שְׁאָלַנִי יְדִידִי:

־ הֲנָפְלָה רוּחֲךָ?

אָמַרְתִּי לִידִידִי:

־ לֹא.

שְׁאָלַנִי יְדִידִי:

־ וְכוֹכְבֵי־הַשִּׁירִים

שֶׁמָּחָר יַצִּיגוּם עֵירֻמִּים לְפָנֶיךָ

כַּמֶּלֶךְ שֶׁבְּאוֹתָהּ אַגָּדָה?

אָמַרְתִּי לִידִידִי:

־ כּוֹכְבֵי־הַשִּׁירִים

הֵם אֵינָם שֶׁל חַכְמֵי־הַתְּכוּנָה

הֵם תָּמִיד שֶׁל הוֹבְרֵי־הַשָּׁמַיִם.

תָּמַהּ יְדִידִי:

־ וּבְכֵן לֹא נָפְלָה רוּחֲךָ גַּם הַיּוֹם?

אָמַרְתִּי לִידִידִי:

־ לֹא!

וְאָנוּ נִפְרַדְנוּ:

כִּשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת

שֶׁכְּבָר נִפְגְּשׁוּ אֵי־פַּעַם.