רְאוּ, צָרַר הַחֹרֶף אֶת נִשְׁמַת הָעוֹלָם

וְטוֹב לָהּ בִּכְנָפָיו הַלְּבָנוֹת:

הִיא תַצְהִיר בְּשָׁהֳמֵי הַשֶּׁלֶג הַפְּזוּרִים,

הִיא תַבְהִיק בִּכְפוֹר הָאִילָנוֹת.

הַשֶּׁלֶג — הַסַּפִּיר — הוּא יָרַד בַּעֲתֶרֶת

עַל זִכְרוֹן הַפְּרָחִים — גִּבְעוֹלִים,

בְּעוֹד מְפַרְכֵּס בַּגַּנִּים הוֹד נֶפֶשׁ־הַקַּיִץ,

וַיַּלְבֵּן הַחֲלוֹמוֹת הַגְּדוֹלִים.

אָז לֹבֶן לַחֲלוֹמוֹת וְזֹהַר לִמְעוּפָם,

הַנּוֹשֵׁק אֶת שׁוּלֵי הַמְּרוֹמִים —

הַנּוֹי וְהַנֵּצַח שַׁלִּיטִים וְעוֹלִים

בְּגֶזַע הַחַיִּים כִּתְאוֹמִים.

כְּבַר שַׁרְתִּי לִירַקְרַק הָאָרֶץ עִם לִבְלוּב,

לַחַמָּה עִם זְרִיחָה וּשְׁקִיעָה —

אַעֲרֶה הַפַּעַם אֶת נַפְשִׁי לַלֹּבֶן,

לַטֹּהַר שִׁיר־לִבִּי אוֹצִיאָה!

תר"ע