אֵינִי רוֹצֶה לַחְמוֹד יוֹתֵר מִשֶּׁנָּחוּץ לִי
אוּלָם גַּם לֹא פָּחוֹת.
כִּי כָּל שֶׁבִּפְנִימִי וְכָל אֲשֶׁר מִחוּץ לִי
קָרוֹב הוּא וְרָחוֹק.
וְזֶהוּ שֶׁתָּמִיד הַשֶּׁמָּא שֶׁהֵמַּר לִי
קָרָא אֶל הַוַּדַּאי.
אַךְ הַהוֹרֵס־לִפְתּוֹר לֹא הִתְאַכְזֵר לוֹמַר לִי:
דַּי!
וְאָז – כְּהֶשֵׂג־יָד הֵם גַּרְגְּרִין־שֶׁל־מָעְלָה
וְיִסָּפְרוּ מֵרֹב!
וְהַנִּמְלָט אֶל כָּאן וְהַהוֹלֵךְ אֶל הָלְאָה
חוֹמְדִים אֶת הַקָּרוֹב.
קָרוֹב – וְאִם פְּנִימִי קָרוֹב – וְאִם מִחוּץ לִי
וְאִם רָחוֹק רָחוֹק.
אֵינִי רוֹצֶה לַחְמוֹד יוֹתֵר מִשֶּׁנָּחוּץ לִי
אוּלָם גַּם לֹא פָּחוֹת.