת.

הָרֹמַח לֹא הִשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ,/ וְתַהַמְתַּן הֵטִיל אָז פְּלָצוּרוֹ. [725]

זֶה מְשֻׁחְרָר יָצָא מִכַּף רֻסְתַּם / וְרֹאשׁ הַשָּׁהּ בָּא בַּעֲנִיבָתוֹ.

רֻסְתַּם הִפִּיל אֶת הַכָקָן לָאָרֶץ,/ וַאֲנָשָׁיו קָשְׁרוּ אֶת זְרוֹעוֹתָיו,

וְהוֹבִילוּהוּ עַד הַשַּׁהְד בָּרֶגֶל – / לֹא פִּיל עוֹד, לֹא כִּסֵּא, לֹא אַפִּרְיוֹן.

שָׁם מְסָרוּהוּ לְמִשְׁמֶרֶת טוּס,/ וְזֶה הִכָּה בַּתֹּף – סִימַן בְּרָכָה!

בִּמְעוֹן הַשֶּׁקֶר וְהַכַּחַשׁ זֶה / הַנֹּהַג: פַּעַם מַעְלָה, פַּעַם מַטָּה. [730]

כָּל עוֹד יִסֹּב רָקִיעַ, כֹּה יִהְיֶה:/ חֶרֶב וּפֶתֶן, אַהֲבָה וָנֹפֶת.

אַתָּה,יַזְדָּן, מֵרִים אֶחָד עַד שֶׁמֶשׁ,/ שֵׁנִי מַשְׁפִּיל, מַרְגִּיז וּמַעֲלִיב.

אֶת הָאֶחָד מוֹרִיד לַבּוֹר מִסַּהַר,/ וְהַשֵּׁנִי לַסַּהַר מַעֲלֶה מִבּוֹר.

אֶחָד מוֹשִׁיב עַל כֵּס, נוֹתֵן לוֹ כֶּתֶר,/ שֵׁנִי נוֹתֵן טֶרֶף לִדְגֵי הַיָּם.

אֵינְךָ יָדִיד, אַף לֹא שׂוֹנֵא לְאִישׁ,/ יוֹדֵעַ כֹּל אַתָּה בּוֹרֵא עוֹלָם. [735]

אַתָּה גַּם מְצוּלוֹת גַּם מְרוֹמִים / אַתָּה – אַתָּה חִידָה בְּלִי פִּתְרוֹנִים.

צבא תּוּראן נוחל מפלה    🔗

רֻסְתַּם הֵנִיף אֶת אַלָּתוֹ כְּבֵדָה / נָסִיךְ אוֹ בֶּן־בְּלִי־שֵׁם אַחַת הִיא לוֹ!

מִישׁוֹר הַקְּרָב וְהַבִּקְעָה צָרִים / מִלְּהָכִיל חָגָב אוֹ נְמָלָה.

מֵהַפְּגוּעִים זוֹרֵם דָּם בִּנְחָלִים; / זֶה גּוּף בְּלִי רֹאשׁ, וְזֶה רֹאשׁוֹ שָׁמוּט.

כְּהַאֲפִיל מַזַּל שׂוֹנְאֵי אִירָן,/ הַיּוֹם, גַּם הוּא, נָטָה כְּבָר לַעֲרֹב. [740]

עָלָה עָנָן שָׁחוֹר וְקָמָה רוּחַ,/ נֶעְלַם הַזֹּהַר מֵחַמָּה וָסַהַר.

הַתּוּרָנִים אוֹבְדֵי עֵצוֹת פָּנוּ / אֶל הַמִּדְבָּר בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה.

פִּירָן חָזָה בַּקְּרָב וּבַמַּזָּל / הַמַּאֲפִיל פָּנִים לָאַלּוּפִים

מַנְשׁוּר, פַרְטוּס וְהַכָקָן מִסִּין / וְכָל אוֹתָם תֻּרְכִּים אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

אֶת הַדְּגָלִים רָאָה שְׁמוּטִים לָאָרֶץ,/ וּבְאָבָק אֶת הַפְּצוּעִים זְנוּחִים, [745]

וּלְנַסְתִּיהַן פָּנָה אָז וּלְכֻּלְבָּד: /‘עִזְבוּ כִּידוֹן וָחֶרֶב, סוֹף לַקְּרָב!’

גִּיו־הִפִּיל אֶת הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר,/ וְהָאוֹיֵב נָפוֹץ לַעֲבָרִים;

אֲגַף ‘יָמִין’ הִשְׁמִיד כָּלָה, שִׁוָּה / מִישׁוֹר וָעֵמֶק לְנוֹצוֹת פַּסְיוֹן.

חִפֵּשׂ בִּ’שְׂמֹאל' תּוּרָן וּבַ’יָּמִין',/ לָדַעַת מִי הוּא זֶה פִּירָן וְאֵי הוּא,

וְכַאֲשֶׁר לֹא מְצָאָהוּ, שָׁבוּ /הַגִּבּוֹרִים אֶל צְמֵא הַקְּרָב רֻסְתַּם. [750]

עָיְפוּ סוּסֵי הַקְּרָב מִמַּאֲמָץ,/ כֻּלָּם פְּצוּעִים, תְּשׁוּשֵׁי אוֹנִים מִיֶּגַע.

שְׂבֵעֵי רָצוֹן חָזְרוּ הָאִירָנִים / לָהָר, רֻסְתַּם עִם אֲנָשָׁיו בְּרֹאשׁ.

הַגּוּף פָּצוּעַ אַךְ הַלֵּב שָׂמֵחַ,/הֵן זֶה דַּרְכּוֹ שֶׁל הָעוֹלָם מִכְּבָר.

שִׁרְיוֹן וְקוֹבָעִים – קְמוּטִים וּבְדָם,/ שִׁלְטֵי הָרַמָּכִים בַּחֲתִיכוֹת.

בְּדָם כָּל רֶגֶל, רֹאשׁ, אַרְכּוֹף וָחֶרֶב;/ מֵהֲרוּגִים לָרֹב אֵין הַר וָעֵמֶק, [755]

וְלֹא תַּבְחִין, עַד לֹא יִתְרַחֲצוּ, / בֵּין אִישׁ צָבָא אֶחָד וּבֵין שֵׁנִי.

הֵם רָחֲצוּ הָרֹאשׁ, הַגּוּף, הַלֵּב,/ כִּי בִּכְבָלִים כְּבֵדִים יְדֵי אוֹיֵב.

רוּסתּם מחלק את השלל    🔗

רֻסְתַּם פָּנָה לָאִירָנִים, וְכֹה / אָמַר לָהֶם: 'הַתִּירוּ מָתְנֵיכֶם.

לִפְנֵי יַזְדָּן אֲדוֹן הַנִּצְחוֹנוֹת,/ אַךְ לְמוֹתָר אַלָּה, אוֹצָר, אַבְנֵט.

הַרְכִּינוּ רָאשֵׁיכֶם עַד הֶעָפָר,/ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶם אֶת כִּתְרֵיכֶם, [760]

כִּי מִגְּדוֹלֵינוּ לֹא חָסַרְנוּ אִישׁ,/ אֲשֶׁר עָלָיו הָיִינוּ מִתְאַבְּלִים.

כְּבוֹא הַחֲדָשׁוֹת אֶל כַּי־כֻסְרַוּ, / מִיָּד קְרָאַנִי וְהוֹדִיעַ לִי

לֵאמֹר: “טוּס מַצְבִּיאֵנוּ נָס לָהָר / מִפְּנֵי פִּירָן וּמֵאָחִיו הוּמָן.”

שָׁמַעְתִּי וְיָצָאתִי מִכֵּלַי,/ מֹחִי רָתַח מִתַּאֲוַת הַקְּרָב.

לַלּוֹחֲמִים גּוּדַרְז, בַּהָר וְרִיו / קָדַר לִבִּי כְּמוֹ הָבְנֶה שָׁחוֹר. [765]

מִהַרְתִּי מֵאִירָן לִשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ וְלֹא עָצַרְתִּי בְּלֶכְתִּי לָנוּחַ.

וְכַאֲשֶׁר נִגְלוּ לִי הַכָקָן / וְלוֹחֲמָיו אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם מִסִּין,

וּלְכָל לְרֹאשׁ כָּמוּס, זֶה זָהֳרוֹ,/ עָרְפּוֹ, רַגְלָיו, יָדָיו וְאַלָּתוֹ;

אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “מָלְאוּ יָמַי!”/ מֵאָז אֲנִי חוֹגֵר מָתְנַי לַקְּרָב,

גְּבָרִים וּכְלֵי מַשְׁחִית רַבִּים מִזֶּה / בִּשְׁנוֹת חַיַּי עַד הֵנָּה לֹא רָאִיתִי. [770]

הִגַּעְתִּי לְמָזַנְדַּרָן, מְחוֹז / לֵילוֹת הַחשֶׁךְ, אֶרֶץ הַדִּיוִים,

וְלֹא נָפַל לִבִּי גַּם אִם אָמַרְתִּי:/ “הִנֵּה אֲנִי נִפְרָד מִגֵּו וָנֶפֶשׁ!”

בַּקְּרָב הַזֶּה כְּבָר הֶחֱשִׁיךְ יוֹמִי;/ נַפְשִׁי, הַמְּאִירָה עוֹלָם, הִקְדִּירָה.

אוּלָם כֻּלָּנוּ, אִם בִּפְנֵי יַזְדָּן / נִפֹּל אַפַּיִם אַרְצָה בְּעָפָר,

טוֹב נַעֲשֶׂה, כִּי הוּא נָתַן עָצְמָה / וְהַצְלָחָה מִשֶּׁמֶשׁ וְשַׁבְּתַאי. [775]

יִשְׁמֹר אוֹתָנוּ מִתְּבוּסָה וָשֶׁבֶר,/ וְאַל יָבוֹא עָלֵינוּ מֹרֶךְ לֵב.

דָּבָר אַחֵר: מַלְאָךְ מְהִיר רַגְלַיִם / יָבִיא הַחֲדָשׁוֹת אֶל שָׁהּ הָאָרֶץ.

יָכִין הַמְהֻלָּל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ / וְעַל רֹאשׁוֹ יָשִׂים אֶת עֲטַרְתּוֹ.

יַרְבֶּה לָתֵת צְדָקָה לַעֲנִיִּים,/ וְהִיא תּוֹסִיף כָּבוֹד לוֹ בָּעוֹלָם.

עַתָּה נִפְשֹׁט אֶת מְעִילֵי הַקְּרָב,/ וְנַחֲלִיף פֹּה כֹּחַ בְּשָׁלוֹם. [780]

הַצַּעַר וְהָאשֶׁר – צֵל עוֹבֵר,/ נְשִׁימוֹתֵינוּ הַגּוֹרָל סוֹפֵר.

טוֹב כִּי נִסְפֹּר אֶת מִזְרְקֵי הַיַּיִן,/ וְלֹא נַרְבֶּה לִשְׁאֹל בִּצְבָא שָׁמַיִם.

נֵשֵׁב, נִשְׁתֶּה עַד לַחֲצוֹת הַלַּיְלָה,/ וּלְזֵכֶר הַגְּדוֹלִים נִפְתַּח שְׂפָתֵינוּ.

נוֹדֶה לֶאֱלֹהֵי הַנִּצָּחוֹן;/ מִמֶּנּוּ עֹז, מַזָּל וְתוּשִׁיָּה.

בִּמְלוֹן אוֹרְחִים זֶה אַל נָא נֵעָצֵב,/ אַל נְיַסֵּר בְּלִי הֶרֶף אֶת הַלֵּב.' [785]

הַנִּכְבָּדִים שִׁבְּחוּהוּ וְאָמְרוּ:/'אַל כֶּתֶר וְטַבַּעַת בִּלְעָדֶיךָ!

כָּבוֹד וִיקָר לַגֶּזַע וְלָאֹפִי,/ וּלְהוֹרָתְךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ.

אֲשֶׁר דּוֹמֶה לְפִיל הַגֵּו בָּאֹפִי,/ רֹאשׁוֹ נִשָּׂא מֵעַל גַּלְגַּל רָקִיעַ.

אַתָּה יוֹדֵעַ מַה הִשַּׂגְתָּ לָנוּ,/ בְּנַפְשְׁךָ יָגִילוּ הַשָּׁמַיִם.

כַּהֲרוּגִים הָיִינוּ, בְּלִי יָמִים,/ וְשׁוּב אוֹרִים חָזַרְנוּ לִתְחִיָּה.' [790]

רֻסְתַּם צִוָּה אָז לְהָבִיא לוֹ פִּיל / עִם אַפִּרְיוֹן שֶׁנְהָב, עֲנָק וָכֶתֶר.

הִגִּישׁוּ יַיִן מְשֻׁמָּר, גְּבִיעִים,/ וְהוּא שָׁתָה: ‘לְחַיֵּי שָׁהּ אִירָן!’

כְּטוֹב לְבַב הַפַּהְלַוָן בַּיַּיִן,/ הֵם נִפְרְדוּ שְׂמֵחִים וְזוֹהֲרִים.

כִּקְרֹעַ סַהַר סוּת הַחֲשֵׁכָה,/ וּכְהַצִּיבוֹ בַּשַּׁחַק כֵּס־הַשְּׁבוֹ,

הַחוֹזִים בָּרָקִיעַ הִתְפַּזְּרוּ / וַחֲלוּדַת הַלַּיְלָה נֶעֶלְמָה. [795]

הַחֶרֶב הַנּוֹצֶצֶת נִגְלְתָה,/ וּכְמוֹ כַּדְכֹּד הִזְהִירוּ פְּנֵי הָאָרֶץ.

קוֹל תֹּף עָלָה מֵאֹהֶל הַמַּצְבִּיא,/ וְגִבּוֹרֵי אִירָן יָצְאוּ אֶל הַמִּישׁוֹר.

אָמַר רֻסְתַּם אֶל בְּנֵי הָעֲלִיָּה:/ 'פִּירָן נֶעְלַם וְאוֹתוֹתָיו אָבְדוּ.

נָשׁוּב אֵפוֹא לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה,/ וּבְעִקְּבוֹתָיו נִשְׁלַח לַעֲבָרִים צְבָאֵנוּ.'

בִּיזַ’ן אֲרִי קְרָבוֹת צוֹעֵד בָּרֹאשׁ / הִגִּיעַ עַד לִשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה. [800]

מָצָא שָׁם חֲלָלִים הַרְבֵּה וְעשֶׁר,/ בְּכָל מָקוֹם נִקְרָה אֵלָיו אוֹצָר.

כָּל הַשָּׂדֶה מָלֵא פְּצוּעִים כְּפוּתִים,/ הַמֻּטָּלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

חַיִּים וְלֹא פְּגוּעִים שָׁם לֹא רָאָה,/ אַךְ אָהֳלֵי גְּדוֹלִים מָצָא לָרֹב.

הַחֲדָשׁוֹת הִגִּיעוּ אֶל רֻסְתַּם / לֵאמֹר: ‘רֵיק הַמִּישׁוֹר מִבְּנֵי תּוּרָן!’

עַל רֹךְ הַלֵּב וְעַל הָרַשְׁלָנוּת / רָגַז רֻסְתַּם כְּמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵם. [805]

בְּגִדּוּפִים פָּתַח אֶת פִּיו לֵאמֹר:/ 'הַאֵין לְאִישׁ פֹּה מֹחַ בַּקָּדְקֹד?

אֵיךְ לְכוּדִים בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּבוֹהִים / בָּרַח צְבָאָם בַּהֲמוֹנָיו מִמֶּנּוּ?

הֲלֹא אָמַרְתִּי: “סַיָּרִים הוֹצִיאוּ,/ וְגַיְא וָעֵמֶק לְמִישׁוֹר שַׁוּוּ.”

אֶת רָאשֵׁיכֶם הִפְנֵיתֶם לְשֵׁנָה,/ וְאוֹיִבְכֶם יָצָא בֵּין כֹּה לַדֶּרֶךְ.

עַצְלוּת סוֹפָהּ עַצְבוּת וָיֶגַע,/ אַךְ אִם עָמָל תִּבְחַר, תִּמְצָא אוֹצָר. [810]

אֵיךְ אֶתְעַנֵּג עַל רֹב טוֹבָה, בְּעוֹד / דָּאֲגָתִי לִמְחַר אִירָן גְּדוֹלָה?'

כְּמוֹ נָמֵר זוֹעֵם רָגַז עַל טוּס./ קָרָא: 'הַאִם מִטָּה פֹּה אוֹ שְׂדֵה־קְרָב?

מֵרֶגַע זֶה הוּמָן, כֻּלְבָּד, פִּירָן / רוּאִין, פּוּלָד הֵם עִנְיָנְךָ אַתָּה.

פָּגְשֵׁם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב עִם לוֹחֲמֶיךָ;/ אֲנַחְנוּ לֹא מֵאוֹתוֹ חֶבֶל אֶרֶץ.

בַּקְּרָב אִתָּם לְחַם בְּכֹחוֹתֶיךָ,/ אוֹתִי אַל עוֹד תָּבִיא בְּחֶשְׁבּוֹנְךָ, [815]

כִּי נִצְחוֹנִי הַמְפֹאָר בַּקְּרָב / עִם הַתֻּרְכִּים אַתֶּם שַׂמְתֶּם לְאַל.

חֲקֹר מֵאֵיזֶה גְּדוּד הַסַּיָּרִים, / וּמִיהוּ רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה וּשְׁמוֹ,

וְכַאֲשֶׁר תִּמְצָא אֶחָד מֵהֶם,/ הַלְקֵהוּ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו;

הַחְרֵם אֶת רְכוּשׁוֹ, אֱסֹר רַגְלָיו,/ הַעֲמִיסֵהוּ עַל גַּב פִּיל גָּבוֹהַּ,

וְאֶל הַשַּׁהְרְיָר כָּפוּת שָׁלְחֵהוּ,/ וּבֶחָצֵר יָכְרַע הָאִישׁ לַטֶּבַח. [820]

אַבְנֵי חֵן וְכִסְאוֹת שֶׁנְהָב וָכֶסֶף,/ רִקְמָה כְּתָרִים וְאוֹצָרוֹת הַרְבֵּה,

אֲשֶׁר לָהֶם שָׁלָל מִצְּבָא אִירָן / הַכֹּל בַּכֹּל כִּדְרִישָׁתְךָ יָבִיאוּ.

כִּי בַּמִּישׁוֹר הַזֶּה שָׁהִים רַבִּים / שָׁהוּ, כֻּלָּם מְהֻלָּלִים בָּאָרֶץ.

מִסִּין וּמִסַּקְלָבּ, מִוַּהְר וְהֹדּוּ,/ כֻּלָּם כְּבֵדִים בְּכֶסֶף וּבְזָהָב.

מֵאֵלֶּה מַתָּנָה לַשָּׁהּ תְּחִלָּה,/ רַק אַחַר־כֵּן לִי וְאַף לְךָ.' [825]

טוּס, הַמַּצְבִּיא, עִם לוֹחֲמָיו יָצְאוּ / לִשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה, וְשָׁם אָסְפוּ

כִּתְרֵי עִנְבָּר וְאַבְנְטֵי זָהָב,/ רִקְמָה מֵרוּם כִּסְאוֹת מַלְכוּת מִשֵּׁן,

חִצִּים, קְשָׁתוֹת, כְּלֵי נֶשֶׁק לְמַכְבִּיר,/ וְגַרְזִנִּים וַחֲרָבוֹת מֵהֹדּוּ,

וְהַר הֵקִים בֵּין הֶהָרִים הַשְּׁנַיִם,/ וְהַצְּבָאוֹת הִבִּיטוּ וְתָמָהוּ.

פָּרָשׁ רְחַב חָזֶה, יוֹרֶה בְּקֶשֶׁת,/ אַמִּיץ בָּרוּחַ וְאֵיתָן בַּגּוּף, [830]

יָרָה חֵץ בֶּן אַרְבַּע נוֹצוֹת מֵעַל / הָעֲרֵמָה וְלֹא הִשִּׂיג קָצֶהָ.

כִּרְאוֹת כֵּן תַּהַמְתַּן עָמַד נִדְהָם,/ וּבִתְפִלָּה פָּנָה אֶל הַבּוֹרֵא

וְשָׂח: 'בִּימֵי חֶלְדֵּנוּ הַחוֹלְפִים,/ פַּעַם עוֹרְכִים מִשְׁתֶּה וּפַעַם קְרָב.

מַעֲבִירִים רְכוּשׁ מִיָּד לְיָד;/ יֵשׁ מְאֵרָה יָבִיא, וְיֵשׁ בְּרָכָה.

פְּלוֹנִי בְּיֶגַע רַב אוֹסֵף אוֹצָר,/ וְאַלְמוֹנִי אוֹכֵל אֶת פֵּרוֹתָיו. [835]

כָּמוּס וְהַכָקָן מִסִּין הֶחְלִיטוּ / לְהַעֲלוֹת בְּאֵשׁ אֶת שְׂדוֹת אִירָן.

בְּאֵלֶּה הַפִּילִים, בָּרְכוּשׁ הַזֶּה,/ בַּלּוֹחֲמִים, בַּמַּחְסָנִים הָאֵלֶּה,

בָּאוֹצָרוֹת וּבַהֲמוֹן הָעָם / בָּטְחוּ, וְלֹא הִזְכִּירוּ שֵׁם יַזְדָּן,

בּוֹרֵא שָׁמַיִם, אֶרֶץ וְהַזְּמָן./ רַב הַגָּלוּי, אַךְ גַּם נִסְתָּר בָּרָא.

הָיָה צָבָא לָהֶם – אֵינֶנּוּ עוֹד;/ כָּל מְזִמּוֹתֵיהֶם עָלוּ בַּתֹּהוּ. [840]

עַתָּה אֶת נִכְבְּדֵי מְדִינוֹתָם,/ הַנְּסִיכִים הַנִּבְחָרִים בָּהֶם

עַל פִּילֵיהֶם אֶשְׁלַח לַשַּׁהְרְיָר,/ גַּם אֶת כִּסְאוֹת הַפָּז וְהַכְּתָרִים,

כְּבֻדָּה רַבָּה עַל גַּב גְּמַלִּים קַלִּים / אֶשְׁלַח מֵהַמֻּבְחָר בַּחֲפָצִים.

מִבְּלִי לָנוּחַ אֲמַהֵר אֶל גַּנְג./ הַהַמְתָּנָה עֶלְבּוֹן הִיא לַלּוֹחֵם;

לִסְלֹחַ לָרוֹצֵחַ הָאָשֵׁם,/ לַחְשׂךְ נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת – אַךְ חֻלְשָׁה הִיא. [845]

בְּדָם נִרְחַץ כֻּלָּנוּ אֶת יָדֵינוּ;/ לָרְשָׁעִים מָנוֹחַ לֹא אֶתֵּן.

רָאשֵׁי עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים אַתִּיז,/ וַאֲגַלֶּה הַדֶּרֶךְ לְיַזְדָּן.'

אָמַר אֵלָיו גּוּדַרְז: 'אַי, אִישׁ עֵצָה!/ רְאֵה חַיִּים כָּל עוֹד מָקוֹם וּזְמָן!

רֻסְתַּם בִּקֵּשׁ שָׁלִיחַ, כִּי רִאשׁוֹן / יֵצֵא אַמִּיץ עִם הַבְּשׂוֹרָה לַשָּׁהּ.

בְּפַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס בָּחַר,/ קְרוֹב מִשְׁפָּחָה יָשִׁיר לַשָּׁהַנְשָׁהּ, [850]

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'לוֹחֵם, אִישׁ־שֵׁם!/ נָסִיךְ גָּדוֹל מִזֶּרַע מְלָכִים,

חָכָם רַם־יַחַשׂ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת!/ בְּךָ, בָּרוּךְ, שְׂמֵחִים כָּל מַכָּרֶיךָ.

