הִיא אָמְרָה כִּי תָבוֹא, בַּגַּן בִּקַּשְׁתִּיהָ,

בַּשְּׂדֵרוֹת הַמְּצִלּוֹת בְּקֶרֶב הַגָּן;

יֵשׁ עִקְּבוֹת רַגְלַיִם בֶּחָצָץ הַמַּכְסִיף:

הִיא פֹּה חָלָפָה! הִיא הָלְכָה כָּאן!

בַּשִּׂיחַ יֵשׁ זַלְזַל כְּרוּת־רֹאשׁ וְדוֹמֵעַ:

מִי גִלָּה, מִי קָטַף זֶה עַתָּה הַוְּרָד?

זֶה מַעֲשֵׂה יָדָהּ, גַּנֶּבֶת הַפְּרָחִים,

הִיא פָנְתָה כֹּה־וָכֹה וַתִּשְׁלַח יָד.

שָׁם שִׂמְלָה מְרַשְׁרֶשֶׁת שָׁם מְנַפְנֵף רְדִיד לָבָן!

אֵלְכָה לִי לְאִטִּי כִּמְהַלֵּךְ לְפִי תֹם;

הִיא טָסָה, הִיא עָפָה! — רַק סַבְתָּא נִגְרֶרֶת,

תּוּף, תּוּף וְלַעֲזָאזֵל! מֶה הָיָה הַיּוֹם?

יָשַׁבְתִּי עַל סַפְסָל וּבְמַטִּי חַקֹּתִי

בֶּחָצָץ הַמַּכְסִיף גַּם שְׁמָהּ וְגַם שְׁמִי.

אֵינֶנָּה! וּבְמֹחִי כְּעֵין צִרְעָה תְּזַמְזֵם:

הִיא שִׁטְּתָה בְּךָ, שׁוֹטֶה! הִיא רַמָּאִית, הִיא!

וָאָקוּם וָאֶפְרשׁ אֶל שְׂדֵרָה עֲגוּמָה,

מְאֹד רָגַז בִּי לִבִּי, מְאֹד סָעַר הַדָּם,

וָאֹבֶה לְקַלְלָהּ — אַךְ פִּי לָחַשׁ בְּרָכָה:

בְּרוּכָה לִי תִּהְיִי בַּאֲשֶׁר אַתְּ שָׁם!

תרע"ג