כִּבְדַת־עַפְעַף פּוֹקַחַת אֶת עֵינֶיהָ
תֵּבֵל קְטַנָּה שֶׁלִּי. נִכְלֶמֶת, הִסְתַּכְּלִי!
וְהִיא תוֹהָה תוֹהָה
תּוֹהָה מִלְּהִכָּנֵעַ
תְּהִיַּת הַלִּכְלוּכִית אֶל מוּל טְרַקְלִין.
נִצְחֵי־הַסַּנְוֵרִים. דּוּקְרָב כְּהֶרֶף־עַיִן.
הַשֶּׁבִי הַמָּתוֹק שֶׁלַּפִּתְאֹם.
לְרַחַשׁ הַמְּשָׁרְתִים: “יָפָה הִיא! חֲרוּפָה הִיא!”
שׁוֹמֵר־הַסַּף מַרְכִּין כֵּילַפִּיתוֹ.
אָדִישׁ כְּכֵילַפּוֹ בַּרְזֶל פָּנָיו מִנֶּגֶד
(אַכְזָר הוּא שְׁוִי־הָרוּחַ הַמְטַקֵּס!)
הַלִּכְלוּכִית שֶׁלִּי, בַּהֲלִיכָה עִלֶּגֶת
דּוֹלֶגֶת הֶרָה! וְ־עַד כֵּס!
אֲבוֹי מַתְּנַת־אַכְזָר… הִנֵּהוּ בֶּן־הַמֶּלֶךְ.
חִיּוּךְ פַּתַּאי: עוֹגֵב וְלַגְלְגָן.
בָּרְכִי נַפְשִׁי
בָּרְכִי עַל פַּת־הַלֶּחֶם,
בִּרְחִי מִמַּלְכֻיּוֹת וּפַת־בַּגָּן!