אֱזֹר מָתְנֶיךָ, וְאִגֶּרֶת זֹאת / הָבִיאָה אֶל הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ.

אִתְּךָ תּוֹבִיל אֶת הַכְּבוּלִים בָּזֶה,/ אֶת הַגְּמַלִּים עִם כָּל הָרְכוּשׁ הַזֶּה,

אֶת אֵלֶּה הַכְּתָרִים וְהַצְּמִידִים,/ אֶת הַפִּילִים וְאֶת כִּסְאוֹת הַשֵּׁן.' [855]

עָנָהוּ פַרִיבֻּרְז: ‘אַרְיֵה בְּלִי מֹרֶךְ!/ הִנֵּה חָגַרְתִּי אֶת מָתְנַי לַדֶּרֶךְ.’

רוסתּם כותב איגרת לכַּי־כוּסרַוּ    🔗

רֻסְתַּם קָרָא אֵלָיו סוֹפֵר מָהִיר,/ וְכָל אֲשֶׁר צָרִיךְ לֵאמֹר, הִכְתִּיב לוֹ.

בִּדְיוֹ עִנְבָּר עַל מֶשִׁי צִבְעוֹנִי,/ בִּפְקֻדָּתוֹ כָּתַב אֶת הָאִגֶּרֶת.

דְּבָרוֹ פָּתַח בְּשֶׁבַח אֱלֹהִים,/ אֲשֶׁר הָיָה, הֹוֶה וְגַם יִהְיֶה,

בּוֹרֵא שַׁבְּתַאי, יָרֵחַ וְחַמָּה,/ אָמַּן הַזֹּהַר, הַגְּבוּרָה, הַכֶּתֶר: [860]

'שָׁמַיִם, אֲדָמָה וּזְמַן שֶׁלּוֹ הֵם,/ בִּפְקֻדָּתוֹ הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל.

בִּרְכַּת הָאֱלֹהִים עַל רֹאשׁ הַשָּׁהּ,/ גּוֹרָל אַל יִזָּכֵר בּוֹ עַד עוֹלָם.

כְּמִצְוָתְךָ בֵּין שְׁנֵי הָרִים נִכְנַסְתִּי;/ צְבָא מְדִינוֹת שָׁלשׁ שָׁם הִתְאַסֵּף,

יוֹתֵר מִמֵּאָה אֶלֶף שׁוֹלְפֵי חֶרֶב / הָיוּ שָׁם לָאוֹיֵב לַמִּלְחָמָה:

סִינִים, הָדִּים, שִׁכְּנִים וְכֻּשָׁנִים – / צָבָא מִסִּין וְעַד נְהַר הַסִּנְד, [865]

וּמִכַּשְׁמִיר עַד מַרְגְּלוֹת הַשַּׁהְד – / פִּילִים, אַפִּרְיוֹנִים וְאֹהָלִים.

לִבִּי בָּטַח בְּכֹחֲךָ, הַשָּׁהּ,/ כְּלָיָה הֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם בַּקְּרָב.

אַרְבָּעִים יוֹם נִלְחַמְנוּ זֶה בָּזֶה,/ לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “עוֹלָמָם הוּצַר!”

כֻּלָּם שָׁהִים הָיוּ, מַלְכֵי עַמִּים / עִם נְזָרִים, כִּסְאוֹת וְאוֹצָרוֹת.

לְמַרְגְּלוֹת שְׁנֵי הֶהָרִים בָּעֵמֶק / לֹא תַּעֲבֹר מֵהֲרוּגִים וָדָם. [870]

לְאֹרֶךְ אַרְבָּעִים פַּרְסָה פְּרוּשָׂה / בִּצָּה מֵאֲדָמָה וְדַם אָדָם.

לוּ אֶת הַכֹּל אָמַרְתִּי לְסַפֵּר,/ אָרַךְ אָז מִכְתָּבִי יוֹתֵר מִדַּי.

כָּל הַשָּׁהִים אֲשֶׁר אוֹתָם אָסַרְתִּי,/ וּבַפְּלָצוּר מִפִּילֵיהֶם שָׁמַטְתִּי,

שָׁלַחְתִּי אֶל כֻסְרַוּ עִם מַתָּנוֹת / וַאֲבָנִים טוֹבוֹת יָפוֹת לְמֶלֶךְ.

עַתָּה פָּנַי וּמְגַמָּתִי לַקְּרָב,/ אוּלַי גֻּרוּי לִפְנֵי חַרְבִּי יוֹפִיעַ, [875]

כִּי אָז רֹאשׁוֹ אַכְתִּיר בְּכִידוֹנִי / תְּמוּרַת רֹאשׁ סִיָוֻשׁ, נְשִׂיא עַמֵּנוּ.

יְהַלְלוּךָ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת,/ וּתְהִי הַהַצְלָחָה מְנָת חֶלְקֶךָ.'

רֻסְתַּם חָתַם אֶת מְגִלַּת הַסֵּפֶר,/ וּלְבֶן כָּוֻס, לְפַרִיבֻּרְז, מָסַר

עִם הַפִּילִים וְהַמְּלָכִים וְעִם / אַלְפֵי גְּמַלִּים הָעֲמוּסִים שָׁלָל.

בֶּן כַּי־כָּוֻס יָצָא בְּלֵב שָׂמֵחַ / לָבוֹא חוֹגֵג לִפְנֵי הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ. [880]

רֻסְתַּם הַפִּיל לִוָּהוּ בְּצֵאתוֹ,/ אִתּוֹ שָׂרָיו וְגִבּוֹרֵי צְבָאוֹ.

כְּהִפָּרְדָם חִבְּקָהוּ עַל חָזֵהוּ,/ וְהַנָּסִיךְ הִזִּיל דְּמָעוֹת חַמּוֹת.

כְּהִגָּלוֹת שְׁחוֹר תַּלְתַּלֵּי הַלַּיְלָה,/ חָזַר רֻסְתַּם לְמַחֲנֵה צְבָאוֹ.

הוּא וְשָׂרָיו שִׂמְּחוּ לִבָּם בַּיַּיִן / לְקוֹל זִמְרָה וְעוּד וּלְקוֹל חָלִיל,

עַד זֶה מִזֶּה שְׂבֵעֵי רָצוֹן נִפְרָדוּ,/ וְכָל אֶחָד פָּרַשׁ לִמְנוּחָתוֹ. [885]

שֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ כְּדִינָר צָהֹב / קָרַע צְעִיף הַלַּיְלָה הַכָּחֹל.

מִפֶּתַח אֹהֶל הַמַּצְבִּיא עָלוּ / אֲזַי תְּרוּעַת קְרָנוֹת וְרַעַם תֹּף.

רֻסְתַּם מִהֵר לַחְגֹּר אֶת חֲלָצָיו,/ עָלָה עַל רַכְשׁ לָשֶׁבֶת בָּאֻכָּף.

צִוָּה אֶת אֲנָשָׁיו צֵידָה לָקַחַת,/ כִּי דֶּרֶךְ מְיַגַּעַת לִפְנֵיהֶם.

אֶל הַמִּדְבָּר יָצְאוּ, נָתִיב אָרֹךְ,/ מְצֻיָּדִים וּמוּכָנִים לַקְּרָב. [890]

רֻסְתַּם פָּנָה לְטוּס וּלְגִיו לֵאמֹר:/ 'אַתֶּם אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם הַגִּבּוֹרִים!

הַפַּעַם אֶלָּחֵם בְּכָל כֹּחִי,/ וְאֶת עוֹלַם הַמְּרֵעִים אָצֵר.

הַתַּחְבּוּלָן מִסִּנְד, מִי זֶה חָשַׁב כִּי / יָבִיא צָבָא מִסִּין, סַקְלָבּ וְהֹדּוּ?

אוֹתוֹ בַּקְּרָב כֹּה אֲשַׁגַּע, גּוּפוֹ / אָשִׂים אָבָק עַל קֶבֶר סִיָוֻשׁ,

עַד כִּי מִסִּין, שִׁנְגָּן, סַקְלָבּ וְהֹדּוּ / לֹא עוֹד יַזְכִּירוּ לְטוֹבָה אֶת שְׁמוֹ.' [895]

הִכָּה בַּתֹּף. אָבָק עָלָה מָרוֹם,/ הַלּוֹחֲמִים כִּסּוּ אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

מִשּׁוֹחֲרֵי הַקְּרָב, אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם,/ עָלוּ שָׁמַיְמָה צַעֲקוֹתֵיהֶם.

שְׁתֵּי תַּחֲנוֹת מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב עָשׂוּ,/ כָּל הָעוֹלָם הִשְׁחִיר מֵחֲלָלִים.

רָאָה חֻרְשָׁה וְשָׁם חָנָה, צְבָאוֹ / כִּסָּה אֶת הַמִּישׁוֹר וְהַנָּהָר,

וְהוּא עִם מְפַקְּדָיו בִּלּוּ בַּיַּיִן:/ אֵלֶּה שְׂמֵחִים וְאֵלֶּה שִׁכּוֹרִים. [900]

שְׁלִיחִים הִגִּיעוּ מֵהַמְּחוֹזוֹת,/ מֵאֵת הַנְּסִיכִים אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם,

עִם דּוֹרוֹנוֹת וַחֲפָצִים וָרֶכֶשׁ,/ לְהַנִּיחָם לִפְנֵי רֻסְתַּם אִישׁ נֶפֶשׁ.

רוּסתּם מקבל איגרת תשובה מכַּי־כוּסרַוּ    🔗

מִסּוֹבְבָם לֹא נָחוּ הַשָּׁמַיִם,/ וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ יָמִים מִסְפָּר,

הוֹפִיעַ אִישׁ לִפְנֵי שַׁלִּיט אִירָן / וְשָׂח: ‘בָּא פַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס!’

יָצָא הַמֶּלֶךְ לְקַבֵּל פָּנָיו / בַּחֲצוֹצְרוֹת, בְּתֹף וּבְחַיִל רַב. [905]

כְּגֶשֶׁת פַרִיבֻּרְז קָרוֹב לַשָּׁהּ,/ נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה לְפָנָיו,

שְׁבָחִים הַרְבֵּה הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו,/ וְכֹה אָמַר: 'אַי, מֶלֶךְ בֶּן מַזָּל!

בְּךָ יָשִׂישׂ רָקִיעַ בַּמָּרוֹם / וְהָעוֹלָם יִחְיֶה בְּצִדְקָתְךָ.'

הִגִּישׁ לו אֶת מִכְתַּב הַפַּהְלַוָן,/ וּמֶלֶךְ הָעוֹלָם קְרָאוֹ עַד תֹּם,

וְהִתְפַּעֵל מִזֶּה הַקְּרָב הָעַז,/ אֲשֶׁר עָלָיו סִפֵּר מַצְבִּיא הֶחָיִל. [910]

סָקַר אֶת הַשְּׁבוּיִים וְהַפְּצוּעִים,/ בָּחַן אֶת הַגְּמַלִּים וְהַפִּילִים,

וּמוֹשְׁכוֹתָיו הִפְנָה לְצַד הַדֶּרֶךְ./ מֵעַל רֹאשׁוֹ הַגֵּא הֵסִיר כִּתְרוֹ,

צָנַח מֵאֻכָּפוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם / לִפְנֵי יַזְדָּן וְשָׂח: 'שַׁלִּיט טָהוֹר,

בֶּן־הָעַוְלָה הִכְבִּיד עָלַי יָדוֹ,/ אוֹתִי יִתֵּם וְהֶעֱצִיב מְאֹד.

אַתָּה מִכְּאֵב וָצַעַר גְּאַלְתַּנִי,/ וְזִכִּיתַנִי בְּכִסֵּא וּבְכֶתֶר. [915]

הָאָרֶץ וְהַזְּמַן הֵם עֲבָדַי,/ וְהָעוֹלָם מָלֵא בְּאוֹצְרוֹתַי.

אֲנִי מוֹדֶה לְךָ, לֹא לַצָּבָא,/ רַק זֹאת בִּקַּשְׁתִּי: שְׁמרֹ לִי אֶת רֻסְתַּם!'

כְּכַלּוֹתוֹ, חָזַר לַאֲנָשָׁיו,/ עָבַר עַל הַפִּילִים וְהַשְּׁבוּיִים,

אוֹתָם צִוָּה לִשְׁלֹחַ בִּכְבָלִים / אֶל כָּל שְׁאָר הַמִּסְכֵּנִים בַּכֶּלֶא;

וְהַשָּׁלָל הָרַב, כָּל הַכְּבֻדָּה,/ לִמְסֹר לְגִזְבְּרֵי הַמַּמְלָכָה. [920]

אַרְמוֹן יָפֶה פִּנּוּ בְּמִצְוָתוֹ,/ אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן בּוֹ הַכָקָן מִסִּין.

לַמַּעֲנֶה הִקְדִּישׁ הוּא יוֹם תָּמִים,/ נָטַע אִילָן בְּגַן הַתִּפְאָרָה.

פָּתַח בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא, אֲשֶׁר / הִנְחִיל לוֹ אֶת הַנִּצָּחוֹן בַּקְּרָב:

'אֲדוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְגַלְגַּל שָׁמַיִם./ מִמֶּנּוּ מִלְחָמָה וּבְרִית שָׁלוֹם.

תָּלָה אֶת הַשָּׁמַיִם כִּירִיעָה,/ וְהָעוֹלָם פֵּאֵר בְּאוֹר וּבְחשֶׁךְ. [925]

לְאִישׁ פְּלוֹנִי הוֹעִיד מַזָּל שָׁחוֹר,/ לְאַלְמוֹנִי – כִּסֵּא מַלְכוּת הָדוּר,

שִׂמְחָה וָצַעַר – מִיַּזְדָּן קָדוֹשׁ,/ מִמֶּנּוּ הַגְּבוּרָה וְהַיִּרְאָה.'

אַחֲרֵי־כֵן הוֹסִיף: 'אַי, פַּהְלַוָן,/ הֱיֵה טָהוֹר בַּנֶּפֶשׁ וּבַגּוּף.

אֲשֶׁר מָנִיתָ בַּמִּכְתָּב, הִגִּיעַ:/ שְׁבוּיִים,פִּילִים, כִּסְאוֹת מַלְכוּת, כְּתָרִים,

רִקְמוֹת מֶשִׁי מִסִּין, כִּסְאוֹת שֶׁנְהָב,/ סוּסֵי עֲרָב, צְמִידִים וְקוֹבָעִים, [930]

גְּמַלִּים בְּלֹא מִסְפָּר נוֹשְׂאֵי שָׁלָל,/ בִּגְדֵי שׁוֹעִים, שְׁטִיחִים וּמַרְבַדִּים,

צִיּוּד לַחֲגִיגוֹת וּלְמִשְׁתָּאוֹת./ מִי בְּפָנֶיךָ יִתְיַצֵּב בַּקְּרָב,

אִם בִּינָתוֹ לֹא הִסְתַּתְּרָה מִמֶּנּוּ,/ אוֹ מְתַעֵב אֶת הַחַיִּים אֵינֶנּוּ?

עַל הֶעָמָל אֲשֶׁר בֵּין הָאוֹיְבִים / נִשֵּׂאתָ בַּשָּׂדֶה יוֹמָם וָלַיְלָה.

הַיְדִיעוֹת הִגִּיעוּ בְּלִי חָשָׂךְ,/ אַךְ לֹא פָּתַחְתִּי פִּי בִּפְנֵי זָרִים, [935]

רַק יוֹם וָלַיְלָה אֶל יַזְדָּן קָדוֹשׁ,/ בְּלֵב שָׁבוּר פָּרַשְׂתִּי אֶת כַּפַּי.

הַשָּׁהּ, אֲשֶׁר רֻסְתַּם הוּא מַצְבִּיאוֹ,/ יַעֲמֹד בַּעֲלוּמָיו עַד בְּלִי יָרֵחַ.

אֵין לַשָּׁמַיִם עֶבֶד כְּמוֹתְךָ,/ אַהֲבָתָם תִּהְיֶה מְנָת חֶלְקֶךָ.'

תַּם הַמִּכְתָּב וְתַמּוּ הַשְּׁבָחִים./ כֻסְרַוּ הִטְבִּיעַ חוֹתָמוֹ עָלָיו,

הִזְמִין מֵהָאוֹצָר שִׂמְלַת כָּבוֹד,/ רִתְמוֹת סוּסִים וְאַבְנְטֵי פְּאֵר; [940]

עוּלֵי שָׁנִים מְתֻלְתָּלִים מֵאָה,/ מֵאָה סוּסִים רִתְמוֹתֵיהֶם זָהָב,

מֵאָה גְּמַלִּים עִם שֵׁשׁ מָשְׁזָר מִסִּין / וְעוֹד מֵאָה נוֹשְׂאִים שְׁטִיחֵי רִקְמָה;

שְׁתֵּי טַבָּעוֹת מְשֻׁבָּצוֹת כַּדְכֹּד,/ וְכֶתֶר מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים;

תִּלְבּשֶׁת מֶלֶךְ רְקוּמָה זָהָב,/ צָמִיד, עֲנָק, אַבְנֵט – אַף הֵם זָהָב.

גַּם מַתָּנוֹת לָאַלּוּפִים הֵכִינוּ,/ אוֹצָר שָׁלֵם רוֹקַן בְּצַו הַשָּׁהּ. [945]

לְפַרִיבֻּרְז הֵכִין אַלָּה וָחֶרֶב,/ כֶּתֶר זָהָב וְנַעֲלֵי זָהָב,

וְלַחֲזֹר צִוָּהוּ לְרֻסְתַּם,/ לָבוֹא אֶל הַמַּצְבִּיא עִם הַפְּקֻדָּה:

'מִמִּלְחָמָה בְּשָׁהּ תּוּרָן אַל תֶּרֶף!/ אַל מְנוּחָה, אַל סְעֻדָּה, אַל שְׁנָת.

שִׂים, אִם תּוּכַל, אֶת רֹאשׁ אַפְרָסִיָבּ / הַמְהֻלָּל בַּעֲנִיבַת הַחֶבֶל!'

בַּחֲזָרָה, כְּחֵפֶץ לֵב הַמֶּלֶךְ,/ יָצָא מִמֶּנּוּ פַרִיבֻּרְז לַדֶּרֶךְ. [950]

הידיעות על קרב הצבאות מגיעות אל אפראסיאבּ    🔗

שְׁמוּעוֹת הִגִּיעוּ אֶל אַפְרָסִיָבּ, לֵאמֹר:/ 'יָצְאָה שַׁלְהֶבֶת מִמֵּימֵי הַשַּׁהְד,

כָּמוּס, מַנְשׁוּר וְהַכָקָן מִסִּין / הֻכּוּ מַכָּה נִצַּחַת בְּתוּרָן.

צָבָא כָּבֵד בָּא מֵאִירָן לַקְּרָב,/ אֲשֶׁר הֵצֵר אֶת מְסִלַּת הַשַּׁחַק.

אַרְבָּעִים יוֹם נִטְּשָׁה הַמִּלְחָמָה,/ וְיוֹם דָּמָה לְלַיְלָה בְּעֵינוֹ,

כִּי הָאָבָק כִּסָּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ,/ מַזַּל תּוּרָן, הָעֵר תָּמִיד, נִרְדַּם, [955]

וּמִצְּבָאֵנוּ הַכָּבֵד מְאֹד / אַף לֹא פָּרָשׁ אֶחָד שָׂרַד לַקְּרָב.

אֶת הַפַּהְלַוָנִים הַנּוֹדָעִים / כֻּלָּם כָּבְלוּ בָּאֲזִקִּים כְּבֵדִים.

לְחֶרְפָּתָם הֻטְּלוּ עַל הַפִּילִים,/ וּמֻקָּפִים צָבָא עַד שְׁנֵי מִילִין

הֻסְּעוּ מִשָּׁם אֶל מֶרְחֲבֵי אִירָן,/ וּבֵין הָאַלּוּפִים גַּם הַכָקָן.

מֵרֹב הַחֲלָלִים בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב / אֵין מַעֲבָר פָּנוּי לְאִישׁ בַּדֶּרֶךְ. [960]

בֵּין כֹּה וָכֹה פִּירָן עִם לוֹחֲמָיו / הָיוּ עַתָּה בַּדֶּרֶךְ אֶל כֻתָּן.

אַךְ לֹא נִשְׁאַר אִישׁ סִין, כֻּשָׁן וְהֹדּוּ,/ שֶׁלֹּא קָרָא חֲקַק חֶרֶב רֻסְתַּם.

לְאֹרֶךְ שְׁנֵי מִילִין הַדָּם הִגִּיעַ,/ רֵיקָה הָאֲדָמָה מִגִּבּוֹרִים,

בְּעוֹד צְבָא אִירָנִים כָּבֵד קָרֵב,/ אֲשֶׁר רֻסְתַּם נוֹהֵג בּוֹ לְנָקָם.

אִם יִפְגְּשׁוּנוּ בַּשָּׂדֶה, הָהָר / יִהְיֶה מִישׁוֹר, וְהַמִּישׁוֹר לְהָר.' [965]

שָׁמַע אַפְרָסִיָבּ אֶת הַדְּבָרִים,/ וּכְאֵב נִמְלָא לִבּוֹ, רֹאשׁוֹ – אֵין נַחַת.

קָרָא אֶת מוּבַּדָיו וַחֲכָמָיו,/ וְהֶאֱרִיךְ בְּדִבּוּרוֹ לֵאמֹר:

'צָבָא שׁוֹחֵר קְרָבוֹת שָׂם מֵאִירָן / פָּנָיו אֶל עֵבֶר מְפַקְּדֵי צְבָאֵנוּ.

נִשְׁבֹּר נִשְׁבַּר צְבָאֵנוּ הַכָּבֵד,/ הַמְצֻיָּד וְרַב עַד בְּלִי מִסְפָּר.

מִצַּעַר עַל כָּמוּס וְהַכָקָן,/ תֹּאמַר, “שַׁחוֹתִי עַד עָפָר.” [970]

אִם כֹּה הַרְבֵּה נָפְלוּ וְנִפְצְעוּ,/ וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים כְּבוּלִים בַּאֲזִקִּים,

מַה נַּעֲשֶׂה וּמָה הָאֲרוּכָה?/ אֵיךְ רֹאשׁ נָקֵל לְנֹכַח הָאָסוֹן?

אִם תַּהַמְתַּן הוּא הַמַּצְבִּיא,/ הוּא לֹא יַשְׁאִיר כִּי אִם שָׁמִיר וָשַׁיִת.

כְּהוֹבִילִי צְבָאִי לְרַי, הָיָה / עוֹד נַעַר, וְדָמָה לְסוּף עָדִין,

אַךְ הוּא נִגַּשׁ, הֵרִים אוֹתִי לְמַעְלָה,/ וְכָל הַגִּבּוֹרִים הִשְׁתּוֹמְמוּ לוֹ. [975]

חֲגוֹרָתִי וְאַבְזֵמִי שָׁבַר,/ וּמִיָּדָיו נָפַלְתִּי לְרַגְלָיו.

עָצְמָה כָּזֹאת רָאִיתִי בְּעֵינַי,/ אַךְ גַּם שָׁמַעְתִּי עַל עֲלִילוֹתָיו,

מַה לְּבַדּוֹ בְּכֹבֶד אַלָּתוֹ / עוֹלֵל לְנִכְבְּדֵי מָזַנְדַּרָן.

וּמַה צָּרוֹת הֵמִיט הָאִישׁ הַזֶּה / עַל פָּרָשֵׁי תּוּרָן בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.'

הַנִּכְבָּדִים עָרְכוּ אֶת תְּשׁוּבָתָם./ מִמְּקוֹמָם הֵם קָמוּ וְאָמְרוּ: [980]

'אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם מִסִּין וּמִסַּקְלָבּ / אָמְנָם בִּקְּשׁוּ מָדוֹן וּמִלְחָמָה,

אֲבָל אִישׁ מִצְּבָאֵנוּ לֹא חָסֵר,/ וּמַמְלַכְתֵּנוּ נְקִיָּה מִדָּם.

