בֵּין עַרְפִלֵּי אֵפֶר לוֹהֵט שֶׁמֶשׁ־דָּם

וַעֲלֶטֶת תְּכֵלֶת, כִּפְנֵי מֶרְחַב יָם,

שְׁטוּחָה עַל הַשְּׁדֵמוֹת עַד גְּבוּל חֻרְשַׁת־שְׁחוֹר;

נַחְנוּ רַק בַּמִּשְׁעוֹל עוֹטִים שַׂלְמַת־אוֹר

רְבִיד הַשָּׁנִי עוֹטֵר אֶת צַוָּארָהּ־שֵׁן,

קְוֻצּוֹת זְהָבָהּ יוֹרְדוֹת — גַּלִּים שְׁטוּפֵי־חֵן.

מֵזַח־פְּנִינִים יָקָר אוֹזֵר לָהּ הַגֵּו,

עָלָיו נָחָה יָדִי; הוֹלֵם בִּי הַלֵּב.

עֲלֵי חַכְלִיל חָזָהּ יָנֵץ אֹדֶם וְרָד.

לַחַשׁ דְּכִי חֲרִישִׁי: סִירָה קְרֵבָה אָט,

מְשׁוֹטָהּ — כָּנָף צְחוֹרָה תַּךְ בַּגַּלִּים, תַּךְ,

וּמִסָּבִיב לָנוּ כָּל הַכִּכָּר שַׁךְ.

שָׁטִים נַחְנוּ חֶרֶשׁ קִדְמַת נוֹף הַחֲלוֹם:

דְּבִיר וּפַרְגּוֹד מֻצְנָע…דְּמִי וִיצוּעַ־תֹּם…

תרע"א