תִּדְעַךְ תִּקְוַת הַתְּכֵלֶת

עַל הַיָּם הַמְשַׂחֵק.

יֶחֱוַר רֶמֶז הַזָּהָב

וְהוּא נָס וּמִתְרַחֵק.

וּבְעוֹד נְגִינַת הַמֶּרְחָק

מִסְּבִיבִי וּבִי הִיא –

כֶּתֶם שָׁחוֹר מִתְנַשֵּא

וְצָף מוּל יְצִיעִי.

הוּא מֵלִיט אֶת גּוּפִי

בִּמְהוּתוֹ הַזָּרָה,

וְנוֹטְפָה אֶל נַפְשִׁי

טִפָּתוֹ הַקָּרָה.

תרע"ו