מַה מְפַחֵד אַתָּה מִתַּהַמְתַּן?/ כֹּה תְּגָרֶה אֶת תַּאֲבוֹן שׂוֹנְאֵנוּ.

אָכֵן מֵרֶחֶם אֵם לָמוּת נוֹעַדְנוּ,/ חָגַרְנוּ אֶת מָתְנֵינוּ, לֹא הִתַּרְנוּ,

וְאִם רַגְלָיו תִּדְרֹכְנָה בְּאַרְצֵנוּ / עַל מַעֲשֵׂהוּ זֶה יִשָּׂא עָנְשׁוֹ. [985]

אִם לַנָּקָם נַחְגֹּר מָתְנֵינוּ יַחַד,/ לֹא יִוָּתֵר אִישׁ מֵהָאִירָנִים.'

אַפְרָסִיָבּ שָׁמַע אֶת הַתְּשׁוּבָה,/ מִלּוֹחֲמָיו הֶעְדִּיף אַנְשֵׁי לָשׁוֹן,

קָרָא אֵלָיו אֶת נוֹעֲזֵי חֵילוֹ,/ וּבְהִנָּזְרוֹ מִיַּיִן וּמִשְּׁנָת,

פָּתַח אֶת אוֹצָרוֹ, שִׁלֵּם שָׂכָר,/ חִזֵּק אֶת הַנְּשָׁמָה בְּדַם הַלֵּב.⁷⁵

הַלּוֹחֲמִים כִּסּוּ פְּנֵי אֲדָמָה,/ תֹּאמַר: ‘יָרְדוּ שְׁחָקִים לַנְּקָמָה’. [990]

קרב רוּסתם עם כּאפוּר אוכל האדם    🔗

בְּעוֹד נִכְלֵי הַשָּׁהּ מִתְגַּלְגְּלִים / בָּא פַרִיבֻּרְז אֶל הַגִּבּוֹר רֻסְתַּם

בְּלֵב עַלִּיז וּלְבוּשׁ מַלְכוּת בַּיָּד,/ וּבְתוֹכוֹ צָרוּר גַּם כֶּתֶר גַּם עָגִיל,

וְגֵו הַפִּיל שָׂשׂ לְמַרְאֵה עֵינָיו./ הָאַלּוּפִים הִגִּיעוּ וְהִשְׁמִיעוּ

הַלֵּל וָשֶׁבַח לְגִבּוֹר־הַחַיִל:/ 'תִּתֵּן הָאָרֶץ לְרֻסְתַּם פִּרְיָהּ,

שַׁלִּיט עוֹלָם יִשְׂמַח וְיַעֲלֹז בּוֹ,/ יָנִיבוּ שְׂדוֹת אִירָן בּוֹ יְבוּלָם.' [995]

מִשָּׁם כָּל הַצָּבָא, רֻסְתַּם בָּרֹאשׁ,/ יָצְאוּ לְסֻגְֹד, וְשָׁם שָׁהוּ שְׁבוּעַיִם

בְּצֵיד הָעֲרוֹדִים וּבְמִשְׁתָּאוֹת,/ וְכֹה עָבַר הַזְּמַן בַּנְּעִימִים.

כְּתֹם שְׁבוּעַיִם שׁוּב יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ./ אַחַר הַתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה

קָרְבוּ לְעִיר, וְשֵׁם הָעִיר בִּידָד;/ מִבְצָר הָיְתָה, נוֹשָׁב בַּאֲנָשִׁים⁷⁶

אֲשֶׁר כַּלְכָּלָתָם עַל בְּשַׂר אָדָם./ יְפֵי הַתֹּאַר לִשְׁחִיטָה נוֹעָדוּ, [1000]

כִּי לְשֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ הַטָּמֵא / הֻגַּשׁ בְּשַׂר יְלָדִים רַכִּים בִּלְבָד.

מִבְּשַׂר הָעֲבָדִים, אֲשֶׁר הָיוּ / יְפֵי מַרְאֶה וּבְקוֹמָתָם בְּלִי פְּגָם,

הוּכְנוּ מַעֲדַנֵּי מִטְבַּח הַמֶּלֶךְ,/ וְאֵלֶּה פַּת בַּגּוֹ הָיוּ יוֹם יוֹם.

רֻסְתַּם הִקְצָה אָז שְׁלשֶׁת אֲלָפִים / פָּרָשׁ עוֹטֵי שִׁרְיוֹן וַחֲמוּשִׁים,

וְלַמִּבְצָר שְׁלָחָם עִם גֻּסְתַּהַם / בַּרֹאשׁ, וּשְׁנַיִם אַלּוּפִים אִתּוֹ: [1005]

אֶחָד – בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו, שֵׁנִי – הַגִ’יר;/ שְׁנֵיהֶם אֵין כְּמוֹתָם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

וְשֵׁם הַשָּׁהּ בָּעִיר הַזֹּאת כָּפוּר,/ וְהוּא מָלַךְ בָּהּ בְּמִנְשָׁר כַּדָּת;

וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי בָּא צָבָא / עִם אִירָנִי שׁוֹחֵר נָקָם בָּרֹאשׁ,

לָבַשׁ כָּפוּר מְעִיל הַמִּלְחָמָה / וְכָל הָעִיר אִתּוֹ כַּנְּמֵרִים,

כִּי מְטִילֵי פְּלָצוּר וּפָרָשִׁים / מְצֻיָּנִים הָיוּ, סְלָעִים בַּקְּרָב. [1010]

כָּפוּר סוֹעֵר תָּקַף אֶת גֻּסְתַּהַם,/ וְהַצְּבָאוֹת הִתְעַרְבְּבוּ יַחְדָּו.

הָיָה הַמַּאֲבַק בְּכֹחַ בֵּין הַשְּׁנַיִם / דּוֹמֶה לְלַיִשׁ מִשְׂתָּעֵר עַל עֹפֶר.

מִגִּבּוֹרֵי אִירָן נָפְלוּ הַרְבֵּה,/ וְשׁוֹחֲרֵי הַקְּרָב פָּנוּ אָחוֹר.

כִּרְאוֹת גִּבּוֹר הַחַיִל גֻּסְתַּהַם / כִּי הָעוֹלָם לָכוּד בְּכַף הַדִּיו,

צִוָּה אֶת קַשָּׁתָיו לַמְטִיר חִצִּים / וּמַאֲרַב רוֹכְבִים לָשִׂים לַצַּר. [1015]

אָמַר כָּפוּר אֶל מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ:/ 'סַדָּן לֹא יִפָּגַע מֵרֹאשׁ הַחֵץ.

הִלָּחֲמוּ בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה,/ תִּפְשׂוּ רָאשֵׁי מְפַקְּדֵיהֶם בַּחֶבֶל.'

כֹּה נִלְחֲמוּ זְמַן מָה בְּכֹחַ רַב,/ עַד לֶהָבוֹת עָלוּ מֵהַנָּהָר.

הַרְבֵּה מִבְּנֵי אִירָן נָפְלוּ חָלָל,/ שְׁמֵי רַעַל סָבְבוּ מֵעֲלֵיהֶם.

אָץ גֻּסְתַּהַם וְאֶל בִּיזַ’ן קָרָא:/ 'נַעֵר אֶת מוֹשְׁכוֹתֶיךָ, וּלְרֻסְתַּם [1020]

אֱמֹר: “אֲנַחְנוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה,/ מַהֵר וּבוֹא עִם פָּרָשִׁים מָאתַיִם!”

נָשָׂא רַגְלָיו בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו כְּרוּחַ,/ וְעִם הַבַּקָּשָׁה בָּא לְרֻסְתַּם.

רֻסְתַּם הֵאִיץ בְּרַכְשׁ, וְעִם צְבָאוֹ / שָׁעַט בְּלִי לְהַבְדִּיל בֵּין גַּיְא לְגֶבַע.

הוּא בָּא לִשְׂדֵה־הַקְּרָב לִפְנֵי כָּפוּר / כְּאֶשֶׁד הַיּוֹרֵד מֵהַר אָפֵל,

וּבְקוֹל קָרָא לֵאמֹר: ‘רָשָׁע עָלוּב!/ עַתָּה יָבוֹא הַקֵּץ לִגְבוּרָתְךָ.’ [1025]

כָּפוּר תָּקַף בְּעֹז אֶת הָאִילָן / הַמַּלְכוּתִי, מֵנִיב הַפְּרִי הַטּוֹב,

וְאֶת חַרְבּוֹ, כְּאִלּוּ חֵץ הָיְתָה,/ הִנְחִית עַל רֹאשׁ מַכְנִיעַ הַשְּׁחָלִים.

אוּלָם רֻסְתַּם הוֹשִׁיט אֶת מָגִנּוֹ, / וְזֶה עָמַד בִּפְנֵי אִבְחַת הַחֶרֶב.

עַתָּה הִשְׁלִיךְ עַל תַּהַמְתַּן פְּלָצוּר,/ אַךְ זֶה חָמַק מֵעֲנִיבַת הַחֶבֶל.

רֻסְתַּם הִשְׁמִיעַ אֶת קְרִיאַת הַקְּרָב;/ נִדְהָם נִצַּב כָּפוּר עַל מְקוֹמוֹ. [1030]

בֶּן זָל הִנְחִית עָלָיו אֶת אַלָּתוֹ / וּבָהּ שָׁבַר רֹאשׁוֹ וְצַוָּארוֹ.

נָפַל שָׁדוּד כָּפוּר גִּבּוֹר־הַחַיִל,/ מִנְּחִירָיו נִשְׁפַּךְ מֹחַ רֹאשׁוֹ.

רֻסְתַּם, בְּלִי חוּס עַל שׁוֹעַ וְעַל עֶבֶד,/ עָלָה וְהִשְׂתָּעֵר עַל הַמִּבְצָר.

הַנְּצוּרִים בִּצְּרוּ שַׁעֲרֵיהֶם,/ שָׁפְכוּ חִצִּים לִזְרֹעַ בֶּהָלָה,

וְצָעֲקוּ: 'אִישׁ זְרוֹעַ וְחָכְמָה!/ הֵן פִּיל אַדִּיר אַתָּה בְּעוֹר נָמֵר. [1035]

מַה שֵּׁם קֹרָא לְךָ כְּהִוָּלֶדְךָ?/ “מַשְׁלִיךְ פְּלָצוּר” אוֹ “שַׁחַק מִשְׂתָּעֵר”?

חֲבָל עַל עֲמָלְךָ מוּל הַחוֹמָה./ יוֹדְעֵי דָּבָר קוֹרְאִים לָהּ “עִיר הַקְּרָב”.

תּוּר בֶּעָבָר, אַחַר עָזְבוֹ אִירָן,/ אָסַף מֻמְחִים מִכָּל הַמִּקְצוֹעוֹת,

וּבִידֵיהֶם הֵקִים מֵאֲבָנִים, /מֵעֵץ, מִסּוּף וּמִלְּבֵנִים מִבְצָר.

בְּיֶגַע רַב וּבִכְשָׁפִים בְּנָאוֹ,/ וְאוֹצְרוֹתָיו רוֹקֵן בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן. [1040]

הַרְבֵּה עָמָל הִשְׁקִיעוּ הַצָּרִים / לְהַעֲלוֹת אָבָק מֵחוֹמוֹתָיו,

אַךְ טֶרֶם אִישׁ גָּבַר עַל הַמִּבְצָר,/ כָּל יְגִיעָם הָרַב עָלָה בַּתֹּהוּ.

שָׁם נֶשֶׁק לְמַכְבִּיר, מָזוֹן בְּשֶׁפַע; / לַהַסְפָּקָה מַעֲבָרִים מִתַּחַת.

אִם תַּעֲמֹל שָׁנִים פֹּה בְּמָצוֹר,/ לִכְבּשׁ אֶת הַמִּבְצָר, תָּצוּר לַשָּׁוְא.

קַלְעֵי תּוֹתָח יִשְּׁרוּ מֵהַחוֹמָה / בְּכֶשֶׁף תּוּר וּבְהַשְׁבָּעוֹת כְּמָרִים.' [1045]

רֻסְתַּם צָלַל בְּמַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ,/ לֵב צְמֵא הַנְּקָמָה הָמָה כְּחֹרֶשׁ.

לֹא לִרְצוֹנוֹ הָיָה הַקְּרָב הַזֶּה./ צָבָא הֵבִיא מִכָּל הָעֲבָרִים,

מִצַּד אֶחָד גּוּדַרְז, וְטוּס מִצַּד שֵׁנִי / עִם הַפִּילִים, תֻּפָּיו וְהַקְּרָנוֹת.

מִצַּד שְׁלִישִׁי יוֹצְאֵי זָבֻּל הִגִּיעוּ,/ לוֹבְשִׁים שִׁרְיוֹן, נוֹשְׂאִים חַרְבוֹת כָּבֻּל.

רֻסְתַּם הַמְנֻסֶּה תָּפַשׂ קַשְׁתּוֹ,/ וּבַמִּבְצָר הַנְּצוּרִים נִדְהָמוּ. [1050]

אֲשֶׁר הֵרִים רֹאשׁוֹ מֵהַחוֹמָה,/ אוֹתוֹ רֻסְתַּם בְּחֵץ הִפִּיל חָלָל.

רֹאשׁ זֶה, הַחֵץ לָחַשׁ לוֹ סוֹד בָּאֹזֶן,/ אוּלָם הַשִּׂיחַ בַּחַיִּים עָלָה לוֹ.

רֻסְתַּם חָפַר מִתַּחַת לַחוֹמָה,/ לְהַשִּׁיל מָגִנֶּיהָ מֵעָלֶיהָ.

תַּחְתֶּיהָ שָׂמוּ סָמוֹכוֹת מֵעֵץ,/ אוֹתָן מָרְחוּ בְּשֶׁמֶן אֲדָמָה.

כְּתֹם הַחֲפִירָה הָאֲרֻכָּה / הִבְעִירוּ אֵשׁ בְּסָמוֹכוֹת הָעֵץ. [1055]

חוֹמַת הַמְּצוּדָה קָרְסָה תַּחְתֶּיהָ,/ וְהַצָּרִים זִנְּקוּ אֶל הָאָבָק.

רֻסְתַּם צִוָּה אֶת לוֹחֲמָיו: ‘הַתְקִיפוּ!/ קַשְׁתוֹתֵיכֶם וְחִצֵּיכֶם הַפְעִילוּ!’

הַנְּצוּרִים חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּקְּרָב / עַל גִּנְזֵיהֶם וּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם,

עַל שְׂדוֹתֵיהֶם וְעַל שְׁאֵרֵיהֶם./ לוּלֵא נוֹלְדוּ שָׁפַר חֶלְקָם יוֹתֵר.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָשׂוּ הָאִירָנִים / דַּרְכָּם בָּרֶגֶל בְּמָגֵן וּבְקֶשֶׁת, [1060]

בְּיַחַד עִם נוֹשְׂאֵי הַכִּידוֹנִים,/ וּלִפְנֵיהֶם בִּיזַ’ן וְגֻסְתַּהַם.

מִסַּעֲרַת הָאֵשׁ וְהַחִצִּים / הַנְּסִיגָה הָיְתָה בִּלְתִּי נִמְנַעַת,

וְכַאֲשֶׁר פָּרְצוּ מֵהַמִּבְצָר,/ בּוֹכִים בָּרְחוּ אֶל מֶרְחֲבֵי הָעֵמֶק.

הַשְּׁעָרִים סָגְרוּ אָז הַצָּרִים,/ לַהֶרֶג וְלַשֹּׁד שָׂמוּ פְּנֵיהֶם.

רַבִּים כָּרְעוּ לַטֶּבַח וְרַבִּים / הוּבְלוּ בַּשְּׁבִי מִשָּׁם, זָקֵן וָנַעַר. [1065]

הַרְבֵּה זָהָב וָכֶסֶף וּכְבֻדָּה,/ וְגַם סוּסִים, שְׁפָחוֹת וַעֲלָמִים

אָסְפוּ הָאִירָנִים בְּתוֹךְ הָעִיר,/ וְהוֹבִילוּם שָׁלָל לַמַּחֲנֶה.

בָּא תַּהַמְתַּן, רָחַץ פָּנִים וָגוּף,/ נָשָׂא תְּפִלָּה וָשֶׁבַח לַבּוֹרֵא,

אָמַר אֶל עַם אִירָן: 'מֵעִם הָאֵל / צְפוּנוֹת עוֹד לָנוּ הַפְתָּעוֹת גְּדוֹלוֹת.

הַלֵּל הַשְׁמִיעוּ עַל הַנִּצָּחוֹן,/ וּתְנוּ כָּבוֹד עַל הַטּוֹבוֹת גְּמָלָנוּ.' [1070]

הַנִּכְבָּדִים הִשְׁתַּחֲווּ אַפַּיִם / לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בּוֹרֵא הָאָרֶץ.

כְּכַלּוֹתָם הַשֶּׁבַח לְיַזְדָּן,/ הִשְׁמִיעוּ מַהֲלָל לְתַהַמְתָּן:

'אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אִישׁ כְּעֶרְכְּךָ / יִשְׂמַח בַּשֵּׁם אֲשֶׁר לְפִי עֶרְכּוֹ,

אוּלָם אַתָּה, גֵּו פִּיל, כַּפּוֹת אַרְיֵה,/ אִישׁ זֹהַר, מֵעוֹלָם קְרָב לֹא שָׂבַעְתָּ.'

אָמַר רֻסְתַּם: "הַכֹּחַ וְהַזֹּהַר / הֵם שַׁי כָּבוֹד מֵאֱלֹהֵי הַצֶּדֶק. [1075]

הֵן גַּם לָכֶם כֻּלְּכֶם חֵלֶק בָּזֶה,/ וְלֹא תַּטִּילוּ דֹּפִי בַּבּוֹרֵא.'

צִוָּה אֶת גִּיו עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים / נוֹשְׂאֵי מָגֵן מְשֻׁרְיָנִים לָקַחַת,

לָחוּשׁ לִגְבוּל כֻתָּן, וְשָׁם לִמְנֹעַ / מֵהַתֻּרְכִּים לְהֵעָרֵךְ שֵׁנִית.

כִּפְרֹעַ לַיְלָה תַּלְתַּלָּיו שְׁחוֹרִים / וְגַב הַסַּהַר שָׁח מִשַּׂרְעַפִּים,

יָצָא גִּיו עִם הַפָּרָשִׁים כַּצַּו,/ וְלֹא עָצַר שְׁלשָׁה יָמִים מִלֶּכֶת. [1080]

הַשֶּׁמֶשׁ שָׂם הַכֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ,/ וְעַל כִּסֵּא הַשֵּׁן יָשַׁב בְּאוֹר,

כְּבוֹא גִּיו גֵּא הָרֹאשׁ מִגְּבוּל תּוּרָן,/ מוֹבִיל שְׁבוּיִים מִלּוֹחֲמֵי הַצָּר,

הַרְבֵּה יָפוֹת כֶּאֱלִילוֹת טַרָז,/ סוּסֵי עֲרָב וְנֶשֶׁק לְמִינֵהוּ.

מָנָה מֵהַשָּׁלָל שָׁלַח לַשָּׁהּ,/ וְהַשְּׁאָר חִלֵּק לַלּוֹחֲמִים.

אַחַר־כֵּן קָמוּ טוּס, גּוּדַרְז וְגִיו,/ רֻהָּם, שִׁידוּשׁ הָעַז וְגֻסְתַּהַם, [1085]

וְגַם בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו בֵּין הַשְּׁאָר,/ וְשׁוּב פָּתְחוּ בְּשֶׁבַח הַגִּבּוֹר.

עָנָה וְשָׂח גּוּדַרְז: 'גִּבּוֹר דָּגוּל!/ צְמֵאָה הָאָרֶץ לְאַהֲבָתְךָ.

לְךָ יָאֶה, כִּי פִּינוּ לֹא יֶחְדַּל / שְׁבָחֶיךָ לְהַגִּיד יוֹמָם וָלַיְלָה.

רְאֵה חַיִּים בְּנֶפֶשׁ מְאִירָה,/ צְעִיר מַזָּל תָּמִיד, זָקֵן בַּשֵּׂכֶל.

אַתָּה רַם־יַחַשׂ, בֶּן־פֹּרָת טָהוֹר,/ וְאֵין עוֹד אֵם לָטֹהַר כְּאִמְּךָ, [1090]

אָב אַחַר אָב, וּבֵן אַחַר בֵּן,/ אַל נָא יִתַּם הַגֶּזַע הָאָצִיל.

הַכּוֹכָבִים נוֹטִים אֵלֶיךָ חֶסֶד,/ אַתָּה מַנְהִיג כָּל נְסִיכֵי הָאָרֶץ,

אֲדוֹן עוֹלָם יִהְיֶה מְנוּסָתְךָ,/ מָקוֹם וּזְמַן יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי טוּבְךָ.

מִי תָּר בָּאָרֶץ וְרָאָה עוֹלָם,/ רִיב וְנָקָם, שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה,

צָבָא דָּגוּל מִזֶּה עֵינָיו לֹא רָאוּ,/ גַּם לֹא שָׁמַע מִפִּי מוּבַּד זָקֵן [1095]

עַל מְלָכִים, פִּילִים, כִּסְאוֹת שֶׁנְהָב,/ עַל רַמָּכִים וְאוֹצָרוֹת כָּאֵלֶּה.

אוּלָם הַכּוֹכָבִים רָאוּ הַפַּעַם / אֵיכָה הוּבְסוּ עַל הַמִּישׁוֹר בְּכֹה.

נוֹעַצְנוּ וְנִמְלַכְנוּ בְּלִבֵּנוּ,/ וְלֹא תְּרוּפָה מָצָאנוּ לְחָלְיֵנוּ,

עַד כִּי מִלֹּעַ הַדְּרָקוֹן שִׁוַּעְנוּ,/ וְקַשְׁתְּךָ הֵבִיאָה לָנוּ פְּדוּת.

אַתָּה כֶּתֶר אִירָן וְגַם שָׂרֶיהָ,/ דָּגוּל אַתָּה וְאָנוּ עֲבָדֶיךָ. [1100]

יַזְדָּן יִגְמֹל לְךָ עַל מַעֲשֶׂיךָ;/ יִשְׁכֹּן הַצְּחוֹק בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתֶיךָ.

לִגְמֹל לְךָ טוֹבוֹת לֹא בְּכֹחֵנוּ, / אַךְ פִּינוּ מָלֵא שֶׁבַח וְתוֹדָה.'

רֻסְתַּם הִלֵּל אֶת הַשָּׂרִים וְשָׂח:/ 'יִרְבּוּ־נָא גִּבּוֹרִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

אַתֶּם, בְּנֵי הַחוֹרִין, כָּל מִשְׁעַנְתִּי,/ אוֹר לְבָבִי מֵעִיד עַל לְשׁוֹנִי.

פָּנַי רַעֲנַנִּים מִיפִי פְּנֵיכֶם,/ אַהֲבַתְכֶם זוֹרַעַת אוֹר עָלַי.' [1105]

וְעוֹד הוֹסִיף רֻסְתַּם: 'שְׁלשָׁה יָמִים / נֵשֵׁב שְׂמֵחִים פֹּה וְנָאִיר עוֹלָם,

וּבָרְבִיעִי נֵצֵא בַּחֶרֶב עַל / אַפְרָסִיָבּ, וְאֵשׁ נַצִּית בַּמַּיִם.'

