וְהִתְנַחַלְתֶּם / נפתלי הרץ אימבר

(מִלּוּאִים לִ [תְפִלָּה וּתְשׁוּבָה]

עוֹד הַפַּעַם דִיקָרְנוּסָא / עוֹד הַפַּעַם שְׁמָעֵנִי.

עוֹד הַפַּעַם עָלַי חוּסָה / לְאַחַת כְּהֻנּוֹת סְפָחֵנִי.

לִהְיוֹת ראֹש גַבָּאֵי צְדָקָה / כַּלְכֵּל עוֹד בַּל אוּכָלָה,

לֹא אוּכַל שְׁמֹעַ צְעָקָה / וּלְהַקְשִׁיב יְלֵל אֻמְלָלָה.

כִּי גַם לֵב בַּרְזֶל יֵרֹעַ / תַּחַת מַכְשֵׁלָה כָּזֹאת,

בִּכְיוֹת אַלְמָנָה לִשְׁמֹעַ – / דִּמְעוֹת עֲשׁוּקוֹת לִרְאוֹת.

בָּדָד עֵת אֵשֵׁב תַּחְתִּי / נַפְשִׁי לְזֹאת גַּם תָּבֶן,

אֵיכָה יָרִיקוּ אַמְתַּחְתִּי / וְלִי לֵב בָּשָׂר לֹא אָבֶן.

אֲמֻלָּה, אֲהָהּ, לִבָּתִי, / רַךְ-הַלְּבָב כָּמוֹנִי,

הָסֵר מִשִּׁכְמִי מִשְׂרָתִי, / דִיקָרְנוּסָא אֲדוֹנִי.

 

תשובה    🔗

עמך ישראל צריכים פרנסה – – –

לכו ופשטו ידיכם בגדוד (ברכות)

גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו / כָּמוֹךָ לֹא מָצָאתִי,

מִמְּעוֹנָה אֱלֹהַ וְשָׁמָיו / רַק לְהוֹשִׁיעֲךָ בָּאתִי,

בִּירוּשָׁלַיִם הָעֶליוֹנָה / רַק חֲלוֹמוֹת חָלַמְתָּ,

יְרוּשָׁלַיִם הַתַּחְתּוֹנָה / לָהּ לִבְּךָ לֹא שַׂמְתָּ,

שׁוּר מוּל עֵמֶק הָרְפָאִים / שָׁם כִּכָּר תַּחַת יָדַיִם,

שָׁם אַחֶיךָ הַמְדֻכָּאִים / עָטוּ לִשְׁלֹל בַּשְּׁפָיִם.

כָּמוֹךָ מַחְסוֹר עִמָּדָם / נָדִים בְּאֶרֶץ מְכוֹרָתָם,

וַיִקְּחוּ מִן הַבָּא בְּיָדָם / אִישׁ וְאִישׁ נַחֲלָתָם.

גַּם מִבְּלִי אֶת פִּי שָׁאָלוּ / וּבִשְׁמִי לֹא קָרָאוּ,

לִמְצֹא מִחְיָתָם יָכָלוּ, / שָׂדֶה מִבְּלִי יָגָעוּ…

לָמָּה תִּהְיֶה לִי לְמַעֲמָסָה / עֵת לִי בְּתֵבֵל לָשׁוּט,

רְאֵה עַמְּךָ צָרִיךְ פַּרְנָסָה, / לֵךְ עִמּוֹ וּפְשֹׁט בַּגְּדוּד.

(הצבי, תרמ"ו, גל.37)