בִּשְׂדוֹת הַהֲפֵכָה חָרַשְׁתִּי:

עוֹד תִּמְּרוּ בָּאֲוִיר

אֵדֵי מַשְׁחִית קָרִים,

וַאֲנָשִׁים זָחֲלוּ מִסָּבִיב,

מְעוֹרֵיהֶם לַחַמָּה,

צוֹחֲקִים בְּעֵינַיִם לְבָנוֹת:

הַבִּיטוּ,

זֶה עַתָּה נוֹלַדְנוּ וְנָעוּף!

וַאֲנִי נִצַּבְתִּי

בֵּין פִּצְעֵי אֲדָמָה

וְחָרְבוֹת יְעָרוֹת

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב

בּוֹדֵד וּמוּזָר וּמֻפְלָא

לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב:

בְּעֵינַי בִּטְחוֹנִי,

בְּיָדִי אֵתִי

וּבְלִבִּי חֲזוֹנִי –

וָאֶרְעַב וָאֶשְׂחַק,

וָאֶתֵּן אֶת כֹּחִי

לְאַדְמַת נֵכָר,

כִּי יִשָּׂא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים

הַתְּנוּבָה בְּרִנָּה

נִינִי אוֹ נֶכְדִּי

אוֹ זֶרַע שְׁאֵרִי הָרָחוֹק

בְּאֶרֶץ לְבָנָה,

זוּ עַתָּה חונָנָה

לְהָסִיר שִׁמְמוּתָהּ הַיָּפָה.

עַתָּה בָּאתִי בִּגְבוּלָהּ –

וַיְהִי אַךְ שָׁאַפְתִּי מֵרֵיחָה,

אַךְ שָׁתִיתִי מֵאוֹרָהּ,

וַיַּשִּׂיגֵנִי קוֹל הַקּוֹרֵא:

לֵךְ וְחָרַשְׁתָּ בַּסְּלָעִים,

תֵּן קָּדְקָדְךָ לַשָּרָב

וְרַגְלֶיךָ לְקֶרַח הַבִּצּוֹת,

וּבְרִיר־הַקַּדַּחַת הַמַּר

תִּלְעַס אֶת פִּתְּךָ הַחֲרֵבָה!

וּרְְאוּ נִשְׁבַּעְתִּי:

אִם גַּם הֻצַּגְתִּי

בּוֹדֵד וּמוּזָר וְרָחוֹק

בִּפְנֵי אַחִים וּקְרוֹבִים –

בְּעֵינַי בִּטְחוֹנִי,

בְּיָדִי אֵתִי

וּבְלִבִּי חֲזוֹנִי;

אֶרְעַב וְאֶשְׂחַק בִּדְמָמָה

וְאֶשְׁפֹּךְ אֶת כֹּחִי

אֱלֵי חֵיק אֲדָמָה

מִתְנַעֲרָה מִשְּׁמָמָה.

וְאִם יִתְקַלְּסוּ אַחַי

בְּקָרְבַּן עֲמָלִי – אְשְׁקֹטָה;

וְאִם אֶמְחַץ רֹאשׁ עַוָּל

מִתְנַקֵּשׁ בַּלֵּילוֹת – אֶשׁקֹטָה;

וְאִם אָזוּב מְדֻקָּר

בְּצֵל גֶּפֶן טוֹבָה – אֶשְׁקֹטָה;

לֹא אֶחְדַּל תֵּת כֹּחִי

לְאַדְמַת שָׁבִים,

עַד אִם גֵּרַשְׁתִּי

מֵאַרְצִי הַלְּבָנָה

זָדוֹן וּמַחֲלָה וְרָזוֹן,

וְכָרַתִּי לָהּ אֲמָנָה:

בִּטָּחוֹן, אֵת וְחָזוֹן.

תר"פ