לָזֹאת נֵאוֹתוּ כָּל בָּאֵי הָעִיר./ עַתָּה בָּא תּוֹר הַכּוֹס, הַנֵּבֶל וְהַשִּׁיר. 1026.V

אפראסיאבּ שומע על בוא רוּסתּם    🔗

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן, אַפְרָסִיָבּ,/ כִּי מְמַהֵר רֻסְתַּם לִשְׂדֵה־הַקְּרָב,

מִלְּאָה הַדְּאָגָה חַדְרֵי לִבּוֹ,/ וּלְבוּשׁ מִשְׁיוֹ עָלָיו הָפַךְ קוֹצִים. [1110]

אָמַר: 'לְהִלָּחֵם בּוֹ מִי מוּכָן?/ צְבָאֵנוּ רַב, אַךְ אֵין לוֹ שַׂר צָבָא.

מִי עֹז יַרְהִיב לָצֵאת לִקְרָב אִתּוֹ?/ מִי יַעֲמֹד בִּפְנֵי אִבְחַת חַרְבּוֹ?'

עָנוּ הַלּוֹחֲמִים וְכֹה אָמְרוּ:/ 'אַל תֵּרָתַע מֵהִתְרָאוֹת פָּנִים,

כִּי רַק אַתָּה תּוּכַל מֵהַשָּׂדֶה / לְהַעֲלוֹת גַּל דָּם אֶל הַיָּרֵחַ.

לָנוּ נֶשֶׁק וַאֲנָשִׁים לָרֹב,/ וְלָמָּה תַּדְאִיגְךָ קְרִיאַת הַקְּרָב? [1115]

מִקְּרָב עִם הַפָּרָשׁ אַל תֵּעָצֵב,/ הַבֵּט אֶל מְפַקְּדֵינוּ הָעַזִּים.

דַּע זֹאת: וְגַם אִם מִבַּרְזֶל הָאִישׁ,/ גִּבּוֹר, אַמִּיץ לֵבָב, הֵן בְּגַפּוֹ הוּא!

עַתָּה בְּדִבּוּרִים רֵיקִים דַּיֵּנוּ,/ בִּצְבָאֲךָ הָבֵא אֶת הַתְּרוּפָה.

רֹאשׁוֹ הַגֵּא הוֹרֵד אֶל הֶעָפָר,/ וְלֹא נִירָא אִירָן עוֹד וּמַלְכָּהּ.

אָז כַּי־כֻסְרַוּ, כִּסְאוֹ, וּשְׂדוֹת אִירָן / וּבַד עַל עֵץ לִפְרֹחַ לֹא יוֹסִיפוּ. [1120]

הַבִּיטָה בַּצָּבָא הַמְהֻלָּל, / בַּצְּעִירִים הַנִּדְגָּלִים בַּקְּרָב.

לְמַעַן אַדְמָתֵנוּ וּבָנֵינוּ,/ נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ וּקְרוֹבֵינוּ,

כֻּלָּנוּ יַחַד נְחָרֵף נַפְשֵׁנוּ,/ וְלֹא נִטּשׁ אַרְצֵנוּ לָאוֹיֵב.'

כִּשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם אַפְרָסִיָבּ,/ שָׁכַח אֶת הַדּוּ־קְרָב הָאַחֲרוֹן.

לְמַעַן הַמּוֹלֶדֶת וְנַפְשׁוֹ / עָלָה עַל לְבָבוֹ רַעְיוֹן חָדָשׁ, [1125]

וְכֹה הֵשִׁיב: 'כִּי בָּאנוּ בַּמֵּצָר,/ אַסִּיע שׁוּרוֹתֵינוּ לַשָּׂדֶה,

וְלֹא אַנִּיחַ כִּי כֻסְרַוּ יִשְׂמַח / בְּגוֹרָלוֹ וְעַל כִּסְאוֹ יַרְגִּיעַ.

אֶת רֹאשׁ רֻסְתַּם בְּמַאֲבָק אָרֹךְ / בְּיוֹם הַקְּרָב אַפִּיל אֶל הֶעָפָר;

לֹא עַל נֶכְדִּי אָחוּס אוֹ לוֹחֲמָיו,/ הָרִיב בֵּינֵינוּ אֲיַשֵּׁב בַּחֶרֶב.'

צִוָּה כְּרֶגַע לַעֲרֹךְ צְבָאוֹ / וּמֵחָדָשׁ לְהַסִּיעוֹ לַקְּרָב. [1130]

הָאֲצִילִים בֵּרְכוּהוּ וְקָרְאוּ / אֶת גִּבּוֹרֵי הַחַיִל לִנְקָמָה.

הָיָה בַּלּוֹחֲמִים גִּבּוֹר אֶחָד,/ זָרִיז לַחְמֹק מִפַּח וּשְׁמוֹ פַרְגָֹר.

הַשָּׁהּ עָקַב אַחַר מַעֲלָלָיו,/ וּבְכָל מָקוֹם הֵאִיר אֵלָיו פָּנִים.

אֶת אָהֳלוֹ פִּנָּה מֵהַזָּרִים / וְאֶל פַרְגָֹר אָמַר: 'לוֹחֵם דָּגוּל!

לֵךְ נָא מִיָּד אֶל בֵּין שׁוּרוֹת אִירָן,/ רַגֵּל אֶת תַּהַמְתַּן אוֹהֵב הַקְּרָב,⁷⁷ [1135]

עֲמֹד עַל פָּרָשָׁיו, כַּמָּה וְאֵיךְ הֵם,/ וּמִי מוֹרֵה דַּרְכָּם מִבְּנֵי הָאָרֶץ.

רְאֵה פִּילֵי הַקְּרָב וְלוֹחֲמָיו – / הַכֹּל בִּצְבָא אִירָן, מִטּוֹב עַד רַע.'

פַרְגָֹר יָצָא מֵעִם הַשָּׁהּ לַדֶּרֶךְ,/ וְשָׂם פָּנָיו לָתוּר אֶת הָאוֹיֵב.

אַךְ לֵב נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר לֹא שָׁקַט,/ אֶל הָאוֹרְחִים לֹא הִתְפַּנָּה עֲדַיִן.

שָׁלַח לִקְרֹא אֵלָיו אֶת בְּנוֹ שִׁידֶה,/ וְיַחַד סוֹד בַּחֲדָשׁוֹת הִמְתִּיקוּ. [1140]

אָמַר הַשָּׁהּ לִבְנוֹ: 'בְּנִי הֶחָכָם!/ מָתַי יִהְיֶה חֵילְךָ עָרוּךְ לִקְרָב?

דַּע, כִּי צָבָא זֶה הֶעָצוּם וָרָב,/ אֲשֶׁר עִם פָּרָשָׁיו נָכוֹן לַקְּרָב,

רֻסְתַּם לֵב־הָאֲרִי הוּא מַצְבִּיאוֹ,/ וְהוּא לְטִיט הוֹפֵךְ עָפָר בַּחֶרֶב.

הַגִּבּוֹרִים כְּמוֹ כָּמוּס, מַנְשׁוּר,/ גַּהָר, פַרְטוּס וְהַכָקָן מִסִּין,

וּכְמוֹ כֻּנְדֻּר וְשַׁנְגֻּל מֶלֶךְ הֹדּוּ,/ צָבָא הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד הַסִּנְד, [1145]

בִּקְרָב רֻסְתַּם מַכְנִיעַ הַשְּׁחָלִים / נָפְלוּ חָלָל אוֹ נִלְקְחוּ בַּשֶּׁבִי.

אַרְבָּעִים יוֹם אָרְכָה הַמִּלְחָמָה,/ קְרָבוֹת וַהֲפוּגוֹת לְסֵרוּגִים.

בַּסּוֹף רֻסְתַּם בַּעֲנִיבַת חַבְלוֹ / מִפִּילֵיהֶם גְּרָרָם וַאֲסָרָם.

הַפָּרָשִׁים מִכָּל הַמְּדִינוֹת / וְהַשָּׂרִים מִכָּל הָעֲבָרִים,

סוּסִים, כְּתָרִים, כְּלֵי זַיִן וּגְמַלִּים – / כֻּלָּם וְכֵס שֶׁנְהָב שָׁלַח אִירָנָה. [1150]

עַתָּה שֵׁנִית פָּלַשׁ לִמְדִינָתֵנוּ / עִם כָּל גְּאֵי הָרֹאשׁ, אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

פֹּה לֹא אַשְׁאִיר כִּסְאִי וְאוֹצָרִי,/ כִּי מַזָּלִי אֵיתָן אֵינֶנּוּ פֹּה.

הָאוֹצָרוֹת, כְּתָרַי וְאַבְנֵטַי / וַעֲנָקֵי הַפָּז וּמָגִנַּי,

אֶשְׁלַח אֶל עֵבֶר הַנָּהָר אַלְמָס./ לֹא עֵת מַרְגּוֹעַ וּנְגִינָה הַיּוֹם.

אֲנִי יָרֵא מִכַּף יַד תַּהַמְתַּן,/ כִּי הוּא בְּלֹעַ הַתַּנִּין בָּטוּחַ. [1155]

בְּעֵת הַקְּרָב אֵינֶנּוּ בֶּן אָדָם,/ מֵגִיב אֵינֶנּוּ עַל מַכָּה וּכְאֵב.

אֵינֶנּוּ חַת מֵחֵץ, כִּידוֹן וָחֶרֶב,/ גַּם לוּ יָרַד מְטַר אַלּוֹת מֵעַל.

תֹּאמַר: “מִפְּלִיז הָאִישׁ אוֹ מִבַּרְזֶל,/ יְלוּד־אִשָּׁה אֵינֶנּוּ, אַהְרִימַן הוּא.”

נִשְׁקוֹ עָלָיו כָּבֵד כָּל כָּךְ, עַד כִּי / הָאֲדָמָה לֵאָה מִמַּשָּׂאוֹ.

שִׁרְיוֹן, צִנָּה, קַסְדָּה וְעוֹר נָמֵר לוֹ,/ וְהוּא מֵרִיעַ כְּעָנָן רוֹעֵם. [1160]

לֹא יַעֲמֹד בִּפְנֵי חֶפְצוֹ פִּיל עַז,/ לֹא אֳנִיָּה בַּיָּם בִּפְנֵי נִשְׁקוֹ.

הָהָר תַּחְתָּיו מָהִיר וְקַל כְּרוּחַ,/ עַד כִּי תֹּאמַר: “שָׁמַיִם הוֹלִידוּהוּ!”

זָרִיז כְּאַיָּלָה, נוֹרָא כְּשַׁחַל,/ תּוֹקֵף בְּעֹז בָּהָר וּבַנָּהָר.

לֹא אֲהַסֵּס לֵאמֹר: “אִם יִדָּרֵשׁ,/ גַּם יַעֲבֹר בַּיָּם כָּאֳנִיָּה.”

לִי עִם רוֹכְבוֹ הָיוּ קְרָבוֹת הַרְבֵּה,/ אַךְ צִנָּתוֹ מֵעוֹר הַבַּרְדְּלָס {1165]

וְכָל כְּלִי זַיִן לֹא פָּעַל עָלָיו,/ אַף כִּי נִסִּיתִי בְּגַרְזֶן וּבְקֶשֶׁת.

עַתָּה אֵצֵא לְנִסָּיוֹן נוֹסָף,/ לְהִוָּכַח מָה הַגּוֹרָל מִנָּה לִי.

יַזְדָּן אִם יוֹשִׁיעֵנִי וְיָסֵב / גַּלְגַּל שָׁמַיִם כַּאֲשֶׁר קִוִּיתִי,

אַשְׁמִיד אִירָן וְאֶת מַלְכָּהּ גַּם יַחַד,/ וְקֵץ אָשִׂים לַמִּלְחָמָה בֵּינֵינוּ.

אַךְ אִם רֻסְתַּם יִגְבַּר עָלַי הַפַּעַם,/ מִשְׁגֶה הוּא פֹּה לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד. [1170]

אֵלֵךְ וְאֶחֱצֶה מֵימֵי יַם־סִין,/ וְלוֹ אַשְׁאִיר אֶת חֶבֶל אֶרֶץ זֶה.'

אָמַר שִׁידֶה: 'אַי, מֶלֶךְ רַב תְּבוּנָה! / רְאֵה חַיִּים כָּל עוֹד כִּסֵּא וָכֶתֶר.

לְךָ קוֹמָה וְזֹהַר וְחָכְמָה,/ לְךָ לֵב, יַחַשׂ, אֹמֶץ וּמַזָּל.

אַךְ לְמוֹתָר לְךָ עֲצַת מוֹרִים,/ אוּלָם שִׂים לֵב לְתַהְפּוּכוֹת הַזְּמַן:

שָׂרֵי צָבָא כְּמוֹ פִּירָן, הוּמָן / וּפַרְשִׁידְוַרְד, כֻּלְבָּד וְנַסְתִּיהַן [1175]

זֵינָם מָעוּךְ, לִבּוֹתֵיהֶם שְׁבוּרִים./ לֵאמֹר תּוּכַל: “קָדַר יוֹמָם מִצַּעַר!”

בְּסַעַר זֶה אַל סְפִינָתְךָ תָּשִׁיט,/ הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי צָבָא כָּבֵד בָּא?

אַתָּה הַמְהֻלָּל, הַמְנֻסֶּה / וְרַב הָעֲלִילָה בַּמְּלָכִים.

בְּרֹאשׁ וּבְנֶפֶשׁ שָׁהּ תּוּרָן נִשְׁבַּעְתִּי,/ בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּיָּרֵחַ וּבַכֶּתֶר,

כִּי קְרַב כָּמוּס וְהַכָקָן מִסִּין / מִלֵּא לִבִּי כְּאֵב, רֹאשִׁי – נָקָם. [1180]

אֲבָל עַתָּה לְגַנְג נָבִיא צְבָאֵנוּ,/ וְלֹא נוֹצִיא אוֹתוֹ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב.

תְּחִלָּה נַזְעִיק מִסִּין וּמִמָּצִ’ין / צְבָא מִלּוּאִים, אַחַר נַתְקִיף אוֹיְבֵנוּ.'

כְּתֹם הַשִּׂיחַ סָר אֶל יְצוּעוֹ,/ הַלֵּב מָלֵא נָקָם, הָרֹאשׁ קְצַר רוּחַ.

עֵינָיו הָעֲצוּבוֹת פָּקַח הַלַּיְלָה,/ גַּבּוֹ כָּפַף יָרֵחַ בִּדְאָגָה,

וְהָעוֹלָם הִקְדִּיר כְּמֻשְׁק שָׁחוֹר,/ כְּשׁוּב פַרְגָֹר מִתּוּר אֶת צְבָא אִירָן. [1185]

הִגִּיעַ אֶל אַפְרָסִיָבּ בַּחשֶׁךְ / בְּעוֹד זֶה נָח עַל יְצוּעוֹ, וְשָׂח:

'מֵחֲצֵרְךָ הַמְפֹאָר יָצָאתִי,/ וּבָאתִי עַד רֻסְתַּם אוֹסֵר הַדִּיו.

רָאִיתִי אֶת הָאֹהֶל הַיָּרֹק,/ וּפָרָשִׁים בּוֹ – זְאֵבֵי אֵימָה.

תָּקוּעַ דֶּגֶל וְעָלָיו דְּרָקוֹן,/ תֹּאמַר: “עוֹד רֶגַע וְיִגְלשׁ לָאָרֶץ!”

בִּפְנִים הָאֹהֶל – אִישׁ אַדִּיר כְּפִיל,/ מָתְנָיו הַחֲגוּרִים – כְּשֶׁל נָמֵר, [1190]

וְסוּס נָקֹד, לָבָן־אָדֹם אִתּוֹ,/ תֹּאמַר עָלָיו: “מָנוֹחַ לֹא מָצָא!”

רִסְנוֹ תָּלוּי בִּתְפוּשׂ אֻכַּף הַסּוּס,/ וְהַפְּלָצוּר מֵעוֹר – בִּרְצוּעוֹתָיו.

שָׂרֵי רֻסְתַּם הֵם טוּס, גּוּדַרְז וְגִיו,/ עִמָּם גֻּרְגִּין, שִׁידוּשׁ וּפַרִיבֻּרְז,

וְסַיָּרוֹ הוּא גֻּרָזֶה. אֵלָיו / נִלְווּ בִּיזַ’ן וְגִיו וְגֻסְתַּהַם.'

דִּבְרֵי פַרְגָֹד הִדְאִיגוּ אֶת הַשָּׁהּ,/ פִּתְאֹם הִגִּיעַ אִישׁ וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה: [1195]

‘כְּמוֹ אָבָק בָּרוּחַ בָּא פִּירָן,/ וְלוֹחֲמִים אִתּוֹ וְגִבּוֹרִים בִּקְּרָב.’

כְּהוֹפִיעוֹ סִפֵּר לוֹ דְּבַר פַרְגָֹר,/ בַּסּוֹף שָׁאַל: ‘מִי יִלָּחֵם בַּזָּר?’

פִּירָן הִשְׁמִיעַ: "מַה טּוֹבָה תִּצְמַח / מִמִּלְחָמָה זֹאת חוּץ מִתְּהִלָּה?

לְמַעַן מוֹלַדְתֵּנוּ וִילָדֵינוּ / נֵלֵךְ בַּקְּרָב, וּלְמַעַן בְּנֵי בְּרִיתֵנוּ.'

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן תְּשׁוּבַת פִּירָן,/ הֵאִיץ בָּאֲנָשִׁים לַמִּלְחָמָה, [1200]

וּמִפִּירָן דָּרַשׁ עִם הַצָּבָא / לָצֵאת לִקְרַאת רֻסְתַּם שׁוֹחֵר הַקְּרָב.

הַגִּבּוֹרִים יָצְאוּ מֵעִם הַשָּׁהּ,/ וּבַמִּישׁוֹר הִרְחִיבוּ צַעֲדָם.

עָלוּ קְרִיאוֹת, הִרְעִימוּ הַתֻּפִּים,/ וּמֵאֲבַק פְּרָסוֹת תֵּבֵל הִשְׁחִירָה.

צָבָא כָּבֵד יָצָא, עַד כִּי תֹּאמַר:/ ‘כָּל הָעוֹלָם נֶעְלַם בַּאֲבָקוֹ!’

קוֹלָם הִגְבִּירוּ הַמַּכִּים בַּתֹּף,/ כִּפְסֹעַ הַפִּילִים שׁוּרָה בְּלִי סוֹף. [1205]

אפראסיאבּ כותב איגרת אל פּוּלאדוַונד    🔗

הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ, שׁוֹחֵר נָקָם,/ מִהֵר מֵאַרְמוֹנוֹ אֶל הַשָּׂדֶה.

אֶת פְּקֻדּוֹתָיו הִשְׁמִיעַ לְפִּירָן,/ וְסָר מִשָּׁם לְסֵתֶר אָהֳלוֹ.

מֵעַל פָּנָיו שִׁלַּח אֶת מְבַקְּרָיו,/ קָרָא לָבוֹא אֵלָיו סוֹפֵר מָהִיר;

אוֹתוֹ הוֹשִׁיב מוּלוֹ וְכֹה אָמַר:/ 'חוֹבָה לִשְׁמֹר עַל סוֹד הַשַּׁלִּיטִים.

מִכְתָּב אֶל פּוּלָדְוַנְד עֲרֹךְ יָפֶה,/ כַּבְלֵי הָרָז הָסֵר־נָא בְּפָנָיו. [1210]

רֵאשִׁית, בְּרָכָה לֶאֱלֹהֵי הַצֶּדֶק,/ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ כֹּחַ וְאָבְדָן,

בּוֹרֵא שַׁבְּתַאי וּמַהַלְכֵי שָׁמַיִם,/ אֲדוֹן כּוֹכַב הַשַּׁחַר וְהַשֶּׁמֶשׁ.

שֵׁנִית, לְפּוּלָדְוַנְד הַלֵּל וָשֶׁבַח,/ לַמְבֹרָךְ, אוֹסֵר הַחֲזָקִים.

סַפֵּר מַה לָּנוּ אִישׁ הַמִּלְחָמָה / הַמְהֻלָּל וְהַדָּגוּל עוֹלֵל,

וּמָה אוֹתָם אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה,/ כְּטוּס, גּוּדַרְז וּשְׁאָר הַגִּבּוֹרִים. [1215]

סַפֵּר לָאִישׁ אֶת כָּל קוֹרוֹת נֶכְדִּי,/ אֲדוֹן אִירָן וּמֶלֶךְ עֲמָמֶיהָ,⁷⁸

אֲשֶׁר כְּנֶפֶשׁ יְקָרָה גִּדַּלְתִּי,/ מֵרוּחַ זִלְעָפוֹת עָלָיו גּוֹנַנְתִּי.

אִם אֶת פְּנֵיהֶם יָאִירוּ הַשָּׁמַיִם,/ יַגִּיעַ פּוּלָדְוַנְד אֶל גְּבוּלוֹתֵינוּ,

כִּי צְבָא סַקְלָבּ וָסִין נָחַל תְּבוּסָה,/ וְלוֹחֲמָיו מִתְבּוֹסְסִים בְּדָם.

הַרְבֵּה שָׂדוֹת וִיבוּל הָפְכוּ שְׁמָמָה / בִּידֵי הָאִירָנִים הַגִּבּוֹרִים. [1220]

צְבָאָם הָרַב דּוֹמֶה לְהַר נוֹסֵעַ,/ וּמְפַקְּדֵיהֶם הַפַּהְלַוָן רֻסְתַּם,

גּוּדַרְז גִּבּוֹר הַחַיִל, גִּיו וְטוּס;/ בְּתֻפֵּיהֶם הִרְקִיעוּ עַד שָׁמַיִם.

אֱמֹר בִּשְׁמִי: "אִם עַל רֻסְתַּם תִּגְבַּר,/ צָבָא זָר לֹא יִדְרֹךְ עוֹד בִּגְבוּלֵנוּ.

סִבְלוֹת אַרְצֵנוּ מִיָּדוֹ בָּאוּנוּ,/ אַתָּה הָאִישׁ לָבוֹא וּלְגָאֳלֵנוּ,

אִם מִיָּדְךָ יַגִּיעַ מוֹעֲדוֹ,/ יָנוּחוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵרֹגֶז. [1225]

אֲנִי מִמַּמְלַכְתִּי הַמְשַׂגְשֶׂגֶת/ אֶקַּח אוֹצָר לִי לֹא יוֹתֵר מֵחֵצִי,

חֲצִי שֵׁנִי יִפֹּל בְּחֶלְקְךָ,/ כִּי יוֹם קְרָבְךָ וַעֲמָלְךָ הַיּוֹם."

חוֹתַם הַשָּׁהּ הָטְבַּע עַל הָאִגֶּרֶת./ וְכַעֲלוֹת הַסַּהַר בְּסַרְטָן,

חָגַר שִׁידֶה מָתְנָיו לִפְנֵי אָבִיו,/ וּבִדְאָגָה יָצָא לַמַּלְאֲכוּת.

מִפַּחַד הָאָסוֹן הַמְאַיֵּם / מִהֵר כְּאֵשׁ וּבָא אֶל פּוּלָדְוַנְד, [1230]

נָתַן כָּבוֹד לָאִישׁ וְהַמִּכְתָּב,/ וְכָל מַעַלְלֵי רֻסְתַּם סִפֵּר לוֹ.

פּוּלָדְוַנְד זֶה הָיָה מֶלֶךְ נוֹדָע,/ וּשְׁאִיפוֹתָיו הִרְקִיעוּ לַשְּׁחָקִים.

מְכוֹרָתוֹ בְּסִין הַהֲרָרִית,/ וְלֹא הָיָה בָּאָרֶץ אִישׁ יִשְׁוֶה לוֹ.

עִמּוֹ צָבָא כָּבֵד בְּלוֹחֲמִים,/ הַשָּׁהּ – תַּנִּין, וְלוֹחֲמָיו – כְּפִירִים.

