הַחֹרֶף בֵּין הָרִים וּשְׁלָגִים

בָּאַוִיר הַמְזֻקָּק אֲטַיְּלָה;

הַשֶּׁמֶשׁ מְעִירֵנִי בַּבֹּקֶר,

הַסַּהַר מְלַוֵּנִי בַּלַּיְלָה.

לֹא אֵדַע אֵיךְ פִּתְאֹם הוּטַלְתִּי

מִתְּשׁוּאַת הַכְּרָכִּים הַהוֹמָה

לְעוֹלָם שֶׁל דְּמִי וְחַג־זֹהַר —

אוֹ אוּלַי חֲלוֹם־קֶסֶם אֶחְלֹמָה?

הֶהָרִים הַלְּבָנִים, הַשְּׁקוּפִים

מִשְׂתָּרְעִים עַל תְּכֵלֶת הַשְּׁחָקִים,

מַזְהִירִים כַּחֲלוֹם יֶלֶד תָּמִים,

מַחֲרִישִׁים בְּבִטְחוֹן עֲנָקִים.

וּפֶלֶג בֵּינֵיהֶם מִתְרוֹנֵן

מִתַּחַת לְקַרְחוֹ הַחוֹפֶה,

כְּהֶמְיַת מַאֲוַיַּי הַכְּלוּאִים

בְּלִבִּי הַנָּם וְהַקּוֹפֵא.

תרע"ג