פֹּה נֻטַּעְתָּ, הַרְחֵק מִנִּי יַעַר עָמֹק וְגָבוֹהַ,

רַק הָרוּחַ עִתִּים עוֹד תַּשִּׁיב נִיחוֹחָיו עַד הֲלוֹם.

כְּעִוֵּר בַּדְּרָכִים רַק תּוּכַל תָּאֳרוֹ בַּחֲלוֹם

מֵאֵין דַּעַת הֵיטֵב דְּמוּתוֹ הַנִּשְׂגֶּבֶת קָבֹעַ.

בִּדְמָמָה סְהוּרָה יֵשׁ תִּזְעַק בְּלֹא קוֹל: – עוֹד אָבוֹאָה – – –

אָז יָכֹף צַמַּרְתּוֹ גִּזְעֲךָ, אָז לִבּוֹ יַהֲלוֹם.

תְּדַמֶּה: נוֹף אַחֶיךָ סָבִיב יִתְרַפֵּק לְשָׁלוֹם

כִּתְפִלָּה מֻפְלָאָה וְרָוָה שֶׁלֹּא תַּמָּה לִגְוֹעַ.

בִּדְמָמָה סְהוּרָה יֵשׁ תִּזְעַק: רַחֲמוּנִי אַחַי,

כִּי קַיָּם אָנֹכִי, כִּי נוֹשֵם אָנֹכִי וְעוֹד חַי,

כִּי כָּל רֶגַע הוֹלֵךְ לְתֻמּוֹ יַעַבְרֵנִי כַּחֶרֶב.

אֵי שָׁם רַחַשׁ, פִּעְפּוּעַ, צִיּוּץ וּשְׁאָגָה שֶׁל לָבִיא – – –

פֹּה תּוֹחִיל מְעֻגָּם כִּי יִפְדּוּךָ אַחֶיךָ מִשְּׁבִי –

אַךְ הֵם לֹא יֵדְעוּ כִּי יֶשְׁךָ עִמָּהֶם מִבְּלִי הֶרֶף…