עַתָּה כִּנֵּס מוֹשְׁלָיו וְכֹהֲנָיו,/ וְהִשְׁמִיעָם הַמַּעֲשֶׂה כְּמוֹ. [1235]

הִגִּיד לָהֶם אֶת תֹּכֶן הָאִגֶּרֶת,/ וּבִהְיוֹתוֹ צָעִיר, עַקְשָׁן, צְמֵא מַעַשׂ,

צִוָּה תֻּפָּיו הַחוּצָה לְהוֹצִיא / וְאֹהָלָיו הִנִּיחַ בַּמִּישׁוֹר.

אָסַף צָבָא וְגַם גִּיֵּס דִּיוִים,/ וּתְרוּעָתָם עָלְתָה עַד הֶעָבִים.

פּוּלָד בְּרֹאשׁ וְאַחֲרָיו הַדֶּגֶל,/ אִתּוֹ פְּלָצוּר בַּיָּד, מָגֵן וָתֶלִי,⁷⁹

יָרַד מֵהֶהָרִים, חָצָה הַמַּיִם,/ וְעִם צְבָאוֹ בָּא אֶל אַפְרָסִיָבּ. [1240]

תֻּפֵּי הַמֶּלֶךְ לִכְבוֹדוֹ הִרְעִימוּ,/ וְנִכְבַּדָּיו יָצְאוּ לְעֻמָּתוֹ.

הַמְנֻסֶּה חִבְּקָהוּ עַל חָזֵהוּ,/ אַחַר שׂוֹחַח רַבּוֹת עַל הֶעָבָר.

סִפֵּר אֵיךְ פֻּרְעָנוּת תּוּרָן נוֹלְדָה,/ וּמַהִי הַתְּרוּפָה לַמַּחֲלָה.

כְּצַעֲדָם אֶל עֵבֶר הָאַרְמוֹן,/ לְתַחְבּוּלוֹת, הִגִּיעוּ חֲדָשׁוֹת.

אַפְרָסִיָבּ בָּחַן אֶת הַדְּבָרִים,/ שָׁקַל אִם הַמְתָּנָה אוֹ חִפָּזוֹן, [1245]

סִפֵּר לַבָּא עַל רֶצַח סִיָוֻשׁ/ וְתוֹצְאוֹתָיו, הַקְּרָב וְהַדִּבָּה,

עַל הַכָקָן, מַנְשׁוּר וְעַל כָּמוּס./ מָנָה אֶת הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ,

וְשָׂח: 'סִבְלִי גָּדוֹל מֵאִישׁ אֶחָד,/ מֵהָעוֹטֶה מְעִיל עוֹר הַנָּמֵר.

מִכְּלֵי נִשְׁקִי נִבְצָר עוֹר מְעִילוֹ / וּמָגִנּוֹ, תּוֹצֶרֶת סִין, לַבְקִיעַ.

עָבַרְתָּ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, מִדְבָּר,/ עַתָּה הָבֵא תְּרוּפָה לְמַכָּתֵנוּ.' [1250]

פּוּלָד צָלַל אָז בְּמַחֲשָׁבוֹת / אֵיךְ לְהַתִּיר הַקֶּשֶׁר הַנֻּקְשֶׁה,

וּתְשׁוּבָתוֹ לַשָּׁהּ הָיְתָה לֵאמֹר:/ 'לִקְרָב גָּדוֹל כָּזֶה אַל נֵחָפֵז.

הֵן זֶה הָאִישׁ הֵשֵׁם מָזַנְדַּרָן / וְהִכְרִיעָהּ בְּכֹבֶד אַלָּתוֹ.

הוּא גַּם קָרַע אֶת צֵלַע דִּיו־סַפִּיד / וְאֶת כִּלְיוֹת פּוּלָד־גַֹנְדִּי וּבִּיד.

לִי אֵין דֵּי כֹּחַ לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ,/ וְלֹא אַצְלִיחַ לְהָפֵר זְמָמוֹ. [1255]

בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ עַבְדְּךָ אֶהְיֶה,/ וְהַחָכְמָה תָּמִיד תּוֹרֶךְּ דֶּרֶךְ.

אֲנִי מֵכִין לוֹ הַפְתָּעָה בַּקְּרָב,/ אַקִּיף אוֹתוֹ סָבִיב כְּמוֹ נָמֵר.

אַתָּה תָּרִיץ צְבָאֵנוּ עַל צְבָאוֹ,/ אוֹבֵד עֵצוֹת יִהְיֶה מֵהֲמוֹנֵנוּ.

בְּתַחְבּוּלָה אָבוֹא, וָלֹא – צָרָה,/ עָרְפּוֹ וּזְרוֹעוֹתָיו לֹא יִשָּׁבְרוּ.'

אַפְרָסִיָבּ שָׂמַח לִשְׁמֹעַ זֹאת,/ הֵבִיא תִּירוֹשׁ נוֹצֵץ, כִּנּוֹר וָנֵבֶל, [1260]

וְפּוּלָדְוַנְד, כַּעֲבָרוֹ הַיַּיִן,/ נָשָׂא קוֹל בְּרָמָה וְכֹה אָמַר:

'מְזוֹן גַ’מְשִׁיד, צַֹחָךּ וּפַרִידוּן,/ שְׁנָתָם וּמְנוּחָתָם אֲנִי טָרַפְתִּי.

מִפְּנֵי קוֹלִי הָרָם וּמִצְּבָאִי / הַגֵּא פָּחוֹד יִפְחַד גַּם הַבְּרַהְמַן,

אֲנִי אוֹתוֹ יוֹצֵא־זָבֻּל זוֹהֵר / בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב בַּחֶרֶב אֲמַגֵּר.'

פּוּלאדוַונד נלחם בגיו ובטוס    🔗

הֵנִיף הַשֶּׁמֶשׁ דֶּגֶל הָאוֹרָה,/ וּסְגוֹל מְשִׁי הַלֵּיל הָפַךְ שָׁנִי. [1265]

קוֹל תֹּף נִשְׁמַע מִפֶּתַח הַנָּסִיךְ,/ וּשְׁאוֹן צָבָא עָלַה לָעֲנָנִים.

לִפְנֵי חֵילוֹ רָכַב פּוּלָד רַב כֹּחַ,/ וּפְלָצוּרוֹ תָּלוּי עַל אֶזְרוֹעוֹ.

כְּהֵעָרֵךְ הַמַּחֲנוֹת, הִקְדִּיר / אֲוִיר עוֹלָם, הִשְׁחִירָה אֲדָמָה.

רֻסְתַּם עָטָה מְעִיל עוֹר הַנָּמֵר,/ יָשַׁב עַל רַכְשׁ, הַפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל,

וּבְלֵב רַגָּז תָּקַף אֲגַף ‘יָמִין’ / וְגִבּוֹרִים תֻּרְכִּים הִפִּיל הַרְבֵּה. [1270]

כִּרְאוֹת זֹאת פּוּלָדְוַנְד, מֵרְצוּעוֹתָיו / הִתִּיר אֶת הַפְּלָצוּר הַמְגוֹלָל,

וְנֶאֱבַק עִם טוּס כְּפִיל שִׁכּוֹר,/ פְּלָצוּר עַל זְרוֹעַ וְאַלָּה בַּכַּף.

אוֹתוֹ תָּפַשׂ בְּאַבְנֵטוֹ, הֵרִים / מֵהָאֻכָּף וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ.

כִּרְאוֹת גִּיו אֶת הַקְּרָב הַזֶּה עִם טוּס,/ כִּי רֹאשׁ טוּס בֶּן נַוּדַֹר צוֹנֵחַ מַטָּה,

זִנֵּק בַּסּוּס שַׁבְּדִיז מִמְּקוֹמוֹ,/ חֵרֵף נַפְשׁוֹ וְאֶת גּוּפוֹ לַקְּרָב,⁸⁰ [1275]

וְנֶאֱבַק בַּדִּיו כִּכְפִיר טוֹרֵף,/ בְּשִׁרְיוֹנוֹ וּבְאַלָּתוֹ רֹאשׁ פָּר.

אָז פּוּלָדְוַנְד הִשְׁלִיךְ אֶת פְּלָצוּרוֹ,/ וְרֹאשׁ גִּיו בָּא בַּעֲנִיבַת הַחֶבֶל.

רֻהָּם וְכֵן בִּיזַ’ן לְמֵרָחוֹק / רָאוּ כֹּחוֹ הָרַב וּזְרִיזוּתוֹ,

וּמִהֲרוּ שְׁנֵיהֶם אֶל פּוּלָדְוַנְד, / יָדָיו לִקְשֹׁר בַּעֲנִיבַת פְּלָצוּר.

שָׁלַח יָדוֹ פּוּלָד בְּשֵׂכֶל רַב,/ הֵאִיץ בַּסּוּס, קָרָא קְרִיאַת הַקְּרָב, [1280]

וְאֶת הַלּוֹחֲמִים הַנּוֹעָזִים, / הָאֲרָיוֹת הָאֵיתָנִים וְהַכְּבֵדִים,

הִפִּיל אֶל הֶעָפָר, דְּרָכָם בְּעֹז / קֳבָל הַפָּרָשִׁים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

הוּא הִתְקָרֵב לַדֶּגֶל, נֵס כָּוֶה,/ וַחֲצָאוֹ לִשְׁנַיִם בְּחַרְבּוֹ.

קוֹל צְעָקָה עָלָה מִצְּבָא אִירָן,/ כִּי לֹא נִשְׁאַר לוֹחֵם עוֹד בַּשָּׂדֶה.

גּוּדַרְז וּפַרִיבֻּרְז וְכָל הַיֶּתֶר,/ כִּרְאוֹתָם אֶת מַעֲשֵׂה הַדִּיו, [1285]

אֶל תַּהַמְתַּן הַשָּׂשׂ לַקְּרָב אָמְרוּ:/ 'פּוּלָד בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל לֹא הוֹתִיר

בְּאֻכָּפוֹ אִישׁ־שֵׁם אֶחָד נוֹדָע. / מִגִּבּוֹרֵינוּ אֵין פָּרָשׁ אֶחָד.

אֲשֶׁר לֹא הִפִּילוֹ אֶל הֶעָפָר / בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה אוֹ בַּפְּלָצוּר.

מִישׁוֹר הַקְּרָב הָיָה לִשְׂדֵה מִסְפֵּד,/ וְרַק רֻסְתַּם יוּכַל לְהַצִּילֵנוּ.'

קְרִיאוֹת עֶזְרָה וַאֲנָחוֹת עָלוּ / מֵהַ’מֶּרְכָּז‘, מִ’שְּׂמֹאל’ וּמִ’יָּמִין'. [1290]

בְְּלֵב גּוּדַרְז הַשָּׂב נֵעוֹר חֲשָׁשׁ,/ כִּי בְּנוֹ רֻהָּם וְאַף נֶכְדּוֹ בִּיזַ’ן

מַכְנִיעַ הַשְּׁחָלִים נָפְלוּ חָלָל./ הַשָּׂב קוֹנֵן בִּפְנֵי דַיַּן אֱמֶת:

'הַרְבֵּה בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים הָיוּ לִי,/ עַד כִּי נָשָׂאתִי רֹאשׁ מֵעַל הַשֶּׁמֶשׁ,

אַךְ לְפָנַי נִסְפּוּ בַּמִּלְחָמָה,/ כִּי כֹּה אָבוּ יוֹמִי וּמַזָּלִי.

כָּל צְעִירַי נָפְלוּ, בְּעוֹד אֲנִי / הַשָּׂב, מִקּוֹבַע וְאַבְנֵט בּוּשָׁה לִי. [1295]

לִבִּי לַעֲלָמַי הַצְּעִירִים!/ אֵיךְ מַזָּלִי הַטּוֹב קָדַר פִּתְאֹם?'

הֵסִיר אֶת קוֹבָעוֹ, הִתִּיר אַבְנֵט,/ פָּתַח בְּבֶכֶה וּבְמִסְפֵּד עַל מֵת.

רוּסתּם נלחם בּפּוּלאדוַונד    🔗

כִּשְׁמֹעַ זֹאת רֻסְתַּם עָגַם לִבּוֹ,/ גּוּפוֹ רָעַד כְּמוֹ עָנָף בָּעֵץ.

הוּא שָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר פּוּלָדְוַנְד,/ רָאָה כִּי הוּא עָצוּם כְּהַר גָּבוֹהַּ.

רִחֵם עַל אַרְבַּעַת הַגִּבּוֹרִים,/ אֲשֶׁר דָּמוּ כַּעֲיָרִים לְלַיִשׁ. [1300]

צָבָא אֶחָד רָאָה כֻּלּוֹ מֻכֶּה,/ וְהַשֵּׁנִי אֵיתָן, מַתְמִיד בַּקְּרָב.

אָמַר בַּלֵּב: 'יוֹמֵנוּ זֶה אָפֵל,/ רָאשֵׁי קְצִינֵי צְבָאֵנוּ סְחַרְחָרִים.

הַמִּלְחָמָה פָּנְתָה אֵלֵינוּ עֹרֶף,/ וּמַזָּלֵנוּ הֶחָרוּץ נִרְדַּם.'

לָחַץ בִּרְכַּיִם וְהֵאִיץ בְּרַכְשׁ,/ וּמִתְאַנֵּף פָּנָה לְהַתְקָפָה.

‘אַי, דִּיו שָׁפָל!’, קָרָא בַּחֲמָתוֹ,/ ‘שִׂים לֵב אֶל הַמִּפְנֶה אֲשֶׁר יָחוּל.’ [1305]

קוֹל תַּהַמְתַּן בָּא עַד הַלּוֹחֲמִים,/ כִּרְאוֹת אוֹתָם רֻסְתַּם פּוֹסְעִים בָּרֶגֶל,

קָרָא: 'בּוֹרֵא עוֹלָם וְכֹל־יָכוֹל!/ נִשְׂגָּב מֵהַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר!

טוֹב לוּ אָבְדוּ עֵינַי בַּמִּלְחָמָה / וְלֹא רָאִיתִי זֶה הַיּוֹם הַמַּר,

אֲשֶׁר עָלָיו מִסְפֵּד בָּא מֵאִירָן / בְּשֶׁל הוּמָן, פִּירָן וְזֶה הַדִּיו.

גִּיו וְרֻהָּם וְטוּס וְכֵן בִּיזַ’ן,/ הַשָּׂשׂ לִקְרַאת כְּפִירִים, הוֹלְכִים בָּרֶגֶל! [1310]

אֶת סוּסֵיהֶם הִפִּילוּ בְּחִצִּים,/ וְאֵין אֻכָּף נֶאֱבָקִים בַּצָּר.'

הוּא הִשְׂתָּעֵר עַל פּוּלָדְוַנְד הַדִּיו,/ וּפְלָצוּרוֹ הִשְׁלִיךְ לְמֵרָחוֹק.

פּוּלָד הַמְנֻסֶּה הִצִּיל רֹאשׁוֹ,/ אוּלָם נִבְהַל וְקָץ בַּמִּלְחָמָה.

וְכַאֲשֶׁר פְּלָצוּר רֻסְתַּם הֶחְטִיא / וְצַוָּארוֹ לֹא בָּא בָּעֲנִיבָה,

קָרָא דִּיו פּוּלָדְוַנְד: 'גִּבּוֹר בֶּן חַיִל,/ אַרְיֵה לִמּוּד קְרָבוֹת, גַּם מְהֻלָּל, [1315]

מֵנִיס פִּילִים עַזִּים וַעֲצוּמִים!/ מִיָּד תִּרְאֶה אֶת מִשְׁבְּרֵי הַנִּיל.

שִׂים לֵב עַתָּה לְאֵשׁ הַקְּרָב שֶׁלִּי,/ לִפְלָצוּרִי, מִרְצִי וּגְבוּרָתִי,

כִּי עוֹד מְעַט וְלֹא תִּמְצָא כָּל זֵכֶר / לְמַלְכְּךָ, שָׂרָיו וְנִכְבַּדָּיו,

וְלֹא לְאַרְצְךָ, רַק בַּחֲלוֹם,/ וּצְבָאֲךָ אַסְגִּיר לְשָׁהּ תּוּרָן.'

עָנָה רֻסְתַּם, וּלְפּוּלָדְוַנְד אָמַר:/ 'מַה שֶּׁקֶר עוֹד תִּבְדֶּה לְהַפְחִידֵנִי? [1320]

אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר פֹּה כִּמְפַתֵּחַ,/ פֶּן אֶת רֹאשׁוֹ הַגֵּא יִתֵּן לָרוּחַ.

גַּם אִם אַמִּיץ אַתָּה וְרַם־עֵינַיִם,/ לֹא סָם אַתָּה וְלֹא גַּרְשָׁסְפּ קְשֵׁה עֹרֶף.'

כִּשְׁמֹעַ פּוּלָדְוַנְד דִּבְרֵי רֻסְתַּם,/ זָכַר מָשָׁל עַתִּיק יוֹמִין לֵאמֹר:

'הַשָּׂשׂ לְמִלְחָמָה עַל לֹא אַשְׁמָה,/ יָשׁוּב פָּצוּעַ, עַל פָּנָיו כְּלִמָּה.

אִם אוֹיִבְךָ, אוֹ אוֹהַבְךָ הַטּוֹב / חָטָא לְךָ – צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף.' [1325]

אָמַר בַּלֵּב: ‘אָכֵן רֻסְתַּם הָאִישׁ,/ אֲשֶׁר כָּבַשׁ מָזַנְדַּרָן בַּלַּיְלָה.’

הוֹסִיף בְּקוֹל: 'גִּבּוֹר לִמּוּד קְרָבוֹת!/מָה עֲמִידָה זֹאת בְּלִי תַּכְלִית, לַשָּׁוְא?

הֵם סָבְבוּ וְהֶעֱלוּ אָבָק / כִּשְׁנֵי פִּילִים אוֹ אֲרָיוֹת בַּקְּרָב.

פִּילְתַּן הִנְחִית אַלָּה עַל רֹאשׁ פּוּלָד,/ וְכָל הָעָם שָׁמְעוּ אֶת הַמַּכָּה.⁸¹

חָשְׁכוּ עֵינֵי פּוּלָד, וְכַף יָדוֹ / חָדְלָה מִשְּׁלֹט עוֹד בְּמוֹשְׁכוֹת הַסּוּס. [1330]

בְּמַכְאוֹבָיו פָּנָה לְצַד יָמִין,/ וּבְקוֹל קָרָא: ‘יוֹם זֶה אָסוֹן הוּא לִי!’

רֻסְתַּם חָשַׁב כִּי מֹחַ הַגֻּלְגֹּלֶת / יֻגַּר הַחוּצָה דֶּרֶךְ שְׁתֵּי אָזְנָיו,

אַךְ פּוּלָדְוַנְד נִשְׁאַר בְּאֻכָּפוֹ,/ וְתַהַמְתַּן פָּנָה אֶל הַבּוֹרֵא:

'אַתָּה אֲשֶׁר נִשְׂגַּבְתָּ מִגּוֹרָל,/ אֲדוֹן עוֹלָם, הַזָּן וְהַיּוֹדֵעַ!

בַּקְּרָב הַזֶּה אִם אֵין אִתִּי הַצֶּדֶק,/ אֵין לְנַפְשִׁי מַרְגּוֹעַ בָּעוֹלָם הַבָּא. [1335]

אֲבָל אִם אֵין אַפְרָסִיָבּ צוֹדֵק,/ אַל יִגָּרְעוּ כֹּחִי וְכִשְׁרוֹנִי.

לֹא לְכָבוֹד הוּא לִי כִּי פּוּלָדְוַנְד / יִקְרָא דְּרוֹר לְנַפְשִׁי מֵאֲזִקֶּיהָ.

אִם מִיָּדוֹ אֶפֹּל אֲנִי, רֻסְתַּם,/ לֹא יִשָּׁאֵר לוֹחֵם בְּכָל אִירָן,

לֹא בַּעַל מְלָאכָה וְלֹא יוֹגֵב,/ לֹא אֲדָמָה, אָבָק, שָׂדֶה וָנִיר.'

עַתָּה פָּנָה אֶל פּוּלָדְוַנְד לֵאמֹר:/ 'אֵיךְ הַמַּכָּה אֲשֶׁר אַךְ זֶה לָקַחְתָּ? [1340]

יָדֶיךָ לֹא מוֹצְאוֹת אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת,/ רֵד מִסּוּסְךָ וְרַחֲמִים בַּקֵּשׁ.'

עָנָה לוֹ פּוּלָדְוַנְד וְכֹה אָמַר:/‘זוֹ אַלָּתְךָ, כְּלָל לֹא נֶחְבַּלְתִּי בָּהּ.’

אָמְרוּ אֲשֶׁר אָמְרוּ, וְזֶה אֶל זֶה / צְמֵאֵי נָקָם קָרְבוּ, שָׂשִׂים לַקְּרָב.

שָׁלַף אָמַּן הַחֶרֶב פּוּלָדְוַנְד / חַרְבּוֹ הָעֲשׂוּיָה כְּיַהֲלוֹם.

אַךְ אֶת עוֹר הַנָּמֵר הִיא לֹא הִבְקִיעָה,/ וּכְבַד הַדִּיו צָבָה מֵעֹדֶף דָּם. [1345]

חַסְרַת אוֹנִים הָיְתָה מַכַּת הַחֶרֶב,/ וַחֲמָתוֹ עָלְתָה עַל הַגּוֹרָל.

כִּתְפֵי רֻסְתַּם וְצַוָּארוֹ רָאָה,/ שֵׁנִית פָּנָה אֵלָיו וְכֹה אָמַר:

'זֶה עוֹר נָמֵר אָרוּר, מְעִיל הַקְּרָב,/ וְהַקּוֹבַע אֲפֵל הַצֶּבַע פְּשֹׁט,

וַאֲחֵרִים לְבַשׁ. כֵּן גַּם אֲנִי / אֶלְבַּשׁ חָדָשׁ וְאֶתְיַצֵּב לַקְּרָב.'

עָנָה רֻסְתַּם: 'דָּבָר זֶה לֹא יָקוּם,/ זֶה לֹא מִשְׁפַּט הַלּוֹחֲמִים מִכְּבָר. [1350]

לֹא אַחֲלִיף אֶת צִיּוּדִי לַשָּׁוְא,/ וְגַם אַתָּה, אֲשֶׁר לְךָ – יִהְיֶה.'

שׁוּב סָבְבוּ הַשְּׁנַיִם בַּמִּישׁוֹר,/ פּוּלָד הַקּוֹעַ וְהַפַּהְלַוָן.

פּוּלָד עוֹרֵר אֶת אַלָּתוֹ לָרִיק / עַל עוֹר הַבַּרְדְּלָס וְהַפְּלָדָה.

אָמַר אַמִּיץ הַלֵּב: 'הַהֵאָבְקוּת / אַךְ הִיא מִבְחַן אֱמֶת בֵּין אִישׁ וָאִישׁ.

אִם טוֹב עָלֶיךָ, הָבָה, כִּלְבָאִים,/ לְהֵאָבְקוּת נַחְגֹּר אֶת חֲלָצֵינוּ, [1355]

וְזֶה עִם זֶה כֹּחֵנוּ נְנַסֶּה,/ נִתְפֹּשׂ אֶחָד בַּחֲגוֹרַת רֵעֵהוּ,

לָדַעַת מַה הֵכִין פֹּה הַמַּזָּל,/ וּמִי נִכְלָם יָשׁוּב מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב.'

עָנָה לוֹ תַּהַמְתַּן: 'אַי, דִּיו נוֹכֵל!/ בִּפְנֵי מַכַּת גִּבּוֹר לֹא תַּעֲמֹד,

וְכַשּׁוּעָל בּוֹחֵר אַתָּה בְּשֶׁקֶר – / מָה רֶוַח אִם גַּם יִלָּכֵד רֹאשְׁךָ?

