חֲלוֹם חָלַמְתִּי:
שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
בֶּאֱשׁוּן לַיִל
הוּא צָמַח וְגָדַל
וְקָם וְהָיָה
לְגִבּוֹר-חַיִל.
אֶגְרוֹפוֹ פַּטִּישׁ,
וְקוֹלוֹ רַעַם
וּבָזָק עֵינוֹ:
בִּדְמֵי הָאוֹיֵב
יְרַוֶּה גַפְנוֹ
וְיִשְׁתֶּה יֵינוֹ.
הִתְפּוֹצְצוּ הַכְּבָלִים,
וַיֵצֵא הָאַסִּיר
לְחֹפֶשׁ וְחַיִּים
וַיִּקֹם הָעֶבֶד
אֶת נִקְמַת עַבְדוּתוֹ
בְּשְׁנוֹת הָאַלְפַּיִם…
חֲלוֹם חָלַמְתִּי:
בְּרוּם הַדַּעַת
בִּשְׁנוֹת הָאַלְפַּיִם
הִתְבַּכֵּר כִּשְׁרוֹנוֹ
לִנְטֹעַ אֶת גַּנּוֹ
בְּעַרְבַת-הַחַיִּים.
וְהָיָה סִבְלוֹ
לְעֹז וָאֹמֶץ,
לְחֹסֶן מַכְאוֹבָיו.
וְהִדְלִיק מְאוֹרוֹתָיו
בְּהֵיכְלֵי קָדְשׁוֹ
וַיִּקְרָא לְאוֹיְבָיו
וַיֹּאמֶר: "נָחֹגָּה
אֶת חַג הַדַּעַת,
חַג הַחַיִּים!"…
וְהָיָה חַגּוֹ
נִקְמַת עַבְדוּתוֹ
בִּשְׁנוֹת הָאַלְפַּיִם…
בַּחֲלוֹמִי שָׁאַבְתִּי
מְצוּקָתִי, עִצְּבוֹנִי –
וּבוֹ נִחַמְתִּי…
חֲלוֹם חָלַמְתִּי,
הוֹי, עַמִּי, עַמִּי,
חֲלוֹם חָלַמְתִּי!…