צְנִיף הַחֶרְמוֹן הָפַךְ כָּחֹל,

הַכִּנֶּרֶת עוֹמְמָה,

אֹבֶה לַחֲשׁוֹת וְאֵינִי יָכֹל, –

גְּלִילִיָּה.

עַל הַכֵּפִים, בַּכִּנֶּרֶת,

רְְאִי הַלְּבָנָה נוֹצְצָה,

עַל דַּם לִבִּי הִיא מַזְהֶרֶת –

גְּלִילִיָּה.

מִמֶּרְחַקִּים, לָךְ הֵם זָרִים,

בָּאתִי נֶפֶשׁ דּוֹאֲבָה

וַתְּרַפְּאִינִי, בַּת הֶהָרִים –

גְּלִילִיָּה.

בֵּין הֶהָרִים, שֶׁהַתּוּגָה

עַל שֵׂיבָתָם חוֹפְפָה,

מָחֲתָה כְּאֵבִי יַד עֲנֻגָּה –

גְּלִילִיָּה.

לַטְּפִי שְׂעָרִי אַט וָדֹמִּי;

עַל לִבָּתֵךְ פּוֹעֲמָה

תְּנִינִי לַחֲלוֹם סוֹף חֲלוֹמִי –

גְּלִילִיָּה.

תרע"ד