הֲבִקְסָמִים תִּפְעַל בַּהֵאָבְקוּת,/ כִּי תְּשַׁחְרֵר רֹאשְׁךָ מִתְּפִישָׂתִי?' [1360]

רֻסְתַּם וְפּוּלָדְוַנְד, שְׁנֵיהֶם הִסְכִּימוּ,/ וְנִדְבְּרוּ בְּהַבְטָחָה כְּבֵדָה,

כִּי לֹא תָּבוֹא בַּקְּרָב עֶזְרָה לְאִישׁ / מִשְּׁנֵי הַמִּתְאַבְּקִים הָאַמִּיצִים.

מִסּוּסֵיהֶם יָרְדוּ לָאֲדָמָה,/ לִשְׁאֹף קְצָת רוּחַ וְלָנוּחַ מָה.

רוּסתּם נאבק עם פּולאדוונד    🔗

לְהֵאָבְקוּת שָׂמוּ עַתָּה פְּנֵיהֶם / הַלּוֹחֲמִים הַשּׁוֹחֲרִים נָקָם.

שְׁנֵיהֶם הָיוּ תְּמִימֵי דֵּעִים הַפַּעַם,/ כִּי אִישׁ מֵהַצְּבָאוֹת לֹא יִתְעָרֵב. [1365]

בֵּין הַצְּבָאוֹת – מֶרְחַק חֲצִי פַּרְסָה,/ הַכּוֹכָבִים בִּלְבָד יִרְאוּ הַקְּרָב.

רֻסְתַּם וְפּוּלָדְוַנְד הִשְׂתָּעֲרוּ / כִּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת מְרֻגָּזִים.

אַחַר נָגְעָם קַלּוֹת יַד זֶה בָּזֶה,/ תָּפְשׂוּ שְׁנֵיהֶם אִישׁ בְּאֵזוֹר רֵעֵהוּ.

כִּרְאוֹת שִׁידֶה חֲזֵה רֻסְתַּם וָשֶׁכֶם,/ פָּלַט מִקֶּרֶב אֲנָחָה קָרָה,

וְאֶל אָבִיו אָמַר: 'אוֹתוֹ גִּבּוֹר,/ אֲשֶׁר “רֻסְתַּם אוֹסֵר הַדִּיו” כִּנִּיתָ, [1370]

יָבִיא גַּם זֹאת – הַפַּעַם בְּכֹחוֹ / אֶת רֹאשׁ הַדִּיו פּוּלָד אֶל הֶעָפָר,

וְלוֹחֲמֵינוּ בְּנוּסָם תִּרְאֶה./ אַל תִּלָּחֵם אֵפוֹא לַשָּׁוְא בַּשַּׁחַק.'

עָנָה אַפְרָסִיָבּ וְכֹה אָמַר: / 'מֹחִי מֵאֵלֶּה הַדְּבָרִים קְצַר רוּחַ.

לֵךְ אֲלֵיהֶם, הַשְׁגַּח וְהִוָּכַח, /מַה כֹּחַ פּוּלָדְוַנְד בַּהֵאָבְקוּת.

דַּבֵּר אֵלָיו תֻּרְכִּית וְהַדְרִיכֵהוּ,/ אוּלַי יַפִּיל אֶת גֵּו הַפִּיל בְּכָל זֹאת. [1375]

אָמַר לוֹ זֹאת: “אִם תַּפִּילוֹ תַּחְתֶּיךָ,/ בְּחַרְבְּךָ שַׁלֵּם לוֹ כִּגְמוּלוֹ.”'

אָמַר שִׁידֶה: 'לֹא זֹאת הַהַבְטָחָה / נָתַן הַשָּׁהּ לְנֶגֶד הַצְּבָאוֹת.

אִם פַּחֲזוּת תִּנְהַג וּבְרִית תָּפֵר,/ טוֹבָה מִקְּרַב הַשְּׁנַיִם לֹא תִּצְמַח.

אַל תַּעֲכִיר הַמַּיִם הַצְּלוּלִים,/ הַנִּרְגָּנִים בְּךָ יַטִּילוּ דֹּפִי.'

פָּתַח הַמֶּלֶךְ בִּקְלָלוֹת אֶת פִּיו,/ וְכָל חֲרוֹן אַפּוֹ שָׁפַךְ עַל בְּנוֹ. [1380]

אָמַר אֵלָיו: 'אִם פּוּלָדְוַנְד הַדִּיו / יִמְצָא מוֹתוֹ מִבֶּן־בְּלִיַּעַל זֶה,

לֹא יִוָּתֵר אִישׁ חַי בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב./ אָכֵן לָשׁוֹן לְךָ – כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!'

נִעֵר אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת וּבָא כִּכְפִיר / אֶל הַשָּׂדֶה בּוֹ נֶאֶבְקוּ הַשְּׁנַיִם.

עָקַב אַחַר הָאֲרָיוֹת הַלּוֹחֲמִים,/ הִקְשִׁיב לְקוֹל עַנּוֹת הַגִּבּוֹרִים.

אָמַר לְפּוּלָדְוַנְד: 'אַרְיֵה דָּגוּל!/ בַּהֵאָבְקוּת אִם תַּפִּילוֹ תַּחְתֶּיךָ, [1385]

בַּתְּקֵהוּ בִּכְבֵדוֹ בְּפִגְיוֹנְךָ,/ טָפֵל הַמֶּלֶל, הָעִקָּר הַמַּעַשׂ.'

שָׂם לֵב גִּיו אֶל אַפְרָסִיָבּ וְאֶל / דְּבָרָיו קִצְרֵי הָרוּחַ, הָעַזִּים,

הֵאִיץ בַּסּוּס וּבִדְהָרָה הִגִּיעַ,/ כִּי הָאוֹיֵב הֵפֵר הַהַבְטָחָה,

וְאֶל רֻסְתַּם קָרָא: "שׁוֹחֵר קְרָבוֹת!/ לַעֲבָדֶיךָ מַה צִּוִּיתָ – שִׂיחָה!

שִׂים לֵב לְמַעֲשֵׂי אַפְרָסִיָבּ,/ לְדִבּוּרוֹ הָרֵיק וּלְפַחֲזוֹ. [1390]

בָּא לְהָסִית בְּךָ אֶת אִישׁ רִיבְךָ,/ בַּהֵאָבְקוּת לִפְגֹּעַ בְּפִגְיוֹן!'

אָמַר רֻסְתַּם: 'לוֹחֵם וָתִיק אֲנִי,/ וּבִקְרָבוֹת נוֹהֵג בְּאֹרֶךְ רוּחַ.

מַדּוּעַ זֶה אַתָּה דּוֹאֵג כֹּה לִי?/ מַדּוּעַ לְבָבְךָ נִקְרָע לִשְׁנַיִם?

בְּרֶגַע זֶה רֹאשׁ וְצַוַּאר אוֹיְבִי / מֵהַשָּׁמַיִם לְעָפָר אוֹרִיד.

אַךְ אִם לִגְבֹּר עָלָיו דֵּי כֹּחַ אֵין לִי,/ מַדּוּעַ תְּדַכְּאוּ לִבִּי לַשָּׁוְא? [1395]

אִם כֹּה הַמְכַשֵּׁף חֲסַר הַדַּעַת / מֵפֵר עַתָּה אֶת בְּרִית הָאֱלֹהִים,

לַהֲפָרָה הַזֹּאת מַה נִּזְעַקְתֶּם?/ הָאִישׁ שׁוֹפֵךְ עָפָר עַל קָדְקֳדוֹ!'

מִיָּד שָׁלַח כַּפּוֹ וּכְמוֹ אַרְיֵה / תָּפַשׂ חֲזֵה וְעֹרֶף הַתַּנִּין.

אַף כִּי פּוּלָד נֵחַן בְּכֹחַ רַב,/ רֻסְתַּם עָקַר אוֹתוֹ כְּמוֹ עַרְמוֹן,

הֵרִים לְמַעְלָה, הִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ,/ וְאֶת בּוֹרְאוֹ בֵּרַךְ בְּהוֹדָיָה. [1400]

קְרִיאַת הַקְּרָב עָלְתָה מִצְּבָא אִירָן,/ יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ הַמְתוֹפְפִים;

שְׁאוֹן הַחֲצוֹצְרוֹת, הַמְּצִלּוֹת / וְהַפַּעֲמוֹנִים הִבְקִיעַ עָב.

עָלָה בְּמַחֲשֶׁבֶת תַּהַמְתַּן: /'פּוּלָד זֶה אֵין עוֹד בְּגוּפוֹ מְתֹם,

הָעֲצָמוֹת כֻּלָּן מְפֹרָקוֹת,/ וְהַפָּנִים כְּפֶרַח הַתּוּיָה.'

אֶל רַכְשׁ הָעַז נָשָׂא רֻסְתַּם רַגְלָיו,/ אֶת הַדְּרָקוֹן הִנִּיחַ בֶּעָפָר. [1405]

אוּלָם כְּהַשִּׂיגוֹ שׁוּרוֹת צְבָאוֹ,/ הִבִּיט פּוּלָד סָבִיב כְּהֶרֶף חֵץ

וּבִמְנוּסָה רָץ אֶל אַפְרָסִיָבּ,/ לִבּוֹ צְבֵה דָּם, פָּנָיו לַחוֹת מִדֶּמַע.

כָּל עַצְמוֹתָיו בַּגּוּף הָיוּ שְׁבוּרוֹת,/ אֲבָל מִהֵר מִפַּחַד תַּהַמְתַּן.

כְּהַגִּיעוֹ חֲסַר אוֹנִים, כָּרַע,/ וּמִתְעַלֵּף שָׁכַב עַל הֶעָפָר.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם כִּי בַּחַיִּים פּוּלָד,/ וְכִי צְבָאוֹ עַל פְּנֵי כָּל הַמִּישׁוֹר, [1410]

הָדְאַג לִבּוֹ וְאֶת צְבָאוֹ הִסִּיעַ./ מִיָּד קָרָא אֶת הַוָּתִיק גּוּדַרְז,

וְכֹה צִוָּה: ‘הַמְטִירוּ חִצֵּיכֶם/ עַד הָאֲוִיר יִדְמֶה לְעַב אָבִיב!’

בִּיזַ’ן מִצַּד אֶחָד, וְגִיו מִצַּד שֵׁנִי,/ בְּיַחַד עִם רֻהָּם וְעִם גֻּרְגִּין,

לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: ‘לֶהָבָה הֵפִיחוּ,/ וְיִשְׂרְפוּ אֶת הָעוֹלָם בַּחֶרֶב.’

אֶל לוֹחֲמָיו פָּנָה אָז פּוּלָדְוַנְד:/ 'בְּלֹא כִּסֵּא, אוֹצָר וָשֵׁם נִשְׁאַרְנוּ, [1415]

וְלָמָּה נְחָרֵף עוֹד נַפְשׁוֹתֵינוּ,/ וְנַחֲשֹׁב עַל מִלְחָמָה נוֹסֶפֶת?'

צְבָאוֹ הִסִּיעַ כָּל עוֹד נְשָׁמָה,/ וּמֵרֻסְתַּם בָּרַח בְּעוֹר שִׁנָּיו.

אפראסיאבּ בורח מרוּסתם    🔗

אָמַר לוֹ לְאַפְרָסִיָבּ פִּירָן:/ 'הָיוּ פְּנֵי הָעוֹלָם כְּמֵי הַיָּם.

לְךָ אָמַרְתִּי כְּבָר: “עִם הָאָרוּר / רֻסְתַּם לָשֶׁבֶת לֹא נוּכַל לָבֶטַח.”

בְּדַם הָעֶלֶם הֶחָבִיב עָלָיו / פָּצַעְתָּ לִבּוֹתֵינוּ בְּחִצֶּיךָ. [1420]

מַה לְךָ פֹּה, וְאִישׁ כְּבָר לֹא נִשְׁאַר,/ נָסוֹגוּ דִּיו־פּוּלָד וְהַצָּבָא.

יוֹתֵר מִמֵּאָה אֶלֶף פָּרָשִׁים / עוֹטֵי שִׁרְיוֹן מוֹנִים הָאִירָנִים,

אִתָּם רֻסְתַּם לוֹכֵד הָאֲרָיוֹת./ הָאָרֶץ – דָּם, וְהָאֲוִיר – חִצִּים.

מֵחוֹף הַיָּם, מֵהַמִּדְבָּר, מֵהַר / וּמִמִּישׁוֹר הִגִּיעוּ לוֹחֲמֵינוּ.

בְּאֵין עוֹד בְּנֵי אָדָם, דִּיוִים נִסִּינוּ – / גָּדוֹל הָיָה הַקְּרָב וְהַשָּׁאוֹן. [1425]

אוּלָם עִם בּוֹא רֻסְתַּם אֵין מַעֲמָד עוֹד,/ וַעֲצָתִי – לָסֶגֶת מִפָּנָיו.

הִסּוֹג אֶל עֵבֶר סִין וְהִמָּלֵט,/ כִּי הָאוֹצָר אַתָּה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

אֶת צְבָאֲךָ עַל שׁוּרוֹתָיו עֲזֹב,/ וְעִם קְרוֹבֶיךָ שִׂים פָּנִים לַיָּם.'

הֵבִין הַשָּׁהּ כִּי אֵין מוֹצָא אַחֵר,/ וְכִי יָדוֹ בַּקְּרָב תִּקְצַר, וְנָס.

דִּגְלוֹ נִשְׁאַר, אֲבָל הַשָּׁהּ עַצְמוֹ / נֶחְפַּז לִרְכֹּב אֶל סִין וְאֶל מָצִ’ין. [1430]

הַמַּחֲנוֹת קָרְבוּ לַמִּלְחָמָה,/ הָאֲדָמָה הִשְׁחִירָה כְּעָנָן.

רֻסְתַּם נָשָׂא קוֹלוֹ וְכֹה קָרָא: / 'אַל כִּידוֹנִים, חִצִּים וְאַל קְשָׁתוֹת!

הִלָּחֲמוּ בְּחֶרֶב וּבְאַלָּה,/ גַּלּוּ אֶת כִּשְׁרוֹנְכֶם כְּעֶרְכְּכֶם.

הֲיֵרָתַע נָמֵר מִמַּאֲמָץ,/ אִם טֶרֶף קַל יִרְאֶה בִּמְאוּרָתוֹ?'

הַלּוֹחֲמִים בָּהָר כִּידוֹנֵיהֶם / הִשְׁאִירוּ, וּמִשְׂתָּעֲרִים הֵרִיעוּ. [1435]

הָעֵמֶק וּמִישׁוֹר הַקְּרָב כֻּסּוּ / בַּהֲרוּגִים עַד אֵין לִמְצֹא עוֹד דֶּרֶךְ.

הַנִּצּוֹלִים הֶעְתִּירוּ רַחֲמִים,/ וְהַשְּׁאָר בָּרְחוּ בְּלֹא סְדָרִים,

כְּעֵדֶר מְפֻזָּר בְּאֵין רוֹעֶה,/ וְהַמִּישׁוֹר – גּוּפוֹת בְּלִי רֹאשׁ וָיָד.

קָרָא רֻסְתַּם לֵאמֹר: "הַקֵּץ לַהֶרֶג!/ הַתַּהְפּוּכוֹת הֵן חֵלֶק כָּל אָדָם,

וּפַעַם יְבוּלָן סַם מָוֶת, רַעַל,/ וּפַעַם אֲרוּכָה וְסַם חַיִּים. [1440]

פִּשְׁטוּ מֵעֲלֵיכֶם בִּגְדֵי הַקְּרָב;/ הַרְבּוּ בְּמַעֲשֵׂי צְדָקָה וָחֶסֶד.

אַל תִּקְשְׁרוּ לִבְּכֶם לִמְלוֹן אוֹרְחִים זֶה,/ אֲשֶׁר שִׂמְחָה בּוֹ פַּעַם, צַעַר פַּעַם.

יֵשׁ וְיַתְקִיף כְּאַהְרִימַן אוֹתָנוּ,/ וְיֵשׁ וְכַכַּלָּה הוּא – צֶבַע, רֵיחַ.

רְאוּ חַיִּים שְׁלֵוִים בְּלִי תַּאֲווֹת,/ כִּי הַבְּרָכָה טוֹבָה מֵהַקְּלָלָה.'

עַתָּה אָסַף אֶת הַשָּׁלָל הָרַב:/ זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים יָפִים. [1445]

הַכֹּל שָׁלַח לַשָּׁהּ כֻסְרַוּ: סוּסִים / וַעֲלָמִים, קְסָדוֹת וַחֲרָבוֹת.

מֵהֶם לָקַח גַּם חֵלֶק לְעַצְמוֹ,/ כְּמוֹ כְּתָרִים, עִנְבָּר וּמֻשְׁק נִיחוֹחַ.

אֶת יֶתֶר הַשָּׁלָל, אֲשֶׁר אָסַף / בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, חִלֵּק לַלּוֹחֲמִים.

בִּקֵּשׁ לִמְצֹא עִקְּבוֹת שַׁלִּיט תּוּרָן,/ חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ וּבְלֹא דֶּרֶךְ,

אַךְ לֹא מָצְאוּ מִמֶּנּוּ אוֹת חַיִּים / בָּאָרֶץ הַנּוֹשֶׁבֶת וּבַיָּם. [1450]

הָאִירָנִים יָצְאוּ לְהַחֲרִיב / בָּתֵּי מִשְׁתָּיו וְכָל אַרְמְנוֹתָיו.

רֻסְתַּם שָׂרַף כָּל עִיר מוֹשָׁב וּכְפָר,/ בְּלֶהָבוֹת כָּל הָעוֹלָם הוּאַר.

רוּסתּם חוזר אל חצר השאהּ    🔗

אֶת שְׁלַל תּוּרָן הִטְעִינוּ לַמַּסָּע:/ שִׁרְיוֹן יָקָר, כִּתְרֵי זָהָב, כִּסְאוֹת.

רֻסְתַּם חִפֵּשׂ וְעשֶׁר רַב גִּלָּה / כְּמַהֲרוֹ עִם מְלַוָּיו אִירָנָה.

גְּמַלִּים מָצָא, עֶדְרֵי סוּסִים לָרֹב,/ וְלֹא חָסְרָה שָׁם בֶּהֱמַת מֶרְכָּב. [1455]

עָלוּ שְׁאוֹן אָדָם, תְּרוּעַת קְרָנוֹת,/ צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים וְקוֹל תֻּפִּים.

אֶל גְּבוּל אִירָן פַּעֲמֵיהֶם הֵרִימוּ,/ צָבָא עָרוּךְ, שֶׁצֶּבַע לוֹ וָרֵיחַ.

כְּבוֹא הַיְדִיעָה עַל בּוֹא רֻסְתַּם,/ קָם רַעַשׁ בֶּחָצֵר וּבַקִּרְיָה.

הַצִּלְצוּלִים עָלוּ לָעֲנָנִים:/ ‘שַׂר הָאַלָּה וְהַשִּׁרְיוֹן הִגִּיעַ!’

שִׂמְחָה פָּשְׁטָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה / בְּלֵב קְטַנִּים כִּבְלֵב גְּדוֹלִים בָּעָם. [1460]

לְבַב הַשָּׁהּ דָּמָה לְגַן הָעֵדֶן,/ וּבְפִיו הַלֵּל לָאֵל הַכֹּל־יָכוֹל.

צִוָּה אַחַר־כֵּן לְהָבִיא פִּילוֹ,/ וּלְמַסָּעוֹ יָצָא מִמְּקוֹמוֹ.

הָאָרֶץ בָּהּ עָבַר קֻשְּׁטָה כַּדָּת,/ הוּבְאוּ יֵינוֹת, כְּלֵי זֶמֶר וְשָׁרִים,

צַוַּאר הַפִּיל טָבַל בְּמֻשְׁק נִיחוֹחַ, / בְּיַיִן, בְּעִנְבָּר וּבִזְעַפְרָן.

רֹאשׁ הַנֶּהָג בְּכֶתֶר מְשֻׁבָּץ,/ וַעֲגִילִים תְּלוּיִים בִּשְׁתֵּי אָזְנָיו. [1465]

שָׁפְכוּ אֲדַרְכּוֹנִים עִם זְעַפְרָן,/ וְעַל עִנְבָּר הִרְעִיפוּ מֻשְׁק נִיחוֹחַ.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת כֶּתֶר כַּי־כֻסְרַוּ,/ וְכִי עוֹלָם מָלֵא קְרִיאוֹת ‘הֵידָד!’

מֵאֻכָּפוֹ יָרַד וְשַׁח אַפַּיִם./ שָׁאַל הַמֶּלֶךְ לִתְלָאוֹת הַדֶּרֶךְ,

אַחַר חִבְּקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו בְּכֹחַ,/ וְהֶחֱזִיק בּוֹ זְמַן רַב עַל חָזֵהוּ.

הַרְבֵּה שְׁבָחִים הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי / מַצְבִּיא הָאַלּוּפִים הַמְהֻלָּל. [1470]

בַּסּוֹף צִוּוֹ לָשֶׁבֶת בָּאֻכָּף / וּבְכַף יָדוֹ אָחַז בְּכָל הַדֶּרֶךְ.

שָׁאַל הַשָּׁהּ: ‘מַדּוּעַ הִתְמַהְמַהְתָּ,/ וְאָנוּ פֹּה מֵאַהֲבָה נִכְמַרְנוּ?’

עָנָה רֻסְתַּם לַמֶּלֶךְ: ‘כָּל הָעֵת / הַרְחֵק מִמֶּךָּ נַחַת לֹא שָׂבַעְנוּ.’

מְשׂוֹחֲחִים קָרְבוּ אֶל הָאַרְמוֹן,/ אֶל הֶחָצֵר הַנּוֹדָעָה הִגִּיעוּ.

עָלָה הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַפָּז,/ וְעַל יָדוֹ רֻסְתַּם הַמְהֻלָּל, [1475]

עִם גִּבּוֹרָיו כְּטוּס, גִּיו, פַרִיבֻּרְז,/ גּוּדַרְז, פַרְהָד, גֻּרְגִּין, רֻהָּם עַז־נֶפֶשׁ.

הַשָּׁהּ שׂוֹחַח עַל הַמַּעֲרָכָה,/ עַל מַאֲמַץ צִבְאוֹת תּוּרָן בַּקְּרָב.

אָמַר גּוּדַרְז לַמֶּלֶךְ: 'שַׁהְרְיָר!/ סִפּוּר הַמִּלְחָמָה אָרֹךְ מְאֹד.

תְּחִלָּה הַב לָנוּ יַיִן וּמְנוּחָה,/ אַחַר נָשִׁיב עַל כָּּל שְׁאֵלוֹתֶיךָ.'

עָרְכוּ שֻׁלְחָן, צָחַק הַשָּׁהּ וְכֹה / אָמַר: “אָכֵן, מְזֵה רָעָב הִגַּעְתָּ.” [1480]

הֵבִיאוּ יַיִן, בָּאוּ זַמָּרִים,/ וְהַשִּׂיחָה נָסַבָּה עַל הַקְּרָב:

עַל שָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ וּפּוּלָדְוַנְד,/ עַל הַפְּלָצוּר וְעַל הַהֵאָבְקוּת

עַל הַכָקָן, כָּמוּס וְאַשְׁכַּבּוּס,/ עַל הַצָּבָא הָרַב, פִּילָיו, תֻּפָּיו.

אָמַר גּוּדַרְז לְכַּי־כֻסְרַוּ: 'אַי, שָׁהּ!/ אֵין אֵם תֵּלֵד פָּרָשׁ כְּמוֹ רֻסְתַּם;

לֹא דִּיו, דְּרָקוֹן אוֹ לַיִשׁ יִמָּלֵט / מִזְּרוֹעוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת בַּקְּרָב. [1485]

אֶלֶף בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁ הַשַּׁהְרְיָר,/ וְקֹדֶם כֹּל עַל רֹאשׁ הַפַּהְלַוָן!'

