בִּנְקִיק סֶלַע עֵירֹם וּבְכָל קֶמֶט בַּחוֹל

אַט הֵקִיצוּ טְלָלִים עִם חַמָּה מִתְנַעֶרֶת.

כְּעֵינַיִם כָּלוֹת שֶׁנָּמַקּוּ בַּשְּׁכֹל,

נִכְסְפוּ לְגִבְעוֹל וּלְכוֹתֶרֶת.

הִתְלַקְּחָה בַּמִּדְבָּר לֶהָבָה אֲדֻמָה,

וּמֶרְחַק תַּלְאוּבוֹת אֶת כָּל קֶרֶן קִדֵּם.

הַטְּלָלִים – כִּגְוָנִים נוֹצְצִים לַסּוּמָא,

כְּכִנּוֹר מְנַגֵּן לַגִּדֵּם.

אַט הֵקִיצוּ טְלָלִים בִּדְמָמָה חֲרֵדָה

וּבִכְאֵב אַחֲרוֹן רִטְּטוּ וְנָמוֹגוּ. –

בַּאֲשֶׁר קוֹנְנוּ, שָׁם הָיְתָה עֲקֵדָה

וְלַשַּׁחַק כִּבְשָׁן – וְעָמֹק הוּא.

וּטְלָלִים בַּמִּדְבָּר, בַּמִּדְבָּר הֶחָרוּךְ,

שֶׁעָרַם אֶת חוֹלוֹ מְלֹהָט וְנִרְעָשׁ.

מִתְיַפֵּחַ אֶבְלוֹ שֶׁל כָּל שֶׁפַע בָּרוּךְ,

שֶׁנִּקְלַע לַאֲשֶׁר לֹא נִדְרַשׁ…