זֶה בִּטְחוֹנָם הַגֵּא
כִּי בָּאוּ מְנַצְּחִים עַד חִקְרְכֶם
וּמֵעַתָּה לֹא עוֹד יִפּוֹל כּוֹכָב מִמַּעַל
בַּשִּׁיר
וּבַחֲלוֹם!
אֲבָל הַחֲלוֹמוֹת וְהַשִּׁירִים יוֹדְעִים הֵיטֵב
כִּי עוֹד תִּפְּלוּ תִּפְּלוּ מַרְגְּלוֹתֵינוּ
כִּנְפוֹל תַּפּוּחַ גַּן בִּבְלִי מֵשִׂים
לִהְיוֹת עֵדוּת כִּי כָּל מַאֲוַיֵּינוּ
הוֹלְכִים אֶל חֲלִיפוֹת הַבְּכִי וְהַחֶדְוָה.
כָּךְ מִתְגַּלֶּה פִּתְאֹם הַסּוֹד לַחֲכָמִים.
כָּךְ נְעִימֵי־זְמִירוֹת הוֹגִים בָּרְכִי־נַפְשִׁי.
כָּךְ יְלָדִים פּוֹתְרִים עַל פִּי דַרְכָּם
אֶת הַחִידוֹת שֶׁלֹא פָּתַר עֲדֶנָּה
שׁוּם פּוֹתֵר.