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,/ תֹּאמַר: ‘הֵרִים רֹאשׁוֹ עַד לְשַׁבְּתַאי!’

עָנָה וְכֹה אָמַר: 'אַי, פַּהְלַוָן,/ כּוֹבֵשׁ עוֹלָם נְבוֹן דָּבָר וָעֵר!

הָאִישׁ אֲשֶׁר מוֹרֵהוּ הַחָכְמָה / יִמְצָא דַּרְכּוֹ בְּתַהְפּוּכוֹת הַזְּמָן.

הָעַיִן הָרָעָה תִּרְחַק מִמֶּנּוּ,/ וְכָל יָמָיו חַג עוֹלָם יִהְיֶה.' [1490]

שִׁבְעָה יָמִים בִּלּוּ, מִזְרָק בַּכַּף; / שָׂמְחוּ בְּתַהַמְתַּן כִּסֵּא וָכֶתֶר.

לְקוֹל חָלִיל וָעוּד סִפְּרוּ בַּדְּבִיר / אֶת מַעֲשֵׂי נִפְלְאוֹתָיו בְּשִׁיר.

רוּסתּם חוזר לסיסתּאן    🔗

חֹדֶשׁ יָמִים בִּלָּה רֻסְתַּם בְּנֹעַם / בְּכֵס כֻסְרַוּ וְכוֹס בְּכַף יָדוֹ.

בַּסּוֹף פָּנָה לַמֶּלֶךְ וְאָמַר:/ 'אִישׁ מַעֲלָה וּמֶלֶךְ מְעֻטָּר!

אַתָּה חָכָם, מֵאִיר פָּנִים וְטוֹב,/ אֲבָל אֲנִי נִכְסָף לִרְאוֹת פְּנֵי זָל.' [1495]

הַשָּׁהּ פָּתַח אֶת דֶּלֶת הָאוֹצָר,/ מֵהַסְּחוֹרָה הַמְעֻלָּה הוֹצִיא

אַבְנֵי כַּדְכֹּד, כְּתָרִים וְטַבָּעוֹת,/ רִקְמַת מֶשִׁי, בְּגָדִים יְצוּא בַּרְבַּר,

שְׁפָחוֹת עוֹנְדוֹת כְּתָרִים וַעֲגִילִים,/ סוּסֵי רִכְבָּה וְטַעַן וּגְמַלִּים,

אַגְּנֵי זָהָב גְּדוּשִׁים אַלְוִי וּמֻשְׁק,/ שְׁנֵי סַנְדְּלֵי זָהָב וְזוּג אַלּוֹת

מְשֻׁבָּצוֹת יַהֲלוֹמֵי מַלְכוּת,/ הַתּוֹאֲמִים לְאִישׁ נוֹדָע בָּאָרֶץ – [1500]

כָּל זֶה שָׁלַח הַשָּׁהּ לְתַהַמְתַּן,/ וְגַם לִוָּהוּ שְׁתַּיִם תַּחֲנוֹת.

וְכַאֲשֶׁר עָיֵף כֻסְרַוּ מִדֶּרֶךְ,/ יָרַד רֻסְתַּם מֵרַכְשׁ, הִשְׁתַּחֲוָה,

נִפְרַד מֵעִם מַלְכּוֹ, עָזַב אִירָן,/ וְאֶל זָבֻּלִסְתָּן מִהֵר לָלֶכֶת.

כָּל הָעוֹלָם נִשְׁמַע לְכַּי־כֻסְרַוּ,/ הִשְׁלִים עִם רְצוֹנוֹ וּמוּסָרוֹ.

אֶת קְרַב כָּמוּס הֵבֵאתִי לְקִצּוֹ,/ סִפּוּר אָרֹךְ, כִּי לֹא הֶחְסַרְתִּי אוֹת. [1505]

אִלּוּ נָפְלָה מִלָּה מֵהַסִּפּוּר,/ הָיָה הָעֶצֶב מְיַסְּרֵנִי עָד.

עַל פּוּלָדְוַנְד שָׂמַח לִבִּי, כִּי לֹא / הוֹסִיף עַל אֲזִקֵּי פְּלָדָה זִקִּים.⁸²

עַתָּה לִקְרַב אַכְּוָן הַט אֹזֶן לִי,/ וְאֵיךְ נִלְחַם הַדִּיו בַּזָּבֻּלִי.

 

יג ד. קְרַב רֻסְתַּם עִם אַכְּוָאן־דִּיו    🔗

פתיחת ההגדה    🔗

תֵּן שֶׁבַח וְתוֹדָה, וְכַיָּאֶה,/ לְאֵל בּוֹרֵא הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל.

אֲבָל חֲשֹׁב, אִישׁ נֶפֶשׁ מְאִירָה, הַבְכֹחֲךָ לְהַלְלוֹ כְּמוֹ?

שִכְלֵנוּ הַקָּצָר חֲסַר־אוֹנִים,/ וְעַל כָּאֵלֶּה רַק לִבְכּוֹת אֶפְשָׁר.

אַי, פִילוֹסוֹף, מַרְבֶּה דְּבָרִים לָרִיק!/ הַדֶּרֶךְ הוֹרֵיתַנִי–לֹא אֵלֵךְ בָּהּ.

אַחְדוּת הָאֱלֹהִים יָפָה מִכֹּל;/ נֹאמַר אוֹ לֹא נֹאמַר, יַזְדָּן–אֶחָד. [5]

דָּבָר לֹא יַעֲבֹר לִפְנֵי עֵינֶיךָ/ וְהוּא מִקְרֶה בִּלְבַד שֶׁאֵין לוֹ שַׁחַר.

בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה הָרֵם רַגְלֶיךָ,/ וְלֹא, גְּבוּל לֹא תֵּדַע בְּנִמּוּקֶיךָ.

כְּהֶרֶף עַיִן תִּנָּתֵק מִגּוּף,/ אַף כִּי גָּדוֹל לְעַצְמְךָ נִדְמֵיתָ.

לֹא יֶאֶרְכוּ יָמֶיךָ עַל הָאָרֶץ,/ וּכְבָר מָעוֹן אַחֵר – מְנוּחָתְךָ.

תְּחִלָּה תֵּן דַּעְתְּךָ עַל הַבּוֹרֵא,/ עֲבֹד אוֹתוֹ, כִּי הוּא רֵאשִׁית חָכְמָה. [10]

וְהוּא מַחֲזִיק שָׁמַיִם עַל עָמְדָם,/ וְהוּא מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ אֶל הַטּוֹב.

פְּלָאִים הַרְבֵּה תִּמְצָא בְּעוֹלָמֵנוּ,/ וְאֵין כֹּחֵנוּ דַּי לַהֲבִינָם.

גַּם נַפְשְׁךָ וְגַם גּוּפְךָ פְּלָאִים;/ רֵאשִׁית דָּבָר, הַכֵּר אֶת עַצְמְךָ,

אַחַר כֵּן אֶת הַשַּׁחַק הַסּוֹבֵב,/ הַמִּשְׁנֶּה כָּל יוֹם מַרְאֵה פָּנָיו.

אוּלַי הַהַגָּדָה מִתּוֹלְדוֹתֵינוּ/ שֶׁלַּדִּהְקָן אֵינֶנָּה לְרוּחֶךָ; [15]

חָכָם הַמַּאֲזִין אֶל הַסִּפּוּר,/ נוֹטֶה אֶל הַחָכְמָה, לֹא מַאֲמִין.

אוּלָם כְּבָחֳנוֹ מַשְׁמָעוּתוֹ,/ יִשְׂמַח עָלָיו, לֹא יִמְצָא בּוֹ דֹּפִי.

עַתָּה הַסְכֵּת וּשְׁמַע הַהַגָּדָה,/ וְאִם גַּם לֹא גִּלִּיתָ כָּל הוֹדָהּ.

כוּסרַוּ מזמין את רוּסתּם להילחם בדִיו אכּוואן    🔗

הַמְסַפֵּר דָּלָה מִזִּכְרוֹנוֹ:/ בֹּקֶר אֶחָד בֵּין עֲרוּגוֹת וְרָדִים,

בְּגַן עָרוּךְ כְּמוֹ אָבִיב פּוֹרֵחַ,/ יָשְׁבוּ הָאַלּוּפִים עִם אֲדוֹנָם, [20]

אִישִׁים כְּטוּס, גּוּדַרְז וְגֻסְתַּהַם,/ כְּבֶן גַּרְשָׁסְפּ מִגֶּזַע גַ’ם, בַּרְזִין,

כְּמוֹ רֻהָּם הַמְנֻסֶּה וְגִיו,/ וּכְמוֹ גֻּרְגִּין וְהֶחָכָם כַרָּד,

וּמִגְּבִיעִים שָׁתוּ לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ/ שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב מִיַּיִן.

עָבְרָה שָׁעָה אַחַת מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם/ כְּבוֹא רוֹעֶה מֵהַשָּׂדֶה הַחַדֵרָה,

הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי כֻסְרַוּ אַפַּיִם,/ וְכֹה אָמַר לַמֶּלֶךְ בְּרוּךְ הַיַּחַשׂ: [25]

'אֶל עֵדֶר הַסּוּסִים הִגִּיעַ עַיִר/ דּוֹמֶה לְדִיו אֲשֶׁר פָּרַק כְּבָלָיו.

תֹּאמַר: “לֹא עַיִר הוּא, כִּי שַׁחַל פֶּרֶא,”/ וְהוּא עוֹרֵף אֶחָד־אֶחָד סוּסֵינוּ.

צִבְעוֹ כְּזֹהַר הַחַמָּה, תֹּאמַר:/ “בְּמֵי זָהָב נִרְחַץ, בִּידֵי רָקִיעַ.”

פַּס מֻשְׁק שָׁחוֹר, נוֹצֵץ, עוֹבֵר/ מִצַּוָּארוֹ וְעַד לִקְצֵה זְנָבוֹ.

“סוּס אַדְמוֹנִי אָצִיל!” תֹּאמַר עָלָיו/ לְפִי רַגְלָיו וּלְפִי הָאֲחוֹרַיִם.' [30]

כֻסְרַוּ יָדַע: הַהוּא אֵינֶנּוּ עַיִר,/ כִּי לֹא יִגְבַּר הָעַיִר עַל הַסּוּס.

דָּבָר נוֹסָף, כֻסְרַוּ הַמְנֻסֶּה/ שָׁמַע לִפְנֵי כֵן מֵהַמְרַגְּלִים,

כִּי שָׁם, לְיַד הָעַיִן, דִּיו אַכְּוָן/ מִלֵּא אֶת הָעוֹלָם תְּלוּנוֹת וָנֶהִי,

כִּי לָרוֹעֶה שָׁם עֲדָרִים בָּאָחוּ/ הַסּוֹבְבִים וְהָרוֹעִים חָפְשִׁים.

אֶל הָרוֹעֶה אָמַר: ‘הַהוּא לֹא עַיִר!/ אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת. כַּלֵּה וָלֵךְ!’ [35]

אֶל הַקְּצִינִים פָּנָה וְכֹה אָמַר:/ 'פַּהְלַוָנִים, אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה,

בֵּין גִּבּוֹרֵינוּ מִי אַרְיֵה טוֹרֵף,/ אֲשֶׁר יַחְגֹּר מָתְנָיו לַמַּעֲשֶׂה?'

כֻסְרַוּ סָקַר אֶת כָּל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם,/ וְלֹא מָצָא גִּבּוֹר בַּגִּבּוֹרִים,

זוּלַת רֻסְתַּם בֶּן זָל גִּבּוֹר הֶחָיִל,/ אֲשֶׁר הִתְאִים לַמְּשִׂימָה הַזֹּאת.

וּבְכֵן כָּתַב אִגֶּרֶת אַהֲבָה/ וָצֶדֶק, וּנְתָנָהּ בִּידֵי גֻּרְגִּין. [40]

לִפְנֵי צֵאתוֹ בֵּרְכוֹ הַשָּׁהּ לֵאמֹר:/ 'שָׂא מִכְתָּבִי אֶל תַּהַמְתַּן בֶּן זָל.

יוֹמָם וָלַיְלָה אַל תֶּחְדַּל מִלֶּכֶת,/ גַּע לְזָבֻּלִסְתָּן מִבְּלִי לָנוּחַ.

דְּרשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה,/ וְכֹה אֱמֹר: “חֲיֵה כָּל עוֹד שָׁמַיִם!”

אַחַר קָרְאוֹ אֶת הַמִּכְתָּב, תֹּאמַר:/ "כָל זָהֳרִי מִמֶּךָּ, אִישׁ כָּבוֹד.

הַרְאֵה־נָא אֶת פָּנֶיךָ, בּוֹא אֵלֵינוּ,/ וְאַל תִּתְמַהְמַהּ עוֹד בְּזָבֻּל." [45]

גֻּרְגִּין יָצָא כְּרוּחַ מְהִירָה,/ כְּעַיִר פֶּרֶא שֶׁנִּבְהַל פִּתְאֹם.

כְּהַגִּיעוֹ זָבֻּלָה אֶל רֻסְתַּם,/ מָסַר לוֹ אֶת מִכְתַּב הַשַּׁהְרְיָר.

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן פְּקֻדַּת הַשָּׁהּ,/ יָצָא לַדֶּרֶךְ, בָּא אֶל זְבוּל הַשָּׁהּ.

כְּהִכָּנְסוֹ נָשַׁק אֶת הֶעָפָר /לִפְנֵי הַכֵּס, בֵּרַךְ מַזַּל הַמֶּלֶךְ

וְכֹה אָמַר: 'קְרָאתַנִי כִּי אָבוֹא,/ הִנֵּה הִגַּעְתִּי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי. [50]

חָגַרְתִּי אֶת מָתְנַי לִפְקֻדָּתְךָ./ הַחֶסֶד וְהַטּוֹב יִהְיוּ רֵעֶיךָ.'

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ כֻסְרַוּ, בֵּרַךְ בּוֹאוֹ,/ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּכֵס הַמַּמְלָכָה,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'אַי, פַּהְלַוָן!/ חֲיֵה לָעַד וּבְנֶפֶשׁ מַזְהִירָה.

בָּרוּךְ יוֹם זֶה, כִּי בּוֹ אֲנִי רוֹאֶךָ,/ וּמַזָּלִי תָּלוּי בְּעָרְמָתְךָ.

עוֹד לְפָנֶיךָ מְלָאכָה רַבָּה,/ אוֹתְךָ גֵּו פִּיל, מִכָּל גְּדוֹלַי הִזְמַנְתִּי, [55]

וְאִם לְרוּחֲך צַוִּי הַפַּעַם, /חֲגֹר מָתְנֶיךָ בַּעֲבוּר הַכֶּתֶר.

רוֹעֶה בָּא וְהוֹדִיעַ: “עַיִר פֶּרֶא/ הוֹפִיעַ בֵּין הָעֲדָרִים בַּכַּר.”

כֻסְרַוּ, הַכֹּל בַּכֹּל אֲשֶׁר שָׁמַע/ מֵהָרוֹעֶה, סִפֵּר לְתַהַמְתַּן.

בַּסּוֹף אָמַר: 'הַמְּשִׂימָה שָׁמַעְתָּ,/ הִנֵּה שְׁעַת הַכּשֶׁר לְכֹחֶךָ.

לֵךְ, הִשָּׁמֵר לְנַפְשְׁךָ מִמֶּנּוּ,/ כִּי יִתְגַּלֶּה כְּאַהְרִימַן נוֹקֵם.' [60]

עָנָה רֻסְתַּם: 'בְּמַזָּלְךָ הַטּוֹב/ אֵין עֶבֶד כִּסְאֲךָ יָרֵא דָּבָר,

אִם דִּיו הוּא, לַיִשׁ אוֹ דְּרָקוֹן נוֹרָא,/ אוֹתוֹ תַּשִּׂיג חַרְבִּי הַמְּהִירָה.'

רוּסתּם מחפש את הדיו    🔗

יָצָא רֻסְתַּם כְּמוֹ אַרְיֵה לַטֶּרֶף,/ בַּכַּף פְּלָצוּר, וְרַכְשׁ דְּרָקוֹן תַּחְתָּיו,

לַכַּר אֲשֶׁר רָעָה הָעֵדֶר בּוֹ,/ אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ גַּם הַדִּיו⁸³ שׁוֹטֵט.

שְׁלשָׁה יָמִים חִפֵּשׂ אוֹתוֹ בָּאָחוּ,/ עָרַךְ מָצוֹד, כִּתֵּר אֶת הַסּוּסִים, [65]

וּבָרְבִיעִי הִשְׁגִּיחַ בּוֹ פִּתְאֹם,/ עֵת עַל פָּנָיו חָלַף כְּרוּחַ סְתָו.

הָיָה זֶה סוּס מַבְרִיק בְּצֶבַע פָּז,/ אַךְ בְּתוֹכוֹ מִפְלֶצֶת אַכְזָרִית.

רֻסְתַּם הֵרִיץ אֶת רַכְשׁ מִמְּקוֹמוֹ/ כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב, שִׁנָּה דַּעְתּוֹ.

אָמַר בַּלֵּב: 'לְהַפִּילוֹ אֵין צֹרֶךְ,/ אָטִיל עָלָיו טַבַּעַת פְּלָצוּרִי.

דָּבָר אַחֵר, בַּחֶרֶב לֹא אֶפְגַּע בּוֹ,/ חַי אֲבִיאֵהוּ אֶל הַשַּׁהְרְיָר.' [70]

רֻסְתַּם הִשְׁלִיךְ אֶת פְּלָצוּרוּ, לָשִׂים/ עֲנִיבָתוֹ עַל רֹאשׁ הַדִּיו הָעַיִר.

אַךְ זֶה הִשְׁגִיחַ בְּעוּפוֹ אֵלָיו,/ וְאֶת עַצְמוֹ הָפַךְ אֵינוֹ נִרְאֶה.

הֵבִין רֻסְתַּם: 'אָכֵן לֹא עַיִר הוּא!/ לִגְבֹּר עָלָיו צָרִיךְ קְסָמִים, לֹא כֹּחַ.

כִּי הוּא הַדִּיו אַכְּוָן וְלֹא אַחֵר./ שׂוּמָה עָלַי לְהַכּוֹתוֹ בַּחֶרֶב.

שָׁמַעְתִּי מֵחָכָם כִּי זֶהוּ מְקוֹמוֹ,/ אֲבָל פְּלִיאָה כִּי הִתְחַפֵּשׂ לְפֶרֶא. [75]

אַפְלִיא הַפַּעַם בְּקִסְמֵי הַחֶרֶב/ לִצְבֹּעַ זְהָבוֹ בְּאֹדֶם־דָּם.'

בֵּין כֹּה וָכֹה נִגְלָה שֵׁנִית הַפֶּרֶא,/ וְהַגִּבּוֹר הֵאִיץ בְּרַמָּכוֹ.

דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וּמִסּוּסוֹ, הָרוּחַ,/ יָרָה חִצּוֹ כְּמוֹ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ.⁸⁴

אֲבָל בְּטֶרֶם אֶת קַשְׁתּוֹ הֵרִים,/ נֶעְלַם הָעַיִר מֵעֵינָיו שֵׁנִית.

רֻסְתַּם שׁוֹטֵט עַל רַכְשׁ בַּמֶּרְחָבִים,/ וְלֹא עָצַר בּוֹ יוֹם שָׁלֵם וָלַיְלָה, [80]

עַד כִּי צָמֵא לְמַיִם וְרָעַב,/ רֹאשׁוֹ נִרְדַּם עַל אֻכָּפוֹ נָפַל.

אַךְ חָשׁ סְחַרְחַר מֵרֹב תְּשׁוּקָה לְמַיִם,/ הוֹפִיעַ לְעֵינָיו מַעְיָן מָתוֹק.

יָרַד אֶל הַמַּעְיָן, הִשְׁקָה אֶת רַכְשׁ,/ אָמַר לָתֵת תְּנוּמָה לְעַפְעַפָּיו.

תְּחִלָּה שִׁחְרֵר סוּסוֹ מֵהָאֻכָּף/ וְלִמְרַאֲשׁוֹתָיו שָׂמוֹ כְּכַר.

שְׂמִיכַת הַגַּב פָּרַשׂ לִפְנֵי הָעַיִן,/ וְחִישׁ נָתַן תְּנוּמָה לָעַפְעַפַּיִם. [85]

הדִיו אכּוואן משליך את רוסתם לים    🔗

כִּרְאוֹת הַדִּיו אַכְּוָן אוֹתוֹ יָשֵׁן,/ בָּא מֵרָחוֹק אֵלָיו מַהֵר כְּרוּחַ.

עֲפַר הָאֲדָמָה סָבִיב הִסְעִיר,/ וֶהֱרִימוֹ מֵהַמִּישׁוֹר שָׁמַיְמָה.

רֻסְתַּם, כַּהֲקִיצוֹ, עָטַף לִבּוֹ,/ הַדְּאָגָה מִלְּאָה חַדְרֵי נַפְשׁוֹ,

אָמַר בַּלֵּב: 'הַדִּיו הַלֹּא טָהוֹר/ בְּדֶרֶךְ זֹאת טָמַן לִי פַּח וָרֶשֶׁת.

אוֹי לְלִבִּי, כֹּחִי וּלְצַוָּארִי,/ אוֹי לְמַכּוֹת חַרְבִּי וְאַלָּתִי! [90]

מֵהַמִּקְרֶה הַזֶּה תִּשֹּׁם הָאָרֶץ,/ מַשָּׂא־נֶפֶשׁ אַפְרָסִיָבּ יָקוּם.

לֹא יִשָּׁאֵר גּוּדַרְז וְכַּי־כֻסְרַוּ,/ לֹא טוּס, לֹא כֵּס וָכֶתֶר, פִּיל וָתֹף.

אֲנִי מֵבִיא עַל הָעוֹלָם צָרָה,/ כִּי דִּיו אַכְּוָן שִׁבֵּשׁ אֶת סַחֲרִי.

מִי יִתְיַצֵּב עִם הָאָרוּר בַּקְּרָב?/ הֵן אֵין לוֹחֵם דּוֹמֶה לוֹ בָּעוֹלָם.'

עוֹד תַּהַמְתַּן תָּפוּשׂ בְּמַחְשָׁבוֹת,/ וְדִיו אַכְּוָן קָרָא אֵלָיו: 'אַי, פִּיל! [95]

הַגֵּד, מַה בְּחִירָתְךָ? מֵהָאֲוִיר/ לְאָן רוֹצֶה אַתָּה לְהִזָּרֵק:

הַאִם אֶל הַגַּלִּים, אוֹ הֶהָרִים?/ אֵי אַפִּילְךָ רָחוֹק מֵאֲנָשֶׁיךָ?'

בָּחַן דְּבָרָיו רֻסְתַּם, בְּעוֹד גּוּפוֹ/ בְּצִפָּרְנֵי הַדִּיו הַלֹּא טָהוֹר,

וְכֹה אָמַר בַּלֵּב גִּבּוֹר הַחַיִל:/ 'הַפַּעַם טוֹב כִּי אוֹלִיכוֹ שׁוֹלָל.

אֲשֶׁר אֹמַר לוֹ יַעֲשֶׂה הַהֶפֶךְ,/ שְׁבוּעָה לֹא יְקַיֵּם וּבְרִית יָפֵר. [100]

וְהָיָה אִם אֹמַר “הַשְׁלֵךְ לַיָּם!”,/ יָטִיל אוֹתִי הַדִּיו אֶל הֶהָרִים;

וְאִם “לָהָר”, אֶהְיֶה לְשַׂק שְׁבָרִים,/ וְכִלָּיוֹן חָרוּץ יִהְיֶה חֶלְקִי.

אֶנְהַג אֵפוֹא בְּתַחְבּוּלַת עָרְמָה,/ כִּי יַשְׁלִיכֵנִי אֶל גַּלֵּי הַיָּם.'

