דְּכִי זֶמֶר בִּפְנִים וּפִיעְפּוּעַ יֵינוֹת מִתְלַקֵּחַ,

מַעַרְבֹּלֶת דָּמִים מְסֹעֶרֶת גּוֹרֶפֶת בִּיקוֹד.

בַּחוּץ לַיְלָה שָׁחוֹר וְשׁוֹמֵם, מְנֻדֶּה וּפִכֵּחַ

מִתְחַנֵּן כְּעָנִי וְאֵינֶנּוּ חָדֵל מִלִּבְכּוֹת.

מְרַטֵּט מִצִּנָּה, מִתְפַּלֵּשׁ כִּגְוִיָּה שֶׁמָּשׁוּהָ

מִמְּצֻלַּת אֲבַדּוֹן וְשָׂרְדָה בַּחַיִּים רַק בְּנֵס.

דְּכִי זֶמֶר בִּפְנִים וְשָׁאוֹן שֶׁל קוֹלוֹת שַׁעֲשׁוּעַ

וְרַק לַיְלָה שָׁחוֹר וְעָלוּב בִּבְלוֹאָיו מִתְכַּנֵּס.

בַּחוּץ לַיְלָה שָׁחוֹר וְאָכוּל מֵאֵימָה וּמִצַּעַר

וְלֵאֶה הוּא מְאֹד וְכָבוּי כְּלַפִּיד שֶׁנִּשְׂרַף.

כּוֹכָבִים שֶׁבָּרַחַק אוֹסְפִים אֶת נָגְהָם – וְגַם סַהַר

מִתְעַקֵּשׁ וּמְסָרֵב לְהָאִיר אַחֲרוֹן פִּרְפּוּרָיו…