שִׁקְטִי, נַפְשִׁי, לְמַַעְיָנֵךְ,

שֶׁבַע תִּחְיִי מֵחֻרְבָּנֵךְ,

וְאִם גַם יַכֵּךְ שֶׁמֶשׁ־שְׂרֵפָה

אַמְּצִי כְּנָפֵךְ הָעֲיֵפָה, –

שִׁקְטִי, נַפְשִׁי, לְמַעְיָנֵךְ.

לָמָּה תֶּהֱמִי מִצִּמְאָה?

עוֹד בְּעָמְקֵךְ נוֹתְרָה דִמְעָה,

וּבְעֵת־פֶֶּלֶא לְחַיַּיִךְ

וְעָלְתָה פִּתְאֹם עַל גְּדוֹתַיִךְ,–

לָמָּה תֶּהֱמִי מִצִּמְאָה?

שִׁקְטִי, נַפְשִׁי, לְמַעְיָנֵךְ,

עוֹד תָּרֹנִי עַד אָבְדָנֵךְ.

שִׁמְרִי עֹז לְעֵת בַּצָּרָה

וַעֲנָוָה בְּיוֹם תִּפְאָרָה, –

שִׁקְטִי, נַפְשִׁי, לְמַעְיָנֵךְ.

תר"פ