בְּקוֹל עָנָה לַדִּיו: 'חָכָם מִסִּין/ לִמְּדַנִי דְּבַר חָכְמָה כָּמוּס לֵאמֹר:

"אֲשֶׁר טָבַע בְּמַיִם אַדִּירִים,/ לֹא יֶחֱזֶה בָּעֵדֶן אֶת סֻרוּשׁ⁸⁵, [105]

נַפְשׁוֹ תִּשְׁכֹּן בַּאֲנָחוֹת בָּאָרֶץ,/ וְלֹא תִּזְכֶּה לְגִיל עוֹלַם הַבָּא."

לָכֵן אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לִמְצוּלוֹת,/ לִמְצֹא אֶת תַּכְרִיכַי בְּפִי דָּגִים.

לָהָר רְמֵה, יַכִּירוּ נְמֵרִים/ וַאֲרָיוֹת יְדֵי גִּבּוֹר־בֶּן־חַיִל.'

כִּשְׁמֹעַ כֵּן אַכְּוָן מִפִּי רֻסְתַּם,/ כְּיָם הֵרִיעַ וְקָרָא בְּקוֹל:

‘אֶמְצָא לְךָ מָקוֹם, בּוֹ לֹא תִּזְכֶּה/ בְּאַף אֶחָד מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.’ [110]

הַדִּיו אָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,/ וְאֶת רֻסְתַּם שׁוֹחֵר הָעֲלִילָה

הֵטִיל בְּרִשְׁעָתוֹ לַמְּצוּלוֹת,/ עָשָׂה הַהֶפֶךְ מִבַּקָּשָׁתוֹ.

רֻסְתַּם צָנַח מֵהָאֲוִיר לַיָּם./ מִיָּד שָׁלַף הַחֶרֶב מִנְּדָנָהּ,

וּבָהּ הִבְרִיחַ אֶת הַתַּנִּינִים,/ אֲשֶׁר אָמְרוּ לִטְרֹף אוֹתוֹ חַיִּים.

בִּזְרוֹעַ שְׂמֹאל וּבְזוּג רַגְלָיו שָׂחָה,/ וּבַיָּמִין הִכָּה, פִּלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ, [115]

מִבְּלִי לָנוּחַ רֶגַע מֵעָמָל, / וְכַיָּאֶה לַמְנֻסֶּה בִּקְּרָב.

לוֹחֵם עָשׂוּי בְּלִי חָת, גַּם הַמַּזָּל/ לֹא יַסִּיעוֹ מִמְּקוֹמוֹ בְּכֹחַ.

אוּלָם הַזְּמַן הַנָּע – דַּרְכּוֹ הִיא זֹה:/ פַּעַם נֹפֶת וּפַעַם רוֹשׁ פְּתָנִים.

רֻסְתַּם חָתַר בְּאֹמֶץ אֶל הַחוֹף/ עַד כִּי דָּרְכוּ רַגְלָיו בֶּחָרָבָה.

הִתְחִיל בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא הַטּוֹב,/ אֲשֶׁר הִצִּיל מֵאֲבַדּוֹן עַבְדּוֹ. [120]

אַחַר נוּחוֹ הִתִּיר אֵזוֹר מָתְנָיו,/ וּלְיַד הָעַיִן מְעִילוֹ פָּרַשׂ.

הִשְׁלִיךְ עוֹר פְּלָצוּרוֹ וּכְלֵי נִשְׁקוֹ,/ לָבַשׁ אֶת שִׁרְיוֹנוֹ הַכְּפִיר הָעַז,

וְשָׁב לִמְקוֹם נוּחוֹ לְיַד הָעַיִן,/ שָׁם הִתְנַפֵּל עָלָיו הַדִּיו בְּזַעַם.

בֵּינְתַיִם רַכְשׁ נֶעְלַם מֵהַמִּרְעֶה,/ וְתַהַמְתַּן, רוֹגֵז עַל מַזָּלוֹ,

הֵרִים אֶת הָאֻכָּף וְהַמּוֹשְׁכוֹת/ וְסַר הִפְסִיעַ בְּעִקְּבוֹת הַסּוּס, [125]

הָלַךְ בָּרֶגֶל כִּמְחַפֵּשׂ לוֹ צַיִד,/ עַד הַגִּיעוֹ לִמְקוֹם מִרְעֶה רָחָב,

כֻּלּוֹ עֵצִים וּמַיִם מְפַכִּים,/ תּוֹרִים וּפַסְיוֹנִים מִתְנוֹעֲעִים.

רוֹעֵה סוּסֵי הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ/ בַּחֹרֶשׁ רֹאשׁ הִנִּיחַ לִתְנוּמָה.

רַכְשׁ קַל רַגְלַיִם, מְשׁוֹטֵט כְּדִיו,/ בְּתוֹךְ הָעֵדֶר בִּצְנִיפוֹת סָבַב.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ רֻסְתַּם הִשְׁלִיךְ פְּלָצוּר/ וְאֶת רֹאשׁוֹ לָכַד בָּעֲנִיבָה. [130]

נִקָּהוּ מֵעָפָר, שָׂם הָאֻכָּף,/ וּבְשֵׁם יַזְדָּן נוֹתֵן הַטּוֹב קָרָא.

הוּא שָׂם הָרֶסֶן עַל הָרֹאשׁ, עָלָה,/ חֶרֶב חַדָּה שָׁלַף מִתַּעֲרָהּ,

וְאֶת הָעֵדֶר בְּחַרְבּוֹ דָּפַק,/ וְהוֹבִילוֹ בְּעוֹד הוּא מִתְפַּלֵּל.

כִּשְׁמֹעַ הָרוֹעֶה צְנִיפַת סוּסָיו,/ הֵרִים מִשְּׁנָת רֹאשׁוֹ הַמְנֻמְנָם,

וּפָרָשָׁיו אֲשֶׁר אִתּוֹ הִזְעִיק,/ עַל סוּסֵיהֶם לָשֶׁבֶת הַגֵּאִים. [135]

חִישׁ כָּל אֶחָד תָּפַשׂ פְּלָצוּר וָקֶשֶׁת, /וְאָץ לָדַעַת מִי הוּא הָאוֹיֵב,

אֲשֶׁר הֵעֵז לָבוֹא אֶל הַמִּרְעֶה,/ לְהִתְגָּרוֹת בְּפָרָשִׁים הַרְבֵּה.

הַפָּרָשִׁים מְרֻגָּזִים יָצְאוּ/ לִקְרֹעַ עוֹר הַלַּיִשׁ הַתּוֹקֵף.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת הַמִּשְׂתָּעֲרִים,/ שָׁלַף מַהֵר אֶת חֶרֶב הַנָּקָם,

הֵרִיעַ כְּאַרְיֵה וְכֹה הִצְהִיר:/‘אֲנִי רֻסְתַּם בֶּן זָל וְנֶכֶד סָם!’ [140]

הִתְחִיל בַּהֶרֶג וְהשְׁמִיד רֻבָּם./ כִּרְאוֹת זֹאת הָרוֹעֶה פָּנָה לִבְרֹחַ.

רֻסְתַּם, אֶל אֶזְרוֹעוֹ תְּלוּיָה הַקֶּשֶׁת,/ דָּהַר בְּעִקְּבוֹתָיו זְעוּם אֲרֶשֶׁת.

אפראסיאבּ בא לראות את סוסיו ורוּסתּם הורג את אכּוון־דִּיו    🔗

אוֹתָהּ שָׁעָה, רְאֵה זֶה פֶּלֶא,/ מִהֵר אַפְרָסִיָבּ לִרְאוֹת סוּסָיו.

עִם לוֹחֲמִים וְנֵבֶל וְשֵׁכָר,/ לִשְׁכֹּחַ דַּאֲגוֹת הַמִּלְחָמָה,

בָּא לַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִדֵּי שָׁנָה /הֵבִיא רוֹעֵה הַשָּׁהּ אֶת עֲדָרָיו. [145]

כְּהַגִּיעוֹ אֶל הַמִּרְעֶה הַזֶּה,/ סִימָן וָזֵכֶר לֹא מָצָא לָעֵדֶר.

פִּתְאֹם עָלוּ קְרִיאוֹת מֵהַמִּישׁוֹר,/ וְסוּס אַחַר סוּס בְּרִיצָה עָבַר.

לְמֵרָחוֹק רָאָה אֶת הָאָבָק /הַמִּתְנַשֵּׂא מֵרַכְשׁ וּמִסּוּסָיו.

רוֹעֵה־הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן מִהֵר/ בְּרֹאֹש סְחַרְחַר, פָּצוּעַ וְגוֹנֵחַ,

לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי שַׁלִּיט תּוּרָן,/ וּמִשְׁתּוֹמֵם לַנַּעֲשֶׂה אָמַר: [150]

‘רֻסְתַּם אֶחָד הִסִּיעַ כָּל הָעֵדֶר,/ הַרְבֵּה תֻּרְכִּים הִכְרִיעַ וְהָלַךְ.’

מֵהַתֻּרְכִּים עָלוּ קוֹלוֹת לֵאמֹר:/ 'שׁוֹחֵר הַקְּרָב הִגִּיעַ לְבַדּוֹ,

וּבְכֵן נַחְגֹּר־נָא אִישׁ אֶת כְּלֵי נִשְׁקוֹ./ הַקְּרָב אִתּוֹ אֵינֶנּוּ הֲלָצָה.

הֲכֹה דַּלִּים וְחַלָּשִׁים הָיִינוּ,/ כִּי הוּא אֶחָד יִשְׁפֹּךְ אֶת דַּם כֻּלָּנוּ?

הֵן עֲדָרֵינוּ יִתְבַּיְּשׁוּ בָּזֹאת./ לֹא יִתָּכֵן פֹּה כַּדָּבָר הַזֶּה!'

הַשָּׁהּ עִם אַרְבָּעָה פִּילִים וְחַיִל/ יָצְאוּ אֶל עֵבֶר הַגִּבּוֹר רֻסְתַּם.

כְּהַגִּיעָם קָרוֹב, הוֹרִיד הַלָּז/ קַשְׁתּוֹ מֵעַל זְרוֹעוֹ וְהִשְׂתָּעֵר,

וַעֲלֵיהֶם כְּעָב הִמְטִיר בָּרָד,/ אִם בְּרַד חִצִּים, אִם בְּרַד מַכּוֹת בַּחֶרֶב.

אַחַר הָרְגוֹ שִׁשִּׁים מִבְּנֵי־הַחַיִל,/ עָבַר מֵחֵץ וָחֶרֶב לְאַלָּה.

כְּהַפִּילוֹ בָּהֹ אַרְבָּעִים תֻּרְכִּים,/ נִבְהַל הַמֶּלֶךְ וּפָנָה לוֹ עֹרֶף. [160]

רֻסְתַּם שָׁבָה אֶת הַפִּילִים מִמֶּנּוּ/ וּצְבָא תּוּרָן הָיָה חֲסַר תִּקְוָה,

כִּי תַּהַמְתַּן בָּא מֵאֲחוֹרֵיהֶם,/ וּכְעַב אָבִיב, עַל פְּנֵי שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת,

הִמְטִיר בְּאַלָּתוֹ מַהֲלוּמוֹת,/ וְקוֹבָעִים שָׁבַר לַחֲתִיכוֹת.

כְּכַלּוֹתוֹ, חָזַר עִם הַפִּילִים,/ הָעֲדָרִים וְהַשָּׁלָל הָרַב;

אֶל הַמַּעְיָן חָזַר לָנוּחַ,/ אֲבָל לִבּוֹ נָכוֹן לְמִלְחָמָה. [165]

הַדִּיו אַכְּוָן תָּקַף אוֹתוֹ שֵׁנִית/ וְכֹה קָרָא: 'הֲלֹא שָׂבַעְתָּ קְרָב?

הֲמֵהַיָּם וּמֵהַתַּנִּינִים/ נִצַּלְתָּ לַחֲזֹר לִשְׂדֵה־הַקְּרָב?

תִּרְאֶה הַפַּעַם אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר,/ וּלְמִלְחָמָה נוֹסֶפֶת לֹא תָּשִׂישׂ'.

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן דִּבְרֵי הַדִּיו,/ הֵרִיעַ בְּקוֹלוֹ כִּכְפִיר טוֹרֵף,

הִתִּיר אֶת פְּלָצוּרוֹ, הֵטִיל בַּדִּיו,/ וּבַעֲנִיבָתוֹ לָכַד מָתְנָיו. [170]

עַתָּה פָּנָה אֶל אַלָּתוֹ כְּבֵדָה/ אוֹתָהּ הֵנִיף כְּפַטִּישׁוֹ נַפָּח,

וְהִנְחִיתָהּ עַל רֹאשׁ הַדִּיו כְּפִיל,/ מָחַץ בְּיַחַד רֹאשׁ, צַוָּאר וָמֹחַ.

יָרַד מֵהָאֻכָּף, שָׁלַף חַרְבּוֹ,/ וְרֹאשׁ הַדִּיו הִתִּיז מֵעַל גּוּפוֹ.

עַתָּה פָּתַח בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא,/ כִּי בְּכֹחוֹ נָחַל הַנִּצָּחוֹן.

דַּע, כִּי אַךְ דִּיו הוּא כָּל אָדָם רָשָׁע,/ אֲשֶׁר בְּפִיו אֵין שֶׁבַח לְיַזְדָּן; [175]

הַסָּר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וָטוֹב – / לֹא בֶּן אָדָם, בֵּין הַדִּיוִים מְנֵהוּ.

כָּל הַכּוֹפֵר בְּאֹמֶן סִפּוּרִי,/ עָלוּל אִתּוֹ לִדְחוֹת אֶת מוּסָרוֹ.

לָכֵן אִם פַּהְלַוָן רַב כֹּחַ הוּא,/ כַּבִּיר זְרוֹעוֹת וְאִישׁ קוֹמָה וָתֹאַר,

אוֹתוֹ גִּבּוֹר קְרָא, וְלֹא דִּיו אַכְּוָן,/ אֶת גְּבוּרָתוֹ וּמַעֲשָׂיו סַפֵּר.

מַה דַּעְתְּךָ, נָסִיךְ בָּא בַּשָּׁנִים,/ הַמְנֻסֶּה בְּקֹר וּבְחֹם גַּם יַחַד? [180]

הֲיֵשׁ יוֹדֵעַ מָה הָעֲלִיּוֹת/ וְהַיְרִידוֹת לַזְּמַן בַּעֲבוּרֵנוּ?

הַזְּמַן בִּלְבָד, בִּגְלַל אֵין־סוֹף יָמָיו,/ יִקַּח מִמֶּנּוּ כָּל אֲשֶׁר עִמָּנוּ.

מִי יוֹדִיעֵנוּ מַה מִּנּוּ שָׁמַיִם, כַּמָּה קְרָבוֹת וּמִשְׁתָּאוֹת וָיַיִן?

רוּסתּם חוזר לאדמת איראן    🔗

רֻסְתַּם, אַחַר כְּרוֹתוֹ אֶת רֹאשׁ הַדִּיו,/ עָלָה עַל רַמָּכוֹ, זֶה פִּיל הַקְּרָב;

אָסַף הָעֲדָרִים וְהַמַּשָּׂא/ אֲשֶׁר הִשְׁאִירוּ הַתֻּרְכִּים לָרֹב, [185]

וְעִם פִּילֵי הַקְּרָב וְהַשָּׁלָל/ יָצָא לַדֶּרֶךְ. הָעוֹלָם קָרַן.

כְּבוֹא לַמֶּלֶךְ הַבְּשׂוֹרָה לֵאמֹר:/ 'רֻסְתַּם שָׁב כִּמְנַצֵּחַ מֵהַקְּרָב;

הָאִישׁ חָגַר אֶת חֲלָצָיו לִתְפֹּשׂ/ בִּפְלָצוּרוּ הָעַיִר הָאַכְזָר;

הוּא אֶת הַדִּיו וְהַפִּילִים לָכַד!/ הוּא פִּיל בַּיַּבָּשָׁה, תַּנִּין בַּיָּם;

מֵחֶרֶב תַּהַמְתַּן אִישׁ לֹא נִצַּל,/ לֹא אֲרָיוֹת, דִּיוִים אוֹ גִּבּוֹרִים,' [190]

הֵכִין הַמֶּלֶךְ קַבָּלַת פָּנִים:/ הַלּוֹחֲמִים חָבְשׁוּ אֶת קוֹבְעֵיהֶם,

הֵבִיאוּ אֶת הַדֶּגֶל, חֲצוֹצְרוֹת,/ פִּילִים, תֻּפִּים וְגַם פַּעֲמוֹנִים.

אֶחָד־אֶחָד, שְׂמֵחִים בַּנִּצָּחוֹן,/ יָצְאוּ הַפַּעַם לְבָרֵךְ אוֹרְחָם.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת נֵס הַפָּדִשָׁאהּ,/ הַבָּא בַּדֶּרֶךְ לְקַבֵּל פָּנָיו,

יָרַד מֵרַכְשׁ, הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם/ לְקוֹל תְּרוּעָה, תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת. [195]

הַמְפַקְּדִים קָרְבוּ אֵלָיו בָּרֶגֶל,/ הַשַּׁהַנְשָׁהּ הֵאִיץ בְּרַמָּכוֹ.

גֵּא הַגֵּאִים, הַמַּעֲנִיק כְּתָרִים,/ צִוָּה רֻסְתַּם לָשֶׁבֶת בָּאֻכָּף.

מִשָּׁם שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָאַרְמוֹן,/ הַלֵּב פָּתוּחַ וְשׁוֹחֵר רָצוֹן.

רֻסְתַּם חִלֵּק אֶת שְׁלַל הָעֲדָרִים,/ לוֹ לְעַצְמוֹ שָׁמַר אֶת רַכְשׁ בִּלְבָד.

אֶת הַפִּילִים צֵרַף אֶל שֶׁל הַשָּׁהּ,/ בִּפְנֵי פִּילִים לֹא יִצְלְחוּ כְּפִירִים. [200]

שִׁבְעָה יָמִים עָרַךְ מִשְׁתֶּה הַשָּׁהּ,/ שָׁתוּ שֵׁכָר לְקוֹל שִׁירָה וָנֵבֶל.

גָּבִיעַ בְּכַפּוֹ סִפֵּר רֻסְתַּם/ לִפְנֵי הַשָּׁהּ אֶת מַעֲשֵׂה אַכְּוָן:

'עָרוֹד יָפֶה כָּמוֹהוּ לֹא רָאִיתִי,/ צַוָּאר זֶה וּכְתֵפַיִם, צֶבַע, רֵיחַ!

אַךְ כַּאֲשֶׁר קָרַעְתִּי אֶת עוֹרוֹ,/ אִישׁ לֹא רִחֵם עָלָיו, לֹא צַר, לֹא רֵעַ.

רֹאשׁוֹ כְּרֹאשׁ הַפִּיל, שֵׂעָר אָרֹךְ,/ לְפִיו נִיבִים כְּלַחֲזִיר הַבָּר. [205]

עֵינַיִם לְבָנוֹת, שְׂפָתָיו שְׁחוֹרוֹת,/ בַּמִּסְתַּכֵּל עוֹרֵר מַרְאֵהוּ גֹּעַל.

אֵין בָּעוֹלָם גָּמָל גָּדוֹל כָּמוֹהוּ,/ דָּמוֹ הָרַב הָפַךְ מִישׁוֹר לְיָם.

כְּהַתִּיזִי רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ,/ פָּרַץ דָּמוֹ כְּגֶשֶׁם בָּאֲוִיר.'

כֻסְרַוּ נִדְהַם לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים,/ פָּתַח בְּשֶׁבַח וּבְתוֹדָה לָאֵל,

שֶׁפַּהְלַוָן בָּרָא כְּתַהַמְתַּן;/ אִישׁ לֹא רָאָה גִּבּוֹר פְּלָאִים כָּמוֹהוּ. [210]

אָדָם כָּמוֹהוּ אֵין וְלֹא הָיָה,/ לֹא בְּקוֹמָה, לֹא בְּמַרְאֶה וָכֹחַ.

אָמַר: 'לוּלֵי נָתַן לִי הַבּוֹרֵא/ מָנָה בַּצֶּדֶק וּבָאַהֲבָה,

לְעֶבֶד לֹא זָכִיתִי בָּעוֹלָם,/ אֲשֶׁר יָצוּד כָּל פַּעַם פִּיל אוֹ דִּיו.'

שְׁבוּעַיִם כֹּה בִּלּוּ בַּנְּעִימִים,/ וְשִׂיחָתָם–עַל יַיִן וּמִשְׁתִּים,

וּבַשְּׁלִישִׁי הִצִּיעַ תַּהַמְתַּן,/ כִּי כִּמְנַצֵּחַ יַחֲזֹר הַבַּיְתָה. [215]

אָמַר: 'אֲנִי נִכְסָף לְזָל בֶּן סָם/ וּמִשְׁאָלָה זֹאת לֹא אַעְלִים מִמֶּךָּ.

אֵלֵךְ הַפַּעַם, אַךְ אָשׁוּב אֵלֶיךָ;/ עָלֵינוּ לְחַדֵּשׁ אֶת נִקְמָתֵנוּ,

כִּי עֲדָרִים בִּלְבָד הֵם לֹא תְּמוּרָה/ לְסִיָוֻשׁ, אָבִיךָ הָאָצִיל.'

שָׁהּ הָעוֹלָם פָּתַח אֶת אוֹצָרוֹ,/ הוֹצִיא מִמַּחֲבוֹא אַבְנֵי סְגֻלָּה,

בָּהֶן מִלֵּא גָּבִיעַ עַד שְׂפָתוֹ;/ שִׂמְלוֹת מַלְכוּת חָמֵשׁ שְׁזוּרוֹת זָהָב, [220]

עִם עֲבָדִים בְּאַבְנְטֵי זָהָב/ וַאֲמָהוֹת בַּעֲנָקֵי זָהָב;

הוֹסִיף רִקְמָה, שְׁטִיחִים, כִּסְאוֹת שֶׁנְהָב,/ אֲדַרְכּוֹנִים בְּשֶׁפַע וּכְתָרִים –

כָּל אֵלֶּה אֶל רֻסְתַּם שָׁלַח לֵאמֹר:/ 'קַח אֶת הַמַּתָּנָה הַזֹּאת אִתְּךָ,

אַךְ הִשָּׁאֵר עִמָּנוּ עוֹד הַיּוֹם,/ אַחַר־כֵּן תֵעָרֵךְ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.'

כָּל אוֹתוֹ יוֹם בִּלּוּ בְּיַיִן יַחַד,/ אוּלָם רֻסְתַּם חָרַץ לָצֵאת עִם שַׁחַר. [225]

הַשַּׁהְרְיָר לִוָּהוּ שְׁתֵּי פַּרְסוֹת/ וְלִפְרִידָה חִבְּקָהוּ עַל חָזֵהוּ.

הַסְכֵּן הִסְכִּין רֻסְתַּם בֶּן זָל לַדֶּרֶךְ,/ וְכַּי־כֻסְרַוּ חָזַר אֶל מְקוֹמוֹ.

בְּחוֹתָמוֹ טֹהַר עוֹלָם מֵרֶשַׁע;/ לָבַשׁ צוּרָה כִּרְצוֹן מַלְכּוֹ הַטּוֹב.

הִנֵּה כִּי כֵן סוֹבֵב גַּלְגַּל שָׁמַיִם:/ עִתִּים כְּקֶשֶׁת וְעִתִּים כְּחֵץ.

בָּזֶה גָּמַרְתִּי מַעֲשֵׂה אַכְּוָן/ וְתַהַמְתַּן בֶּן זָל הַפַּהְלַוָן. [230]

עַתָּה אַגִּיד אֵיךְ קְרַב בִּיזַ’ן הָיָה,/ כְּשָׁמְעֲךָ כֻּלּוֹ, תַּזִּיל דִּמְעָה.