הַדֶּלֶת נִנְעֲלָה. פּוֹעֵם הֵד פְּעָמַיִךְ.

רִשְׁרוּשׁ לֵאֶה מוּעָף מֵאֵלֶם הַוִּילוֹן.

כָּבֵד עָלַי גּוּפִי מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם,

יָדֹעַ לֹא אֵדַע לְאָן לְהוֹבִילוֹ.

הַלַּיְלָה שׁוּב סָגַר כָּל דְּרָכָיו מִנֶּגֶד,

זָעוּף וּמִתְפָּרֵעַ הַלַּיְלָה עַל תֵּבֵל.

שָׁקְעוּ, שָׁקְעוּ בָּתִּים בַּאֲדָמָה נֶחְנֶקֶת,

בָּתִּים עָיְפוּ מִשְּׁקֹט לְאוֹר פַּנָּס אָבֵל.

לְאָן לָלֶכֶת עוֹד, לְאָן עוֹד לְהַגִּיעַ?

בְּנֵס תָּלוּי כּוֹכָב שַׁכּוּל בִּקְצֵה רָקִיעַ,

לְבֶן פָּנִים שׁוֹכֵב דּוּמָם יָרֵחַ מֵת.

הַלֵּב בּוֹכֶה מְאֹד, אִתּוֹ בּוֹכֶה הָרוּחַ.

הַדֶּלֶת נִנְעֲלָה. זִכְרֵךְ לָעַד פָּתוּחַ,

וְדַף חַיַּי הַטּוֹב נֶחְרַךְ וְנִתְקַמֵּט…